ישיבת ועדה של הכנסת ה-13 מתאריך 15/09/1992

שביתת הקיימים מול משרד ראש-הממשלה -דיון יזום על-ידי חה"כ גדעון שגיא

פרוטוקול

 
הכנסת השלוש-עשרה

מושב ראשון



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 8

מישיבה של ועדת העלייה והקליטה

יום שלישי, י"ז אלול התשנ"ב (15 בספטמבר 1992). שעה 10:15

(ישיבה פתוחה לתקשורת)
נכחו: חברי הוועדה
עי זיסמן - היו"ר

עי מאור

מי מאיה

חי פורת

גי שגיא

מלזמניס

שי בן-חיים - מנכ"ל משרד הדתות

שי שנהר - משנה למנכ"ל משרד העלייה והקליטה

אי דלמן - יועץ ליו"ר הוועדה

די ביגון - מנהל מכון מאיר

וי אנגיל - הסוכנות היהודית

סי פולק - ארגון אמריקני למען יהודי אתיופיה

סי קליין - ארגון אמריקני למען יהודי אתיופיה

מי זמרו - קייס הקייסים

מי עזריה - קייס

מ' טסמה - קייס

בי יהייס - קייס

אי אדגואייציאו - קייס

א' מקונן - קייס

אי מולה - קייס

גי אצ'נפה - יו"ר תנועת יהודי אתיופיה בישראל

א' קנדה - דובר תנועת יהודי אתיופיה בישראל

אדיסו מסאלה - יו"ר איחוד הארגונים של עולי אתיופיה

אורי מסאלה - ראש נציגות השובתים האתיופים
מ"מ מזכירת הוועדה
לי ורון
קצרנית
ת' שפנייר
סדר היום
שביתת הקייסים מול משרד ראש-הממשלה - דיון יזום ע"י חה"כ גדעון שגיא



שביתת הקיימים מול משרד ראש-הממשלה -

דיון יזום על-ידי חה"כ גדעון שגיא
היו"ר ע' זיסמן
אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העלייה והקליטה. הנושא

שעל סדר-היום הוא ההפגנה ופעולת המחאה של הקייסים

יהודי אתיופיה. הישיבה כונסה לפי דרישתו של חה"כ גדעון שגיא. הנושא של יהודי

אתיופיה הוא כל הזמן בכותרות. יש ליהודי אתיופיה את אותן הבעיות הקיומיות שכל

העולים מתמודדים עמן - בעיית תעסוקה, בעיית דיור - היו גם פעולות יזומות מצד

יהודי אתיופיה למען דיור קבע - בעיית השילוב בחברה הישראלית, בעיית חינוך.

הוועדה הזאת קיימה דיון מיוחד, ואני חייב לומר שהמסקנות של הוועדה הוכתרו

בהצלחה, אני מתכוון לפתרון החינוכי של הילדים עולי אתיופיה מהמועצה האזורית

חצרות-יסף, שם כל המסקנות שלנו התקבלו. מה שקרה בחיפה היה בניגוד מוחלט למה

שאמר פה מנהל מחלקת החינוך - לא אכנס לזה - ואני יצאתי בהודעת מיוחדת נגד

העמדה של ראש עיריית חיפה.

אנחנו מלווים את כל העולים וגם את יהודי אתיופיה. הבעיה שאנחנו עוסקים

בה עכשיו היא חשובה, אבל היא מיוחדת במינה - לא תעסוקה, לא דיור, לא חינוך אלא

בעיה של מעמדם, סמכויותיהם ויוקרתם של המנהיגים הדתיים והרוחניים, מה שנקרא

"קייסים", של העדה האתיופית. אני רוצה להזכיר לחבריי חברי הכנסת ולמוזמנים

שבגלל כל מיני סיבות שידועות לכולם, ממשלת ישראל והסוכנות היהודית הכירו בצורך

של טיפול מיוחד ביהודים יוצאי אתיופיה. בנושא הזה עוסקים כל מיני גורמים -

מנכ"ל משרד הדתות, שר התיירות והממונה על משרד הדתות עוזי ברעם ועוד. אתמול

שוחחתי עם שר הקליטה יאיר צבן והוא מסר לי פרטים על ההצעות והשיחה שהיתה עם

ראש-הממשלה יצחק רבין, ובהמשך אתייחס להצעות שהוצעו ושנידחו על-ידי הקייסים

ועל-ידי אלה שמלווים אותם במאבק הזה. אני מבקש מחה"כ גדעון שגיא לומר כמה דברי

פתיחה, לאחר מכן סיכמנו ששלושה מבין יוצאי אתיופיה ידברו ולאחר מכן נשמע את

מנכ"ל משרד הדתות וכמובן את חברי-הכנסת, לא רק בשאלות אלא הם גם ישתתפו בדיון.

לבסוף ברצוני לומר שהישיבה פתוחה לעיתונות. אמנם טרם נפלה החלטה פורמלית

בכנסת בנושא הזה; היה דיון בוועדח הכנסת ואני הייתי בין התומכים בצורך לפתות

בדרך-כלל את ישיבות הוועדות לתקשורת, מלבד נושאים מיוחדים - למשל אם אנחנו

צריכים לקבל מידע מסווג על המצב של יהודי ברית-המועצות, הישיבה תהיה סגורה.

לכן זו למעשה ישיבה ראשונה של ועדת העלייה והקליטה שהיא פתוחה לתקשורת, נלמד

ממנה ונעביר את המסקנות ובוודאי שזה יעזור להחלטה שיו"ר הכנסת ונשיאות הכנסת

צריכים לקבל בנושא. חה"כ שגיא, בבקשה.

גי שגיא; אני ביקשתי שנקיים את הדיון בוועדת הקליטה בהשתתפות

נציגות של השובתים מול משרד ראש-הממשלה. כפי שידוע

לכם, השביתה נמשכת תקופה לא קצרה, במהלך השביתה נפגשו הקייסים ונציגים אחרים

כמעט עם על המוסדות המוסמכים, ואני משער שכולם - וגם אלה שלא נפגשו איתם -

יודעים מתוך התקשורת את המצוקה הקשה שבה נתונים האנשים השובתים תקופה ממושכת,

ביניהם קשישים לא מעטים, שאין מאחריהם גוף ממוסד וסיוע אפילו בדברים הבסיסיים

ביותר, כמו מזון וכוי. לכן נחלצתי לסייע להם בעניין הזה, גם באופן אישי וגם

ביקשתי את הישיבה כאן. במוקד התביעות שלהם עומד הנושא ההלכתי השנוי במחלוקת,

אבל אנחנו כאן בוועדת הקליטה של הכנסת רואים את הנושא ראייה קצת יותר רחבה -

אני אומר זאת לדוברים של הקבוצה שיושבת כאן - אנחנו יודעים שהשביתה היא ביטוי

לתחושות קיפוח שיש להן בסיס. זאת אומרת אלה לא דברים שהם נטולי משמעות ולא

תחושות סובייקטיביות, אלא יש בעיות קליטה מיוחדות שנוגעות ליהודי אתיופיה,

ואני - כמי שביקש את הדיון - הייתי מבקש להרחיב את הנושא, כי נדמה לי שלוועדת

הקליטה של הכנסת - לעומת יתר המוסדות שהם מוגבלים במסגרת תפקידם - יש תפקיד

מיוחד ויכולת לנסות ולמצוא פתרון. בוועדה הזאת יושבים חברים מכל הסיעות, ואני

חושב שבנושא הקליטה אנחנו מייצגים קונצנזוס, וכל חברי הוועדה ירצו למצוא פתרון

באמצעות המוסדות ולהיות גורם חיובי כדי לפתור את הבעיות. לכן אנחנו מכנסים כאן

את הישיבה, ואני מקווה שיהיו לה תוצאות מעשיות.



ג' אצ'נפה; יהודי אתיופיה מפגינים מול משרד ראש-הממשלה כבר 17

יום, כולל היום הזה. מכל בעיות הקליטה של יהודי

אתיופיה - למשל חינוך תעסוקה וכוי - הבעיה הכואבת ביותר של העדה היא בעיה של

דת. העדה הזו שמרה את הדת, את המסורת, את המורשת במשך 2,500 שכה מדור לדור,

על-פי ההוקה שלקחו אותה מארץ-ישראל לגלות. באתיופיה, בתנאים קשים, שמרנו את כל

המצוות וכל החוקים על-פי מה שכתוב בתורה, ואחרי הרבה קורבנות שם, חלק מהאנשים

שהגיע לארץ-ישראל שמר את התורה כמו ששמר אותה שם. העלייה שלנו היתה מאוד קשה,

עלינו אחרי הרבה קורבנות בדרך; לכל הקורבנות, לכל העלייה היתה מטרה - להגיע

לארץ-ישראל ולחיות בשלום כמו כל יהודי אחר בלי להיפגע. אחרי שהגענו לכאן, העדה

נפגעה פגיעות מאוד קשות. הנושא הכואב ביותר - בהתחלה, כשהגענו, דרשו מאיתנו

גיור לחומרה. זאת אומרת, יהודי שסבל במשך 2,500 שנה ובא לארץ-ישראל להזדהות

ולהיות שווה כמו כל אזרחי ישראל, פה מרוקנים לו את כל היכולת שהיתה לו ואומרים

לו: 'אתה לא כזה, אני צריך לעשות אותך כזה', זו דרישה אי-הומניטרית והיא פגעה

מאוד בכבודם, ביכולתם וגם באינטגרציה של יהודי אתיופיה עם עם-ישראל.

