הכנסת השתים-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 239

מישיבת ועדת הכנסת

יום שלישי, ל' בתשרי התשנ"ב (8 באוקטובר 1991). שעה 00;09

חברי הוועדה; ח' קורפו - היו"ר

ע' ברעם

שי דורון

א' דיין

א' העצני

שי הלפרט

שי וייס

אי לין

הי מירום

אי פררז

י' צידון

ג' שפט

י' שפרינצק

י' שריד

מוזמנים; ש' יעקבסון - מזכיר הכנסת

שי כתם - סגנית מזכיר הכנסת

ד' לב - סגן מזכיר הכנסת

שי גוברמן - משרד המשפטים

צ' ענבר - יועץ משפטי לוועדה

י' למברגר - השב הכנסת

אי בן-יוסף

רשמה; עי הירשפלד

סדר-היום; א. ערעורים על החלטת יו"ר הכנסת והסגנים שלא להכיר בדהיפות

הצעות לסדר-היום.

ב. השגות לתיקון סעיף 36 לתקנון הכנסת.

ג. הצעת היועץ המשפטי מר דמביץ לענין מינוי ועדות משנה.

ד. הצעה לתיקון סעיף 106 לתקנון הכנסת.

ה. מסגרת תקציב הכנסת לשנת 1992 .

ו. משלוה דברי דואר של חברי-הכנסת.



א. ערעורים על החלטת יו"ר הכנסת והסגנים שלא לאשר דחיפות הצעה לסדר -היום

1. של חה"כ אי העצני בנושא: "שלטון החוק בישראל לאור מתן גזר-דינו

של אייבי נתן".

2. של חה"כ עי ברעם בנושא; "פסק הדין נגד אייבי נתן בעקבות מגעיו עם אש"ף.

בוקר טוב, אני פותרו את הישיבה.

לפנינו 3 ערעורים. הערעור הראשון הוא של חבר-הכנסת העצני בנושא: "שלטון החוק

בישראל לאור מתן גזר-דינו של אייבי נתן".

גם הערעור השני מתייחס לאותו נושא.

נכון. בבקשה, אדוני סגן יושב-ראש הכנסת.

התקיים דיון בנשיאות הכנסת והיו חילוקי-דעות. חלק מחברי הנשיאות סבר שהנושא

מוצה ונגד פסקי-דין לא צריך לקיים דיון בכנסת. חלק מחברי הנשיאות סבר שהכוונה

היא לדון בחוק ולא בפסק-הדין, וכמו שקורה בחילוקי-דעות, נפלה הוכרעה וההצעה לא

אושרה.

אם זה בחוק, זה לא דחוף.

אני מדבר על הוויכוח שהיה בתוך הנשיאות.

בבית משפט יש משפטנות ודקדוקי חוק אם זה כן דחוף או לא דחוף. זה דחוף, כי זה

היה השבוע בוויכוח די פומבי בדעת הקהל. בן-אדם הולך לשבת שנה שלמה. אם גם

יורידו לו שליש מהתקופה בשל התנהגות טובה, הוא הולך לשבת שנה בבית-סוהר ואיש לא

תוקף פה את בית המשפט. לא שמעתי מימין או משמאל שזאת בכלל הבעיה. הבעיה היא

שהחוק מתיישם בארץ הזאת בשני קני-מידה בצורה לא שווה, וזה דבר שאי-אפשר לעמוד בו.

הדבר שקרה השבוע הוא בוער. אייבי נתן ייכנס לבית-סוהר בעוד יומיים, מסביב

לזה יהיו "חגיגות" גדולות מאד, ואנחנו לא יכולים לעצום עיניים. יש לזה השלכות

לגבי שלטון החוק וגם השלכות פוליטיות מרחיקות-לכת, ואחרות.

לא הבנתי. אתה מציע שנדחה את כניסתו לבית הסוהר?

לא. אני מציע שהכנסת תתייחס לכך. לא ייתכן שמבחינת הכנסת הענין הזה לא

קיים. והנה אתם רואים, חברים נכבדים, שחברי-כנסת משני צדי הקשת הפוליטית חושבים



שזה צריך להידון, ולמה צריך לפרוד מזה? מה גם שאייבי נתן היה פה כשהוא שבת רעב,

והכנסת קיימה דיונים מיוחדים על הענין.

היו"ר ח' קורפו;

אני הושב שאין צורך להוסיף על כך.

חבר-הכנסת ברעם, בבקשה.

עי ברעם;

אני מוותר על ההנמקה.

היו"ר ח' קורפו;

תודה רבה לכם. אנחנו נודיע לכם את החלטתנו.

