הכנסת השלוש-עשרה

מושב ראשון



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 5

מישיבת ועדת העליה והקליטה

יום שלישי ה' באב התשנ"ב (4 באוגוסט 1992)., שעה; 14:00

חברי הוועדה: ע' זיסמן - היו"ר

י ' בא-גד

אי גור

מ' לובלסקי

ע' מאור

ג' שגיא

שי דיניץ - יו"ר הנהלת הסוכנות היהודית

וי אנג'ל - הסוכנות היהודית

צ' רוזן - חבר מועצת עירית ירושלים והאחראי

על תיק קליטת העליה

עי רשף - עוזר יו"ר הנהכת הסוכנות היהודית

בי שוייגר - דובר יו"ר הנהכת הסוכנות היהודית

ו' מאור

חי צנעני

1) מר שמחה דיניץ, יו"ר הנהלת הסוכנות היהודית,

יסקור את פעולות הסוכנות להגברת המעורבות של

היהודים בחו"ל בקליטת העולים בארץ.

2) שונות.



מר שמחה דיניץ. יו"ר הנהלת הסוכנות היהודית, יסקור

את פעולות הסוכנות להגברת המעורבות של

היהודים בחו"ל בקליטת העולים בארץ.

אני פותח את ישיבת הוועדה. שמחה דיניץ, יושב-ראש הנהלת הסוכנות

היהודית, יוכל להיות עמנו עד השעה 14:50 בלבד. אנו מחדשים את הקשרים

ביו הוועדה לבין הסוכנות היהודית וההסתדרות הציונית, כי בקדנציה

הקודמת לא היו כאן יחסים של שיתוף פעולה בין הוועדה לבינו. כלומר,

מעבר לעניין הפורמלי, יש כאן חידוש של קשרים. אני מקווה ובטוח שיהיה

שיתוף פעולה הדוק בינינו, אני מודה לו על כך. אנו מקווים שתהיינה

פגישות רבות איתו. אם ייוותר זמו לאחר שימסור לוועדה את סקירתו,

יוכלו חברי הוועדה להפנות אליו שאלות.

היתה כאן אי הבנה, לגבי תחילת ישיבה זו. ישיבה זו היתה צריכה

להתחיל בשעה 13:30. שמחה דיניץ הגיע לכאן , בעת קיומו של הדיון הקודם,

וזה הסתיים כמה דקות בלבד לאחר השעה 13:30. נאמר לשמחה דיניץ, שכדאי

לקחת הפסקה כלשהי עקב היארכות הדיון. אילו היה נכנס לדיון , היינו

מתחילים ישיבה זו בזמו . מנסיון, כשישנה הפסקה, החברים מתפזרים, וקשה

לעמוד בלוח הזמנים כראוי.

דיברתי עם שמחה דיניץ, וברצוני להודיע שעם שובנו מהפגרה, נדון

1. ועדת העליה והקליטה, על פי תקנון הכנסת, עוסקת בענייני עליה,

קליטה, טיפול ביורדים וגם בנושא שנקרא: מכלול הנושאים הכלולים

באמנה ביו הממשלה לסוכנות היהודית. ישנם מספר נושאים, שטעונים

בדיקה והערכה מחודשות ושינוי באמנה. אמנה זו נחתמה לפני שנים

רבות, בינתיים נסיבות השתנו וישנם מציאות, יעדים ומטרות חדשים.

בנושא זה נקיים דיון בחודש נובמבר.

2. נושא של עליה וקליטה - הסוכנות היהודית היא שמארגנת את העליה,

ושמחה דיניץ ידבר על כך. נושאי הקליטה עברו ברובם לממשלה. ב-

1/9/92 יעבור לממשלה הטיפול בנושא יהודי אתיופיה, בהסכמתו. נדון,

ולא עתה, לגבי רמת המעורבות וסוג הסמכות שצריכים להיות לסוכנות,

גם כשנושאי הקליטה עוברים לממשלה.

לא נדון בנושאים אלה היום, אם כי אינני יכול למנוע מחבר וועדה

להביע את דעתו.

אני מבקש לשמוע את שמחה דיניק, יושב-ראש הסוכנות היהודית.