למפגינים מול משרד ראש-הממשלה יש דרישות, והן: מעבר לנושא קליטה רגילים,

אנחנו צריכים להיות מוכרים כיהודים לכל דבר במדינה שאנו נמצאים בה. נאמר לנו

הרבה פעמים יאתם יהודים לכל דברי, אבל העובדה הקיימת היא שמפלים את יהודי

אתיופיה מכל היהודים האחרים בארץ - מבודדים אותנו בחתונות וגם בגירושין. יש רב

אחד שמחתן בהתנדבות את יהודי אתיופיה עם דרישות מיוחדות, זאת אומרת - הבחורה

צריכה לטבול. זה נושא שמרחיק אותנו -
חי פורת
כל בחורה צריכה לטבול לפני החתונה.
גי אצ'נפה
אני מתכוון לטבילה בדרישות של גיור, לא לטבילה במקווה

שעושה כל יהודי אחר. בחתונות יש ליהודי אתיופיה הרבה

בעיות, בגלל שהם לא מוכרים - הקייס שחיתן שם במשך דורות, חיתן פה הרבה זוגות,

אך על-פי הרישום במשרד הפנים הזוגות הללו לא רשומים כנשואים. לזוגות הללו יש

ילדים, אבל מבחינת הרישום הם עדיין לא נחשבים כנשואים. באתיופיה היה לקייסים

את הכבוד לחתן, ופה אין להם את הזכות והסמכות לעשות זאת. בנוסף לזה, יש בעיה

גם בנושא גירושין, אם נאמר ליהודי אתיופיה: יאתם יהודים לכל דבר, בלי דרישות

מיוחדותי, מדוע כאשר זוג מהעדה רוצה להתגרש במדינת ישראל, במדינה דמוקרטית

וחופשית, הוא יכול להתגרש רק בבית הדין הרבני ליהודי אתיופיה בירושלים? אנחנו

תושבים שאנחנו שווים בין כל אזרחי ישראל, משרתים בצבא, ממלאים את כל הדרישות

כמו כולם; למה לעשות עוול לעדה שלנו, שלא נוכל להיקלט בחופשיות במדינה הזו?

הקייסים לא למדו שום דבר אחר כל חייהם, רק תורה. הם לא הלכו לבית-ספר

מיוחד, הם הלכו לבית-ספר שלומדים בו את התורה לפי המסורת. הם יודעים את התורה

היהודית, וחוץ מזה הם לא הוסיפו וגם לא החסירו דבר. כשהם באים לכאן, המימסד

הדתי לא יכול פתאום לרוקן את היכולת שיש להם וגם לא יכול באופן מוחלט להוריד

את הכבוד של העדה כולה. כשמורדים את הכבוד של הקייסים, זו פגיעה גדולה בכוהנים

שלנו, והכוהנים שלנו הם חלק אינטגרלי מהעדה ואין להפריד בין זה לזה. באתיופיה

המנהיגים שלנו היו הקייסים, וכל מה שקיים אומר - מקובל. פה, לצערנו הרב, מחוסר

ברירה, ישנם מנהיגים צעירים ואנחנו היום מדברים בשמם ומציגים את הבעיות - הן

בגלל ההתקדמות והן בגלל השפה וכוי; אבל המנהיגות המסורתית שירשנו מאבותינו זו

המנהיגות הרוחנית-הדתית - גם על-פי מה שכתוב בתורה וגם על-פי מה שלימדו אותנו

אבותינו הקדומים.
התביעה היא זו
להכיר ביהודי אתיופיה בלי סטיות, בלי להגיד 'אתה כזה,

אבל בפועל אתה לא כזהי. אנחנו דורשים שתהיה עמדה ברורה, לא מעוותת, בקשר לעדה

שלנו. אנחנו צריכים לדעת באיזה שלב אנחנו נמצאים פה במדינת ישראל. אנחנו גאים

בעם ישראל, גם הוא גאה בנו, קלט אותנו ועשה את כל המאמצים להעלותנו. אני חושב

שעם ישראל יכול לעשות עוד יותר למען קליטת יהודי אתיופיה; הממשלה שמה אותנו

אותנו במקומות מבודדים - על זה אפשר לדון הרבה, אבל אני חוזר לנקודה הכואבת

ביותר של העדה, הכי רגישה - נושא דת. יותר מזה, הקייסים יכולים להוסיף. מה

שאני דורש, שכל יהודי אתיופיה יהיו מוכרים בלל דרישות מיוחדות, כיהודים לכל

דבר. אם הקייס שלי חיתן בחורה ואומרים לה יאת לא נשואהי, יש פה איזשהו עיוות

שאנחנו לא מבינים אותו. אנחנו לא יודעים מה המדיניות כלפי יהודי אתיופיה,

צריכה להיות מדיניות מוגדרת וברורה.



עם ישראל לא יודע מה הנכונות של העדה, מה התרבות שלה - יש לנו תרבות

נפלאה, וגם כלי התקשורת לא עשו מספיק כדי שעם ישראל יכיר את העדה ואת תרבותה.

מכירים אותנו רק כיהודים שחורים, יהודי אתיופיה, אבל במובן הרהב עם ישראל

עדיין לא מכיר אותנו וצריכים לדאוג לכך. יש פה קיפאון מדיני, הקייסים נמצאים

בקיפאון וצריכים להוציא אותם ולתת להם חופשיות, שתהיה אינטגרציה הופשית בלי

ללחוץ, בלי לקשור בכבלי ברזל. צריכים לתת את ההזדמנות כדי שהעדה הזו תוכל

להיקלט, והיא תהיה מאוד אינטגרטיבית עם עם-ישראל.

מי זמרו; אני בן 89. כל דבר שאמרתי ובירכתי הוא על-פי חוקי

התורה, אפילו אם טיהרו אנשים הענשתי אותם. אפילו

הממשלה שהיתה באתיופיה נתנה לנו את האפשרות לשמור את המסורת שלנו, על-פי מה

שקיבלנו מאבותינו. אנחנו שמרנו גם דברים שאנחנו לא רואים אותם כאן, שהם כתובים

בתורה - למשל, כאשר אשה קיבלה מחזור היא היתה יושבת שבעה ימים בחוץ, לא יחד עם

המשפחה, ואחרי שבעה ימים היתה חוזרת לביתה. גם אחרי לידת ילדים היתה יושבת

בחוץ, אם זה בן - ארבעים יום ואם זו בת - שמונים יום. אחרי זה היתה חוזרת

לכוהנים, היו מיגבלות שהיא היתה צריכה לקבל והיא גם קיבלה ברכות מהכוהנים.

כשבן נולד, עושים לו ברית ביום השמיני.
היו"ר ע' זיסמן
(פונה לארז קנדה, המתורגמן): יש לי הערה. אני לא אפסיק

את קייס מנשה זמרו, הוא רשאי להגיד מה שהוא חושב, אבל

אם אתה יכול - תבקש ממנו שלא ייכנס לפירוט, אלא יאמר מה הוא מבקש מאיתנו.

מי זמרו; אנחנו מבקשים שיתנו לנו בארץ את מה שמגיע לנו, על-פי

תוקי התורה.
אי אדגואייציאו
אבותינו אברהם יצחק ויעקב עזבו מכאן לאתיופיה לפני

2,500 שנה. באתיופיה אנחנו, כל הכוהנים, שמרנו כל הזמן

את המסורת לפי חוקי התורה. כשעלינו לארץ באנו עם התורה וכל חוקיה, אבל כשהגענו

לכאן לא יכולנו לשמור - ברבנות הראשית דרשו מאיתנו קודם כל גיור ואחר-כך

טבילה. בסופו של דבר אמרו למי שמתחתן שיטבול, כמו שיוחנן הנוצרי ניסה לשנות

אנשים, לא כמו יהודים. חלק מהאנשים שהגיעו לפנינו הוטבלו, ובשנת 85 יצאנו

להפגנה הגדולה של 33 יום ולילה ואז פיזרו אותנו ואמרו שלא צריך לטבול. אחרי-כן

חזרו ואמרו לנו ללכת ללמוד; הלכנו ללמוד, ותוך כדי לימוד אמרו לנו לטבול.

היו"ר עי זיסמן; זו נקודה חשובה. לא כולם הלכו ללמוד, רק חלק.
אי אדגואייצ'או
אני הלכתי ללמוד, וגם הילדים שלי הלכו ללמוד. מה

שאמרו לנו - שנטבול, ושגם נלך להסביר לקהל שצריך

לטבול. אנחנו הפגנו בעבר ומפגינים גם היום על-מנת לפתור את הבעיה הזאת.

היו"ר עי זיסמן; כמה זמן אתה בארץ?

אי אדגואייצ'או; שמונה שנים.

היו"ר טי זיסמן; אנחנו יודעים שהנושא של ההכרה ביהדות אתיופיה עבר

גלגולים שונים, והיו הישגים - אתה בעצמו אומר זאת -

ולא חשוב אם זה הושג כתוצאה ממאבק או שזה הושג מתוך רצון והתחשבות. העמדה שאתם

נוקטים עכשיו היא 'הכל או לא כלום', זאת עמדה קיצונית ואתם נוקטים בה רק

עכשיו, יכולתם לנקוט בה גם לפני חצי שנה או שנה - אתה כבר נמצא פה שמונה שנים

- אתה למדת, אבל יש כאלה שלא למדו ואני גם יודע את הסיבות ומבין אותן היטב.

אני שמעתי שאצל ראש-הממשלה, בנוכחות השר הממונה על משרד הדתות עוזי ברעם ושר

הקליטה הוצעו לכם הצעות של פשרה. אנחנו מחפשים את שביל הזהב, אנחנו מחפשים את

הפשרה. זה לא תהליך שיכול לבוא בבת-אחת, צריך לבוא לקראתכם, אבל מה שאתם רוצים

זה קרע. לכן, אני רוצה לשמוע מדוע.דחיתם את כל ההצעות. נאמר לי שהוצעו לכם חמש

הצעות, אז אפשר להציע הצעות נגד, אבל לפי מה שכתוב בדף שחילקתם לנו - אתם

רוצים הכל או לא כלום!



