ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 10/12/1991

בקשת יו"ר ועדת העבודה והרווחה להעברת חוק בתי-דין לעבודה מוועדת החוקה חוק ומשפט לדיון בוועדת העבודה והרווחה; הצעות חברי הכנסת אמנון רובינשטיין ודוד ליבאי בדבר מחיאות כפיים במליאת הכסת לאורח נכבד מחוץ לארץ; ערעורים על החלטת יו"ר הכנסת והסגנים שלא לאשר דחיפות הצעות לסדר היום; שונות (בקשתו של חה"כ ע' ברעם להסיר הצעתו לסדר היום)

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 258

מישיבת ועדת הכנסת

יום שלישי, ג' בטבת התשנ"ב (10 בדצמבר 1991). שעה 00;09

נכהו-
חברי הוועדה
היו"ר ח' קורפו

ע' ברעם

מי בר-זהר

ת' גוז'נסקי

מי גולדמן

פי גולדשטיין

מי גפני

שי דורון

ש' הלפרט

צי תנגבי

שי וייס

עי זיסמן

יצחק לוי

אי לין

חי מירום

אי פורז

י י צידון

אי רובינשטיין

ר' ריבלין

חי רמון

י י שפרינצק

י י שריד

מוזמנים;

מזכיר הכנסת שי יעקבסון

סגן מזכיר הכנסת די לב

סגנית מזכיר הכנסת שי כרם

יועץ משפטי;

צ' ענבר

מי בוטון

מזכיר/ת הוועדה;

אי בן-יוסף

קצרנית;

י י חובב
סדר-היום
א. ערעורים על החלטת יו"ר הכנסת והסגנית שלא לאשר

דחיפות הצעות לסדר היום.

ב. בקשת יו"ר ועדת העבודה והרווחה להעברת חוק בתי דין

לעבודה מוועדת החוקה חוק ומשפט לדיון בוועדת העבודה והרווחה.

ג. הצעות חברי הכנסת אמנון רובינשטיין ודוד ליבאי, בדבר מחיאות

כפיים במליאת הכנסת לאורח נכבד מחו"ל.

ד. שונות (בקשתו של חה"כ ע' ברעם להסיר הצעתו לסדר היום).



ערעורים על החלטת יו"ר הכנסת והסגנים שלא לאשר דחיפות הצעות לסדר היום

היו"ר חי קורפו

אני פותח את הישיבה. בפנינו תשעה ערעורים על אי הברה בדחיפות הצעות לסדר

הי ום.

הערעור הראשון של חה"כ חיים רמון בנושא: "החלטת הממשלה לאפשר התישבות

יהודים בעיר דוד".

כל ארבעת הערעורים הראשונים הם באותו נושא: -

הערעור של חה"כ האשם מחאמיד בנושא: החלטת הממשלה שלא לקבל את המלצת היועץ המשפטי

בענין סילואן.

הערעור של חה"כ גאולה כהן בנושא: הסתת השמאל כנגד החלטת הממשלה על מגורי יהודים

בכפר השילוח תפגע בבטחונה של ירושלים.

הערעור של חה"כ חיים אורון בנושא: החלטת הממשלה לאפשר התישבות יהודים בסילוואן.

בבקשה, אדוני סגן היושב-ראש.

ש' וייס

הנשיאות למעשה ערכה דיון די נוקב בענין. הממשלה החליטה מה שהחליטה על מנת

להשיב לבג"ץ בשבוע הבא, היו חברים בנישאות שסברו שזה סוב י ודיצה, הרוב חשבו כך,

לכן החליטנו כפי שהחלטנו.

ח' רמון

אני חושב שהעובדה שארבעה חברי כנסת מכל קצווי הקשת הפוליטית ערערו על ההחלטה

התמוהה של הנשיאות מדברת בעד עצמה, ואני מבקש לאשר.

גי כהן

הבג"ץ זה לא רלבנטי, מפני שהבג"ץ יעסוק רק בנושא של החשיבות של רכישת של

הדירות האלה, וזה לא קשור לסיבות שבגללן החליטח הממשלה מה שהחליטה.

שי יעקבסון

יש תשע הצעות באותו נושא, לא כולם ערערו.

היו"ר חי קורפו

מי בעד קבלת הערעורים? מי נגד?

הצבעה

בעד - 6

נגד - 7

הערעורים של חברי הכנסת חיים רמון, האשם מחאמיד, גאולה כהן, חיים אורון -

לא נתקבלו



היו"ר חי קורפו

לפנינו ערעורו של חה"כ אלי דיין בנושא: הל"מ נחמן רפקין הודיע לאנשי יש"ע

על הכוונה לפנות את הקרוואנים מרהלים.