אני מברך את יושב-ראש הוועדה על בחירתו לכהונה הרמה הזו. זכיתי

להכירו אישית וגאוגרפית, שכן שנינו בני ירושלים. אני שמח על המינוי,

ואני בטוח שהוועדה תהיה בידיים טובות. אני בטוח, שכולם יתרמו להגברת

העליה לישראל ולשיפור הקליטה.

נכון הדבר, שהיו פרקים לא סימפטיים בעבר, אך הם לא היו מחוייבי

המציאות, ולא נגעו לסדרי העבודה. כדי שלא לנקוט בלשון קונטרוברסלית,

אומר שהדברים היו קשורים ל"קינדרשטובה"/לחינוך מהבית, ולכן זה היה

ענייו מאד סובייקטיבי. מבחינה סטטוטורית, איו לי מחוייבות כלפי

הכנסת, אך מבחינה לאומית יהודית ואישית יש לי מחוייבות גדולה למוסד

הזה ולוועדותיו. מבחינה סטטוטורית, להחלטות הוועדה איו שום השפעה עכ



הסוכנות, אך זה לא חייב להיות כך כשעובדים בשיתוף פעולה.

נאמר, שקיימת אמנה בין הממשלה לסוכנות, וזוהי מחוייבות מסויימת.

זוהי אמנה לגבי שיתוף ותיאום, אך לא אמנה שמחייבת אפילו את

נוכחותי בישיבות ועדת העליה והקליטה. אינני דורש שכר על בואי לכאן ,

ונוכחותי היא וולונטרית ונעשית בשמחה. זה נעשה ברצון ומתוך ידיעה,

שזו הדרך היחידה לעבוד בדמוקרטיה. אשמח לבוא תמיד, כשאוזמן . בדרך-

כלל, אני מודיע מראש אם אינני בא.

אני מציע שהופעותיי תורכבנה מ-3 רבדים:

1. בעיות יסוד - בעליה, בקליטה, ביחסים בין הממשלה לסוכנות היהודים,

בין המשרדים השונים.

2. דיווח על תהליכים והתפתחויות - למשל: מדוע ישנה ירידה במספר

העולים מברית-המועצות לשעבר, מהו המצב בעליה מארצות הרווחה

ומארצות מצוקה שונות. אל לנו לשכוח שאנו מופקדים גם על העליה

מארצות הרווחה. אתם ועדת עליה וקליטה, ולא רק ועדה לענייני מצוקה.

3. אני מקווה, שאוכל לדווח לוועדה גם בענייני דיומא, בזמו אמיתי, על

דברים שקורים. מפעם לפעם אבקש רשות לומר דברים בישיבה סגורה, כי

חלק מהנושאים הם ראישים ביותר, ואינני חושב, שהכנסת לא צריכה

להיות שותפה להם. אבל, הכנסת לא היתה שותפה להם עד היום. אין לי

שום סיבה, אם נקיים את המסגרת הזו כמסגרת קורקטית ונכונה, שלא

לשתף אתכם גם בנושאים אלה.

תחילה אסקור, בכלליות, את מצב העליה כיום, ולאחר מכן אאע בנושאים

אקוטיים שקורים ממש עתה. חודש יולי היה חודש טוב יותר מאשר כל חודש

אחר בחצי השנה האחרונה, לא רק במספר העולים, שהגיעו לישראל מכל

העולם, שהיה 6575, אלא גם במספר העולים מברית המועצות לשעבר. אני

משתמש במונח "ברית המועצות לשעבר", ולא במונחים אחרים כמו: חבר-העמים

או Common World of Independent states( CIS). כמו שבעבר היינו

The- Holy Roman Empire, שלא היתה 'holy',

שלא היתה 'roman. ואפילו לא היתה 'empire', גם בעניין שמה של ברית

המועצות לשעבר cis עלינו להיות זהירים; כולנו יודעים מה זה היה, אך

לא מה זה יהיה. אינני סובייטולוג, אך אם הם לא יודעים. לכן , לצורך

ברית המועצות לשעבר.

