הכנסת השלוש-עשרה

מושב ראשון



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 2

מישיבת ועדת העליה והקליטה

יום שלישי, כ"ז בתמוז התשנ"ב (28 ביולי 1992). שעה 00;12

נכחו;

ע' זיסמן -היו"ר

י' בא-גד

עי מאור

חי פורת

ג' שגיא

מזכירת הוועדה; ו' מאור

ע' הירשפלד

א. סדרי עבודת הוועדה.

ב. דיון על דרך פעילותה ומטרותיה.



א. סדרי עבודת הוועדה

ב. דיון על דרך פעילותה ומטרותיה

אני מתכבד לפתוח את הישיבה הראשונה של ועדת העליה והקליטה. אני מבקש להקפיד

על כך שזאת לא ועדת קליטה אלא הוועדה לעליה ולקליטה. אין קליטה בלי עליה, ולכן

המחוקק הגדיר זאת כך. אינני יודע אם חבר-הכנסת חנן פורת השתתף בקביעת שם הוועדה

ובהגדרת תפקידיה.

ח' פורת;

אני צריך להזכיר לטוב את גאולה כהן. אני חושב שהיא יזמה בשעתה את הקמת

הוועדה הזאת והיא עמדה על כך שהיא תיקרא ועדת העליה והקליטה.

אני רוצה לקרוא בפניכם את סעיף (7) בעמוד 4 של תקנון הכנסת: "ועדת העלייה

והקליטה". זה השם. אחר-כך כתוב מה הם תפקידיה וסמכויותיה של הוועדה: "עלייה;

קליטה; הטיפול ביורדים; חינוך יהודי וציוני בגולה; מכלול הנושאים הקשורים

בעניינים אלה והנמצאים בתחום טיפולו של המוסד לתיאום בין ממשלת ישראל לביו

ההסתדרות הציונית העולמית ובין ממשלת ישראל והסוכנות היהודית לארץ-ישראליי.

על סדר-יומנו עומד עניו סדרי עבודת הוועדה, נהלי עבודה ויצירת דפוסי פעולה

משותפים. אני מסכים עם הערתו של חבר-הכנסת חנן פורת לפני הישיבה, שהנושא הזה

מאחד ומלכד את כולנו ואנחנו נהיה מלוכדים ומאוחדים סביב המטרות, והמטרות הן לעזור

ולסייע ככל האפשר לגורמים השונים להגברת ולהגדלת העליה לישראל ובקליטתה הנאותה.

לכן אני חושב שבוועדה זו לא יהיו חילוקי-דעות כפי שזה קיים בוועדות אחרות של

הכנסת.

בוועדה יש שתי עובדות קבועות. מזכירת הוועדה היא וילמה מאור, עובדת ותיקה

בכנסת, ומזה 8 שנים היא מזכירת ועדת העליה והקליטה. העובדת השניה היא ציפי

גלעדי. יש גם עובדת שלישית, מלי אבירם שמה, שעוזרת באופן חלקי בשעות

אחר-הצהריים, החל מהשעה 3. במסגרת ההיערכות כאן אי-אפשר להסתפק בשני תקנים אלה

ולכן יש לוועדה עובדת להשלמת העבודה.

יש פה, כמובן, כל מיני סידורים טכניים וארגוניים שוילמה תפרט אותם, שעומדים

לרשות הוועדה הזאת ולרשותי. למרות שלכל חבר-הכנסת יש הכלים שלו, אני חייב לומר

שבכנסת הקודמת הושגה התקדמות רצינית מאד בציודו של חבר-הכנסת באביזרים ובמכשירים

שמקלים על עבודתו.

הוועדה היא בת 15 חברים. עד הבוקר היו לנו 11 חברים. הבוקר הודיע לי

חבר-הכנסת אביגדור קהלני שהוא עבר לוועדה אחרת, ולכן לפי שעה יש לנו רק 10, והם:

חברי-הכנסת בא-גד, אפרים גור, מאשה לובלסקי, ענת מאור, אסתר סלמוביץ, שאני מבין

שהיא עומדת להיבחר כסגנית יושב-ראש הכנסת. עוד חברים בוועדה חברי-הכנסת חנן

פורת, אברהם רביץ, גדעון שגיא ומאיר שטרית, מי שהיה גזבר הסוכנות, ואנוכי. לאחר

שחבר-הכנסת קהלני עבר לוועדה אחרת, סיעת העבודה צריכה להוסיף עוד 3 חברים לוועדה,

סיעת ש"ס צריכה להוסיף עוד חבר אחד, וסיעת הליכוד צריכה להוסיף עוד אחד. אבל

אנחנו נעבוד לפי התקן שיש לנו.

