ישיבת ועדה של הכנסת ה-13 מתאריך 26/08/1992

העברת אחריות הטיפול בעולים מאתיופיה מהסוכנות היהודית לידי הממשלה ב-01.09.92; מצב העולים מאתיופיה השובתים רעב בכפר הנופש הצרפתי באשקלון

פרוטוקול

 
הכנסת השלוש-עשרה

מושב ראשון



נוסח לא מתוקן-



פרוטוקול מסי 6

מישיבת ועדת העליה והקליטה

יום רביעי. כ"ז באב התשנ"ב (26 באוגוסט 1992). שעה 00;10

נכחו;

חברי הוועדה; ע' זיסמן - היו"ר

י' בא-גד

עי מאיר

מי מאיה

חי פורת

אי רביץ

מוזמנים; ר' מרחב - מנכ"ל המשרד לקליטת עליה

ז' אורלב - מנכ"ל משרד החינוך והתרבות

מי צפורי - מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי

אי גורדון - ראש מחי העליה, הסוכנות היהודית

אי שוורץ - מנכ"ל משרד העבודה והרווחה

אי כהן - משנה למנכ"ל המשרד לקליטת עליה

א' ספרן - משרד האוצר

נ' בן-צבי - שרות התעסוקה

י י ערד - סמנכ"ל המוסד לביטוח לאומי

אי דו ני ו - מסגרות המעבר והרווחה, הסוכנות היהודית

ר' קליין - יועצת למנכ"ל משרד העבודה והרווחה

ו' אנג'ל - סמנכ"ל מחי העליה, הסוכנות היהודית

י' שטרום - עוזר ראש מחי העליה, הסוכנות היהודית

בי דל - משנה למנכ"ל משרד החינוך והתרבות

אי ריפטין - סמנכ"ל לתפקידים מיוחדים, משרד הבריאות

אי גנני - סגן מנהל אגף האיכלוס,משרד הבינוי והשיכון

ע' תודר - מחי כלכלית, מרכז השלטון המקומי

עי הירשברג - מרכז השלטון המקומי

מי גרובר - י ו"ר המה' לעליה, הועה"פ של ההסתדרות

ג' מנדלר - הועד הפועל של ההסתדרות

שי צור - מ"מ ראש עיריית אשקלון, ממונה על הקליטה

י י בר - מנהל מרכז הקליטה, אשקלון

אי מסאלה - י ו"ר ארגון גג של עולי אתי ופה

אי ירדאי - ארגון גג של עולי אתיופיה

פי לגאסה - ארגון גג של עולי אתיופיה

סי פולק - י ו"ר ארגון אמריקאי למען יהודי אתיופיה

סי קליין - ארגון אמריקאי למען יהודי אתיופיה

גי חבקי ן - י ו"ר הפורום של הארגונים המתנדבים

אי ביתן - מנהלת מח' הקליטה, ההסתדרות, י-ם

צי רוזן - מחזיק תיק הקליטה בעיריית ירושלים

ר' גייר - סמנכ"ל משרד הפנים

א' אלפר - אגף התקציבים, משרד הפנים

חי קרן--יער - הסברה ודוברת המוסד לביטוח לאומי



מזכירת הוועדה; ו י מאור

קצרנית; עי הירשפלד

סדר-היום; 1. העברת אחריות הטיפול בעולים מאתיופיה מהסוכנות היהודית

לידי הממשלה ב-1-9.92.

2. מצב העולים מאתיופיה השובתים רעב בכפר הנופש הצרפתי באשקלון.



העברת אחריות הטיפול בעולים מאתיופיה מהסוכנות היהודית לידי הממשלה ב-1.9.92

היו"ר ע' זיסמן;

אני מתכבד לפתוח את הישיבה של ועדת העלית והקליטה שנערכת בעת הפגרה ומקדם

אתכם בברכה. נושא הדיוו הוא חשוב, חיוני, קשה וכבד: העברת אחריות הטיפול בעולים

מאתיופיה מהסוכנות היהודית לידי הממשלה ב-1.9.92 כפי שאנחנו יודעים, העברת

האחריות היתה צריכה להיעשות לפני כ-3 חודשים. היתה בקשה לארכה, והיא מתמלאת לא

במלואה אבל ברובה, כי אני מבין שהושג הסדר כלשהו לפחות לגבי העולים שנמצאים

בבתי-מלון.

יפתח את הדיון חבר הנהלת הסוכנות היהודית ואחראי על תיק העליה אורי גורדו ו,

מאחר שהטיפול בעולים נמצא בידי הסוכנות היהודית, ולאחר-מכן נשמע את מי שהיה מנכ"ל

משרד החוץ, מר ראובן מרחב, שהכרתי אותו אז, כשעסק בנושא אתיופיה. כסה פעמים

הגשתי שאילתות בנושא העולים מאתיופיה וכל פעם ראובן מרחב היה משכנע אותי לא להגיש

אותן, וחבר-כנסת אחר היה עושה -זאת. האמנתי אז, וגם היום, בכנות הפנייה שלו אלי

לא להגיש את השאילתות, אבל חברי-כנסת אחרים היו עושים זאת והתשובות מטעם שר החוץ

תמיד ניתנו לאחרים. אז הכרתי את מר מרחב ואני יודע איזו עבודה חשובה הוא עשה

באותה תקופה. אני גם מברך אותך בתפקידך החדש.
ר י מרחב
תודה רבה.
אי גורדון
חלק מהנוכחים כאן אני מכיר. נפגשנו לא פעם סביב הבעיות של קליטת יהודי

אתיופיה ולכולנו הנושא מוכר לעומק, כשהוא מסובך ומורכב ביותר. עם זה, אני רוצה

כבר בתחילת דברי להעיר הערה, שאני אישית מאמין שהושקעו הרבה מאד מאמצים ומחשבה

בקליטתם של יהודי אתיופיה. אינני אומר בזאת שאין בעיות, אין שגיאות ואפילו

מחדלים, אבל לא פעם מתעורר הרושם כאילו נושא קליטתם של יהודי אתיופיה הוא בצד

הדרך. אני בהחלט יכול לקבוע שאם זה מבחינת משרדי הממשלה השונים ואם זה מבחינת

רשויות לאומיות בחברה הישראלית, ואם זה מבחינת הסוכנות היהודית, הושקעו הרבה מאד

מאמצים ומחשבה על-מנת לקלוט אותם בצורה הנכונה ביותר.

מאז 1977 עלו לישראל למעלה מ-23,000 יהודים מאתיופיה. אם אני לא מתייחס

לשאלת הפלאשמורה, שבה איננו דנים כעת, אפשר לומר שיהדות אתיופיה כולה נמצאת.

במדינת ישראל.

אי רביץ;

כמה בכל זאת עוד נותרו שם?

אי גורדון;

מספר קטן מאד.

אני רוצה לדלג על קטעים מוכרים וידועים, כמו על "מבצע שלמה" וכדומה, ולגשת

ישר לפרובלמטיקה שבהעברת אחריות הטיפול בעולים מאתיופיה מהסוכנות היהודית לממשלה.

ההחלטה מקובלת עלי, מאחר שאני כפוף להחלטות חבר הנאמנים של הסוכנות היהודית

והסוכנות היהודית החליטה על העברת האחריות לממשלת ישראל, אבל אני חושב שעשינו

שגיאה גדולה בכך שהיה צריך לבוא לסוכנות היהודית ולממשלת ישראל ולהגיד: אתם

צברתם נסיון עצום מאז מבצע סודאן, אתם מכירים את הנושא לעומק, קחו עליכם את

האחריות לעוד 4 שנים. אנחנו, הממשלה, ניתן את הכספים לנושא הזה, אבל אינם תמשיכו

להיות אחראים.

C



יושבים פה ותיקים שזוכרים ששר הקליטה הקודם רצה שהאחריות על האתיופים תועבר

למשרד הקליטה. אנחנו לא רצינו להיקלע לוויכוח כאילו שאנחנו נאחזים בקרנות המזבח,

0/מה גם שחבר הנאמנים של הסוכנות היהודית. מתוך גישה שהיא כשלעצמה נכונה, שי ותו-

ויותר צריך להעביר את הקליטה מהסוכנות היהודית לממשלה - קיבלנו את עמדת ממשלת

ישראל.

אני מעיר את ההערה הזאת בעניו האתיופי משום שמדובר בעדה מיוחדת, חלשה, עם

הרבה מאד קשיים, וחשבתי לנכון שאם הם היו באחריות הסוכנות היהודית עוד תקופה של 3

- 4 שנים, זה היה טוב יותר לקליטה שלהם. אבל בתפיסה הלאומית היותר גדולה, נכון

שכל עולה שבא למדינת ישראל צריך להיקלט על-ידי ממשלת ישראל ולא על-ידי הסוכנות

היהודית. כך או כך, אין שום ויכוח ומוסכם על כולם שהקליטה של יהודי אתיופיה

עוברת לאחריותה של ממשלת ישראל, ובעיקר לאחריותו של משרד הקליטה.

נכון להיום יש במרכזי הקליטה של הסוכנות היהודית כ-7,600 יהודים מאתיופיה.

חלקם למעלה משנתיים. זה אחד הדברים שמנוון את הקהילה. בבתי-מלון יש היום

כ-2,700 יהודים מאתיופיה. בקרוואנים יש כ-13,000, ומדובר במספר גדול מאד של

עולים שלא הגיעו לדיור קבע.

בהזדמנות זו אני רוצה לשבח את אנשי "עמידר" במשרד השיכון. בשנתיים האחרונות

עבדנו צמוד מאד אתם, וגם אם יש קשיים אובייקטיביים, הם עשו כל מאמץ על-מנת לעמוד

לרשות העדה האתי ופיה בנושא הדיור.

עסקנו כעת במבצע של הוצאת מאות רבות של עולים מבתי המלון לקרוואנים. אף לא

אחד מאתנו שמח על כך שעולה מאתיופיה צריך לעבור לקרוואן. אבל אם הברירה היא בין

המשך שהותו בבית-מלון לבין מגורים בתנאי קרו ואן, אין ספק שמבחינת טובתה של העדה

האתיופית, החיים בקרוואן עדיפים על בית-מלון. בפנינו עומדת הבעיה איך להבטיח

שהקרוואנים האלה לא יהפכו למעברות של שנות התשעים, וגם לא לדיור קבע לכמה שנים

טובות.

אני סיירתי בקרוואנים, כמוכם, וברור לי שאפשרויות התיפקוד של המשפחה האתיופית

בקרוואנים היא בריאה הרבה יותר מאשר אפשרויות התיפקוד שלה בבית-מלון. אנחנו באים

היום אליכם כשמערכת היחסים בין משרד הקליטה לבין הסוכנות היהודית היא בהחלט טובה

ביותר. בחיי יום-יום יש ויכוחים לגיטימיים, יש תפיסות שונות. יכול להיות ויכוח

בין משרד אחד לשני, אלא שאנחנו חיים בתקופה מודרנית של עתונות, וכל ויכוח נהפך

למשבר שיש כביכול בין משרד אחד לשני.

אנחנו נעשה את כל המתאמצים שעם החלפת השלטון שיתוף הפעולה ההדוק ביותר בין

משרד הקליטה ובינינו יימשך, משום שזו הדרך הטובה ביותר לעזור לעולים החדשים. יש

בינינו מגע יומי בכל הדרגים.

על-כל-פנים, בחודש מאי 1991 הביאה הסוכנות היהודית לדיון בקבינט הקליטה

תוכנית לפינוי כל עולי אתיופיה ממרכזי הקליטה. בישיבה שהתקיימה ב-2.6.91 התוכנית

אושרה. סוכם על הקמת ועדה בי ן-משרדית, כולל האוצר, כמובן. אנחנו אמרנו שהסוכנות

היהודית מסיימת את אחריותה בסוף חודש מאי 1992- הכוונה היתה לתום השנה הראשונה

מאז "מבצע משה", ולצערי, כפי שהזינו, ההחלטה לא בוצעה. במקביל, ובלי כל קשר

להחלטה שנתקבלה, התהילה תסיסה בקרב העדה האתיופית. ההחלטה לא בוצעה משום שזו

היתה תקופה של מערכת בחירות בארץ. ידענו מראש ששר הקליטה שייבחר יהיה שר קליטה

חדש, וידענו שהאחריות לידי הממשלה לא תועבר במועד.

הסוכנות היהודית נקלעה למצב פנימי לא פשוט. בגלל ירידת המגביות, אילוצים

כספיים קשים מאד, מצב כלכלי קשה מאד בארצות-הברית, הסוכנות היהודית התחילה לקצץ

תקציבים בכל התחומים, ובחודש מארס אמרו לנו: אם בחודש מאי אתם לא אחראים יותר על

האתיופים, צריך להתחיל לקצץ בכוח-אדם, בשירותים, ולסגור את ההחלטה, כשאנחנו

הישראלים ידענו שאי-אפשר יהיה לסגור את ההחלטה הזאת, אובייקטיבית, ובדיוק כך גם



קרה. ממשלת ישראל באה, לדעתי בצדק, וביקשה ארכה של 3 חודשים, עד 31 באוגוסט,

באמרה שעד אז נתארגן ואתם מקבלים על עצמכם את המשך האחריות עד ה-31 באוגוסט,

כשהיה סיכום עם האוצר שהוא מממן את כל ההוצאות הצפויות מיוני עד סוף אוגוסט.

אנחנו האמנו שמדובר גם בבתי המלון. כך או כך, נשארנו היום במצב שב-1 בספטמבר

האחריות על כל עולי אתיופיה תעבור לממשלת ישראל, כולל הקרוואנים. אנחנו נישאר

אחראים על בתי המלון עד דצמבר.

כאן מתחילות הבעיות. קודם-כל יש תסיסה גדולה בקרב העדה האתיופית, שבחלקה

הגדול היא מובנת להלוטין. בתוך כל המצב הזה קרה דבר נוסף. משרד השיכון היה נותן-

לנו מועדים על קרוואנים שיעמדו לרשותנו לפינוי עולים. אתה היית בא לבית-מלון

ומסביר לעולים שבעוד 3 שבועות הם עוברים. עברו 3 שבועות, התשתית לא גמורה, אין

מים, אין השמל, שוב ושוב היתה דהיה, כשהמתח בקרבם הוא ברור לחלוטין. זה לא משנה

ששר השיכון הקודם, אריק שרון, הבטיח בכתב ובעל-פה פינוי מהיר, אבל אובייקטיבית

אי-אפשר היה לעמוד בזה.

כששר הקליטה יאיר צבן אומר לי שתוך 3 שנים הוא יעשה כל מאמץ להעברת האתיופים

לדיור קבע, ויש לו רצון אמיתי לעשות זאת, אובייקטיבית לא ברור לי לגמרי אם אפשר

יהיה לעמוד בזה. כלומר, לכל מי שיושב כאן יש היום בעיה איך מסבירים לעדה

האתיופית בארץ את האילוצים השונים. משום שאם הם לא יבינו את זה, אנחנו נהיה עדים

להפגנות ולשביתות בצפון ובדרום ללא שום פתרון.

במשך השנה הזאת ניסינו בסוכנות היהודית להרגיע את הרוחות והיו לי מגעים רבים

עם שובתים. הדבר לגמרי לא פשוט. יש בחברה הישראלית אנשים שלא פעם אומרים: מה

היה להם באתיופיה? כאן יש להם תנאים יותר טובים. רבותי, זה בכלל לא רלבנטי.

יושבת כאן עדה במצוקה שצריכה לקבל תשובות מול אילוצים אובייקטיביים קשים של ממשלת

ישראל, וצריך למצוא את הפתרון איך מסבירים להם ואיך לוקחים את המנהיגים הצעירים,

של העדה האתיופית על-מנת שנזמר כולנו אותו מזמור כלפי העדה, שאנחנו לא רוצים
להזניח אותה - וזה נכון
שאנחנו רוצים לדאוג לה - וזה נכון: אלא שזה לא י ילך

בקלות, זה יקה זמן.

בתוך זה יש שפע של בעיות. יש בעיה של חינוך. כל ילד אתיופי בשנה הראשונה

שלו - תמיד חשבתי כך ואני חושב כך גם היום - זקוק לחינוך ממלכתי-דתי, אם רוצים

שתהיה לו נחיתה רכה. כשאומרים לי בחירה חופשית, אינני יודע על מה מדובר.

כשהעולה יורד מהאוירון, כבר מתחילים להסביר לו על זרמי החינוך שקיימים אצלנו,

כאילו שהוא ידע לבחור ביניהם. כולנו יודעים שהם באו לארץ, לירושלים, על רקע

מסורת ישראל, דת ישראל, ואני קודם כל בעד זה שבשנה הראשונה הילדים יקבלו חינוך

ממלכתי-דתי, שיוצר בעיות קשות מאד, מפני שלא פעם אין מקומות ולא פעם הילד צריך

לנסוע מריק גדול, ועוד דברים רבים שאינני רוצה כעת להיכנס אליהם. אבל כשאתה שוקל

זה מול זה, אין לי ספק מה אנחנו צריכים לעשות. כעבור שנה יבחר כל אבא לאיזה זרם

חינוכי הוא רוצה שילדו י ילך. אגב, הרוב המוחלט של ההורים בוחר בחינוך

הממלכתי-דתי.

אני מציע לעצמנו לא להכניס לזה ויכוחים שאינם רלבנטיים לקליטה. זה לא שייך

לחופש הפרט וגם לא לענין של השתלטות הדת. זו שאלה לגופו של ענין, מה טוב לקליטת

יהודי אתיופיה. מנקודת מבטה של הסוכנות היהודית אני אומר שמשרד החינוך נמצא במצב

לא פשוט בנושא הזה, משום שנקודת הפתיחה היא מתן חינוך דתי לילד האתיופי בשנה

הראשונה. לכן אני כן מאמין שהשנה השניה והשלישית יהיו יותר קלות, אבל אל נחיה

באשליה. אינני רוצה להיכנס כעת לשאלה, זה גם לא תפקידי, מה אנחנו מתכוונים לעשות

בקשר לחינוך הדור הצעיר האתיופי.

דבר נוסף. יש ענין של העברת העולים לאחרי ות הרשויות המקומיות. המועצות

האזוריות בישראל נרתמו לנושא של קליטת יהודי אתיופיה בעוצמה רבה ובאהבה רבה. לא

היו לנו שום בעיות אתם. אני זוכר כאשר ערב לפני "מבצע שלמה" אמרנו: מחר בלילה

יבואו אליכם מספר כזה וכזה של עולים. תשברו את הראש - תקלטו אותם. הם אמנם שברו

את הראש וקלטו אותם ועשו עבודה למופת.