בבקשה, אדוני סגן יושב-ראש הכנסת.

שי וייס

אדוני היושב-ראש, הוגשו לנשיאות כרגיל כעשרים הצעות דחופות לסדר היום, יותר

מזה, אבל כעשרים על פי נושאים. הנשיאות יכולה לאשר רק חמש הצעות. כל חבר שבא

ואומר שזו החלטה תמוהה הוא בעצם לא מדבר נגד הנשיאות, הוא מדבר בגסות נגד חברים

שלו שאושרו להם הצעות. אני מעיר את תשומתם לבם של אלה. לא יכולנו, נבצר מאיתנו,

לא הסתייע לנו, היו עשרות נושאים חשובים, אנחנו לקחנו חמישה ואישרנו.

היו"ר חי קורפו

תודה. מי לקבלת הערעור? מי נגד?

הצבעה

הערעור של הה"כ אלי דיין -לא נתקבל

היו"ר חי קורפו

לפנינו שני ערעורים על אי הכרה בדחיפות הצעות לסדר היום:

ערעור של חה"כ עוזי ברעם בנושא: החלטתה של ממשלת הולנד לגרש 120 עולים מבריה"מ.

ערעורו של חה"כ מיכאל קליינר בנושא: קביעת מדיניות אחידה כלפי ישראלים ועולים

המבקשים מעמד פליט בארצות אירופה.

שי וייס

אני אסביר מדוע לא אישרנו. מהנימוק הקודם - הנושאים חשובים, דחופים, יש לנו

רק חמש אפשרויות. הפעם נפל הפור על חמש הצעות אחרות.

ע י ברעם

יש היום מצב של עולים שהם צובאים על הקונסוליות בבקשם לעזוב את ברית

המועצות. חלקם רוצה לעלות לישראל, וכשהם באים הם נתקלים בבעיות קשות מאד. אנחנו

צריכים לעשות פעולות שימנעו כל עזיבה.

היו"ר חי קורפו

מי לקבלת הערעורים?

הצבעה

הערעורים של חברי הכנסת עוזי ברעם ומיכאל קליינר - לא נתקבלו



היו"ר חי קורפו

לפנינו ערעורו של חה"כ מיכאל בר-זהר בנושא: גל התנכלויות אלימות כלפי העולים

מברית-המועצות.

שי וייס

אותו נימוק.

מי בר-זהר

היתה אצלי בשבוע שעבר קבוצה של עולים מברית המועצות, הם ממש נואשים,

הם טוענים שמתנכלים להם, מספרים על מקרים מזעעים ברחוב, בשכונות. הם באו לארץ

ישראל, הם באו כדי שממשלת ישראל תגן עליהם. הם מבקשים איזה שהו סעד. הם השאירו

אצלי עצומה, עם שלושים חתימות.

היו"ר חי קורפו

מי בעד קבלת הערעור? מי נגד?

הצבעה

הערעור של חה"כ מי בר-זהר - נתקבל

היו"ר חי קורפו

לפניני ערעור של חה"כ שאול עמור על אי הכרה בדחיפות העצתו בנושא: הצעת נשיא

המדינה להקים בתי תמחוי לעולים רעבים.

שי וייס

אדוני היושב-ראש, אותו נימוק, ואני מציע להתייחס להצעה כמו שחתי יחסנו לזו של

חבר-חכנסת בר-זהר. הנושא דומה מאד.

אני כאילו מייצג את חה"כ עמור.

היו"ר חי קורפו

מבלי ליצור תקדים.

שי דורון

אדוני היושב-ראש, פעם בעשר שנים אני מבקש שערעור יעבור. אני מבקשת מחברי

הוועדה לאשר את ההצעה ללא הנמקות.

ר' ריבלין

צריך לאשר עם הנמקות - -
י י גולדברג
הוא איננו.



ר' ריבלין

- אבל ההצעה מדברת בעד עצמה. אני מציע לקבל את הערעור.

היו"ר חי קורפו

מי לקבלת הערעור?

הצבעה

בעד - 1

נגד - 1

הערעור של חה"כ שאול עמור - נתקבל

בקשת יו"ר ועדת העבודה והרווחה להעברת חוק בתי-דין לעבודה

מוועדת החווקה חוק ומשפט לדיון בוועדת העבודה והרווחה

היו"ר חי קורפו

אנו עוברים לנושא השני שעל סדר היום, ונבקש את מר משה בוטון להציג את הפנייה

מאחר ויושבת-ראש ועדת העבודה והרווחה עצמה לא יכולה להגיע.

מי בוטון

היא מנהלת את ישיבת הוועדה.