מתוך 6575 עולים מכל רחבי העוכם, עלו מברית המועצות לשעבר 4872

עולים. זוהי עליה של % 25 מהחודש הקודם ועליה של % 36 בסך-הכל הגלובלי

של כל העולים שהגיעו לעומת החודש הקודם. אין להסיק מזה מסקנות

מרחיקות לכת, כי העליה הזו עדיין לא מראה על התאוששות. הגברת הקצב

המיידי בעיצומו של הקיץ נצפתה כבר לפני חודשיים. אלו הם גידולים

עונתיים. תקופת הקיץ היא תקופה שבה הילדים מסיימים את הלימודים בבתי-

הספר, חוזים לדירות מסתיימים, חוזי עבודה של אנשים מסתיימים. זוהי

תקופה שאנשים זזים. סיבה אחרת לגידול בעליה היא המתיחויות ברחבי

ברית-המועצות לשעבר לא רק באזורים האסיתיים של ברית-המועצות לשעבר

אלא אם באזור מולדובה. אנו יודעים על הקרבות ועל הפליטים, שמצטברים

שם.

אומר מה צריך להנחות אותנו, בבואנו ללמוד ברצינות את נושא העליה

מרוסיה וברצון שלנו להגדילו. אני יוצא מתוך הנחה, שאין בפורום הזה מי

שאומר, כפי ששומעים פה ושם, שטוב שהעליה ירדה כי כך יהיה קל יותר



לקלוט אותה. לדעתי, איו זה מוסרי וגם אין זה נכון לומר זאת. כל

הנסיונות שלנו מוכיחים, שקל יותר לקלוט גלי עליה גדולים מאשר טפטופי

עליה. כאשר ישנה עליה גדולה, יש אולי תקופה של מספר חודשים או שנה של

משבר גדוכ יותר, אך המשימה היא בגודל כזה שנחלצים לפתור אותה בקנה

מידה לאומי ולא מטפלים בה על בסיס אינדיבידואלי. אתן דוגמא: אם למשל

בשנה האחרונה, ב-1991, נוספו 112 אלף פתרונות דיור במדינת ישראל,

טובים או לא, במקומות הנכונים או לא, חלק ע"י בניה שיפוץ וקרוונים,

הרי ש- % 85 מהאכלוס נעשה ע"י תושבים ותיקים ולא ע"י עולים חדשים. איך

פסול בכך, כי זה שחרר דירות שהושכרו לעולים חדשים. לא היינו מגיעים

לטיפול במימדי גודל כאלה, לולא גלי העליה ההמוניים.

אני טוען גם, שפתרונות לתושבי הארץ ניתנים כתוצאה מטיפול דרסטי

בעולים. אותו דבר יהיה גם בתעסוקה, כשנגיע לפריצת דרך בנושא זה; אי

אפשר יהיה לבנות בית-חרושת ולכתוב עלי: "רק לרוסים" או להקים גשר

"רק לאתיופים". תאוצה כלכלית, שנובעת מטיפול

כלכלי נכון , היא ברכה לכל האוכלוסיה, ואי אפשר למדוד אותה בקנה מידה

אם היא טובה לעולים או לא. דבריי, אם כן , שוללים את הגישה: אשרי וטוב

לי, כדברי שלום עליכם, שעדיף כאילו שיגיעו 5,000 עולים במקום 20 אלף

עולים.

כשמודדים מימדי עליה, וכשבוחנים את הגורמים המביאים לגידולה, יש

1. המצב בברית המועצות לשעבר - המצב הכלכלי והבטחוני, הבטחון האישי

והפוליטי והמצב החברתי והאנטישמיות. לא אפרט את גודלו של כל

מרכיב, אך כל אחד מהם משפיע רבות על כמות העליה.

2. אפשרויות והפוטנציאל של ההגירה למקומות אחרים - אין זה נעים לומר,

אך יש להביא גורם זה בחשבון . אם יש גידול בפוטנציאל ההגירה

למקומות אחרים, זה גורם שמקטין את הלחץ לעליה.