ממה הם חוששים? כל עוד הסוכנות היהודית טיפלה בהם, היתה להם הרגשה שיש להם

אבא והסוכנות היהודית גמישה במובנים רבים בחיי היום-יום. עם העברת האחריות

לממשלה באים ראשי הרשויות המקומיות ואומרים: הפחד שלנו הוא שאנחנו נצטרך להשקיע

כספים מפעולות הרווחה המקומיות שלנו בקליטת יהודי אתיופיה, מאחר שאנחנו לא בטוחים

שתמיד נקבל מהממשלה את אורגה עזרה.

הם לא התלהבו מהעברת האחריות על הקליטה לממשלה, אבל הם קיבלו את הדין ואני

יודע שמשרד הקליטה בודק בכל מקום ומקום מה הם הצרכים המקומיים לקליטת יהודי

אתיופיה.

ב-1 בספטמבר האחריות תעבור לממשלה. אנחנו, יחד עם אנשי משרד הקליטה, עוברים

בכל אזורי הקרוואנים על-מנת לעשות את החפיפה ואת התיאום. עוסקים בזה אנשים

טובים, שחלק מהם יעבור לעבוד במשרד הקליטה, ואני חושב שזה חשוב. מדובר

במתורגמנים, עובדים סוציאליים ואחרים. אבל דבר אחד ברור, ואני אומר זאת גם לחברי

הארגונים האתיופים שיושבים אתנו. זה לא מספיק לבוא ולצעוק למען העדה. זה צודק,

אתם צריכים לעשות את זה, אבל אתם צריכים גם לשמש פה לצרכים האמיתיים של מדינת

ישראל ולאילוצים הכספיים שאנחנו נתונים בהם, כלפי העדה.

בתוך העדה יש מתסיסים, הדברים צריכים להאמר בגלוי, ואי-אפשר יהיה לעבוד רק

לפי מתסיסים. כל עוד המצפון הקולקטיבי שלנו שקט, מפני שאנחנו מאמינים שאנחנו

רוצים בטובתה של קליטת יהדות אתיופיה, ארגון הגג חייב לתת יד לעני ן. הוא יודע

כמה שעות אנחנו וכל משרדי הממשלה מקדישים לסוגיה הזאת על-מנת למצוא את הפתרונות

הנכונים לקליטה נכונה.

קיימת שאלה התעסוקה, כמובן, שהיא לגמרי לא פשוטה. במסגרת הסוכנות היהודית

עשי נו בשנה זו עבודה גדולה, אם בהכשרה מקצועית, ואם בכל וריאציה אחרת, על-מנת

לעודד את התעסוקה בקרבם. יש הרבה מאד מה להגיד בעני ן הזה, אבל אני רוצה להגיד

דבר אחד. אני מאמין שצריך להיות שולחן מיוחד במסגרת ממשלת ישראל שיטפל בקליטת

יהודי אתיופיה, שיהיה מנותק מקליטת יהודים מגלויות אחרות. הקליטה שלהם תלווה

אותנו עוד שנים רבות, ופה דרושה תוכנית לאומית, אמיתית וממשית, שיהיו לה גם ידיים

וגם רגליים. שלא לכל משרד ממשלתי תהיה תוכנית משלו, אלא תהיה תוכנית לאומית

מוסכמת על כל הגורמים. אנחנו אומרים שאם אתה מעביר את האתיופים למקומות חלשים,

אתה יוצר בעיות קשות ביותר לאתיופים וגם למקומות עצמם. נעזוב לרגע את זה שהם

רוצים ללכת למרכז הארץ, ומבחינתם הם צודקים, כי נדמה להם ששם יש יותר הזדמנויות

למצוא תעסוקה, ועוד. אבל אנחנו יודעים שיש לנו בעיה בעניו הזה, משום שיש ראשי

עיריות שלא רוצים אותם. יש דירות פנויות, שאם יתנו אותן לאתיופים, יש חשש שאחרים

לא יקנו שם דירות, וזו בעיה אדירה. יש גם התנגדות מצד ערי פיתוח לקלוט משפחות

עולי אתיופיה, מתוך פחד שהאוכלוסיה החלשה הזאת תהווה נטל כספי על הרשויות

המקומיות. הדברים מסובכים, ורק אם תהיה תוכנית של כולם יחד, זה הסיכוי.

אסיים בהערה בקשר ל "מבצע שלמה". "מבצע שלמה" נעשה, לדעת כל הגורמים בצורה

יוצאת-דופן ובהצלחה גדולה. אחת הסיבות המרכזיות לכך היה שיתוף הפעולה בין משרד

הקליטה, הסוכנות היהודית, משרד השיכון, משרד הבריאות, משרד הפנים, משרד החוץ -

כולם. בענין הזה לא היו מלחמות יהודים ולא שמו מוקשים אחד לשני. כולם עבדו יחד

ולכן זה הצליח כך.

בענין קליטת יהודי אתיופיה צריך לעבוד יחד. הסוכנות היהודית תעמיד את כל

הידע ואת כל הנסי ו ן שלה ואת כל רצונה הטוב לעזרת משרד הקליטה, שמקבל עליו תפקיד

לגמרי לא פשוט. מבחינה זאת, אם הוועדה היתה יוצאת ב"לובינג" גדול שתהיה תוכנית

לאומית, לא תוכנית נפרדת של משרד זה או אחר, אלא תוכנית לאומית שמשרד הקליטה

מוביל אורגה, אבל כל משרדי הממשלה בתוכה יידעו בדיוק מה אנחנו עומדים לעשות בשנה -

שנתיים הקרובות בנושא קליטת יהודי אתיופיה, אני מעריך שהקליטה תהיה הרבה יותר

טובה ומוצלחת. לכן חשוב מאד לראות מה תחליט ועדת העליה והקליטה של הכנסת.

C



היו"ר ע' זיסמן;

אנחנו נמשיך לשמוע סקירות, קודם-כל של מר ראובן מרחב ואחר-כך של שאר המשרדים,

כי מר גורדו ן אמר כמה דברים שצריך להבהיר אותם ולהשיב עליהם. הוא גם דיבר בצורה

חותכת, הוא לא רק מסר דיווח. מר מרחב, בבקשה.
ר ' מרחב
אני חושב שמר גורדון פטר אותי, בדרכו המאד מיוחדת, מחלק מהאידיאולוגיה. אבל

אני לא יכול לא להזכיר שלפני 3 שנים, כאשר התחלנו לעסוק בזה בצורה נמרצת, שאלתי

מי האיש הטוב ביותר שמבין בנושא האתיופי, אמרו לי: מיכה פלדמן. ביקשתי שהוא

יבוא, והוא בא אלי עם מכנסיים קצרים וסנדלים. אמרתי לו: מיכה פלדמן, הנה הדרכון

שלד, ממחר אתה קונסול ישראל באדיס-אבבה. לא שאלתי שום שאלה, והאיש הטוב ביותר

הלך למקום הקשה ביותר לעשות עבודה חשובה ביותר.

ברוח זו עבדנו בהמשך. אחר-כך הדברים הסתדרו כמו שהסתדרו, ואני רואה בעובדה

שעכשיו נקראתי שוב לעסוק בזה מצווה גדולה מאד.

כל סח שמר גורדון אמר מקובל עלי. אנחנו מקבלים את הלפיד במקומות עד כמה
שניתן, ואני מדגיש
עד כמה שניתן, בצורה המסודרת ביותר. חלק מרכזי האתרים שלנו

הם עובדי הסוכנות היהודית לשעבר, עם מצבור עצום של ידע ושל היכרות את השטח.

לפניכם מפת האתרים, ואפרים כהן שהתמנה לפני מספר שבועות לרכז את המבצע,

במינוי מיוחד של שר הקליטה, יספר לכם על ההתארגנות ואיך הדברים נראים.

בעני ן הקונספטואלי אני רוצה להקדים כמה דברים לפני שאבקש ממר כהן להשלים.

בלי הרשות המקומית, כמו שאמר מר גורדון, כל הספור הזה לא יכול כלל לזוז. אנחנו

עושים עכשיו סבב של הידברויות עם ראשי המועצות האזוריות, אחרי שדיברנו עם רובם

בשטח, ואנחנו רואים ארגונית וקונספטואלית את מנהל האחר כנציג קבינט הקליטה בשטח,

כאשר בדרך הוא עובר, ארגונית, דרך משרד הקליטה שהוא משרד מתאם, דרך המחוז, דרך

הסניף או הלשכה, הכל לפי העני ן, עד השטח, כאשר אנחנו רואים בו את האיש בעל סמכות

התיאום, נותנים לו את הכלים לעני ן הזה ותובעים ממנו את האחריות.

בהזדמנות זו אני רוצה לחזור על דבר שמר גורדון רמז עליו בצורה מאד אדיבה לפני

כמה דקות, מבחינת הרוח שנושבת בין המסדרונות, מפני שזה מאד יפה שכל עם ישראל יקום

בבוקר וישמע איך הפקידים והנבחרים מנגחים זה את זה בשצף-קצף, וזה ב-% 99 של המקרים

מיותר. בכלל, ברגע שיש בעיה מקומית, שעם כל הכבוד לה היא לא לאומית, אז באיזה

שהוא קרוואן יש תקלה, או הגאז דלף, או היה משהו לא בסדר, האם יעלה על הדעת שראש

רשות מקומית, ברגע שיש לו בעיה פלילית או בעיה עם משרד הפנים במקום כלשהו, מיד רץ

ומודיע לכל העולם רק מפני שיש לו פאקס? הוא לא עושה נסי ו ן לפתור את הבעיה במקום

על-ידי האיש בעל הסמכות בשטח. הרי בזה שמעלים את העני ן מראש לטורים גבוהים, ארנה

כבר מחובר בצורה כזאת שאתה לא יכול להגיד לא. לכן לא צריך להתעסק עם זה בכלל.

יש מספיק בעיות אמיתיות. צריך לפתור את הבעיות בשטח, ברמת השטח, בצורה הנכונה

ביותר, בשילוב של סמכות, אחריות, עם כלי עבודה נכונים, ואם האיש לא בסדר, תן לו

על הראש ותעשה מה שצריך יחד עם הרשות המקומית.

האיש של משרד הקליטה יעשה ב-1 בספטמבר קפיצת מדרגה במובן הזה שעד עכשיו הוא

היה יועץ מתאם וזו פעם ראשונה שיש לו אחריות פיזית. כשיש לך אחריות פיזית, אחרי

שפתרת את כל הדברים עם "עמי דר יי, יש פה מערכת משולשת שבראש המוקד הפי רמי דל י המתאם

שלה, הממשלתי, עומד משרד הקליטה. זה פשוט נגזר מתוקף החלטות הממשלה לגבי קבינט

הקליטה, וברגע ששר הקליטה סוף-סוף קיבל את האחריות על קבינט הקליטה, זה צריך

להיות גם מתורגם בשטח, ואז יש לך משולש, של האחריות הפיזית על האתר, כל זמן

ש"עמידר" תנהל את זה, וכל מה שמתבקש מזה מבחינת תחזוקה, תקן ובטיחות, הרשות

המקומית כבעלת הבית המרכזית, עם כל אספקת שירותי החינוך וכל מה שקשור בזה,

ואחר-כך כל מערכת התיאום הממשלתית, כפי שמשרד הקליטה צריך להיות אמון עליה, ונגזר

ישירות ויורד מרמת קבינט הקליטה.



בקשר לדברים שמר גורדון אמר לגבי התארגנות, אני מעריך שתוך חודש יהיה במשרד

הקליטה סמנכ"ל או קצין מטה בכיר רק לנושא האתיופי. האיש הזה יעבוד בסמיכות

ובכפיפות ישירה אלי. אילו הייתי יכול להתפנות ממטלות ישירות אחרות הייתי עושה את

זה בעצמי. אבל אני אעבוד בצמידות עם האיש תזה. זה יהיה איש בעל נסיוו והוא יהיה

המתאם הראשי לנושא האתיופי שתהיה לו סמכות הבקרה והמעקב אחרי כל מה שקורה, והוא

יוכל לתאם את כל המערכות האלה. אנחנו מדברים על 23 אתרי קרוואנים ועל כל מה

שקורה מסביב, תיאום בין הגופים, וזו אופרצית גדולה מאד.

הי ו"ר ע' ז יסמן;

זאת אומרת שבזה אתה נותן גם תשובה למר גורדון.
ר' מרחב
נכון. התשובה למר גורדון היא בזה שאני לא מתכונן לעשות "קאט-אאוט" במובן זה

שהמלך מת, יחי המלך. אין דבר כזה. זה נגזר מסמכויות קבינט הקליטה, אבל הטיפול

המערכתי ירוכז במשרד הקליטה ויהיה פונקציונר בכיר ביותר, שהוא יהיה בעצם קצין

המטה הלאומי לנושא האתיופי.
אי גורדון
אני גם הצעתי שזה יהיה מנוהל על-ידי משרד הקליטה.
ר' מרחב
האיש הזה יהיה קשור לכל הנושאים הפונקצי ונליים, כולל הארגונים המבורכים של

גבי חבקין, וכל הדברים האחרים שצריכים בעצם לחבר את גלגלי וביניים. הרי משרד

הקליטה עצמו איננו קולט עולים. אם הוא קולט, סימן שיש לו עוד 10,000 פקידים וזה

לא הרעיון. הרעיון הוא שיהיו שם פחות פקידים ושהיהודים יעבדו.

אני שמח שנציגי הארגונים השונים נוכחים כאן. מהמעט שאני מכיר את אתיופיה,

אני מבטיח לכם שתוך שנתיים לא יהיו 7 ארגונים אתיופים אלא 70, וזה טוב. באתיופיה

יש מסורת עשירה מאד של ייצוג דמוקרטי אמיתי, של דבר האנשים על-ידי האנשים לידי

השלטון, עם דיאלוג אמיתי בין שלטון לביו אנשים, ואת המסורת הזאת הם הביאו הנה

בצורה היפה ביותר. יהיו 80 ארגונים, מה רע בזה?
הי פורת
אתה אומר את זה ברצינות או בציניות?
ר' מרחב
אני אומר את זה ברצינות. לאט-לאט, גם מאלה שיישבו פה לא יהיו רק אנשים שבאו

לפני 8 שנים אלא כאלה שבאו לפני שנתיים, וילמדו להפעיל את הכלים הדמוקרטיים

והכלים המסורתיים בשילוב היפה ביותר בשביל לבטא את עצמם, לעמוד על זכויותיהם

ולהיות חלק מהחברה הישראלית בתור אחד הנדבכים. זה מה שצריך לקרות.

כל הענין של הקרוואנים הוא מבחינה מסויימת "פספוס", ואני מקבל לחלוטין את

הגישה של אורי גורדון. היה קל שהפקידים יגידו לעצמם: יש כל-כך הרבה דירות,

יעברו לשם וכה הלאה, ובזה היינו מנציחים עוול נוראי. כי האתיופים צריכים להתפזר

בצורה הראויה באופן החופשי ביותר בארץ, בחלק החזק, להיקלט בתעסוקה ובחינוך

ולהיות חלק אינטגרלי, לא להיות במקום נפרד שסומן.

יש עכשיו 18,000 עולים, שבמשך שנתיים - שלוש שנים אפשר לטפח יחד אתם מסלול

האצה, כמו מסלול שמתחבר לאוטוסטראדה. צריך לתת להם הכשרה מקצועית, להשתמש בנסי ו ן

שנצבר בשנה שעברה, לתת להם הכשרה חינוכית, לשלב אותם במעגלי עבודה, ולי יחל יחד



לאתם לכך שהם יעמדו על רגליהם שלהם וישתלבו בחברה באופן כללי בתוכנית הדרגתית של

דיור כולל.

אנחנו מקדישים לעניו הזה מאמץ ארגוני ומחשבתי מאד גדול, באשר אנהנו ניגשים

לזה באופו אינטגרטיבי מבחינת העבודה, מבח י נת ההכשרה המקצועית וההשלמה בהוראה

בעברית, ואנשי משרד הקליטה, יחד עם כל הגורמים האחרים יהיו הציר שינסה לתאם את

הדברים האלה, יחד עם הרשות המקומית שבלעדיה לא יהיה שום דבר. אני שמח לומר שמצאנו

לזה אוזן קשבת באוצר, ומתוך עשרות שעות של דיונים הם מבינים שברגע לוקחים סמכות

ואחריות ומתייחסים לנושא האתיופי באופן הראוי, צריך גם לקבל את הכלים, ואני מקווה

שנקבל אותם מהותאריך שבו אנחנו לוקחים את האחריות ב-1 בספטמבר.

אנחנו מקימים גם מערך בקרה והזרמת מידע כדי שיהיה לנו צילום מצב. אנחנו

מריצים עכשיו את המערכת הזאת לכל אתר ואתר-, עם תקשורת ישירה, וגם דרך המחוזות.

יהיה לנו מערך דיווח, יהיה לנו מערך אחריות, ונעשה בענין הזה כל מה שצריך.

יש עוד בעיות שצריך לפתור מבחינת אחריות הרשויות המקומיות וההעברות הכספיות.

מצד אחד לא היינו רוצים שסלי הקליטה ייבלעו בזרם הכללי ולא יגיעו ליעדם, ומצד שני

ברור לנו - ואני אבדוק את זה בעבודת מטה עם משרד הפנים - שאי-אפשר לבקש לבנים בלי

שיהיה תבן.

תהיה עכשיו התנפלות גדולת של כל מיני אנשים לעשות פל מיני מיקרים. בענין הזה

צריכים כולנו קודם-כל להיזהר בכבודם של בני העדה האתיופית. האנשים האלה הפקידו

את עצמם בידינו ברוח נכונה. הם באו לירושלים באופן משיחי ביותר. הם לא באו

למסור את עצמם בידי הסוכנות היהודית וממשלת ישראל כדי שמכל העולם יבואו ויגידו:

לא ידענו שהעדה הזאת עוברת תהליכים כאלה.

דבר שני, זה לא אומר שאנחנו לא צריכים להפעיל כלים מדוייקים בשביל למדוד

באיזה תוכניות אנחנו מצליחים ובאיזה תוכניות אנהנו נכשלים. הדבר החשוב ביותר

שאנחנו צריכים לומר לאתיופים הוא קודם-כל אמת, לומר להם שיש לנו ירוד אתם הזדמנות

פז שאנחנו צריכים לנצל אותה, ולא לספר להם ספורים, אלא לעבוד יחד אתם, מפני שהם

אנשים שנשאו את המורשת שלהם במשך כל-כך הרבה שנים בגאווה ובסבל. הם לא ילדים

קטנים, הם אנשים בוגרים שעומדים על דעתם, ויחד אתנו הם ימצאו את הדרך להשתלב כאן.

אי כהן;

אדוני הי ושב-ראש, ברשותך אני רוצה להודות לחברי מהסוכנות היהודית שעשו מלאכה

גדולה במשך 15 חודשים. לאורי גורדון היתה זכות גדולה ב"מבצע שלמה", שהאחריות

והסמכות היו בידיו. הוא היה ממשלה קטנה. כשהאחריות והסמכות יעברו למשרד הקליטה

ב-1 בספטמבר, הן צריכות להיעשות בתיאום מירבי ברמת המטה וברמת השדה, כי אנחנו

צריכים לעבוד עם כל המשרדים הייעודיים כגון: חינוך, עבודה ורווחה, ביטוח לאומי,

ועוד.

