ישיבת ועדה של הכנסת ה-13 מתאריך 04/08/1992

סירוב מנהלי בתי"ס בגליל המערבי לקלוט תלמידים עולים מאתיופיה בבתי-ספרם

פרוטוקול

 
הכנסת השלוש-עשרה

מושב ראשון



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 4

מישיבת ועדת העליה והקליטה

יום שלישי, ה' באב התשנ"ב (4 באוגוסט 1993), שעה; 12:00
נכחו
חברי הוועדה: ע' זיסמן - היו"ר

י' בא-גד

א' גור

מ' לובלסקי

אי רביץ

ג' שגיא
מוזמנים
חבר-הכנסת ש' יהלום

ז' אורלב - מנכ"ל משרד החינוך והתרבות

ג' לב - מנכ"ל מרכז השלטון המקומי

ב' דל - משנכ"ל משרד החינוך והתרבות

י' פתאל - ראש מועצה חצרות יסף

ט' אזולאי - סגנית דובר משרד החינוך והתרבות

ש' אלגלי - ממלכתי דתי צפון , משרד החינוך

והתרבות

י' ויזל - ממלכתי דתי חיפה, משרד החינוך

והתרבות

ח' גולן - אחראי על נושא האתיופים, משרד

הקליטה

מ' אותמזגין - ראש מינהלת איכות חיים, עירית עכו

י' זיידנר - מנהל אגף החינוך בעירית נהריה

א' לחייני - מ"מ ראש עירית עכו

ר' פולקנפליק - סגנית ראש עירית נהריה

י' פיטוסי - מנהל מחלקת החינוך בחצרות יסף

א' ברמי - מנהל האתר

ר' אלעזר - מזכיר התאחדות עולי אתיופיה

ב' יעקב - התאחדות עולי אתיופיה

פ' לגאסה - גזבר התאחדות עולי אתיופיה

צ' רוזן - מחזיק תיק הקליטה בעירית ירושלים
מזכירת הוועדה
ו' מאור
קצרנית
ח' צנעני
סדר-היום
סירוב מנהלי בתי"ס בגליל המערבי לקלוט תלמידים

עולים מאתיופיה בבתי-ספרם.



סירוב מנהלי בתי"ס בגליל המערבי לקלוט תלמידים

עולים מאתיופיה בבתי-ספרם
היו"ר ע' זיסמן
אני פותח את ישיבת הוועדה. אנו נדון בנושא רגיש ביותר: סירוב

מנהלי בתי-הספר בגליל המערבי לקלוט תלמידים עולים מאתיופיה בבתי

ספרם. יזמתי דיון זה בוועדה. במקביל, ללא תיאום, אך כנראה מתוך תפישת

עולם משותפת בנושאים מסוי ימים, גם חבר-הכנסת שאול יהלום העלה נושא

זה, והוא הועבר ברוב קולות ע"י מליאת הכנסת לדיון בוועדה זו.
שי יהלום
טענתי שיש להשאיר את התלמידים האתיופים בבתי-הספר, שבהם למדו,

לעומת שר הקליטה שטען שיש להוציאם.
היו"ר ע' זיסמן
לכולנו מטרה משותפת: לא יעלה על הדעת, שיהודים בישראל לא יוכלו

לשלוח את ילדיהם לבתי-ספר וייתקלו בהתנגדות מנהלים, מורים או ילדים

של אותם בתי-ספר, ואין מדובר ביהודי אתיופיה בלבד. אומר לכם משהו

אישי; אימצתי ילדה לפני כ-20 שנים. היא היתה מקרה חריג, מכיון שלא

היתה שייכת לעדות אשכנז. במשך חודשים הייתי צריך ללוות אותה לבית-

הספר, מכיון שהשכנים לא רצו לקחת אותה בהסעות המאורגנות. מאז עברו

שנים, היא הפכה יפה, הוכיחה כשרון והזמנים התחלפו. במשך השנים, הביעו

מנהל בית-הספר, המורים וההורים התנצלויות בלי סוף. אני אומר דברים

אלה, כי אני מכיר את ההתנגדות הפנימית שקיימת. אנו רוצים לברר נושא

רגיש זה, ואם נצטרך לקבל החלטות קשות נקבל אותן.

אני מבקש מחבר-הכנסת שאול יהלום להציג את הנושא.
ש' יהלום
הנושא הועלה לדיון בעקבות הצעה שלי לסדר-היום. הנושא היה ביקורו

של שר הקליטה באתרי הקרוונים. שם הוא אמר, כפי מה שפורסם בעיתונות

לפני שבועיים, שמעתה תשתנה מדיניות משרד הקליטה ומשרד החינוך

והתרבות. עד עתה נקלטו הילדים בחינוך הממלכתי-דתי בשנתם הראשונה,

ומעתה ואילך תשתנה המדיניות. העליתי נושא זה לסדר-היום במליאת הכנסת,

והוא השיב, שמדיניותו נשארת כפי שהיתה, דהיינו הקליטה ממשיכה להיות

בחינוך הממלכתי-דתי. באותו יום פורסם, ברשת ב' בשעה 10:00 בבוקר,

שראש מועצת חצרות יסף מאשים את החינוך הממלכתי-דתי באי קליטת הילדים.

הנושא הועבר, כאמור, לוועדה. דבריי בוועדה היו, על פי בירור שערכתי

באגף לחינוך דתי, שרוב הילדים נקלטו וסודר לגביהם הכל, כולל פתיחתן

של כיתות א'-ב' וגן .

נותרה בעיה לגבי 120 ילדים. בתי-הספר באזור נמצאים במצב של רויה

מבחינת היחס בין מספרי התלמידים הותיקים והחדשים. אם האתיופים אינם

מעוניינים בכיתות מלאות באתיופים, אלא ביחס סביר בין ותיקים לבין

חדשים. משום כך, יש להסיעם, לאזור רכסים וטבעון . המועצה מסרבת

להסיעם, ומזה נבעה הידיעה ברדיו, שעליה הגבתי.

באותו יום התברר, שבאתר הקרוונים בחולדה ישנה פעילות יזומה, של

אנשי משרד הקליטה, להעביר את הילדים לחינוך הממלכתי. שר הקליטה הגיב

על כך, שדבר כזה לא יתכן ; אם מורים רוצים להעביר את התלמידים, זה

צריך להיות מרצונם החופשי ולא מהממסד הפוליטי. - נושא זה הועבר



לוועדה. בהצעתי טענתי, שאם אכן ישנה בעיה בקליטת הילדים מעבר לאחוז

שהמינהל לחינוך דתי קבע, ובעקבות כך נוצרת רויה בבתי הספר הממלכתיים-

דתיים, אזי יש לפתור אותה. הפתרון צריך להיות בדרך ממוסדת, על ידי

פתיחת בית-ספר, יצירת כיתות נוספות או הסעה, גם אם היא קצת רחוקה.

אבל, אין להעבירים לבית-ספר ממלכתי, בגלל האופי המיוחד של העולים

האתיופים. עלול להיווצר משבר, אם מפגשם הראשון עם החינוך יהיה בחינוך

ממלכתי, שלא כמו שהתחנכו בקהילתם.

ז' אורלב;

עמדתו העקרונית של משרד החינוך והתרבות היא התנגדות יסודית לאחרי

הקרוונים הזמניים, שבהם שוכנו העולים האתיופים. לדעתנו, הריכוז הזמני

הנוסף, טלטולם של הילדים והעברתם תוך שנה אחת למוסדות חינוך אחרים,

וזאת אחרי שכבר באתיופיה עברו שני מעברים: מהכפר לאדיס-אבבא ומשם

לארץ, עלולים להזיק לילד האתיופי. הטלטולים יוצרים מצב שילד אתיופי,

שעלה במבצע שלמה, משנה את סביבתו ואת מערכת קשריו עם העולם המבוגר

סביבו בפרק זמן של 2.5 שנים 4-3 פעמים. זהו תהליך פדגוגי קשה, ואנו

צופים בעיות חמורות מאד. עובדה זו נקבעה בניגוד לעמדת משרד החינוך

והתרבות. אנו משתדלים לא ליצור בתי-ספר לתלמידים אתיופים בלבד, שכן

אנו רואים סכנה חינוכית תמורה באפשרות שתלמידים עולים יתבשלו במיץ של

עצמם ויפתחו תת תרבות משלהם, המנותקת מתרבות הארץ הזו. לכן , קבענו

כלל פדגוגי, שלא נקים בתי-ספר, נפתור את הבעיה ונדאג לאינטגרציה

חינוכית אמיתית משלבת, שבה התלמידים האתיופים לא יאכלסו יותר מ-25%-

30% בבית הספר. ישנם מקומות, שבהם אנו חורגים מכלל זה, מחוסר ברירה.

