ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 04/06/1991

הצעת חה"כ י' קיסר לתיקון תקנון הכנסת; ערעורים על החלטת יושב-ראש הכנסת והסגנים שלא לאשר דחיפות הצעות לסדר-היום; פניית חברי הכנסת אמנון רובינשטיין, רן כהן וש' שטרית לפעול על פי סעיף 112 לתקנון להחשת הטיפול בהצעות חוק פרטיות שהועברו לוועדות; פניית חה"כ ח' מירום להתערבות ועדת הכנסת בוויכוח בין יו"ר ועדת החוץ והביטחון לחה"כ מי שחל; פניית יושב ראש הכנסת בעניין נוכחות חברי ועדת הכנסת במליאה עד תום הישיבה ביום ד'; רשות דיבור של חה"כ בעת סקירת שר על פעילות משרדו

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 219

מישיבת ועדת הכנסת

יום שלישי, כ"ב בסיון התשנ"א (4 ביוני 1991). שעה 09:00
נכחו: חברי הוועדה
ח' קורפו - יו"ר

ת' גוז'נסקי ח' מירום

מ' גולדמן י' צבן

פ' גולדשטיין א' רובינשטיין

ש' וייס ר' ריבלין

רענן כהן ג' שפט

יצחק לוי י' שפרינצק

א' לין י' שריד
מוזמנים
ח"כ ח' אורון ח"כ מ' וירשובסקי

ח"כ מ' איתן ח"כ רן כהן

ח"כ מ' בר-זהר ח"כ הי מחאמיד

ח"כ י' גולדברג ח"כ מ' נפאע

ח"כ א' דיין ח"כ י' קיסר

ח"כ א' העצני ח"כ א' שוחט

ח"כ א' ויינשטיין ח"כ ש' שטרית

ש' יעקבסון - מזכיר הכנסת

ש' כרם - סגנית מזכיר הכנסת

די לב - סגן מזכיר הכנסת
יועץ משפטי
צי ענבר
מזכירת הוועדה
אי בן-יוסף
קצרנית
מ' טבעון
סדר היום
א. פניית יו"ר הכנסת בעניין נוכחות חברי ועדת הכנסת במליאה עד

תום הדיונים ביום ד'.

ב. ערעורים על החלטת יושב-ראש הכנסת והסגנים שלא לאשר דחיפות

הצעות לסדר-היום.

ג. פניית ח"כ חי מירום להתערבות ועדת חכנסת בוויכוח בין יו"ר

ועדת החוץ והביטחון לח"כ מי שחל.

ד. הצעת ח"כ ישראל קיסר לתיקון תקנון הכנסת.

ה. פניית חברי הכנסת אי רובינשטיין, רן כהן ושי שטרית לפעול על

פי סעיף 112 לתקנון להחשת הטיפול בהצעות חוק פרטיות שהועברו

לו ועדות.

ו. רשות דיבור של ח"כ בעת סקירת שר על פעולות משרדו .



א. פניית יושב ראש הכנסת בעניין נוכחות חברי ועדת הכנסת

במליאה עד תום הישיבה ביום ד'
היו"ר ח' קורפו
רבותי, אני פותח את הישיבה. לפנינו תשעה ערעורים על החלטת יושב-ראש הכנסת

והסגנים שלא לאשר דחיפות הצעות לסדר-יום. אני ארשה לעצמי להרוג מן התקנון

הקובע שהדיון בערעורים צריך להיות הסעיף הראשון בסדר היום. לפני הדיון בהם אני

רוצה לקרוא באוזניכם מכתב מאת יושב-ראש הכנסת הנוגע לסעיף הזה. במכתבו כותב
יושב-ראש הכנסת
"בישיבת הכנסת ביום רביעי, ט"ז בסיוון תשנ"א, 29 במאי 1991, שנסתיימה

בשעה 21:00 בערך, היה בבניין הכנסת רק חבר אחד של ועדת הכנסת. אני מבקש להסב

תשומת לבם של חברי ועדת הכנסת, בבואם לאשר דחיפות של הצעות לסדר היום בעקבות

ערעורים, כי רצוי, וכך גם מחייב הסדר הציבורי הטוב, שיישארו בימי ד' בישיבת

הכנסת עד תומה. וכי עליהם להיות דוגמה, ולא להימנות על חברי הכנסת הרבים הבאים

אלי בבקשת דחייה כשהצעתם עומדת לעלות אחרי השעה 14:00 או 15:00.

בכבוד רב,

דב שילנסקי"

עם כל הערכתנו את פנייתו של יושב-ראש הכנסת, עלי להעיר מספר הערות.

ראשית, הוועדה נועדה לשמוע את הערעורים. אילו היתה הכנסת סבורה שהנשיאות היא

המקום הטוב ביותר לקביעת דחיפותן של ההצעות, אפשר היה למחוק את הסעיף הזה,

והנשיאות היתה מחליטה על סדר הדהיפות. מובן שאם הסעיף קיים, הוועדה רשאית

ומוסמכת לקבוע, מתוך הנחה ששיקול דעתה בדיוניה על הערעורים הוא ענייני ותכליתי

לא פחות משיקול הדעת של הנשיאות.

