הכנסת השתים-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 253

מישיבת ועדת הכנסת

יום שני, י"ח בכסלו התשנ"ב (25 בנובמבר 1991). שעה 00;10

נכחו - חברי הוועדה; היו"ר ח' קורפו

מי גולדמן

פי גולדשטיין

מי גפני

שי דורון

שי וייס

ע' זיסמן

יציק לוי

חי מירום

י י צבן

י י צידון

י' שפרינצק

י' שריד

מוזמנים; חה"כ גי גדות

סגנית מזכיר הכנסת שי כרם

סגן מזכיר הכנסת די לב

יועץ משפטי; צ' ענבר

מזכיר/ת הוועדה; אי בן-יוסף

קצרנית; י' חובב

סדר-היום; א. החלטת יושב-ראש הכנסת על צמצום העבודה בבנין החדש.

ב. הצעות הנשיאות לביטול או הגבלת ההצעות הדחופות לסדר-היום.

ג. שונות. (קביעת מסגרת לדיון בהצעות אי אמון).



החלטת יושב-ראש הכנסת על צמצום העבודה בבנין החדש

היו"ר חי קורפו

אני פותח את הישיבה, ונתחיל בנושא הראשון שעל סדר היום. כזכור קיימנו ישיבה

עם יושב-ראש הכנסת בנושא צמצום העבודה בבנין החדש, וביקשנו ממנו שימציא את המלצות

הוועדה אשר מינה בעניו זה. ההמלצות מצויות בתיקים, ואני מציע שחברי הוועדה

יעיינו בהמלצות אלה. על דעתם שלחברי ועדת הכנסת שנכחי בישיבה סוכם שלא להזמין את

חברי הוועדה. לעומת זאת הוצע למסור את ההמלצות לבדיקתו של כלכלן, שיעשה וחשבון

ויראה מהו הרווח הממשי בענין זה, ואם נכונה הערתם של שני חברי הוועדה, חברי הכנסת

מיכה גולדמו ויואש צידון, שאיו בזה כל תועלת ולא רווח. ואז אפשר יהיה לחזור

להחלטה המקורית והיא להמשיך את הבנייה.

אני מציע שחברי הוועדה יקראו את ההמלצות, ויציעו כלכלו שיבדוק אותו, וכאשר

יגיש לנו את תוצאות הבדיקה נחדש את הדיון בנושא.

ש' דורון

הייתי פונה לטכניון.

פ' גולדשטיין

- למשרד הבינוי והשיכון.

גי גדות

- מרכז הקבלנים.

היו"ר חי קורפו

אתם מפריזים. אנו מבקשים בדיקה של כלכלן מיומן ואמין, שיבדוק אם הנתונים

האלה שבדו"ח הוועדה עומדים במבחן.

שי דורוו

יחזקאל פלומיו, איש הגוו, מכיר את המערכת, כלכלו די טוב אליבא דכולם.

פ' גולדשטיין

רעיוו טוב.

שי דורון

נעים לעבוד איתו.

היו"ר ח' קורפו

עובד למען הציבור.

שי וי יס

ואם יבקש גם איזה הונורארים, זה יגיע לו.

היו"ר חי קורפו; אם זה מקובל על חברי הוועדה, אנו מחליטים לבקש את מר יחזקאל

פלומין לעבור על הדו"ח ולמסור לנו חוות דעתו.



ב. הצעות הנשיאות לביטול או הגבלת ההצעות לסדר היום

היו"ר ח' קורפו

הסעיף השני שעל סדר היום הוא הצעת הנשיאות לביטול או הגבלה של הצעות לסדר

היום, הכוונה להצעות דחופות לסדר היום.

שי דורון

הצעה טובה.

היו"ר חי קורפו

נשמע את ההצעה מפי הגבורה, בבקשה, סגן יושב-ראש הכנסת, חבר-הכנסת גדעון

גדות.

גי גדות

אדוני היושב-ראש, חברי הוועדה, אתחיל ישר בגילוי לב כלשהו שיש בו משום חשיפת

הדברים המתקיימים מאחורי חקלאים, ואומר שמרביתנו חשים מאד שלא בנוח מעצם התהליך

שבו הנשיאות - אדייק ואומר סגני היושב-ראש, היושב-ראש לא מגיע לכדי ההצעות הדחופות

- סגני היושב-ראש מרשים לעצמם הצעות דחופות. אני יכול לאמר גם, בלי רמז לגבהות

לב כלשהי - כמי שמונה, כמי שמהווה, כמי שיש לו את הכי פחות הצעות לסדר מבין סגני

היושב-ראש, השבתי שמן הדין שאני אביא את ההצעה הזאת לוועדה לשינוי תקנון.