עכשיו אנחנו צריכים לקבוע את שעות הישיבות של הוועדה. הוועדה מתכנסת פעמיים

בשבוע, בדרך-כלל בימים שני ושלישי, אם כי גם יום רביעי הוא יום של התכנסות

הוועדות, כפי שאתם יודעים, אבל הוא יום קשה, כי מליאת הכנסת מתכנסת בשעה 11.



ג' שגיא;

אם נראה לנכון, נקבע מועדים נוספים.

היו"ר ע' זיסמן ;

בדקנו את הענין. אני גם קיבלתי את הצעתה של מזכירת הוועדה, שמאחר שיש חברים

שהולכים לוועדות אהרות, שהישיבות שלנו תהיינה כפי שהן היו בקדנציה היוצאת, בשעות

12 עד 2. במקרים מיוחדים נתאים את עצמנו ונקדים את הישיבה ל-11 או נאריך אותה

מעבר לשעה 2.

הייתי שמח אם היתה אפשרות להקדים את הישיבה, לפחות ביום שני, לשעה 11, כי לנו

יש תמיד ישיבת סיעה בשעה 1. גם בקדנציה הקודמת ביקשתי זאת.

י י בא-גד;

מבחינתי זה אפשרי, כי ישיבת ועדת החינוך מסתיימת בשעה 11. אבל אולי נקבע את

הישיבה לשעה 11:30.

גי שגיא;

אני ממליץ שנקבע את הדברים סופית כשיהיו כאן יותר חברי ועדה. מבחינתי הרבה

יותר נוח לקיים את הישיבות במועד שהיה נהוג בעבר, ב-12. אם זה מקשה עליך מאד,

נתפשר, אבל כדאי לשמוע דעות של חברים נוספים.

אנחנו נשקול בחיוב את הצעת הפשרה של חבר-הכנסת בא-גד בדבר השעה 11:30.

י י בא-גד;

לאחר שנשמע מה נוח לאחרים.

היו"ר ע' זיסמן;

בסדר. אנחנו ננהג בגמישות גם אחרי שנגבש את השעה, כי צריך להתחשב באחרים.

בסופו של דבר כולנו רוצים להיות בישיבות.

אם כן, אנחנו אומרים שהישיבות יתקיימו בימים שני ושלישי, בינתיים בשעה 00;12,

אולי 11:30, עם אפשרות הארכה.

לשבוע הבא כבר קבענו שתי ישיבות. ביום שני, 3 באוגוסט, בשעה 00;12 יהיה פה

השר לקליטת העליה יאיר צבן. הישיבה תימשך כשעתיים. למחרת, יום שלישי, בשעה

13:30 יהיה פה יושב-ראש ההנהלה הציונית והסוכנות היהודית, שמחה דיניץ, שנבחר

לכהונה נוספת. לגבי הישיבה עם מר דיניץ אנחנו התאמנו את עצמנו אליו. אני רק

רוצה למסור שמסיבות שונות, ולא ניכנס אליהן, הוא לא בא לוועדה בשנים האחרונות, כך

שבשבילו זה חידוש הופעתו בוועדה ואנחנו נעשה הכל שלא תהיה אתו שום תקרית והוא-

ימשיך לבוא לישיבות הוועדה.

היום בשעה 13:15 תיערך הצבעה בוועדת הכנסת כדי לקבוע מתי הכנסת תצא לפגרה

ומתי תחזור לעבודה. אם נצא לפגרה ב-12 באוגוסט, אנחנו מתכוונים להזמין לישיבה את

אורי גורדון, שנבחר מחדש לקדנציה שלישית כחבר הנהלת הסוכנות ויושב-ראש מח' העליה,

ולדון בנושא נוסף.



לפני שנדבר על הנושאים האחרים, האם יש לכם הערה? אם לא, אני רוצה לדבר על סדר

הדיון עם השר לקליטת עליה יאיר צבן. אני אקציב לו 20 - 30 דקות, ולאחר-מכן יש

שתי אפשרויות. יש אפשרות לתת זמן לשאלות ואחר-כך לקיים דיון. חייב להיות דיון

בנושא כזה והחברים חייבים להתבטא, אולי למתוח בקורת, אולי לשבח. על-כל-פנים, חברי

הוועדה לא שואלים רק שאלות אלא גם מביעים עמדה ונוקטים עמדה.