במקום הראשון נמצאת ארה"ב, שנשארה פחות או יותר ב-40 אלף

מהגרים לשנה. אם הגרו מעט יותר בשנה האחרונה,, זה לא בגלל הגדלת

המכסה, כפי שנאמר בעיתונות, אם כי כל הזמן יש עליה לחץ, גם של

גופים יהודיים מקומיים ולא רק מקומיים, אלא בגלל העובדה שהיו לה

עודפים בשנתיים הקודמות. בשנים 1991-1990 לא הצליחה ארה"ב להגיע

לכל מכסת ההגירה. אומנם היו די מועמדים, אך לא יכלו להתגבר על

הקשיים הביורוקרטיים והאדמינסטרטיביים. לכן, לא העבירו 40 אלף

מהגרים בשנים 1991-1990, נשארו עודפים, ועתה מספר המהגרים גדול

יותר. לפני 3 שבועות חזרתי מוושינגטון, שם שוחחתי בבית הלבן

והגורמים העוסקים בעליה, ולפי הערכתי אין שם שום נטיה אמריקנית

להגדיל את המכסות.

הבעיה הגרמנית - כאן ישנה תופעה מיוחדת. יש רישום, בקנה מידה

גדול, בשגרירות הגרמנית במוסקבה ובקונסוליות הגרמניות ברחבי ברית-

המועצות לשעבר, של candidates (מועמדים) להגירה, וביניהם יהודים.

אלפי יהודים נרשמו, אך אין זה אומר שהם מקבלים ויזות. מספר

הכניסות לגרמניה הוא מצומצם ביותר. הוא נעשה, ואני מתנצל על

המילה, בצורה סלקטיבית. כשאמרתי זאת פעם, נשאלתי ע"י השגריר

הגרמני האם אני מחזיר את המונח "סלקציה" לטרמינולוגיה של גרמניה.

חלילה, אני מבין את ההבדל, אך כששגרירות לוקחת רשימה של

יהודים עם מקצועות ואחר-כאן במקום מסויים בגרמניה זקוקים ל-3-2

פרופסורים לביולוגיה, ומשום מה אלה מקבלים רשות כניסה, ואילו

במקום אחר זקוקים להנדסאים ומקבלים רשות, כאשר אחרים לא מקבלים

רשות כניסה, זה נקרא עליה סלקטיבית או הגירה סלקטיביח.

בכל מקרה, זוהי הגירה במספרים קטנים, ואיני רואה בה סכנה בשלב

זה. משיחותי עם שלטונות גרמניה, נראה שהם נמצאים, כהגדרתם, בין



השטן והים; מצד אחד, הם לא רוצים את העליה הזו במסות, כי יש להם

בעיות עם מזרח גרמניה. יש בגרמניה חוסר עבודה, שהוא גדול יותר

מאשר בכל מקום אחר בעולם היום. הסתבר להם, שהאיחוד עולה להם הרבה

כסף, ולכן אינם ששים למהגרים למהגרים. יחד עם זה, הם אינם רוצים

שייודע, יישמע או ייכתב, שגרמניה מסרבת לקבל יהודים. יש להם קושי

לנווט את הדרך בין שתי התפישות הללו.

השבוע פורסם, ש-15,000 יהודים היגרו לגרמניה.

שי דיניק;

איו זה מספר נכון. אין בידי את הפירוט, אך יש להבין , שיש מספר לא

מבוטל של יהודים, שהגיעו לגרמניה מברית-המועצות כתיירים, אם סופרים

אותם אולי מגיעים ל-10,000. אך כמהגרים, שקיבלו זכות כמהגר, המספרים

הם לדעתי לא עולים על מספר אלפים 4000-3000. אינני רוצה לנקוט

במספרים מדוייקים, שאיני בטוח בהם.

י' בא-גד;

שמעתי, שישנה בעיה מיוחדת של היהודים בקוקז. האם תוכל להתיחס לכך?

ברשותך, תחילה אסיים את סקירתי. יכול להיות, שלחלק מהשאלות לא

תהיינה לי תשובות.

לדעתי, הגורם הראשון , לגבי המצב בברית המועצות מהווה % 40

מהגורמים לעליה לארץ. הגורם השלישי, שאמנה כעת, לגבי הקליטה בארק,

מהווה %40 מהגורמים לעליה לארץ. שאר הגורמים מהווים %20 בלבד.