1) שיהיה בה כדי לבטל מזכותם של סגני היושב-ראש

לאשר לעצמם, וזו הדרך העקיפה; 2) לטפל בענין ביושר לב ולאמר שכל המוסד הזה של

הצעה דחופה לסדר היום דומה שזו הצעה שאין בה כלום, ואסביר מדוע אין בה כלום. שהרי

יש מוסד שנקרא שאילתה בעל-פה דחופה. יש היום כחמש שאילתות כאלה, והפרורגטיבה של

היושב-ראש לקבוע מי מחברי הכנסת מקבל את השאילתה. היושב-ראש, לדעתי, גם ממלאי

מקומו, עשו תמיד צדק בענין, קיבלו על עצמם את האחריות, וקבעו בלי, עזרת סגניהם את

חמש הנושאים הדחופים, וחמש הנושאים הדחופים נתנו בינוי בסדך הכיל גם לנושאים

העומדים על סדר היום הציבורי, כמו גם לצדק כלשהו שנעשה בין קואליציה לאופוזיציה

וכהנה וכהנה,

אם תעברו על הרשימה, ואני מובן שתבקשו ממזכיר הכנסת שיעשה רשימה ויבדוק

סטטיסטית, יתברר שבשאילתה היות דחופות היו יותר לאופוזיציה מאשר לקואליציה.

יחד עם זאת, אני חושב שהמנגנון הזה של שאילתה בעל פי דחופה הוא המנגנון

היעיל ביותר בכנסת ישראל, זה שמעלה את הכנסת לרמה של בית מחוקקים שבו חברי הכנסת

מדובבים את השרים, מאלצים אותם לתת תשובות רבות לאו דווקא מן הכתוב אלא תשובות

לשאלות שבאות במפתיע. כלומר, השאלה הראשונה היא כמובן שאלה מנוסחת שחייבים לקרוא

אותה מן הכתב, ולאחר מכן נפתחת מסכת מאד מעניינת, יש רשות להוסיף שאלה לשואל, וכן

עוד שני חברי כנסת רשאים להביא לידי מצב שבו הכנסת פורחת. יותר חברי כנסת שואלים

שאלות מן המותן, והשר צריך להשיב מן הזכרון או מידע אישי שלו, ולא אחת הכותרות

היותר מעניינות של יום המחרת היו התשובות שניתנו על ידי השרים בתשובותיהם.

דיברתי עם חה"כ יוסי שריד לאהר שהוא פרסם את הידיעה שלו בעתון, והוא הסכים

אתי. בשבוע הקודם זו לא היתה ישיבה של הליכוד, זה היה גרוע מזה - סגני היושב-ראש

נתנו לעצמם שאילתות, והוכחתי לו שזה לא היה הליכוד, ובמקרה זה היה שם חה"כ מסאלחה.

אכן, אנחנו מרגישים מאד לא נוח. שוב, אני חוזר לענין השאילתה הדחופה, לדעתי

זה המכשיר היעיל ביותר של כנסת ישראל. אם היינו מכפילים, אפילו משלשים את כמות

השאילתות הדהופות בעל פה אני חושב שהכנסת היתה נשכרת.



יחד עם זאת, אין שום טעם להביא הצעות דחופות לסדר היום, שהרי ממילא לכל

סיעה, בעיקר לסיעות הקטנות, יש הצעות חוק והצעות לסדר היום למכביר. אני יודע שלא

מנצלים אפילו את כל המיכסה. שוב, בשיחה פרטית שהיתה לי עם יוסי אמרתי לו: הרי אתה

מכיר את הפרוצדורה, אתה עושה את זה כל כך בכשרון. הוא מגיש לפעמים גם הצעה רגילה

וגם שאילחה דחופה. יש כמה וכמה חברים שונהגים בשיטה הזאת, ואז כמובן אף אחד לא

יוצא נפסד, כי בסך הכל המערכת רצה ומתנועענת. יש בזה דבר שהוא עקום מראשיתו - אין

שום טעם באותו מוסד שקרוי הצעה דחופה לסדר. אפשר להסתפק מצד אחד בהצעות רגילות

ובהצעות חוק - אגב, אפשר להגדיל פי שתיים או שלוש את את מספר ההצעות הרגילות שיש

לכל חבר כנסת - ואז מן הדין שאדם יוכל לבוא לידי ביטוי בהצעות הרגילות.

אני רוצה שתדעו כי מרבית השיחות שמתקיימות בנשיאות - ואני לא מגלה כאן סודות

האם ההצעה שהובאה היא דחופ או לא. מרבית הוויכוחים

שמתנהלים בנשיאות הכנסת היא בכך שטוענים סגני היושב-ראש שמרבית ההצעות הן רגילות

ואינן עומדות בקריטריונים של הצעה דחופה. בשבוע שעבר, אני מסוגל לשפוט ולאמר לכם

שלפחות שתיים מתוך החמש יכילות היו להימנות במסגרת ההצעות הרגילות ולא הדחופות.

וזה קטע שני עליו דובר באותה שיחה שלי עם יוסי כדי להסביר לו שזה לא היה ענין

פוליטי בעיקרו.

צריך לעורר את הכנסת ליותר דינמיות מצד אחד, ומצד שני ליותר חשיפה

של הממשלה כלפי בית המהוקקים, וזה יכול להיעשות לא בדרך של הצעות דחפות לסדר כי אז

ממילא הם מגיעים מוכנים ומסודרים, מכופפים את כולם, את התקנון.