חצרות יסף, לעומת אתרי קרוונים אחרים, הפכה למועצה מקומית, לפי

צו שפרסם שר הפנים בחודש אפריל, והוועדה מונתה ב-7/6/92. לצערי, משרד

התינוך גילה עובדה זו באקראי. אין נציג של משרד החינוך והתרבות

בוועדה הממונה, חרף פניותי. ידוע שחינוך מהווה לפחות 50% מפעולות של

רשות מקומית, אך כאן , לא מצאו לנכון למנות נציג של משרד החינוך

והתרבות, כדי להבטיח תיאום מלא של המועצה. אני מברך את האדריכל יהודה

פתאל, שהוא עובד מדינה ותיק, על מינויו כראש מועצת חצרות יסף.

מתפקידיו הקודמים הוא יודע כיצד מקימים מוסדות חינוכיים, ואפשר לומר

עליו רק מילים טובות. אנו מאחלים לו הצלחה, אך יש לנו הערה לגבי הרכב

המועצה. אנו נשמח אם הוועדה תעזור לנו, כדי להבטיח את התיאום.

א' רביץ

מה מעמדו של יוסף פיטוסי, מנהל מחלקת החינוך בחצרות יסף ?
ז' אורלב
אני מתנצל, אך איני יודע מי הוא. לא שאלו את משרד החינוך

והתרבות. מדובר במועצה ממונה, ולא מינו נציא אגף. בכל התקדימים

הקודמים היו נציגים של משרד החינוך והתרבות, למעט בשתי המועצות

שהוקמו לאחרונה, נתיבות וחצרות יסף. בחצרות יסף ישנם 874 תלמידים בכל

שלבי החינוך. אתר קרוונים זה נמצא בתהליך של איכלוס מתמיד, ולכן

נתונים אלה נכונים לאתמול. אנו מתכננים, שבאתר הקרוונים יקום תטג"ר

(חטיבה לגיל הרך), שתכלול את אני הקדם-חובה.
א' רביץ
האם זה "חדר" או גן ?
ז' אורלב
אם הת"תים יסכימו לקבל תלמידים אתיופים, ברצון נפנה אליהם

תלמידים. צר לי, שאף מוסד מוכר אחד או ת"ת אחד הסכים לקבל תלמידים



אתיופים. בינתים, רק החינוך הממלכתי-דתי והחינוך הממלכתי מתמודדים עם

חינוך התלמידים האתיופיים.

כאמור, מתוכנן לקום באתר הקרוונים תטג"ר (חטיבה לגיל הרך) הכוללת:

1. כיתות קדם-חובה - גילאי 4-3.

2. גן חובה - גיל 5.

3. כיתות א' ו-ב' .

כיום, נמצאים שם 6 קרוונים, ועל פי התיאום עם משרד השיכון יונחו

שם 6 קרוונים נוספים. ב-12 הקרוונים האלו תקום חטיבה לגיל הרך. אנו

מקווים שזה ייעשה עד סוף חודש אוקטובר, ועד אז ילדי הגן ילמדו במקום,

ואילו כיתות א'-ב' ילמדו במקומות אליהם שובצו. בגני הילדים מדובר על

175 ילדים, ובחינוך היסודי - 448 תלמידים. על פי תוכנית המשרד, אנו

רוצים לפזר את התלמידים האתיופיים, משיקולים פדגוגיים, עד 25% ב-7
בתי-ספר באזור
1. בית-הספר רמב"ם בנהריה.

2. בית-הספר אבן שוהם בנהריה.

3. בית-הספר הרב מימון בשלומי.

4. בית-הספר יהלום במעלות.

5. בית-הספר הרצוג בעכו.

6. ביה"ס רמב"ם בעכו.

7. ביה"ס יבנה בקרית-אתא.

8. בתי-ספר נוספים במחוז חיפה.

כל מנהלי בתי-הספר הממלכתיים-דתיים והממלכתיים והמפקחים

מעוניינים ברצון לקבל את התלמידים האתיופיים. לידיעה, שמנהלי בתי-

הספר מסרבים לקבל תלמידים, אין שום יסוד וביסוס במציאות. ההתנגדות

היחידה לקבלת תלמידים היא זו של הרשויות המקומיות. צר לי לקבוע

שנהריה, שלומי, עלו, קרית אתא, שאליהם אנו פונים ומבקשים שהתלמידים

ילמדו בבתי הספר שלהם, מסרבות לקבלם. המועצה המקומית חצרות יסף נמצאת

מדרום לנהריה, מערבית לקיבוץ לוחמי הגטאות. בעבר זה היה בגבולות

המועצה האזורית אשר. המועצה האזורית אשר לא רצתה את התלמידים

האתיופים, ולכן הגיעו להסדר, שבו יקראו לאתר הקרוונים הזה, למעברה

הזו: מועצה מקומית חצרות יסף. הוחלט למנות למקום מועצה ממונה, ללא

נציג של משרד החינוך והתרבות. לשמחתי, הממונה הוא אדם שאפשר לדבר

איתו ולסמוך עליו. על כל פנים, מנהלי בתי-הספר מעוניינים לקלוט את

התלמידים, ומי שמסרב לקבלם הן המועצות המקומיות.

דברנו עם המועצות, ולא התיאשנו מנסיונות לשכנען. ביום ראשון ,

שמעה ועדת השרים לענייני לקליטת עליה דיווח על נושא זה. בעקבות מידע

זה, החליט השר לקליטת עליה לזמן אליו, בשבוע הבא, פגישה של מנכ"לי

המשרדים, הנוגעים בנושא (שיכון ,חינוך, פנים ואוצר), נציגי מרכז

השלטון המקומי וראשי המועצות המקומיות. הפגישה תזומן , על מנת להסדיר

את נושא קליטת התלמידים, באתר הקרוונים חצרות יסף ויתר אחרי

הקרוונים, שנמצאים במועצות האזוריות החלשות, ברשויות המקומיות, שבהן

ניתן לקלוט את התלמידים האתיופים.

בחוק קיים מכשיר להסדיר לימודים של רשות אחרת ברשות שניה, גם אם

הרשות השניה מתנגדת לכך, והוא נקרא: צו השר. שרת החינוך אינה להוטה

למהר להשתמש במכשיר "צו שר", שהוא צו אכיפה. לא זכור מתי נקטו בו, אך

נקטו בו במקרה שארע בנהריה. על כל פנים, איננו ממהרים, נזמן דיונים

נוספים, ונשמח מאד אם הוועדה תוכל להיות לעזר, כדי שיובטח שהרשויות

הללו תקלוטנה את התלמידים האתיופים.

למען האמת, אני חייב לומר, שהרשויות המקומיות עדיין לא קיבלו את

כל התשובות לשאלות הכספיות שלהן. אמרנו להם: יש לנו עסק עם ממשלה,



שלא היום נמצאת ומחר איננה, ואנו נסדיר את כל העניינים הכספיים, אך

ראשית יש להסדיר את את קליטת הילדים. ישנה פרשה. שנקראת: אגרת תלמידי

חוץ, שהיא קריטית לפתרון הבעיה. רשות מקומית אמורה לתת פתרון לילדיה.

לשאינה יכולה לעשות זאת, היא שולחת אותם לרשות מקומית אחרת עם אגרת

תלמידי חוץ. זהו אותו מימון שאותה רשות מקומית היתה בין כה וכה צריכה

להוציא על הילד ברשות שלה. כלומר, אם המדינה מממנת 75% והרשות

המקומית 25% את אותם 25%, שהיא מממנת אצלה, היא תשלם לרשות השניה,

אם היא מעבירה אליה את ילדיה.

בחצרות יסף הקימו מועצה ממונה, שאינה יכולה לשלם אגרת תלמידי

חוץ, כי אינה גובה מיסים. מינויה נעשה בחודש יולי האחרון בלבד,

ויעבור זמן עד שתהיה התארגנות. אנו ערים לעניין, ואומרים שהרשויות

המקומיות הקולטות, בצדק צריכות לקבל אגרת תלמידי חוץ ונעזור להם

בפתרון הבעיה. אולם, לדעתנו, אין לקשור בין שני הדברים, במיוחד כששנת

הלימודים מתחילה בקרוב. כל התלמידים, שנחתו בארץ במבצע שלמה בחודש

מאי בשנה שעברה, החלו את הלימודים בזמן, ב-1/9, ללא יוצא דופן .
היו"ר ע' זיסמן
אתה יוצא מנקודת הנחה, שההתנגדות מבוססת על נושא התשלומים בלבד.

