ישיבת ועדה של הכנסת ה-13 מתאריך 17/11/1992

שידורים לעולים בארץ וליהודים בחוץ-לארץ

פרוטוקול

 
הכנסת השלוש-עשרה



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 14

מישיבת ועדת העליה והקליטה

מיום שליטי. ב"א בחשון התשנ"נ - 17 בנובמבר. 1992. בשעה 12:00
נכחו: חברי הוועדה
ע' זיסמן - היו"ר

אי רביץ
מוזמנים
ש' קלפנר - מנהל אגף הנדסה ורישוי, משרד התקשורת

מ' אחלי - יועץ משפטי, משרד התקשורת

י' סימון - משנכ"ל הסוכנות היהודית

ר' מרחב - מנכ"ל משרד הקליטה

א' בן-עמי - סמנכ"ל משרד הקליסה

עובד בהן - משרד הקליטה

אי מקל - מנכ"ל רשות השידור

מ' ינון - יו"ר רשות השידור

א' נדב - מנב"ל הרדיו

יי רובין - מנהל שידורי רקי'ע

שי בן צבי - מנהל השידורים לחו"ל

שי אברמוביץ - רשות השידור

מ' עבדי - רשות השידור

נ' כהן - יועץ משפטי רשות השידור

מי לימור - מנהל מינהלת ההקמה של הערוץ השני

עי רון - סמנב"ל שיווק, בזק

וי סגל - מנהלת תחום שידורי רדיו וטלויזיה, בזק

מי מינסקי - מנהל מחלקת שידורי רדיו am, בזק

סי לוינסקי - מועצת ארגוני עולים

אי פרנס - מועצת ארגוני עולים

אי רבדל - מנכ"ל הפורום הציוני

טי וינטרוב - הפורום הציוני

אי מסלה - יו"ר התאחדות עולי אתיופיה

אי טקלה - רכז קליטה ארצי, התאחדות עולי אתיופיה

אי ביתן - מנהלתמחלקת הקליטה, מועצת הפועלים ירושלים
מזכירת הוועדה
וי מאור
קצרנית
ש' צהר
סדר-היום
שידורים לעולים בארץ וליהודים בחו"ל.



שידורים לעולים בארץ וליהודים בחוץ-לארץ.
היו"ר ע' זיסמן
אתמול קיימנו דיון בתקנה האמורה לאפשר למשרד הפנים לאסור או לעכב

כניסתם של עולים חרשים מארצות רווחה שחולים במחלת האיידס או שנושאים את נגיף

האיידס. הריון התקיים בנוכחות מספר גרול של חברי כנסת, והוא נמשך ©לוש שעות.

אני מצטער על שעם פליחת הישיבה שנועדה לרון בנושא חשוב ביותר נוכחים רק חבר-

הכנסת רביץ ואנכי. אבל אני מקווה שבהמשך הישיבה יצטרפו אלינו עוד חברי ועדה. .

כפי שככר ציינתי, הנושא שיידון כאן היום הוא נושא מאד חשוב. אני מקדם

בברכה את נציגי רשות השידור ושאר המוזמנים הקשורים בנושא שלפנינו. כולנו

מודעים לחשיבותה של התקשורת כיום. אנחנו חיים במשטר רמוקרטל, ואנחנו מאמינים

שזו צורת הממשל הטובה ביותר בשבילנו. התקשורת, הטלוויזיה, הרדיו והעתונות

במשטר רמוקרטי חייבם להיות בלתי תלויים ועצמאיים, עם שיקול דעת רחב, ועם

מינימום של מעורבות מבחוץ. כולנו מאמינים ורוצים בזאת.

התקשורת שלנו, על סוגיה השונים, ראויה להוקרה ולהערכה על פועלה ופעילותה

למרות המגבלות, הצמצומים והקשיים התקציביים שהוטלו עליה, ועל מה שעשתה במיוחד

מאז תחילת 1989 ועד היום, כאשר כחצי מיליון יהודים עלו ארצה, מרביתם מרוסיה,

מחבר העמים, מקצתם מהגוש המזרחי, עולים מאתיופיה שבזמן עליית היהודים ממנה

היתה ארץ מצוקה ממש, וגם עולים מארצות רווחה.

כל מי שמאזין לשידורים בשפה הרוסית ובשפות האחרות, או מקבל ריווח עליהן,

יודעשיש האזנה רבה ושביעות רצון כללית גדולה מאד גם מערוץ 1 וגם מערוץ 2, גם

מקול-ישראל, גם מהשידורים של רק"ע, ומכל מגוון השידורים הקיימים לעולים

וליהודים ברחבי העולם. אין ספק שהשירוריםה אלה מסייעים לעולים בתחומים רבים,

ועוזרים להם להתגבר על כמה מהקשיים שיש להם, מעבר לבעיות התעסוקה והדיור שהן

הבעיות העיקריות שבפניהן הם עומרים. הקליטה החברתית, הקליטה הציבורית והקליטה

הכללית מקבלת תנופה ומשמעות בעקבות השידורים האלה.

אני מבקש לשמוע כאן היום סקירה מנציגי ערוץ 1, ערוץ 2, קול ישראל, שידורי

רק"ע וכו' על הפעילות המגוונת שלהם בתחום הזה. בעקבות הדברים האלה נשמע הערות,

בקשות והצעות לשיפור השידורים, העמקתם והרחבתם. כי אין ספק, שמעבר לשליחות

שממלאת התקשורת, כשהיא נותנת ביטוי לבעיות ולכאבים, לצרכים ולשאיפות של

העולים, היא גם מביאה להם את האינפורמציה הדרושה להם, מעודדת אותם וממריצה
אותם, ובקיצור
ממלאת שליחות ממררגה ראשונה בקליטת העליה.

מאחר ומר לימור הודיע לי כי הוא יהיה נאלץ לעזוב את הישיבה בשעה מוקדמת,

אבקש ממנו להיות ראשון הדוברים.
מ' לימור
בחודש מאי אשתקד, מתוך מגמה התנדבותית, ובהעדר מהרורה טלוויזיונית אחרת

בשפה הרוסית, התחלנו לשדר את מהדורת החדשות ברוסית, הנקראת אקטואלנוסט, ששאבה

את עיקר החומר שלה ממהדורת האקטואליה בעברית. כך הוזלנו עד מאד את השידורים

האלה, כיוון שבאותו חודש כל גיוס הכפסים לצורף שידורה של מהרורה כזאת נעשה

באמצעות פרסום מודעות. קראנו לזה "פינת המודעה הקטנה". את המודעות האלה מכרנו

בסוף המהרורה, ובכסף הזה הצלחנו לממן את שידור המהדורה הזאת בשפה הרוסית,

משרד הקליטה וההסתרות היו הקונים העיקריים של מודעות הפרסומת בשפה

הרוסית. במשך חודשיים הצטרפף אל קוני מודעות הפרסום ברוסית גם משרד התחבורח,

ומדי חודש הצלחנו לסחוב את המהדורה הזאת על כתפינו הדלות מבחינה תקציבית.

הפידבק שקיבלנו היה עצום. התברר לנו חיש קל שיש צופים רבים מאד במהדורה

הרוסית, אף שעד היום איננו יכולים לקבוע מה בדיוק מספר הצופים בה. כי מעולם לא



ערכנו סקר שיגלה כמה צופים יש במהדורה הזאת. אבל הנסיון וההערכות השונות גילו

לנו שמתוך 400 אלף העולים יש לפחות 200 - 150 אלף צופים במהדורה הזאת. סקר

מדעי לא עשינו ער עצם היום הזה.

בתהילת השנה הזאת, כעבור מהצית השנה, כשזה הפך בבר לרגל, לרוטינה, לדבר

שכאילו מובן מאליו שערוץ 2 משדר מהדורה בשפה הרוסית, נפסקה לחלוטין התמיכה של

המוסדות הציבוריים או הממשלתיים במהדורה הזאת. הפסיקו לקנות מודעות, הפסיקה גם

כל תמיכה אחרת. וחרף הפניות החוזרות ונשנות שלנו, לא קיבלנו אגורה נוספת של

תמיכה בהפקת המהדורה הזאת. מתוך אנרציה ומתוך אמונה שזה שידור חשוב, ובעיקר

מתוך נאמנות שפיתחנו כלפי קומץ העובדים שעבדו באקטואלנוסט, כשלא יכולנו לראות

אותם מפסיקים לעבוד, המשכנו לשדר את זה עד לפני שלושה ימים על חשבון המהדורה

בעברית, מתוך קיצוץ אמצעים במהרורה בעברית.

לא אכנס כאן עכשיו לגלגוליו של ערוץ 2, שהיה צריך להפסיק לשדר במתכונתו

הנוכהית לפני שנה, לפני שלושה הודשים ולפני חודש, וכל פעם קיבל החייאה זמנית.

בגלגול התקציבי האחרון, שהחל לפני כמה שבועות והסתיים לפני שבוע או קצת למעלה

מזה, התברר שלא נוכל יותר לשדר את המהדורה הזאת, ואכן הפסקנו לשררה, כמו גם

מהדורות אחרות.

אני אומר בשמחה, שבימים האחרונים היתה התגייסות של שלושה גופים. את

היוזמה הראשונית באה מכיוון הפורום הציוני, וההמשך גם ממשרד הקליטה ונם

מהסוכנותך היהודית, והבוקר קיבלנו התחייבות כספית מהפורום הציוני, ואני עדיין

ממתין להתחליבות כספית ממשרד הקליטה ומהסוכנות היהודית, שתוך יומיים שלושה,

ולכל המאוחר בתחילת השבוע הבא תחזור המהדורה הזאת לשידור. ההתחייבות היא עד ה-

31 בדצמבר השנה. אנחנו י ורעים כבר שנצטרך לשדר במתכונת הזאת, לרעת

האופטימיסטים עד יוני 1993, ואם תהיה הערכות תקציבית לשנה הבאה נוכל להמשיך

לשדר את אקטואלנוסט נם בשנה הבאה.
אי מקל
אני רוצה לספר מה אנחנו עושים בתחום העליה והשידורים להו"ל, ונם להעלות

מספר בעיות הקשורות בזה. כידוע, רשות השידור, באמצעות קול ישראל, נושאת כל

השנים בעול העיקרי של השידורים לעולים ושל השידורים לחו"ל. נכון שהדברים האלה

אמנם עברו במהלך השנים שינויים מסויימים והתאמות, שהגיעו לשיאם ב-1991.

כיום אנחנו עושים את הפעילויות הבאות: ראשית, במסגרת השידורים לחו"ל יש

לנו את רשת הי, שהמנהל שלה הוא שמואל בן-צבי, שמשדרת לחו"ל בשני מישורים. גם

לעולים, וליהודים בעיקר במדינות חבר העמים, וגם שידורי הסברה כלליים של מדינת

ישראל. אם תרצו פירוט בנדון, אפשר יחיה לפרט.