אורי מסאלה; הקביעה הזאת לא נכונה, לא היתה דחייה של ההצעות;

התקשורה משחקת במאבק הזה. אחרי הפגישה עם ראש-הממשלה,

הקיימים חזרו כדי לשוחח עם הציבור כולו ולהגיע ביחד להחלטה. אבל קודם כל השאלה

היא, האם הרבנים הראשיים קיבלו את ההצעה של השר עוזי ברעם.
מ' מאיה
מה ההצעה?
היו"ר עי זיסמן
ההצעה היתה להפסיק את פעולת המחאה לפרק זמן מוגדר -

אפשר לקבוע את פרק הזמן הזה, מה עוד שאנחנו מתקרבים

לראש-השנה ולחגי ישראל - ולהקים ועדה משותפת. אפשר להתווכח על הרכב הוועדה -

הוועדה שהוצעה היא שניים מהקייסים, נציג משרד הדתות, נציג הרבנות הראשית ונדמה

לי נציג משרד הקליטה - אבל הרעיון הוא להקים ועדה משותפת ולהפסיק בינתיים את

השביתה. הרי אתם תמיד יכולים לחדש את הפעולה אם לא תבואו על סיפוקכם, אך כדאי

לעשות מאמץ לא על-ידי זה שיש הפגנה ופעולות נגד, אלא על-ידי זה שיש קבוצת

אנשים שמייצגים את הסמכויות השונות במגמה להגיע לעוד צעד אחד קדימה.
מי מאיה
מדוע הם לא קיבלו את ההצעה?
היו"ר עי זיסמן
זה מה שאני שואל.
אי קנדה
קודם כל, לא דחינו את ההצעות, כפי שהצטייר בכלי

התקשורת, אולי לא בכוונה. עשינו גם מסיבת עיתונאים,

ויש אנשים שהתקשרו וביקשו שנסביר עוד פעם - הם לא הבינו את הנקודה הקונקרטית,

שהיא הבעיה של הצעירים שחוזרים מהצבא. שלשום התקשרו אלי שני צעירים שחזרו
מהצבא ורוצים להתחתן; אמרו להם
'תביאו תעודה שטבלתם או שאנחנו טובלים אתכם'.
ש' שנהר
אבל למה אתה עובר לזה? אמרת שלא דחו את ההצעה - תמשיך

בזה, זה העיקר!
אי קנדה
זה קשור, כי כאשר הציעו את ההצעה, לא התייחסו לנקודות

הללו, רק קפצו למעמדם של הקייסים. זה מה שאנחנו טענו

גם כלפי כלי התקשורת, שדיברו רק על זה; לא הציעו מה יעשו היום הצעירים שהולכים

להתאבד עד שיפתרו את הבעיה.
היו"ר עי זיסמן
תראה מה קורה עכשיו - יש הפגנה, יש פעולת מחאה, אבל

חלק מבני העדה שומעים בקול הקייסים, מקבלים את מרותם

וסמכותם ולא קובעים מועד לחתונה עד שיימצא פתרון, חלק מבני העדה מתחתנים ולא

דוחים את החתונה, ויש גם בני עדה שממלאים עוד מצווה, מצוות מיזוג גלויות -

מתחתנים עם העדות האחרות בישראל, כדי שפעם אולי נהיה עם אחד, בלי בשטים ובלי

עדות, זה יקח הרבה מאוד שנים. לפי מה שאתה אומר עכשיו, העסק הזה נמשך. כפי

שהבינותי משר הקליטה, ההצעה שהיתה על דעת ראש-הממשלה, על דעת עוזי ברעם ועל

דעת כל אלה שהיו שם, היא: תפסיקו את השביתה לתקופה מסויימת, נניח שלושה

שבועות, חודש - תקופה מתקבלת על הדעת - נקים צוות משותף בדרג הגבוה ביותר, שזה

כולל גם את הקייסים, כדי ללבן את העניין ולחפש איזושהי פשרה שתספק את כל

הצדדים, כי היום אין מו"מ. אני רוצה לדעת מה תגובתכם.
אי אדגואייציאו
הבעיה שלנו היא לא רק נושא של תיפקוד, אלא לילדים שלנו

אין זכות להתחתן כמו כל יהודי בארץ.
היו"ר עי זיסמן
כל הבעיות הללו יתבררו בוועדה. הרי יש הרבה בעיות,

עכשיו איננו דנים לא בתעסוקה, לא בדיור ולא בחינוך,

אנחנו עוסקים רק בהכרה דתית-רוחנית. אך אי-אפשר בלי מו"מ, בלי לשבת ליד

השולחן. ישראל יושבת עכשיו למו"מ אפילו עם האוייבים הכי גדולים שלה; אין עכשיו

מלחמה בינינו לבין סוריה, אנחנו יושבים ליד השולחן - או שיהיה שלום, או שלא

יהיה שלום. אתם עכשיו מנהלים מאבק, כולם יודעים זאת, זה נכנס לתודעה של עם

ישראל שיש בעיה דתית-רוחנית מיוחדת לעדה שצריך לטפל בה. אני חושב שהתבונה

אומרת שצריך עכשיו להפסיק את המאבק לתקופה מסויימת ולנסות להתקדם. מה התשובה

-לזה? אל תיכנסו לפרטים, אני גם לא בקיא בפרטים, אני רק מבקש לדעת מה תגובתכם

להצעה הזו.
אי אדגואייצ'או
בקשר למה שאתה אומר על אוייביה של ישראל, אל תחשבו

שאנחנו לא דואגים, גם אנחנו מתפללים יום ולילה

שהאוייבים יושמדו. בעשר לנושא, אנחנו באנו עם התורה וכל חוקיה, ואמרו לנו

בארץ: 'תורידו את הכובע ותלכו ללמוד', זה הוריד לנו הכל, וגם לילדים שלנו. אני

בעצמי חיתנתי את הבנים שלי ולא נתנו לי רשות לכך.
היוייר טי זיסמן
זו לא תשובה למה שאני שואל. קיים ברהנה יהייס, אתה

מדבר עברית. בלי תרגומים, מה אתה אומר?

חי פורת; אדוני היו"ר, אתה מנהל את הישיבה הלוך ושוב, אני רוצה

לומר דברים ולשמוע תשובה.

היוייר עי זיסמן; חה"כ פורת, אתה רוצה להשיג תוצאה? אם הם מסכימים להצעה

הזאת, זה לא טוב? אני רוצה להפסיק את המאבק ולנסות

להתקדם.
חי פורת
חשוב שהם ישמעו גם את דברינו כדי שיוכלו להשיב. תאפשר

לחברים לדבר.
מי זמרו
בעשרת הדיברות כתוב: "כבד את אביך ואת אמך", ומי שלא

מכבד את אביו ואמו, ימות.
היוייר ע' זיסמן
אלה דברים נכונים, אבל זו לא תשובה למה שאני מציע.
אי קנדה
אדוני היו"ר, אתה צריך להבין עם מי אתה מנהל שיחה, אלה

אנשים רוחניים דתיים והם רוצים גם להעניק לך את היכולת

שלהם.
היו"ר טי זיסמן
אבל אני יודע שגם באתיופיה הם עשו פשרות עם הממשלה,

ניהלו מו"מ עם ממשלת אתיופיה. כל דבר צריך להיות מושג

במו"מ, אי אפשר רק להיאבק. מה שאני מציע זה מו"מ, ובזמן המו"מ להפסיק את פעולת

המחאה.
כי יהייס
קודם כל אני מברן לאלוקים על כל הניסים שהיו. מאבקנו

התחיל בשנת 85, בהתחלה ביקשנו בקשה, לא התחלנו במלחמה.

אנחנו התפללנו כמה דורות בשביל ארץ-ישראל, אבותינו סיפרו לנו, מדור לדור,

שירושלים היא עיר קדושה ובה היה בית המקדש שבנה שלמה המלך; גם התורה מספרת לנו

את זה. אנחנו גלינר מפה עם תורת משה וגם חזרנו עם תורת משה. לא זרקנו מילה אחת

בתורה, מה שהתורה הדריכה אותנו - שמרנו, והיא שמרה אותנו והחזירה אותנו לארץ

אבותינו, אברהם יצחק ויעקב. בדרך מאתיופיה לארץ-ישראל גם נפלו קורבנות, מתו

למען ארץ-ישראל. אנחנו באנו לארץ להגדיל את תורת ישראל - באתיופיה שמרנו הכל,

ונשמור גם כאן. בקשתנו לקבל את הזכויות שלנו, ומה שעשינו באתיופיה לעשות גם

בארץ-ישראל. אנחנו מבקשים שכמו שקיבלנו דירה לשבת בה, שגם התורה שלנו תקבל

מקום לשבת ותדריך את העם שלנו בישראל. זו תורה אחת, עם ישראל אחד. לא הוספנו

דבר אחד ולא החסרנר דבר אחד בתורה. אנחנו מחנכים גם את הילדים וגם את כל העם
רק על-פי תורת משה,כמו שנאמר
"לא תוסיפו ולא תגרעו", מה שנתתי לכם. יש הרבה

מצוות חוץ מאלה שכתובות בתורה, אנחנו מוכנים לקבל אותן, אבל לא חוקים - חוקים

זה רק מה שכתוב בתורה ואף בן-אדם לא יוסיף על הדברים.

בקשתנו היא לא רק להדריך את העדה שלנו בארץ-ישראל, אלא גם לעבוד בעבודה

שלנו, גם לחתן בחתונות שלנו. לפי מה שהתורה אומרת, אנחנו מחתנים רק בתולה;

התורה אומרת שאם אדם מתחתן אם מישהי שאיננה בתולה, מות יומת. עם ישראל הוא עם

קדוש, העם של אלוקים, גם בתורה כתוב "קדושים תהיו, אני הי אלוקיכם". אנחנו

נהיה קדושים בארץ-ישראל. גם בזמן שבית המקדש היה קיים, היו ממזרים שרצו לגרש

אותם מעם ישראל. אנחנו, הכוהנים, מכירים את בני העדה שלנו ויודעים מיהם יותר

מאשר הרבנות. אנחנו יכולים לעזור לרבנות בעניין הזה, אבל קודם תקבלו את מה

שאנחנו יודעים ותתנו לנו לעבוד בעבודה שלנו. מה שחסר לנו, אנחנו מוכנים לקבל,

אך קודם תתנו לנו את הזכויות שלנו ולעבוד במה שאנחנו יכולים. תנו לנו את הכבוד

שלנו, ולא רק שלנו אלא גם הכבוד של אבותינו לדורותיהם, שישבו 2,500 שנה בגלות

ושמרו את התורה.



אנחנו מבקשים עכשיו לקבל את הזכויות שלנו בבית-כנסת, בברית מילה, את

הזכות לחתן את הבנים שלנו ולגרש אותם. באתיופיה כל אדם שהיתה לו בעיה, היה בא

אלינו ואנהנו היינו פותרים לו את הבעיה; עכשיו אנחנו לא יכולים לפתור את

הבעיות של בני העדה וכולם בוכים: 'יותר טוב נמות במדבר', כי הגענו הנה רק

לאדמה. אנחנו רוצים לשמור את המצוות, ואז נגיע לגן עדן בשמיים. אנחנו רוצים

ללכת לפי החינוך של תורת משה וישראל. אנתנו מבקשים רק לקבל את הזכויות שלנו.
ש' בן-חיים
מורי ורבותי, אני מצטער שלא כל הקייסים יכולים להבין

אותי, הייתי מאוד רוצה שהדברים שאומר יתורגמו לכבוד

הקייסים, מפני שגם אני קייס, גם אני רב. אמנם אני מנכ"ל משרד הדתות, אבל אני

רב בישראל ואני משמש כרב בישראל. אני רוצה לומר למורי ורבותי שאתם כורתים הענף

שעליו אתם יושבים. תחליטו - אתם יהודים כמוני? אתם רוצים לנהוג כמו התורה שלי?