אני מעמיד להצבעה את שני הערעורים של חברי-הכנסת העצני וברעם.

הצבעה

בעד קבלת הערעורים - 5

נגד - 5

ערעוריהם של הברי-הכנסת א' העצני ועי ברעם נתקבלו

3. של חבר-הכנסת אי בן-מנחם בנושא: "התעצמותה של התנועה הניאו-נאצית בגרמניה

ושנאת הזרים

היו"ר ח' קורפו;

לפנינו ערעורו של חבר-הכנסת אלי בן-מנחם על אי-הכרה בדחיפות הצעתו בנושא:

"התעצמותה של התנועה הניאו-נאצית בגרמניה ושנאת הזרים".

אדוני היושב-ראש, כידוע לך, אנחנו יכולים לאשר 5 הצעות לסדר-היום דחופות.

אנחנו עושים סיבוב ראשון ובסיבוב ראשון כמובן שהנושא הזה נכלל. אחר-כך יש סיבוב

שני והצעה אחת או שתיים מתוך 6 או 7 הצעות נופלות, כי אנחנו יכולים לאשר רק 5.

לא היו בנשיאות נימוקים נגד הדחיפות של הנושא הזה, ואני מדווח לכם כך גם מתוך

רצונה של הנשיאות שכך אדווח בנושא הזה.

אני מעמיד את הערעור להצבעה.

הצבעה

בעד קבלת הערעור - 3

נגד - 4

ערעורו של חבר-הכנסת אי בן-מנחם לא נתקבל



ב. השגות לתיקון סעיף 36 לתקנון הכנסת

היו"ר חי קורפו;

אנחנו הנחנו את התיקון הזה והוגשה השגה של חבר-הכנסת חגי מירום. אני מבין

שחבר-הכנסת מירום הסיר את השגתו.

אני התייעצתי עם סיעתי. בעבר חשבנו שיש צורך בזה, והיום החלטנו לוותר על כך.

אי דיין;

עקרונית אני מתנגד לכל התיקונים התכופים לשינוי התקנון. לדעתי, לעתים קרובות

מאד אנהנו מתחילים, בגלל נוחיות של כל מיני דברים, לשנות סעיפים בתקנון. לכן

הגשתי את ההשגה. אני מתנגד לשינוי התקנון. התקנון הזה קיים הרבה שנים והוא

הוכיח את עצמו. כל השינויים שנעשים נעשים בכל מה שקשור להצעות אי-אמון, כמה חברי

כנסת יכולים להגיש בהתאם לקונסטלציה מסויימת שנוצרה בכנסת, ואם יהיה מספר כזה אז

היו משנים את המספר, וכיוצא באלה דברים.

לכן אני בעד השארת הסעיף כפי שהוא קיים כבר 42 שנה.

היו"ר ח' קורפו;

כאן הטעות שלך, חבר-הכנסת דיין. כשתיקנו את הסעיף לא הכנסנו את הפסקה הזאת

שיש צורך לנמק את העילה להצעת האי-אמון. 42 שנה זה היה. כשתיקנו את הסעיף לא

הכנסנו את המשפט הזה. עכשיו אנחנו מבקשים להכניס את המשפט הזה, כפי שהיה קודם.

זו היתר! השמטה.

אי דיין;

מאחר שהתנגדתי גם לתיקון, אני מתנגד להשגה.

היו"ר ח' קורפו;

אני מעמיד את ענין אישור השגות לתיקון סעיף 36 לתקנון הכנסת להצבעה. מי

בעד האישור? מי נגד?

הצבעה

בעד קבלת ההשגה - רוב

נגד - מיעוט

ההשגות לתיקון סעיף 36 לתקנון הכנסת אושרו

היו"ר ח' קורפו;

התיקון אושר והוא יונח על שולחן הכנסת.

ג. הצעת היועץ המשפטי מר דמביץ לענין מינוי ועדות משנה

היו"ר ח' קורפו;

לפנינו הצעה של היועץ המשפטי של ועדת הכספים בענין מינוי ועדות משנה. הענין

די פשוט. ביקשו ממנו מספר פעמים חוות-דעת. בתקנון נקבע שהוועדה רשאית ברוב

חבריה להאציל מסמכותה לוועדת משנה. התעוררה שאלה אם הרוב הוא רוב המצביעים או



רוב חברי הוועדה. על פני הדברים זה מובן שאם אנחנו רוצים להאציל סמכות, הכוונה

היא שהוועדה תשקול את הענין ביסודיות ובאחריות, ואז הכוונה ודאי היתה לרוב הבריה

ולא לרוב המצביעים שלה.

זה לא שינוי תקנון אלא פשוט פירוש נכון איך לנהוג, ואני חושב שזה הפירוש

הנכון.