אם זו היתה הבעיה היחידה, היא היתה נפתרת מזמן.
ז' אורלב
אני לא בטוח, שההתנגדות היא רק על רקע של אגרת תלמידי חוץ. אבל,

אני יודע שישנה בעיה אחת לא פתורה: אגרת תלמידי חוץ.
א' גור
אני מניח, שבאתרי הקרוונים בצפון , ליד הרשויות המסרבות לקבל

לבתי-הספר שלהן תלמידי עולי אתיופית, ישנם אם יוצאי מדינות חבר

העמים. האם הן מקבלות תלמידים יוצאי ארצות אלה ?
ז' אורלב
בדרך כלל, אלה נקלטים ישירות בערים. בכל מקרה, לא שמעתי על בעיה

של קליטת תלמידים יוצאי מדינות חבר העמים.
ר' פולקנפליק
אני מחזיקת תיק החינוך בעירית נהריה. ברצוני להשיג על דרך הצגת

הנושא. יושב-הראש הציג את הנושא, בצורה שנשתמעה גזענית במקצת: סירובם

של הרשויות לקלוט ילדי אתיופים. חס וחלילה, בנהריה אנו אמונים על

קליטת עולים. במבצע משה ובמבצע שלמה קלטנו עולים וילדים בכל המערכות.

נהריה היא זו שפתחה את מרכזי הקליטה הגדולים במבצע האחרון . סידרנו את

הילדים האלו במוסדות החינוך, בשיתוף פעולה עם נציגי משרד החינוך

והתרבות. קלטנו ילדים רבים בבתי-הספר רמב"ם ואבן-שוהם.

כאשר הגיעו אלינו נציגי משרד החינוך והודיעו לנו שילדים אלה

נקלטים בבתי-הספר, עם המגבלות, האילוצים ודלות האמצעים שהיו בידינו,

נערכנו בשמחה, כמו כל עם ישראל, לקליטתם במוסדות חינוך, כשכל הזמן

נאמר לנו שהסידור הזה הוא ארעי. לא נעשו הכנות לסידור של קבע, כי

ידענו שמרכזי הקליטה הם ארעיים ושהילדים האלה והוריהם יוצאו מנהריה.

לכן , נערכנו בדוחק לקליטה ארעית בלבד. נדמה לי, שעשינו זאת טוב,

ויעיד על כך נציג משרד החינוך, המפקח על המחמ"ד, שאיתו טפלנו בנושא.

במהלך קליטת הילדים האתיופים התגלו בעיות רבות בעיקר לגבי תנאים

פיזיים לאכלוסם. יש לנו מחסור בחדרי כיתות. נהריה היא עיר שקולטת, עם



אוירה חיובית, אך יש בה מחסור בחדרי כיתות. הילדים האתיופים בביה"ס

אבן-שוהם למדו במקלט, ואפשרנו להם תנאי למידה אלה, למרות שלא התכבדנו

בצורה שבה, כרשות, היינו צריכים לטפל בזה. מכיון שנאמר לנו שהקליטה

היא ארעית, טפלנו בהם ונערכנו להשתלבותם במערכות החינוך בנהריה. לאחר

שיצאו והגיעו לחצרות יסף, סודרה הסעה, כדי שיסיימו את הלימודים

במוסדות החינוך שבהם החלו ללמוד. נתקלנו בבעיות בטיחות מאד קשות

במערך ההיסעים שאורגן במוסדות החינוך. מספר ילדים נפצעו. בנוסף, יש

להם בעיות של נסיעה בתחבורה ציבורית ממקום אחד למשנהו. מבחינה

בטיחותית, חרדנו לילדים אלה.

בנהריה קיימת קליטה של עליה רוסית גדולה, שאנו מתמודדים עמה עד

היום. לצערנו, הסתייענו מעט מאד במשאבים של משרד החינוך, ולא זכינו

לסיוע רב. מה שלוחץ ומעיק עלינו עתה אינו נושא אגרת תלמידי חוץ, שהיא

בעיה קלה, אלא העובדה, שאנו חסרי יכולת פיזית לקלוט את הילדים

בנהריה. עניי עירנו קודמים, ועלינו להתמודד עם בעיות מקומיות קשות

בתחום החינוך. אומנם מדובר בקליטת 110 ילדים בלבד, אך גם לגביהם יש

לנו בעיות פיזיות. אני מדברת על הילדים שלמדו ונקלטו אצלנו בדוחק. לא

יצרנו תנאים הולמים עבורם, כי משרד החינוך מעולם לא אמר לנו שישיבתם

כאן תהיה קבע. בתנאי זה קלטנו אותם, ועשינו זאת בצורה טובה.אלה הם

110 ילדים, שמבחינה בטיחותית יש לדאוג להם למערך של היסעים.

עבור ילדים אלה המליץ לנו משרד החינוך והתרבות להכניס קרוונים או

צריפים לחצרות בתי הספר. לפני 10 שנים, כנציגת הסתדרות המורים,

נלחמתי בוועדת החינוך של הכנסת להסרת הצריפים, כי אנו אזור קו עימות.

עתה, הפתרון שמציע משרד התינוך והתרבות הוא הכנסת קרוונים. ברור,

שאנו, כאזור קו עימות, מבחינה בטחונית ובטיחותית, לא נכניס אף לא

קרוון אחד, כי אנו מנועים מלעשות זאת.

י י בא-גד;

מדברייך מתקבל הרושם של בני ערובה: אם יתנו לנו מבנים קשיחים,

נקבל את התלמידים האלה.
ר' פולקנפליק
איני מתנה תנאים. משרד החינוך הטעה אותנו. מראש, לא הוקמה תשתית

לקליטת הילדים האלה, כי כל הזמן נמסר לנו שהם ארעיים, ושברגע שיסגרו

את מרכזי הקליטה בנהריה הילדים יעזבו. לכן , נערכנו וקלטנו אותם, ולא

במעט הזנחנו אח הילדים שלנו. יש לנו בעיות עם הקליטה הרוסית וישנם גם

ילדי אתיופים שקלטנו. יש לנו את מעון "תפוז", שבו קלטנו אותם לשביעות

רצון כל הצדדים.
ש' יהלום
יש שם בסך הכל 12 ילדים.
ר' פולקנפליק
בסדר, אבל אנו מתמודדים עם הקליטה הזו. זו קליטה שמצריכה

התמודדות. ברגע שחצרות יסף הפכה להיות מועצה שיפוטית, אי אפשר לכפות

על רשויות מקומיות להתמודד עם בעיות נוספות. יש בידינו את הנימוק:

עניי עירך קודמים.
ש' יהלום
הפתרון שלך הוא רק לגבי אתיופים.
ר' פולקנפליק
לא מדובר באתיופים בלבד.
היו"ר עי זיסמן
רחל פולקנפליק, האם זוהי עמדה הרישמית של עירית נהריה ?
ר' פולקנפליק
כן .
א' לחייני
אני ממלא-מקום ראש עירית עכו ומחזיק תיק החינוך. אני מקווה,

שאיננו יושבים כאן כנאשמים, שכך נאמר כאן שניתן לכפות עלינו דברים.

העיר עכו מתחבטת בענייני חינוך במשך שנים. בקרנו, אני וראש העיר,

מספר פעמים בשנה החולפת אצל המנכ"ל, בעניינים אלה, אך לא שמענו שום

תשובה. 35% מהתלמידים בעיר הם טעוני טיפות. במשך השנים צימצמנו

כיתות, כדי שנוכל לטפל, בצורה פרטנית, ככל שניתן , בתלמידים. גל העליה

המבורך הביא למצב של רויה בכיתות. אנו זוכרים את מאבק הסתדרות המורים
על מספר התלמידים בכיתה
מעל 40 ילדים או מתחת לזה. במצב בלתי נסבל

כזה, ילדים למדו. מבחני המשוב הוכיחו, ויש למשרדי החינוך את הנתונים,

שמלבד בית-ספר אחד, החינוך בעכו אינו במצב כה טוב מבחינה ארצית.

מערכת החינוך בעכו עובדת קשה מאד, כדי להגיע לכל ילד ולהעלות את

הרמה. אין לנו התנגדות לשום עולה. ישנם בעכו 550 קרוונים. כל הילדים,

רוסים או אתיופים, משובצים במסגרות החינוך שלנו ומקבלים את היחס

והטיפול הטוב ביותר שעלו יכולה לתת. וזאת, גם במחיר של מימון קרוב ל-

40 משרות ע"י עירית עכו, שאינן מוכרות ע"י משרדי החינוך או הפנים.
אי גור
על אלו 40 משרות מדובר ?

א' לחייני;

מדובר על משרות של גננות, עוזרות גננות וגם משרות בבתי ספר עצמם.

נקודת הראיה שלנו היא, שככל שהכיתה קטנה יותר בבעיות, הטיפול הוא טוב

בה יותר. דבר זה לא מוכר ע"י המשרדים, ואנו משתדלים בכל כחנו לשפר את

מצב החינוך בעיר. לפני העליה, הוכרו 9 תקנים של שפ"י (שירות

פסיכולוגי ארצי) לעיר עכו.
ז' אורלב
שפ"י שייך לוועדת הקליטה ולא לוועדת החינוך והתרבות.
א' לחייני
בשפ"י אושרו לנו 9 תקנים, אך בפועל אנו מקבלים 5 משרות בלבד,

ואנו אלה שמממנים את השאר. בעליה הזו לא מוכר בכלל שיש צורך כזה,

וההתמודדות היא קשה. כל עולה, ללא קשר למוצאו, זקוק לטיפול הצמוד

והפרטני . אנו רוצים לקבל כל עולה ולתת לו שירות טוב. אבל, כדי לקבל

200-100 ילדים למערכת, לא אמוטט מערכת של 11 אלף תלמידים. בעכו ישנך

בעיות קשות ומורכבות, שיש להתמודד עימך , כי מדובר במערכת מעורבת.
עתה, אומרים כי
היום אין מה לעשות, קח את התלמידים האתיופים.