אתם באתם לארץ הזו מכוה היותכם יהודים; כיהודים עליכם לנהוג כמו כל היהודים

בארץ. האם אתם רוצים להיות כיתה נפרדת? דת נפרדת עם מנהגים נפרדים? חס ושלום,

זה יכול להיות כמו שיש נוצרים, כמו שיש מוסלמים, קופטים וכל מיני עדות, והרי

את זה אנחנו לא רוצים. מה יהיה אם אחד הבנים שלכם או אחת הבנות שלכם יתחתנו עם

מישהו מעדה אחרת - זה ידרוש שהקייס שלו יחתן אותו וזו תדרוש שהרב שלה יחתן

אותה? כך אתם רוצים? אתם רוצים שלא נהיה אף פעם ביחד?

אתם רוצים שהקייסים יתתנו? אתם רוצים שהקייסים יגרשו? בבקשה, בואו ללמוד

את חוקי תורת הארץ הזו, מה המנהגים הנהוגים כאן. אי אפשר לנהוג אחרת ממה שכל

היהודים בארץ הזו נוהגים. מורי ורבותי, אני יוצא צפון אפריקה, אני באתי

ממרוקו, גם אנחנו הקרבנו קורבנות, גם אצלנו נפלו חללים עד שהגענו לארץ, אן

מעולם לא דרשנו דבר בעקבות כך, מעולם לא עוררנו רגשות ולא עשינו הפגנות כדי

לשנות מנהגים. גם כשהרבנים שלנו הגיעו לארץ, היו דברים שונים ממה שהם ידעו, אז

הם ישבו ולמדו. חייבת להיות לנו תורה אחת. אי אפשר שכל עדה תפרש את התורה

בצורה אחרת. המשרד שלנו, יחד עם ידידי סגן שר החינוך שגם עומד בראש עמותת מתן,

יזם מכללה ללימוד יהדות לקייסים יוצאי אתיופיה. יש לכם רב מאוד מכובד ושמו הרב

יוסף הדנה, אולי הוא לא מקובל על חלק מכם מפני שהוא אומר לכם את האמת. הרב הזה

עומד בראש המכללה, שרוצה לקחת את הקייסים ולהסביר לכם מה החוקים בארץ - אולי

אין בינינו פירוד, אולי אין בינינו מחלוקת. שימו לב, בשום מאבק אתם לא יכולים

להשיג דברים שהם נגד התורה. זה בכלל לא דומה לגיור לחומרה, גיור לחומרה זה

משהו אחר, אבל ליצור בתי-דין שיהיו נוהגים אחרת מבתי-הדין המקובלים בארץ - לא,

רבותי, אתם לא יכולים להזיז את הקיר, אי אפשר!

אנחנו מבקשים מכם, למען הי, בשם הי שאתם מאמינים בו, לכבודה של תורה

שאתם מכבדים אותה, תפסיקו את המאבק, בואו נשב ונדבר, תשמעו אותנו, שלא יבואו

כל מיני מסיתים ומדיחים. אני מצטער, אני חושב שאתם, הקייסים, לא שומעים את כל

האמת - אני לא רוצה לפגוע במתורגמנים, אבל יש לי חשש שלא כל הדברים מיתרגמים

לכם בדיוק. אני פונה אליכם, ממש מקרב לבי, תפסיקו את המאבק הזה, זה לא

לכבודכם, זה לא לכבודה של המדינה. נעשים מאמצים גדולים לקלוט אתכם יפה, לכבד

אתכם, לתת לכם את מלוא המעמד, ואתם, באיזשהו מקום, מקלקלים את הדבר. אנא, אתם

אנשים מכובדים, אנשים רציניים, מנהיגים רוחניים, תנו דוגמא לעדה שלכם -

שהאנשים יחזרו הביתה ונשב ונדבר. אנחנו בני-אדם, הכוח שיש באדם הוא הדיבור -

בואו נדבר. למה להפגין? למה לעשות כל מיני דברים שיש בהם משום הסתה? אני פונה

אליכם שוב, בבקשה מכם, הפסיקו את המאבק, דרך המאבק הזו היא לא לכבודו של שום

צד, בואו נשב ונדבר, זה יהיה אחרת, זה יישמע אחרת בעזרת הי. תודה רבה לכם.
מי מאיה
כבוד היו"ר, אני רוצה לדבר היום לא רק בתור רב אלא

בתור חבר-כנסת. בתור רב, אני חושב שידידי הרב בן-חיים

אמר את המילים שיוצאות מעומק הלב. לנו יש כבוד גדול והערכה גדולה ליהודים שבאו

מאתיופיה. אני חושב שמורנו ורבנו הרב עובדיה יוסף היה הראשון שהרים את הדגל

ואיפשר ליהודי אתיופיה לבוא לארץ-ישראל, כך שאנחנו לא חשודים שאנחנו הולכים

נגדכם ומחפשים להרע לכם. אני רוצה לשאול כאן שאלה חוקית קטנה - הרי במדינת

ישראל קיים חוק שבכל עיר יש רושם נישואין אחד, שהוא הרב הראשי, או אם יש לעיר

שני רבנים ראשיים, יש שני רושמים ולא יותר. אם הרב הראשי של תל-אביב ילך לחיפה

לרשום נישואין, בשום פנים ואופן לא יתנו לו, כי לפי החוק יש האצלת סמכות רק

לרב אחד, זאת אומרת שבכל מקום יש אדם אחד שלו יש את הזכות לרשום נישואין.



עכשיו, מה הנקשה שלכם? שיתנו לכם עוד רושם או שאתם רוצים להיות כפופים

למי שרושם נישואין באותו מקום שאתם גרים? הרי לא יתכן שכל עדה תוסיף רושם

נישואין משלה, החוק של מדינת ישראל הוא שיש אדם אחד ואי-אפשר שכל אחד ייצור

תצר לעצמו. אם כולנו יהודים, כולנו כפופים לאותו רושם נישואין באותו מקום, וגם

אתם תלכו לרשום אצלו. מה כל הבעיה? לכאורה אתם אומרים שמערימים בפניכם קשיים.

אני עוד לא שמעתי מהם הקשיים.

ת' פורת; אולי הבעיה היא סידור נישואין.
מי מאיה
סידור נישואין זו בעיה שנייה, אבל קודם כל הבעיה

הראשונה היא רישום נישואין. הם רוצים זכות לרשום

נישואין, אך יש במדינה תוק שבכל עיר אדם אתד רושם נישואין. תאמינו לי שאני לא

יודע מה הקשיים שמציגים בפניכם, הייתי מאוד מבקש מהקייסים, במקום ללכת נגד

הזרם, אולי אתם מוכנים לשמוע - מה בסך-הכל דורשים? מישהו חשד שאתם לא יהודים?

לפני מספר שבועות בא אלי מוהל מיד אליהו ואמר לי שיש לי ברית מילה בשבת ליהודי

שבא מאתיופיה; הוא שאל אותי האם מותר למול אותו בשבת או אסור. התשובה היא - אם

הוא יהודי, מלים אותו בשבת; אם הוא לא יהודי, אסור למול אותו בשבת. אמרתי לו:

'תמול אותו, ללא שום שאלה', והוא עשה ברית מילה בשבת. פירוש הדבר, שכולנו

מחזיקים שאתם יהודים גמורים. מה כל הבעיה ב"גיור לחומרה"? פשוט אומרים לכם;

אתם יהודים במאה אחוז, כל אחד מכם יהודי וכולם מקבלים אותו, אך השאלה היא -

האם התערבו ביניכם גויים? הרי אתם בעצמכם מודים שחלק מהגויים נכנסו ביניכם. יש

פה ספק, ואנחנו אומרים שבגלל הספק הקטן תטבלו. מה דורשים מכם? בנביא כתוב

שכאשר אמר אלישע לנעמן ללכת לטבול, נעמן כעס. אמרו לו עוזריו: ימה בסך-הכל

הנביא אמר לך - לך תטבול!'. אני הולך כל בוקר למקווה, אז אני כבר לא יהודי?

בסך-הכל מבקשים לטבול. כל כלה יהודיה חייבת לטבול; אם היא לא תביא פתק שהיתה

במקווה, הרב לא יערוך לה חופה.

מה ביקשו מכם בסך-הכל? אולי תרדו מכל העץ הגבוה הזה, בואו נלך אחד לקראת

השני, תסכימו לדבר הקטן שהרבנות מבקשת מכם, לא ביקשו מכם דבר גדול. האם מישהו

אמר, חס ושלום, שאתם לא יהודים? מי דיבר על זה בכלל? בסך-הכל, בכדי להסיר ספק,

בגלל 10%-15% של גויים שאולי התערבו ביניכם, ביקשו מכם לטבול. מי יודע איזו

בקשה ביקשו?
גי שגיא
הרב מאיה, מה שפעוט בעיניך, יכול להיות גדול בעיניהם.
מי מאיה
אני קודם כל בא להסביר להם שלא פוסלים את היהדות שלהם

בגלל פרט קטן, ושילכו לקראת הרבנות ואז הרבנות תרשום

אותם ותטפל בהם בצורה הכי יפה והכי טובה, ומספיק עם המחלוקת הזו. האם באנו

לעשות פה מחלוקת בעם ישראל?
א' אדגואייציאו
בקשר למה שאתם אומרים על הרב יוסף הדנה - קודם כל,

אנחנו לא מקבלים אותו. אתם לקחתם אותו, גיירתם אותו -

תעשו את שלכם, הוא לא הרב שלנו, לא נקבל אותו.
חי פורת
אני מבקש לומר לכם דברים היוצאים מן הלב. יש מימרה של
חכמים
"דברים היוצאים מן הלב נכנסים אל הלב", ואני

מקווה שהדברים ייכנסו אל הלב. קודם כל אני רוצה לומר באופן אישי, אני עסקתי

הרבה בקליטת יהודי אתיופיה ושילובם במוסדות חינוך שלנו במקומות שונים, כולל

ישיבות בני-עקיבא. אצלנו בכפר עציון קלטנו להכשרה חברת נוער של עולי אתיופיה,

ויש לי בת מיהודי אתיופיה שמאומצת אצלנו. אני אוהב את העדה הזאת, אני מעריך את

מסירות הנפש שלה ואני מעריך את השמירה שלכם על תורת ישראל במשך אלפי שנים,

דרושים כוחות נפש עצומים לשם כך. אבל משום כך אני רוצה לומר לכם שמה שאתם

מבקשים עכשיו זה דבר נורא, בראש וראשונה בשביל העדה עצמה. במשך אלפי שנים

הייתם מנותקים מעם ישראל, ממילא התורה שבעל-פה שהתבססה בעם ישראל היתה רחוקה

מכם. אתם אינכם אשמים בכך, אני חושב שאשריכם שהצלחתם לשמור על התורה כפי

ששמרתם, באמונה. אבל מוכרחים להבין שאם לא נעשה כאן, בארץ-ישראל, תורה אחת

שמקובלת על הכל, לפחות בדברים היסודיים שמחזיקים אותנו כעם אחד - אתם תהפכו

להיות כמו כת הקראים, שאי-אפשר יהיה שבן שלי יתחתן עם בת שלכם.