לדעתי הפתרון בידינו. במאמר מוסגר אני רוצה לאמר משפט, אני מתכוון היום

בישיבת הנשיאות, אם ההצעה שלי לא תעבור, אני מתכוון היום בצהריים לבקש את חברי

הנשיאות שתהיה לנו קווטה שנסכים עליה אנחנו למעלה, לפיה לא נחרוג מזה. כלומר, יוכל

אדם להגיש הצעה דחופה לסדר פעם אחת בחודש. אני מרגיש שלא בנוח לאשר לעצמי הצעות

דחופות שכאלה. הכוח הוא בידינו, ברוב המקרים, זה מיותר, זה לא נכון, זה לא טוב.

הכנסת יכולה ליהנות מהצעת התיקון הזאת שאני מבי לפניכם. אחרת אנחנו מצויים בתוך

מערבולת שאין לה סוף, כולם מסתכלים על כילם, ובצדק ככאלה שעושים דין לעצמם.

אני מציע שתדונו בענין ותקבלו החלטה חיובית. זה למען הכנסת וטובתה, זה לא

פוגע לא באופוזיציה ולא בקואליציה, זה פוגע רק בסגני היושב-ראש. זה יביא הרבה כבוד

לכנסת.

תודה על ההקשבה.

היו"ר ח' קורפו

תודה. כבר-הכנסת שבח וייס, בבקשה.

שי וייס

יש פה ענין עקרוני, ויש פה ענין אישי, ואני רוצה לדבר על שניהם.

בדרך כלל במה שנקרא נשיאות הכנסת נכנס חבר כנסת אחד או שניים שהם פעילים.

הרי בכנסת יש כאלה שפעילים מאד במליאה, יזמים של הצעות דחופות, יש כאלה שיותר

יזמים של הצעות חוק, יש כאלה שיש להם מספיק כוח פוליטי כדי לא להתעסק בשני הדברים

האלה; יש בעלי מרץ, יש בטלנים, יש כל מיני. אז כאשר נכנס לנשיאות הכנסת

מישהו אשר בכנסת לפני כן, או בשתי כנסות לפני כן, הוא נמנה על אותה קבוצה שיוזמת

הרבה הצעות דחופות והוא מחליט לא להפסיק במנהג הזח גם כאשר הוא נבחר לנשיאות, כי

זה כלי ביטוי שלו, אז זה מעורר בעיה.

אני יודע שבכנסת הקודמת היו רינונים על חברת הכנסת חייקה גרוסמן שבכל ישיבת

נשיאות היא גורמת לכך - - -



ש' דורון

- היא חברת כנסת לא מקופחת,

שי וייס

- היא היתה פעילה גם בלי זה, אך ברוב המקרים גם אושרו לה הצעות דהופות משום

שהיא גם ידעה מה דחוף. אגב, בענין הזה של מה דחוף ומה לו, זאת בעיה. כי הרבה

חברי כנסת שהם מאד אפקטיביים לא בדיוק יודעים מה דחוף, או לא מספיק זריזים.

אנחנו יודעים שבסיעות הגדולות זה קרב על זריזות. בסיעה שלי יש כמה חברים שהם

זריזים יותר, יש להם פלאפון ויכולים אי שם ברחב הארץ לשמוע חדשות, כעבור שנייה

לתפוס את הטלפון של מזכירת הסיעה ויש הצעה. וקורים דברים מורים בתוך הסיעות

שלפעמים בנושאים מאד דחופים לוקח את ההצעה הדחופה חבר כנסת שאין לו מה למכור

באותו נושא. קורות א-סימטריות מדהימות מבחינת הסדר ההיררכי בחיי הסיעה.

בסיעות הקטנות - הן קטנות, ושנית יש יותר דרך ארץ, יש הלוקה לפי התמחות, יש גם

יותר הרמוניה טבעית פנימית, אולי גם אנושית.

שי דורון

הרמוניה.

שי וייס

יש, זח לא אוטומטי.

בכנסת הקודמת וזו שלפניה הצלהתי להביא הרבה הצעות דחופות לסדר היום, מתוך

זריזות, מוך ידיעה מה הולך ומה דחוף, היו כאלה שהצליחו עוד יותר. בקדנציה הזאת

מצליחים חברי הכנסת חגי מירום ומיכה גולדמן, הם תפסו את העני ן. גם אני לפעמים עוד

מצליח, ואני חבר נשיאות.

יש בעיה מסויימת, כי מצטייר הרושם החיצוני על וירשובסקי, אני ושלמה דיין,

שגם בתנאים אחרים היינו מעבירים, ולדעתי פי שניים. יש כאן בעיה, אני מודע לכך,

שאנחנו מאשרים לעצמנו. מספר ההצעות הדחופות שלי שאושרו בקדנציה הזאת הוא פי 2.3

פחות מאשר בכנסת הקודמת. בשבוע שעבר אושר לי הצעה אך ויתרתי כי באמת היה לי לא

נוח. היו שלוש שאושרה ושלי היתה הרביעית. ויתרתי. מבחינת הצדק הפורמלי אין שום

בעיה.

אי לי ן

מה היה המאה אחוז הצעות שאושרו לך בקדנציה הקודמת?