אני מציע שנחליט שזאת המשמעות, שהכוונה היא באמת לרוב החברים. אני לא חושב

אפילו שדרוש תיקון, מפני שמדובר על הצבעת רוב.

צי ענבר;

ההבהרה, שהכוונה היא לרוב של חבריה ולא לרוב המשתתפים, היא ללא ספק דרושה.

מפני שלשון הסעיף היום בהחלט מאפשרת את הפרשנות השונה. דהיינו, לא רוב רגיל של

המשתתפים, שזה הכלל, אלא רוב של שני-שלישים. וזה מה שכתוב: "בהחלטה שתתקבל ברוב

של שני שלישים". לכן יש בהחלט מקום להבהיר, בין בנוסח התקנון עצמו ובין בהחלטה

של ועדת הכנסת, שהכוונה היא לרוב של שני שלישים מחברי הוועדה.

היו"ר חי קורפו;

אני חושב ששני שלישים נותן עוד יותר דגש. יכולה להיות ישיבת ועדה שיישבו בה

3 חברים, שניים מהם יחליטו להאציל סמכויות, וזה יעבור, מכיוון שהם שני שלישים.

צי ענבר;

נכון. לכן יש מקום, לדעתי, לקבוע מפורשות כדי שלא יהיה ויכוח על כך.

שי גוברמן;

צר לי שאני נאלץ לחלוק על דעת חברי הנכבד. כאשר המחוקק קבע בתקנון רוב של

שני שלישים, הוא לא העלה על הדעת אפשרות שמבין 3 חברי ועדה יצביעו 2 נגד 1.

סליחה,איך אפשר לדעת אם המחוקק העלה על הדעת?

שי גוברמן;

כאשר המחוקק משתמש כמעט בכל החוקים ברוב מיוחס, הוא מתכוון לרוב מיוחס של כלל

החברים.

אגב, זו פרשנות מאד מרתקת, משום שבדרך-כלל אנחנו יודעים שבענין זה יש חשיבות

לדווקנות, ודווקא על רקע רגישות של הכרעות, כי מדובר פה על הכרעות באמצעות

הצבעה.

אני יודע שלפחות בחוק יסוד: הכנסת יש הבחנה יפה מאד בין מקרה שבו מכלל

חברי הכנסת, ולא. למשל, בנושא של פיטורי נשיא המדינה, נדמה לי שמצויין "מכלל

חברי הכנסת" או "מקרב חברי הכנסת". יש מקומות שלא מזכירים את זה, ואז הכוונה היא

שאין חשיבות לקו ורום.

אני לא מקנטר, אני שואל כמורה, כדי שאדע מה להסביר לתלמידי. שאלת הקוורום

צריכה להיות מפורשת באופן דווקני בכתובים, אם לאו. לפי הסימנים שיש לנו

בקונסטיטוציה הישראלית החלקית, לדעתי, באופן דווקני. כך אני מלמד.



שי ג וברמן;

ודאי שאין נזק בהבהרה ישירה של הנוסח.

שי וייס;

אני שאלתי, אין לי עמדה.

צי ענבר;

לא העמקתי בסוגיה המשפטית מכיוון שלא ידעתי שעמדת חברי שונה.

בהמשך לדברי חבר-הכנסת וייס, סעיף 25 להוק יסוד; הכנסת, קובע כלל שהוא שונה

מהכלל הרגיל שנקבע בהוק הפרשנות. הכלל הרגיל בהוק הפרשנות אומר שפעולה שיש

לעשותה צריכה להיעשות תמיד על-ידי רוב של אותו גוף. כלומר, אם יש גוף בן 30

הברים - לההלטה שלו דרוש רוב של 16.

בא סעיף 25 ואומר שהכנסת תר1ליט ברוב דעות של המשתתפים בהצבעה. זאת אומרת,

לא מעניין אותי, שיהיו בכנסת 120 הברים. יהיו 3 חברים - 2 קובעים.

ומהכנסת זה עבר גם לוועדות הכנסת, והכלל הוא שתמיד, לעולם, רוב המשתתפים הוא

הקובע. וכמו שאמר חבר-הכנסת וייס, כשרצתה הכנסת לקבוע אחרו!, היא אמרה את זה בחוק

יסוד; הכנסת; "אלא ברוב של חברי-הכנסת". הוא אמר; לא בריב. אז המחוקק ידע מתי

הוא רוצה רוב חברים.

בסעיף 15(א) לתקנון נאמר; ועדה קבועה רשאית, בהחלטה שתתקבל ברוב של שני

שלישים. כלומר, של שני שלישים.

של מה?