בתחום השידורים לעולים בארץ יש לנו שתי מסגרות-. שידורים ב- 10 שפות במשך

2,5 שעות ביום במסגרת רשת אי. בין השפות יש כאלו שמספר חמאזינים להן רל, כי

העולה האחרון מרומניה, למשל, עלה כבר לפני 40 שנה.
היו"ר ע' זיסמן
אתה טועה. סיורנו באתר הקראוונים ליד ראש-העין, ופגשנו שם בעולים חרשים

מרומניה שזה מקרוב באו. ברומניה נותרו עדיין 25 אלף יהודים
א' מקל
מכל מקום אנחנו ממשיכים לשדר בשפות השונות, כולל רומנית, הוננרית, אידיש,



לארינו ובדי. ואם זה עוזר בשימור השפות גרידה, הרי שיש לזה חשיבות. בלאדינו,

למשל, מדובר יותר בשימור השפה מאשר בהאזנה אקטיבית של חדשות, אף שיש גם

המאזינים לזה. אבל, כאמור, זה חשוב גם כאמצעי שימור של שפה.

בהודש אפריל 1991 קרה דבר שהיה הסר תקדים בתולדות השידור במדינת ישראל,

באשר שר החינוך דאז, מר זבולון המר, הלה הראשון שפנה אלינו כאשר רצה להקים רשת

מיוהדת בשפה הרוסית. היתה התלבטות מסויימת, שהרי זה נגד את התפיסה שהיתה רווחת

בל השנים, שבאשר העולה בא צריך ללמד אותו עברית, ךומהר, ולא לאפשר לו להתרפק

יותר מדי עלהעבר שלו בנולה, על מנת לעזור לו להיות ישראלי מהר כבל האפשר.

השתבנענו שבגלל הממדים הגדולים של העלייה מרוסיה, בפי שהיתה באותם ימים,

צריך לעשות דבר חדש. אנחנו הערכנו שכדי לעזור לעולים להיקלט מוטב שהאינפורמציה

על דיור, על קליטה, על ערבים של המדינה ושל הציונות וכו' תינתן להם תחילה

בשפתם, שאם לא כן היא לא תגיע אליהם בכלל, ובוודאי לא בתקופה הראשונה לעלייתם

ארצה.

אמנון, יוסף רובין ואנכי, כמעט שלושתנו לבד, הקמנו אח הרשת הזאת, ויש לי

הכבוד להיות מי שנתן לה את השם רשת-קליטת-העליה, בראשי תיבות: רק"ע. יצאנו

מתוך ההנחה שעשינו דבר שהוא חסר תקדים, ואמרנו שתהיה רשת בקופה הרוסית12 שעות

ביום. היתה ביקורת והיוהתנגדויות מכל מיני כיוונים, אבל התגברנו על זה בשיטה

אפילו קצת בוחנית ננד הוועדים, ובלבד שהדבר יקום ויהיה.

עמדנו להתחיל את רשת רק"ע ביום אי מסויים בחודש אפריל 1991. בדיוק בשבת

שקדמה לאותו יום א' התחולל מבצע גדול, הרי זה מבצע-שלמה, ובאותו יום הגיעה

באופן כמעט פתאומי העליה הגדולה מאתיופיה. אני זוכר שכאשר שמעתי שהתחילו לשדר

מלוד התחוורה לנו עוצמת הענין. אחרי השבת התקשרתי אל אמנון נדב ואמרתו, שאני

שומע את השידורים מלוד ואני מרגיש שאי אפשר לפתוה את הרשת הזאת רק ברוסית אלא

שחייבים להוסיף מיד שעתיים בשפה האמהארית. גם אמנון השב כך, ומיד החלטנו

שמוסיפים גם שעתיים בשפה האמהאדית. ובל יהיה הדבר קל בעיניכם, כי עד לאותה עת

שידרו בשפה האמהארית רבע שעה ביום. אגב, לפני רק"ע שידרו בקפה הרוסית 40 דקות
ביום, והנה מחפך
מ- 40 דקות ל- 12 שעות ביום.

היה קצת קשה לשכנע את החבר"ה השדרים. וליום ראשון בבוקר הזמנתי אלי את

אמנון ואת רחמים אלעזר, ואמרתי לרחמים כי מאותו ערב הוא ישרר שעתיים. הוא די

נבהל מהקפיצה הזאת מרבע שעה לשעתיים, אבל משזה הוטל עליו הוא עמד בזה. וכך

היה. כאשד חנכנו את רק"ע, התחילו לשדר בין 7 ל-9 בערב בשפה האמהארית. וכבר

בימים הראשונים של השידור התברר כי זה מאד חשוב, ולו רק משום שרחמים אלעזר

התחיל לקרוא בשמות האנשים שזה עתה עלו, בדי שהו ותיקים יידעו מי מבני משפהתם או

מידידיהם עלה, וזה הפך למעשה למין שירות חשוב מאד.

רק"ע הוכיהה את עצמה מעל ומעבר. עשינו סקר באמצעות מכון תצפית של ד"ר

אהרון פיין, והתוצאות היו מאד מרשימות. לפי הסקר הזה לפחות ב- 80% מהעולים

מברית המועצות שומעים את רק"ע לפחות פעם ביום. כל מי שמטפל או קשור באיזו שהיא

צורה אל העולים יודע את מידת ההשפעה שיש לרק"ע עליהם. בימים אלה התחלנו לחשוב

וגם לתכנן הכנסת מינון גובר והולך של עברית קלה לתוך הערוץ הזה, כדי שהעולים

הנמצאים בארץ שנתיים יתחילו לשמוע עברית קלה.
היו"ר ע' זיסמן
כ- 17% מהעולים הם קשישים, והם אינם יודעים עברית, וספק אם ידעו עברית

בתקופה הקרובה.
א' מקל
אנחנו ממשיכים כמובן לשדר ברק"ע בעיקר בשפה הרוסית, אבל נשלב בשידורים

האלה גם קצת עברית קלה כדי שיתקרבו בהררגה אל השפה העברית.



אני רוצה להעלות כאן כמה מהבעיות הקיימות. תוך כדי הפעילויות האלה קלטנו

נם עשרות רבות של עוברים עולים, ולא רק ברק"ע אלא גם ברשתות האהרות.
א' רביץ
האם יש ברק"ע גם שידורי פרסומת?

אי מקלף

יש נם שידורי פרסומת, ויש מזה אפילו הכנסות שמתחילות להיות משמעותיות.

מסתבר שדוברי רוסית הם פוטנציאל בעיני המפרסמים, ואנחנו מתהילים לראות הכנסות

מהפרסומות.

אני רוצה להצביע על דבר פרדוכסלי שקרה. במשך כל השנים מומנו השידורים

לעולים ולהו"ל על ידי הסוכנות היהודית ועל ידי משרד החוץ, באמצעות לשכת הקשר.

בשנים האחרונות חדלו הנורמים האלה להשתתף במימון. ועל אף העובדה במתוך הרנשת

שליחות לאומית אנחנו הנדלנו מאד את הפעילות שלנו בתחומים האלה, המימון החיצוני

נעלם, ובשלוש-ארבע השנים האחרונות אנחנו המממנים היחידים של הנושא הזה, והנטל

כבד מאד. פנינו אל יושב-ראש הנהלת הסוכנות ואל שרי הממשלה. נם הקודמת וגט

הנוכחית, ולא קיבלנו שום סיוע. הדברים האלה מכבידים מאד ויוצרים בעיות יום-

יומיות. אנחנו פתרנו את העולים משתלום אנרה למשך השנתיים הראשונות. ביום

מסוייםיצטרכו נם העולים לשלם דמי אנר.ה

אם היה מדובר בסכומים שוליים, לא היינו מטריחים אף אהד. אבל לא מדובר

בסכומים שוליים כלל. לפי האומדים שלפנינו עולים לנו שידורי הרדיו לעולים

ולחו"ל כ- 30 מיליון שקל בשנה במחירי 1992, וזה בהחלט סכום נכבד. רק"ע עולה

2,5 מיליון שקל בשנה במחירי 1992, וכאמור יש לנו מרק"ע נם הכנסות מסויימות

מהפרסומת. השידורים לחוי'ל עולים כ-27 מיליון שקל בשנה, ואיש אינו משתתף אתנו

בנטל הזה.

הבעיה העיקרית היא זו של המשדרים של בזק. מדובר במשדרים בנלים קצרים שהם

הרבה יותר יקרים. אנחנו משלמים על המשדרים של בזק יותר מ- 9,5 מילון שקל בשנה

רק בשביל שידורי הרדיו לחו"ל. זה נטל שאיננו יכולים להמשיך לעמוד בו. לא פעם

ולא פעמיים היינו על סף החלטה סופית ורשמית להפסיק את השידורים לחול"ל כי לא

יכולנו לעמוד בנטל של 27 מיליון שקל בשנה מכספי משלמי חאנרה. בוועד המנהל יש

לא מעט אנשים האומרים, ובמידה מסויימת של צדק, כפי שהתבטא אחד מהם שאמר, כי

אינו חושב שהזקנה מיבנה המשלמת אגרה צריכה למממן את שידורי ההסברה של מדינת

ישראל לחו"ל או את השידורים לעולים.

עובדה היא שאנחנו מתקשים לעמוד בעיקד בנטל של תשלום 9,5 מיליון שקל בשנה

לבזק. יש לנו עובדים מיומנים, יש לנו יכולת מקצועית, ויש לנו האולפנים והציוד.

אבל לפחות את בזק צריך היה להוריד מהנב שלנו. אנחנו שוב מכינים את התקציב של

שירות השידור לשנה הבאה, ואינני יודע אם נוכל להמשיך בזה לבד לאורך זמן.

המשדרים במדינת ישראל שייכים למשרד התקשורת, הם מופעלים על ידי בזק

ואנחנו הקליינט המשלם עבור השירות. כאמור, לא נוכל לעמוד בזה לאורך זמן. ספק

אם נוכל להעביר אפילו שנה נוספת אחת בצורה כזאת, כאשר הבעיות הכספיות חמורות

בכל המגזרים אצלנו. אנחנו זקוקים מאד לכך שהסוכנות והממשלה, באמצעות משרד

הקליטה, לשכת הקשר או כל נוף אחר, ישתתפו במאמץ הזה, בעיקר שהשידורים קשורים

לא רק בעלייה אלא גם בפעולת הסברה של המדינה, כאשר השידורים מכוונים גם לדרום

אמריקה, גם לארצות הברית ולעוד מדינות רבות אחרות. ועדת העליה והקליטה של

הכנסת יכולה לסייע לנו בענין זה.