שי וייס

בכנסת הקדמת היו לי 2-3 הצעות דחופות לחודש, בגלל הזריזות, מה שיש היום

למיכה גולדמן. בקדנציה הזאת יוצא לי הצעה דחופה אחת לחמישה שבועות. קל להוכיח את

זה בסטטיסטיקה. אני משתתף הרבה אבל לא בהצעות דחופות, אבל לא אכפת לי, ובלבד שלא

להרגיז כמה חברי נשיאות.

יחד עם זאת, אני רוצה להציע משהו לגבי סגני היושב-ראש ולא לגבי כלל חברי

הכנסת, ואני אומר מדוע. לא הייתי רוצה שייפגעו חברי הכנסת בגלל עודף פעלתנות שלי

או של וירשובסקי או של שלמה דיין, וחוסר נחת של יתר חברי הנשיאות לנוכח הפעלתנות

שלנו, והמון צרות עין, לא הייתי רוצה שחברי כנסת ייפגעו בגלל זה. כי ההצעה הדחופה

זה מוסד הכי מרתק של הכנסת, זה יוצר את המתח הנחוץ לחיי הבית הזה.



גי גדות

למה? תסביר.

שי וייס

אם אנחנו כחברי הנשיאות נקבע כללים נורא מדוקדקים - ותיכף אציע אותם - קצת

פחות יאשימו אותנו בגניבת הצעות אישיות, ימשיכו להאשים אותנו בהוסר שיקול דעת,

בחוסר שפיות, באפליה פוליטית, אין מה לעשות, אבל לפחות לא תהיה הנקודה האישיךת,

קריאה - - -

שי וייס

אני לוקח את המושגים הנפוצים במזנון ואחר כך מופצים לעתונות.

אתן דוגמה אחת או שתיים של הבעייתיות של ההצעה של חה"כ גדעון גדות, למשל. מה

שעשה יוסי שריד בשבוע שעבר - דחופה ושאילתה - עושים הרבה חברי כנסת. אגב, אני

עשיתי את זה כמה פעמים. עושים את זה כל מיני חברי כנסת שמבינים שנושא מאד חשוב,

אבל מכיוון שהם עוד לא יודעים לאן פני הנשיאות הם רוצים להבטיח את עצמם משני

כיוונים. בשבוע שעבר ביקשתי רשות דיבור ואמרתי: תראו, הנושא באמת מאד חשוב כי

הנטייה של י ושב-ראש הכנסת היתה לאשר שאילתה בעל פי של יוסי שריד בנושא חנאן

עשראויי, אני מאד מבקש שנאשר את ההצעות הדחופות. אני גם שליח של סיעה בנשיאות, זה

לא סוד. היה רשום חה"כ חגי מירום, אז הבנתי שאם הנושא חשוב עד כדי כך שיושב-ראש

הכנסת אישר שאילתה, אין שום סיבה הגיונית שלא לאשר את הדחיפות של הנושא, ואז גם

נציגי סיעות קטנות, גם סיעות הימין, יקבלו רשות דיבור, גם הסיעה שלי וגם יוסי

שריד לא ייפגע. אז היה מישהו שדאג להעביר אינפורמציה אחרת. אבל אני אומר בגילוי

לב, לי גם יש אינטרס לעזור לחברי סיעתי, כמו שלחיים קופמן או למישהו אחר צריך

להיות אינטרס לעזור לחברי סיעתו, אנחנו גם מיצגי סיעות שם, בתנאי שנעשה את זה

בתנאים נורמליים, לא בתנאים חריגים לחלוטין.

לפעמים יש בעיה שחה"כ גדעות גדות דיבר עליה, שיש בתוך החמש הצעות שתיים שהן

לא כל כך דחופות, על פניהן. לפעמים יש מצב הפוך, שמתוך עשרים וחמש-שלושים הצעות

שכלל חברי הכנסת מציעים יש שתים-עשרה בעות אופי דחוף, ואנחנו יכולים לאשר רק חמש.

המצבים משתנים.

לכן, עם כל הקושי אני רוצה להציע שבינתיים נמשיך לפי הסידור הקיים. לגבי

סגנטי יושב-ראש הכנסת אני מבקש שתינתן לנו איזו מנה קבועה, קצת משהו ממוצע, נניח

אם חבר כנסת שמשיג את הסיא בהצעות דחופות לסדר היום במושב זה חמישים ושש

בשלושה מושבים, שמונה עשרה למושב, אני מציע איזה שהוא ממוצע, משהו סביר, אתם

תחליטו מה זה סביר. אני למשל אישית זה מאד נוח, כי מה קורה לי בסיעה: בסיעה לא

נותנים לי בכלל את המנה שלי, כי אומרים שאני אסתדר בנשיאות; בנשיאות אני פוחד

להסתדר כדי שלא ירוץ יוסי שריד לספר שאני לקחתי את ההצעה שלו, שהזקתי לו. אז

בנשיאות אני מוכן להוריד את המנה שלי, ולהשאיר לכנסת את המשחק החופשי של ההצעות

הדחופות. אני מוכן שבנשיאות תהיה מנה קטנה, ולהוריד את זה מסדר היום. יש עוד

שמונה חודשים לכנסת הזאת.