צי ענבר;

לפי הכלל של סעיף 25 לחוק יסוד; הכנסת, של המשתתפים בהצבעה. זה העקרון.

שי וייס;

אולי כאן ואולי אחרת.

צי ענבר;

אולי כאן, אולי אחרת. אני רק אומר שמבחינה משפטית אפשר בהחלט לומר; שני

שלישים של המשתתפים, ולכן צריך להבהיר זאת.

היו"ר ח' קורפו;

מר ענבר, האם על פי זה שאמור "פה אחד", יכול חבר אחד בוועדה להכריע?

צי ענבר;

אינני יודע. אני אראה את החיקוק ואבין ממנו מה הכוונה.

ג' שפט;

אני רוצה לתמוך בדברים האחרונים של מר ענבר ושל חבר-הכנסת וייס, שהכוונה היא

לשני שלישים מכלל חברי הוועדה. כך אנחנו נוהגים בכל המקרים,



ש' דורון;

לא במליאה.

אלא אם כן נאמר במפורש. אם זה נאמר במפורש, זה מכלל המצביעים.

חבר-הכנסת וייס שאל מה חשב המחוקק? כפי שאני מבין, הוא חשב שלא יאה יהיה

לבהור ועדת משנה על הודו של קול ארח- או שניים, אלא שני שלישים של המצביעים הם אלה

שיקבעו את אותה ועדה. כך זה נראה לי מאד הגיוני.

אבל זה עדיין יכול להיות על הודו של קול אהד.

ג' שפט;

תמיד זה יכול להיות על הודו של קול אחד, אבל הכוונה היא מכלל המצביעים.

אי לין;

אני מוכרה לומר לכם שאינני מבין למה אנהנו כאן מקדישים זמן. קודם-כל נסביר

לעצמנו איך אנהנו מבינים את הסעיף הזה." לפי דעתי, אין שום ספק שהסעיף הזה מהייב

שני שלישים, והכוונה היא לשני שלישים מהברי הוועדה.

צ' ענבר;

על זה אני מסכים.

אי לין;

יש פה שני הלקים. חלק אחד הוא עצם בהירת ועדת משנה, וכאן מספיק כל רוב רגיל

"ועדה קבועה רשאית לבהור מזמן לזמן בוועדות משנה". ומוסיפים;

"ורשאית היא - בהחלטה", כלומר, ההלטה מיוחדת - "שתתקבל ברוב של שני שלישים -

להעביר את סמכויותיה, כולן או מקצתן". העברת סמכויות של ועדה במליאתה לוועדת

משנה מחייבת רוב מיוחד.

כוונת הסעיף ברורה לחלוטין, אבל הניסוה לקוי. משום שבדרך-כלל נהוג להגיד;

רוב של שני שלישים של חבריה. כאשר אנהנו רוצים להבטיח שמדובר על רוב של כלל חברי

הוועדה, מוסיפים את המלים "של חבריה".

מאחר שיש פה ספק, הבה נבהיר בפשטות שהכוונה היא לשני שלישים מכל הבריה, ובכך

נסיים את הדיון הזה.

היו"ר חי קורפו;

חבר-הכנסת וייס, בבקשה.

שי וייס;

זה מה שרציתי להציע.

אני מצטרף לדברי קודמי. אני רק רוצה להוסיף עוד הערה קטנה. די לנו

באפשרויות המניפולטיביות של יושבי-ראש הוועדות, ואני לא מציע שנשאיר פה אופציה

נוספת למינוי ועדה שעוד מקבלת את הסמכויות מהוועדה הראשית דרך רוב מקרי כזה או

אחר שהיא מגייסת ברגע מסויים. זה ענין רציני. מדובר בהעברת סמכויות לוועדת משנה

של ועדה ראשית, ודבר כזה צריך להיעשות בשיקול-דעת, בניהותא, וברוב רציני של כלל

חברי הוועדה.

היו"ר ח' קורפו;

העניו ברור לחלוטין. כולם היו תמימי-דעים שזאת היתה הכוונה. השאלה היתה אם

צריך לקבל החלטה שזאת היתה הכוונה, או לא לקבל הרולטה. על זה היה הדיון.

כדי לצאת ידי חובה, אף-על-פי שאפשר לומר לכאן ולכאן, הנימוקים שהשמיע מר

ענבר, ובהרחבה של חבר-הכנסת לין, מעוררים את היכולת הזאת. מכיוון שמדובר באותו

סעיף. אם קודם הוא אומר "ברוב רגיל", ואחר-כך הוא אומר "בשני שלישים", האם אלה

שתי וריאציות שונות? פעם אחת במספר המשתתפים ופעם איות במספר החברים? דווקא זה

עורר בי קצת את הספק, אבל לשם הסרת כל ספק אני מציע שנקבל את ההחלטה שהכוונה היא

לרוב של שני שלישים מחברי הוועדה.