אבל, היה מה לעשות! ישבנו בפני ועדת החקירה, בראשות מיכאל דקל,



והצגנו את עמדתנו שלא לתת שירותי חוץ. הסכמנו שיעבירו את אתר

הקרוונים הזה מוניציפלית לעכו, בתנאי שמראש יתוכננו מוסדות החינוך.

בעכו ישנה מצוקת כיתות, וחטיבת הביניים עדיין לומדת בצריפים מימי
המנדט. ואתם אומרים לי
במערכת שיש לכם קילטו את התלמידים, כי אין

ברירה אחרת. מדובר על קליטת 98 ילדים אתיופים מתוך כ-11 אלף תלמידים

בעכו .
ש' יהלום
כמה תלמידים ישנם במערכת החינוך הממלכתית-דתית בעכו ?
א' לחייני
בבית-הספר הממלכתי-דתי בעכו ישנם 503 תלמידים בלבד, ובחינוך

העצמאי ישנם 235 תלמידים. יש להכניס את 98 התלמידים האתיופים לשני

בתי ספר בעכו. יש לנו התמודדות עם משרד החינוך; אנו מאמינים, שאנו

צריכים לקבל עזרה, ואילו הם מאמינים שאין תקציב- אנו נעזרים בכל מיני

שעות העשרה, כי גם במשרד החינוך עכו מוכרת כעיר בעייתית, ואנו

מתמודדים עם בעיה זו מדי יום.

הבעיה של קליטת התלמידים האלו לא התעוררה היום. למעשה, אנו

התרענו על אי היכולת לקליטתם במערכת שלנו. יש לי קרוב ל-18 כיתות

בתהליכי בניה בחטיבת הביניים וביסודי. כיום, ב-4 כיתות קרוונים

ברמב"ם לומדים ילדים אתיופים. איני יכול להשאירם, באופן תמידי, ב-4

כיתות קרוונים אלה. על חברי הוועדה, לבוא לקיטנה, שערכנו לילדי

האתיופים, ולהיווכח בקושי שבלמידה במבנה כזה בקיץ. לגבי התלמידים

הרוסים, מדובר בשילובם בכיתות קליטה, וגם בהם אנו משקיעים לא מעט.

אנו מגיעים למצב של רויה בכיתות האם. ביטלנו כמעט את כל כיתות הספח

והפכנו אותן לכיתות אם. עד מתי נוכל להמשיך ולסבול ?
א' רביץ
מה אתה מציע, כדי שתוכל לחזור לראש העיר: סידרתי את העניין ואפשר

לקלוט את 100 התלמידים ?
א' לחייני
איני רוצה למוטט מערכת של 11 אלף תלמידים. אני מציע, שאם משרד

החינוך יקים באתר קרוונים לגיל הרך, הרי שניתן להקים מספר כיתות

נוספות לאותם 200 תלמידים, שמיועדים לרשויות אחרות, ולתת להם טיפול

במקום.
ש' יהלום
למעשה, אתה מציע בית-ספר לעולים חדשים בלבד.
א' לחייני
זה לא בית-ספר לעולים חדשים בלבד. אי אפשר לומר לרשות מקומית: זה

אתר שלנו, אנו נטפל בו בצורה כוללת, ואתם תתנו רק את השירות. איננו

מוכרים שירות. יש לעכו מערכת קשה ובעייתית משלה, וידוע לכל אחד שכל

עולה פירושו תוספת בשעות ההעשרה. אני חלק ממדינת ישראל, ואיני רוצה

שיקרה מצב כמו בעליות קודמות בעבר. הייתי חלק מהעליה הקודמת. איני

יכול למוטט מערכת בת 11 אלף תלמידים.

העמדה שהצגתי היא עמדה נחרצת של כל הנהלת העיר.
י' פתאל
אדבר על הפן פיזי והפן התוכני של הנושא: הפך הפיזי - נכון כהיום, עדיין איך פתרון כ-450 ילדים לגבי ה-1

בספטמבר. עדיין לא רשמתי אותם, ואיני יודע איך לערוך את מערכת

ההיסעים. אין זה פשוט לחלק עולים חדשים במספר רב של בתי-ספר. מדובר
בלוגיסטיקה מסובכת
באיזו שעה יוצאים ומתי חוזרים. כבר היום, יש מצב

בשטח שחלק מהילדים נשלחים ע"י נהג האוטובוס בבית-הספר. לאמור, עדיין

לא התחלנו ברישום, ואיננו יודעים איפה הם ייקלטו ב-1 בספטמבר. מדובר

ב-450 ילדים, שצריכים להיות מוסעים לבתי ספר בסביבה. מדובר על
הרשויות
עכו, נהריה, שלומי מעלות קרית אתא. בנוסף, קיימת הבעיה של

היסעים של שעה וחצי לבתי-ספר במחוז חיפה; יש להסיע כ-98 ילדים לטבעון

ולרכסים. - הנושא הפיזי עדיין לא פתור.
ז' אורלב
כל זה נעשה, כדי לשמור על הכלל של 20%-25% מתוך כל בית ספר.
י' פתאל
הפן התוכני - גם כאן יש בעיה, שיש לפותרה. בשנה שעברה, למדו

ילדים אלה למדו בכיתות בבתי ספר. הסיוע שניתן להם לא היה ברמה מספקת,

כי נקלטו בכיתות קלט עם מורות חיילות ובכיתות נפרדות. התוצאה היא,

שרוב התלמידים האלו כאילו נשארים כיתה, ובשנה הבאה יתחילו באותה כיתה

שבה היו בשנה הקודמת. חלקם, גם בשנה הבאה, יצטרכו להמשיך ללמוד

בכיתות קלט. אם לא נעשה השנה מאמץ לתת להם דחיפה רצינית בלימודים,

אנו עלולים להפסידם. לא יכול שלאחר שנתיים בארץ, עדיין לא ישלטו בשפה

ובכתיבה ויוכלו לקבל מהלך חיים סביר בארץ. לדעתי, יש לתת להם יום

לימודים ארוך לא עד שעה 13:00, אלא עד שעה 16:00, עם סיוע ועזרה,

במקומות שבהם הם יצטרכו ללמוד. בלי זה ובלי כוח מקצועי, שניתן לזה

באישור משרד החינוך לשעות רזרבה, אם אם תיפתר הבעיה של המקום הפיזי,
עדיין לא תיפתר הבעיה האמיתית
לימודי הילדים.

כאמור, הבעיה של נסיעות בנות שעה וחצי היא בעיה נפרדת. העולים

האתיופים הם נהדרים, ומוכנים לקבל זאת בסבלנות. הקייסים מוכנים לנסוע

שעה וחצי לטבעון בפקקים של הבוקר. הילדים, עד גיל 12, צריכים לצאת ב-

6:30 בבוקר מהאתר, כדי להגיע בזמן לבית-הספר. יש לציין , שבאתר ישנם

500 מגורונים נוספים, שעדיין לא אוכלסו.
היו"ר ע' זיסמן
שר הבינוי והשיכון הודיע, שעד חודש מאי 1993 לא יגור אף יהודי

אחד באתרי קרוונים במדינת ישראל.
י' פתאל
באותם מקומות, שלומדים עד 12:00 בלבד, נראה שהתלמידים האתיופים

נוסעים יותר מאשר לומדים. בבתי-הספר הממלכתיים יש פתרונות, כי מדובר

במספר קטן יותר של תלמידים והמועצה האזורית קולטת את רובם. נדמה לי,

שגם עלו קולטת את רובם, אלא אם כן יחליטו לא לקלוט גם אותם.
א י לחייני
הנתונים שלך לא מדוייקים. בעכו, לא דובר על קליטה כלל.
י' פתאל
לגבי נושא חברי המועצה, שהעלה מנכ"ל משרד החינוך והתרבות. מנכ"ל

משרד הפנים הבטיח, שרק כשיתארגנו מנכ"לי המשרדים הוא יפנה אליהם

בהצעה לשלוח כל אחד את נציגיו.

היו"ר ע' זיסמן ;

יש לבדוק מדוע קרית אתא לא מיוצגת בישיבה זו, למרות שהוזמנו. אני

מבקש לשמוע את גדעון לב, נציא מרכז השלטון המקומי.