היו"ר חי קורפו

חברת הכנסת דורון, בבקשה.



שי דורון

נישא השאילתות הדרוופות והרגילות חוזר לחדר הזה מדי כנסת, מדי תקופה, זה

בההלט נושא שאפשר לשפר אותו. עוד היושב-ראש הקודם שלמה הלל ניסת להכניס סדר בנושא,

ואני בהחלט תומכת בהצעה שתכניס סדר, תיתן לכל אחד באופן שוויו, וכל אחד יקדיש את

ההקצבה שלו לנושאים שאכפת לו מהם. אתן דוגמה, היום בכנסת אחרי הצהריים יש דיון על

נשים מוכות. אז גם אם זה לא היה על חשבון סיעה, אני למשל כן הייתי לוקחת את זה על

חשבוני, מישהו אחר לו. תשאירו את האיכפתיות, את הנושאים שחבר כנסת רוצה להתבטא

בהם, לשיקולם של חברי הכנסת. אולי משהו רוצה להתמקד בנושאים כלכלי ים דחופים או לא

דחופים, זו זכותו. מישהו רוצה רק נושאים מדיניים, מישהו רוצה נושאים חברתיים

בעיקר, למה צריכה לשבת קבוצה מאד נבונה ובכל זאת עם דיעות שונות, עם השקפות שונות,

והעיקר עם דגשים שונים מאד מה חשוב ומה לא חשוב, ולהחליט בשבילנו. ואז בא המחזה

שאני מאד לא אוהבת - יום שלישי בבוקר בוועדת הכנסת. מה אנחנו, איזה מין בית

משפט שקובע היכן טעתה הנשיאות. היא לפעמים טועה, בהחלט טועה, אבל גם אנחנו יכולים

לטעות. אז תאפשרו את המשחק החופשי לכל אחד מאיתנו.

אני מאד מעריכה את השאילתות בעל פה. הן הרבה יותר קצרות ויעילות, הן

טבעיות, יש אפשרות לשאלה נוספת. אני הושבת שוב, אדוני היושב-ראש, חבר-הכנסת

רובינשטיין תמך בכך מאד, השאילתה בעל פה הקצרצרה כפי שמקובלת בפרלמנטים מערביים

כמו בבריטניה, ראיתי את זה גם באוסטרליה. זה חי, זה תוסס, פינג-פונג, אחת-שתיים,

ראש הממשלה, שרים יושבים, עונים ספונטנית, יש להם זכות להתכונן רק בנושאים

תקציביים. תנו לכנסת קצת ספומנטניות. הרי אנחנו פועלים רק לטובת דבר אהד, לטובת

המזנון. מפני שכאשר השעמום משתלט על הכנסת אנשים הולכים לעשן, לשתות קפה, לדבר

- במזנון.

תסלחו לי אם אהיה לא פופולרית ואומר שאני איננהי מבינה מדוע צריכה להיות

עדיפות לסגני יושב-ראש הכנסת. אני חושבת שאסור שמיכסתם תהיה גדולה יותר מאשר של

חבר כנסת רגיל, לא פחות ולא יותר. סגן י ושב-ראש כנסת, כמו י ושב-ראש סיעה, מצליף

סיעה, ובכל מיני תפקידים אהרים, כחברי כנסת כולנו שווים. אז תנו לנו את אותה

מיכסה, ותסמכו על ההעדפות האישיות שלנו איזה נושאים אנחנו רוצים להעלאות. אז סגני

י ושב-ראש יש להם העדפות במובן חדרים, התפקיד מחייב את זה. אבל ענין העדפה בהעלאת

נ ושיאם לדיון דחוף? בשום פנים ואופן לא, אינני רואה כל הצדקה לכך.

לכן, אני מציעה , אדוני היושב-ראש, חבל שלא עשינו את זה מזמן, כי הכנסת לא

במיטבה בימי רביעי עם ההצעות הדחופות. אני תומכת בהצעה הקובעת מנה קבוע לכל חבר

כנסת. המנה קובע, והאופוזיציה בצדק מקבלת י ותר-. מקובל עלי העקרון, אם רוצים לשנות

פרט קטן, לא התערב. יש ועדה אני סומכת עליה.

אני ממליצה מאד, ואני מבקש לדון בהרחבת השאילתה בעל פה במתקונת עוד יותר

קצנה, בנוכחות שרים. אני מציעה שכל חברי הכנסת, לא חשוב מה תפקידם, יש להם בדיוק

אותה מיכסה, ההבדל הוא רק אם הם באופוזיציה או בקואליציה. תודת.

י' שריד

קודם כל אני מלא הערכה לגילוי הלב של סגן י ושב-ראש הכנסת גדעון גדות, ואני

מקווה לגמול לו באותה מידה של גילוי לב. אני רוצה להגיד כמה הערות לגבי השאילתה

בעל פה. עדיין, חברת-הכנסת דורון, ההצעה הדחופה לסדר היום מרכזת ומושכת את תשומת

הלב. אחרי כמה שנים, יש לנו כבר נסיון של כמה שנים, ואני לא -דואג לבידור לשעשוע

ולענין של חברי הכנסת.