על הקיר פרוסה מפה לפיה ב-1 בספטמבר יועברו כ-17 אתרים מידי הסוכנות היהודית

למשרד הקליטה. מה שמסומן בירוק זה המגורונים, מה שמסומן בצבע גזר אלה הקרוואנים

שמיועדים לאתיופים, ומה שמסומן בכחול מאוכלס על-ידי אתיופים. יש אתרים שמאוכלסים

רק על-ידי אתיופים. לצערי, יש אוזרים נוספים שמאוכלסים על-ידי עולים שבאו מחבר

העמים, וליתר דיוק - קווקזים. מבחינה חברתית זה קשה, ואינני רוצה להיכנס לזה

עכשיו. 17 האתרים האלה מאכלסים 14,000 עולים מאתיופיה, כאשר ב-3.93י31 יתוספו

אליהם עוד 5 אתרים נוספים.
הי ו"ר ע' ז יסמן
אלא אם כן שר הבינוי והשיכון החדש יקיים את הבטחתו, שניתנה בכנסת, לחסל את כל

האתרים ושכל העולים יעברו למגורי קבע.

C
אי כהן
אני מאחל לכולנו הצלחה. הייתי רוצה ש-2,635 היהודים שנמצאים בבתי-מלון יהיו

הראשונים שייצאו משם, כי המצב בבתי המלון הוא הרבה יותר קשה מאשר באתרים. כל אחד

מאתנו יודע מה פירוש הדבר להיות 15 חודשים בתנאי בית-מלון, ללא אפשרות לנהל חיי

משפחה.

הי ו"ר ע' ז יסמן;

אני ידעתי שהעדה האתיופית זוכה לטיפול מרוכז, מיוחד. היום גילית לי שיש

טיפול כזה, אולי לא בהיקף כזה, גם לגבי י וצאי קווקז.

א' כהן;

אנחנו לוקחים את זה בחשבון, כי התנסינו בכך כאשר ראש הממשלה הטיל בזמנו על

השר יעקב צור אחריות כוללת בנושא האתיופים, בתיאום עם כל המוסדות ועם כל משרדי

הממשלה. לפי דעתי הצלחנו מאד בקליטת העולים שהגיעו ביימבצע משהיי, הן לדיור קבע

והן להוצאתם המהירה למערך העבודה.

מה עשה משרד הקליטה מבחינת התארגנות מיידית? כפי שאמר המנכ"ל, סיירנו בשטח

ונפגשנו עם כל מועצה מקומית, רשות מקומית או מועצה אזורית. אני זוכר שלפני 4

חודשים ראשי המועצות האזוריות דרשו לא להעביר את האחריות לידי משרד הקליטה אלא

להשאירה בידי הסוכנות היהודית. היום אני שמח לבשר לכם שיש בינינו שיתוף-פעולה

מלא, כאשר ראשי המועצות האזוריות וראשי הרשויות המקומיות יודעים שהאחריות

המוניציפאלית על האתרים מוטלת עליהם. משרד הקליטה יסייע ויעסוק בתיאום בין משרדי

הממשלה לבין הרשות המקומית. גם ועדת ההיגוי שתקום לענין הטיפול באתר תהיה

בראשווזה של הרשות המקומית ולא בראשות משרד הקליטה. אנחנו נסייע בכך.

פעולה שניה - היינו צריכים למיין ולבחור מיד במנהלי אתרים. אנחנו נעזרנו

בנסיונם של עובדי הסוכנות היהודית שבחרו באנשים טובים. רצינו שחלק מהם ימשיכו

בתפקיד. הם לא רצו להמשיך אתנו, וחלקם נקלטו על-ידינו. עובדי הסוכנות הטובים

ימשיכו לעבוד, וזה חשוב לנו, כי ברגע שיש אמון בין העדה לבין עובד ציבור, יש לזה

הצלחה. חלקם קציני צהייל שהשתחררו בימים אלה והם כבר נמצאים באתרים, וחלקם

מומלצים על-ידי ראשי רשויות מקומיות, שעברו את המיון וגם ראיון והם מתאימים

לתפקיד. יש לנו אנשים טובים והלוואי שנצליח להמשיך לעבור אתם את הדרך הארוכה

שלפני נו.
א' רביץ
האם יש מבין עולי אתיופיה הוותיקים אנשים שהפכו למנהלי אתרים?

אי כהן;

כרגע יש שני מועמדים. חלק מוותיקי עולי אתיופיה נקלטו במשרד הקליטה בכל

התפקידים, בנוסף למנהלי אתרים, והם משמשים כפקידי השמה, תעסוקה, טיפול בקליטה,

ליווי, הדרכה, הכוון. כל הדברים האלה נעשים על-ידי בני העדה.

יש תיאום מלא גם עם משרד החינוך. אנחנו עומדים שבוע לפני פתיחת שנת

הלימודים, וזו הזדמנות להודות למנכייל המשרד מר זבולון אורלב, שבמפגש עם השר,

על-פי בקשת השר ומר אורלב הוחלט לדווח כמעט כל שבוע מה קורה בחצרות יסף ובחוף

הכרמל. פרט לנושא חוף הכרמל, שם עדיין יש בעיה, קיבלנו דיווח שמערכת החינוך

תיפתח בצורה סדירה וטובה ביותר.' אנחנו מקיימים מעקב יום-יומי על-מנת לוודא

שהילדים י ילכו כל אחד למקומו, בהתאם לגילו.

לנושא הארגונים. היתה זכות לעובדי הסוכנות, גם היתה עבודה קשה בהתחלה בקליטה

הראשונית, כשהיתה מצבת כוח-אדם של 15 20. ו-25 איש. משרד הקליטה ייכנס עם צוות



מצומצם ביותר של עד 4 עובדי קליטה, בתיאום, כמובן, עם מוסדות שעוסקים בנושא באתר,

או עם משרדי הממשלה ויהיה משרד ממשלתי אחד. עובדת רו וידן תוכל לשבת במשרד

הקליטה, עובד הביטוח הלאומי יוכל לשבת במשרד הקליטה. זאת אומרת, העברת השירותים

לאותם עולים שנמצאים באתר בגלל ריהוקו מהמקום, וכפי שאמר המנכ"ל, לצאת מיד

לעבודה, להכשרה מקצועית, כדי שיישארו לעשות אתם פעולות הברה ותרבות. אנהנו

נעזרים ב-60 חיילות נה"ל שכבר פרוסות היום בשטח, שתעסוקנה בנושאי הברה וקהילה.

כמו-כן נעזרנו במשרד החינוך ב-140 מורות-חיילות אשר יהוו כוה-עזר בהוראה ויעסקו

בחינוך המשלים של הילדים האתיופים בשעות אחר הצהריים. באתר אין תנאים נאותים,

ואז החיילות תעסוקנה בחינוך המשלים, מועדוניות, שעורי-עזר.

יש לנו עדיין בעיות של מבני ציבור שהובטחו ועדיין לא הגיעו. למשל, פעוטון,

גנון, מועדון או בית-כנסת. השר והמנכ"ל עוסקים בזה כמעט כל יום, כולל לחץ על

משרד השיכון ועל כל הגורמים, כי ללא מבני ציבור עלולים להיות קשיים בפתיחת שנת

הלימודים של הגנונים והפעוטונים. יש אוזר עם 800 קרוואנים ומגורונים, אבל צריכים

להיות שם מבני ציבור לעדה. יש קשיים באתרים רבים והנושא הזה לא נותן לנו מנוה.

הי ו"ר ע' ז יסמן;

רשות הדיבור למר אורלב. אני מבקש שתתייחס גם לדיון הקודם שהיה בוועדת העליה

והקליטה. בבקשה.

ז ' אורלב;

העברת האחריות מהסוכנות היהודית למשרד הקליטה משמעותה במערכת החינוך קטנה.

נקודת המבט שלנו היא להיות סניגורים של התלמידים וההורים.

יש כמה נושאים שמטרידים אותנו כרגע ואני מדווח על כך. ראשית-כל, כל הפרשה של

סל הקליטה לרשות המקומית. כידוע, רשות מקומית מוציאה כ-%י25 מכספי המסים שהיא

גובה להוצאות החינוך, ו% 75 באים מהממשלה. יש טענה שהרשויות המקומיות שבהן

ממוקמים האתרים לא מקבלות את הכספים שהן צריכות לקבל מהאוצר או ממשרד הפנים. יש

טענה שהתיקצוב צריך להיות 900 ש"ח והן מקבלות 200 ש"ח, ויש כאלה שטוענות שהן לא

מקבלות 200 ש"ח. יש לנו קשיים עצומים עם הרשויות המקומיות שטוענות שהן לא מקבלות

את הלק ן עבור החי נוך.

דבר שני, החינוך נקרא חי נם, אבל כידוע הוא עולה גם להורים. ההורים נדרשים

לשלם אגרות ויש תשלומים נלווים של הורים עבור ספרים, טיולים, חוגים, מתנ"ס

וכדומה. לא ברור לנו איך העולים מאתיופיה יוכלו לשלם בעד הדברים האלה על-מנת

שיתקיים בהם השוויון כמו לגבי כלל תלמידי ישראל, והנושא מטריד אותנו מאד.

נושא שלישי הוא שהסוכנות היהודית הפחיתה תקציב של 600 תלמידים עולים מאתיופיה

בפנימיות ובשנה הבאה אנחנו עלולים לפתוח את שנת הלימודים עם בעיה קשה מאד של 600

תלמידים בחינוך העל-יסודי שלא ימצאו מקום. זו הזדמנות להודות לאורי גורדון

שמוביל מאבק בתוך הסוכנות היהודית נגד הגזרה הקשה הזאת, כי לדעתנו זה גזר-דין

חינוכי קשה מאד לתלמיד בחינוך העל-יסודי ללמוד באינר הקרוואנים בלי מערכת תומכת

ומסייעת, בלי ספריה, וזה לא בר-סיכוי.

נושא רביעי הוא בהמשך לישיבה שהתקיימה כאן, וזאת הזדמנות להודות ליושב-ראש

הוועדה ולחבריה, על התמיכה. אדוני היושב-ראש, עדיין נותרו בעיות בחיפה

ובקרית-אתא. עם טירת הכרמל, עכו ונהריה יש לנו הודעות קבועות שהסתדרנו אתם,

ומנכ"ל משרד הפנים עזר לנו מאד בעני ן הזה. אבל בשתי הרשויות המקומיות האחרות

עדיין יש לנו בעיה. יש לנו כמה בעיות גם באשדוד וביבנה, אבל אני מקווה שנסתדר

אתן.

כאמור, בחיפה ובקרית-אתא הבעיה עדיין לא פתורה. יש ההלטת קבינט, שאם לא

נצליח לשכנע במלים, הוטל על שרת החינוך להשתמש בצו, דבר שאנחנו רוצים מאד להימנע

ממנו, אבל אם לא תהיה ברירה, קרוב לוודאי ששרת החינוך תשתמש בצו.



מי מאיה;

בכמה תלמידים מדובר?

ז י אורלב;

בחיפה יש כ-130 תלמידים ובקרית-אתא 80 - 90. העקרון היה שאחוז התלמידים

האתיופים בבתי-ספר לא יעלה על % 25. כל בית-ספר קולט 40 - 50 תלמידים וזה מחייב

את הפיזור העצום שלהם, שעליו דיבר אורי גורדו ן, ולכו הם גם נוטעים מרחקים. הרעיון

הוא לא להטיל עומס על בתי-הספר, אחרת יכולנו לשלוח את כולם לנהריה. עקרון נוסף

הוא גם לא לפתוח בית-ספר אתני של אתיופים באוגרים, ואז התלמידים לא היו צריכים

לנסוע כלל. טובת הילד היא המכתיבה את הפתרון.
חי פורת
הבעיה היא שאין בתי-ספר שיכולים לקלוט אותם?

ז י אורלב;

כל בתי-הספר רוצים לקבל אותם. המנהלים, המורים וההורים מחכים לזה. הבעיה

היא הרשויות המקומיות, שמשיקולים שאינני מבין אותם ואינני מסכים להם הן מסרבות

לקלוט את התלמידים.

אי רביץ;

אם איזה לא מסכים סימן שארגה כן מבין.
ז י אורלב
אני לא מוסמך לדבר בשם הרשויות המקומיות. הדגשתי שאנחנו לא מבינים ולא

מסכימים.

מעבר לכך, משרד החינוך והתרבות קיבל כלים להתמודד עם הבעיות. אגף התקציבים

במשרד האוצר עזר לנו בתקציב נוסף להשאיר את שעורי העזר הנוספים לקליטת התלמידים

האתיופים, עם קיצוץ מסויים, אבל זה סביר. בשנה שעברה ניתנו שעתיים שבועיות

שעורי-עזר לתלמיד עולה מאתיופיה והשנה יש לנו 1.75 שעה שבועית לתלמיד. פירוש

הדבר להגדיל במעט את הכתה. במקום שבכתה יהיו 15 תלמידים, יהיו בה 17 אי 18

תלמידים.

כמו-כן קיבלנו עזרה חשובה מאד, שמשרד החינוך יוכל לשלם לרשויות הקולטות אגרת

תלמיד חוץ בעד התלמידים מאתרי הקרוואנים. רשות מקומית אחרת ששולחת תלמיד לרשות

מקומית שניה שולחת אותו עם אגרת תלמידי חוץ שעולה למניין כ-300 ש"ח בחינוך היסודי

וכ-400 ש"ח בחינוך העל-יסודי. בדיון אצל שר הקליטה הבטיח אגף התקציבים לכסות את

הענין הזה.

הזכירו כאן גם את הנושא של מבני ציבור. רבותי, זה נושא קריטי מאד בחינוך.

התלמיד יחזור לאתר הקרוואנים ואין בו כלום. אין מקום שבו הוא יוכל לעשות

שעורי-בית, אין מקום שבו המורה-חיילת תוכל לעזור לו. תנועות הנוער רוצות להיכנס

לאתרי הקרוואנים ואין מקום. המתנ"סים רוצים להיכנס לאוגרי הקרוואנים ואין מקום.

אפרים כהן דיבר על כך, ואני יודע איזה מאמצים עצומים עושה שר הקליטה בעני ן. הבעיה

הזאת היא קריטית מאד. לחינוך הבלתי-פורמלי יש משקל מכריע לגבי סיכויי ההצלחה של

התלמיד על-מנת שהוא ידביק פערים.
אי שוורץ
במשרד העבודה והרווחה אנחנו למעשה לא מדברים על תהילת טיפול אלא על העברת

הטיפול בנושא הרווחה. כבר 3 חודשים אנהנו עוסקים עם הסוכנות בהעברה ובלימוד

הנושאים הנושאים בכל אוזר ואתר. אני מוכרח לומר שהסוכנות היהודית יצאה מגדרה כדי

לסייע לנו שההעברה תהיה כמה שיותר חלקה ויעילה הן בהקצאות למשך השנה הבאה, כדי

שנוכל לטפל בנושאים השונים בעובדים שכונתיים וסומכות תומכות בתקציב לא קטן. ב-1

בספטמבר למעשה נבצע את ההעברה אלינו בצורה מסודרת. בוצעו כל ההקצאות, להוציא

מועצה אזורית עזתה שמסרבת באופן מוחלט לקבל לידיה את נושא הרווחה. אבל בשאר

המקומות אנחנו נכנסים ומקווים שהכניסה תחיה עד כמה שניתן חלקה בנושאים שבהם אנחנו

מטפלים.

אני מוכרח לציין לשבח את הסוכנות היהודית בנושא מעונות היום, ואולי זה גם

הפתרון במקומות אחרים. הסוכנות היהודית למעשה מממנת הלאה את מעונות היום לילדי

האתיופים. אני רק מקווה שהחלק שמועבר להורים כדי להעביר אותו לארגונים, יגיע

בסופו של דבר לתעודתו, מפני שאת רוב הסכום אנחנו נקבל ישירות כמסוכנות, וחלק

מועבר לשם חינוך להורים כדי שהם יעבירו אותו אלינו, ונקווה שלא ניתקל בנושא הזה

בבעיות והם יועברו אלינו.

הבעיה המרכזית שלנו היא מבנים מתאימים למעונות יום. כאן לא מדובר רק באיזה

שהוא חלל כזה או אחר כדי שאפשר יהיה להכניס לתוכו כתה. מדובר בילדים עד גיל 3.

שהמבנה צריך להיות מותאם ומוסדר בשבילם,וברוב המקומות הוא לא קיים.

פפי שאמרתי, עשינו את כל ההקצאות, הן בכוח-אדם, הן בתקציבים. אני מאד מקווה

שהתקציבים ינוצלו. גם בעניו הזה האוצר בא לקראתנו בצורה מאד-מאד מכובדת. אני

מקווה שלא ניתקל בבעיות, ואם כן, נמצא אוזן קשבת גם הלאה.
מי צפורי
המוסד לביטוח לאומי פעל יחד עם הסוכנות היהודית מהשלבים הראשונים של הקליטה,

ולמעשה ברגע שהמטוס נחת אנחנו היינו שם עם אנשי הסוכנות. בערך %/8 מהעולים הם

קשישים, וברגע שהם הגיעו לשדה התעופה הם קיבלו במקום קיצבת ז יקנה עבור החודש

הראשון. תוך ימים ספורים טיפלנו בנושא קיצבת ילדים.

עם העברת האחריות וחטיפול למשרד הקליטה למעשה זכאים האנשים שאין להם תעסוקה,

להבטחת הכנסה. אנחנו מטפלים בזה, וכדי לא להריץ אותם בדרכים, נציגים שלנו יורדים

לנקודות הריכוז שלהם ושם הם מבצעים את העבודה.

אנחנו למעשה ערוכים לטפל בעולים, וגם קיבלנו מימון ממשרד הקליטה לקלוט 10

עובדים אתיופים כדי שהם יוכלו לשמש מתורגמנים בעת קבלת השירות.

המוסד לביטוח לאומי ערוך לכל הטיפול באתיופים כפי שהמחוקק מחייב אותנו,

בעדיפות ראשונה. כך תודרכו כל האנשים במחוזות שלנו וכך הם גם עושים. אם עשויה

להיות בעיה - וכדאי שהוועדות שעוסקות בכך תהיינה מודעות לכך - זו בעיה של ביטוח

בריאות לקשישים ולמעוטי הכנסה. יש ויכוח מתמיד עם קופות החולים בשאלה איזה

סכומים הם צריכים לשלם. זה נכון לגבי כל הקשישים, אבל זה יהיה במיוחד נכון לגבי

האנשים שאין להם שום מקור נוסף. קופות החולים היו רוצות לקבל מתם תשלום מלא,

והסכומים כפי שנקבעו היום הם לא לרוחן. בעני ן זה יש לנו מאבק קבוע. צריך לקחת

בחשבון שזו יכולה להיות מועקה אם ישנו את הקריטריונים של התשלומים לקופות החולים.