בוועדת החוץ והבטחון ראיתי שאין אפשרות כזאת. אנשים שואלים שאלה, אבל השאלה

היא גם הבעת דעה. אפשר לנסות את הדבר הזה, כי לפי דעתי יש מקום לפעמים רק לשאול

שאלה ואחר-כך להביע דעה, כי אנשים רוצים גם אינפורמציה, רוצים נתון או הבהרה

לדברים שנאמרו. בא השר והוא מרצה על מדיניות משרדו, ואתה צריך לשאול אותו שאלות.

אם אתם מסכימים, אנחנו ננסה את הדבר הזה. אם לא, נשלב את הדברים. כל אחד

יקבל את קצבת הזמן שלו, כי השר חייב להשיב לנו. אם, למשל, בדיון ביום שני הבא

הוא ידבר חצי שעה, ונניח שכל חברי הוועדה יבואו, זה ענין של שעה - שעה ורבע, הרי

שצריך לאפשר לו להשיב אחר-כך במשך 20 - 30 דקות.

אני מוכן לנסות ללכת גם בדרך של שאלות, אבל רק שאלות, ואחר-כך נקיים דיון

והחברים יביעו את דעתם.

אני שם לכם את הדבר בצורה הוגנת, פתוחה וגלויה ביותר, כי בנושא הזה, כפי שכבר

נאמר, יש לנו מטרה משותפת ויש לנו גם בסיס משותף, והייתי רוצה שכך יהיה לא רק

לגבי השר לקליטת העליה, שהוא למעשה פותח את דיוני הוועדה המהותיים, המעשיים של

הוועדה, אלא גם לגבי אחרים. האם הדברים נראים לכם?

קודם-כל נראה לי שלהקציב לפותחים 20 דקות זה מכובד מאד ולא צריך להתחיל מחצי

שעה. שנית, גם בשאלות הייתי מציעה שנצטמצם, כי זה הרי מפגש הדדי לשתי מטרות. מצד

אחד שאנחנו נשמע אותם. אבל יותר חשוב, לדעתי, זה מה אנחנו יכולים להשפיע כחברי

הכנסת על הרשות המבצעת. לכן, חילופי הדברים שלנו כדוברים, תוך הגבלת זמן של

עצמנו נראית לי מועדפת, ולכן הייתי מדלגת על שלב השאלות.

י י בא-גד;

אני מציע ליגת לזמן לעשות את שלו. נראה כמה חברים ישתתפו בדיון. מנסיון של

יום אחד בוועדה נוספת, אני אומר שלפעמים נוצר מצב שההשתתפות בוועדות היא לא רבה,

והיות והיא לא רבה, לפעמים מתחננים ומבקשים שעוד מישהו ידבר כדי למלא את הישיבה

תוכן. לכן אני אומר שניתן לזמן לעשות את שלו, ואם יהיו פה 15 חברים וכל אחד ירצה

לדבר, תהיה בעיה. אם יהיו פה ארבעה חברים, כמו היום, אנחנו נהיה חופשיים.

אדוני היושב-ראש, אני מציע שלא נגביל את עצמנו כרגע. אני מציע שאחרי 3

חודשים או חצי שנה נתכנס ונחליט על הנהלים. כרגע אני מציע שזה יהיה חופשי.

היו"ר ע' זיסמן;

אני חושב שהגישה שלך היא ריאליסטית, מעשית. אם נהיה 5 - 6 חברים פעילים

בוועדה, יש מקום גם לזה וגם לזה וננהג לפי הנסיבות והמציאות, כשאני אשתדל ללכת

לקראתך, חברת-הכנסת מאור, לפי מה שיהיה.

ע י כנאור;

מקובל עלי מה שאומר חבר-הכנסת בא-גד.



ח' פורת;

ועדת העליה והקליטה מקובלת בכנסת כוועדה שולית. צר לי על כך, אבל זאת

ההרגשה. אנשים שבדרך-כלל יש להם אפשרויות לבחור בין ועדות שונות, בוחרים בוועדת

החוץ והבטחות, ועדת הכספים, ועדת החוקה, חוק ומשפט או בוועדה לענייני בקורת

המדינה, שהן הוועדות היוקרתיות יותר, וועדת העליה והקליטה עומדת בסוף הרשימה.

אני, דרך משל, ביקשתי להיות חבר בוועדת העליה והקליטה ולא בוועדת החוקה, חוק

ומשפט או בוועדה לענייני בקורת המדינה, מפני שאני חושב שזו אחת הוועדות החשובות

ביותר בכנסת, אפילו אם היינו צריכים לעשות לשם כך איזה שהוא שינוי וחילופים עט

הליכוד כדי שיהיה לנו ייצוג בוועדה הזאת.