לפיכך, כדי להסיר ספק, מחליטה ועדת הכנסת כי האמור בסעיף 15(א) לתקנון

"בהחלטה שתתקבל ברוב של שני שלישים", מכוון לרוב של שני שלישים מחברי הוועדה. מי

בעד ההבהרה הזאת?

הצבעה

ההבהרה המוצעת נתקבלה

ד. הצעה לתיקון סעיף 106 לתקנון הכנסת

היו"ר ח' קורפו;

יש לנו הצעה לתיקון סעיף 106 לתקנון הכנסת. החוק והתקנות כבר היו לפנינו.

את החוק כבר אישרנו. אני מציע שנאשר את התקנות. הצעת התיקון נמצאת בתיקים

שלכם.

צי ענבר;

בעקבות קבלת הסתייגותו של חבר-הכנסת וייס, את התוספת "ואולם רשאי השר הממונה,

או ראש הגוף שהמוזמן פועל בשירותו, להודיע לוועדה כי הוא עצמו יופיע במקום מי

שזומן", מן הראוי להוסיף אולי בסוף סעיף קטן (א) לסעיף 106א רבתי.

היו"ר חי קורפו;

איפה אתה מציע לשבץ את התוספת?

צי ענבר;

בסוף סעיף קטן (א) של סעיף 106א. כי הסיפא של סעיף קטן (א) היא "מי שהוזמן

כאמור חייב להתייצב לפני הוועדה". בהקשר לחובה להתייצב, אנחנו אומרים; אבל הוא

רשאי גם לא להתייצב, אם יושר אמר שהוא עצמו יתייצב.



היו"ר ח' קורפו;

איפה זה מופיע בתקנה עכשיו?

צ' ענבר;

זה לא מופיע בתקנה. אני מציע להוסיף את זה.

היו"ר חי קורפו;

בסדר. מי לקבלת תיקון סעיף 106 בתקנון הכנסת, בצירוף התוספת בעקבות

ההסתייגות שנתקבלה בהצעת החוק?

שי וייס;

יש לי שאלה לפני שנצביע. בסעיף 106ג. נאמר; "ועדה קבועה רשאית לדרוש ששר או

נציגו יתייצבו לפניה, לעניו סעיף 14(ב) אחת לחודש". זאת אומרת שיש פה פתאום

שינוי, כי מדובר על התייצבות ריטואלית ולא התייצבות ויז-א-וי מקרה מסויים, אלא

יכול להיות שיושב-ראש ועדה רוצה טכסים איות לחודש עם יגשר.

היו"ר חי קורפו;

לא, זה נתון למסגרת עבודתה של הוועדה. ועדת הכלכלה לא תזמין את שר החוץ

למסור לה דין-וחשבון על שיחותיו המדיניות. כתוב; אם הוועדה תבקש זאת.

שי גוברמן;

אני מציע להרחיב את הסעיף ולומר; בכפוף להוראת סעיף 21 לחוק יסוד; הכנסת

ומבלי לגרוע מהאמור בסעיף 106, כדי לא לחזור על המלים של ההוראה בחוק היסוד.

שי וייס;

למה זה בכלל נחוץ? הרי לא דנו בריטואל. דנו במקרים ששר לא רוצה להתייצב פעם

בכמה זמן ואז יושב-ראש הוועדה כועס.

היו"ר ח' קורפו;

מי לקבלת התיקון שפותה את סעיף 106 כפי שמר גוברמן ניסח אותו?

הצבעה

בעד קבלת התיקון - רוב

נגד - 1

תיקון סעיף 106 נתקבל

שי וייס;

אני מתנגד לתיקון בגלל הענין של אחת לחודש.

היו"ר ח' קורפו;

התיקון התקבל והוא יונח על שולחן הכנסת. תודה רבה.



ה. מסגרת תקציב הכנסת לשנת 1992.

ו . משלוח דברי דואר של חברי-הכנסת.

אנחנו צריכים לאשר את המסגרת התקציבית של תקציב חכנסת. אקרא בפניכם את מכתבו

של מזכיר הכנסת אלי מיום 7 באוקטובר 1991 .

"על פי סעיף 25 לתקנון הכנסת, מגיש יושב-ראש הכנסת לאישור ועדת הכנסת את הצעת

התקציב השנתי לשנת 1992.