פרט לזה אין שום בעיות. כשם ששיתפנו פעולה עם הסוכנות היהודית, כך זה יהיה

גם עם משרד הקליטה. אנחנו מבחינתנו לא צופים בעיות. אני מקווה שלא נצטרך לשלם

להם דמי אבטלה. כעבור שנתיים נתחיל לטפל בכל הנושא שקשור בנכים, להעביר אותם

ועדות רפואיות ולהתחיל לתת להם את השירות כפי שהוא ניתן לכל תושב בישראל.

C



היו"ר ע' ז יסמן;

מאחר שהזכרת דמי אבטלה, אבקש מגבי ניצה בן-צבי לסקור את מצב דורשי העבודה.

בבקשה.
נ י בן-צבי
לפני מספר הודשים התבקשנו על-ידי "עמידר" להיכנס לאתרים ולטפל בעולים

מאתיופיה באתר עצמו. יש לציין שהאתרים מרורקים ממקום ישוב, קשה להגיע אליהם,

ולעתים אנהנו מגיעים אליהם בשני אוטובוסים.

כיוון שהיתה לנו בעיה תקציבית קשה מאד, ועדיין יש לנו, נעזרנו בסוכנות

היהודית. קיבלנו באמצעותה מממשלת הולנד תקציב של 400,000 דולר. מהתקציב הזה

קיבלנו 12 עולים ותיקים מאתיופיה, הכשרנו אותם, ואכן מה-10ביולי הם למעשה יושבים

בכל האתרים, עם חונכים שלנו, ואנחנו מלווים את ההשמה שלהם בעבודה.

בנוסף לכך יש לנו צוות של פסיכולוגים וקבוצה של עולים ותיקים מקרב עולי

אתיופיה שמסתובבים באתרים, בודקים את היכולת של העולים, ואלה שיותאמו מראש יעברו

הכשרה מקצועית.

אנחנו מטפלים כרגע כמעט בכל האוכלוסיה. יש לנו בעיה עם נשים, בעיה שהיתה לנו

גם ב"מבצע משה", ובכלל יש בעיה עם תעסוקת נשים בארץ. חלק ניכר מהנשים מקרב עולי

אתיופיה הן משפחות חד-הוריות. הן לא תוכלנה לצאת מהאתר ולעבוד בחוץ. אין משרות

חלקיות בכלל, ולהעדר מהבית 8- 9 או 10 שעות הן בוודאי לא תוכלנה. לכן אנחנו

הולכים כרגע ל"פיילוט" בחצרות חפר, מאותו תקציב שקיבלנו מממשלת הולנד. אני מקווה

שבזמן הקרוב נקבל מבני ציבור ויש לנו מעסיקים שמוכנים להעביר תעסוקה לאתר עצמו,

שם תחיינה מכונות תפירה והן תשבנה ותתפורנה במקום בשיטת הכסא החם. כלומר, כל אשה

על-פי יכולתה תעבוד שם והיא תוכל להשתכר.

אם ה"פיילוט" בחצרות חפר יצליח אנחנו נמשיך ונעודד נשים, כי יש לדבר הזה

חשיבות בהכנסה של המשפחה. המשפחות יישבו באתרים לפחות 5-4 שנים וכך הנשים

תוכלנה להשתכר.

בנוסף לכך אנחנו הולכים לתוכנית נוספת. קיבלתי תרומה מקרן אחרת וקיבלנו

אתמול עובדת שתעסוק בשיווק כל עבודות היד של האתיופים בכל האתרים בארץ. האשה הזו

תעבור בכל האתרים ובכל אוזר נעזור לה לגייס את כל עבודות היד הנפלאות, כמו פסלונים

ורקמות, המוצרים האלה יימכרו וזאת תהיה להם הכנסה נוספת, ואנחנו מאד מעודדים אותן

לעבוד באוגרים עצמם.

אני רוצה לומר עוד משפט אחד לגבי העני ן של הביחד, שאורי גורדו ן הזכיר, ופה

אני מוכרחה לומר שאם לא יעבדו יחד, אני חושבת שנהיה במצב קשה מאד. כולנו רוצים

לעזור, וכל אחד מהגורמים הרבים מגיע לאתר ורוצה לעזור, אבל מכיוון שלא משתפים

פעולה, באים גם גורמים אחרים ומודיעים לעולים: אנחנו לוקחים אתכם להכשרה. הם לא

בודקים אם צריך אולי למלא טופס מיוחד כדי שהעולים יקבלו כסף בסופו של דבר.

שולחים אורזם לקורס, העולה יושב חודשיים בקורס ופתאום הוא אומר: לא קיבלנו תשלום,

ואז מתחילים לרוץ אלינו ולבקש תשלום. לעתים גם לא ניתן רטרואקטיבית לבקש את

הכספים, ויש עם זה המון בעיות, וזה לא הדבר היחיד.

לכן, אני חושבת שהנושא של היחד הוא מאד חשוב, בכל אוכלוסיה, אבל על אחת כמה

וכמה באוכלוסיות אלה.

יש לי קשר הדוק עם אנשי משרד הקליטה ובוודאי עם אנשי הסוכנות היהודית. אנחנו

ממשיכים בתוכניות שלנו יחד, ואני מאד מקווה שנעבוד יחד ונוכל לסייע לאוכלוסיה

הזאת.

C



אי ספרן;

זה אחד הנושאים היחידים, כמו בעבר ואני מקווה שגם בעתיד, שהאוצר נענה בצורה

כמעט מיידית לרוב הבקשות שהועלו. אני רק רוצה לומר שפתרון הנושא, כפי שהובא

לפני, הוא מאד כבד מנקודת ראות שלנו, מבחי נה תקציבית, וזו תהיה טעות להשוב שהעני ן

יסתדר בזמן הקרוב. רק העלות של דיור הקבע היא מאות רבות של מיליוני שקלים, וברור

לכולם שהסכומים האלה לא מצויים אצלי.
י ' בא-גד
טוענים שיש דירות ריקות.

הי ו "ר ע' ז יסמן;

כן, אבל הדירות מצויות במקומות שבהם האבטלה גוברת והולכת.
א' ספרן
המונח ששגור היום בפי כל הוא סדרי-עדיפויות. אם אני אפנה לכל מנכ"ל שמייצג

משרד גדול מאד עם תקציבים גדולים מאד ואשאל אותו איפה באים לידי ביטוי סדרי

העדיפויות, כפי שאנחנו רואים את זה, שבמקום אהד יורד סדר העדיפות ובמקום שני הוא

עולה, ואם נפנה לכל אהד ממשרדי הממשלה ונראה איפה סדר העדיפות יורד, אנהנו לא

נמצא תשובה. לכן ברור שהבעיה הופכת להיות קשה יותר מנקודת ראות תקציבית,

והמשאבים שהממשלה בסופו של דבר תוכל להפנות לנושא הדיור יצטרכו להתפרס על פני

מספר שנים, ואת זה, במסגרת מה שאמר קודם מנכ"ל משרד הקליטה וגם אורי גורדון,

שצריך להגיד את האמת, זה הלק מהענין. אמר מי שאמר שתוך שנה העני ן ייפתר וכולם

יעברו לדירות קבע. אני הושב שהבל שזה נאמר כי זה פשוט לא יכול להיות. לא ייתכן

שתוך שנה הנושא של דיור הקבע ייפתר.

היתה פה התייחסות לנושא של הדירות הריקות, איך אפשר לאכלס אותן ומה הבעייתיות

באיכלוס שלהן, ואינני רוצה לחזור על זה. אני רק רוצה להזור ולומר עוד פעם:

הפתרון של נושא הדיור, שהוא הכבד ביותר מבחינה תקציבית, פשוט יקה זמן וצריך לדעת

את זה. בינתיים צריך להתארגן בדברים הקיימים, כדי שתהיה שם איכות חיים סבירה.
הי ו"ר ע' ז יסמן
בתקשורת פורסם שביום ראשון האחרון שר הקליטה הציג בפני הממשלה תוכנית להעברת

העולים האתיופים לדיור קבע במשך 3 שנים. האם יש החלטת ממשלה בעני ן זה?

אי ספרן;

אני לא מכיר החלטה שאומרת שתוך 3 שנים הכל יסתיים, למרות שיש כוונה ויש רצון.

אי רביץ;

הממשלה החליטה שהיא רוצה לפתור את הבעיה תוך 3 שנים.

א' ספרן;

אולי לא נעים לשמוע את זה אבל כדאי לקחת את זה בחשבון. זה נושא מאד מורכב,

מאד קשה ורציני, ואני מקווה שהוא י יפוזר תוך 3 שנים, אבל אינני הושב שזה יהיה נכון

להבטיח דבר כזה כי זה יוצר ציפיות.-

C



היו"ר ע' -זיסמן;

רשות הדיבור לנציג משרד השיכון. אני מבין שמנכ"ל המשרד לא יכול היה להגיע.

מר אורי גנני, בבקשה.

אי גנני;

לפני שמתייחסים לנתונים עצמם לגבי היצע הדירות והדיור הזמני, חשוב להדגיש

ש"מבצע שלמה" נפל על כולנו בצורה לא מתוכננת ולכן מצאו לעולים פתרונות זמניים מן

הגורן ומן היקב. חשוב לדעת את זה וגם להסביר את זה לעולים. כשאנהנו נפגשים עם

העולים אנהנו מסבירים להם את זה כשהם באים בדרישות, והדרישות הן לגיטימיות, כי

המצב באמת קשה.

העובדה שהמבצע התרחש בזמן שדירות רבות נמצאות בבניה, יחסית עוזר לתת תשובות

בצורה יותר טובה, אם כי לא מספקת. אם אנהנו מדברים על דיור זמני, שכונות

הקרוואנים והמגורונים כבר עומדות לקראת סיום.

הי ו"ר ע' ז יסמן;

כמה י וצאי אתיופיה גרים היום בדיור קבע?
אי גנני
כ-500 משפהות גרות היום בדיור קבע. אלה לא מהמשפחות הוותיקות אלא משפהות

שהיו בדיור זמני בשנה האחרונה. עד היום הקצינו בסביבות 3,000 דירות.
הי ו"ר ע' ז יסמן
זה לא ברור לי. אורי גורדון אמר שמאז 1977 הגיעו 43000 עולים. . אינני שואל

אותך על אלה שבאו ב-1977י אני שואל אותך על השנים האחרונות. 500 המשפחות האלה

כוללות עולים שבאו ממש בשנים האחרונות?

אי גנני;

הן כוללות גם עולים שהגיעו אפילו בחודשים האחרונים. אבל נכון להיום, עבור

משפחות בלבד אנחנו צריכים 5,000 פתרונות דיור, כשמדובר על פתרונות לעוד 1,500

עולים יחידים מאתיופיה, שלהם אין לנו מה להציע כרגע.

במסגרת הדירות שמשרד השיכון בנה או רכש הקצינו עד היום עבור עולי אתיופיה

בסביבות 3,000 דירות, שמתוכן 500 כבר מאוכלסות. רוב הדירות האלה נמצאות בשלבים

שונים של בניה. יש גם לוח זמנים פחות או יותר משוער מתי הדירות האלה יהיו

מוכנות. אבל הבעיה היא יותר חמורה, שרוב הדירות האלה נמצאות בפריפריה, כי באזור

המרכז אין לנו עד היום דירות, ויש לנו אפשרות להציע מעט מאד פתרונות. רוב העולים

הוותיקים יותר מאתיופיה דווקא נקלטו באזור המרכז והיו מעוני י נים להיקלט בסביבת

הקרובים שלהם, ואין לנו כרגע פתרונות להם. יש הצעה להגדיל את אפשרויות הקליטה

באזור המרכז על-ידי רכישת דירות. העני ן נמצא כרגע במשא-ומתן עם משרד האוצר. מה

שיש לנו להציע לעולים באזור המרכז זה רק רכישת דירות באמצעות סיוע מאסיבי שהמשרד

מעמיד לרשותם, שמגיע מ-150,000 עד 250,000 שקל, ש-% 80 ממנו ניתן כמענק בתנאים מאד

טובים.

אי רביץ;

על כמה דירות כאלה יש משא-ומתן במשרד?

?1
אי גנני
מדובר כרגע על 1,500 דירות. הענין נמצא כרגע בדיון באוצר, לאחר שעבר את

קבינט המליטה.

מבחינת סיוע מאסיבי זה מעל ומעבר לכל הסיוע שניתן לעולים האחרים, שלא לדבר על

זוגות צעירים ישראלים. הסיוע הוא עד % 98 ממחיר הדירה, אבל אליה וקוץ בה. א.

הסיוע הזה לא מספיק לרכישת דירה באזור המרכז, ולכן מתנהל כעת משא-ומתן להגדיל

אותו ולשפר את התנאים. ב. יש בעיה של ערבים, בעיה של תלוש משכורת של העולה,

כשרוב העולים, ובמיוחד אלה שהגיע ב"מבצע שלמה" לא השתלבו בעבודה ויש להם בעיה

לממש את זה.

רכישת הדירות כעת היא מאד נמוכה. בעצם זה כמעט המסלול היחיד שיש לנו כרגע

כדי לפתור בעיות ולתת דירות באזור המרכז. כדי לשפר את המצב אנחנו מציעים לתת

לעולים ותיקים שגרים בשכירות באזור המרכז סיוע לרכישת דירה כדי שהם יפנו את

הדירות וכדי שנוכל לאכלס בהן עולים אחרים. גם זה הולך בעצלתיים.

אי רביץ;

מהו הנסי ו ן עם עולי אתיופיה שגרים בכל-זאת במקומות כמו אופקים? כולם בורחים

משם למחרת? כמה דירות ריקות יש למשרד השיכון באופקים?

אי גנני;

לא חסרות דירות ריקות באופקים. אנחנו מגדילים את ההקצאה. אנחנו משתדלים

לעשות את זה לפי חוזק הישוב, לפי הנכונות של הישוב לקלוט עולים. נתתי את אופקים

בתור דוגמה, לאחר שמרחמים על האתיופים שאנחנו זורקים אותם לכל מיני מקומות, דווקא

שם הם נקלטו טוב. מי מהם שרוצה לעבוד יכול לעבוד באופקים. אני לא מדבר על אילת,

שנלחמה לקלוט את האתיופים שהיו שם. יש לנו דירות שאפשר להקצות להם, כולם התחננו

לפניהם להישאר והם לא רצו. נשארו שם רק 10 משפחות.
נ' בן-צבי
יש תעסוקה באילת.

אי גנני;

יש שם תעסוקה ללא הגבלה. באילת יש היום עולים מרוסיה שבאים לשם ברצון.

אני מדבר על דירות בשכירות. כל העולים מאתיופיה שלא קיבלו פתרון דיור יכולים

לקבל סיוע ולרכוש דירה בכל מקום שהם רוצים ואיזו דירה שהם רוצים - יד שניה, דירה

חדשה, ליד הקרובים שלהם. וכאן הנקודה הרגישה ביותר, שעני ן המגורים ליד קרוביהם

חשוב להם יותר מעני ן התעסוקה.

אני רוצה להדגיש שאנהנו נלחמים כל יום גם עם רשויות מקומיות, גם עם אנשים

שבבני נים שהם גרים בהם אנחנו מקצים דירות לאתיופים. זו תופעה שכולם אוהבים את

האתיופים, יאבל לא בבית-ספרנו'. יש לנו מספיק דוגמאות שמראות שהדברים האלה

גובלים בגזענות. גזענות היא אולי מלה חזקה, אבל במקומות רבים, במיוחד מאנשים

שגרים בדירות האלה, יש הפגנות, יש בעיות, אבל אני שוב מדגיש שלא רק מאנשים אלא גם

מרשויות.

לדוגמא, יש מועצה אזורית עמק הירדן שיש בה אתר קרוואנים "נוה עובד", שלא יצרה

שום קשר ואין לה שום נכונות לעזור בדבר הקטן ביותר בקליטת העולים. אם היו

מאפשרים להם, הם היו מעלים אותם היום על משאית ושולחים אותם משם.

C



ב"נשר" הקצינו 50 דירות לעולי אתיופיה, וכל הזמן יש שם הפגנות.

במקומות רבים עוטפים את הנימוקים בצלופן , בכל מיני ספורים, אבל בתכל'ס ברוב

המקומות יש התנגדות לקליטת העולים. נכון שיש דעות אובייקטיביות, נכון שמערכת

החינוך לא תמיד בנויה לזה, אבל במקום להגיד "אנחנו קולטים ואחר-כך נראה איך אנחנו

פותרים את הבעיות", קודם-כל לא רוצים לקלוט אותם.

א' מסאלה;

אני רוצה קודם-כל לברך על החלטת משרד הקליטה למנות את אפרים כהן לרכז את

הנושא בקהילה. יש לו הרבה נסי ו ן והוא גם הצליח בקליטת העולים שהגיעו ב"מבצע

משה".

יחד עם זאת אני רוצי! לציין את הבעיות שיש היום במרכזי קליטה, בבתי מלון,

במתקנים צבאיים, בבתי הארחה של הקיבוצים ובאתרי הקרוואנים. אנחנו יודעים ש"מבצע

שלמה" נעשה בתהליכים מאד דראמטיים. אני חושב שמדינת ישראל עשתה כל מאמץ כדי

להוציא אותנו מהקשיים בהם היו המשפחות שלנו שם. על-כל-פנים, ברגע הראשון אמרנו

שמאחר שזה היה מבצע, המדינה לא נערכה לכך ולכן הכניסו אותנו לבתי מלון וכדומה.

הבנו את המציאות הישראלית שהיתה אז, אבל לאחר- שאמרו לנו שזה יקה שנה ו-3 חודשים

אנחנו רואים שהמציאות לפני שנה לא השתנתה כלל זה אומר שמדינת ישראל לא נערכת

מספיק על-מנת לקלוט את עולי אתיופיה בעיקר בדיור קבע.

אנשים עברו סבל רב. אנחנו הסתובבנו במרכזי קליטה ואנשים אמרו לנו שכאשר הם

יוצאים מחדר האוכל על השולחנות נשאר אוכל בשפע, אבל הם יוצאים רעבים, כי האוכל לא

היה לטעמם. זה טוב לשהות בבית-מלון 3-2 חודרים עם המשפחה, ומשפחות האתיופים הן

מאד גדולות, אבל זה לא טוב לשנה ו-3 חודשים. אנשים לא מסוגלים להבין שהאתיופים

מקבלים את האוכל מוכן, הם לא צריכים לבשל, ושואלים: למה אתם בוכים?