כתבנו מכתב ליושב-ראש ועת הכנסת, שנמצא בתיקים של חברי הכנסת, עם כל

הנימוקים שלדעתי מצדיקים המלצה של ועדת הכנסת למליאה להעביר את הצעת החוק הזו

מוועדת החוקה חוק ומשפט לוועדת העבודה והרווחה.

חבר-הכנסת פורז הציע הצעת חוק שדינה הרכב בית הדין לעבודה, שכולל נציגי

ציבור. זה הועבר לוועדת החוקה. במליאה לא היה אף חבר כנסת שהציע להעביר את זה

לוועדה אחרת, ולכן זה גם לא הועבר להכרעתה של ועדת הכנסת.

שי דורון

מה הציע השר?

מי בוטון

השר לא הציע, לא הביע דעתו. זה הועבר לוועדת החוקה חיק ומשפט. שוחחתי עם

יושב-ראש הוועדה חה"כ אוריאל לין והסכמנו שבאמת הענין צריך להיקבע לגופו

באיזו ועדה החוק יידון, וכי אין פה שום שיקולים פוליטיים וזרים. יושב-ראש ועדת

החוקה הגיש גם הוא מכתב מצדו באותו ענין.



עד היום בחוק בית דין לעבודה היו כשמונה עשר תיקונים ושינויים. כל החוק, בלי

יוצא מן הכלל, כל הצעות התיקון, נדונו בוועדת העבודה והרווחה. את כל התיקונים

למליאת הכנסת הביא שר העבודה והרווחה לאישור. אפשר לאמר שבמשך עשרים שנים מאז

שחוקק חוק בית דין לעבודה ועד היום, כל התיקונים הללו הועברו לוועדת עבודה

והרווחה.

האופי של הנושאים שנידונים בבית דין לעבודה, כלומר חוקי עבודה, ביטוח לאומי,

וכדומה, כל הנושאים העיקריים, כולם למעשה, נמצאים בסמכות ועדת העבודה והרווחה של

הכנסת. בית הדין לעבודה הוא לא בית משפט רגיל, הוא בית דין מיוחד, בעל אופי מיוחד

שהוקם לצד מערת בתי המשפט כדי לדון בנושאים שנמצאים בתחום ועדת העבודה והרווחה.

הנושא שחבר-הכנסת פורז מציע אותו, לתקן את הנושא של נציגי ציבור, הוא

נושא שמייחד את בית הדין לעבודה משאר בתי המשפט.

היו"ר ח' קורפו

סליחה, לא הבנתי. אתה אומר שהרכב בית הדין לעבודה בגלל שיושבים בו נציגי

ציבור הרפך לנושא של ועדת העבודה והרווחה.

מי בוטיו

לא, לא כך. ועדת העבודה והרווחה החליטה שיהיו נציגי ציבור בבית הדין לעבודה

בגלל האופי המיוחד של הנושאים שנידונים בבית הדין לעבודה.

חי רמון

איך זה היה בעבר?

אי לין

חבל על הזמן.

מי בוטון

סעיף 18 שחבר הכנסת פורז מציע לתקן אותו, אומר: יי - - - על אף האמור בסעיף

קטן (א) - - -ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת לקבוע ---------יי זאת

אומרת הסעיף עצמו שאותו רוצים לתקן, בתוכו יש סמכות לוועדת העבודה והרווחה לקבוע

הרכבים אחרים.

אי פורז

רק בענייני ביטוח לאומי.

מי בוטון

ביטוח לאומי זה 60% אחוז מכל הדברים.

נושא אחר, ועדת העבודה והרווחה מפקחת פיקוח שוטף על עבודת בית הדין לעבודה,

מקבלת דוחות תקופתיים, דוחות שנתיים; נציג בית הדין לעבודה מתייצב אהת לשנה בפני

הוועדה, מוסר דיווח, יש ביקורת של חברי הוועדה על הנושא הזה.



כל שאר הדברים נמצא במסמך שמונח לפניכם.

אדוני היושב-ראש, אני אוצה להדגיש, שעד היום אף תיקון בחוק בית הדין לעבודה

לא נדון בוועדת החוקה.

אני חושב שמכל הנימוקים המצטברים האלה יש לתת יותר משקל לוועדת העבודה

והרווחה של הכנסת בנושא זה מאשר לוועדת החוקה חוק ומשפט.

היו"ר ח' קורפו

תודה רבה. חבר-הכנסת לין, בבקשה.