התקציב הוא בסך 74,900,000 ש"ח, לעומת השנה שעברה בה הסתכם התקציב

ב-50,730,000 ש"ח (לתשעה חודשים בלבד). כלומר, הגידול הנומינלי על בסיס שנתי הוא

של 11 אחוזים, זאת לעומת הנחיות אגף התקציבים במשרד האוצר להגדיל התקציב בכ-15

אחוזים.

הואיל וועדת הכנסת קבעה את מועד הגשת התקציב לקריאה ראשונה ליום כ' בחשון

התשנ"ב, 28 באוקטובר 1991, עלינו להעביר למשרד האוצר את הצעת התקציב של הכנסת כדי

שתיכלל בהצעת תקציב המדינה בעוד מועד.

לכן מתבקשת ועדת הכנסת לאשר את מסגרת התקציב בסכום האמור לעיל. הוזקציב

לפרטיו יידון בוועדה המשותפת לוועדות הכנסת והכספים לאחר הקריאה הראשונה בתקציב,

כנהוג מדי שנה".

ובכו, במסגרת התקציבית יש גידול נומינלי של 11% לעומת התקציב של השנה הקודמת,

כאשר למשרדי הממשלה ניתנה הנחיה להגדיל את התקציב ב-15%. מיד נשמע מדוע אנחנו

יכולים לוותר על 4% אולי אפשר לוותר על 8%? הרי עיקר התקציב הוא שכר.

מזכיר הכנסת ש' יעקבסון;

לוותר נוכל תמיד. יש יתרות מהתקציב הקודם.

ש' וייס;

חשבתי שזה בגלל ההגבלה במשלוח דברי דואר של חברי-הכנסת.

שי דורון;

אני רוצה להתייחס לענין של משלוח דברי דואר, אדוני היושב, לפי בקשת חברים.

הרי אישרנו משלוח 15,000 דברי דואר למושב. יש בקשה לשחרר 5,000 דברי דואר. זאת

אומרת, שהם לא יצטרכו להמתין בשביל לשלוח 5,000 דברי דואר נוספים. ולכנסת זה לא

יעלה יותר יקר בכלל.

היו"ר חי קורפו;

מה נעשה אם הוא יתפטר מהכנסת?

ש' דורון;

אם הוא יתפטר מהכנסת הוא יהיה חייב להחזיר. זה תיקון קל. מאחר שכמה

חברי-כנסת פנו אלי, אני מבקשת, אם זה מקובל, להיענות לבקשתם.

צי ענבר;

היתה בקשה ל-10,000, כאשר יש בזה הגדלת מכסה יחסית. האם הכוונה היא מעבר

ל-10,000?



היו"ר ח' קורפו;

לא. אתם טועים. אנחנו החלטנו על 15,000 דברי דואר בשנה. בשנת 1991 התקציב

התחיל באפריל והסתיים בדצמבר, ובשל העובדה הזאת הקציבו ב-1991 10,000 דברי דואר.

אבל לשנת 1992 הוקצבה מכסה של 15,000 דברי דואר. חברת הכנסת דורון מבקשת, אם

אפשר, לקבל מקדמה על-חשבון ההקצבה של 15,000 דברי דואר.

ש' דורון;

מקובל עלי שזאת תהיה מקדמה.

ג' שפט;

אני חושב שאפשר לעשות את זה, עם מגבלה אחת, שסך-הכל של כל חברי-הכנסת לא

יעבור את התקציב שאושר.

היו"ר ח' קורפו;

לא. אז יהיה חבר-כנסת שישלח 100,000 דברי דואר והוא יגיד שיתר חברי-הכנסת לא

שולחים. מה ההיגיון בזה?

שי דורון;

איו היגיון בזה.

היו"ר חי קורפו;

אנחנו קיבלנו החלטה בענין הצטברות.

צי ענבר;

מספר המכתבים שהוראת סעיף 11ד למתן החסינות תחול עליהם הוא

15,000 לשנה.

לגבי שנת 1991, מיום תחילתה של הרולטה זו, שזה 1 ביולי, כלומר למחצית השנה,

מספר המכתבים יהיה 10,000. במקרה הזה כבר היתה הגדלה של 2,500 דברי דואר בחצי

שנה. יש אפשרות להוציא על-חשבון יושנה הבאה. אם הוועדה תקבל החלטה, הדבר ניתן.

היו"ר חי קורפו;

מר למברגר, האם אנחנו לא נוהגים לצבור?

י' למברגר;

לא. אין החלטה בקשר לצבירת דברי דואר.

לגבי טלפון יש החלטה כזאת.

י' למברגר;

טלפון זה דבר אחר.