קשה לנו להסביר לחברה הישראלית את מצבנו, אבל מי שמרגיש את הבעיות האלה זה רק

אנחנו. הצפיפות בבתי המלון היא גדולה ויש מתח חברתי בינם לבין עצמם. הרוב הגדול

של העולים הועבר לקרוואנים, כאשר כולם קיוו שמשם הם ייצאו לדיור קבע, כפי שממדינת

ישראל הבטיחה, ודבר לא התקיים. רק אחוז קטן מאד מבין העולים מצאו פתרון של דיור

באתרי קרוואנים, במקומות מבודדים, ללא שום מגע עם החברה הישראלית, כאשר כולם

מדברים על יצירת אינטגרציה ועל דאגה לשילובם של האתיופים בחברה הישראלית. הם בנו
לעצמם במקום עולם משלהם
ביטוח לאומי, קופת-חולים וכל המוסדות הציבוריים שאנחנו

מכירים אותם בקהילה רגילה. אין שום סיבה לאתירפים לצאת מהגטו הזה ולבוא במגע עם

החברה הישראלית. זה ממש נורא אחרי שנה ו-3 חודשים.

לכן, הפתרון האידיאלי היום הוא להוציא אותם ולפזר אותם בכל הארץ ולמצוא להם

פתרון ממשי בדיור קבע.
אי רביץ
למה אתה מתכוון "בכל הארץ", גם רחוק מהקרובים שלהם?
א' מסאלה
אנחנו אומרים בכל הארץ, ללא הגבלה גיאוגרפית, אבל צריך להבטיח להם שני דברים:

תעסוקה ומקומות שהחברה שם תקלוט אותם.
נ' בן-צבי
הם מוכנים לחזור לאילת? יש שם עבודה, מיד.



א' מסאלח;

בלי לציין מקום זה או אחו-, אנחנו מוכנים להשפיע על העולים ולשכנע אותם ללכת

למקומות שבהם יספקו להם תעסוקה ותהיה שם חבויה שתקלוט אותם. אבל אנחנו רואים

שמדינת ישראל לא נערכת לזה. אנחנו מכירים את התוכנית הקודמת של משרד השיכון,

לפיה מציעים לעולים פתרונות דיור בפריפריה, שם התעסוקה היא מאד בעייתית. העולים

שהגיעו ב"מבצע שלמה" לפני שנה ו-3 חודשים קיבלו אינפורמציה מהמשפחות הוותיקות:

אל תלכו לירוחם כי יש שם בעיה של תעסוקה.

אי שוורץ;

לנגה אתה אומר שאין בעיה של תעסוקה באופקים? אני מודיע לך שיש בעיה חמורה

באופקים.
א ' גנני
אני גם כן נמצא בשטח ויודע מה קורה שם.
אי שוורץ
אני לא יודע מה ארנה עושה בשטח, אבל אני יודע מה אני עושה שם.
א' מסאלה
כל הדברים שאנחנו רואים, כולל צעדת אשקלון ושביתות הרעב, הפגנות למיניהן בכל

מיני מקומות הם סימפטומים. כולם רצים היום לטפל בסימפטומים ולא בשורש הבעיה.
הי ו"ר ע' ז יסמן
יש לי שאלה אליך. הרי אנהנו יודעים שבעיקר בשבועות האחרונים, ואורי גורדון

ציין את זה, יש תסיסה. הוא ציין בהמשך דבריו שיש גם מתסיסים. האם אתה בתסיסה או

בין המתסיסים? אני שואל זאת, כי יש ארגון גג של עולי אתיופיה ואתה עומד בראשו.

האם לארגון הגג הזה יש השפעה, יש לו מעמד, ואם הוא יכול לא רק לתאם אלא גם לסייע

לפתרון? זאת הבעיה.

אני רואה שבכל אתר ואתר יש ועד פעולה, יש מנהיגות מקומית, העסק מפוצל, והשאלה

היא אם לארגון הגג יש הכוח המלכד, המאחד, שיכול לסייע למשרד הקליטה, לסוכנות

היהודית ולגורמים הממשלתיים לפתור בעיות?
ר' מרחב
מר מסאלה, יושבים כאן 10 נציגים של משרדי ממשלה שעובדים הרבה שעות רק בעני ן

הזה, ואני אומר לך באחריות שאף אחד מתם לא אמר פה מלה שהיא לא-אמת. אני לא מוכן

לשבת פה ולשמוע דברים שאין להם אחיזה במציאות. אינני חושב שזה ראוי ונכון וצודק

והוגן שאתה תנצל את הזכות שכנסת ריבונית נותנת לך ותגיד דברים לא רציניים. אתה

אמרת כמה דברים לא רציניים בשרשרת: 1. עני ן התעסוקה באילת היה לא רציני, מפני

שאתם הקמתם את האנשים שלכם והזזתם אותם לחולדה. 2. אמרתם שאתם מוכנים לקחת דירות

בכל מקום בתנאי שתהיה תעסוקה. אין דירות במקום שיש תעסוקה, אז למה להגיד את

הדברים האלה? לכן אני מבקש שתגיד 5 משפטים פחות ותדבר אתנו אמת כמו שאנחנו מדברים

אתך אמת.
א' מסאלה
מה שמבדיל בינינו ובינך ובין נציגי המוסדות הוא שאנחנו עומדים לצד העולים.

גם באופן עקרוני הארגון הזה קם כדי לעמוד לצד העולים.



ר י מרחב;

ואחה חושב שאני לא עומד לצד העולים? אני מצטער, אני לא מוכן לשמוע את הדברים

האלה.

היו"ר ע' ז יסמן;

מר מרחב, שב בבקשה.

אי מסאלה;

אני לא עוסק כרגע בפוליטיקה ואינני רוצה להאשים גורם זה או אחר, את הממשלה

הקודמת או את הממשלה החדשה. אני מסביר את המציאות כפי שהיא. את הבמה להאשמות

אני אנצל בהזדמנות אחרת. אם הממשלה החדשה, כולל המוסדות, רוצים להתנער מאחריות

בגלל הכשלונות שהיו, תגיד את זה בבירור. אז אני אצא מכאן ואחפש את יצחק שמיר ואת

כל חבריו כדי להאשים אותו ולמצוא היום פתרונות. אבל הוא לא בממשלה היום. לכן

הממשלה הזאת היא בשבילי האחראית והכתובת היחידה שאליה אני יכול לפנות.
אי רביץ
מהי ההצעה שלך לאור הדברים ששמעת מנציג האוצר קודם, לאור המצוקה הכלכלית

ולאור העובדה שזה יעלה מאות מיליונים כדי לתת פתרון של בניית או רכישת דירות

חדשות במקומות שיש בהם תעסוקה? לעומת זה יש לנו אלפי דירות במקומות שכיום אין

כל-כך תעסוקה. מה ארגה מציע לנו, חברי הכנסת, שאנחנו נמליץ לממסד?

א' מסאלה;

את ההצעות שלנו אנחנו נעלה על הכתב ונעביר אותן לגורמים המתאימים.
אי רביץ
דע לך שחברי הכנסת הנמצאים כאן הם הגורמים המתאימים. אנחנו נשתדל להכתיב

לממסד כיצד להתנהג עם עולי אתיופיה, אם נשתכנע שהדבר הוא אמיתי, נכון, אפשרי

וישים. מתוך סדר העדיפות הקיים היום במדינה, אנחנו מבקשים לשמוע מי ושב-ראש ארגון

הגג של עולי אתיופיה מה אתה מציע.
א' מסאלה
אנחנו נעביר את הצעותינו תוך שבוע לכבוד יושב-ראש ועדת העליה והקליטה של

הכ נסת.
י י בא-גד
אני מרגיש קצת את מצב העולים. הם באו לכאן כדי שאנחנו, חברי-הכנסת, נפתור

להם את הבעיות. הם לא צריכים להציע פתרונות. מר מרחב, סליחה, מר מסאלה העלה את

הכאב שלו בצורה מאד תמימה.
חיו "ר ע' ז יסמן
חבר-הכנסת בא-גד, מר מסאלה הוא י ושב-ראש ארגון הגג של עולי אתיופיה. האם

הוא צריך שבוע ימים כדי להכין הצעות? הוא היה צריך לבוא לכאן היום עם הצעות.

אנחנו לא מדברים עכשיו עם אנשי-ם שברגע זה ירדו מהמטוס, מארץ שהיתה שם מלחמת

אזרחים ונשפך דם ונשקפה סכנה ממשית לחייהם ואנחנו עזרנו להציל אותם, כי זה

תפקידנו. פה מדובר על ארגון גג ממוסד. תבין גם את הדבר הזה.



אני לא קיבלתי את התגובה הקיצונית החמורה של מר מרחב, אבל יחד עם זה אתה צריך

להביו גם את המניע לכך. המניע לכך הוא שהוא ציפה מארגון גג ליחס יותר

קונסטרוקטיבי, יותר לאומי.
ר' מרחב
אני ציפיתי למשהו אחר.
מ' באטא
מ' באטא: אנחנו באנו לכנסת ישראל כדי לבקש פתרונות.

אי רביץ;

כחבר-הכנסת אני יכול לתת מיד כמה פתרונות, אבל אנחנו רוצים לשמוע אתכם.

שמענו את דברי נציג משרד האוצר, ואני מכיר את הנושא מתקופת כהונתי כסגן שר הבינוי

והשיכון במשך שנתיים. לכן אני אומר לך שחשוב לנו לדעת מה הוא הטוב ביותר מתוך כל

הבלתי-אפשרי בשביל יהודי אתיופיה.

מ' באטא;

אני מבין את הבעיה הזאת. שמעתי שמדברים פה גם על מסיתים. אני כעובד ארגון

הגג של עולי אתיופיה לא בא להסית. אני עובד באזור הדרום ואני במבוכה. אני חושב

שהחיים והמגורים בקרוואנים בשנות האלפיים במדינת ישראל יהיו בכייה לדורות. אין

שם אפילו מבני ציבור והילדים חוזרים מוקדם הביתה, כי אין להם איפה לקבל עוד שעות

לימוד. בבית-מלון באשקלון גרו 8 נפשות בדירה איות.

חיו "ר ע' ז יסמן;

אנחנו נקיים היום דיון נפרד על אשקלון, לאחר שנסיים את הדיון על הנושא הזה.

אם אתה רוצה לדבר על המצב באשקלון, נמצא פה ממלא-מקום ראש עיריית אשקלון, שהוזמן

על-פי בקשתו של חבר-הכנסת אפרים גור, שנמצא בחוץ-לארץ אבל בכל-זאת החלטנו לקיים

את הדיון, ואנחנו נקיים את הדיון בנפרד.

אני מבקש להשלים את הדיווחים. רשות הדיבור למר ריפטין, סמנכ"ל לתפקידים

מיוחדים במשרד הבריאות, בבקשה.

א' ריפטין;

משרד הבריאות שיתף פעולה עם הגורמים הקולטים ומשתף היום פעולה עם משרד

הקליטה, ואין לי שמץ של ספק שגם הלאה הוא ישתף פעולה, ככל שנידרש.

אני רוצה רק להבהיר שבמערכת הבריאות אנחנו מחלקים את הטיפול לשני ים; 1.

הטיפול של ריפוי, שכולל בתוכו את המרפאות של הרפואה הראשונית. את האשפוז אנחנו

מעדיפים לתת באמצעות הגורמים המבטחים. במקרה שלפנינו קופת-חולים הכללית לקחה על

עצמה את מרבית הנטל. 1. הרפואה המונעת, שאותה בדרך-כלל המשרד נותן ישירות, לא

ב-% 100. שם מתחנו את החבל עד קצה גבול היכולת, יש לנו בעיה תקציבית וניאלץ כנראה

להציע להנהלת המשרד לפנות לאוצר כדי לחפש דרכים איך לשפר. למרות מחסור בכוח-אדם

באתרים מסויימים בצפון ובמרכז אנחנו נותנים את המקסימום בתחום הרפואה המונעת.

אנחנו ערים לבעיה מסו י ימת ונטפל בה.

במסגרת הביטוח הרפואי, משרדי הקליטה, על-פי החלטת הממשלה, מנהל משא-ומתן

בראשות משרד האוצר, על הסדרי הביטוח הרפואי של העולים החדשים בכלל. כשאני מדבר

על עולים חדשים אינני מתייחס לעדה זו או אחרת, כי אדם חולה הוא חולה ולא משנה

מאין הוא בא.



לפי מיטב ידיעתי, למרות החלטת הממשלה שנתקבלה לפני למעלה משנה, לפיה האיצה

ינהיג את המשא--ומתן הזה, עד היום לא נחתם הסכם וקופת-חולים הכללית נושאת בינתיים

במרב י ת ה נטל.

עולים חדשים, שחוק הביטוח הלאומי בנושא של קיצבאות ז יקנה ושארים, שזו כל

הכנסתם, מקבלים תוספת השלמת הכנסה, או שחוק הבטחת הכנסה חל עליהם, או שהם מקבלים

קיצבאות נכות, נכנסים למערכת הביטוח הרפואי בהשתתפות עצמית שמנוכית מהקיצבה שלהם,

בסדר-גודל של % 4.1 מהקיצבה. הממשלה מוסיפה עוד כ-218 שקלים לחודש, והביטוח

הרפואי מוסדר.

יש לנו קצת בעיות בנושא הזה עם קופות אחרות, שהן לא כל-כך מנופפות בהסכם

ואומרות שחולים כרוניים למיניהם לא נכללים בדיוק במערכת הזאת. אנחנו לא מסכימים

עם המצב הזה וקופות החולים כן יטפלו ומטפלות בהם.

יש לנו בעיות בתפר בין העברת הטיפול של משרד הקליטה לעצמאות מסויימת, לאחר

שאדם מצא מקום עבודה והוא צריך לבטח את עצמו בקופת-חולים לפי בחירתו. יש בעיות

כשאדם עובר מקופה לקופה. יש אתרים שבהם נמצאות קופות אחרות, לא הכללית, העולה

בוחר מרצונו החופשי ללכת לאותה קופה שיש לה במקום מרפאה, ומתברר שלאחד מבני

המשפחה יש מחלה כרונית, הקופה אומרת: לא אצלי, תפנה למקום הקודם. במקום הקודם

הוא איבד את זכויותיו. אנחנו לא מוכנים לקבל את המצב הזה, אנחנו נלחמים נגדו

ואנחנו מאלצים לא פעם - אני מעז לומר אפילו במידה של תוקפנות מסו י ימת - לתת את

השירות. לא נמצא במדינת ישראל אדם שזקוק לטיפול בריאות, או רפואה, שהוא לא מקבל

אותו. בין אם הוא מבוטח או לא מבוטח אנחנו נושאים בנטל.

אדוני הי ושב-ראש וחברי הכנסת, בנושא של ביטוח הטייס לגבי הקבוצה שחוק ביטוח

לאומי חל עליה, יש לנו גרעו ן של למעלה מ-60 מיליון שקלים. התקציב השנתי

לאוכלוסיה הזאת הוא כ-400 מיליון ש"ח, תוך השתתפות עצמית של הוצאה מותנית בהכנסה

של 120 מיליון ש"ח. יש לנו בעיה חמורה מאד עם הגרעון.

משרד האוצר ער לבעיה הזו. הובטח לי שהם מטפלים בענין חזה וימצאו את המקורות.

למיטב ידיעתי, גם משרד הקליטה, שמבטח את אותן אוכלוסיות עד 3 שנים מיום בואן

ארצה, אם יש להם מצב של מחלה כרונית, הוא זוקף את הביטוח הזה על-חשבון תקציבנו.

אנחנו גובים את הכספים ממשרד הקליטה, שגם אצלו המצב גרעוני וצריך לחפש לו פתרון.

זה באורח כללי מה שיש לי לומר. שר הקליטה ושר הבריאות כבר ישבו ודנו

בעניינים שונים שקשורים בטיפול רפואי של העולים החדשים. אנחנו כמובן נידרש לכך,

אנחנו תמיד עובדים בשיתוף-פעולה ונעבוד עם משרד הקליטה מרגע שהוא יקבל את כל

הטיפול בעולים בני העדה האתיופית. אינני יודע עדיין מה יהיו העלויות במקרה של כל

התנועה המתוכננת ששמעתי עליה פה, של פיזור האוכלוסיה וכו'. ודאי תהיינה בעיות של

מימון, ואנחנו נחפש את הדרכים במשותף איך לפתור אותן.

עי תודר;

גם מר גורדון וגם מר אורלב התייחסו קודם לגרעונות ולמצוקות התקציבי ות של

הרשויות המקומיות. מר אורלב דיבר על כך בתחילת דבריו. בסיום דבריו הוא ציין

שהוא לא יודע מדוע הרשויות המקומיות מתקשות לקלוט את העולים.

הרשויות המקומיות נושאות בנטל תקציבי מאד גבוה ובמימון ממשלתי מאד נמוך. יש

סל קליטה מוניציפאלי שאמור לינת מענה חלקי של כ-% 20 - 25% מהצרכים, וגם הוא מועבר

מאד מאד מאוחר, לאחר 8 חודשים ובמקדמות. יש מצוקות מאד רציניות והממשלה צריכה

לתת מענה למצוקות של הרשויות המקומיות, שבלאו-הכי נמצאות במצוקה.

אני רוצה להתייחס לעיריית חיפה, לאחר שהתייחסו אליה וגם דיברו על גזענות. יש

בידי נתונים כספיים של אגף החינוך בעיריית חיפה. החינוך בלבד עולה לעיריית חיפה

מעל 1,000 שקל לעולה, עלויות לא מתוקצבות. מי שמכיר את מצבה של עיריית חיפה - זה

נכון גם בערים אחרות, אבל ספציפית בעיריית חיפה - הם נמצאים בתוכנית הבראה בגרעון



של 90 מיליון שקל. עכשיו בדיוק מתבצע הסדר. הם צריכים לעשות צמצומים ולפטר-

עובדים, ובנוסף לכל הדברים האלה אומרים להם לקלוט עולים. הם רוצים לקלוט אבל יש

בעיה תקציבית. זה לא עניו של גזענות, אלא יש בעיה של אי-מענה תקציבי.

הי ו "ר ע' ז יסמן;

לפי הגירסה שלך מדינת ישראל גם יא צריכה לקלוט עולים, היא צריכה לפתור קודם

את בעיותיה.

ע' תודר;

אמרתי שהרשויות המקומיות יקלטו עולים והן תיקחנה על עצמן את הנטל, אבל

שהממשלה תתן מענה תקציבי לענין.

הי ו"ר ע' ז יסמן;

אבל גם הרשויות המקומיות צריכית לתת מענה לבעיה. הרי העיריה גובה ארנונה

והיא כוללת כל מיני מרכיבים, לא רק כוח-אדם ולא רק קשרי חוץ של אווזה עיריה ואימוץ

ערים בעולם. זה כולל גם קליטת עלית. את הדברים האלה אומר לך הבר מועצת עיריה

ותיק שדואג גם לאינטרסים של העיריה.