ג' לב;

ראשית, הרשויות המקומיות קלטו את העליה שעלתה לארץ, במאמצים

עצומים מכל הבחינות, ועל כך הן מקבלות מחמאות רבות. הן עשו זאת ללא

תקציבים. תקציב גדול מאד, המיועד לקליטה, מתוך תקציב המדינה, אינו

מנוצל, כי לא בא מספר עולים מספיק. התקציבים לא מגיעים לרשויות, אם

לא לרשויות שעליהן מדובר כאן וגם לא לתחום החינוך. המנכ"ל יודע זאת

והוא לוחם על כך. גם על התקציב עבור כל ילד אין הרשויות מקבלות דבר,

והן מכסות את הוצאות הילדים, כולל תשלומי חובה של ההורים.

שנית, יש לחשוב על מה שהיה צריך להיעשות לגבי המקרה הזה. לא היה
צריך לומר
נסדר את ענייני הכסף מתר או עד סוף שנת הלימודים, כמו

הבטחות אחרות שניתנו. להיפך, יש לומר לרשויות: הנה לכם תקציב של

תלמידי החוץ. דרך אגב, איננו זהים כל כך בדיעותינו עם משרד החינוך,

אך אנו מקבלים את מה שהוא קבע.
ז' אורלב
תשלומים אלה אינם הבעיה.
ג' לב
אם חסרות כיתות, אין להעמיד קרוונים, אלא יש לומר: אנו דואגים

לבניה בצורה זו או אחרת, ואנו נעזור לכם בכל האמצעים. לוועדה זו, לשר

הקליטה, לוועדת השרים ולמרכז השלטון המקומי היו פנים אחרות כלפי
העיריות, אילו היו אומרים להן
אתן תקבלנה את זה, ותקבלנה אם את

העולים. אבל, בתנאים בלתי אפשריים, בלי הכספים שישנם ולא נוצלו, קיים

קושי רציני בקליטת העולים.
היו"ר ע' זיסמן
מדבריך עולה, שאם היו דואגים לתקציבים ולכל מיני סדורים

ארגוניים, לא היתה מתעוררת בעיה זו.
ג' לב
עמדת השלטון המקומי זהה לעמדת העיריות: אנו קולטים את כל העולים

בלי שאלות.
היו"ר ע' זיסמן
אתה כאן לנציג השלטון המקומי. המועצה החדשה היא גם שלטון מקומי.

מהי העמדה הרישמית של מרכז השלטון המקומי ?
ג' לב
העמדה הבסיסית של מרכז השלטון המקומי , שנמצאת בכתובים, היא שאם



משרד החינוך לא יכול לספק מקומות קליטה של כיתות לימוד, מכל סיבה

שהיא, הוא אחראי לדאוג לתנאים של כיתות לימוד ותנאי הלימוד במקום

אליו הוא דורש להעבירם. העברת התלמידים, ללא תנאים אלו , אינה מקובלת

עלינו. עמדה זו נכונה לא רק לגבי אתיופים.
ח' גולו
אני האחראי על נושא האתיופים במשרד הקליטה. משרד הקליטה הוציא
לפני חודש את עמדתו המפורשת
"על פי החלטת קבינט הקליטה, החל מהשנה השניה לשהיית

עולי אתיופיה בארץ, ניתן לשלב את ילדי העולים בכל מסגרות

התינוך המאושרות, ללא מגבלות של בלעדיות מערכת החינוך

הדתית. הרשויות ישקלו את מכלול הגורמים המשפיעים בזמן
תכנון שילוב הילדים למוסדות
א. עדיפות לחינוך הדתי בתחילת הדרך.

ב. רציפות החינוך והשהיה במוסד החינוכי.

ג. שילוב אזורי וחברתי.

ד. קיצור קווי הסעה ככל האפשר.

ה. פרישת מוסדות חינוך באזור.

ו. מניעת יצירת כיתות עולים או כיתות לא מאוזנות מספרית,

בהתאם למה שאמר כאן מנכ"ל משרד החינוך והתרבות.

ז. העדפה אישית של משפחח העולים."

זוהי חשובתי לגבי עמדת משרד הקליטה בנושא העולים. חלק מהבעיות

נובעות מהעובדה, שאילו בפתרונן היינו נוקטים בגישה הנ"ל, בכל

המערכות, היה ניתן לפתור את חלקן .

יש צורך במציאח 7000 פתרונות דיור לעולי אתיופיה שאינם נמצאים

בדיור קבע. לא בטוח שיגיעו לפתרון כולל בשנתיים הקרובות. יש להבין

שמדובר בצורך בניית קבע, והעדה האתיופית עדיין נמצאת בניידות. יש

לבנות בזהירות ולא להשקיע במקומות לא נכונים לטווח ארוך.

מקורות כספיים - ישנם מקורות מסודרים ומתוקצבים לנושא. קיים סל

קליטה לרשות המקומית. אני מזדהה לגמרי עם מרכז השלטון המקומי לגבי מה

שנעשה בתחום זה. ישנן אגרות שירותים נוספים ואגרות לתלמידי חוץ

שמתוקצבים, כולל עולי אתיופיה, במסגרת סל קליטה לרשות המקומית. כ-40%

מסל הקליטה מיועד לתחום החינוך.

ר' פולקנפליק;

איננו מקבלים דברים אלה כלל.
ח' גולן
לא אמרתי שאתם מקבלים את דבריי. כשהוחלט על הקמת חצרות יסף, משרד

הקליטה הצטרף, בכתב, למשרד החינוך והתרבות ולמשרדים אחרים, להתנגדות

נחרצת להקמת מועצה מקומית. נאמר, בזמנו, שלמועצה אזורית מטה אשר אין

אמצעים, אך כשיקימו מועצה אזורית אז כן יהיו לה אח האמצעים. עתה, אנו

רואים שהתוצאה היא הפוכה, וזוהי שערוריה שאין לדוגמתה. אין סיבה

שחצרות יסף לא תקבל את כל סל הקליטה, לפחות בתחום החינוך. לפי משרד

האוצר, זה מחוקצב למשרד הפנים, לרשות המקומית שיוכל לפעול באמצעותה.

משרד הקליטה מתנגד בתוקף להסעות ארוכות טווח. איני מתנגד לשום

שיקול פדגוגי של משרד החינוך, ואין לי סמכות ויומרות לזה, אולם אנו

מתנגדים, בחריפות, להסעות ארוכות טווח של ילדים בכל הגילאים, ולו גם



למטרת חינוך הדתי. עמדת משרד הקליטה היא, שהרשויות חייבות לקלוט את

התלמידים, במספרים שהוצגו כאן, ולתת להם את הפתרון . מדובר כאן בכבשת

הרש, ולא מעבר לזה.
היו"ר ע' זיסמן
אני מבקש לשמוע את רחמים אלעזר, מזכיר התאחדות עולי אתיופיה.

ר' אלעזר;

בעת מבצע שלמה ומבצע משה לפניו, נדמה היה שכולם רוצים לעזור.

אבל, כשהחגיגה הסתיימה והתחלנו את החיים האפורים, את הקליטה האמיתית

של העדה, התברר שישנן תופעות שלא חלמנו שתהיינה. זה מתחיל בשכונות

מסויימות, שלא רוצות לקלוט עולי אתיופים מחשש שערך הדירור ירד וממשיך

לבתי-ספר החוששים שרמת הלימודים תרד אם יקלטו תלמידים אתיופים.

דניים רבות בנושא יהודי אתיופיה. ישנם עולים גם ממדינות אחרות,

ואיני שומע שיש בעיה בקליטתם בשכונות או שישנן בעיות של כיתות

לגביהן. נראה, שבעיות אלה מתעוררות, רק כשמדובר ביהודי אתיופיה. אנו

עשויים לחשוב, לא בכוונה, שיש כאן ריח של אפליה. הדברים האלה גורמים

לנו למחשבה; המדינה הביאה את העולים מאתיופיה, והיא זו שצריכה לדאוג

לקליטתם בכל המערכות, בלימודים ובשכונות. איני חושב, שיש כאן מישהו

שיש לו את הזכות לקבוע איפה יהודי יגור. באתיופיה קבעו היכן נגור,

בגלל היותנו יהודים. אבל, כאן בישראל, אין זכות ליהודי לומר לנו

שאיננו יכולים לגור וללמוד במקום מסויים. אני מצטער מאד, אך דבר כזה

לא יכול לקרות. אנו כאן , כדי להיקלט בחברה הישראלית וכדי לחיות עם

כולם.

לעתונאי איני מרבה לחפש דברים שליליים. מבצע שלמה היה מבצע אדיר,

אך היום מתגלים בו דברים שליליים. למשל, שמו עולים לבדם בקרוונים

במקום מסויים, כדי שלא יתערבו בחברה ויצרו סווטו ישראלי. יצרו כאן

מעברות נוסח 1992. העולים לא יכולים להגיע לערים לקנות מצרכים,

והילדים לא יכולים לשחק עם ילדים אחרים. איך הם ילמדו?! בעוד 10-5

שנים, הילדים האלו עשויים להאשים את המדינה, כמו שעולים משנות ה-50

עדיין מאשימים את המדינה.