אגב, כאשר הקמנו את רק"ע נאמר לנו שתהיה השתתפות ממשלתית. באותם ימים היו

עורפים גרולים בתקציב הממשלתי, כי מספר העולים שהגיע היה קטן מכפי שנצפה

ותוכנן, ונוצרו סכומים לא מבוטלים כעורף. נאמר לנו שנקבל השתתפות, אבל לא

קבלנו.

א' רביץ;

האם נערך סקר באשר למספר המאזינים לשידורינו שלכם בחו"ל?
אי מקל
מר בן צבי ימסור לכם פרטים בענין זה.

כרי שנוכל לעמור בשידורים האלה לחוk"ל לאורך זמן אנחנו דורשים בעיקר שאת

הנטל הכספי של בזק לחול"ל יטלו על עצמם ממשלת ישראל או הסוכנות היהודית, או

שניהם ביחד.

בתחום הטלוויזיה הענינים פחות דרמטיים מאשר בתחום הרדיו בשטח הזה. כידוע

יש לנו את הכתוביות ברוסית בשעה 8 בערב. היה די קשה להפעיל את המערכת

הטלוויזיונית בתחומים האלה, אף שפה ושם נעשו דברים חשובים, כמו גחלת לוחשת,

שהמחישו יותר את הנושא. הם לא קיימים יותר, ולכן השרב כל כך לדעתי שתכנית

אקטואלנוסט תימשך.

יש לנו 4 שעות בטלוויזיה הכללית, ובזמן הזה צריך לספק את כל הצרכים, וזה

לא פשוט. יש לנו שידור בערבית של שעה וחצי ביום, יש לנו שידור באנגלית, ואני

לא מאמין שבארבע השעות שנותרו ניתן לספק את כלל ישראל, כולל העולים.

היו"רקיצור החדשות בשעה 8 בערב הוא, לדעתי, אחד ההידושים החיוביים ביותר שלכם.

אני שומע זאת מרבים הרואים את זה. לפי דעתי ניתן לתת את החדשות האלה עם תרגום,

וההוצאה על התרגום הזה לא תהיה גדולה.
מי ינון
על פי חוק שהכנסת קיבלה יש כתוביות בעברית עבור החרשים.
אי מקל
יש גזירות שהציבור אינו יכול לעמוד בהן, ולכן לא כדאי להעביר חוק שיחייב

כתוביות ברוסית. מכל מקום אנחנו נבדוק את האפשרות לגבי קיצור החדשות, כהצעת

יושב ראש הוועדה. אולי נצליח לעמוד בזה.
אי נדב
קול-ישראל נמצא בארבע השנים האחרונות בתהליך התלבטות בנשוא השידורים

בשפות. אני רואה את הוועדה הזאת שותפה לאותה התלבטות בקשר למקומם של השידורים

לחול"ל בנושא של שכנוע לעליה, שידורים לעם היהודי בחוץ לארץ, באילו שפות צריך

לעשות את השידורים האלה, והאם חשוב וצריך להמשיך לשדר בכל השפות בהן אנחנו
משדרים
מה צריכים להיות הסגנון והטון שבו משדרים, והאם יש מקום לשדר הסברה

וכוי.

חלו דברים בעולם, ולא רק בברית המועצות, אלא אפילו בארצות הברית, וצריך

לחשוב אם הרדיו שלנו צריך להמשיך לשדר באותו נוסח וסגנון, או שיש מקום להתאים

עצמנו בין אם בשכנוע לעליה ובין אם בשידורינו אל היהודים שבחו"ל. אני מאמין

שהוועדה הזאת תוכל לעזור לנו לגבש נוסחה לעיצוב השידורים, בעיקר שיושב ראש

הוועדה הזאת היה שותף, בהיותו בוועדת הכלכלה, לדיונים בנושא הזה. וצריך תמיד

לזכור שההוצאה היא די כבדה. אני חושש מפני אי יכולתנו לבצע את הנדרש ומצופה



מאתנו בגלל מחסור בכספים. הסדין המיועד לרדיו וללרשות השידור קצר כרגע מלכסות

את בל המשימות.

המשימה העיקרית היא מתן שרותים לכל הדברים למיניהם; כמו שירותךים למלחמה

בתאונות דרכים, שידורי רק"ע לעולים כדי לעזור להם להיקלט בארץ מהר ככל האפשר.

את הדוגמה האחרונה לגמישות בתהום הזה אפשר ללמוד ממה שהיה כאשר מנכ"ל הפורום

הציוני, אדיאלי רבדל, התקשרה וסיפרה לנו שיש בעיה עם אקטואלנוסט שהפסיקה לשדר

בשבוע שעבר, ושהעולים מברית המועצות לא קולטים בדיוק את סיבת המתה בצפון ומה

שקורה שם, ושאלה אם אנחנו יכולים לעזור ולסייע להם בהבנת הדברים. כעבור שלוש

שניות דיברתי אם מי שאחראי לרק"ע כדי שיתאים את לוה המשדרים, ועוד באותו ערב

שידרו במשך שעתיים על נושא הצפון כדי לעדכן את העולים דוברי רוסית. זה מצביע

על כך שאנהנו פתוהים ברק"ע לכל פנייה שאנהנו חושבים שהיא יכולה לשרת את הציבור

בארץ.

הלידה של רק"ע, מבחינה קונצפטואלית, היתה בגלל תלונות אומללות בטלוויזיה

של 400 - 300 עולים מברית המועצות שצובאים על פתח סניף של משרד חקליטה בתל

אביב, או בבת ים, כדי להכנס ולקבל פרטים, הדרכה והכוונה. אמרנו אז לעצמנו

שהרדיו שלנו יכול להגיע אל מאות אלפי עולם בבת אחת, ולמסור להם את כל

האינפורמציה הדרושה להם, להשיב על שאלותיהם ולהקשיב להערותיהם, ויכולים לעשות

זאת בוודאי טוב יותר משיכול לעשות זאת הפקיד היושב במשרד הקליטה בירושלים או

בבת ים, והיכול להקדיש לכל עולה לא יותר מ-10 דקות. זה היה הבסיס של רק"ע. לא

היתה לנו כל כוונה להרחיק את העולים החדשים מהשפה העברית, אלא רצינו לעזור להם

להתגבר על קשיי הקליטה, למסור להם את האינפורמציה הדרושה להם, ללמוד מהטלפונים

שלהם מה הבעיות שלהם ולמסור להם כיצד ניתן להתגבר עליחן. מאותו רגע אכן היפחתו

בצורה מסיבית את התורים בכל משרדי הממשלה הנוגעים בדבר.

אני מודה שיש לנו בעיות במונחים שבהם משדר רק"ע, מצד אחד, ואלה שמשדרים

לחוייל, מצד שני. השידורים לחוי'ל הם לפי קונצפציה שהתחילה לפני 15 ו-20 שנה,

של משרד החוץ או של הסוכנות היהודית. וזה נעשה לפי בקשתם הם, אלא שהבקשות הלכו

ונעלמו במשך הזמן.

כמי שאחראי לרדיו אני מרגיש שהשידורים לחו"ל הם היום בגדר תפוח אדמה ספק

חם ספק לא חם, שכל אחד זורק אותו אל חיקו של השני, אם זה בגלל ההוצאות או בגלל

חוסר הידע על מה בדיוק רוצים מאתנו. ואם רוצים מאתנו הסברה, אז איזה סוג

ואיזה אופי של הסברה רוצים. כשברור לי מה האופי של רק"ע ולמי הוא משדר, חשוב

שרוב העובדים שם יהיו עולים חדשים המדברים בשפה ובמונחים של עולים חדשים, כאשר

לצדם עובד גרעין קשה של שדרים ותיקים יותר שיכולים לתת קצת יותר מהתחושה של

ארץ ישראל. השילוב של עובדים עולים חדשים מגל העליה האחרון, המורכב מאנשים

שעבדו בעתונות בברית המועצות והמדברים בשפה הכי מעודכנת, ביחד עם גרעין של

עולים ותיקים יותר המכירים את המציאות הישראלית, הוא השילוב הנכון.

לעומת זאת, כאשר מדובר בשידורים החוצה, אני מודה ומתוודה שלי כמנהל הרדיו

עוד לא ברור לגמרי מה הוא הקו שאני צריך לנקוט בו. האם אני צריך לשכנע את

העולים בפוטנציאל לעלות לארץ, או שאני צריך לשקף את המציאות הישראלית על כל

הבעיות שבה, או לתת את התמונה היותר ורודה, או הפחות ורודה.

כשאתה אומר הסברה הרי זה מונח שלא בדיוק מתיישב לי עם הרדיו כפי שהוא

נראה לי בשנת 1992. אינני יודע מה בדיוק אומר המונח הזה, והאם יש לו מקום. ואם

אכן יש לו מקום, אז אולי צריך לבחור בגוף חיצוני ולהקים מין בית שידור נפרד

מהרדיו בעברית שמשדר לפי קריטריונים עתונאיים מובהקים, והגוף הזה יעסוק

בהסברה. ואז לא נכנסים לשאלה בדבר מידת "האמת" בהסברה הזאת, עד כמה היא צובעת

את המציאות, ואם בכלל צריך דבר כזה במציאות של 1992. אני חושב שהוועדה הזאת

יכולה לתרום לנו לא מעט בחשיבות ובהתלבטות סביב הנושא חזה.



א' מקל;

כל העולם מתלבט בנושא השידורים לחו"ל, וכל המדינות משנות את אשר עשו

בעבר, לאחרונה הייתי בארצות הברית והתעמקתי בנושא. שם הם שינו את הבל. היה

להם RADIO LIBERTY ,VOICE OF AMERICA ועוד, והם שינו את הבל. היום זה גוף

ממלכתי באחריותו של משרד ההוץ, וממשלת ארצות הברית אהראית לו. הם גם הפעילו

זרוע טלוויזיונית שעושה את אותו הדבר בתהום הטלוויזיה. לא מן הנמנע שהניע הזמן

לחשוב על הקמת זרוע ממלבתית להסברה שתעסוק בהסברה נם בתחום הטלוויזיה ונם

בתחום הרדיו, אבל לאו דווקה במסגרת רשות השידור. יש מודל כזה באמריקה, ויתכן

שכדאי לבחון אותו.
ש' בן-צבי
המטרה שלנו בפגישה הזאת היא קודם כל לבקש מוועדת העליה והקליטה של הכנסת

להיות הלובי של השידורים לעולים. שהרי יש קונצנסוס על זה ששידורים לעולים זה

דבר חשוב. ועוד אנחנו רוצים לבקש ממנה להיות הלובי לשידורים לחו''ל.