3. הגורם השלישי המשפיע על העליה הוא: תנאי הקליטה בישראל. מדובר

בעיקר בתחום התעסוקה. אלה שביקרו ברוסיה, יודעים שיש לכל יהודי שם

אנפורמציה פנטסטית על הקורה; בארץ, והוא אינו זקוק לסקירות של

ועדות שונות. כשנחתתי שם, ברכו אותי על הנצחון של מכבי על ריאל

מדריד, שאני לא ידעתי עליו עדיין כלל. הם מקבלים ידיעות, על הנעשה

כאן , באמצעות מכתבים ושיחות טלפוניות. הם אוהבים לדבר בטלפון ,

אולי לפיצוי על כל השנים שבהם לא יכלו לעשות זאת. הם אוהבים לדבר

עם בני משפחותיהם, שיחות דחופות ארוכות ומלאות אנפורמציה.

הם מעבירים ידיעות גם ע"י מכתבים. כשבאנו לקייב הראה לי אחד

היהודים, באסיפת עולים, מכתב ממכרה בארק ואמר במכתב נאמר, שהאשה

בת 55, שהיתה כלכלנית ובעלה שהיה מהנדס, לא מצאו עבודה וסל הקליטה

לא מספיק. ידיעות אלה מגיעות ליהודים, בעיקר בענייני תעסוקה. נושא

העבודה נמצא במקום הראשוו , ורק אחריו באים תחומי השיכון , התנאים

הסוציאליים ונושאים אחרים.

אם ברצוננו לעשות מהפכה במספרי העליה, איננו יכולים לשנות את

האלמנט של המצב בברית-המועצות לשעבר, או לשנות בעקיפין את פוטנציאל

ההגירה לארצות אחרות, אך אנו יכולים לשנות את מצב הקליטה בישראל.

מבחינתנו, הדבר המכריע ביותר, כדי לחדש את גל גל העליה, הוא לשנות את

תנאי הקליטה בעיקר בנושא התעסוקה. לא הכל קשור לכלכלה, חלק הוא בתחום

הפסיכולוגי. אני נזהר מלהתנבא, אך ישנם דברים שאני מוכן להמר עליהם.

אני כמעט מוכן לחתום, שאם נגיע להבנה עם ארה"ב בעניין הערבויות

להללואה, עוד לפני שתגיע לכאן האגורה הראשונה, תהיה לזה השפעה על

יהודי ברית-המועצות לשעבר. לשון אחרת, לא הכל כלכלה, אלא חלק בלתי

מבוטל תופש הגורם הפסיכולוגי. אם מרגישים שבממשלה, ואינני מדבר על



פוליטיקה, נושא הקליטה הוא בסדר עדיפויות גדול אם מרגישים שמדינות

ארה"ב, גרמניה, ארצות השוק המשותף, קרן המטבע

הבינלאומית, הופכים לפוזיטיבים בנושא הסיוע לקליטה בישראל, אזי המסר

הזה יגיע סימולטנית ליהודי ברית-המועצות וליהודי ישראל תהיה לזה

השלכה גדולה עכ גל העליה כשהדברים יתורגמו למעשה: כשיתחילו לראות

מפעלים מוקמים או תשתית מוקמת. לא אכנס לנושא זה, כי אינו בסמכותי,

וגם אינו נושא דיון זה. עד כאן הסקירה הכללית.

עתה, אסקור את המצב באזורים השונים, שמשם באים יהודים, שמתייחסים

לגידול בעליה.

מולדובה - איזור זה נמצא בין רומניה לגליציה. מאזור זה יאיעו

מחרתיים 100 פליטים יהודים, ויצטרפו ל-150 יהודים שכבר הגיעו מאז

פרוץ הקרבות בתודש מאי. כשהם בורחים בגלל הקרבות ממקום למקום הם

נקראים פליטים, אך ברגע שהם מאיעים לישראל הם נקראים עולים.

טרונספול ובנדרי - בערים אלה, שבמולדבה, נמשכת הלחימה בין הרוסים

והאוקראינים לבין השלטון המולדובי. 350 פליטים יהודים, שנמלטו מערים

אלה ומצאו מקלט זמני באודסה, הועברו אמש לקישינב. מספר הפליטים

היהודים, הנמצאים עתה בקישינב, הוא כ-700-600 נפש. הם נמצאים ברשימה

של העולים לישראל עד לסוף חודש זה. תגברנו את מספר השליחים שלנו

במקום. בכל פעם שיש מוקד מתיחות במקום מסויים, אנו משנים את מפת

ההיערכות שלנו בהתאם. אני מקווה, שבמהלך חודש ספטמבר יגיעו לארץ כל

700 היהודים, שבקישינב. במולדובה ישנם כ-40 אלף יהודים. %70 מהם

מתזיקים בידיהם דרישות עליה לישראל, עוד מהתקופה שלפני הקרבות.