אדוני היושב-ראש, אולי אנחנו צריכים לשקול יחד עצה איך הופכים את הוועדה הזאת

לוועדה שיש לה גם יוקרה, גם סמכויות וגם משקל ציבורי. לא מפני שאנחנו רוצים משקל

ציבורי אלא מפני שצריך להעמיד את נושא העליה והקליטה בראש סדר העדיפויות במדינה.

מדברים פה על סדר עדיפות חדש. אצלנו, במפלגה הדתית-לאומית, חלק מהמצע שלנו היה

שהעליה היא בראש סדר העדיפות הלאומי.

אינני בא כעת בהצעות קונקרטיות אלא לסמן כיוון. כי אם היום העליה נמצאת

בשפל, אחרי הגיאות שהיתה, ואני מקווה שכל אלה שמטפלים בדבר רואים לנגד עיניהם את

היעד להביא לגל מחודש של עליה, עם כל מה שמתחייב מזה מבחינת הקליטה, וכדומה,

אנחנו צריכים לחשוב איך ובמה יכולה להיות המעורבות של הוועדה. היא צריכה להיות

גם דומיננטית, גם אולי לזכות להד ציבורי ותקשורתי כדי שהנושא הזה יעמוד במרכז

סדר היום.

אגב, אני חושב שאם הוועדה הזאת נקראת ועדת העליה והקליטה, היה נכון שהמשרד

לקליטת העליה יהיה משרד העליה והקליטה, ואחת הסוגיות הכבדות שעומדות על הפרק היא

מה הן סמכויותיו של המשרד בהתייחסות לנושא העליה. לא בנושא הקליטה אלא גם בנושא

העליה, איפה כאן מעורבותה של מדינת ישראל בעליה? האם היא נותנת את הכל לסוכנות

היהודית, וזה הקטע שלהם עד שהעולה מגיע לכאן, או שיש מקום למעורבות?

אחת השאלות שנמצאות כעת בוויכוח נוקב בין הסוכנות היהודית לבין משרד החינוך,

למשל, היא לגבי כל הנושא של עבודת משרד החינוך בחבר העמים, ברית-המועצות לשעבר,

בנושא של עידוד לעליה ובנושא של חינוך.

לקחתי כדוגמה נושא כגון זה, גם אם יש צורך באימות בין הסוכנות היהודית לבין

משרד הקליטה, כשגישתי היא שהיא צריכה להרחיב את סמכויותיה של מדינת ישראל ככל

האפשר גם בנושא של הטיפול בשלבים המוקדמים יותר של העליה, וממילא בליווי של כל

המערכת והידוק הקשר עם שלבי העליה.

אינני בא להציע לכם הצעות קונקרטיות. אני אומר שצריך לחשוב איך מביאים את

הוועדה הזאת לתודעה ציבורית. אני חושב שיש פה החמצה מסויימת שאנחנו לא נפגשים

בזמן אמת, תוך כדי התכנסותו של הקונגרס הציוני, עם נציגות של הקונגרס. כעת זה

נראה לי קצת מאוחר מדי, כי הקונגרס יסתיים ביום חמשי.

היו"ר ע' זיסמן;

אני הייתי היום שם ושמעתי את יאיר צבן ואת אורי גורדון, ולאחר-מכן עזבתי.

אני אומר שאילו היתה פגישה רשמית בין הוועדה לבין הקונגרס, היה יכול להיות

לענין הזה משקל מסויים.



ג' שגיא;

אני מסכים עם חבר-הכנסת חנן פורת. לא צריך לומר לחברים כאן שהוועדה הזאת היא

ועדה חשובה ובעלת ערך, והחברים שנמצאים כאן בחרו להשתתף בה והעדיפו אותה על ועדות

אחרות. אבל כולנו ערים לכך שזו לא הוועדה שעמדה בראש מעיינם של רוב חברי הכנסת,

הם לא עמדו בתור להיכנס אליה, ומעידה הרשימה שהיא עדיין לא מושלמת, איפה אנחנו

עומדים מבחינת היוקרה ומעמדה של הוועדה.

אין שום ספק שיש כמה גורמים שקובעים את מעמד הוועדה. הוועדה הזאת כנראה

יורשת את יוקרתה של הוועדה הקודמת שכיהנה ותיפקדה בימים שבהם באו גלי עליה

גדולים מאד.

חי פורת;

שיתחדשו בעזרת השם.