אנחנו צריכים לשקף את המציאות כפי שהיא, ולא כפי שהיא משתקפת במכתבים

היוצאים מכאן, והמכילים אינפורמציה כמו: יש דירה, או אין; יש מכונית, או אין

וכוי. צריך להבהיר איך באמת הדברים כארץ ולהביא נם ראיונות עם עולים שיסבירו

כיצד הם הסתדרו בארץ, ולשדר את זה קודם כל אל הקהילות היהודיותך בחו"ל ואחר כך

לכל מי שמטפל בנושא ההגירה בכלל. הדבר הזה תובע מאתנו להמשיך ולהשמיע את הקול

שלנו בצורה זו או אחרת.

הקונצפציה של השידורים לחו"ל משתנית עם הזמן, וזה נם מובן. נושא ההסברה

הוא מעניינה של הממשלה ושל הסוכנות היהודית, ולא בורר לי מדוע צריך קול-ישראל

להתעסק בזה.

המקצועיות האמיתית נשמעת קודם כל מרשות השידור, מקול-ישראל. כי הם

מחברים נסיון של 20 שנות עבודה של אלה שעלו לפני זמן רב לישראל והמשתלבים היטב

בעבודה ביחד עם אלה שעלו רק לאחרונה.

קשה להגיע לקונצנסוס על מה שאנחנו רוצךים בעצם לשדר. אז קודם כל אנחנו

רוצים להסביר מה זו מדינת ישראל ומה היא רוצה להביא בפניהם. הדבר למעשה פשוט

מאד: מדינת ישראל היא ביתו של כל יהודי, ומכאן יוצאים כל שאר הדברים. אבחנו

צריכים למעשה להתבסס על הפרסומים בעתונות, וכן על השידורים שמשדרים מכל התחנות

בעולם.

לפי הסקר המקצועי אנחנו תופסים את המקום השני בהאזנה לשידורים בשפות

במזרח אירופה. ההאזנה לתחנה שלנו באה מיד אחרי ההאזנה לקול אירופה החופשית,

ואנחנו מקדימים של ההאזנה ל- b.b.c ול- voice op America.

בשלב הזה אנחנו מדברים פחות על המקצועיות,ך ויותר על השאלה איך אפשר

. להישרד. אם יש קונצנסוס על זה שצריך לקיים שידורים לעולים, יש גם קונצנסוס על

זה שהגיע הזמן לסגור את השידורים להו"ל. כאשר מצד אחד אין כסף, ומצד שני קל

להוכיח שהשומעים אותנו אינם משלמים את האגרה, אתה מרגיש שאתה לא רצוי.
הבקשה שלנו מכם היא פשוטה
עיזרו לנו בזה שתקימו לובי למאבק שלנו למען

המשך השידורים האלה. שרת החוץ אומרת, שהשידורים לחו"ל מחזקים את השליחים ונם

עושים עבודה נוספת לזו שעושים שם השליחים, ופי 10 יותר טובה. משרד החוץ טוען

שהשידורים לחו"ל הם הדבר החשוב ביותר, וחשובה מאד ההרגשה ששומעים אותם בעולם

כולו. ואילו רשות השידור כורע תחת הנטל הכבד הזה ואינו יכול לעמור בו. הבה נלך

כולנו ביחד, ונפנה אל כל הנורמים המתאימים שיתנו לנו יד ויעזרו לנו.

אני רוצה להודיע לכם כי ב- 15 בדצמבר מתקיים בז'נבה כנס בינלאומי של כל



מנהלי תחנות שידור לחו"ל מכל העולם. שם יקבלו החלטה בקשר לצורה ולמתכונת שבהן

צריך לשדר לכל העולם. אין אף מדינה אחת בעולם שמדברת על חיסול השידורים שלה

לעולם. בולן מדברות רק על שינוי ושיפור.
י' רובין
רק"ע התהילה לפעול במאי 1991, והיא משדרת משעה 7 בבוקר עד שעה 7 בערב

בשפה הרוסית, ומשעה 7 בערב עד שעה 9 בערב בשפה האמהארית. במסגרת השידורים של

רק"ע אנחנו נותנים תרבות, בידור למשפחה, לימוד עברית, שאלות ותשובות של

מומהים, הרחבת הידע הבללי להכרת הארץ והמדינה, מתן שירותים שונים, ידיעות

הארץ, תולדות ישראל, אזרחות, יהדות, דת ומסורת. רדיו קשר זה קו טלפון ישיר

הפתוה למאזינים. ובמשך כל הזמן משדרים שירים עברים.

לבקשתכם אהיה מוכן כמובן לפרט ולהסביר מה בדיוק אנחנו משדרים בתרבות, מה

בבידור למשפחה וכו', אבל אני חושב שהדברים די מובנים מבלי שצריך להרחיב את

הדיבור עליהם.

כאשר הקמנו את רק"ע התעוררה השאלה אם אמנם צריך השידור להיות על טהרת

השפה הרוסית, או לא, ואני רוצה להסביר איך אנחנו עובדים. אנחנו מעריכים כי

לפחות ב-60% משידורי רקע אנחנו מדברים עברית. מאחר ואין לנו דובר רוסית שבקי

בכל הנושאים שאנחנו משדרים ברק"ע, אז השיטה שלנו פשוטה. כשאנחנו מבקשים להעלות

בעיה או נושא, אנחנו מזמינים לאותה תכנית שר בממשלה, חבר כנסת, או איש ציבור

אחר, או פרשן באותו נושא, והם מדברים עברית אבלאנחנו עושים תרנום סימולטני

בזמן השידור. כל השידורים הם שידורים חיים. שום דבר לא מוקלט.

אנחנו משדרים שיעורים בעברית נם לפני הצהרים ונם אחר הצחרים. אנחנו

מתכוננים להכניס לשידורים שלנו לאט לאט גם שידורים בעברית קלה בשביל העולים

שנמצאים בארץ כבר שנתיים או שלוש שנים. אנחנו מתכוננים לשדר בשעת הצהרים, בין

השעה 12 ל- 13, מגזין בשם "על מה לדבר בעברית קלה" שידון בנושאים שונים

ומגוונים, החל מקליטה וההיים בארץ ועד לשאלות אחרות שעל סדר יומם של העולים.

את הדברים האלה ניתן בהחלט לשדר בעברית קלה.

אנחנו מתכוננים לשדר תכנית בשם "מקום בלב" בין השעות 15 ל- 16 אחר

הצהרים, וגם זו תהיה תכנית בעברית קלה. והרי כמה תכניות לדוגמה: חיפוש בית

לעולה; אמנים עולים מחפשים במה; חידון על ידיעת הארץ; ד"ש עם שיר; קשר

מכתבים בין עולה וותיק, או יליד הארץ. יש לנו תכניות לשידורים גם לשעות הערב,

גם כן העברית קלה. הכוונה למגזין שיעסוק בנושאים יותר אקטואליים, ובו יידונו

דברים שקרו במשך היום.

אני רוצה להביא לכם דוגמה מהשידורים בשפה האמהארית, המשודרים בין השעה 7

בערב לשעה 9 בערב. ביום ראשון, למשל, משדרים: חדשות, סקירת העתונות, ענייני

בריאות, תולדות הציונות, כל מיני ראיונות, חדשות, ספורט. בשבת משדרים: חדשות,

שירים כבקשתך, סקירת עתוני שבת, חדשות, חידון על ידיעת הארץ.
מי אהלי
אני מבקש להסביר כיצד נכנס לכאן משרד התקשורת. נושא השידורים היה

באחריותו של משרד התקשורת עד שנת 1965, לפחות החלק הטכני של קול-ישראל.

משהוקמה רשות השידוד קבע חוק השידור את מסגרת התכנים, ובין היתר קבע שידורים

לעולים, שידורים לחו"ל. לכאורה רשות השידור היתה אמורה לקבל על עצמה םג את

החלק הטכני של יתוח המשדירם והחזקתם. זה לא נסתייע, והמדינה קיבלה על עצמה את

נושא הפיתוח. כאשר בזק עוד היתה חלק ממשרד התקשורת, המשרד טיפל בשני הנושאים

כאחד, פיתוח פלוס החזקה. משהוקמה בזק, הועברו אליה החובות של החזקת המשדירם,



ושמרד התקשורת קיבל על עצמו את התקציב לפיתוח המשדרים.

זה היה נבון ער לשנת התקציב 1992. לקראת תקציב 1992 החליטה הממשלה

שהאחריות לפיתוח המשרדים תועבר בהררגה תוך שלוש שנים לרשות השידור. משרד

התקשורת ממשיך בינתיים בפיתוח המשדרים במירה שהתקציב העומד לרשותו מרשה זאת.

במסגרת אחריות זו טיפל המשרד גם בפיתוח רשת רק''ע, ואבקש ממר קלפנר, מנהל אגף

הנדסה במשרד, שיאמר במה מלים על הנושא הזה.
שי קלפנר
משרד התקשורת בסיוע תקציבי המדינה משקיע תקציבים נבבדים ומאמצים רבים,

בסיוע חברת הבזק, למודרניזציה של מערך המשדרים בגלים קצרים. ממש בימים אלה,

ביחד עם אנשי בזק, אנחנו משלימים בדיקות קבלה של משדר דגם של 500 קילווט

שמחירו 2,5 מיליון דולר. אנחנו מקווים שתוך מספר חודשים נשלים גם הקמה של

מערך אנסנות גדול מאד שהוא חשוב מאד למטרות אלו.

היעד שלנו הוא לבנות מערך שידורים מודרני בגלים קצרים, שיחיה מצד אחד

מודרני ומדצ שני אפקטיבי, וששבאמצעותו נובל להגיע ליעדים השונים בתפוצות העולם

ובתפוצחת ישראל.

בפי שאמר מר אהלי, ההשקעות עד היום נעשו על-ידי משרד התקשורת, אולם ישנה

החלטת ממשלה להעביר בהדרגה את האחריות למימון ההשקעות בפיתוח ובחידוש ציוד אל

רשות השידור שנתונה בקשיים תקציביים גם בלא הנטל הבספי הזה.

הנושא של שידורים בגלים קצרים לא תוקצב ברשות השידור בשנת התקציב הקודמת,

ולבן לא ניתן היה להרים פרוייקטים רבים אחרים שהיו בתבנית. אם אנחנו רוצים

להשלים את מערך המשררים והאנטנות בדי שיחיה לנו מערך מודרני ואפקטיבי, אף בי

לא גדול, צריך להשקיע בזה עוד ב- 15 מיליון דולר, ואז תהיה לנו מערבת שתגיע

ליעדים הרצויים. גם הניצול של מערך המשדרים הקיים היום הוא חלקי בלבר, והוא

אפקטיבי רק בחלקו בגלל אילוצי תקציבים של רשות השידור. בבר היום יש לנו בלים

שהם הרבה יותר חזקים מהאקפטיביות שלהם בפועל בגלל אילוצים של הבנת תבניות,

שעות שידור ובך הלאה.