- הנוכחות.



י' שריד

זה לא מענין אותו בכלל הנוכחות. יש לי נוכחות של טלוויזיה, אני אומר בשיא

גילוי הלב, מצדי שלא יהיה אף אהד באולם. אני לא מן המקופהים מבהינה זו, אבל לא זה

מה שמעסיק אותי איזה ציבור יש באולם, זו אסיפה מאד קטנה האסיפה של הברי הכנסת,

והיא לא מעסיקה אותי. אז אם יש שלושים או ארבעים או חמישים, יש דברים שמעסיקים

אותי יותר. אחרי הכל אנחנו מדברים אל ציבור, אנחנו לא מדברים כל כך אל ציבור הברי

הכנסת. הרווח השולי מדיבור אל חברי הכנסת הוא רווח מאד זעום.

השאילתה בעל פה לא הוכיחה את עצמה, בינתיים. אני כמעט לא זוכר סיקור של

שאילתה בעל פה.

שי דורון

תקצר אותה עוד.

י' שריד

אם תקצרי אותה יהיה עוד יותר גרוע. אני לא אומר שזה לא יכול להיות, ושזה לא

יקנה לעצמו איזו אחיזה בעתיד. בניתי ים, אני מדבר אל מצב נתון, אני צריך להתייחס אל

הצעה נתונה, לא לאיזה דבר שיהיה בעתיד. בינתיים ההצעה הדחופה לסדר היום היא ההצעה

שמרכזת את עיקר תשומת הלב הציבורי, את עיקר תשומת והלב של התקשורת. אני לא יכול

להתנחם במה שיהיה בעתיד.

אני רוצה להגיד לחבר-הכנסת גדות, אני עדיין לא גיבשתי עמדה ואני לא יודע איך

אני אתייחס להצעה שלו, אבל הקריטריון היחיד בשבילי הוא: האם אני מרוויח מזה או אם

אני מפסיד - אתה לא כועס עלי אם אני מציג את זה בצורה זו - וכנראה שכל הסיפור פה

זה מאבק על זמן הדיבור ועל זמן החשיפה, הרי בשביל זה אנחנו עוסקים. אם אתה מציג

את כל הענין כולו כאילו עומד על ענין סגני היושב-ראש, כפי שהצגת את זה בסוף דבריך.

אז אני לא רוצה לבנות כאן אידיאולוגיה כן טוב לכנסת לא טוב לכנסת, אני רוצה לדעת:

אני מרוויח או שאני מפסיד מזה. אני עדיין לא עשיתי בדיוק את החשבון, אבל החשש שלי

וגם אם יש ליקויים בנשיאות, אני יוצא מתוך הנחה שהנשיאות לא יכולה לספק את

כל חברי הכנסת כל הזמן. בשבוע שעבר התעורר מה שהתעורר משום שאני חושב שבשבוע שעבר

באמת האבסורדים שיוועו עד לשמיים, ואני לא מדבר על ההצעה שלי, אלא הצעה אחת שהיא

מאד חשובה נפסלת בגלל זה שיש דיון בשבוע הבא, והצעה שנייה לא נפסלת למרות שיש

דיון באותו היום. ממש אבסורדים, הגיעו לאבסורדים, ולמה? בגלל זה שהשתמשו בסימן

קוד של אנטישמיות ודברים אחרים שנשיאות הכנסת בעוונותינו מבזה את הדברים שהיא רוצה

ביקרם, ממש מבזה אותם. חשבתי שהשבוע אני אגיש הצעה - אמרתי את זה לחברים, חשבתי

שגם זה יש בזה כדי לבזות אז לא עשיתי את זה - רציתי להציע הצעה על תהלוכת לפידים

ניאו נאצית בניו-זילנד, וזה מיד היה מתאשר למרות שלא היתה תהלוכה כזו, גם לא היו

לםפידים. זה ממש ביזוי הענין. מי שרוצה ביקרו של הנושא, מי שדואג לכבודו של הנושא,

לא יכול לאשר את זה רק משום שמופיעים סימני קוד קמאיים באיזו הצעה.

עכשיו, למה אני אומר שיש לי חשש שאני מפסיד. אומר את זה ככה: אנהנו

מפסידים. כי פה יש הצעה, אם אני מבין נכון, נניח שסיעתי מקבלת חמש הצעות לחבר

כנסת, נניח עשרים וחש הצעות, פה כתוב 462 הצעות לסדר היום והצעות חוק של חברי

הכנסת. להווה ידוע שהיום יש לנו מיכסה של הצעות רגילות, אז הואילו חכמים בתקנתם.

נדמה לי שהמיכסה זהה. זאת אומרת, אתה נתת לי מה שיש לי כבר. יש לי בלאו הכי עשרים

וחמש הצעות רגילות והצעות חוק, אז אתה נותן לי אותן עכשיו כאשר הן גם רגילות וגם

דחופות. הרי אני ממש יוצא נקי - - -



הי וייר חי קורפו

הוא הציע להכפיל את המכסה, אתה תקבל חמישים הצעות. מה שמונח לפניך מתאר את

המצב הקיים.