ג' שגיא;

אני מקווה שהם יתחדשו. בעיני הנושא הוא נושא מרכזי, חשוב, ואני גם מוכן לקבל

את ההגדרה של המפד"ל שהנושא הזה צריך לעמוד בראש סדר העדיפויות של המדינה.

אין שום ספק שזה מחייב דיון איך אנחנו עושים את זה לפרטים. חבר-הכנסת חנן

פורת הציע כאן פתרונות ותוכנית פעולה, אבל אני חושב שזה נושא שצריך להעסיק אותנו.

כי אם הוועדה לא תצליח להרים את הנושא ולהגביר את ההתעניינות הציבורית בתחום הזה,

גם היא לא תתרומם עם הענין, ואני חושב שיש חשיבות גדולה לחפש דרכים לבחון מה

אנחנו עושים כדי שהנושא יהפוך לענין מרכזי, גם בכנסת וגם בתודעה הציבורית.

אעיר עוד הערה אחת לוויכוח שקיים - אם הוא אמנם קיים גם היום - בנושא של

חלוקת העבודה בין הסוכנות היהודית לבין המשרד לקליטת העליה. ההגדרות, כמובן,

מצביעות על תחומי הפעילות ועל העדפות המשרד העוסק בנושא הקליטה. מחי העליה

בסוכנות עוסקת במה שהיא עוסקת. אני מוכן גם כן לקבל את גישתו של חבר-הכנסת פורת

בנושא הרחבת הפעילות או האחריות של מדינת ישראל באמצעות משרד הקליטה על תחומים

נוספים, אבל אני חושב שאסור בשום פנים ואופן שיתפרש מכאן, חבר-הכנסת פורת, שאנחנו

באים להצר את הסמכויות ואת המעורבות של הסוכנות היהודית בנושאים השונים בתחום

העליה. להיפך, זה אורגן חשוב מאד, שלפי דעתי צריך לעודד את הפעילות שלו בתחום

הזה. בסך-הכל אנחנו רוצים לראות גם את מדינת ישראל וגם את ממשלת ישראל, גם את

הגורמים הפעילים בתפוצות, שמעורבים בנושא הקליטה. אנחנו לא רוצים להצר את צעדיו

של אף אחד, ובשום פנים ואופן לא הייתי רוצה שיתפרש כך. חבר-הכנסת פורת הביע,

כמובן, את דעתו, אבל אם יוצאת מכאן אמירה בתחום הזה, לא הייתי רוצה שיתפרש שאנחנו

מעדיפים גורם אחד על השני , או מבקשים להצר את צעדיו של אחד הגורמים.

חי פורת;

אני מדבר על אחריותה של מדינת ישראל על נושא מעליה. האחריות שלנו מתחילה לא

רק משעה שכף רגלו של העולה דורכת על אדמת ישראל.

גי שגיא;

בהחלט כן. ההגדרה הזאת מקובלת עלי.

ח' פורת;

אני רוצה לינת דוגמה אחת שהיא אולי קריטית. נבחרו כמה ועדות שרים בממשלה, אבל

דומני שעדיין לא נבחרה ועדת שרים לענייני קליטה.

כן, נבחרה. השה יאיר צבן עומד בראשה, ושר האוצר הבר בה, בניגוד למה שהיה

בממשלה הקודמת.

חברים בה מרבית השרים, כל אלה שנוגעים בדבר, כולל שר התיירות עוזי ברעם.

בעת שנבהר השר לקליטת העליה שלחתי אליו מכתב ברכה, שבנוסף לברכה כלל גם שורה

של הצעות, אבל ההצעה המרכזית היא חיזוק קבינט הקליטה. כתבתי שהמשבר של הקבינט

היה מכיוון שלא היו לו סמכויות ולא היו לו "שיניים".

ע' זיסמן;

כעת הוקם קבינט קליטה שבראשו עומד השר לקליטת העליה.

אני העליתי הצעה, כתוצאה משיחה ארוכה שהיתה לי עם אריק שרון בשעה שהוא היה

יושב-ראש קבינט הקליטה. אפשר לומר על אריק שרון כל מיני דברים, אבל לא שהוא

מה היתה הסיבה שבגללה נכשלת? והוא אמר לי שאחת

הטעויות המרכזיות היתה שלקבינט לא היו "שיניים". כלומר, אילו היה מוקצה לקבינט

הקליטה תקציב, מעבר לתקציבים הייעודיים של המשרדים השונים, שדרכו הוא היה יכול,

אם באמצעות "מצ'ינג" ואם באמצעות כל מיני דברים אחרים, להפעיל נקודות שהוא החליט

עליהן, בתוך המשרדים הייעודיים, אבל שיש תקציב שמשוריין לנושא קליטת העליה, היתה

אפשרות לממש חלק גדול מהתוכנית.