אנחנו קיימנו די ו ו בהשיתתפות נציגים של השלטון המקומי בעיקר על הבעיות של

נהריה ועכו, ואם שם פתרו את הבעיות, אין שום סיבה שבחיפה לא יפתרו את הבעיה. אני

בטוח שהיא תיפתר. מיד אחרי הישיבה אני אתקשר אל מר גוראל ואני חושב שאני יכול

לפתור את הבעיה. אם יש בעיה היא עם דוד ראם בקרית-אתא, שמצפצף על הכנסת, ואני

חושב שאנחנו צריכים לנקוט צעדים נגדו, כי הוא מתנהג בצורה מחפירה.

אני בטוח שהעני ו של חיפה ייפתר למרות מה שאתה אומר.
עי תודר
התייחסתי לחיפה כי היתה כאו תתיייוסות לעיר הזאת, אבל אני חושב שבראייה

גלובאלית המערכת החקיקתית צריכה לתת מענה גם למצוקתו של הרשויות המקומיות.

ב' דל;

אדוני הי ושב-ראש, לא נשמעה אף טענה על סירוב לקבל תלמידים עולים מאתיופיה עקב

בעיה תקציבית. הטענה היחידה שנשמעה היתה קלטנו כבר יותר מדי, ומבחינה פדגוגית

קשה לנו. זו היתה הטענה היחידה גם בחיפה, גם בנהריה וגם בשלומי.

עי תודר;

זו אחת הטענות.

ב' דל;

זו לא אחת הטענות. אנחנו דיברנו אתם עשרות פעמים. זו היתה הטענה היחידה.
הי ו"ר ע' זיסמן
על-כל-פנים, בעקבות ההערה שלו, כשטענו פה הממונה על תיק החינוך בנהריה

וממלא-מקום ראש עיריית עכו שהשתתפו ב:אותה ישיבה, אנחנו תמכנו במדיניות של משרד

החינוך והתרבות והצדקנו את תביעתם לקבל את התקציבים ואת המימון הדרוש להם כדי

לקלוט עולים. אנחנו לא הצדקנו טענה מסויימת של ממלא-מקום ראש עיריית עכו, שאמר;

אני קולט עולים אתיופים שגרים בתוך עכו , אבל בחינוך הדתי יש לי בעיה חברתית קשה.

את זה לא הצדקנו ואמרנו לו; את זה אתה תפתור.



אם הבעיה בחיפה היא תקציבית, צריך לבוא לקראתה. אבל לגבי מר ראם בקרית-אתא

הדגשתי שהבעיה שם איננה תקציבית. הבעיה שם היא כנראה סד/ שקורה במקומות מסו י ימים,

שבהם יש התנגדות עקרונית לעולים מאתיופיה מפני שיש להם מנהגים וטבע אחרים, מפני

שהם יכולים להוות בעיה זו או אהרת. זה דבר שגובל בגזענות, ואולי זו גזענות לשמה.

בזה אנחנו נילחם. זה בעיני ההבדל, כל עוד לא מוכח ההיפך, בין קרית-אתא לבין מה

שהיה בנהריה ובעכו, ובין מה שלפי דעתי ייפתר גם בחיפה. כך שמבהינת מימון וכסף,

מה שצריך לתת צריך לתת, כי אחרת זה יערער את המערכת, שהיא ממילא רופפת, ואת זה

אנחנו לא יכולים לקבל.

אנהנו צריכים לקבל היום מסקנות וההלטות, אבל אנחנו לא מסיימים בזה את

תפקידנו, כי אנחנו צריכים כוועדה ללוות את ההעברה הזאת. אני רק רוצה לומר שאין

ספק שהמאמצים והטיפול שהשקיעה הסוכנות היהודית בנושא הזה ראויים להוקרה ולהערכה,

ואני מנצל את ההזדמנות לא רק כדי לומר את זה לפרוטוקול אלא גם להעביר את דברי

ההערכה וההוקרה באמצעות מר גורדו ו.

אני רוצח לומר לך את דעתי, אבל אני חושב שבזה אני מביע גם את רחשי הלב של

אחרים. יש דעה שכל ענייני הקליטה במדינת ישראל צריכים להיות בידי הממשלה. צריך

לעשות הפרדה בין עליה לבין קליטה.

אי גורדון;

עקרוני אני בעד זה.
הי ו"ר ע' ז יסמן
אני מתייחס להערה מסו י ימת שלך, שאמרת שיש שגיאה לעוד 3 - '4^ שנים. נניח לזה.

אני בעד לתת סמכות וכוח לסוכנות היהודית, וגם לך בתחומים אחרים, אבל לא בתהום

הזה. לכן, אם עשיתם את זה במשך שנה ונעניתם לארכה של 3 חודשים עד דצמבר, תבואו

על הברכה. אבל תהליך ההפרדה בין עליה לבין קליטה הוא חיוני.

אי רביץ;

בתחילת דברי אני רוצה להזכיר לעצמנו דבר שרבים מהנוכחים לא יודעים אותו כלל,

והוא קשור לקרוואנים. אומר כמה דברי רקע על כך. הקרוואנים באו על עם ישראל לא

כפתרון אלא במקום אוהלים.

עי כנאור;

זאת לא עובדה, יש מחלוקת על זה.
אי רביץ
זו עובדה, מכיוון שאני אומר זאת מידע אישי. קיבלנו מהגופים המוסמכים ידיעות

על הצפי של העליה המבורכת שתבוא מברית-המועצות דאז, והיו דעות שונות על כך.

למשל, שר הקליטה לשעבר אמר שצריך לקנות אוהלים אבל אוהלים טובים. בדיונים

שקיימנו במשרד השיכון נערכנו לקלוט שטפון מבורך של עליה בכל מקום אפשרי. דיברנו

על בתי-ספר, על מתנ"סים, בוודאי על מחנות צהייל. תיכננו להקים גם אוהלים ואז בא
מישהו ואמר
אנחנו נבקש שהחיילים יעזבו את המגורים שלהם והם יעברו לאוהלים

ואנחנו נקבל עבור העולים את המבנים שיש במחנות צהייל? על רקע זה בא מישהו עם רעיון

ואמר: במקום אוהלים ניתן להם תנאים קצת יותר משופרים. זה יעלה לעם ישראל קצת

יותר כסף אבל ניתן להם תנאים קצת יותר משופרים, כי הם בכל-זאת באים מברית-המועצות

והיו להם שם דירות. ואז הציעו לנו קרוואנים, שברבות הימים הפכו למגורונים, כי

מגורון הוא קרוואן שמהולק לשניים ויש בו 23 מי ליהידת דיור. אף פעם לא חלמנו

שהקרוואנים האלה יהפכו לפתרון כלשהו לטווח יותר ארוך.

C



אני שומע שמדברים על 3 שנים ועל 4 שנים. אני מודיע לכם שמבחינת התנאים של

המוצר הקרוואן מפחית את עצמו ולאחר 3 שנים הוא שווה אפס. לכן, כל נושא הקרוואנים

היה תוכנית של מעבר.

יושבים כאן כמה נציגים של יהודי אתיופיה. רבותי, זה לא יעזור. אנחנו קלטנו

כמה עליות עם בעיות קשות מאד, חלקו חברתיות, בעיות של משבר מבחינה דתית, ואז

עשינו פעולות רבות כדי להכות את המשבר הזה. לא נוכל בתנאים של מדינת ישראל היום

לפתור את כל הבעיות של עולי אתיופיה בפתרון אחד ובזמן אחד.

חבר-הכנסת בא-גד אמר שנציגי העולים רוצים לשמוע מאתנו פתרון. אני דווקא רוצה

לשמוע מהם פתרון, כי לנו יש כמה פתרונות. או שהם יגורו במשך 3 -4 או יותר שנים

בתנאים תת-אנושיים במגורונים או בקרוואנים, והתנאים יהיו י ותר קשים ככל שהם

ימשיכו לגור שם, והם יהיו יותר קרובים לקרוביהם, או שהם יסכימו לקבל דירות ממאגר

הדירות העצום שיש למדינת ישראל. מדינת ישראל עומדת לשלם 7 מיליארד שקל עבור

אלפי הדירות האלה.

היום אין שם תעסוקה אבל תהיה תעסוקה. יש חוק אנושי שהקדוש ברוך הוא הוריד

לעולם, לפיו איפה שיש אנשים - תהיה תעסוקה. יש כיסי אבטלה, בהבדלי אחוזים, מ-% 22

עד % 25 מקום הקשה ביותר - -

א' שוורץ;

בקרב יהודי אתיופיה האבטלה היא במכפלות של פי 2 ויותר.

אי רביץ;

זו הדילמה שלנו, שהם יגורו בבית משלהם, שבו הם יוכלו לנהל את חייהם כמו

באתיופיה, לבשל לעצמם את האוכל ולחיות חיי חברה משלהם, לפתח את המנהיגות הרוחנית

שלהם, לוט; להם כבוד כדי שהם ימשיכו במסורת שלהם, שלא יעברו את אותם המשברים במכה

אחת אל תוך החברה הישראלית.

אין לנו אפשרות לעשות את כל הדברים יחד. לכן, אם היו שואלים אותי מה אני
מציע, אני אומר
לתת קורת-גג הולמת, אנושית, שהמשפחה תגור בה.

בנוגע למבני ציבור, זה באמת אחד הדברים הקשים ביותר. מבני ציבור זה הכל. זה

מתחיל מטיפת חלב, מועדון, בית-כנסת, מקוה, וכו'. במשרד הבינוי והשיכון רצינו

לעשות את זה ולייעד לפחות חלק מהמבנים שהקמנו עבור מבני ציבור, כפי שהמשרד נהג

לעשות בשנים עברו. ואז בא האוצר ואמר שאולי מבחינת ניהול של סדר חברתי - לא, יש

חלוקה. משרד השיכון ידאג למגורים. טיפת חלב - לזה ידאג משרד הבריאות. בית-ספר

- משרד החינוך, וגם הועבר תקציב למשרד לפני שנתיים. כל אחד יעסוק בשלו.

משרד השיכון "גנב" מבנים ומתחת לשולחן הקימונו מבנים ואמרנו: שם לא יגורו,

והעלמנו עין, וכל זה כדי שהעולים מאתיופיה ומברית-המועצות יוכלו להיכנס לשם.

ובאמת היו לנו ויכוחים קשים מאד עם אמנון ספרן שבא עם מדיניות האוצר ואמר שיש

מבנים באתרי הקרוואנים. מי זה אומר שצריך לאכלס את כולם בעולים? ניקח כמה

קרוואנים, נוריד קירות וני יעד אותם לצרכים אחרים. עושים את זה, אבל לא מספיק.

אדוני הי ושב-ראש, באשר למבני ציבור מוטב שנקרא למוסמכים לכך.

אני רוצה לשבח מאד את הסוכנות היהודית. אני חושב שטוב עושים שקובעים

שהסוכנות היהודית תעסוק רק בעליה ולא בקליטה. קראתי ציטטה של מאמר של אורי

גורדו ן בעתו ן "דבר", שהסוכנות היהודית איננה עוסקת בהצלת יהודים, אלא ובלבד אם הם

עולים ארצה. אני חושב שהוא טעה והמאמר הזה לא היה צריך להיכתב.

C
היו"ר ע' ז יסמן
אני חושב שזו טעות. מאחר שאורי גורדו ן אינו נוכח כאן אני מציע שנברר את זה

אתו בהזדמנות אחרת.

ע' מאור;

אני שמחה שיושבים פה אנשים רבים מכל המשרדים בנושא כל-כך חשוב. תפקידנו עם

הפנים לעתיד, אבל בכל-זאת, אחרי שעמיתי חבר-הכנסת רביץ פתח על העבר, אני לא יכולה

שלא להגיד שאני מרגישה אכזבה עמוקה ממה שמדינת ישראל עשתה לגבי קליטת יהודי

אתיופיה ואחרים במשך שנה ורבע עד שנה וחצי, ואתמול הרגשתי לעג לרש עם השאילתות

בעניו הקרוואנים שהוגשו על-ידי נציגי מפלגות שיש להם איוריות למצב שנוצר.

הניגוח הפוליטי לא יעזור כרגע ואני לא בעד לעשות אותו מפני שטובת העולים

עומדת לנגד עיני. אבל האחריות לאי-טיפול נאות, הוויכוחים הבלתי-נלאים על

הקרוואנים, וכל התוצאות הכלכליות שמעידות איזו טעות גדולה היותר פה, הפיזור של

הבנייה החדשה, ועוד. יש ויכוח על אי-תיאום בין משרדים שארגה חבר-הכנסת רביץ מדבר

עליו, ולבסוף - הבטחות שתוך שנה העולים יהיו בדירות קבע - אלה טעויות שאנחנו

כוועדה וככנסת חדשה לא חייבים לתת להם גיבוי.

אני שמרה מאד שהמנכ"לים של משרד האוצר והקליטה יושבים אתנו. כבר נעשו כמה מן

המעשים ההכרחיים, כמו הקמת קבינט בראשות משרד הקליטה, כמו תיאום בין המשרדים, כמו

תוכנית-אב - - -

חי פורת;

גם קודם היה קבינט קליטה.

ע' מאור;

כן, אבל לא בראשות משרד הקליטה, ואנחנו יודעים, לצערנו, איזה חריקות היו

בתוכו בין השרים. אנחנו גם יודעים שמשרד הקליטה היה צריך לקבל לידיו את הטיפול

בעולים מאתיופיה אחרי שנה, והם פנו להאריך את זה בעוד חצי שנה כי לא היו מוכנות

שום תוכניות. ראובן מרחב הוזעק מהאקדמיה, אפילו לא ממשרד החוץ, על-מנת לגבש

תוכניות. זה הרקע ואני מאחלת לכם הרבה הצלחה.

לגופם של דברים, אני סבורה שהאתיופים חייבים להיות מפוזרים, קודם-כל לפי

בחירתם. לא נחזור לשגיאות של שנות החמישים ולא נטיף להם מוסר לאן ללכת, והם

חייבים להיות באזורים החזקים. אני תושבת הדרום ואני רוצה שכל אחד מהנוכחים יבדוק

איפה הוא גר וכמה אתיופים מצויים באזור מגוריו. זה קנה המידה הראשון, לשמור על

חופש הבחירה שלהם ולהטיל את זה על האוכלוסיות החזקות, ודי לנו לאיים באתרי

הקרוואנים, כמה מהם לא כפו את זה על אזור תל-אביב וסביבתה.

דבר שני, אני הייתי בשלושה אתרי קרוואנים. הנושא קרוב ללבי, אני לא בטעות

חברה בוועדה זו. הייתי מורה באולפן ולימדתי אתיופים. ככל שהם יהיו יותר מהר

במגורי קבע כן ייטב. אני מאד מעריכה את היוזמות שדיברת עליהן, אבל זה בדיוק מה

שאסור לנו לעשות,, עוד ניסוי ועוד "פיילוט". הם צריכים להיות במקומות שבהם ימצאו

תעסוקה וישתלבו בחברה, בבתי-הספר הקבועים וכו'.

נ' בן-צבי;

את זה אנחנו עושים בינתיים.
עי מאור
אתם עושים את זה כי אין ברירה. אני אומרת מה הכיוון. אני בטורה ואני גם

קוראת את המפה, שזו המדיניות של משרד הקליטה.

מכאן אני מגיעה לנקודה השניה והיא התקציב. אני מבינה שאמנון ספרן עזב אותנו.

אני רוצה לקבוע, וזוהי בעצם אולי הידיעה החשובה ביותר שלנו, שפקידי האוצר יפסיקו

לנהל את המדינה. זה חשוב, כי תקציב המדינה שנבנה ב-1993 יקבע את גודל הגרעון

בחוק, שהוא 3.2 מיליארד ש"ח. אבל למה ניתנו הערבויות? על זה הוויכוח. הערבויות

בדרך. אני רואה בערבויות מנוף לצמיחה כלכלית-חברתית, אבל בוודאי לקליטה של ההון

האנושי החשוב מאתיופיה, מחבר העמים וכו'. האם הערבויות באות להגן עלינו ממשהו?

איפה התקציבים שהשתחררו מהגדה? זה נתון במחלוקת פוליטית. אני מאד מבינה את

ידידי, אבל מפלגת העבודה שהתחייבה להקפיא את ההתנחלויות בגדה ממשיכה לבנות 10,500

דירות, ואלה הדירות שאותן צריך לתת לאתיופים. הכביש מגילה לגוש עציון. הכספים

האלה צריכים ללכת להשקעה בקליטה, אבל זה נתון במחלוקת פוליטית. אבל אין ויכוח

שהצמיחה הכלכלית-חברתית צריכה לבוא בעקבות הערבויות.

לכן אני אומרת שהנושא התקציבי הוא המאבק. מר מרחב אמר מאד נכון. אין קליטה

בדיבורים, רק בתקציבים ובפתרונות שעולים.

הערה שלישית על הממשלה והרשויות המקומיות. אני כולי עם נציג הרשויות

המקומיות. צריך לתת לרשויות המקומיות את כל העזרה, וודאי שאסור לנו להתנער מזה.

כעת אני עוברת להערה הרביעית ואולי החשובה ביותר. אני מציעה שלא נתחלק

לנאורים ולגזענים. אני לא רוצה אף נאור מצפון תל-אביב שלא קולט עולה מאתיופיה.

את זה גם אמרתי בביתי בתנועה הקיבוצית, ואני רוצה לומר לו ועדת העליה והקליטה

שהקיבוצים פתוחים לקלוט את העולים, ואנחנו גם הצענו את זה.
א' גנני
העולים לא רוצים ללכת לקיבוצים.

עי מאור;

אני יודעת. אני רוצה להגן בתוקף על האוכלוסיות החלשות במדינה, שאין לנו זכות

להטיף להן מוסר ולחייב את החלשים לקלוט את החלשים. וחס וחלילה, בזה אני לא רוצה

להגן על אף גזענות. אני אומרת שאסור להטיל את זה על החלשים בלבד, ואני שמחה שעל

חיפה צריך להתלבש ולא הכל על עכו ונהריה. וטוב שמשרד החינוך עשה את זה כך על-מנת

שזה ייפול על כולם.

אני הייתי 15 שנה מנהלת בית-ספר. אני בדעה שצריך לקלוט, קלטתי ואני הלאה

אקלוט חברות נוער, כפי שאנחנו עושים בקיבוצים, אבל זה צריך להיעשות בחלוקה, ובכל

מקום.

הערה אחרונה. אני רוצה שתדעו שאנחנו כתובת. הרי אנחנו לא רשות מבצעת. משרד

הקליטה הוא הרשות המבצעת, אבל בכל מקום שנוכל להיות מטריה פוליטית לגיבוי,

לדחיפה, תראו בנו כתובת, כי זה היעד שלנו. אין לנו אמצעים לא כספיים, לא

אדמיניסטרטיביים ולא אחרים, אבל אנחנו יכולים להיות גב פוליטי ומטריה, שלא תהיה

שאננות בחברה הישראלית לגבי הנושא הזה, ונשמח לעזור לכם.
היו"ר ע' זיסמן
ההחלטה שקיבלנו לתמוך במדיניות משרד החינוך והתרבות היתה חשובה לא רק מבחינה

הצהרתית אלא גם מבחינות אחרות.