בעניין הנוכחות, אני סבור שאם אפשר לתבוע מחברי הכנסת שיישארו עד תום

הדיון בהצעות שאושרו לאחר ערעורים. אולי אפשר לתבוע את זה גם מסגני יושב-ראש

הכנסת - גם הם מאשרים הצעות דחופות. אולי כדאי להסב את תשומת לבו של יושב-ראש

הכנסת לכך שלא ייתכן שיישאר רק סגן היושב-ראש המנהל את הישיבה.

ועדת הכנסת הרחיקה לכת בעניין הזה, וקבעה שהמערערים לא יהיו נוכחים בעת

ההצבעה על ערעורם, והברי ועדה שמערערים מן הראוי שלא ישתתפו בהצבעה. אני חושב

שעשינו יפה כדי למנוע ריבוי של ערעורים שמקורם אולי בהשפעות לא ענייניות.

כבר שלוש פעמים פנתה ועדת הכנסת ליושב-ראש הכנסת והסבה את תשומת לבו לכך

שמגיעים לכאן ערעורים מיותרים, הנתונים להחלטתו הוא. נכון שחבר הכנסת יכול

לערער על ההחלטות, אבל לא נאמר שעלינו לדון בערעורים ביום שלישי בבוקר, אנחנו

יכולים לדון בהם גם ביום רביעי אחר הצהריים. במקום לטרוה ולהשיב על ערעורים על

פי סמכותו, הוא מעביר את העניין לנשיאות, הנשיאות פוסלת, והערעורים מגיעים

אלינו ביום שלישי בבוקר. לפנינו היום תשעה ערעורים שארבעה מהם בכלל לא היו

צריכים להגיע הנה, כיוון שעל פי סמכותו של היושב-ראש הוחלט שוועדת החוץ

והביטחון וזדון על הנושאים.

לכן, עם כל הערכתנו, אשיב ליושב-ראש הכנסת בהסכמתכם תשובה ברוח הדברים

שציינתי כאן.



ב. ערעורים על החלטת יושב-ראש הכנסת והסגנים

שלא לאשר דחיפות הצעות לסדר-היום

עכשיו ניגש לערעורים. הצעתה של חברת-הכנסת תמר גוז'נסקי בנושא." "יוזמת

הנשיא בוש להגבלת מירוץ החימוש"; הצעתו של חבר-הכנסת אליקים העצני בנושא:

"דרישת הממשל האמריקאי לביטול האופציה האטומית הישראלית"; הצעתו של חבר-הכנסת
מיכאל בר-זהר בנושא
"נכונות חוסיין להיפגש עם מנהיגי ישראל"; והצעתו של חבר-
הכנסת האשם מחאמיד בנושא
"הכרזת המלך חוסיין בדבר משא ומתן מדיני" - כל אלה

הועברו לוועדת החוץ וביטחון על פי סמכותו של יושב-ראש הכנסת.
שי וייס
רק שני הנושאים הראשונים הועברו לוועדת החוץ והביטחון.
מזכיר הכנסת שי יעקבסון
ארבעת הנושאים הראשונים הועברו.
י י שריד
אני רוצה לומר כמה מלים לענייני תקנון. לפי מיטב- זיכרוני לא יושב-ראש

הכנסת מחליט, אלא יושב-ראש הכנסת והסגנים מחליטים" על דחיפות ההצעה, כמו

שמחליטים על כל הצעה אחרת. ויכול להיות שיקול דעת. אגב, המקרה הזה תמוה מאוד

בעיני, כי אני לא מבין איזו חשאיות יש ביוזמת הנשיא בוש. אבל לא אכפת לי, כי

מוועדת החוץ והביטחון הנושא יחזור בלאו הכי למליאת הכנסת. אבל דינה של ההצעה

הזאת כדין הצעה דחופה, אחרת היא לא יכולה לעבור בכלל לוועדת החוץ והביטחון.

משהיא עוברת לוועדת החוץ והביטחון, הוועדה מחליטה רק דבר אחד: אם הוועדה, לפי

שיקול דעתה, חושבת שהנושא הזה מן הראוי לו לעלות באולם המליאה או להידון

בדלתיים סגורות.

שסגן יושב-ראש הכנסת ידווח לנו אילו הצעות עברו. אגב, אם יושב-ראש הכנסת

העביר את ההצעות בלי החלטת חסגנים, לפי דעתי הוא עשה דבר לא נכון.
היו"ר חי קורפו
חבר-הכנסת יוסי שריד, אני אקרא את סעיף 79 בתקנון: "ראה יושב-ראש

הכנסת, לאחר שהתייעץ עם ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, שהעלאת הצעה לסדר-היום

והדיון בה במליאת הכנסת עלולים לפגוע בביטחון המדינה, ביחסי חוץ שלה או

בפעולות כלכליות בין-לאומיות חסויות, רשאי הוא לקבוע כי הדיון בהצעה יתקיים

בוועדה, ומשקבע יודיע על כך בישיבה השבועית של יושב-ראש הכנסת והסגנים".