אם אנחנו נעלה רעיון כזה בפני השר יאיר צבן, שהוא בוודאי ישמח לשמוע אותו,

ואולי אפילו בפני ראש הממשלה, זה נותן לוועדה תהושה שהיא שותפה ליוזמות שמסוגלות

להזיז דברים.

נקודה אחת לדוגמה. אני יודע שבמשרד החינוך דובר על קליטת כ-2,000 מורים,

שבכל בית-ספר ייקלט מורה, שמעבר לשיעורים שהוא נותן, הוא יהיה אחראי על קליטת

הילדים העולים בבית-הספר, דבר שהיה חיוני מאד לקליטת ילדי העולים, וזה היה נותן

גם כ-2,000 משכורות למשפחות. הדבר הזה נדון במשרד החינוך, הועבר לאוצר ונתקע שם.

קבינט הקליטה דן בענין הזה, קיבל החלטה והיא לא בוצעה.

אילו לדברים כגון אלה היה משוריין תקציב, מעבר לתקציבים הרגילים, אפשר היה

לגלגל אותם.

אם פתחנו בשיחה כללית על דרכי העבודה ועל המשמעות של הוועדה, דברים שנראים לי

חשובים מאד, אני חושבת שאנחנו עומדים בפני שני שינויים שהם יהיו רקע לעבודה. האחד

הוא הסיכוי לחידוש פוטנציאל העליה. זה רק סיכוי ואין ספק שזה ישנה את כל התמונה.

הדבר השני, והוא כבר נאמר פה. בסך-הכל נבחר שר קליטה הדש, שכולנו מכירים אותו,

ואני שואלת מה הם מנופי ההשפעה שאנחנו כחברי-כנסת צריכים להפעיל בנוסף למשרד

הקיים. בפוזיציה שאנחנו נמצאים בה, מה אנחנו יכולים לסייע, להמריץ וכו'.

אין לי ספק שהנושא הראשון שיעמוד לנגד עינינו לקראת התקציב לשנת 1993. לאחר

שהוועדה כבר הוקמה, הוא הגדלה משמעותית של התקציב.



הערה אחרונת היא בקשר לסטטוס של הוועדה. לכל אחד מאתנו יש תחומי התעניינות

נוספים ולא רק הוועדות היוקרתיות - ועדת החוץ והבטחון וועדת הכספים. לי יש שלושה

דברים, שהם גם ייעוד והם גם מקצועיים שלי. אחד מהם הוא עבודת ורווחה, השני -

חינוך, והשלישי - עליה וקליטה. הייתי שליחה בארצות-הברית, מורה באולפן הרבה

שנים, ואחר-כך לימדתי בברית-המועצות.

פורמלית אני חברה בשתי ועדות ואני ממלאת-מקום בנושא החינוך. לכן, מידת

האפקטיביות של העבודה בוועדה היא חלק מהשיקול, גם הפרטי שלי וגם של אחרים. אגב,

חבר-הכנסת בני טמקין מאד רוצה להיות ממלא-מקום בוועדה זו ושאל אם הוא יוכל לקבל

את הדואר וכו', כי הוא חבר בשתי ועדות אחרות, אבל את זה נראה לפי העומס. ולגבי

סדר העדיפות שלי בתוך הוועדה, אינני יודעת כמה נעבוד בוועדות משנה.

שני דברים שאני חושבת שאני יכולה ואהיה מעוניינת לסייע בהם הם - 1. הקליטה

בתנועה הקיבוצית. אני הייתי רכזת אולפן ומורה. לא אפרט כרגע, אבל זה משאב שיכול

להיות לעזר רב בכל נושא הקליטה בארץ. מטעמים פוליטיים הוא לא נוצל דיו בשנים

האחרונות וכדאי לשנות, ואני מוכנה לתרום.

הנושא השני הוא הטיפול בי ורדים. אני התוודעתי לנושא הזה טוב מאד

בארצות-הברית, כשהייתי שליחה שם, ואני גם מכירה היטב את משה נתיב שעומד בראש

הוועדה הציבורית, ואם נתחלק לוועדות משנה, אני אשמח להיות בתחום חזה.