חי פורת;

אני סבור שהמעבר עם כל הקשיים ועם כל החוליים מהסוכנות היהודית למשרד הקליטה

הוא מבורך. זו עובדה קיימת, היא כרוכה בקשיים גדולים, אבל היא נכונה והיא תצטרך

להיות עמוקה עוד יותר.

שנית, אני מסכים עם הדברים שאמר אורי גורדו ן בקשר לקליטה הראשונה שחייבת

להיעשות, לפחות במה שנוגע לבתי-הספר, על-ידי החינוך הממלכתי-דתי, על-ידי החינוך

המסורתי כהוויתה וכרצונה של העדה.

הדגש שמושם אצלנו, ובצדק, על נושא המגורים והתעסוקה, חייב להיות מלווה בעוד

שני היבטים חשובים, שניים שהם אחד. נושא החינוך ונושא הקליטה החברתית,

האינטגרציה החברתית. אחרת אנחנו יכולים ליצור מציאות של "סלאמס", גם אם ארנה נותן

מגורים וגם אם איזה נותן תעסוקה באזורים מוגדרים. אני רואה לנגד עיני אפשרות,

למשל, שבשכונה של 200 יחידות דיור באופקים עלול להיווצר מצב כזה גם אם האנשים

נשארים מרוכזים.

אני מסכים עם דבריה של חברת-הכנסת מאור. המבחן הוא מבחנה של החברה בישראל

וצריך להיות לא רק נאה דורש אלא גם נאה מקיים. אני לא רוצה להעיד על עצמי, אני

מטפל לא מעט בכמה בעיות של העדה האתיופית, אבל עשיתי גם מאבק גדול כדי שתהיה

אצלנו חברת נוער בכפר עציו ן, ומר דל יודע על כך. יש לי בת בחומצת מעולי אתיופיה

שנמצאת אצלנו בבית כמה פעמים בשבוע ואנחנו מלווים אותה בקליטתה ואני רואה שאין

תחליף לעני ן הזה של הקליטה החברתית האישית, עם הנכונות, עם כל הכובד, המשקל,

הבעיה וגם האתגר והיופי שיש בדבר הזה.

אני רוצה להעלות כאן דבר מאד קונקרטי. אני אומר אותו לאחר בחינה ובדיקה,

ואני מקווה שאנחנו נוציא אותו מכלל קונוטציה פוליטית. היום, ברוך השם, ההתישבות

היהודית ביהודה ושומרון וחבל עזה היא התישבות יהודית מבוססת, חזקה, ציבור חם,

איכות יוצאת מן הכלל שזמינה לקליטה. אין לנו בעיות של אנשים שרוצים להתישב. יש

כל הזמן זרימה ונהירה. אבל אם אתם רואים את המספרים שנמצאים כאן, זו דוגמא למה

שלפי דעתי צריך להיות במרחבי הארץ כולה.

אנחנו מוכנים היום לקלוט במסגרת הישובים הקהילתיים והגוונים האחרים שלהם

סדר-גודל של 1,000 משפחות מעולי אתיופיה, 20 משפחות בכל ישוב מהישובים שמותאמים

לכך.
אי רביץ
במסגרת הבנייה הקודמת?

ח' פורת;

כן. קודם-כל יש מגורונים וקרוואנים שבהם אפשר לקלוט אותם. דרך אגב, אנחנו

לא מחפשים אנשים כדי לקלוט אותם כי אנחנו יודעים מה המשמעות של קליטה כזאת. אני

יודע איך זה בעפרה, אצלנו ובמקומות אחרים.
אי גנני
בקרית ארבע כולם עזבו.

ח' פורת;

אני יודע שחלק גדול מהעולים עזבו שם. אני מדבר על הישובים הקהילתיים. יש

לנו שם מגורונים וקרוואנים. זה לא פשוט. אני עברתי לצורך זה עם התנועה המיישבת,

עם אמנה ועם אחרים כדי שתהיה נכונות. יצטרכו לשכנע את המתישבים. אני רואה את

הדבר הזה ישים גם בישובים הוותיקים יותר.



אני מדבר על 20 - 30 משפחות, כי אני מבין שהקליטה צריכה להיות לא של בודדים

אלא לפחות של קבוצה שיש אינטגרציה בתוכה. בתי-הספר הם דוגמא בשבילי. אם במושבים

תהיה נכונות לקלוט עולים, לא במאסות גדולות אקיא במינוי נכוו, יש לנו אפשרות לקלוט

משפחות כאלה. מאןחר יותר המשפחות האלה יוכלו, אם ירצו, לרכוש בתים שנמצאים כעת

בתהליכי בנייה.

אינני מדבר כאן על תוספת בנייה. אני מדבר על דברים שנמצאים בתהליכי בנייה -

כ-10,000 יחידות דיור. זו הצעה רצינית ביותר שמתאימה לעולים בחצרות יסף ובמקומות

אחרים.

אי רביץ;

אתה צריך את הממשלה בשביל זה, או שאתה יכול לפנות ישר אליהם?

א' גנני;

צריך לפנות לממשלה, אבל בפועל העולים לא רוצים לבוא. זאת הבעיה. יש לנו 40

ובמה דירות שמשרד השיכון בנה במעלה אפרים, והם לא רוצים לגור שם, בגלל המריק.

בצפת יש לנו דירות והעולים לא רצו להישאר שם.

ח' פורת;

נכון שאין פה שום דבר של דחיה, אבל יש פה ענין של תהליך ויש פה עני ן של

הכוונה. להכוונה יש משקל משמעותי. יש פה מערכת קיבוצית שאומרת: אנחנו פתוחים

לקלוט, אנחנו יודעים את הקושי שבדבר, אנחנו יודעים את המבחנים שצפויים לנו.
עי מאור
מעבר לוויכוח הפוליטי אני מאד מעריכה את זה.

חי פורת;

בגוש עציון, בעפרה, בבית-אל, בשילה, בעלי ובקרנ' שומרון, אנחנו מוכנים להעמיד

את בתי-הספר לרשות העולים, עם כל הקושי שבדבר.

אני רוצה להגיד דבר דומה בקשר למוסדות החינוך. זה גם כן מבחן גדול ואני

בעיקר מעמיד אותו כלפי הציבור הציוני-דת', מפני שהוא הקולט הראשון של הציבור הזה

מבחינה חברתית. אני רואה לנגד עיני אפשרות, ואני רואה בזה גם אתגר גדול, שמוסדות

החינוך שלנו יקלטו 20 - 30 ילדים בכל מוסד. בישיבות התיכוניות ייקלטו כתות

ייחודיות של עולי אתיופיה, שמאוחר יותר ישתלבו במסגרת מוסדות החינוך.

מוסדות עלית-הנוער, עם כל החשיבות וההערכה שבהם, הילד בכל-זאת זר שם וקשה לו,

כי כאן נוצרות מאסות גדולות של עולים שנמצאים בינם לבין עצמם, וגם לעתים, לפחות

מבחינת היוקרה והרמה, זאת לא הרמה הגבוהה ביותר, לא ברמה הלימודית ולא ברמה דתית

ועל-כן נוצר פער מסויים.

זה מבחן גדול שמחייב תקציבים מינימאליים נאותים. מה שעושים כעת בנושא של

קליטת עולים מחבר העמים צריכים לעשות עם עולי אתיופיה. אני מוכן לקבל על עצמי,

לא רק כחבר-הכנסת אלא כמי שיש לו קשר עמוק עם כל המערכת הזאת, ההתישבותית

והחינוכית, לפתוח את המערכות שלנו לקליטה מפוזרת, לא של אלפי משפחות שנמצאות

במוקד אחד, שלפי טבעו של ענין זה יהפוך להיות פצצה חברתית. הקושי הוא ליצור את

הזרימה הראשונה, את השלבים הראשונים, אבל אני מעריך שהדבר הזה י ילך טוב.



י י בא--גד;

אני הכנתי את דברי לפני שחברת-הכנסת מאור דיברה, ולכן קבלי אותם כאילו אמרתי

אותם לפני-כן.

בישיבה הראשונה של הוועדה החלטנו שכאן לא מליאת הכנסת, שהטלוויזיה מצלמת את

מי שצועק יותר ואת מי שמכנה את הברו. ועדת העליה והקליטה היא ועדה עניינית שרוצה

להתעלות מעל העניינים ולפתור את הבעיות. אם נאמר כעת שיש עולים ואין להם היכן

לגור, ויש דירות במקום מסויים, אנהנו נהיה חסידים שוטים.

למען ר?אמת ההסטורית יש לומר שעוד לא היתה קליטה כל-כך מוצלחת כמו הקליטה של

יהדות רוסיה ושל האתיופים. אני קובע את זה בוודאות ולא כחבר-הכנסת. אף לא עולה

אחד נמצא ברחובות. אין אף מעברה. לשר הקליטה הקודם היה רעיון יוצא מן הכלל לשלב

אותם בפתח-תקוה ובירושלים והם נקלטו יפה והשתלבו. אני חושב שלמען האמת ההסטורית

גם חברת-הכנסת מאור צריכה לומר שזו היתה קליטה מוצלחת.

קיימות דירות ריקות. בואו נכוון את העולים לדירות הקיימות. אני רוצה לומר

לכם שכל עני ן האבטלה הוא שקר. אני מנהל ישיבה ומעסיק רק 170 חברים עובדים. אין

למצוא עובד לשום ענף. אין לי עובד נקיון, אין לי עובדי משק, אין לי עובדי חצר,

מורים ורבנים. אני מתבזה ורץ מאחד לאחד להשיג עובדים. אין עובדים. עובדים אצלי

אתיופים, שהם מעולים ומצויינים. אמרתי להם להביא לי עוד עובדים, אבל אין. כך

שכל הספורים על אבטלה אינם נכונים. כל המערכת לא עובדת כראוי, ואם הייתי רוצה

לנגח את חברת-הכנסת מאור הייתי אומר שלוקחים 150,000 עובדים ערבים ולא נותנים

ל-200,000 יהודים לעבוד.
עי מאור
אני מסכימה אתך בעני ן הזה.

י י בא-גד;

יש דירות, יש עולים. הקרוואנים הם פתרון יוצא מן הכלל, אבל למה בנייתם גטו

בחולדה ובודדתם אותם מהעולם? למה בניתם גיטאות במקומות אחרים? הייתם צריכים לשלב

כמה קרוואנים בכל ישוב וישוב ליד כל מושב וליד כל עיר.

חברת-הכנסת מאור, תתעלו על עצמכם. שי ילכו ליהודה ושומרון. היות ויש בעיה

קריטית של עולי אתיופיה במיוחד, נתעלה על עצמנו ונשלח אותם למי שיהיה מוכן לקלוט

אותם, בין לקיבוצי השומר הצעיר, בין ליש"ע ובין לכל מקום אחר.

אני רוצה להתייחס לעני ן תקציב הקליטה של עיריית חיפה. אני שמח שי ושב-ראש

הוועדה העיר לך על כך. אני ראש ישיבה וקלטתי 50 עולים. פניתי לעלית-הנוער והם

אמרו: לא, אין לנו תקציב. שאלתי: בשביל מי הקימו את עלית הנוער אם לא לצורך זה?

למי שפניתי לא היה תקציב. לקחתי את הילדים האלה, ואני מספק מצרכי מזון הביתה

לזקוקים, ונותן להם ספרים, למרות שאף אחד לא מממן את זה. יש לי גרעון תקציבי, יש

לי בעיות רבות.

אני חושב שזו בושה לדבר על 130 ילדים, כי אם אתה מכניס אותם לכתות אף אחד לא

מרגיש בעני ן התקציבי. אני מבין שבחיפה יש בעיה חינוכית, אבל כשהעולה בא צריך

לקבל אותו בחיוך, ואחר-כך הרשויות יסדירו ביניהן את העני ן.

אני מבקש שוועדת העליה והקליטה תתעלה מעל לעני ן הפוליטי ונראה כולנו את טובת

מדינת ישראל ואת טובת העליה.

C
היו"ר ע' זיסמן
אני מציע לסכם. אנחנו קיימנו את הדיון הזה 5 ימים לפני המועד האחרון של

העברת האחריות. אנחנו חייבים לציין, כפי שכבר נאמר על-ידי החברים, שמה שעשתה

הסוכנות היהודית מאז שהיא קיבלה את הטיפול לידיה ועד היום ראוי לשבחים ולהערכה,

אבל כולנו בדעה שהטיפול בכלל והטיפול הספציפי הזה צריך להיות מועבר לידי הממשלה,

שפועלת באמצעות משרד הקליטה.

2. התשובה שניתנה על-ידי מר מרחב, שהטיפול במשרד הוא לא רק טיפול כללי

וכוללני אלא יהיה גם ספציפי, שיהיה בעל משרה זו וזו - זה עונה, ואנחנו לא יכולים

לקבל את מה שאמר אורי גורדו ן בצורה קצת בומבסטית, כשהוא דיבר על תוכנית לאומית,

מיוחדת. אני חושב שהתשובה שניתנה על-ידי המנכ"ל צריכה לספק אותנו.

3. מר מרחב דאג להעביר גם לאחרים את המסמך הזה, שאנחנו נצרף אותו לפרוטוקול.

הוא מדבר בעד עצמו ויש בו פירוט בכמה וכמה נושאים.

כולנו בדעה שהנושא של יהודי אתיופיה הוא במידה רבה מאד פצצת-זמן חברתית.

הטענות ששמעתי לא רק היום כאן אלא גם בתקשורת בשבועות האחרונים כאילו אף אחד לא

מטפל בעולי אתיופיה ואין תשומת-לב, הן פשוט לא נכונות. אפשר לומר שאולי היה צריך

להגביר את המאמץ ולהעמיק את הפעילות, אבל לומר שלא היתה פעילות אלה דברים לא

נכונים.

אני ראיתי, למשל, כתבה בעתון "מעריב", והיו שם שני משפטים: אף אחד לא עוזר

ואף אחד לא מראה רצון לקלוט אותם. את זה כותב הכתב בפתח הכתבה.

אי גנני;

הכתבים לא דואגים אפילו לוודא את העובדות.
היו "ר ע' ז יסמן
אני מציע שנבקש באמצעות מר מרחב, אבל אני אפנה ישירות גם לשר. פורסם שהקבינט

לעליה וקליטה קיבל החלטה והוא הביא אווזה בפני הממשלה ביום ראשון. אני לא צריך את

אישורו של נציג משרד האוצר לכך, אבל אם יש החלטה כלשהי בממשלה בקשר להעברת עולי

אתיופיה לדיור קבע, אנחנו רוצים את זה.
ר' מרחב
אני מבקש להראות לכם את האישור. פה דובר על הצהרת כוונות קונספטואלית. יושב

פה כבוד הרב רביץ שעסק בשיכון ויודע את הכפולות. גם כשמדברים על רכישה של 100

דירות ראשונות, הכפולות כבר מתגלגלות במיליונים. אנחנו אומרים שיהיה מסלול

מתואם ומדורג בהעברה לדיור קבע. בלאו-הכי הממשלה עובדת לפי חוק תקציב של שנה.

אנחנו דאגנו שמשרד השיכון יגיש דרישה להתחלה של הדבר הזה כבר ב-1993, ואנחנו

רוצים לראות אור בקצה המנהרה תוך 3 - ^4 שנים. אין לנו שום אשליות שזה ייעשה.

מדובר בהצהרת כוונות וזו תוכנית קונספטואלית.

אתם יודעים שהממשלה ממושכנת ב-7 מיליארד דולר לקנות דירות שאי ן להן דורש,

במקומות שאף אחד לא רוצה לגור בהם. לממשלה אין היום כסף לקנות דירות לעולי

אתיופיה בתקציב 1992-

לכן הייתי מבקש שגם אנחנו נוכל לקחת יוזמה וניתן לכם עידכון דו-שבועי. אני

מבקש שחדר הבקרה שלנו יהיה מוכן, יש שם תמונת מצב מלאה. אנחנו מבקשים להזמין את

חברי הוועדה לראות איך אנחנו נערכים לעני ן הזה, איך האינפורמציה זורמת, מה תמונת

המצב. זו אופרציה מאד מורכבת, ובהזדמנות זו אני מבקש מכבוד היושב-ראש, כפקיד

ממשלתי וכמשרת ציבור ותיק, הגנה כשנאמרים דברים לא מדו י יקים. אנחנו לא שק

איגרוף, אנחנו משרתי ציבור ואנחנו לא נהנים מחסינות. כשבא אדם שזה מקצועו וזה



עיקר עיסוקו, לבוא ולהרצות את טענותיו והוא אומר דברים שבעליל אין להם שחר, אני
מבקש לומר לו
אדוני, תסלח לי. זח הכל. אני מצטער שכעסתי, אבל זיו היה כששמעתי

את הדברים האלה בפעם השלישית.

היו "ר ע' ז יסמן;

אני אמרתי שהמניעים לכעס מוצדקים ומובנים לי אבל הביטוי של הכעס, לפי דעתי,

לא היה צריך להיות כזה. אתה רצית להעניש את כולנו?

אני חושב שחבר-הכנסת רביץ צודק בנוגע לקשר ביו דיור קבע לביו תעסוקח. חראיה

הכי מוחשית בעיני היא אזור שאני מכיר אותו מקרוב והוא ירושלים רבתי. רוב התושבים

במעלה אדומים לא עובדים במעלה אדומים. רוב תושבי מבשרת ציוו לא עובדים במבשרת

ציוו. רוב תושבי בית-שמש, לצערי, עם כל מה שקרה עם מפעל מנועי בית-שמש, שהעסיק

אחוז גבוה מאוכלוסיית המקום, לא עובדים שם. אני רוצה לומר בזה שאיו לקשור מגורים

עם תעסוקה.

חי פורת;

אבל זה פריפריה.

חי ו"ר ע' זיסמו;

זאת הקונספציה של מר מרחב, למרות שהבהרת לנו שעקרונית אנחנו בעד זח שחתהליך

של דיור זמני של יהודי אתיופיה צריך להיות קצר ככל האפשר.
ר' מרחב
אנחנו רוצים את זה.
הי ו"ר ע' זיסמן
אנחנו מחזקים את הממשלה בכוונה לקצר את התהליך הזה. זאת המטרה. אני הבהרתי

את עצמי שאי-אפשר לקבוע תעסוקה רק לפי זה.