בברית-המועצות יש כ-1.2 מליון יהודים, שמחזיקים דרישות לעליה

לישראל. אני מדבר על פוטנציאל, שאינו בחלום, אלא כולם רשומים במחשב

עם שמות, כתובות, מקצועות וקרובים בארץ. בחלק מהמקרים מדובר בקרובים

אמיתיים, וחלק - קרובים פיקטיביים, אך אין זה חשוב. אנשים אלה הביעו

את רצונם להתאחד עם משפחות בישראל. 65 אלף יהודים, מתוך מליון

היהודים האלו, הם בעלי רשיון יציאה מברית-המועצות. כ-42 אלף מהם יש

כבר ויזות ישראליות. כלומר, מספר מוציאי "תעודת הביטוח", כפי שאני

קורא לזה, גדול יותר ממספר המממשים. אותם מליון יהודים, שמחזיקים

בדרישות לעליה, באים מכל רחבי ברית-המועצות. האזור הגדול ביותר,

שממנו הם באים, הוא אוקראינה ולאחריו בילורוסיה. בכל הרפובליקות

האסיאניות היו כרבע מליון יהודים. מתוכם עלו לארץ כ-50 אלף.

כיום, כמעט שלא קיימת עליה מהמרכזים הגדולים, אלא מנקודות המשבר.

למשל, ממוסקבה, מסנט-פיטרסבורא ואפילו מקייב כמעט ואין עליה, למרות

ששם נמצא מאגר היהודים הגדול ביותר. מדובר בסיפורי הצלה דרמתיים.

נחשול עליה מהריכוזים היהודיים הגדולים כמעט ואינו קיים כיום.

באזורי הקרבות בטרנספול חיים 8,000 יהודים ובבנדרי - 5,000

יהודים. הקמנו בטרנספול מוקד לקבלת פניות סיוע מצד יהודים המבקשים

לצאת מאזורי הקרבות. אמרתי כבר, שחיזקנו את המערכת שלנו באזור.

מספרים אלה תורמים בחלקם לגידול שראינו החודש בעליה.

טקצייסטן - המצב באזור זה אינו יציב, ולמעשה יש שם מלחמת אזרחים.

אזור זה נמצא מדרום לדושנבה. נשק רב זורם לשם מאפגניסטן. קיימת

קואליציה לא קדושה בין הפונדמנטליסטים המוסלמים והכוחות הדמוקרטיים

כנגד שרידי השלטון הקומוניסטי. יהדוח דושנבה עושה צעדים מהירים

מכירת רכוש, סידורי היתרי יציאה וכו'. בראש המבצע עומד

שליח, שהעביר תוך זמן קצר 3,000 בקשות. עד כה יצאו מספר מאות יהודים

דרך טשקנט, שבגרוזיה שליחנו מדווח, שהמצב הפוליטי מחמיר במזרח

ובצפון .

אנו פרוסים היום בבריה"מ לשעבר באמצעות 50+ שליחים ב-30+ מקומות,



שפועלים בהנחיית 15 מרכזים מהבלטים דרך הרי האורל ועד רוסיה

האסיאנית. אין היום מערכת, בעולם שפרוסה היטב כמו המערכת שלנו. אין

זה לפרסום, אך כאשר ארעה המהפכה של ילצין , השגריר האמריקני בא אליי

פעמיים, כדי לדעת מה קרוה בתוך בריה"מ לשעבר, לפי הנחיות מושינגטון .

השגריר שלנו, שטראוס, בחופשה והממונה הגיע זה עתה, ראיננו

פרוסים. אנו בדקנו במפה, וישראל, באמצעות הסוכנות, פרושה הכי הרבה.

מאוחר יותר קיבחתי מכתב תודה מיוחד על האינפורמציה שלי . האינפורמציה,

שאני נותן עתה, אינה של אקדמאים שמנתחים את המצב, אלא אינפורמציה של

אנשים מהשטח.