אני רוצה לומר עוד במה מלות רקע על רשת רק"ע. על פי הנחיה של שר החינוך

ושל שר התקשורת דאזל, תוך שלושה חודשים הוקמה רשת רק"ע בשיתוף פעולה יבן משרד

התקשורת, חברת בזק ורשות השידור. הרשת היתה מובנה ב- 1 באפריל 1991, והופעלה

מספר חודשים אחרים זה. ב- 90% מהאוכלוסיה יכולים לקלוט היום את השידורים האלה.

אובלוסיה מדרום לבאר שבע ובמזרח הגליל מתקשה לקלוט אותם.
ר' מרחב
משרד הקליטה פועל בענין זה בסד תקציבי מאד חמור. יש לו שותפות בסך 3

מיליון שקל, ביחד עם הסובנות, שביחד אתה הוא מטפל בנושאי מידע ופרסום. ויש עוד

תוספת של קצת למעלה ממיליון שקל. ברור לגמרי שהמיטה היא לא סתם מיטת סדום,

אלא מיטת סדום עם רבע סדין.

אנחנו עשינו סקר מקורות ושימושים, והגענו למסקנה שמעבר לענין של רק"ע

התבנית היעילה ביותר היא אקטואלנוסט. קיווינו שהערוץ השני יעמוד על רגליו,

ושהעסק ייצא לדרך. היינו מובנים להבנס להתקשרות מעבר לתמיבה קבועה שניתנה עד

מחצית 1992, אלא שהדברים עם הערוץ השני יגעים.

אני רוצה לברך בהזדמנות זו את הפורום הציוני על היוזמה שנקטו על מנת

למנוע את הגסיסה הסופית של זה. אנחנו נעשה מאמץ להשיג בספים נוספים בדי לעזור

לאקטואלנוסט בשנה הבאה בצורה ראויה.

יחד עם זה יש לנו התלבטות בי אין לנו סקרים טובים ואנחנו פשוט לא יורעים



אם יותר כדי להשקיע כסף בכתוביות למוקד, או תרגומים אחרים של תכניות שמביאים

את האנשים להוויה הישראלית, או להשאיר את העולים ברובד הראשוני שלהם. אין לנו

תשובה חד משמעית לזה. אנחנו עושים איזו שהיא בדיקה ביחד עם רשות השידור,

ונשתדל שכל הגופים יפעלו ביחד עד במה שניתן.

אוכלוסיית יוצאי איתיופיה מהווה יעד מיוחד, כי שם יש מסורת מאד עשירה של

האזנה לרדיו ולקסטות. אנחנו נצטרך לדאוג להפצת קלטות וחומר הסברה. ונצטרך נם

לספק אמצעים נוספים, כמו טלמסר ודברים אחרים כדי להפיק לטרטר את העולים ולהביא

אליהם הביתה את המידע הדרוש להם. כך שבמקםו שהם יצטרכו לבוא אל המשרד, נביא את

המשרד אליהם.

אמצעי נוסף הוא המלה הכתובה, דבר שלנבי חלק מהעוים הינו חשוב מאד. בסך

הכל אנחנו מתלבטים איך לעשות כדי שמעשה הקליטה יהיה מהר ככל האפשר. ומובןאז

שכל מעשה שאתה עושה על מנת להשאיר את האנשים בהוויה התרבותית הקודמת שלהם, קצת

מעכב את התהליך הזה. יש למצוא את המיקס הנכון והאינטליגנטי כדי להאיץ את תהליך

הקליטה שלהם. אני בטוח שנתגבר על זה באם נפעל ביחד עם הסוכנות ורשות השידור.

יש לנו התלבטות גדולה גם בענין השידורים והמידע לחו"ל. אני בדעה שבעולם

של מכתבים פתוחים, ללא הצורך להשתמש בקודים ובלא צנזורה, צביעה ורודה של המצב

על ידינו לא תביא אף לא עולה חדש אחד. מכתב אחד של מי שיושב בקראוון בבת חצור

שווה יותר מאלף שידורים ומתק שפתיים. חייבים לתאר את המצב כמות שהוא. יש גם

המון סיפורים יפים שאפשר וצריך לתאר אותם. צריך לתת לאנשים את התמונה המתאימה

והמציאותית בלי דגש קסחיסטי במיוחד. אבל שוםצביעה ורודה של מציאות לא נכונה.
מי ינון
האם אתה בעד העברת שידורי רק"ע לחו"ל.
ר' מרחב
אני לא יכול להשיב על זה.

עי רון-.

אנחנו מדברים למעשה על שני נושאים, ואנחנו רוצים להציג אותם בנפרד. הנושא

האחד זה רק"ע, ונדמה לי שיש קונצנסוס שזה אכן דבר יוצא מן הכלל חשוב ©צריך

להמשיך אותו. בבדיקות שערכנו קיבלנו רק תגובות חיוביות על התוכן. יש בעיה עם

הטכנולוגיה. את רשת רקל"ע משרתים כרגע שני משדרים די מיושנים בהספק שאינו

מספיק, ולכן איכות הקליטה הולכת ויורדת ככל שמתרחקים מהמשדר, ולא ניתן בכלל

לקלוט את זה באצבע הגליל ובחלקים נרחבים בננב.

אם מחליטים לתמוך בפעולה הזאת ולהמשיך אותה לפחות עוד מספר שנים, אז צריך

לתת את הדעת גם על הרחבת הכיסוי ותגבור המשדרים גם לצורך גיבוי וגם לצורך

חיזוק הכיסוי.

אשר לנושא השידורים לחו"ל,יש שאלות שהן הרבה מעבר לשאלות שנדונו כאן על

אפקטיביות כזאת או אחרת. יש פה שאלות לאומיות כמו מה ישראל משדרת ואיך היא

משדרת לעולם דווקה בעידן של שמיים פתוחים.

אנחנו רואים אימפריאליזם גדול מאד מצד המדינות החזקות בעיקר, ארצות

הברית, בריטניה ועוד. מי שצופה היום בשידורי הכבלים רואה לפחות 10 ערוצים

מבריטניה, כולל שירות ממלכתי בריטי, ה-.C.B.B או השידור האמריקאי THE WORLD

NET וכו', ושם האינטרסים הם גם של השפעה תרבותית, וגם של שמירת המסרים

הייחודיים הלאומיים והבינלאומיים של אותן מדינות. יש מדינות הרבה יותר קטנות

שעושות פעילות דומות, ספרד למשל נכנסה לפרוייקט מאד גדול. גרמניה אף היא עוסקת

בזה, וכן מדינות נוספות.



למדינת שירלא יש זיקה לקהילות היהודיות ברחבי העולם, ולאו רווקה של עולים

פוטנציאלים, אלא לקהילות המעוניינות לשמור על קשר עמ ישראל, של רוברי עברית

שרוצים לשמור על האזנה לשנה החייה בישראל, קהילות של שליהים, בין של הסוכנות

היהודית ובין של משרד החוץ. יש השיבות גדולה מאד לקשר הזה, ואיננו מדברים על

פרוייקט שעולה מאות מיליונים, כמו השידורים האחרים בטלוויזיה ולווינים, אלא על

שירות שהינו זול יחסית, ועולה 9 מיליון שקל לשנה ועוד הוצאות התפעול, הרי זה

שירות ששווה לא רק לתחזק אותו אלא אנהנו ממליצים לחזור למתכות השידורים

הקודמת, לפני הצמצום, הכוללת כיסוי של חלקיםרחבים יותר של אסיה ושל ארצות

הברית ודרום אמריקה. הציוד קיים, המשאבים ישנם, ובעלות שולית יהסית ניחן לעשות

זאת.
אי מקל
עלות של s,9 מיליון שקל היא שולית?

ע' רון;

בוודאי שלא. אני מדבר על הרחבת השידור.
א' מקל
בבזק ישנה חטיבה מיוחדת של עובדים, למעלה מ- 100, שבל עניינם זה להפעיל

את המשדרים לחו"ל. לכן הם כל כך הרדים.אנחנו מפרנסים יותר מ- 100 עובדים של

בזק. זו הבעיה האמיתית.

עי רון;

אני לא עושה חשבון עם כמה עובדים אפשר להפעיל את רשות השידור, אז אל נא

יעשו לי חשבון עם כמה עובדים אפשר להפעיל את בזק, או חטיבה כזו או אהרת בו. נם

אם יש שם 90 אנשים שמקבלים משכורת הינם זה יותר טוב משיהיו מובטלים ויקבלו דמי

אבטלה. יש לנו נם שיקולים לאומיים. אגב, אנחנו גם מפעילים פרוייקטים. היות

ואנחנו עדיין חברה ממשלתית, לפחות חלק מאתנו, אנחנו מפעילים נם פרוייקטים שאין

להם ערך כלכלי, אלא ערך לאומי, ואיננו מקבלים עבורם אף פרוטה מהמדינה.

חשוב להחזיק את המערכת הזו חייה ובאינפורמציה מעודכנת והרגלי האזנה. מדי

פעם יש ביקורת. אומרים שאנשים לא שומעים יותר בגלים קצרים, וכי היום זה עירן

הטלוויזיה ואין מאזינים לרדיו. יש דחיה מגלים קצרים. אנשים העוסקים בקשר עם

גורמים קהילתיים רוצים לדעת ולהתעדכן. יש היום קו שלם של מוצרים שמאפשר לאנשים

הרוצים לשמוע גלים קצרים להצטייד במכשיר שנראה במו טרנזיסטור רגיל והוא מאפשר

קליטה מיפן ומארצות הברית. אינני יורע כמה המכשיר הזה עולה, אבל בוודאי אינו

עולה הרבה יותר מכל טרנזיסטור רגיל אחר.

אי מקל;

אולי תחלקו את זה לכל יהודי מחבר העמים כמחווה לאומית.
קי רון
אני מוכן לעשות זאת ביחד עם רשות השידור, שקל מול שקל.

לדעתנו חשוב לשמור על הערוץ הזה חי. נכון שהמצב היום נראה רנוע ושקט;

ברית המועצות התפרקה, התנאים הבטחוניים והבינלאומי ים נראים נוחים, אבל בעצם

איננו יודעים אם המצב הרגוע הזה יישאר לנצח, ולכן אנחנו זקוקים לכלי שבאמצעותו

אפשר יהיה להגיע אל הקהילות היהודיות ואל דוברי העברי ברחבי העולם.נראה לי



שאנחנו לא צריכינו לקחת על עצמנו אחריות לסגירת כלי כזה שהוא חשוב ואפקטיבי כל

בך.
יי מימון
אני לא רוצה לחזור על כל מה שכבר נאמר כאן, ואסתפק לכן במספר הערות בלבד.