דבר אחרון חוא בקשר לפניה של חבר-חכנסת פורת. יש לנו ויכוח. אתה לא יכול

לבקש ממני להתעלות. אני יכול לבקש ממך להתעלות. אנחנו בעד סיוע ועזרה ליהודים

להשתכן, אם זה לפי בחירתם איפה שהם רוצים. אם ארגה רוצה הכוונה, אני לא אתן יד

לכוון אותם להתנחלויות פוליטיות. מעלה אפרים זו לא התנחלות פוליטית בעיני.
אי גנני
זה לא יעזור גם אם תכוון אותם.
הי ו"ר ע' זיסמן
אבל חבר-הכנסת פורת התכוון לזה. אם הוא היה אומר: אני מבקש לקלוט 1,000

משפחות, הייתי מביו. אבל הוא אמר לקלוט בכל מקום 20 משפחות.
חי פורת
על מה הדיוו פה? אם הם יבואו לגור כאו או כאן, הרי בלאו-הכי זו החלטח שלהם.

על מה הדיוו? אני לא מדבר על-כפייה. גם הכוונה היא מלה. די בכך שיהיה לזה

גיבוי, שלא תהיה להם תחושה שהממסד עומד נגד זה. אנחנו מוכנים לפעול כדי לסייע

בידם מנקודת מבט של קליטה ציונית.
אם תאמר
לא, לפי דעתנו אסור, או לא נכון שהעולים ייקלטו בגוש עצייון או

בעפרה או בכל מקום אחר, אז יש לי בעיה, כי אז הרגישות שלהם למה שאומר הממסד היא

בוודאי גבוהה-
הי ו"ר ע' ז יסמן
אין לי בעיה עם גוש עצי ו ן או עם ירושלים.
אי רביץ
גוש עצי ו ן זה ירושלים רבתי.

הי ו"ר עי ז יסמן;

עיריית ירושלים התהילה לאכלס את גבעת המטוס. הראשונים שאיכלסו את המקום הם

דווקא יוצאי אתיופיה. אין לי בעיה לקלוט 1,000 משפחות אתיופיות בירושלים רבתי,

אבל אתה רוצה על-ידי זה להזק את ההתנחלות, ואני לא מוכן לזה.
הי פורת
בכלל לא. אין לי שום בעיה בעני ן הזה.



מצב העולים מאתיופיה השובתים רעב בכפר הנופש הצרפתי באשקלון

היו"ר עי ז יסמן;

אנחנו עוברים כעת לנושא השני שקשור עם אשקלון, ונמצא פה ממלא-מקום ראש עיריית

אשקלון מר שבתאי צור. הנושא הועלה על-ידי חבר-הכנסת אפרים גור, והיתה לנו בעיה

אם לדון בו או לא, כי חבר-הכנסת גור איננו בארץ. אני מציע לאפשר למר בר להביע את

דעתו ולפי זה נחליט אם נדון בזה היום או נדחה את הדיון. מר צור, בבקשה.

שי צור;

ראשית, אני משבח ומברך על ההחלטה שאפרים כהן יעמוד בראש המבצע של קליטת עולי

אתיופיה. שנית, אם אנחנו דנים היום בנושא יהודי אתיופיה, יש התמרמרות גדולה מאד

גם בקרב יהודי רוסיה, ואני ממליץ לקיים דיונים לעומק גם בעניינם של יהודי רוסיה.

שנית, אשקלון קלטה בשנתיים האחרונות כ"10,000 עולים ובשלבי בנייה נמצאות

כ-10,000 דירות. ב"מבצע משה" קלטנו 1,500 עולים מאתיופיה, וב"מבצע שלמה" קלטנו

כ-1,700 עולים. רוב העולים מרוכזים ב-5 מרכזי קליטה, כאשר 3 מהם בתי-מלו ן.

נוצר מצב באשקלון שבשלבי בנייה יש כ-10,000 דירות, כאשר משרד השיכון התחייב

לרכוש מתוכן 2,800 דירות; הוא התחייב לרכוש 1,800 דירות ותוך 3 - 4^ חודשים ניתן

לאכלס אותן ישירות, ועוד 1,000 דירות לאכלס תוך שנה. לפני 6 חודשים הביאו בלילה

קרוואנים בלי לקבל אישור, כאשר משרד השיכון צריך לשמש דוגמא לגבי החוק. אנחנו

התנגדנו לכך ולא הכנסנו לקרוואנים עולים. רצו לקחת יום אחד 200 משפחות של עולי

אתיופיה ולהכניס אותן לקרוואנים. אמרנו להם שלא ייתכן כשיש לנו דירות ריקות

באשקלון, שנהרסות, ולא נותנים אותן לעולים. משרד השיכון התחייב ולא מאכלסים

אותן. העולים עצמם שואלים מדוע לא מאכלסים את הדירות הריקות.

יש לנו נסי ו ן מר עם הקרוואנים. כשאני עליתי ארצה לפני 18 שנה, קיבלנו

קרוואנים באשקלון ואמרו שזה דיור זמני במקום אוהלים, ולצערנו הרב כל דבר זמני

נשאר לפחות 10 שנים, ואפילו יותר. לכן, כל פתרון זמני, לצערנו, הופך לקבוע.

חי פורת;

למה המשפחות לא נקלטות בדירות?
אי רביץ
התשתית שם מוכנה?

שי צור;

הכל מוכן. פנינו לשר השיכון וקיבלנו תשובה שאת 200 הקרוואנים שרכשו לפני כ-6

חודשים מעבירים למקום אחר. היום אני אומר שטוב שלא הכנסנו אותם לקרוואנים

באשקלו ן.

דבר שני, משרד השיכון היקצה באשקלון 500 דירות שהן כבר מוכנות והעולים נכנסים

אליהן. נפגשנו עם נציגי משרד השיכון והחלטנו שמסך כל הדירות הפנויות נאשר % 25

לכניסתם של עולי אתיופיה. בגן הוורדים באשקלון יש 500 דירות שמשרד השיכון העביר

לחברת "אפרידר", מוכנות לאיכלוס. אנחנו אמרנו של-%/25 מהדירות ייכנסו עולים

מאתיופיה.

אי רביץ;

ומי ייכנס ליתר % 75 של הדירות?



שי צור;

% 75 הם רוכשי הדירות, ואחר-כך יחליטו למי לינת אותן.

64 משפחות נכנסו כבר לדירות. על-מנת לחסוך כסף, לקחו 5 בלוקים מתוך 500

דירות, 20 דירות בכניסה אחת והכניסו בהן 10 משפחות אתיופיות. האם זו קליטה טובה?

האם זו אינטגרציה? אם היו לוקחים את כל הבלוקים והיו מפזרים בהם את העולים, ערך

הדירות היה יורד מפני שהעולים רכשו אותן. לכן ריכזו אותם רק ב-5 בלוקים.

אי רביץ;

קודם התלוננת שאישרו רק % 25 מהדירות לעולי אתיופיה.

שי צור;

לא התלוננתי. להיפך, אנחנו בירכנו על כך ועשינו את זה. הרשויות המקומיות לא

מתנגדות. אנחנו כן מוכנים לקלוט אותם, אבל באינטגרציה נכונה.

חי פורת;

אתה אומר שצריך לאכלס 5 או 4 משפחות בבלוק ולא 10 משפחות.

ש' צור;

כן. בשכונת נוה דקלים יש 700 - 800 דירות מוכנות ועבודות הפיתוח במקום

יסתיימו תוך 3 חודשים. העולים מרוסיה חתמו על קניית 1,800 דירות. נעשתה טעות

בכך שבנו דירות מעץ. לכן ממשלת ישראל חייבת להעביר החלטה לרכוש את הדירות ולחלק

אותן. אם לא, אני מודיע לכם שהעולים לא ישאירו את הדירות ריקות, כי הן נהרסות

והעולים זרוקים בחוץ.

כפי שאמרתי, אני מברך על ההחלטה שאפרים כהן יטפל בענין. הוא איש ביצוע שפועל

במסגרת נקודתית מאחר שלממשלת ישראל אין תוכנית פעולה כוללת. צריך לקחת כל עיר

ועיר. לכן אמר י ושב-ראש ארגון הגג של עולי אתיופיה שהם מוכנים לגור בכל מקום

שיפזרו אותם.

הי ו"ר ע' ז יסמן;

מה אתה מציע?

שי צור;

אני מברך על ההחלטה למנות אדם שיטפל בעולי אתיופיה במסגרת נקודתית.

מה קרה בכפר הנופש הצרפתי באשקלון? הביאו לשם עולים עם הבטחה מראש מהסוכנות

היהודית שאחרי שנח הם יעברו לדיור קבע. הם חיכו שנה. תפקידנו כרשות מקומית לטפל

בנושאי חינוך, רווחה וכו'. פתאום עשינו תוכנית שנעבוד אתם גם אחרי שנה כשהטיפול

בהם יעבור לידי משרד הקליטה. אחרי-כן התקרב מועד הבחירות, וכל אחד יודע שעשו את

התרגיל הזה והעני ן נדחה עד היום, ומצד שני גם אנחנו כרשות מקומית פותחים ב-1

בספטמבר בתי-ספר ואנחנו מוכנים לקלוט את העולים, ולא ביקשנו תקציבים. אנחנו

נקלוט אותם. צריכה להיות תוכנית.

היום צריך להתמקד בשתי נקודות-בלבד, עם פתרונות. אנחנו יושבים כאן מהשעה 10

ולא ראיתי שום פתרון.

C



אי רביץ;

יש תעסוקה באשקלון?

שי צור;

באשקלון יש תעסוקה כמו בכל מקוס אחר בארץ.

אני מציע שני פתרונות. על המפה מופיעים בתי-מלון - 1,071 חדרים. אם העולים

יישארו יותר מחודש ימים בבתי מלון, תקום עוד פעם צעקה ולא עשינו את המלאכה.

קודם-כל צריך להוציא אותם מבתי המלון, כולל אשקלון. הם בסך--הכל לא מבקשים ממדינת
ישראל שום דבר. הם אומרים
אתם בלאו-הכי משלמים את הכסף. תנו לנו לבשל לעצמנו

את האוכל שלנו. זה מה שהם מבקשים, וזה מחייב פתרון מיידי. הפיתרון המיידי פירושו

להחזיר להם את סל הקליטה.

חי פורת;

אתם מוכנים לקלוט את כל העולים האלה באשקלון?

שי צור;

בוודאי. אנחנו מוכנים לקלוט אותם, עם פיזור נכון ועם אינטגרציה נכונה.

אי גנני;

אני אענה תחילה באופן כללי ואחר-כך אתיייוס לאשקלון. קודם הצגתי את הנקודה של

הקולטים, או את הבעיות עם הישובים. יש בעיה ואני אגע בה ספציפית לגבי העולים

שנמצאים באשקלון. הבעיה היא חמורה מאד מצד העולים. אולי לא מצד העולים עצמם אלא

מצד המשפחות, מצד הארגון. בקיצור, כל מה שהוא ישוב דרומה לבאר-שבע, ישוב

פריפריאלי, העולים לא מוכנים לקבל אפילו שיש לנו דירות שממש מוכנות לכניסה. יש

לנו דירות ריקות בערד, שרוצה ויודעת לקבל את העולים. העולים שנקלטו בערד מרוצים.

הדירות עומדות כבר חצי שנה ריקות ואנחנו לא מצליחים לאכלס אותן.

לקחתי את העולים מאשקלון לערד ולדימונה. אחד הדברים שחשוב מאד להסביר להם

הוא שכל הישובים שאנחנו מקצים בהם דירות הם ישובים שאנשים חיים בהם. יש שם חינוך

ויש הכל, יש בעיות של תעסוקה, אבל גם במקומות אחרים יש בעיות של תעסוקה. עובדה

שבאופקים, במקום שחשבנו שתהיה בעי יה רצינית ביותר, שם לפחות לפי דברי מנהל מרכז

הקליטה, כל עולה מאתיופיה שרוצה לעבוד, יכול לעבוד שם במפעלים במקום.

חי פורת;

הם לא רצו לבוא לערד?

אי גנני;

הם לא רצו לבוא לערד. עד כדי כך שהסוכנות היהודית הכניסה לדירות בערד עולים

ישירות מהמטוס, כי אותם לא צריך לשאול. אותם אפשר להביא גם לדימונה. אני

התנגדתי לזה.

היו"ר ע י ז יסמן;

אתה ער לזה שיש חילוקי-דעות חריפים בינך ובין מנכ"ל משרד העבודה והרווחה



אי גנני;

יכול להיות. אני כבר שמעתי מאנשים שלו שלעולי אתיופיה אין בעיות של תעסוקה.

אבל זה ניתן לבדיקה.

באופן כללי, אנחנו מקצים דירות בצורה מפוזרת. בכל מקום שאנהנו רוכשים דירות

שהמשרד בנה, אנהנו מקצים % 20 - 25% מהן בצורה מפוזרת.

אני חושב שעיריית אשקלון היא האחרונה שהיתה צריכה לדבר, כי משרד השיכון השקיע

הון תועפות באתר קראו ו נים באשקלון.

שי צור;

מדוע אנחנו צריכים את הקרוואנים כשיש לנו 10,000 דירות?
א' גנני
אני לא קבעתי עובדה שהעולים נמצאים היום בבתי-מלון באשקלון. העולים שיושבים

היום בבתי מלון באשקלון כבר היו רוצים לפלוש לקרוואנים, אם הם היו מוכנים. הם

אמרו לי זאת במפורש; אנחנו מוכנים לפלוש לקרוואנים אפילו שהם לא מחוברים.

עיריית אשקלון טירפדה את הנושא הזה.

לגבי דיור - בכל המקומות אנחנו מקצים דירות במפוזר. לגבי הדירות שאיכלסנו

ושהתייחסת אליהן, איכלסנו 8 מתוך 20 דירות בבני ן, או אפילו פחות.

באשקלון, ספציפית, גם יש הרבה עולים וגם העולים רוצים לבוא לאשקלון, גם יש

הרבה דירות שנמצאות בבנייה, רצינו להקצות כמות יותר גדולה. ראש עיריית אשקלון
אמר בישיבה שהתקיימה במשרדו
אני מוכן לקלוט עד 1,500 נפש ואני אספור אותם אחד

אחד.

שי צור;

זה לא נכון. יש החלטה לקלוט עד % 25 מסך-הכל. יש גם פרוטוקול. אשקלון היתה

הראשונה אחרי ירושלים שקלטה את העולים מאתיופיה.

אי גנני;

אנחנו האחרונים שרוצים לעצור אותם, כי הם רוצים לבוא לאשקלון.

הי ו"ר ע' ז יסמן;

אתה אומר שהאיכלוס הוא על דעת עיריית אשקלון, והוא אומר שזה לא כך.

ע' מאור;

סליחה, שניכם אומרים אותו דבר, וההבדל הוא הנותן. על 1,500 הוא אומר אותו

מספר. שניכם אומרים שאשקלון רוצה לקלוט עולים. שניכם אומרים שבו נים דירות.

הפער הוא איך קורית טעות כזו במי נהל? אומרים שמבחינה חברתית % 25 זה המינון

הנכון. למה קורה אפילו בכניסה אחת לבית שעושים טעות אחת? א. נותנים קרוואנים.

ב. למה עושים טעות? אני אומרת שבאף כניסה אחת אסור שתהיה טעות במשפחה אחת. 5-5

- 5.

אי גנני;

בנשר הקצינו גם % 50. אנחנו מנסים לעשות את זה במפוזר.
היו"ר ע ' זיסמן
אפשר לתקן את זה? צריך לתקן את זה.

אי גנני;

אפשר לתקן.

שי צור;

זה מרז שאנחנו מבקשים.
אי גנני
ישבנו עם אנשי עיריית אשקלון וסיכמנו שאנחנו נשב ונתאם אתם את ההקצאות. אין

דירות באשקלון שעומדות מוכנות לכניסה. אפילו דירות שיהיו מוכנות בעוד חצי שנה,

אנחנו מוכנים לקחת את העולים, להראות להם את הדירות, וכל עולה שרוצה את הדירה

אנחנו ניתן לו אורנה.

שיהיה ברור שמתייחסים למעלות ולכל מיני ישובים כאילו שהם סוף העולם.

הי ו "ר ע' ז יסמן ;

אני מבין שהתשובה העקרונית שלך היא חיובית.

חי פורת;

הנושא של המגורים הזמניים הוא לא סרנם קפריזה של שר השיכון שהוא "מת"

לקרוואנים. יש לפעמים שיקול שעולה בא ובתקופה הראשונה אתה לא יכול לחייב אותו

לרכוש דירה, גם אם אתה נותן לו תשלום שהוא יהיה במקום מסויים עוד לפני שהוא בעצמו

החליט איפה הוא רוצה לחיות בארץ. צריך לתת לעולה תקופת ביניים, כמו בקיבוצים.

א' כהן;

אדוני היושב-ראש, חברי הוועדה, עם כניסתו של השר יאיר צבן ועם מינויו של

ראובן מרחב, אני מאמין שיתחיל להיות סדר בנושא הדיור, ולא נציג משרד רזשיכון יקח

עולים מאתיופיה לערד אלא יש משרד שמופקד על כך והוא יודע לתת את הטיפול הפרטני

ואת הדרך הנכונה כדי להגיע לרשות המקומית, לוועדה המקומית ולארגון כדי לעשות את

ההכנה המתאימה לקליטת העולים עם מינון נכון. אנחנו לא לוקחים אנשים
באוטובוסים ואומרים להם
כאן תגורו. משרד הקליטה רכש נסיון רב ב"מבצע משה" ועשה

את זה בגדול עם 2,200 משפחות שעברו לדיור קבע, וקרוב ל-950 יחידים, תוך הכנה

והסברה מתאימה, תוך תיאום עם הרשות, עם ועד הבית ועם ועד השכונה.

לא יהיה דבר כזה שיקחו שני אוטובוסים ויגידו שערד לא רוצה בהם. אם יהיה

תכנון מסודר והכנה מתאימה של הרשות, והסברה מתאימה, עם מינון נכון ועם כניסה

מתאימה, כפי שעשינו זאת ברחוב אנילביץ' בחולון, בנתניה, בכרמיאל ובנצרת, נצליח

להביא לידי כך שגם דיור ציבורי פנוי יותאם לעולי אתיופיה.

הי ו "ר ע' ז יסמן;

מאחר שניתנה פה תשובה עקרונית, המעשה בוצע, אבל הם מוכנים לתקן את הדבר הזה.

אני מבין עכשיו שמר כהן, גנני ומר צור תמצאו את הדרך המעשית כדי לתקן את המצב.



אי כהן;

לא רק באשקלון. בכל מקום הנושא של הדיור הציבורי של משרד השיכון יועבר למשרד

הקליטה ולא ישירות דרך הרשות המקומית. כך זה היה מקובל וכך הסדר מחייב.

חיו"ר ע' ז יסמן;

דבר אחד ברור, שהסיכום הזה הושג בוועדת העליה והקליטה.

תודה רבה לכם. הישיבה נעולה.

הישיבה הסתיימה בשעה 13:30

C

קוד המקור של הנתונים