כאמור, המצב הפוליטי, בגרוזיה, מחמיר. שליהנו מדווח, שמגרוזיה

יעלו כ-200 איש, כתוצאה מהמשברים הנמשכים.

אזרביג'אן - באזור זה יש מלחמה עם ארמניה, וקיים חשש לגיוס

צעירים בקרב היהודים. גדל מספר הצעירים, מאזור זה, העולה לישראל. זהו

קרשנדר מסויים, אך עדיין לא גל. כרגע , אין בידי נתונים לגבי מספר

היהודיים החיים באזור זה.

דג'קיסטן - בצפון הקוקז. באזור זה ישנה מתיחות אתנית. בחודשים

האחרונים ישנה התעוררות בעלית יהודים מהאזורים ההרריים, בעיקר

ברישום, בבקשת אינפורמציה ובפניה לויזות. זה יכול להתממש תוך חודש

ימים, כשנראה משהו רציני יותר. אם באזור זה יש שליח של הסוכנות.

כאמור , הבעיה העיקרית היא שאין כמעט עליה מהערים המרכזיות:

מוסקבת, סנט-פיטרסבורג, קייב וכו'. באוקראינה יש גידול קטן בעליה,

והוא מתקזז ע"י יציאה מקייב. בבילורוסיה, שבו יש ריכוז יהודי גדול,

העליה שומרת על סטטוס-קוו.

אסיים את דבריי בתיאור המצב ביוגוסלביה. דבריי בנושא זה אינם

לפרסום. יש לנו דאגה עמוקה כמה שקורה שם. החדרנו שליח לאזור הקרבות.

מצד אחד, אנו מקיימים קשר כמעט עם כל יהודי באזורים הקשים. מצד שני,

ישנה תופעה מוזרה, שעליה לציון אינה משאת נפשם. לכל היותר, הם

מחפשים פתרונות מה לעשות כל עוד הקרבות נמשכים. הם מחפשים מקום מחסה,

ולא מקום יעד. ישנן שמועות על טבח, שמתבצע באוכלוסיה האזרחית.

תיגברנו את הפעולות, כדי לסייע לכל יהודי שמבקש לעלות לארץ. אני דוחה

בתוקף את הנאמר במאמרי מערכת, כאילו אנו מכריחים יהודים לעלות לארץ.

חלילה, אם לא היינו יוצרים להם את נתיבי הבריחה, והיה מתרחש טבח

כלשהו , תארו לכם מה היו טוענים נגדנו: היכן הסוכנות היתה? אנו עושים

את מיטב יכולתנו לעזור ליהודי יוגוסלביה, למרות המאמרים. לאמיתו של

דבר, פעלנו כדי לשמור את נתיבי הבריחה פתוחים.

254 ילדים יהודים יוגוסלבים הגיעו לארץ, ללא הוריהם. עתה אנו

מביאים את הוריהם לביקור, בהנחה שמה שנאמר מפי עוללים ויונקים כוחו

גדול לא רק לגבי תורה, אלא גם לעליה. קבוצת הורים זו בת 60 איש,

בגילאי 45-35, תגיע לארץ בראשית חודש אוגוסט. באמצעות תנועת העליה

שלנו, הגיעו כ-130 יהודים בחודש אוגוסט לסיורי גישוש עליה. גם

יהודים, מאזורי קרבות, באים לסיורי גישוש כדי לבדוק את תנאי הקליטה.

חלקם נשארים וחלקם חוזרים.

ו' אנג'ל ;

זהו סיור המשפחות הרביעי בארץ.

סיורי גישוש אלה מותירים אחריהם אנשים שנשארים בארץ, ואילו השאר

חוזרים ליוגוסלביה. אנו מממנים את הכל, חוץ מכרטיסי הטיסה. זהו חומר

נפלא של אנשים. כאמור, 130 יהודים מיוגוסלביה יבואו לסיורי גישוש ו-



110 יהודים יוגוסלביה יבואו לארץ כתיירים. הם קיבלו מידע אודות

אפשרויות העליה והקליטה, וכ-60 איש ממשתתפי הסיורים כבר עלו לארץ.

האם סיורי הגישוש נעשים רק ע"י יהודים מיוגוסלביה ?