י' שריד

אני מבין. אמרתי בראשית דברי שאני עדיין לא גבשתי עמדתי. אני רוצה לקחת

נייר ועפרון, ואני רוצה לראות פחות או יותר איפה אני עומד, האם אני ארוויח מזה,

האם אני אפסיד מזה, האם אני פחות או יותר באותו מצד.

גי גדות

אפשר להגדיל את זה גם במאה והמישים אחוז, זאת לא בעיה.

חי מירום

אתה תפסיד.

י' שריד

אני עדיין לא י ודע.

אין פה שום דבר אידיאולוגיה, חברת-הכנסת דורון, וגם לא צריך לשוות לזה כל

מיני דברים שאין בזה. זה פשוט ענין טכני, מדובר ברווח והפסד, ומי שיפסיד מזח לא

יתמוך בזה, ומי שירוויח מזה יתמוך בזה, ומי שזה לא מעלה ולא מוריד מבחינתו כנראה

יתמוך בזה.

שי דורון

נראה שאף אחד לא יפסיד. נעשה סדר.

י' שריד

מה שאני מתכוון לעשות - ואני גם לא חושב שאפשר להכריע בזה היום, אני גס צריך

להביא את זה להתיעצות בסיעה, אחרי הכל זה קשור בכל אחד ואחד ואני לא יכול לקבל

החלטה בשמם - אנחנו נעשה חשבון האם מבחינתנו זה משתלם או לא, ועל פי החשבון הזה

אנחנו נבוא לכאן ונאמר אם אנחנו בעד או נגד.

היו"ר חי קורפו

תודה. חבר-הכנסת חגי מירום.

ח' מירום

הקסם שבהצעה הדחופה לסדר הוא בהיותה מביאה לידי ביטוי את התגובה, את

הבולטות, יוצת מוטיבציה מיוחדת לחברי כנסת, היא דוחפת אותו, היא גורם מניע מאד

חיובי ותחרותי בתוך הסיעות, והיא אחד הדברים שמביאים לידי ביטוי את היכולת

הפרלמנטרית. כל הצעה שמעקרת את זה פוגעת באיזשהו מקום בנשמתה של הכנסת ומאד

מורידה את הווליום שלה בתחושת הציבור. אנחנו לא צריכים לתת יד לדבר כזה.

אני חושב שבסך הכל פה מתנהלים דברים באמות מידה מאד שוויוניות, ויש הקפדה,

מקבלים כולנו את השאילתה הדחופה במסגרת של שניים לאחד, וכאשר שאנחנו ממצים את

אנחנו מקבלים מהמחשב הודעה שגמרנו. משתדלים לעשות צדק. אבל הקטע הזה שהוא היה



מיוחד במינו אנחנו פשוט נותנים משהו מהנשמה היתרה של הפרלמנטרים, וצריך לחשוב על

זה.

דבר שני, ענין סגני היושב-ראש והישיבה השבועית, הוא לא צריך להוות דבר

בשיקול הדעת שלנו כאן. אם יש איזשהו ליקוי, ויכול להיות שיש, אני לא לגמרי בטוח,

אנחנו גם מבטיחים למשל משכורות לשופטים, משכורות מסודרות, כדי ששופט יהיה שקט,

מסדירים לו משכורת בנורמה גבוהה כדי שלא יישחד אותו מישהו בתחנת הדלק או אצל

הירקן, חס וחלילה. בנשיאות יש להם מין אופי מעין שיפוטי קצת, היא עובדת עם שיקול

דעת כאשר העניינים וחברי הכנסת מונחים לפניה, וזה מוסד םפוליטי אהרי הכל. א0 היה

אפשר לעקר במידה מסויימת את המניע האישי שם, יכול להיות שזה היה טוב, כי להבדיל

מחברי הכנסת האלמנט האישי שם הוא לא כל כך חיובי, הרצון האישי לא כל כך טוב כשהוא

עובד שם.

לכן, אני דווקא לא הייתי נבהל ממצב שסגני יושב-ראש הכנסת שלנו, דווקא

י3קבלול פיצוי מוסכם של הצעות רגילות, ולא ייכללו בכלל בתוך הסיפור של ההצעות

הדחופות, כדי שיהיו שקטים. יש להם מיכסה יותר גדולה כדי להביא לידי בינוי נושאים

שחשובים להם, מצד אהד; ומצד שני, הם לא מעורבים את המעורבות האישית הזאת, הרי יש

פה טרוניה - - -

י' שריד

יש בזה כדי להסיר מכשול מפני סגן יושב-ראש. אז הוא גם משוחרר בשיקול הדעת

שלו.

חי מירום

נכון. אני מקבל את זה.

אני אומר בכל הרצינות, אז ניתן לו כפול, הרי גם הוא צריך אתהביטוי הפרלמנטרי

שלו. אני מכיר את חבר הכנסת וירשובסקי, קח ממנו את האפשרות להציג הצעה דחופה לסדר,

אבל תן לו את האפשרות להביא עוד הצעות חוק, עוד נושאים שנראים לו אבל בדרך רגילה,

הוא ידע לעשות את זה יוצא מן הכלל, אותו דבר חבר-הכנסת שבח וייס.