היו"ר ח' קורפו;

חברת-הכנסת דורון, התשובה הפורמלית היא שלגבי שיחות טלפון, לגבי דף לבוחר

היתה הרולטה של הוועדה על צבירה. מי שלא ניצל את המכסה בשנה איות, יכול להשתמש

ביתר בשנה הבאה. לגבי מכתבים לא קיבלנו החלטה כזאת. לפיכך יוצא שכשם שאין צבירה

אין גם משיכה מוקדמת. יש היגיון בכך.

שי דורון;

איך פותרים את זה?

היו"ר ח' קורפו;

תגישי לנו הצעה שנאשר גם צבירה של דברי דואר, ואז זה יהיה קל לשני הכיוונים.

ש' דורון;

מר ענבר, אתה תוכל להכין את זה לשבוע הבא?

כן.

שי דורון;

תודה רבה.

מר למברגר, אני קראתי את מכתבו של מזכיר הכנסת המדבר על הגדלת התקציב בכ-15%.

חברי הוועדה רוצים לשמוע פרטים על מבנה התקציב ובמה חלו שינויים.

י י למברגר;

אנחנו בנינו את התקציב כמו בכל שניו לפי הוראות אגף התקציבים של משרד האוצר,

כשהתוספת הנומינלית הממוצעת צריכה להיות 15%. אנחנו בנינו כמעט את רוב הסעיפים

ומבחינת ההוצאה של הכנסת זה הסתדר שאנחנו יכולים לעמוד בזה, ואם נצטרך להוציא,

הקצבנו רזרבה די גדולה, יותר מאשר בשנים קודמות, ונוכל להשתמש בה לפי אישור של

ועדת הכספים.

הגענו לתוספת של 11% בלבד, מפני שבשנה שעברה היו לנו כמה הוצאות גדולות,

שהשנה איננו זקוקים להן. ההוצאות היו בעיקר בבנין החדש, כאשר הקצבנו 7 מיליון

ש"ח, והשנה הקצבנו רק 5 מליון. א.ייתכן שלא נזדקק ליותר. ב. לפי המדיניות של

יושב-ראש הכנסת שנוטה לצמצם עד כמה שאפשר את ההוצאות של גמר הבנין החדש בדברים לא

הכרחיים ושחברי הכנסת יוכלו להשתמש בבנין הזה.

יש עוד כמה סעיפים, כמו מיזוג אויר, שהשנה אנחנו לא זקוקים להם. יש לנו משנה

שעברה עודפים גדולים, שאם נזדקק להם נוכל לפנות לוועדת הכספים ולקבל אותם, כפי

שאנחנו עושים כל שנה.

לכן הגענו לתוספת מינימלית של 11% נומינלי לעומת התקציב של השנה שעברה.

ג' שפט;

אתה רוצה להקריא את סך-כל המספרים של השנה שעברה ושל שנה זו?



י' למברגר;

בבקשה. בשנה הנוכחית, התקציב ל-9 חודשים הוא 50,730,000 ש"ח, ואם אנחנו

לוקחים את זה ל-12 חודשים זה יגיע ל-67,640,000 ש"ח; לעומת התקציב שהצענו -

74,900,000 ש"ח, זה נותן לנו בדיוק 11%.

היו"ר ח' קורפו;

הזכרת את הענין של הפסקת העבודה בבנין החדש. היתה החלטה של יושב-ראש הכנסת

בענין זה. האם זה חיה בגלל העדר תקציב?

י י למברגר;

לא, תקציב יש, כסף מזומו יש. פשוט מאד, הקבלנים לא סיימו את העבודה. אנחנו

עובדים עם מע"ץ, כמו כל משרדי הממשלה.

היו"ר ח' קורפו;

ההחלטה לא לפתוח דולק מהבנין היא מפני שהפועלים לא הספיקו לסיים את העבודה.

יש פה אחיזת עיניים. לא יכול להיות שמכריזים על הפסקת עבודה. הם פשוט לא סיימו

את העבודה.

י י למברגר;

אולי מר יעקבסון יסביר את העניו.

במחילה מכבודכם, לא היתה הכרזה כזאת.

מ' גולדמן;

כרגע בונים?

י י למברגר;

כרגע בונים. הקצבנו 5 מיליון ש"ח ולפי הערכתי לא נזדקק ליותר, מפני שיש לנו

עוד רזרבה גדולה מאד מהשנה הזאת, כ-11 מיליון ש"ח שלא העברנו למע"ץ, מפני שהם לא

ביצעו את העבודה. כך שלא ייקר לנו כסף.

מזכיר הכנסת שי יעקבסוו;

לא היוזה הכרזה בגפי היושב-ראש על הפסקת עבודה. היתה הכזה שלו שהוא רוצה לצמצם

את היקף הבניה. הוא מינה ועדה בראשותו של חבר-הכנסת רפי אדרי, עם שני מומחים,

עורך-דיו ואדריכל. הם יבדקו מה אפשר להימנע מלבנות בשנה זו.