אי לי ו
רבותי, הנושא מחלוק לשניים
אחד, זה הדין המהותי; השני, מערכת בתי

המשפט וסדרי הדין. מה שנוגע לדין המהותי, דיני העבודה הם בתחום האחריות של ועדת

העבודה והרווחה. כל מה שנוגע להרכב מערכת בתי המשפט ובתי הדין, סדרי דיון,

ראיות וכולי, חייב להיות בוועדת החוקה חוק ומשפט, שלה יש את הראייה הכוללת.

מקובל שגם ועדות כנסת אחרות, בענייני צבא, בעניינים אחרים שנוגעים לתחום

אחריותן מבחינת הדין המהותי, כמו בתי דין דתיים, כמו עניינים שנוגעים לוועדת

כספים, כאשר מדובר במערכת בתי המשפט, במבנה שלה, בסדרי הדין, חייב הדבר להיחקק

בוועדה אחת. משום כך גם האחריות על החוק הזה היא של שני שרים - שר המשפטים

ושר העבודה - כי ברור שאחריות שר המשפטים נוגעת להרכב, מבנה וסדרי דין, ואחריות שר

העבודה לדין המהותי.

אז יש חברי כנסת שמתנגדים לעצם הצעתו של חבר-הכנסת פורז, וחושבים שהצעתו

תיפול בוועדת העבודה. אבל זו לא סיבה לשנות את המבנה, משום שוועדת החוקה רואה את

זה בראייה כוללת, וכך זה צריך להיות.

תודה רבה.

היו"ר חי קורפו

רבותי, אנחנו יכולים לקיים דיון אין סופי. אבל אני חושב שהעמדות ברורות

לחלוטין.

אני מעמיד להצבעה את שתי ההצעות זו מול זו.

הצבעה

בעד השארת הצעת החוק בוועדת ההוקה חוק ומשפט - 10

נגד - 6

ההצעה להשאיר את הצעת חוק בית הדין לעבודה (הצעה של חה"כ אי פורז}

בוועדת החוקה חוק ומשפט - נתקבלה

קריאות



הצעות חברי הכנסת אמנון רובינשטיין ודוד ליבאי

בדבר מחיאות כפיים במליאת הכסת לאורח נכבד מחוץ לארץ

היו"ר ח' קורפו

רבותי, יש בפנינו הצעה שכבר דנו בה בישיבה הקודמת, הצעותם של חברי הכנסת

ליבאי ורובינשטיין להרשות מחיאות כפיים - ספונטנית כמובן - לאחר נאומו של אורח אשר

נואם מעל במת הכנסת.

י י שפרי נצק

אבל זו לא חובה.

היו"ר חי קורפו

כמובן שלא. אנחנו יכולים לקבל לענין -זה החלטה שקיימת בנושאים אחרים - כמו

קימח, ועוד כמה החלטות שמעוגנות בהחלטות ועדת הכנסת לגבי נוהלים - רק צריך למצוא

איזה שהוא סמן לענין הזה. למשל, במקרים אחרים מזכיר הכנסת מכריז על קימה לכבוד

אורח או אירוע.

שי וייס

אני מציע להשאיר את המצב הקיים. מפעם לפעם, כאשר יהיה צורך נחליט אד הוק.

היו"ר חי קורפו

רבותי, יש נוהל שהוא הרבה יותר משמעותי, וזה אישור לנאום בספה זרה. גם לענין

זח הביאו בעבר לאישור הוועדה החלטה בהתאם לסעיף 148 לתקנון. ובכל זאת נשיאות

הכנסת לא מביאה את זח לוועדה היום, מזמינים אורח, הוא נואם באנגלית בהסתמך על זח

שהיתה פעם החלטה.

אז אם על ההחלטה חזאת אין צורך לחזור, מדוע להביא כל פעם לוועדה בקשה לאישור

למחוא כף? אם כבר מחלנו על כבודנו בענין השפה, אז אני מציע שנכלול את זה בהחלטה

שלנו שיושב-ראש הישיבה יחליט מתי להתיר מחיאות כף.

אני מעמיד את ההצעה להצבעה.

הצבעה

הוחלט כי יושב-ראש הישיבה יחליט מתי להתיר מחיאות כף במליאה

***

היו"ר חי קורפו

רבותי, חבר-הכנסת עוזי ברעם הגיש הצעה לסדר היום בנושא: "מדוע הממשלה לא

שומרת על זכות השתיקה". על פי החלטת ועדת הכנסת זה הועבר לדיון בוועדת הכנסת.

חבר-הכנסת עוזי ברעם הגיע למסקנה שלא כדאי לדון בזה, והוא מוותר. כלומר,

כאילו כבר דנו בנושא, והוא מתיר לממשלה לדבר...

תודח רבה. הישיבה נעולה.

. . . .

קוד המקור של הנתונים