סיורי גישוש נעשים אם ע"י יהודים ממקומות אחרים, ועל כך אדבר

בהזדמנות אחרת. זהו מהלך מוצלח, כי אז הם יודעים למה הם באים. מרוסיה

עצמה איך סיורי גישוש. לגבי יהדות קוקז, דובר על כך שהם רוצים לשלוח

את ראשי המשפחות לראות את טוב הארץ.

אני מודה לשמחה דיניץ על סקירתו.

בין הנושאים, שנדון בהם בישיבה סאורה, בתיאום עם ועדה נוספת,

יהיו: יהודי אירן , יהודי סוריה ויהודי תימן .

שונות

בקדנציה הקודמת היתה ועדת משנה לפרויקטים לאומיים ליצירת מקורות

תעסוקה לעולים, שבראשה עמד חבר-הכנסת יוסי ביילין . זו היתה ועדת

המשנה היחידה שפעלה בוועדת העליה והקליטה. אני מציע להקים חדש את

ועדת המשנה הזו בראשותו של חבר-הכנסת גדעון שגיא. זוהי ועדה פתוחה,

וניתן לצרף אליה מספר חברים. בנושאים אלה עוסקים עוד ועדות, אך גם

אנו נוכל לתרום בתחום זה.

א' גור;

נכון , יש צורך בוועדה כזו. בנוסף, יכול להיות, שאפשר להקים ועדת

משנה נוספת.

אפשר להקים ועדת משנה נוספת, שתעסוק בטיפול ביורדים.

אכן, יש צורך בוועדת משנה לפרויקטים וליצירת מקורות תעסוקה

לעולים. אתמול שוחחתי לראשונה עם שר התעשיה והמסחר, לרגל כניסתי

לתפקיד סגנית שר התעשיה והמסחר. הגענו להבנה בינינו, והוא עודד את

השתתפותי בוועדת העליה והקליטה. אפשר ליצור קשר בין משרד התמ"ס לבין

ועדת המשנה לפרויקטים וליצירת מקורות תעסוקה לעולים.

היו"ר י' זיסמן ;

אני מודה לך על כך.

ברצוני להודות לחברי הוועדה, שאישרו את הקמת ועדת המשנה. שוחחתי

עם שר התעשיה והמסחר בנושא זה, בעקבות העלאת הנושא, ע"י יו"ר הוועדה



אמש. אני שמח, שסגנית שר התעשיה והמסחר, מאשה לובלסקי, נמצאת איתנו,

כי אני סבור שהקשר בין ועדת המשנה, למשרד התעשיה והמסחר הוא תנאי

להצלחת הנושא. יש למצוא דרך לחבר את פעילות הוועדה לזו של ועדת

הכספים. אני מניח, שמשרדים נוספים יהיו מעורבים בנושא, אך המשרד

שמאשה לובלסקי מטפלת בו הוא המפתח להצלחה. אני מקווה שאכן הוא יתרום

את תרומתו.

יש לבוא בדברים עם כל הגורמים שיוכלו להיות מעורבים בנושא ולתרום.

אם אני מביך נכון את עבודת הוועדה, ואני במעמד של ח"כ טירון , הרי

שכל יוזמה שתעלה, תחילה תידון כאן .

בודאי. לכן, אני מתייחס בחיוב להערתו של חבר-הכנסת אפרים גור,

שאולי יהיו דברים נוספים שניתן להקים למענם ועדות משנה. ועדות משנה,

שתקומנה, הן תחת המרות והסמכות של מליאת הוועדה,

כאמור, הקמת ועדת משנה לפרויקטים לאומיים ליצירת מקורות תעסוקה

לעולים אושרה. אושרה גם מועמדותו של חבר-הכנסת גדעון שגיא לעמוד

בראשה. אני מציע לסיים את הרכבת ועדת המשנה עד מחר.

ע' מאור ;

אני מציעה, שתמיד נותיר זמן לשאלות חברי הוועדה למי שנושא את

דבריו.

את צודקת, וזהו אכן המצב בדרך כלל. היום, במקרה, היתה אי הבנה,

ולכן לא נותר זמן לשאלות חברי הוועדה.

אני נועל את ישיבת הוועדה.

תודה לכולם.

15:10.