שי דורון;

וזה לא מפר את החוזה, ואיו קנס על זה?

מזכיר הכנסת שי יעקבסוו;

בדיוק בשאלה הזאת יש בדיקה משפטית ובדיקה של אדריכל בראשותו של חבר-הכנסת

אדרי.



היו"ר ח' קורפו;

עדיין לא הבנתי. אני מבין שמע"ץ לא בנה. אם כד, מדוע צריך למנות ועדה

שתבדוק מה אפשר לצמצם? מע"ץ כבר צימצם בכך שהוא לא בנה.

ג' שפט;

אני מבקש לא לדון על כך שלא בנוכחות היושב-ראש.

אני מסכים. צריך להזמין את יושב-ראש הכנסת.

א' דיין;

גם כך יש עיכובים בבניה. בניה אסור לעצור, כי הנזק הוא כפול.

היו"ר ח' קורפו;

לענין הבניה נזמין את יושב-ראש הכנסת, מפני שהקצבנו לזה את הכסף. אני הושב

שהגישה של חבר-הכנסת אלי דיין נכונה, שצריך לגמור את הבניה.

לפני שיצאנו לפגרה דובר על כך שנקיים דיון של ועדת המשנה בכל הקשור לתנאים של

העוזרים הפרלמנטריים. אני שואל מתי הוועדה תקיים דיון על התקציב.

היו"ר ח' קורפו;

כשתהיה לנו ועדה משותפת. הרי הוועדה המשותפת נבחרת אחר-כך בכדי לחלק את

התקציב.

מ' גולדמן;

היא תעסוק גם בעניינם של העוזרים הפרלמנטריים?

היו"ר ח' קורפו;

כל דבר אתה יכול להציע בתקציב הקיים.

מ' גולדמן;

יש ועדה משותפת כזאת.

היו"ר ח' קורפו;

יש ועדה משותפת לתקציב השנה הקודמת. לתקציב החדש צריך לבהור ועדה חדשה

משותפת לשתי הוועדות.

מי גולדמן;

מתי תעלה את ההצעה?



היו"ר ח' קורפו;

כשנדון על התקציב נבחר ועדה משותפת. על הפרטים נדון אחר-כך.

מי גולדמן;

אני מדבר על התקציב לשנת 1991, לא לשנת 1992. תקציב 1991 עדיין לא הסתיים.

היו"ר ח' קורפו;

הוועדה סיימה את עבודתה על התקציב לשנת 1991 .זו לא ועדה פרמננטית.

כשיושב-ראש הכנסת רוצה להעביר תקציב מסעיף לסעיף, הוא פונה לוועדת הכספים, לא

אלינו.

מ' גולדמן;

אם אני רוצה להעלות את בעיית שכרם של העוזרים הפרלמנטריים, מה עלי לעשות?

היו"ר ח' קורפו;

עליך להעלות את הנושא בדיון על התקציב של השנה הבאה.

מ' גולדמן;

זאת אומרת שאני צריד להכות עם זה כמה הודשים.

היו"ר ח' קורפו;

נכון.

מי גולדמן;

זה לא הוגן.

אפשר לבקש מיושב-ראש הכנסת שיבקש מוועדת הכספים לעשות העברה תקציבית מסעיף

אחד לסעיף אחר שאתה רוצה אותו. יש דרך, אבל הפרוצדורה היא לא דרך ועדת התקציב.

שי וייס;

יש דרך. אם יש ברזרבה, אין בעיה. הבעיה היא כשאין כסף בקופה.

מי גולדמן;

אולי יש ויכוה מכיוון שלא רוצים להחליט לתת את התוספת. איזה טעם יהיה שמצד

אחד ונשיג את הכסף ואחר-כך תבוא לוועדה המשותפת והיא תחליט שאין צורך בזה? לפי

דעתי זה לא נכון.

היו"ר ח' קורפו;

אתה רוצה לקיים דיון בשאלה על איזה סעיפי הוצאה להמליץ בפני יושב-ראש הכנסת?



מ' גולדמן;

כן. אני מבקש שוועדת הכנסת תדון על כך באחד הימים בשבוע הבא.

היו"ר ח' קורפו;

בבקשת.

מי לקבלת מסגרת תקציב הכנסת לשנת 1992 כפי שהוצעה לנו? מי נגד?

הצבעה

מסגרת תקציב הכנסת לשנת 1992 נתקבלה

היו"ר ח' קורפו;

תודה רבה לכם. הישיבה נעולה.

הישיבה הסתיימה בשעה 00;11