יש לנו יהירה משותפת של מידע ופרסום, וזה באמת דבר גדול מבחינת חשיבותו אבל

קטן מבחינת ההוצאה המסתכמת בכמיליון דולר. חשיבות נדולה ביותר יש לשידורים

שלנו לחול"לל, בכל השפות ובכל הארצות ששם שומעים אותם, וזה חשוב גם לנושא

העליה, העידוד וההכנה לעליה, ואנחנו בעד המשך השידורים האלה.

במשך השנים אנחנו השתתפנו בתקציב לא מבוטל בתכניות האלה. ואם הלו שינויים

הרי זה קודם כל בגלל הצורך לעשות קיצוצים, ושנית - משום שלא היה בסוכנות מי

שישמור על המשך השותפות כיון שלא היה לנו שום input לגבי התכניות האלה. ולכן,

כאשר צריך היה לעשות קיצוץ היה קל להחליט לקצץ בסעיף הזה. גם היום היינו

צריכים להיות שותפים בנושא הזה לפחות לגבי ארצות המערב. אני מדבר על התוכן, על

ה- INPUT, ואני לא מדבר על הכסף.
היו"ר ע' זיסמן
מאחר וענייני הקליטה יעברו לידי משרד הקליטה, האם כל הכסף שהתפנה אצל

הסוכנות לא יוכל לעבור למטרה הזו?

יי סימון-.

אם תקיימו כאן דיון על תקציב הסוכנות תגלו שמעניין לשמוע מה נעשה שם.

ברוב ארצות המערב יש היום תחנות רדיו יהודיות, שמקבלים ממחלקת ההסברה של

הסוכנות שירותים שעולים כסף, ולפי דעתי אפשר היה לעשות שילוב שחיה חוסך דרך

עבודה משותפת גם שירותים ואינפורמציה. כל הגורמים צריכים לשאוף להגיע לניצול

מירבי של מה שעושים ממילא דרך התחנות שקיימות במטרה לחסוך בהוצאותך מיותרות.
א' רבדל
רציתי להבהיר שהערוץ השני לא נקלט כלל בגליל ובצפון הרחוק. גם שידורי

רק"ע נקלטים קשה מאד בצפון, כך שיש לנו שם בעיה רצינית בנושא הזה. יש חברת

כבלים שמשדרת בצפון, ואני יודעת שבקרית-שמונה יש אולפן קטן שיכול לאפשר

שידורים לעולים בצפון בצורה מסודרת ומתוכננת. ואני פונה אל היושבים סביב

השולחן הזה, בעלי הדעה ובלעי המאה, לבדוק אפשרות של שידור קבוע אחת לשבוע

לפחות לעולים המתגוררים באיזור הזה. כי העולים האלה מנותקים כרגע לחלוטין

מתקשורת אלקטרונית וקשה להעביר להם מידע ומסרים.

אחת מנקודות האור הבולטות מאד בתחום הקליטה הם נשידורים לעולים בארץ.

האמת היא שזה פרי הרצון והשגעון של העוסקים בנושא הזה, שבתקציבים זעומים ביותר

ובכוחות עילאיים מצליחים להרים שידורים אלה. אני חושבת שצריך להתרכז בשידורים

טובים ובמאמצים לשפר אותם. זאת הוועדה שצריכה לתמוך בנושא הזה.
סי לוינסקי
אני היושב ראש החדש של התאחדות עולי אמריקה הלטינית. אני מייצג את מי

שנמצא בצד השני של המסך. עד כה שמענו נתונים מאנשים העומדים בצידו האחד של

המסך. אני מברך על המאמץ העצום שבכל שידורי הרדיון והטלוויזיה. הם עושים עבודת

קודש לחינוך העם שלנו לכיוון הציונות.

אני רוצה רק להגיד שעולים חדשים דוברי ספרדית לא נהנו משידורים בשפה



הזאת, ואני מתכוון לכ-10 אלף עולים שעלו בחמש השנים האחרונות. הם שומעים רדיו

ורואים טלוויזיה, ואין עבורם שידורים בשפה הספרדית. נכון שיש העולים משם עם

יריעה די טובה בעברית, אבל גם רבים מאד שעוים ארצה כשאינם מבינים אף לא מלה

אחת בעברית, כמו למשל אמי שהיא בת 86, עד 120, שאינה יודעת כלל עברית, וכמוה

יש רבים אחרים.

הדברים שאתם עושים הם אכן עצומים. ואין הרבה מדינות בעולם שמתמודדות עם

אתגרים דומים. צריך כמובן להתברך בכוהמה בדי לדעת איך להלק את הזמן המצומצם

יחסית יבן הדרישות הגדולות והרבות של העולים.

אנהנו מייצגים קהל מסויים שלא יכול להגיד כדיוק את אשר נאמר עד עכשיו.

ואתן לכם דוגמה. בזמן מלחמת המפרץ, כאשר הסקאדים נפלו על הארץ, ביקשנו ממר מקל

לדאוג לכך שיודיעו לדוברי ספרדית היושבים בחדר האטום מתי זמן לצאת מהחדר, מחי

חלפה הסכנה, ובקשתנו זו לא נענתה. וכך קרה לא אהת שיהודי ישב במשך 5 ו-6שעות

בחדר האטום, מפני שלא ידע שהסכנה חלפה, כי לא טרחו להודיע לו זאת בשפתו ברדיו

או בטלוויזיה. זה אכן היה פנצ'ר, ורציתי להעלות את זה כאן. כי עם כל הכבוד

והברכות שאנחנו חולקים לכם, ובצדק, חבל שלא ידעתם איך לחלק בדרך הטובה ביותר

אח הדקות החשובות שעמדו לרשותכם, מתוך דאגה לכל האוכלוסיה. גם העולים מדרום

אמריקה הם יהודים כמו העולים האחרים, וצריך לחשוב נם עליהם ועל מה שצריך לעשות

למענם.

למרות זאת מלא לבנו שמחה כאשר 400 אלף עולים מברית המועצות, ולמעלה מ- 30

אלף עולים מאתיופיה נהנים משעות שידור רבות מעניינות ומלמדות בשפתם הם. חבל רק

שאנחנו כמו יתומים מסכנים במערכת השידורים. 362 עולים הגיעו לאחרונה מאלבניה,

והם נמצאים תחת חסותנו, כי מר דיניץ ביקש מאתנו לטפל בהם, ולא מפני שאנחנו

יודעים את השפה האלבנית, ולא מפני שהם יודעים ספרדית, אלא מפני שהם מדברים

איטלקית והשפה האיטלקית דומה קצת לשפה הספרדית. היו סיבות מיוחדת לכך שאנחנו

מטפלים בהם.

בין 362 העולים מאלבניה היתה בחורה אחת שהיא גיבורת ישראל, כי היא הוציאה

משם קהילה שלמה והביאה אותה ארצה, וזו פעולה יוצאת דופן שאף אחד, פרט לנו, לא

יודע עליה. מכאן שזה לא תמיד ענין של מספרים, שהם כמובן חשובים, אלא. גם ענין

של איכות. אני מבקש לכן שבמסגרת קבלת ההחלטות יקחו בחשבון את העובדה שהחוליה

שלנו היא חוליה חלשה במיוחד.

אני רוצה להתייחס עוד לנושא של הסברה לחו"ל.אנחנו נותנים לכם את כל העזרה

הנדרשת מאתנו, כי אנחנו מכירים את אמריקה הלטינית ואנחנו י ודעים שכאשר מדובר

בשידורים לחול"ל חשוב לדעת לאיזה ציבור זה מגיע. נבון שיש שידורים בספרדית, או

יותר נכון כלאדינו, אבל לא מספיק. אגב, היהודים שעלו מדרום אמריקה אכן לנגדו

לאדינו..

אי ביתן!

באוגוסט השנה מלאו 16 שנה לעלייתי ארצה. ואני יכולה להעיר על החשיבות

שבשידורים לחו"ל. בהיותי עדיין במרוקו אסור היה לנו לקרוא עתונים עברים, וגם

להתכתב עם הארץ אסור היה לנו. כך שהמכשיר היחידי לקבלת אינפורמציה מהארץ היה

הרדיו. אנחנו האזנו לו בסדר. גם כאשר הייתי בצרפת שימש הרדיו כמכשיר הקשר

היחידי וההדוק שלנו עם ישראל והנעשה בה.

אני חושבת שכדאי לקיים יום אחד דיון על חשיבותו של קשר הרדיו עם היהדות

בתפוצות, הין אם היהודי שם מתכוון לעלות לישראל, ובין אם לא. יצירת הקשר ביבו

לבין הארץ הוא החשוב, וחשוב שהקשר הזה יימשך.

כאשר שמעתי כאן שמדובר בסכום של 9,5 מיליון שקל לשנה, חשבתי שזה בכל זאת

סכום קטן כהשוואה לחשיבותם של השידורים האלה. אני מאד מבקשת שתשקלו את הדברים



האלה בכובד ראש, ושלא תפגעו בשידורים האלה, אלא תמשיכו ואולי נם תגבילו אותם.

מטריד אותי שמשדרים ברוסית משעה 7 בבוקר ער שעה 7 בערב, ובשנה האמהארית

רק משעה 7 בערב עד שעה 9 בערב. נכוןשמספר העולים מברית המועצות גדול בהרבה

ממספר העולים מאתיופיה, ובכל זאת ההלוקה הזתא אינה מקובלת עלי. ולכן אני מאד

מבקשת להוסיף בשעות הבוקר עוד שעת שידור באמהארית, שהרי יש נשים רבות שנשארות

בבית וטוב שתהיה עבורן שעת שידור בשעות הבוקר,
אי מסלה
אני יו"ר ארגון הגג של עולי אתיופיה, תתפלאו אולי לשמוע שאני עובד

במחלקת הלקיטה בוועד הפועל של ההסתדרות, ואני גא בזה, כי ההסתדרות עושה רבות

לקליטת העליה.

המכשיר היחידי לתקשורת הוץ ופנים בשביל יהודי אתיופיה הוא הרדיו, קול

ישראל בשפה האמהארית, שהיא השפה הלאומית של אתיופיה. לצערנו, יהודי אתיופיה לא

מבינים אף שפה בינלאומית כמו אנגלית, צרפתית או ערבית, כמו העולים מברית

המועצות ומארצות אחרות שמבינים גם שפות אהרות, ולכן כל חשוב בשבילם השידור

בשפה האמהארית, ובלי השידורים האלה אין להם ידיעות על המתרחש בחוץ ובפנים.