אני דווקא מאד מסכים למאבק המתמשך העקבי של חבר-הכנסת שרה דורון על האריעו

הזה שהייתי מאד רוצה שהוא יהיה פה בכנסת, פעם בשבוע שראש הממשלה בא אם שריו, ונקרא

לענות על מה שנקרא שאילת פתע.

שי דורון

פעם בשבועי ים.

י' שריד

היינו מסתפקים גם פעם בשבועיים.

הי מירום

יכול להיות שזה חלום באספמיה. אבל אם זה יכול היה להתקיים, כמו שזה מתקיים

בווסטמיניסטר, זה היה יכול להיות יוצא מן הכלל. אירוע שבועי כזה, מין זירה כזו בין

הממשלה והכנסת, אני יודע שהממשלה לא אוהבת ביקורת, אבל זה היה יכול להיות יוצא מן

הכלל. היינו צריכים להסדיר למהלך של שעתיים כאלה כללים מיוחדים, ללכת על שאלת פתע,

לתת מיכסות לסיעות כדי שכל סיעה תחליט לעצמה מי מחבריה ישאל מה ובאיזה סדר. אבל

יוסי צודק, איזו ממשלה רוצה להיכנס לתוך גוב אריות כזה.

שי דורון; אתה נותן לה הזדמנות גם להשיב.



היו"ר חי קורפו

- באופן ספומנטני.

שי דורון

- מלבד בענייני תקציב.

חי מירום

חברת-הכנסת דורון, אני בטוח שאם היית מעבירה בהנהלת הקואליציה הצעת החלטה

כזו ג0 האופוזיציה היתה תומכת בה. אני מזמין אותך לעשות את זה.

י' שריד

בהחלט.

שי דורון

ועדת הכנסת צריכה להחליט על כך.

י י שריד

אני מוכרח לאמר שדורשים מהסגנים, בעקבות דבריו של חה"כ מירום שאני מאד מזדהה

עמהם, דורשים מאדם שהוא יחליט בשיקול דעת לגמרי אוביקטיבי כאשר הצעה שלו מונחת שם

- - -זה כמעט לא אנושי לדרוש.

היו"ר חי קורפו

לו לפחות הוא לא היה נוכח. י- - .

גי גדות

אף אחד מאיתנו לא נמנה עם מלאכים.

מי ג ולדמן

אנחנו העברנו את הבעיה מהבעיה של הנשיא לבעיה של חברי הכנסת. אנחנו צריכים-

להתמקד בבבעיה שנוצרה בנשיאות הכנסת.

אני רוצה לגעת בנקודה, שהיא בולטת בשנה האחרונה. בשנה האחרונה למעשה חלק

גדול מההצעות הדחופות הפכו להיות לא חשובות במליאת הכנסת כתוצאה מכך שהשרים

העבירו את את זכות התשובה לסגניהם.

חי מירום

מה לעשות.

מי ג ולדמן

אין מה לעשות, זאת המציאות.

זה היה גם בכנסת הקודמת.



מ' גולדמן

אני רואה בנושא הזה של ההצעות הדחופות למעשה את המבהן לחברי הכנסת הפעילים

בכנסת. אני יודע למשל בסיעת העבודה ישנה תחרות סמויה. הצעות דחופות במתקונת

הקיימת אני בעד להשאיר אותן, אלא כתוצאה מהביקורת, ובנשיאות יש רוב לקואליציה - -

גי גדות

גם בוועדה הזאת זה כך.

שי וייס

ברוב המקרים זה "פייר".

מי גולדמן

יש מקרים שאנחנו מרגישים שהנשיאות לא תאשר בגלל הרוב האוטומטי של הקואליציה.

שי וייס

לא צריך להטיל בנשיאות דופי שאין בה.

מ' גולדמן

אני בעד לת העדפה מסויימת לחברי הנשיאות, על ידי כך להוריד את הטענה, אם

קיימת או לא קיימת, אם נכונה או לא - - -

שי וייס

שום העדפה לא צריך.

מ' גולדמן

אם הוא ידע שיש לו שתיים, ארבע, הצעות נוספות, אז הבעיה נפתרת.

היו"ר ח' קורפו

תודה. נשוב לנושא הזה בעוד שבוע או בעוד שבועיים.



ג. קביעת מסגרת לדיון בהצעות אי-אימון.

היו"ר חי קורפו

הוועדה מתבקשת לקבוע מסגרת לדיון על שתי הצעות אי אימון שהוגשו על ידי

הרשימה המתקדמת לשלום ולשוויון והמפלגה הדמוקרטית הערבית, בשל: הפריצה לבית הדין

השרעי.

ההצעות תידונה היום, יום ב'. יש הצעה להמש דקות הודעות סיעות, אבקש

להצביע.

הצבעה

ההצעה לקבוע מסגרת של המש דקות להודעות סיעות לדיון בהצעות האי אימון - נתקבלה

היו"ר הי קורפו

הישיבה נעולה. תודה.

***