י י בא-גד;

ראשית, אני מצטרף לדברי החברים. גם לי היתה אפשרות לבחור בחברות בוועדת

החוקה, חוק ומשפט, וויתרתי על חברותי שם, כי אם לא תהיה עליה והעולים לא ייקלטו,

לא יועילו החוקים שנחוקק ולא יהיה עבור מי לחוקק. אני חושב שבנפשנו הדבר, וזו לא

מליצה בלבד.

אני מאמץ את הצעותיו של חבר-הכנסת פורת, לא רק מתוך קירבה בינינו אלא מפני

שאני חושב שלוועדה חייבות להיות "שיניים". קבינט הקליטה הקודם התפרק, כי היו

חילוקי-דעות בין השרים, לא היה תקציב, וכוי. אני חושב שיושב-ראש הוועדה צריך

להזמין לכאן את שר האוצר ולהעמיד אותו על משמעות הדבר שיהיו לנו כלים ו"שיניים",

כפי שהציעו.

אנחנו צריכים להתמקד בשני דברים. ראשית, להיות היוזמים.

ג י שגיא;

סליחה, מה פירוש "שיניים" לוועדה? הסמכויות שלנו הן סמכויות סטטוטוריות

על-פי החוק ויש לנו מעמד מוגדר. מה זה "שיניים"?

י י בא-גד;

"שיניים" פירושו בעברית לא פרלמנטרית למרר את החיים. פירושו של דבר לדאוג

לכך שיגיעו לכאן כל ראשי העוסקים בעליה ובקליטה, מהשר, אורי גורדון, והפקידים

שעוסקים בכך בחיי היום-יום. שמחה דיניץ - זו יוזמה מצויינת. אבל לא רק דיניץ.

יש בסוכנות מחלקה לתרבות תורנית ומחלקה לתרבות כללית, אני רוצה לדעת מה הם עושים.

שרת החינוך, ומה שהזכיר חבר-הכנסת פורת בענין הפעילות בחבר העמים כעת. זה דבר

ראשון. לדאוג בצירה שיטתית להזמין בכל שבוע אנשים בכירים, לדרוש מהם דו"ח, לרשום

פרוטוקול, לומר להם שבעוד שבועיים או חודש נקרא לחם שנית. דבר שני, לצאת הרבה

לסיורים בשטח, שירגישו את נוכחותנו, ושתהיה לנו הרבה אינפורמציה בלתי-אמצעית.

לאחר מלחמת ששת הימים באתי לפנרוס ספיר וסיפרתי לו שהגיע עולה מרוסיה, העבירו

אותו מאוחר בלילה לדירה בנוה יעקב, השאירו אותו שם - ושלום. הוא לא ידע עברית,

ולא ידע להסתדר בסביבה החדשה. ספיר אז הזדעזע. כך הכל נראה יפה. היינו שלשום

בקונגרס הציוני. הראו למוזמנים צילום של מטוס מגיע, מדברים עם העולים ומלווים

אותם, הכל יוצא מן הכלל, אבל אנחנו יודעים שבפועל זה לא כך.



לסיכום אני מציע שלושה דברים. 1. להזמין את ראשי הקולטים למיניהם, מהממשלה

ומהסוכנות היהודית, עם הטרדות בלתי-פוסקות שלנו. 2. סיורים בשטה, מגע

בלתי-אמצע . 3. להשתדל שהכל יקבל כיסוי תקשורתי מקסימלי, מפני שאהרת זה לא

יעורר את דעה הקהל.

היו"ר ע' זיסמן;

כל מה שנאמר כאן מקובל עלי. הוועדה תיבהן בפעילותה, בפעולותיה ובמעשיה. אין

ספק שהיא צריכה לכבוש את דעת הקהל, ויש לנו כל הסיכויים לכך, כי אנחנו נזכה

לשיתוף-פעולה מצד השר לקליטת העליה וחבר הפקידים שלו. הבר-הכנסת פורת, יש הבדל

ביו פקידות שמגיעה ממשרד מסויים, מאהר שפורמלית היא חייבת לבוא, לבין פקידות

שיודעת שהשר מעוניין לשתף פעולה. מחר אני אפגש עם השר. אני יודע שהוא קודם-כל

פרלמנטר מן הטובים ביותר, והוא מכבד את הכנסת ואת הוועדה, וזה מאד חשוב. הוא

מעוניין בקשר הדדי ובשיתוף-פעולה עם הוועדה. אותו דבר אני יכול לומר על שמחה

דיניץ, אורי גורדון ואנשי הסוכנות היהודית.