הסעות - הטלטלה הזו חייבת להיפסק. אי אפשר להמשיך לטלטל את
הילדים
בתי מלון , בתי הארחה, קרוונים וכו'. כמה טלטלות עלינו לעבור?

הילדים צריכים לקום ב-6:00 בבוקר, כדי להגיע בזמן לבית-הספר, וזה

חייב להיפסק.
היו"ר ע י זיסמן
כשהאיעה העליה בינואר 1989, היו אנשים, שקראו לעצמם נציאי שכונות
אותנטיים, שאמרו
לא צריך עליה, תחילה יש לסגור את הפערים, להגיע

לעצמאות כלכלית וליצור חוסן חברתי, ורק לאחר מכן יש לקלוט את העליה.

אותו דבר נאמר עתה. אם עולים אלה היו ארים בנהריה, העיריה היתה צריכה

לקלוט אותם כמו שקלטה את האתיופים שנקלטו שבה והפכו לתושבים קבועים.

נוצר כאן מצב, שמסיבות שונות האתר הוא מחוץ לגבולות המוניציפליים של

העיריות הללו, ולכן הם חורגים.
רחמים אלעזר טוען
באנו להיקלט בארץ. קילטו אותנו בתוך נהריה

ועלו, ולא באתרי קרוונים. אם הבעיה היא כספית בלבד, נפתור אותה. אבל,

התרשמתי , שהבעיה אינה כספיל בלבד. אוי לדמותה של עכו, לולא העולים

החדשים. נכבד את תושבי עכו הערבים, אך אנו רוצים שיהיה רוב יהודי

בעיר. מי ייצור את הרוב היהודי אם לא העליה ?!



א' לחייני ;

אנו הצענו זאת.
היו"ר ע' זיסמן
אני יודע שהצעתם זאת, אבל רק העליה האתיופית תציל את הרוב היהודי

בעלו. כשיהיה שלום, לא נסכים לשיבה, אך יהיה איחוד משפחות. והעליה

תבטיח את הרוב היהודי. איני מאשים אף אחד בגזענות, ובודאי לא את אלי

דה-קסטרו, שהוא ידיד אישי שלי. אולם, כאן נוצר מצב, שבו הפכנו אותם

לחריגים. נתתי דוגמא של בתי, כי במדינת ישראל לצערי יש עיוות ערכים.

כל דבר שנראה תריג מעט, על בסיס סוציאלי, דתי אתני וכו', לא מתקבל.

דבר זה צריך להיפסק. מה שקורה עתה הוא, שהכותרות בעיתונות העולמית

אומרות, שבארץ ישנם גילויי אפלייה וקיפוח, גם אני הייתי במעברה לפני

50 שנים, ושם לא הפרידו בין בני ארץ אתת לאחרת. אנשים שסבלו בעבר, הם

שאינם מבינים עתה שאסור לעשות דברים שנעשו אז, ולא היו צריכים

להיעשות. - זה הדבר החמור.
מ' לובלסקי
זהו נושא רציני, ויש צורך בקו עיקבי כלשהו בטיפול. הבנתי, כפי

שאמר אתמול שר הקליטה, שללא הרשויות המקומיות, אין קליטה. לכן , אי
אפשר לומר להן
אתן מצוות לעשות כך וכך, אלא יש לתת להן את

האפשרויות. אני אומרת, באחריות, שהרשויות המקומיות שמיוצגות כאן , לא

קיבלו את התנאים. אם הן לא קיבלו את התנאים, אין להעלות על הדעת

שיתחילו להסיע את הילדים מחצרות יסף לרכסים או לקרית טבעון.

יש לבדוק מהי טובת הילדים. בנסיבות העניין, אולי עדיף בינתיים

למצוא פתרון בחצרות יסף עם צוות מורים מתגברים. אם משרד החינוך חושב,

באחריות, שלטובת הילד יש לאפשר לילדים ללמוד, באמצע, בין עכו לנהריה,

או בקיבוצים באזור. מכיון שיש צורך במוסד ממלכתי-דתי, נראה שאין

אפשרות כזו. לכן , יש לתת לערים אלה את התנאים פי כמה וכמה, כולל את

השעות הנחוצות, ואז אפשר להתמודד עם הבעיה של ישיבה בקרוון . ממלא

מקום ראש עירית עכו תאר כמה קשה, בתום הקיץ, להחזיק ילדים בקרוון . אם

חושבים שהפתרון הוא באמצעות הרשות המקומית, בעיניי יש אופציה או בעכו

או בנהריה. הילדים יחזרו מדי יום לאתר הקרוונים בשעה 16:00, ואוי

לאינטגרציה שתהיה. יש לבדוק, בתנאים הנוכחיים של חודש אוגוסט, מהי

טובת הילד. יהודה פתאל אמר כאן שהם הפסידו שנה. אין הכוונה שהם

מפארים, אלא שהם נמצאים בפיגור, בגלל נסיבות שונות.

ז' אורלב;

יהודה פתאל, אין זה נכון . האם לאחר חודש עבודה אחד אתה קובע שהם

נמצאים בפיגור ?
מ' לובלסקי
יכול להיות, שיש לתת להם פי כמה וכמה בחצרות יסף. אני לא רואה,

שערוכים כאן לפתרון רק בעכו ונהריה. נאמר כאן שהאתיופים מוכנים

לנסיעות הללו. ודאי שהם מוכנים. הם מעוניינים בחינוך הילדים. הם

מסכנים, האם הם יכולים לא להסכים לנסיעות ארוכות אלו?! מדוע אי אפשר

למצוא פתרונות אתרים ? יש לעבוד עם הרשויות המקומיות. בעיני, לצורך

חצרות יסף, מדובר על לימודים בעכו ובנהריה, ולכן יש להעמיד לרשותן

מיד את כל האמצעים הדרושים לקליטה זו: תגבור שעות וכו'.
א' רביץ
אני מצטער שלא נמצא כאן נציג משרד הפנים, שיכול היה להאיר את



דרכנו בנושא.

היו"ר ע' זיסמן ;

לא הזמנו את נציג משרד הפנים לישיבה זו.

אי רביץ;

ברצוני להבין את ההגיון בהקמת הרשות המקומית חצרות יסף. אני מקבל

זאת כעובדה, שכנראה ישבו על המדוכה, לגבי הקמתה. מהיכרות עם משרד

הפנים, אני יודע שבקושי הוא נותן לישובי קבע את ההכרה כמועצה מקומית.

לכן, אם הוא מקים רשות מקומית, הוא אינו מתכוון לדבר זמני. יש לשקול

את הנושא לגבי הטווח הארוך. משרד הפנים נוטה לספח רשויות לתוך רשות

אחת גדולה.

אם לא נצליח לשנות החלטת משרד הפנים בעניין , הרי שישנה כאן סואיה

עם אתגר גדול, אתגר ליהדות אתיופיה. איני יודע אם היה מקרה דומה, שבו

נתנו רשות מקומית לעדה שלימה ואמרו לה: אתם גרים כאן , היו אדונים

לעצמכם עם כל המשתמע מכך. אתם תוכלו להקים את כל המערכות במו ידיכם,

ובינתיים יש לכם מועצה ממונה. אני מסכים שאתגר זה נכון לטווח ארוך,

ולא יתבצע בן-לילה. אבל, אין כל ספק, ואני אומר זאת לנציגי העדה, שאם

זו תמשיך להיות רשות עצמאית, היא תצטרך בסופו של דבר לדאוג לכל

המערכות בעצמה. ולהיפך, אולי אתם תוכלו לקלוט שכנים אצלכם, עם כל

הנחת והכאב שבדבר.

השאלה היא מה עושים כעת, בטווח הקצר. אילו היה כאן נציג האוצר,

היה כי נוח יותר כי אני מכיר את המערכות. נאמר כאן , שהכסף אינו מהווה

בעיה. אני יודע, שכסף זה גועל נפש, אבל כשיש אותו אפשר לעשות איתו

דברים חשובים. בטוחני, שנהריה, שבאמת התמחתה, ובהצלחה רבה מאד,

בקליטת עליה, הייתה שמחה לקלוט גם עולים אלה. לגבי קליטת 98 תלמידים

בעכו, מדובר באחוז זניח מתוך כל תלמידי מערכת החינוך בעיר. מבחינת

המעמסה, מדובר באחוז אחד בלבד. יש לפנות למשרד האוצר באמצעות משרד

החינוך והתרבות. מדי יום אנו עדים לכך, שתקציבים מאושרים והכל נראה

בסדר, אך הכסף לא מגיע ליעדו. לכן, טוב עשה חבר-הכנסת שאול יהלום

שהפנה את תשומת ליבנו לזעקת המקרה הנוכחי. כוועדה, עלינו לפנות
לממלכה ולומר
תנו את הכסף הדרוש!