אתם צריכים להבין, זה לא רק עניין שלכם; יש פה בארץ הרבה מאוד יהודים

שמגדירים את עצמם לא דתיים, כולל כאלה שיושבים כאן, שהיו רוצים ©הנישואין שלהם

יהיו נישואים אזרחיים, אבל הם בעצמם מבינים - ולכן הכנסת חוקקה חוק של נישואין

וגירושין - שאם הם יעשו חוק נפרד, חוק נישואין אזרחיים או חוק נישואין

רפורמיים או כל דבר אחר, אנחנו עושים את עם ישראל קרעים-קרעים. אתם לא תוכלו

להיות חלק מעם ישראל, אתם תהיו עדה לבדה ולא יהיה מיזוג גלויות. לכן יהודים

מעדות שונות עם מנהגים שונים קיבלו על עצמם שיש חוקה אתת לעם לישראל.

אתן לכם דוגמא אחרת. כשאתם הייתם באתיופיה יכולתם, בתור קייסים, להיות

שופטים ולשפוט גם בדיני ממונות ובדינים פליליים בין אדם לחברו, זאת היתה

זכותכם. תנסו היום בארץ להיכנס להיות שופטים בבית משפט - לא יתנו לכם, כי פה

במדינת-ישראל יש בית משפט שרק הוא חוקי. אם אנשים רוצים לסדר עניינים שבין אדם

לחברו ביניהם - זה בסדר, אבל ברגע שזה נוגע לכל עם ישראל, לא יכול להיות אחרת.

אתם פה מנסים לדפוק את הראש בקיר ואתם תשברו את הראש, חס ושלום, אי-אפשר לשנות

את זה, זה בלתי אפשרי בכלל!

יש דבר נכון מאוד בדרישה של בני העדה. הם אומרים - אנחנו רוצים לשמור על

על כבוד המורשת שלנו, המסורת שלנו, המנהגים שלנו. במה שנוגע למורשת, למסורת,

למנהגים, לחינוך, הם באמת צריכים לקבל את כל הכלים כדי שיוכלו להמשיך לשמור על

המעמד של הקייסים והמעמד של המורשת המיוחדת של יהודי אתיופיה. יש מורשת יהודי

מרוקו, יש מורשת של יהודי תוניס, יש מורשת של יהודי תימן, יהודי פולניה

ורוסיה, לכל אחד יש את המורשת המיוחדת שלו. מבחינה זאת - וחבל שמנכ"ל משרד

הדתות יצא לרגע - אני באמת חושב שהם צודקים שצריך לתת משכורת מכובדת לקייסים,

שיהיו מחנכים של העדה.
מי מאיה
מנכ"ל משרד הדתות מסכים לזה.
חי פורת
בחתונה, בוודאי שיש מקום למנהגים המיוחדים, לשירים,

לברכות וכל הדברים האחרים. אם יש ליהודי אתיופיה

מנהגים לחומרה, כמו בעת נידה ודברים אחרים, אדרבא - ינהגו לחומרה בדברים שלא

עומדים בסתירה לדבר האלמנטרי שכל עם ישראל חייב בו. מה שמבקשים מכם זה לא כל-

כך קשה - הרב דב ביגון מציג פה לפני מסמכים המראים ש-15 קייסים שעברו הכשרה

מסויימת יכולים לסדר נישואין, יכולים לשחוט - לא רק לבני העדה, אלא שחיטתם

כשרה גם בשבילי. מוכרחה להיות חוקה אחת, תורה אחת, אי אפשר שהתורה תיעשה

תורות-תורות, כי אחרת עם ישראל ייקרע וכל עדה תהיה לעצמה ולא נוכל להיות כאן

עם אחד. אני אומר זאת קודם כל בשבילכם, בשביל העדה שלכם זה מוכרח להיות כך,

אחרת אתם תיפרדו מעם ישראל. יש לנו את כת הקראים, שהם לא יכולים להתחתן עם

יהודים. אתם רוצים להיות במצב כזה? חס ושלום! על כן אני אומר שההצעה שהועלתה,

בוודאי במסגרת ישיבה של ועדה שתיתן לקייסים מעמד של מחנכים ומדריכים רותניים,

שתשמור ותטפח את המורשת של העדה - אלו דברים נכונים. אבל אל תנסו ליצור מצב של

חוקים נפרדים שייצרו קרע בעם ישראל. למענכם, כדאי לכם לקבל את ההצעה, ואז תהיה

שמחה גדולה בעם ישראל שרוצה לקלוט אתכם כחלק ממנו.
מי עזריה
אנחנו באנו הנה לא כדי להיפרד אלא כדי להיות ביחד,

לשמור על ארץ-ישראל, גם בטבילה וגם כל דבר, יהד איתכם.

לא באנו להיפרד. לגבי הנישואין, האם אתם עושים על-פי מה שכתוב בתורה?

חי פורת; בוודאי שאנחנו עושים על-פי מה שכתוב בתורה ועל-פי תורה

שבעל-פה.
היו"ר טי זיסמן
השאלה של קיים מלקה עזריה מחזקת עוד יותר את ההצעה שלי

- רק בגוף מצומצם, בצורה שקטה ויסודית אפשר ללבן את

הדברים.
ע' מאור
אני מצטערת שאחרי שאדבר, אצטרך לעבור לוועדת העבודה

והרווחה. אני רוצה לחלק את דברי לשני חלקים, החלק הראשון הוא פנימה אלינו

והחלק השני אל הקייסים ואל המנהיגות הצעירה של עולי אתיופיה שיושבת עמנו. אני

מוכרחה להגיד שאני קצת במבוכה, ואני מדברת אל אדוני מנכ"ל משרד הדתות ואל



עמיתיי שדיברו קודם, ואיך אמרת, חה"כ פורת, שאתה מדבר דברים היוצאים מן הלב.

יש לנו בעיה קריטית של פלורליזם בתוך המדינה שלנו. אנחנו צריכים למצוא עצמנו

לא רק כמסבירים לקייסים, אלא כשוקלים כל פעם מחדש מה קורה במדינה שלנו בנושא

הפלורליזם וחופש הפירוש של המסורת והדת והמורשת היהודית. הבעיה של יהודי

אתיופיה מחזקת דברים -

שי בן-חיים; אבל זה לא מה שעומד על הפרק.
טי מאור
סליחה, אדוני, אני רואה איך אתם מדברים אליהם בלהט,

ואני בכל זאת רוצה להגיד מה כן עומד על הפרק בעניין

הזה - על סדר-היום הציבורי עומדים שני דברים: קודם כל, החזון העתידי שלי, שהוא

לא על סדר-היום, אך לא אמנע מלהגיד אותו - אני רוצה שנגיע בעתיד לנישואין

אזרחיים, מתוך כבוד שלי לדת. במהרה בימינו, אני רוצה לחתן את הבת שלי בנישואין

אזרחיים בתוך המדינה שלנו ולא בקפריסין, ואני בוודאי רוצה להגיע לפלורליזם של

הרשויות שרשאיות לחתן - הרפורמים, הקונסרבטיבים וגם הקייסים. זה החזון העתידי,

ועד אז אני מבקשת את מירב הגמישות. אדוני מנכ"ל משרד הדתות, הייתי אצלכם במשרד

בנושא העגונות רק לפני שבועיים, אנחנו יודעים מה קורה בכל נושא הגירושין,

אנחנו מכירים את הנושא של הקייסים. אני מבקשת את מירב הגמישות, ואני יודעת שזה

קיים --

שי בו-חיים; חבל שלא ירדת אלי עם אותן נשים, היה מתגלה לך שמה שהיה

למעלה היתה טעות.
(וי מאור
אני מברכת על הגמישות שמתחילה ושישנה, אך בכל אופן אני

חושבת שצריך יותר ויותר גמישות על-מנת למנוע פערים

ועל-מנת שנוכל לחיות במירב ההבנה. עכשיו אני פונה אל האתיופים, אני באמת

מסכימה בזה עם קודמיי - אנחנו בכל זאת חיים במדינה דמוקרטית וזאת התרבות

הפוליטית שיצרנו פה במשותף. אפשר להיאבק בה, אבל רק בדרכים פוליטיות-

דמוקרטיות, וגם לא צריך להיאבק מדי כי אנחנו כן רוצים מסורת - אמרתי מה החזון

שלי, אבל אני נגד מלחמת תרבות, גם נגד הדתיים, בתוך המדינה שלנו. לכן הפנייה

שלי לקייסים - ויותר, או גם, אל המנהיגות הצעירה - גובזה אצ'נפה, אנחנו נפגשנו

לפני כחודש וכבר אז אמרתי לך את הדברים האלה. אני מבקשת מכם ריאליזם, גם

תרבותי וגם פוליטי. ברצוני לומר לכם כמה דברים: א) הבעיה שלכם היא לא רק דת.

עכשיו אתם עושים שביתה על ענייני דת, אך מה עם נושא הדיור? מה עם נושא הפרנסה

שישבנו עליו עם משרד העלייה והקליטה לפני חודש? מה עס נושא החינוך? איזה מאבק

הוועדה שלנו עזרה לנהל על-מנת לקלוט ילדים שלכם בבתי-ספר? כמו שחה"כ פורת אמר,

זה נושא שכולנו רגישים אליו. לכן אני מציעה לכם לא להיאבק רק על נושא הדת, אלא

על כל הקליטה.