בחודש האהרון, אינני יודע למה, ניסו לקצץ במספר העובדים ברדיו קול ישראל.

6 מהעובדים הזמניים פוטרו. מנהל הרדיו פנה לארגון שלנו, ואנחנו הרמנו קול זעקה

אצל כל הגורמים הנוגעים בדבר. אני רוצה לברך את כל אלה שפנינו אליהם על שנענו

לפנייה שלנו. גם כבוד יושב ראש הוועדה התערב בענין באופן אישי, והבעיה באה על

פתרונה. אני מברך את מנהל הרדיו אמנון נדב שנענה לבקשתנו.

יש בהחלט לברך על כך שהגדילו את השידורים בשפה האמהארית מרבע שעה ליום

לשעתיים ביום, אבל זה בכל זאת לא מספיק. כאשר רואים עד כמה נזקקים בני העדה

לכלי התקשורת הזה, ועד כמה הם צמודים אליו, מבינים שהזמן אינו מספיק. זמן

השידור בשעות הערב הוא טוב ונוח, אבל מאחר ונשים רבות אינן יוצאות לעבודה, גם

משום שהן מטופלות בילדים קטנים ונם בשל סיבות הקשורות במנטליות, חשוב היה

להוסיף עוד שעת שידור אחת, או יותר, באמהארית בשעות הבוקר, זה היה בוודאי עוזר

מאד לאותן נשים ולכל מי שיאזין להם, ואפשר לנצל את השידורים האלה כדי להעביר

לנשים כל מיני מסרים והנחיות,. וגם ללמד אותן כל מיני דבירם.

כידוע לכם, עולי אתיופיה באו בעיקר משני איזורים גיאוגרפיים. הרוב בא

מאיזור גונדר, ששם מדברים אמהארית, והאחרים באו בעיקר מאיזור צפוני, ששם

מדברים טגרנית. הם טוענים שיש בארץ 15 אלף עולים שבאו מהאיזור הזה, אבל אני

טוען שרק 8,000 עולים באו משם, ולכל היותר 10,000 איש. רוב המבוגרים שביניהם,

וגם הנשים, אינם מדברים אמהארית שהיא השפה הלאומית, כי הם לא למדו בבית ספר

ורובם אינם יודעים קרוא וכתוב אמהארית. הם מרגישים עצמם מופלים לדעה מכיוון

שאין שידורים בשפה הטגרית המובנת להם.

בשנה האחרונה התחיל צעיר תאיופי לשדר חדשות בשפה הטיגרנית במשך 10 דקות

מתוך שעתיים של שידור באמהארית. רבים מבני הקהילה פנו אלינו בבקשה לדאוג לכך

שיהיו שידורים ארוכים יותר בשפה הטיגרנית כדי שגם הם יוכלו להבין ולדעת מה

קורה. אם אין באמת אפשרות להוסיף על שתי השעות האלה עוד זמן לשידור בשפה

הטיגרנית, אפשר לשדר בטיגרנית במסגרת המצומצמת של אותן שעתיים, אבל 10 דקות

אינן מספיקות, וגם אין להסתפק רק בשידור חדשות. אנחנו פונים איפוא אל הגורמים

הנוגעים בדבר לעשות משהו בנדון, למצוא גם זמן וגם את כוח האדם הדרושים לזה כדי

לספק את דרישתם הצודקת של עולים רבים כל כך מאתיופיה, שרק בדרך זו יוכלו לשמוע

גם חדשות וגם דברים חשובים נוספים. תודה רבה.
היו"ר ע' זיסמן
אני משוכנע שצריכים להיות שידורים לחו"ל, וטוב תעשה הממשלה אט וזדון בנושא

ותקבל החלטות בענין זה. 450 - 400 אלף עולים מרוסיה וחבר העמים הגיעו אלינו.

יש הצופים ששלוש השנים הקרובות יביאו אלינו עוד 500 - 400 אלף עולים. אני חולק

על הדעה שעד ה-1 בינואר 2001 לא ישארו יהודים במה שהיהברית המועצות. אני חושב

שישארו שם יהודים גם אחרי התאריך ההוא.

יש אנשים שמזדהים כיהודים, גם כשאינם כאלה. בשנת 1957 הייתיבשליחות

במוסקבה. היה זה מיד אחרי מבצע קדש, ובבל מקום נשאלתי מדוע התקפנו את מצרים.

אתם בוודאי זוכרים מה הלה באותו זמן. כרושצ'וב ובולגנין עמדו לפלוש אז לישראל.

דאלס ואייזנהואר עשו אז את ההסכם המפורסם. אני זוכר שפגשתי ביהודי מקמצ'דקה

שפוטר ממקום עבודה מפני שהוא יהודי, והוא שאל אותי מה זה יהודי.

בברית המועצות יש אנשים רבים שאינם יודעים כלל שהם יהודים. אני חושב שכמו

שיש פלסמורה באתיופיה תקום פלסמורה נם בברית המועצות. גם ברומניה יש פלסמורה,

וכוונתי לאנשים שאולי עכשיו מוכנים לחשוף את השורשים ואת הקשר שלהם ליהדות.

מובן שיש ביניהם גם כאלה שמתיימרים להיות יהודים על מנת להגיע לישראל. אם המצב

הכלכלי בישראל ישתפר, כפי שכולנו רוצים, אז יש להניח שזה ימשוך עוד ועודעולים

לישראל.

מה אנחנו עושים בברית המועצות? אני ידוע שהסוכנות היהודית, ביחד עם משרד

הקליטה, עושים שם עבודה יפה. 10,000 ילדים ונוער לומדים בבתי ספר לעברית ברחבי

ברית המועצות לשעבר, ומקבלים שם חינוך ציוני יהודי, וזה דבר עצום ובלתי רגיל.

ומספרם יילך ויגדל, וגם אם רבים רבים יעלו לישראל במשך השנים, עדיין ישארו שם

אלפים רבים. נוסף על כך יש שם היום אלפי אנשים שלומדים בקורסים להכשרה

מקצועית, ומדובר במגוון גדול מאד של מקצועות. הם גם לומדים את השפה העברית.

הכוונה היא לא רק להעלותם ארצה, אלא לשמור על הקשר הציוני והיהודי עם האנשים

האלה, גם אם הם לא עולים בינתיים לישראל. זו החלטה שממשלת ישראל צריכה לקבל.

יש שליחות תקשורתית, יש שליחות עתונאית. ככל שנשמור על עצמאות ואי תלות

של התקשורת על גווניה, כך יהיה המשטר בארץ דמוקרטי יותר. אבל מותר לנו להציע

הצעות ולהשיא עצות, בתקווה שבשיקול הדעת שלהם תקחו אותם בחשבון. לטפל בהסברה

היהודית הציונית של מדינת ישראל זה מעשה חד צדדי.

מיד עם תום תהליך הקליטה בנמל התעופה בן-גוריון, עוברים העולים ליד תאי

טלפון ציבוריים שבזק מעמידה לרשותם ללא תשלום. ואני שמעתי כמה מהשיחות שיצאו

משם, והן היו מרגשות. הדוברים בצדו השני של הקו, אלה שעדיין בברית המועצות,

התעניינו ראשית לכל במצב העבודה כאן. בשהעולה מספר לחם שקיבל סל קליטה וכוי,

הם משיבים לו שהם יודעים זאת, אבל הם רוצים לדעת מה עם עבודח. ואז הוא חוזר

ומסביר להם שרק עתה הגיע, וכי איך יכולה להיות לו כבר עבודה. ואז הם מתעניינים

בדיור, והוא שוב צריך להסביר להם שהוא עוד אינו יודע דבר, מאחר ורק זה עתח

הגיע ועוד לא הספיק להתעניין. זה רק מצביע על בך שכל המידע והאינפורמציה

מגיעים אליהם. וכיוון שהכל פתוח חשוב שהאינפורמציה והמידע יגיעו אליהם בדרך

הנכונה. אני מדבר כמובן על השליחות הלאומית שממלאת התקשורת בענין זה, מעבר

לשיחות התקשורתית, והממשלה צריכה לקבל החלטה בנדון.

בעבר היו בכנסת 10 ועדות. אתמול הוקמה ועדה למעמד האשה, ויש היום 12

ועדות סטטוטוריות בכנסת. לוועדות הכנסת אין סמכויות סטטוטוריות. לועדת הכלכלח

למשל יש סמכויות סטטוטוריות בנושאים מסויימים, במו למשל בנושא התקשורת, והיא

יכולה שלא לאשר העלאת היטלים, אגרות וכו', והיא יכולה למרר את חייו של מנכ"ל

המשרד אם היא רוצה בכך, אלא שמתוך אחריות היא מחליטה לגופו של ענין.

כולנו ניבחן במידה ונוכל להעביר דברים ולהשפיע. אתן לכם דוגמה משביתת

הקייסים שהתקיימה בזמנו ונשמכה 17 יום. ביום ה-15 הוזמנו הקייסים ונציגי



הארגונים האתיופים השונים אל ראש הממשלה. גם שר הקליטה וגם שר התיירות הממונה

על משרד הדתות היו נוכחים באותה פגישה, והקייסים נדרשו להפסיק את השביתה. הם

לא הפסיקו אותה. כעבור יומיים התקיים בוועדה שלנו דיון בנושא שנמשך 3-4

שעות, ולאחר מכן היה טיפול מסויים, שובעקבותיו הוקמה ועדה שהחליטה מה שהחליטה.

אותה ועדה לא היתה קמה בלי התערבותה של ועדת העליה והקליטה. חבל רק שהוועדה

ההיא פרסמה את מסקנותיה מבלי שהובאו לבאן תחילה, ועכשיו יתכן והקייסים ישבתו

שוב, ושוב יבקשו את התערבותנו להפסקת השבלתה. אנחנו אכן לובי פרלמנטרי, עם כל

העוצמה שיש ללובי כזה.

אני תומך בשידורים לחול"ל. לא צריך לקחת את 9,5 מיליון השקלים מבזק, אלא

צריך למצוא מקורות אחרים לכסף הזה. אני אביא את הדברים בפני קבינט העליה,

שחייב לדון בזה. לפי דעתי חייבת להתקבל החלטה בנדון, ואז צריך לראות איך

ממנים את זה, איך מחלקים את הנטל, כי לא יתכן שכל הנטל יפול עליהם בלבד.

בזמנו העברתי החלטה שעולים חדשים הגרים בירולשים יהיו פטורים למשך השנה

הראשונה שלהם מתשלום ארנונה, ואני זוכר את הוויכווו שהתעורר סביב ההצעה הזאת.