אני פונה לנציגי יהודי אתיופיה. אנו מדינה קולטת עליה, ואנו

עושים זאת באהבה. כנציגים בעלי כושר ביטוי נפלא, עליכם להעביר מסר זה

לבני העדה. נכון הדבר, שישנם קשיים ודיעות קדומות שונות, מעבר לקושי

ההלכתי. הלואי ולא היה הקושי הזה.
אי גור
ראשית, אציע תיקון סמנטי, אך מהותי, שלגביו ראישים יהודי

אתיופיה, כפי שהיה כל אחד מאיתנו בתקופתו. בדרך כלל, אנו מכנים אותם

"אתיופים".
א' רביץ
כך אומרים לכולם: רומנים, פולנים, תימנים גרוזינים וכו'.
היו"ר ע' זיסמן
בפעם הראשונה, שפגשתי את חבר-הכנסת אפרים גור, הוא אמר לי: אל

תגיד "גרוזיה", אלא "גורגיה".



א' גור;

אני מניח שאף אחד לא היה רוצה שישתמשו במילים: מרוקנים, גרוזינים

וכו'. כמי שמשדרים מסרים לציבור וגורמים לקבלת מינוח מסויים בקרב

הציבור והתקשורת, אני מציע להשתמש במינוח: יהודי אתיופיה או יוצאי

אתיופיה, ולא במילה "אתיופים" לבדה.

שנית, לאחר שמיעת הדוברים, התרשמתי, שהבעיה היא כספית. התרשמתי,

שאילו בנו כיתות נוספות ברשויות המקומיות ולא קרוונים והיו מעבירים

את התקציבים, לא היתה נוצרת בעיה בקליטת העולים.
ז' אורלב
ברור, גם למשרד החינוך והתרבות, שכל קליטה מלווה בתוספת הבניה

וההצטיידות הדרושים. אני מודיע לך, בשם משרד החינוך והתרבות, שהתוספת

הזמנית של התלמידים תלווה בפתרונות, כפי שאנו עושים בכל רחבי המדינה.

אי גור;

התרשמתי שלא כך הדבר.

א' לחייני;

הבעיתיות בעכו לא נוצרה בגלל בעיות הכסף או הבינוי בלבד. פשוט

רציתי לציין את העובדה, שמדובר בשני בתי ספר, שיקלטו את הילדים. בשני

בתי ספר אלו ישנם כ-400 ילדים ותיקים, של-40% מהם טעוני טיפוח. כבר

יום, לומדים במערכת כ-100 אתיופים עולים מאתר הקרוונים. אם אוסיף להם

100 תלמידים אתיופים אני יוצר מצב קשה ביותר. ייוצר מצב ש-33% מסך

תלמידי בית-הספר יהיו עולים חדשים + 40% טעוני טיפות. התוצאה היא:

התמוטטות מוחלטת של המערכת. - איננו מוכנים לכך.
א' גור
לא דיברתי רק על עכו. יכול להיות שבעיר זו קיימת בעיה מיוחדת.
ז' אורלב
מדובר על תוספת של 100 תלמידים בלבד.
א' לחייני
יש לי אותם כבר במערכת.
א' גור
מדברי רוב הדוברים התרשמתי, שאילו היו פותרים את בעיות המבנים,

אילו היו מעבירים את אותם 40% מסל הקליטה, שאותם הזכיר נציג משרד

הקליטה, שלא תמיד מגיעים לרשויות, כפי שהשתמע מדברי נציג השלטון

המקומי, אילו היו מעבירים את התקציב, שמנכ"ל משרד החינוך אמר שזוהי

בעיה קטנה ואילו היו פותרים את בעיית ההיסעים, כי אז, למרות הבעיתיות

של הנושא, היה אפשר לגשת לפתרונות המידיים של הבעיה, בהסכמת כל

הצדדים.

שנת הלימודים עומדת בפתח. אני מציע, ששרת החינוך ומנכ"לה יזמינו

את כל ראשי הרשויות המקומיות והממונים מטעם ההנהלה על נושא התינוך

ברשויות, ויחד ינסו לגבש, בתוך ימים סבורים, פתרונות זמניים וסבירים,

לתקופה מסויימת, עד שייעשה בינוי או עד שיימצאו פתרונות קבועים יותר.

יש לגבש מסמך כלשהו , שיכלול התחייבויות כספיות על מנת להציע פתרונות.



איני רוצה להאמין , שראשי רשויות, שקלטו את העליות, הם עד כדי כך רעים

ומוגי לב שאינם רוצים להעניק חינוך לעולים מאתיופיה.
רי פוליקנפליק
הרשויות המקומיות קלטו את העליות, למרות הקשיים שמערימים עליהן

למשרדי הממשלה על כל צעד ושעל.
ש' יהלום
ישיבה קונסטרוקטיבית זו הבהירה, שאין פתרון אתר אלא לקלוט אותם

לפי תוכנית משרד החינוך. מתוך הגישה, שזהו הפתרון היחיד, צריך משרד

החינוך לשבת עם הרשויות ולמצוא אמצעים נוספים לפתרון, כולל טעוני

הטיפוח. אני מציע שתהיה גישה של "כן , בתנאי שימולאו תנאים מסויימים".

אני מבין , שלא מדובר על פיתוח וכו'.

יהודה פתאל, מבחינה תקשורתית, הוברר שהבעיה אינה בחינוך הממלכתי-

דתי, כפי שאמרת, אלא בעיה של הרשויות. לא יכול להיות, שלא ייאמר אלו

מאמצים עושים ודאי מנהלי בתי-הספר כדי לקלוט את העולים, במצב הקשה

הזה. החינוך הממלכתי-דתי חוטף סטירת לחי, כאילו שהבעיה נמצאת אצלו,

כאשר הבעיה נעוצה במקומות אחרים.

ש' אלגלי;

אני המחמ"ד (מפקח מחוזי של החינוך הדתי) בצפון. אני שמח, שהובהר

שהמנהלים שלנו יקלטו את הילדים האלו ברצון . החינוך הממלכתי-דתי בצפון

קלט, במבצע שלמה, 3,700 תלמידים עולים מאתיופיה, במבצע משה - למעלה

מ-2,000. קליטה מסיבית זו נעשתה במסירות נפש. ישנם שני איפיונים

לעליה זו, שיבהירו את מסירות הנפש שלנו בטיפול בבעיה:

1. עליה זו באה במסות גדולות ובאופן פתאומי, וזה תייב את המערכת

להיערך מבתינת כח-אדם והמקומות המתאימים. המערכת העמידה את מה שיש

לה לפתרון בעיה זו.

2. עליה זו נמצאת בניוד מתמיד.

האפיונים הנ"ל מצריכים תכנון וביצוע מתמידים.

ישנם בצפון הארץ 5 אתרי קרוונים, שהגדול שבהם הוא חצרות יסף.

באתר זה, אנו משתפים פעולה בצורה יפה ובמסירות נפש. מחוץ לילדי חצרות

יסף, ישנם עוד ילדים עולים בגליל המערבי: במעלות ישנה קבוצת עולים,

וישנם קרוונים גם בעלו. ישבנו וחילקנו אותם בבתי ספר, ואילו היה הזמן

הייתי מונה גם את העקרונות, שעל פיהם נתנו את הטיפול החינוכי, כאשר

נקודות המוקד הן טובת הילד העולה, טובת הילד הותיק וקירוב לבבות של

שתי אוכלוסיות. אנו פועלים ללא הרף.

בעלו ישנם עולים באתר הנופש ובאתר הקרוונים, שלמדו בבתי-הספר

רמב"ם והרצוג בעיר. אתר הנופש עובר לסנג'ין. אנו מבקשים שהילדים,

שהיו בלאו הכי בעכו, ישארו ללמוד בעכו.
א' לחייני
בעבר הם היו בתחום המוניציפלי של עכו. כיום, אנו פשוט נערכים

למערכת עם העולים שנשארו בעכו. אינני יודע אם ניתן להם את הטיפול

הטוב ביותר, אך הוא טוב יותר מזה שלפני שנה,



י' ויזל;

ברצוני להעיר, כנציג משרד החינוך באזור חיפה, שאנו מוכנים לקלוט

כל ילד, כדי לסייע בפתרון הבעיה של האתר באזור הצפון . ברצוני לומר

לנציג משרד הקליטה, שמחוז חיפה מתמודד עם קליטת ילדי אתר הקרוונים

הגדול נווה כרמל, שיש בו בעיות קשות. יום תתילת הלימודים קרב ובא,

והילדים האמורים להיקלט באתר עדיין לא הגיעו. בתי הספר אינם יודעים

מי מגיע ומתי, והבעיה היא קשה. אם התנודה הזו תהיה תנודה של חדשים

לבקרים, מערכת החינוך לא תוכל לתת את הפתרון , שהיא נותנת היום מתוך

מסירות לב.
ר' פולקנפליק
אני מותה על הצורה, שבה מציגים אנשי החינוך את הבעיה. הבעיה היא
פשוטה
קלטתם אותם, טיפלתם בהם בשנת הלימודים הקודמת, ולכן עליכם

להמשיך ולטפל בהם

ש' יהלום;

המתחיל במצווה, אומרים לו גמור.