ב) יש ממשלה חדשה בישראל, היא מכהנת רק חודשיים, יש שר קליטה חדש ויושב

פה נציג משרדו - אנחנו מבקשים את הצ'אנס הראוי, לא רק כימי חסד אלא למען

טובתכם. נכון, קלטנו מעומק הלב וכל מבצע שלמה היה מבצע גדול מאוד, אך היו גם

הרבה שגיאות ועובדים עכשיו על תיקונן באינטנסיביות גדולה. לשבור קירות זו לא

בעיה, אך אם ראש-הממשלה, שר הקליטה ושר הדתות פונים אליכם להקים ועדה, אני

מציעה שתקבלו זאת. אני גם לא בעד לתת לזה רק שלושה שבועות או חודש, יש לתת

אשראי ליותר זמן, כי צריך לטפל בעלייה כולה.
היו"ר עי זיסמן
לא קבעתי זמן.
טי מאור
אני חושבת שההצעה שהוגשה על-ידי ראש-הממשלה היא מכובדת

מאוד, אני מאוד מברכת עליה, ואתם בכלל עוד לא דנתם בה.

אנחנו פונים אליכם לדון בה ולאמץ אותה. לגבי המנהיגות הצעירה, אדוני מנכ"ל

משרד הדתות, ודאי גם אתה, כמוני, לא עומד מאחורי המילים של מסיתים ומדיחים,

אבל אני בהחלט פונה למנהיגות צעירה שתהיה ריאליסטית ומתונה, עם מאבק - וטוב

שזה על סדר-היום הציבורי - אבל בהחלט עם ריאליזם.
ג' שגיא
אין לי שום ספק שכל היושבים סביב השולחן הזה מעוניינים

להגיע להבנה וליישב את הפער בין כל הצדדים; אם לא

הייתי מאמין בזה, לא הייתי מבקש לקיים את הפגישה הזאת. אבל אני חושב שכדי

להגיע להבנה - אני פונה כאן אל החוגים הדתיים או מי שמייצג מוסדות דתיים כאלה

ואחרים - צריך הרבה יותר מאשר עמידה על קוצו של יו"ד. אני רוצה שנבין - אנחנו

בדיעבד מכירים בסמכות של הקייסים, מכירים ביהדותם; כלומר במשך 2,500 הסמכות

הזאת הוכרה, והיום, אחרי שהם הגיעו לארץ, אנחנו באים ואומרים להם: החל מהרגע

הזה, הסמכות שלכם יויננה סמכות. הדברים אינם פשוטים, ואני רוצה שנבין את

היהודים שיושבים לפנינו - אלו אנשים שסמכותם הוכרה, והיום אנחנו מפקיעים את

הסמכות הזאת מידיוזנו. אומר חה"כ פורת - וכולנו אומרים את זה בלשון כזאת או אחרת

- 'אתם עושים דבר נורא לבני העדה שלכם' ובאותה נשימה אנו אומרים להם יבואו

נדבר'. זה פשוט לא מתיישב. הרי אי-אפשר להגיד לאנשים 'אתם עושים דבר נורא, אתם

שוברים את הראש, אתם מטפסים על קירות, מה שאתם דורשים הוא בלתי אפשרי' ואחר-כך

להגיד להם יבואו בדברי. אם אנחנו רוצים להיות ישרים עם עצמנו, צריך להגיד: 'אם

זאת הגישה, יש פה פער שלא ניתן לאחות אוחו, ואולי איננו אחים'.

אני חושב שאם אנחנו רוצים לדבר - ואני מאמין שאכן אנחנו רוצים לדבר -

צריכה להיות גישה אחרת, לא גישה של עמידה על קוצו של יו"ד, לא "כזה ראה וקדש",

כי כך אין שום אפשרות להבנה הדדית. אני משוכנע שיש אפשרות להבנה כזאת, ולכן

אני מאמין בדיבור, אני מאמין בפשרה ואני מאמין בהצעה שהיתה במשרד ראש-הממשלה.

אנחנו חייבים לדבר, אבל אם אנחנו רוצים שיהיה דיבור - ודיבור בעיני זה לא רק

לדבר אלא גם להאזין, אחרת אין לזה טעם - אני חושב שאנחנו צריכים להיות מאוד-

מאוד קשובים לרחשי הלב שיש כאן. זו אוכלוסיה שחשה קיפוח עמוק, ובדין. אני לא

אומר שאי-אפשר ליישב את הדברים, אני גם לא רוצה להיכנס לנושאים ההלכתיים -
מי מאיה
אתה רוצה לשנות את החוק של נישואים במדינה ישראל? אם

החוק קובע שאדם אחד מוסמך -

גי שגיא! אינני מתיימר להיות מוסמך ולדבר בשם ההלכה. אתה רב,

אני אינני רב, בשבילי המוסדות המוסמכים אלה המוסדות

הקיימים ואני לא רוצה היום לכפור בסמכותם. אבל אני חושב שאם אנחנו רוצים באמת

ליישב את אי-ההבנות, צריך לשמוע את האנשים האלה ולא רק לדבר אליהם. אם אתם

אומרים, כמו שאומר חה"כ פורת, 'אתם עושים דבר נורא, אתם מטפסים על קירות', אני

מאוד מצטער, אנחנו לא נמצא אח הגשר.

אני חושב שבנושא הזה אנחנו מייצגים הרבה יותר מאשר מפלגות, בעיני מיוצג

פה קונצנזוס ורצון אמיתי לקלוט את העדה הזאת בתוך עם ישראל. מקובל עלי המימסד

הדתי הקיים, אך אני חושב שבמקרה הזה המימסד הדתי צריך להפגין הרבה יותר

גמישות, אם הוא רוצה לקלוט את העדה הזאת, ולא לגרום לכך שתחושת הקיפוח תעמיק.

אמנם תחושת הקיפוח לא נשענת רק על המימסד הדתי, למרות שהנושא הזה עולה כאן -

הבעיה של קליטת יהודי אתיופיה היא הרבה יותר מורכבת - אך בקטע הזה של הדיון

בנושא ההלכה, אנחנו יכולים להחמיר ולהרחיב את הקרע או למצוא גשר לפתרון הבעיה.

אני לא בא להציע שתהיה סמכות דתית נוספת, אבל אני רוצה שתבינו: הרב מאיה אומר

שיש רק רב אחד רושם נישואין בכל עיר על-פי החוק. אבל נכון שבכל ארץ-ישראל אין

אף רושם נישואין אתיופי?
שי בן-חיים
תיאורטית זה יכול להיות.
גי שגיא
אני רוצה שתבינו אותם, לא אותי - יושבת פה אוכלוסיה

שאין לה רב כזה.
ש' בן-חיים
יש לה רב שרושם נישואין - הרב יוסף הדנה - אך הם לא

רוצים להכיר בו, יש להם בעיה.
אורי מסאלה
אנחנו לא מדברים על הרב יוסף הדנה, העם לא מקבל אוחו.

אנחנו רוצים לפתור את בעיית ההפגנה. כל הזמן אומרים

שהצעירים מסיתים - זה לא נכון, אנחנו מלווים את הקייסים, אנחנו פשוט כלי

להעברת המסר שלהם.
ג' שגיא
אני רוצה לסכם - אנחנו מדברים על נסיון לגשר על פער טל

דורות, ואני מבקש לא להקל ראש בנושא הזה. אני גם חושב

- וחברי-כנסת מסויימים אמרו אח זה - שהבעיה הדחית היא לא הבעיה היחידה של עולי

אתיופיה. שוחחתי עם המפגינים, ואמרתי שאני מקווה - וזה היה גם הסיכום - שהדיון

לא יתמקד רק בנושא שעולה כרגע; אני מצטער שהוא מתמקד רק בנושא הזה, כי הבעיה

של קהילת היהודים יוצאי אתיופיה היא הרבה יותר רחבה. אני מקווה שבהמשך נמצא

דרך להתייחס לנושא בכללותו. בשלב זה אני רוצה לומר לקיים ים מה שאמרתי לחברים
שיושבים כאן
אי-אפשר לגשר על הפער הזה בישיבה אתת, אי-אפשר לגשר על פער של

דורות בהפגנה אחת, ממושכת ככל שתהיה, זה לא דבר שנגמר ביום או יומיים. אנחנו

צריכים לנסות לגלות את כל ההבנה שאפשר.

אני מציע לכם - ואמר זאת גם יו"ר הוועדה - לחזור הביתה לקראת החגים,

להסביר לאנשים שאנחנו פה מנסים להגיע להבנה עם כל הגורמים ולחפש את הדרך להגיע

להבנה. צריך לזכור שבסופו של דבר אנחנו רוצים להיות עם אחד, אתם חלק מעם ישראל

ואנחנו חלק מאותו עם; לכן אני מבקש שבסיכום הישיבה תצא מפה הקריאה לסיים את

ההפגנה ולמצוא את הדרך להגיע להבנה על-ידי דיבור ושיחה עם כל הגורמים, על דעת

ועדת הקליטה, ובסיוע חברים שייקבעו על-ידי ועדת הקליטה לעזור לכם למצוא את

הפתרונות מול כל אחד מהמוסדות שאתם עומדים מולם.
חי פורת
תוך כדי מתן מעמד של כבוד לקייסים.
אי אדגואייציאו
אני רוצה לומר לכם, כנציגי הציבור, כחברי-כנסת - אנחנו

באנו לדרוש את זכותנו להפגין בנושא דת. חשבנו שזאת

מדינה דמוקרטית ואפשר להפגין, ובאותו יום השוטרים דרסו אותנו בסוסים וסילקו את

הצלמים לפני הפעולה. יש אנשים ששברו ידיים ויש אנשים שאושפזו בבית-חולים. זה

מעשה נפשע ואכזרי, כמו מעטי הגרמנים.
היו"ר טי זיסמן
אתה צודק, אבל את זה אנחנו צריכים ליישב בינינו. תיכף

נתייחס גם לזה.
אי קנדה
אני מדבר כמייצג ציבור יוצאי אתיופיה. אתם אומרים לנו:

'אתם תוותרו, אתם תחזרו' - קודם כל אנחנו באנו להילחם,

באנו להפגין ולהשמיע את הכאבים שלנו. לי אישית יש הרגשה שהציבור הישראלי קלט

אותנו, קיבל אותנו בקליטה הראשונה, אבל מימסדים מסויימים הציקו לנו תוך כדי

תיפקודם. לכן באנו להפגין ולדרוש את זכותנו, את מה שמגיע לנו - ביקשנו הכרה
מיידית בנקודות הבאות
נישואין, גירושין ומעמדם של הקייסים. פתאום אנשים

קולטים את נושא מעמדם של הקייסים, שהם יהיו המנהיגות הרוחנית ויקבלו משכורת.