נכון שלא שילמו ארנונה בעד השנה הראשונה, אחרי השנה הראשונה הם משלמים ארנונה,

ואת האגרה הם משלמים אחרי שנתיים.

אגב, ביקרתי באתר קרוואנים, וראיתי שם דבר מעניין. בכל קראוון של יוצאי

רוסיה אתה מוצא טלוויזיה, אבל אינך מוצא טלוויזיה בכל קראוון של יוצאי

אתיופיה. ליד 3 - 2 קראוונים של יוצאי רוסיה אתה רואה מכונית, ובתוכה רדיו.

אני סבור שאנחנו לא צריכים להתערב באשר למספר העובדים או בעיות הניהול של

רשות השידור או הרדיו. אבל מותר לנו להעלות משאלה, להביע דעה, להשיא עצה. וכך

אני יכול לומר שלדעתי שידור באמהארית בין השעה 7 לשעה 9 בערב אינו מתאים, כי

עד במה שאני יודע הם הולכים לישון כבר בשעה 8 בערב. כי אדם שצריך לקום בשעה 5

בבוקר כדי לתפוס את האוטובוס של שעה 6 על מנת להגיע לעבודה בשעה ל, חייב ללכת

לישון בשעה מוקדמת.

לחד עם זאת מובן שלא ועדת העליה והקליטה של הכנסת היא זו שצריכה לקבל

החלטות בעניינים מהסוג הזה. במפנש כמו זה המתקיים כאן חיום חשוב שייאמרו

הדברים, שיובעו הדעות ויועלו השגות, וחשוב שיוחלפו דברים.
מי ינון
אין מחלוקת אידיאולוגית, יש אחדות לאומיח בענין הצורך בהמשך הקשר

והשידורים. כולם מודים שרשות השידור לדורותיה יודעת לעשות את המלאכה, ועובדה

היא שיש דורות של עולים חדשים ששמעו את קול ישראל, את קול ציון לגולה על

הגלגולים שלו בכל רחבי העולם. השאלה היא איך מתחלק חנטל הכפסי. לכנסת יש

סמכות סטטוטורית דווקה בענין אגרת רשות השידור, אגרת הטלוויזיה והרדיו ברכב.

בימים הקרובים נחזור לכנסת כדי לקבל אישור. ואני יכול לספר לכם איך נקבל

את האישור. משרד האוצר אישר לשנת 1993 העלאת האגרה ב- 8%, שזהב פהות מעליית

המדד הצפויה בשנת 1992. המשמעותך היא שלא רק שלא נותנים לנו את המדד, אלא

אומרים לנוי. תתייעלו. ואיך נתייעל? האם אנחנו יכולים לפטר עובדים? אם נעשה זאת

הם יבואו אל ראש הממשלה, וראש הממשלה יקרא לנו. אנחנו לא מתכוננים לפטר

עובדים. רק לפני חצי שנה ויותר קבינט הקליטה הכריח אותנו לעשות חוזים עם 30

אנשים בשביל רק"ע, אחרי שהם עבדו לפי כל מיני סידורים זמניים. בבוקרו של יום

ראשון מסויים אחד, החליטה הממשלה בחדר הישיבות שלה להתיר לרשותך השידור לפטר

50 עובדים, לקצץ את התקנים ב-50. באותו יום, בשעה 4 אחר הצהרים החליטו אותם



האנשים באותו החדר להכריח אותנו לקבל עוד 30 עובדים. והובר הזה אלנו אופייני

דווקה לממשלה הקודמת. הממשלה הנוכחית מסוגלת לעשות את אותו הדבר. הבעיות בסופו

של דבר נופלות על הנושא התקציבי. אין זו נהמה של מישהו שנתפל פתאום לשידורים

באמהארית או לשידורים אהרים.

אם ועדת הקליטה רוצה ליזום משהו מעשי, תהיה לה ההזדמנות לעשות זאת באחד

מימי השבועות הקרובים, באשר נשב בוועדת הנספים ונדבר על ההעלאה של 8% שלא

מאפשרת לנו להחזיק אפילו את המצב הקיים. אדרבה, יאמר אז יושב ראש ועדת העליה

והקליטה שבל אדם שיש לו רדיו במכונית, כולל העולים כעבור תקופה של שנתיים.

ישלם. כאשר בשנה שעברה הצענו תשלום בנובה של 97 שקל אנרת רדיו במכונית, משרד

האוצר הסכים לכך. אבל ועדת הכספים הורידה את זה מ- 97 שקלים ל- 96 שקלים, כדי

להראות את כוחו של המחוקק. והתוצאה: הפחתה בסך 1 מיליון שקל בתקציב שלנו. וכך

יצא שכל הוויכוחים שלנו סביב השאלה אם אפשר להוסיף עוד שעת שידור באמהארית, או

לא, נפלו על אותו שולחן בשל כאילו התחכמות של מי שסימלית הפחית את האגרה בשקל

אחד בלבד, מ- 97 שקל ל- 96 שקל בשנה.

אני מציע שעכשיו ייעשה ההיפך מזה. אם נניד שהאוצר מאשר לנו 104 שקלים

לאנרת רדיו ברכב, תציע ועדת העלייה והקליטה להגדיל את הסכום ב-5 או 6 שקלים

בשנה, ואני בטוח שכל בעל מכונית לא ירגיש כלל בתוספת הזאת, ולא יידע כלל

שמדובר בהבדל שבין 104 שקל ל- 110 שקל. והסכום הזה יהיה מיועד לשידורים לעולים

ולחו"ל, ויפתור הרבה מאד בעיות.
היו"ר עי זיסמן
אני מוכן לאמץ את ההצעה ולהעלות אותה.
נ?' ינון
זה יהיה נפלא. ואני מצדי מתחייב שכל שקל מהשקלים האלה יילך לשידורים

לעולים ולהו"ל.
מי אהלי
אני מבקש לנתייחס לדברים שאמרה הגברת רבדל על טיב קליטת השידורים בקרית

שמונה והנליל. עוד בשנה שעברה עשינו מאמצים, לבקשת קבינט העליה, שחבורת הכבלים

יקדישו מספר שעות לנושא הזה. התקשינו בזה, משום שהבורת הכבלים טענו, בצד

מנקורת הראות שלהן, שהן חייבות להקדיש סכומים גדולים לענין ההפקה העצמית, על

פי תנאי הזכיון, וחן ביקשו שתהיה השתתפות ממשלתית בנושא הזה, והענין נפל.

אשר לקרית שמונה במיוחד, אני רוצה לציין שהחברה טוענת שהיא מפסידה באיזור

הזה. זו חברה פרטית שלא נשענת על תקציבים ממשלתיים, והיא מפסידה רבות באיזור

הזה, בנינוד לבת ים שהיא איזור מכניס. ורק לאחרונה, לפני מספר שבועות, כפינו

עליה השתתפות, ביחד עם הממשלה, בהוצאות מיוחדות לגבי רשת מיוחדת למקלטים בזמן

ההפגזות. קשה לנו לבוא אליה בדרישה כזאת, אבל אם תהיה השתתפות של משרד הקליטה

בנושא הזה, אני יודע שהחברה הזאת תהיה מוכנה להרתם בצורה כלשהי לצורך קליטת

העליה.
ר' מרחב
יש פה שלוש אופרות נפרדות לגמרי. אתחיל בראשונה. לפי חוק רשות השידור הם

היו צריכים להקים ועדה לשידורים לחו"ל, כדי לטפל בזה כמו שצריך; לאסוף את כל

הגורמים העוסקים בזה, ולהפריד את זה מנושא הלקיטה. ואם משרד החוץ רוצה שהם

יתנו הסברה, שישלם בעד זה. ואם הסוכנות רוצה בהסברה, שהיא תשלם בעד זה.

האופרה השניה הם משדרי קליטה ושידורי קליטה. אני מדבר בפרמטרים של עבודה
של היום. יש חלוקת עבודה
הסוכנותך מעלה; הממשלה קולטת. אנחנו לא יוצאים



לחוK"ל עם אינפורמציה שהיא מעבר לבסיסית. אם היו שואלים אותי אם בפרמטרים האלה

ראוי להעביר את רק"ע לחו"ל, אני הייתי משיב בחיוב. אני מרבר מפרמטרים עם

הסוכנות של 4 מיליון שקל בשנה. ואם אתה שואל אותי עלות מול תועלת מה אני עושה

ב- 4 מיליון שקל אלה לשנה, לא אובל להגיר לך באופן הוגן שהעריפות הראשונה תהיה

להעביר את רק"ע. אבל אם אנחנו מדברים בפרמטרים אחרים לגמרי, שקבינט הקליטה

מקבל החלטה בנדון, זה סיפור אחר. כי רק"ע משדר את המציאות, ואנחנו רוצים

להעביר את המציאות, כך שאין ויכוח בינינו.

האופרה השלישית היא האופרה המצומצמת שאת התווים שלה אנחנו מנגנים עכשיו

ומשתדללם להוציא לפי חשבון עלות תועלת מקסימום אינפורמציה במינימום שקלים.

ואת זה אנחנו עושים.

את כל שלוש האופרות האלה אנחנו צריכים לנגן ביחד. אני מאד מברך על היוזמה

של יושב ראש הוועדה, ואני מקווה שייצא מזה משהו.

אי מקל;

בשורה התחתונה אני חושב שיכולנו לשמוע פה קונצנסוס שרשות השידור עומדת

בראש המחנה בנושא השידורים לעולים ולחו"ל, מעבר לכל הוויכוחים האחרים. בניגוד

להרבה מוסדות שאומרים "אין לי", ובזה נגמר הענין, אנחנו אמרנו "אין לי", אבל

עשינו. גם כשלא היה, עשינו. לפעמים עמדנו אמנון ואני לבד כלי כיסוי כלשהו, כי

מיכה עוד לא נכנס אז לתפקיד. מאז שהוא נכנס לתפקיד, הוא פעל יחד אתנו.

כרגע עומדת השאלה האם הנטל חכלכלי הזה, שמבחינת השירות הלאומי אנחנו

רואים בו כבוד ולא נטל, והמסתכם ב- 30 מיליון שקל, צריך ליפול על רשות השידור

בלבד, או שעוד גורמים צריכים לשאת בו. אנחנו טוענים שעוד גורמים צריכים לשאת

בו. ואם יושב ראש הוועדה וחבריה יסייעו בכיוון הזה, אזי נשיג הרבה מאד מהדיון

הזה.
היו"ר ע' זיסמן
אני מודה לכולכם. ישיבה זו נעולה.

(הישיבה ננעלה כשעה 14:10>

קוד המקור של הנתונים