ר' פולקנפליק;

כנציגת רשות מקומית וכממונה על החינוך, אני רוצה להשתבח בקליטת

ילדי העולים ובתנאים הטובים, שאנו מאפשרים להם. אמרתי, שתחת צל

הארעיות, לא טיפלנו בהם טוב כפי שאנו צריכים לטפל בהם; לא היו לנו את
כל התנאים הדרושים. השאלה היא
האם מכח האילוץ שוב נחזיק בהם או

שנקלוט אותם כיאה לעליה הזו, שיש לטפל בה במסירות? הדבר אי,נו פשוט

כל כך.
היו"ר ע' זיסמן
בוועדת העליה והקליטה ישנם נציגי סיעות שונות, אבל כולנו מפלגה

אחת הדוגלת בעליה ובקליטה. כולנו מבינים את החיוניות והחשיבות

הקיומית והלאומית של נושא זה. השתכנעתי בדבר אחד, שהסיבה, לאי קליטת

הילדים, אינה גזענות או קיפוח ואפליה.
ר' פולקנפליק
להיפך, אהבת יתר לעולים מאתיופיה.
היו"ר ע' זיסמן
כל הגורמים הקשורים בנושא הביעו את דעתם, גם נציגי עירית נהריה

וגם נציגי מועצת תצרות יסף. יש לפנות לשר האוצר בבקשה, שנציגיו

חייבים להיות בוועדה. גם בוועדת הכלכלה הם נכחו לעיתים רחוקות.

הגענו למסקנה יחידה, שאין בדברי נציגי הרשויות גזענות, קיפות או

אפליה. היה הבדל בין דברי נציגי נהריה לבין דברי נציגי עכו. נהריה

זקוקה לאמצעים לכיתות וכו'. נציגי עכו טענו, שבנוסף לחוסר באמצעים,
יש להם בעיה ספציפית
מתוך 11 אלף תלמידים ישנם 500 תלמידים בלבד

ששייכים לחינוך הממלכתי-דתי, שמתוכם ישנם 100 תלמידים אתיופים.

בנוסף, יש להם בעיה של טעוני טיפוח.
ו' מאור
מדובר על אותו מספר תלמידים אתיופיים, שהתגוררו בעבר בעכו ועברו

לחצרות יסף.
מ' לובלסקי
נציג עידית עכו אמר, שזוהי העמסת יתר של אוכלוסיה קשה ומיוחדת על

הרשות.
היו"ר ע' זיסמן
אקרא את ההצעה, שאותה ניסת זבולון אורלב, מנכ"ל משרד התינוך
והתרבות. ההצעה שאקרא פתותה לתיקונים
"הוועדה תומכת בעמדת משרד

התינוך והתרבות, לא להקים בתצרות יסף בית-ספר מיותד לתלמידים העולים

מאתיופיה. הוועדה דורשת מהרשויות המקומיות בגליל המערבי לקלוט את

התלמידים העולים מחצרות יסף במוסדות החינוך עפ"י פניית משרד החינוך

והתרבות." - אם רצונכם בכך, ניתן לפרט את שמות הרשויות המקומיות. בעת

ניסות הצעה זו דובר על עכו, נהריה וקרית אתא. בהתחלה, כלל זבולון

אורלב גם את שלומי, מאוחר יותר הוא ביקש למחוק את שלומי, והיום הוא

כלל אותה בדבריו. יכול להיות שנפלה טעות כלשהי ויש לבדוק את הדבר.

בנוסף, ניתך להוסיף להצעה זו, שהתלמידים לא יוסעו למרחקים

גדולים. יכול להיוח, שכתוצאה מזה ימצאו ישובים חדשים שישנו את החלוקה

הפנימית.
עוד נאמר בהצעה
"הוועדה תובעת ממשרדי הממשלה הנוגעים בדבר; משרד

החינוך והתרבות, משרד הפנים, משרד הקליטה ומשרד האוצר להעביר את

חיקצוב ומימון עלות קליטת התלמידים העולים מחצרות יסף תוך חודש ימים"
אי גור
האם יש למועצת חצרות יסף את התקציב כדי להעביר אח התקציב לרשויות

המקומיות ?
היו"ר י' זיסמן
מבתינה פורמלית, הכסף צריך לעבור למועצת חצרות יסף.
אי אור
נכון . יש לכתוב: להעביר לחצרות יסף את התקציב, כדי שהיא תעביר

לרשויות שקולטות את התלמידים.
היו"ר ע' זיסמן
נכון . וילמה מאור, מה נאמר בנוסת המקורי של ההצעה ?
ו' מאור
בנוסח הראשון של ההצעה: "הוועדה דורשת ממשרדי הממשלה להסדיר

כראוי את הסיוע התקציבי המתאים לרשויות המקומיות הקולטות את התלמידים

העולים".
היו"ר ע' זיסמן
לא הסכמתי לניסוח זה. ואז הוא ניסח זאת מתדש.
ו' מאור
הנוסת החדש הוא: "הוועדה תובעת ממשרדי הממשלה הנוגעים בדבר:

חינוך ותרבות, פנים, קליטה ואוצר להסדיר את תיקצוב ומימון עלות קליטת

התלמידים העולים מחצרות יסף תוך חודש ימים. " - כלומר, לא חצרות יסף

תעביר את התשלומים, אלא יש להסדיר את הכספים בלבד.



היו"ר ע' זיסמן!
עוד נאמר בהצעה
"הוועדה פונה למשרד הפנים לצרף את נציג משרד

החינוך לוועדה הממונה בחצרות יסף. מנכ"ל משרד החינוך והתרבות ידווח

ליו"ר הוועדה תוך שבועיים על הפתרונות שגובשו.". - הרב רביץ הציע,

שתקום ועדה כלשהי שתלווה את הנושא, משום שאנו מעוניינים להגיע לפתרון

הנושא לפני ה-1/9/92.

מ' לובלסקי;

אני חוששת, שברגע שהפניה היא לכל כך הרבה משרדים ממשלתיים, כל

משרד כאילו לוקח רק קטע מהטיפול, כאשר בעצם כל האחריות על פתיחת שנת

הלימודים היא על משרד החינוך והתרבות. יפה הדבר שכולם משתתפים, אך

עלול להיות מצב, שמאוחר יותר, כל אחד יאמר: לא הייתי כל כך בעסק, ואז

לא יימצא אחראי לדברים. אני רוצה שמשרד החינוך יהיה אחראי על נושא

זה.
עי מאור
אפשר לכתוב: "הוועדה תובעת ממשרדי הממשלה הנוגעים בדבר: משרד

החינוך בשיתוף עם...".
ו' מאור
אפשר לכתוב: "משרד החינוך ידאג שהמשרדים האחרים...". בנוסף,

נוסיף את נושא המרחקים.
א' גור
היסעים למרחקים ארוכים - יש לכתוב שהם ייעשו, על פי אמות המידה

הקיימות במשרד החינוך.
היו"ר ע' זיסמן
זהו נוסח ההצעה, לאחר התיקונים שהוצעו: 1. הוועדה תומכת בעמדת משרד החינוך והתרבות, לא להקים

בחצרות יסף בי"ס מיוחד לתלמידים העולים מאתיופיה.

2. הוועדה דורשת מהרשויות המקומיות בגליל המערבי לקלוט

את התלמידים העולים מחצרות יסף במוסדות החינוך, עפ"י

פניית משרד החינוך והתרבות, ותוך התנגדות להסעות

ארוכות טווח של התלמידים.

3. הוועדה תובעת ממשרד החינוך והתרבות להסדיר לאלתר את

התיקצוב והמימון הדרוש לקליטת התלמידים מחצרות יסף,

תוך שיתוף פעולה עם משרדי האוצר, הפנים והקליטה.

4. הוועדה פונה למשרד הפנים לצרף את נציג משרד החינוך

והתרבות לוועדה הממונה בחצרות יסף.

5. מנכ"ל משרד החינוך והתרבות ידווח ליו"ר הוועדה, תוך

שבועיים, על הפתרונות שגובשו.

הנוהג המקובל הוא, שהצעה זו מודפסת ומחולקת לכל חברי-הכנסת

במליאה להחלטה.



ו' מאור;

לא, רק מסקנות מחולקות לכל חברי-הכנסת במליאה. כאן , מדובר

בהחלטה, ולא במסקנות, ולכן היא מועברת אך ורק למשרדים שנוגעים לדבר.
היו"ר ע' זיסמן
אני נועל את ישיבת הוועדה.

אני מודה לכולם.

הישיבה ננעלה בשעה; 13:35.

קוד המקור של הנתונים