אך ישנה עוד בעיה קשה שפחוח מתייחסים אליה - בעיית האנשים שרוצים להתחתן

ומתאבדים כיוון ששום רב ישראל לא יכול לחתן אותם בלי דרישות מיוחדות, כלומר

בלי טבילה שהיא סמל של גיור. אני יודע מה זה מקווה, דווקא האתיופים טבלו

במקווה - הכוהנים הסבירו לכם כאן, שאפילו שבעה ימים אחרי מחזור, ארבעים יום

אחרי לידת בן ושמונים יום אחרי לידת בת - הנשים טבלו ורק אז חזרו לבתיהן. אז

דווקא לאנשים שהקפידו על טבילה, דווקא להם אתם אומרים לטבול? לדעתי האישית היו

צריכים לטבול את האחרים לפני שטובלים אותנו.

היחיד שיכול לחתן אותנו הוא הרב שלוש, וזה לא מספיק. אי-אפשר ש-53 איש

יקבעו תור אצל הרב שלוש בנתניה בשביל להתחתן במדינת ישראל. לדעתי זו בושה!

איפה יש רב שיכול לחתן בארץ אתיופים בלי טבילה?
מי מאיה
איזו יהודיה מתחתנת היום בלי טבילה?
חי פורת
גם נשים לא דחיות טובלות לפני החתונה.

אי קנדה! לא באתי לתקוף רבנים וחברי-כנסת, אני רוצה להשמיע את

דבריי כדי שתבינו את הנקודות. אמר חה"כ פורת: 'אתם

הייתם באתיופיה 2,500 שנים, אולי התערבבו ביניכם גויים'. בשביל לא להתערבב,

אבותינו נדדו ממקום למקום וכך שמרו על יהדותם. אנחנו טהורים, ולדעתי הספקות הן

פילוסופיה. הכהן הזה, שלדעתי האישית הוא לא פחות מהרבנים הראשיים בארץ, שמר על



53 אלף יהודים שלא יתערבבו בגויים, בזכותו הגענו לארץ כיהודים ומגיע לו כבוד

גדול בשל כך. זה פוגע שבגיל 89 לא גותגים לו סמכויות ובזוגות שהוא מתתו לא

נחשבים כנשואים. תבינו, רבותי, אנחנו לא התערבבנו בגויים, מי שהתערבב יש לו

בעיה בסוכנות. לגבי הרב יוסף הדנה, הוא מביא נוצרים על-מנת לטבול לגייר אותם,

הוא עושה מזה "ביזנס"; הקייסים לא מביאים מישהו לא יהודי, אלא רע יהודים

טהורים. אם אתם רודפי אמת וצדק, אם אתם באמת מתפללים לאלוקים, אתם צריכים

להאמין להם, בגלל שהם שמרו עלינו.

גי שגיא; ארז קנדה, זה נכון, אבל בישיבה הזאת אתה רוצה שנסכם את

זה?
א' קנדה
עד שנעשה מו"מ בינינו, עד שנגמור אותו, זה יקח זמן

ואני לא יודע מה יצא מזה. דחוף לנו עכשיו - עד שנפתור

את בעייתם מעמדם ותיפקודם של הקייסים - לפתור את בעיית הגירושין והנישואין.
אדיסו מסאלה
אני הוותיק ביותר בין כל המכובדים האתיופים שנמצאים

כאן, אני נמצא בארץ 12 וחצי שנה. אני באמת עברתי את כל

הכאבים ויודע מה זה לעבור גיור. הטקם היה משפיל מאוד; אסור לשפוט אדם מרחוק,

רק התולה יכול להגיד מה עוצמת הכאב ולא אדם אחר, גם לא הרופא. לפעמים אני

אפילו לא רוצה להיזכר בטראומות שעברתי. הגיור הזה היה באמת קשה מאוד, רק אותי

דקרו באבר המין שלי וגם טבלו. רק אני יכול להרגיש את הכאב שעברתי. הרב מאיה

אמר: ימה דרשו?', כאילו זה דבר קל, אן זה היה כבד מאוד וגם גרם נזק נפשי-פיזי-

פסיכולוגי לעדה. אחרי המאבק שלנו ב-1985, אחרי שחזר כבודנו במובנים מסויימים,

לא העיזו ולא הצליחו לפשוט את המכנסיים שלנו כמו שאני פשטתי. בעקבות המאבק

שלנו לפחות חסכנו את הכאב הנוראי לאלה שבאו אחרינו והחזרנו את הכבוד שלנו. אך

הבעיה עדיין רובצת עלינו, והיום כל הגורמים רוצים לטפל בסימפטום ולא בשורש

הבעיה. מאז 1985 עד עצם היום הזה - 8-7 שנים - חשבתם שיש רגיעה מסוימת

והמוסדות חשבו שהבעיה נפתרה. גם היום אפשר לעשות כל מיני נסיונות לפזר את

השביתה - אנחנו לא עשויים מברזל, אני בטוח שאנשים יישברו או מקור או מתום

וילכו הביתה אפילו אם לא מצאו פתרונות. אבל הבעיה עדיין קיימת, ואם היא לא

תמצא את פתרונה, אני לא מאמין שיחכו שוב 8-7 שנים, אלא עלולים לחזור להפגין

תוך תקופה קצרה. אי-אפשר לחיות במדינת ישראל עם הבעיה הזאת.

אני רוצה להדגיש - תבינו, אין לנו שום כוונה להיות עדה נפרדת, אני אצא

להילחם אם תתקבל הצעה כזאת. יש אנשים - גם במוסדות, גם בין הקייסים, גם בין

זקני העדה ואולי גם בין הצעירים - שעייפים מהבעיה הזאת, ומתוך עייפות הם

יכולים לחתור לעדה נפרדת, בלי להתבייש. לדעתי אסור שנהיה עדה נפרדת, אני חושב

שלעדה הזאת יש פוטנציאל להיקלט במדינת ישראל בכל המובנים - רוחנית, פוליטית

וגם חברתית. לכן זו תהיה טעות היסטורית לחתור לעדה נפרדת. אני מסתובב בכל מקום

ויודע שאין שום כוונה לעדה נפרדת. אני רוצה שזה יהיה ממש ברור לבם.

הדרישות שלנו הן שתיים. קודם כל, לבטל את דרישת הטבילה שהרבנות דורשת

כאשר זוגות מגיעים לרושם הנישואין במועצות הדתיות, שלבני העדה יהיה חופש

להתחתן בלי שום דרישה, כמו כל אחד בחברה הישראלית. היום הדרישה היא קולקטיבית,

לכל העדה, ולא אינדיבידואלית. לגבי הטענה של הרב מאיה - אכן הסתננו אלינו

נוצרים, אך לא באחוזים אלא במספרים בודדים וכולנו מכירים אותם, מהם אפשר

לדרוש את מה שההלכה דורשת; זה טיפול אינדיבידואלי, אבל המאבק שלנו הוא לגבי

הדרישה הקולקטיבית. שמענו שבשנה שעברה, כאשר הרב פרץ היה ברוסיה, הוא דיבר על

30% נוצרים, האם הבעיה הזאת התעוררה אצל הרוסים? האם אתם רוצים שנלבין בן-לילה

ונהיה לבנים ואז הבעיה שלנו תיפתר? אני אומר לכם - הצבע מפריע. אך אנחנו גאים

בצבע שלנו, לעולם לא נתבייש בו, וכך אנחנו מחנכים גם את הילדים שלנו.

אנחנו שינינו כתובת - הכתובת שלנו היום היא ממשלת ישראל, ולכן גם ההפגנה

שינתה את מקומה ואנו יושבים מול. משרד ראש-הממשלה. בעבר הפגנו מול הרבנות

הראשית, אך שם אין שום אוזן קשבת. אני לא מאמין שהבעיה הזאת תמצא את פתרונה

אצל הרבנים הראשיים; אולי נמצא פתרון אצל הרבנים שיבואו, אך גם זה מוטל בספק.

לכן אסור למדינת ישראל להתנער מהאתריות הזאת. בן-גוריון נתן את הלגיטימציה

למונופול הדתי של הרבנות הראשית. מספיק, די! אנחנו נמצאים בשנות התשעים, לא



בשנת החמישים או הארבעים. היום תופסים עלינו טרמפ כל אלו שיש להם מאבק מסויים

עם הרבנות הראשית, כולל רפורמים, קונסרבטיבים, גם תילונים. אנחנו לא רוצים

להיות "טרמפ"! לכן מדינת ישראל חייבת למצוא את הדרך לפתור את הבעיה הזאת.
שי בן-חיים
הדברים מאוד לא ענייניים.
ג' שגיא
אני לא מסכים שהדברים לא ענייניים.

שי בו"תיים; אתם פורטים על נימים, פורטים על רגשות.
אדיסן מסאלה
אני לא מתכוון לפגוע במוסדות דתיים, לא מתכוון לפגוע

באנשים דתיים, אני גם מכיר את תה"כ פורת - לפתות

בתקשורת, אף פעם לא היה לי מגע איטי איתו - יש לו סימפטיה לעדה שלנו, וכך גם

להרבה אנשים מהרבנות. אתם בונים את הקיים מנשה זמרו רק במילים - מה פירוט

"קייס הקייסים"? אנחנו לא מכירים את התואר הזה. מה מעניק לו התואר שנתתם לו?

מה הטעם לתת לו סתם תואר? האם אדם בגיל 90 צריו ללכת לטבול על-מנת להיות כשר?

מה אתם רוצים מאיתנו? אנחנו חושבים שאנחנו הכי טובים מבחינה דתית, בלי לפגוע

באחרים. לכן אני מציע שקודם כל נדע בשביל מה מקימים ועדה, מה יהיו תפקידיה,

אני רוצה לדעת בדיוק באלו הצעות תטפל הוועדה.

גי שגיא; לך יש דרישות, ובהן ידונו. בשביל זה תקום הוועדה.

היו"ר טי זיסמונ בטופס שנתתם לנו יש דרישות, ועל זה ידונו.
ש' בן-חיים
יש לנו תשובות, אולי אצליח לשכנע אותך?