אני בהחלט מקבל כל מה שנאמר כאן, גם מה שאמר חבר-הכנסת בא-גד. עד כמה שאני

ראיתי - אולי הנסיבות לא איפשרו זאת, אולי המציאות לא היינה נוחה לכך - לא חדרו

לעומקם של כמה וכמה נושאים.

אני רוצה לקרוא בפניכם נושאים שהועלו בכנסת הקודמת והוועדה לא הספיקה לדון

מצב היהודים בחבר העמים; יהדות המצוקה;

מדיניות משרד האוצר בנושא קליטת העליה. ראיתי היום שחבר-הכנסת טמקין העלה הצעה

לסדר-היום בנושא התאבדויות של עולים. אני רוצה לציין שנושא זה הועלה על-ידי

בשבוע האחרון של הכנסת ה-12. זה לא משנה, כי הבעייה קיימת, עברה תקופה מסויימת

ואין התיישנות.

ח' פורת;

בקשר ליהדות המצוקה, יש עכשיו נושא קריטי וקונקרטי, והוא הנושא של השלמת

העליה של יהודי אתיופיה, של הפלסמורה.

מאחר שבשעה 13:15 מתקיימת הצבעה בוועדת הכנסת בקשר לתאריך שבו הכנסת תצא

לפגרה, אני אקרא במהירות את הנושאים שהוצעו לדיון בוועדה. מדיניות איכלוס העולים

- משרד השיכון; תוכניות צמיחה והגברת התעסוקה במשק - משרד התעשיה והמסחר; יש גם

בעיות שהעלתה מבקרת המדינה, ואנחנו רוצים יחד אתה לברר נושאים שהיא ביקרה, באיזו

מידה מיישמים אותם, מגשימים אותם, ואם יש מקום לשיפור. יש נושאים שנוגעים להנהלת

רשות השידור, רדיו וטלוויזיה. קליטת מדענים. ר?שר צבן הקדיש לנושא הזה פרק מיוחד

בנאומו. באים לכאן מדענים רבים והם עוזבים. אנחנו נזמין לוועדה את גזבר הסוכנות

החדש ואת ראש המחלקה לחינוך בסוכנות היהודית.

לגבי העולים מאתיופיה יש שני דברים. אם הכנסת תצא לפגרה ב-12 באוגוסט, אני

רוצה לקיים דיון בנושא האתיופים. ב-1 בספטמבר מעבירים את הטיפול בעולי אתיופיה

מהסוכנות היהודית למשרד הקליטה, וזה נושא סוער שיסעיר ו יתסיס. אינני יודע עדיין

איך נטפל בזה מבחינה מעשית, אבל זה אחד הדברים שעומדים אצלנו על סדר-היום. הדבר

השני הוא הפלסמורה, שבינתיים הם לא יהודים.

כמו-כן נדון במצב מינהל הסטודנטים, מתנדבים עולים, מניעת ירידה והטיפול

ביורדים.

יש פה רשימה של נושאים, שיתנו לנו עבודה לפחות לשנה - שנתיים, אם לא יותר,

פרט לנושאים שאנהנו נגלה ערנות ונטפל בהם מיוזמתנו.

אני מבקש שתעביר את רשימת הנושאים לחברים, ואני מציע שחברים שיש להם רעיון

נוסף, הם יעלו אותו בפניך.

עי מאור;

ביו רשימת הנושאים שקראת לביו הדברים שאמר חבר-הכנסת בא-גד, אני בעד הגישה

שלו. -זאת אומרת, אם אנחנו נדוו לעצמנו בנושאים החשובים הללו, זה יתסכל אותנו

וחברים לא יבואו לישיבות. קבוצת לחץ על ממלאי התפקידים זה נראה לי כיוון מאד

נכוו. אז נדע שאנחנו לפחות אומרים את הדברים לא לפרוטוקול ומבקשים דו"ח מהאנשים

הרלבנטיים, ככל שנצליח.

יש לי רק שאלה אחת, לא להחלטה אלא רק כדי למשש את הדופק. האם אתם עקרונית

חושבים שהוועדה צריכה להיות פתוחה בפני התקשורת?

י י בא-גד;

כו, פרט לזמנים שנסגור אותה. אני רוצה לציין שחברי-כנסת ממרצ וממולדת הגיעו

להסכמה וזה סימן טוב לוועדה.

עי מאור;

הלוואי שנגיע להסכמה על הדברים המהותיים.

אני מבין שכולכם בדעה שישיבות הוועדה יהיו פתוחות לתקשורת, אלא אם יהיה צורך

לסגור אותן.

תודה רבה לכם. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:10