אדיסן מסאלה; אני רוצה להציג את החששות שלי ושל בני העדה. בעבר

הרבנות חתמה על מסמן וההפגנה פוזרה, אך לאחר מכן

הרבנות חזרה על הדרישות שלה וטענה שהיתה תחת לחץ של הפגנה. גם היום מנסים

"למרות" ולפזר את ההפגנה. כל עוד לא נהיה בטוחים שכולם יעמדו בהתתייבות שלהם,

לא נלך הביתה.

גי שגיא; אדיסו, אנחנו הצענו פה שחברי ועדת הקליטה של הכנסת

ילוו את הדיונים בוועדה הזו. זה בשבילך חוסר רצינות

ומריחה? יש פה אלמנט חדש, מעבר למה שנאמר אצל ראש-הממשלה, ואני מבקש שתשימו לב

לדבר הזה ותציע לאנשים לשקול את הדבר. יותר מזה אין לך אפשרות - יש פה חברי

ועדה וחברי-כנסת, הם אינם חברים במוסדות, והם מבקשים ללוות את הדיון בנושא

הזה.

היו"ר טי זיסמן; אדיסו, אתה בעצמך אמרת בדבריך שאנחנו מגיעים עכשיו

להכרעה. נתתי רשות דיבור לכולם, העמדה הובהרה מכל

הצדדים, ראית גם את העמדה המשותפת של תברי-הכנסת וגם את תילוקי הדעות שיש

ביניהם, כי כל אתד מייצג את התפיסה שלו. המאבק שנוהל 18-17 יום חדר לתודעת

הציבור, אין ספק בכך. אני לא רוצה להתייחס לעניין ההפגנה, כי למשטרה יש טענות

משלה על ההתנהגות ולא מתפקידנו לעסוק בזה, ואם היו שם חריגות, יש דרכים לבדוק

את הדברים. אני שומע כאן בפעם הראשונה שיש טענות כאלה, אבל אנחנו לא עוסקים

בזה.

המאבק שלכם הגיע לפרשת דרכים. אתה בעצמך אומר - זה לא רק ערב חגים, עוד

מעט יהיו גם ימים קרים יותר, קשה להחזיק מעמד בהפגנה ממושכת, מה עוד שאין

מו"מ. אם היה מו"מ, אם היה קשר והידברות, זה משהו אחר. אך מה שהיה עד עכשיו -

היתה הפגנה, הלכתם לראש-הממשלה והופסקו המגעים. אני חושב שהציבור מודע למאבק,

אבל הציבור לא מתלהב מן המאבק, אני לא רואה את ההמונים שבאים להזדהות איתכם

ליד משרד ראש-הממשלה. אתם נושאים באחריות גדולה - בעיקר הצעירים יותר - כי מי

יודע איך המאבק הזה יכול להסתיים. אני לא בא עכשיו להגן על ראש-הממשלה ועל

חבריי השרים שהציעו את ההצעה, אני מנסה ליצור שולחן הידברות כדי לברר את

הדברים ואני בטוח שאפשר להתקדם. אם היינו מעשיים היינו חוסכים לנו שעה וחצי של

ישיבה והיינו מגיעים לאיזשהו הסדר, אבל כל אחד רצה להביע את דעתו - אני רואה

את זה כלגיטימי, טבעי ומובן מאליו ולכן נתתי את האפשרות לכך.



עכשיו אנחנו מגיעים למצב כזה - הוועדה יכולה לסיים ולקבל החלטה, אתם

יכולים להמשיך בהפגנה, וככה זה יימשך. אני מנסה לשכנע אתכם - ויש לי

אינפורמציה שהרבנות הראשית מוכנה להיות בוועדה, היא לא מוכנה לקבל את התביעות

אבל היא כן מוכנה להיות בוועדה. היא תדון בתביעות שלכם, וכתוצאה מכך תהיה

התקדמות; ראש-הממשלה, השר עוזי ברעם והשר יאיר צבן לא הציעו את זה בלי הסכמה

של הרבנות. מדובר על ועדה משותפת שתכלול שניים או שלושה קיימים - ואף אחד לא

יכפה מי הם יהיו, הקייסים יקבעו זאת בעצמם - משרד הדתות, משרד הקליטה והרבנות

הראשית. אני אומר לחה"כ שגיא - הוועדה הזאת לא תדון בתעסוקה, דיור וחינוך,

בנושאים האלה עוסקים לגבי כל העולים, לא אלו הנושאים שבגללם היתה ההפגנה, אלא

רק הנושא הדתי-רוחני. אני חושב שאפשר להשיג הרבה יותר במו"מ מאשר להמשיך

בהפגנה, ואם אתם ממשיכים להפגין, לפי דעתי זו דרך ללא מוצא.

יש לי יסוד איתן לומר שאפשר להשיג דברים מסוימים - גם ההכרה ביהדות שלך,

אדיסו מסאלה, עברה גלגולים שונים, אתה יודע את זה יותר טוב ממני; בסופו של דבר

איש לא יכול להגיד שאין היום הכרה ביהדות אתיופיה, הנושא הזה הוכרע עוד ב-1973

עם הפסיקה של הרב עובדיה יוסף, כמו שאמר הרב מאיה. אז היה מאבק גם לאחר מכן,

כי היו חוגים וגופים בארץ שלא רצו לקבל את זה, אבל הזמן עשה את שלו. הבעיה

עכשיו איננה הכרה ביהדות שלכם, כולנו יהודים, הבעיה היא מאוד קונקרטית - מעמדם

וסמכותם של הקייסים כרושמי נישואין וכמגרשים ומעמדם במימסד הדתי של מדינת

ישראל. זאת הבעיה, ואני מבקש לא לסטות עכשיו. בנושא הזה רוצים להקים ועדה:

יכולים להיות פה ניואנסים שובים וחילוקי דעות, אבל כולנו בדעה אחת שטוב

שתפסיקו עכשיו את ההפגנה. תפסיקו לאותה תקופה מוגבלת ומוגדרת, כי לפעמים

מקימים ועדה ומשאירים את העניין, אך פה הכוונה איננה להוריד אתכם עכשיו - ערב

ראש-השנה - ממשרד ראש-הממשלה, אלא הכוונה היא לנסות להתחיל בהידברות ולקדם את

העניין. כי עכשיו אין שום טיפול, וגם מה שהיה אצל ראש-הממשלה - היו הצעות אבל

לא טיפול.

אני מבין - גם מדבריך, הקייס ברהנה יהייס - שאתם לא החלטתם בנושא הזה

ולא נתתם תשובה. אולי לא ידעתם שמה שהציעו אצל ראש-הממשלה היה גם על דעת

הרבנות. אם אתם רוצים לשקול זאת, ניתן לכם אפשרות להיכנס לאיזשהו מקום או

שאנחנו נצא ותשבו כאן, ואני מציע שתחליטו בחיוב, אחרת לא השגנו שום דבר. אתם

דיברתם על דברים שאנחנו לא מכירים אותם, אנחנו לא בני סמכא בנושא הזה, רק

אנשים מוסמכיס שיישבו אתכם יוכלו ללמוד את הדברים ולקדם אותם.

גי שגיא! צריך לומר להם שאנחנו הצענו שחברים מוועדת הקליטה ילוו

וידאגו שאכן יישבו ולא ימרחו את העניין, כלומר הם

יעקבו שאכן מתקיים דיון רציני ומנסים לפתור את הבעיה. יש פה אלמנט חדש, וכדאי

להבהיר זאת.

היו"ר עי זיסמו; אם הציעו ועדה של חמישה - נציג משרד הדתות, נציג משרד

הקליטה, נציג הרבנות ושני קייסים, אפשר שתהיה ועדה של

שישה, כלומר שיהיו שלושה קייסים. זה לא משנה, כי הרי לא תהיה בוועדה הזו הצבעה

ברוב קולות. אולי מישהו מכם תשב שהרוב מובטח מראש, אך הרי צריך להגיע להבנה

ולהסכמה הדדית וחייבים להיות גם ויתורים הדדיים, כי העמדה הנוכחית לא תתקבל.

אם אפשר יהיה להשיג ויתורים, זה צריך להיות על בסיס הדדי. אם תחליטו לקבל את

ההצעה שלנו, מיד אתקשר לשר הקליטה ולשר הדתות - ראש-הממשלה כרגע בגרמניה -

ואסגור את העניין בשם חבריי. מה אתם אומרים?

שי בן-חיים; אתם רוצים שנעזור להחליט על שמות של שלושה קייסים?
גי אצ'נפה
אל תתערבו בנושא הזה. הס יחליטו בעצמם.

אי קנדה; אנחנו נחזור למקום ההפגנה, נחליט ביחד עם הקייסים

והציבור.שנשארו שם ונחזיר לכם תשובה.

היו"ר טי זיסמו; אתה רוצה שאני אבוא אליכם בעוד שלוש שעות לשמוע תשובה?
א' קנדה
כן. אבל אם אנחנו מוותרים, לא נלך הביתה בלי שנקבל

מסמך. שלא נצטרך אחר-כך לחפש טלפונים כדי למצוא אתכם.

היו"ר טי זיהה/-. אני אבוא אליכם, ואתה לא מוותר פה על שום דבר. הגענו
לנקודה שהקייסים צריכים לחשוב ולשקול
אנחנו רוצים

להקים ועדה משותפת של הגורמים הממשלתיים יהד איתם, שתדון- בדרישות שלהם, תוך

תקופה מתקבלת על הדעת - תחשבו אתם איזו תקופה - אבל בתקופה הזאת אין הפגנה.

תקחו בחשבון שבעוד פחות משבועיים ראש-השנה וצריך להתחשב גם בזה. בשעה 16:00

אנחנו נבוא לשמוע תשובה. אם התשובה חיובית, כל הגורמים הנוגעים בדבר יצטרכו

לקבל את זה; אנחנו נדאג שהם יקבלו את זה.
אי מקונן
אבותינו שמרו את הדת והמסורת והעבירו אותה אלינו.

אנחנו הגענו לארץ לא בגלל שאנחנו רוצים משהו, אלא בגלל

הציונות, לחיות ולמות בארץ-ישראל. הקייסים שלנו דרשו שלא ניפרד מכם אלא נהיה

ביחד, גם עם הרבנות הראשית וגם עם כל עם ישראל.
היו"ר ע' זיסמן
אנחנו מודים לך. אני הצעתי הצעה, וב-16:00 אבוא לשמוע

את התשובה. תודה רבה לכם.

הישיבה נ נגזלה בשעה 35:12.

קוד המקור של הנתונים