אדוני סגן יושב-ראש הכנסת, בבקשה.
שי וייס
בעניין שתי ההצעות הראשונות. אכן, יושב-ראש הכנסת החליט להעביר את

הנושאים לוועדת החוץ והביטחון, והוא רשאי לעשות את זה לגבי הצעה רגילה ולגבי

הצעה דחופה. את חשיקולים שלו בעניין חעברת הדיון ביוזמת בוש הוא צריך להסביר

בעצמו, אבל אני יכול להסביר בקיצור: יש פה שיקול שקשור לסוג הנשק שעליו ידונו

כנראה.

אני מצטער שלא הודיעו לחברת-הכנסת תמר גוז'נסקי וחבר-חכנסת אליקים העצני,

שהגישו את הערעור בתמימות. זו תקלה קטנה שעלולה לקרות בלחץ העבודה בכנסת.

אני מדגיש שרק שתי ההצעות הראשונות הועברו לוועדת החוץ והביטחון, ומציע

לעבור לערעורו של חבר-חכנסת מיכאל בר-זוהר.
היו"ר ח' קורפו
אתה צודק. אני מבקש את סליחת הוועדה בשם מזכיר חכנסת, אכן במכתב שהוא שלח

לוועדת החוץ והביטחון דובר רק בשני הנושאים הראשונים ולא בארבעת הנושאים

הראשונים.

על כן, רבותי, לפנינו ערעורו של חבר-הכנסת מיכאל בר-זהר על אי ההכרה

בדהיפות הצעתו "נכונות חוסיין להיפגש עם מנהיגי ישראל".

אדוני סגן יושב-ראש הכנסת, אנא, הסבר היטב את עמדתה של נשיאות הכנסת.
פ' גולדשטיין
אפשר לדון בערעור השלישי והרביעי יחד?
היו"ר ח' קורפו
כן, נדון יחד בערעורו של חבר-הכנסת מיכאל בר-זוהר ובערעורו של חבר-הכנסת

האשם מחאמיד.
ש' וייס
הסבר אחד שאסביר חל גם על כל חהצעות שבאות אחרי זה, והוא נוגע לדחיסות

סדר היום - ביום רביעי הקרוב יש כבר 32 פריטים. זאת אומרת שעל פי מה שכבר יש

תימשך הישיבה עד 22:00, וזאת חוץ חמש חהצעות שאנחנו מאשרים את דחיפותן.

דרך קבע מוגשות בין 40 ל-50 הצעות דחופות, מהן בדרך כלל רק 30-25 שיש בהן

כל האלמנטים של הדחיפות, ואנחנו מאשרים 5 מתוכן. אין מנוס מזה ש-20, 25 מציעים

ירגישו לא נוח. יש הרבה מקרים שבחם אנחנו לא מאשרים הצעה שהיא דחופח. מההצגות

המוגשות כדחופות יש גם הרבה הצעות רגילות.
מי איתן
וכל ההצעות שנשיאות הכנסת מאשר באמת דחופות? ראיתי מה אישרתם השבוע.
ש' וייס
זה מצב קבוע שהנשיאות צריכה להתמודד אתו. אוזר הפתרונות שהציעו בזמנו שר

החקלאות ואחרים הוא שיהיה יום דיונים נוסף בשבוע - יום חמישי. אם הוועדה תחליט

על כך, יהיה לנו יותר נחת. או שחישיבות יתחילו בשתיים אחרי הצהריים במקום

בארבע.

לעניין ההחלטה על ההצעה בנושא "הכרזת המלך חוסיין בדבר משא ומתן מדיני".

אמנם ביום ראשון היו כל ההודעות והתגובות באמצעי התקשורת, אבל ביום שני, כשדנו

בדחיפות ההצעה, היתה סדרה של הודעות שהשרו את התחושה שהרוח יצאה מן המפרשים.

על רקע זה חשבה נשיאות הכנסת שהדחיפות ירדה מהפרק.
היו"ר ח' קורפו
חבר-הכנסת בר-זהר, בבקשה.

מי בר-זהר;

הייתי רוצה לייעץ לחבר-הכנסת וייס לשלב כמה הצעות דחופות לסדר היום בימי

שני ושלישי. אבל אתם לא מוכנים. אנחנו רוצים לעבוד בכנסת, ואתם מפריעים לנו

מפני שלכם לא נוח להתעמת עם השרים.



במוצאי שבת פורסמה בכלי התקשורת הודעתו של המלך חוסיין שהוא מוכן לפגישות

ישירות עם מנהיגי ישראל. השאלה שעלתה לפנינו היא מה תהיה תגובת מדינת ישראל.

ואכן היתה תגובה של שר החוץ, ותגובה שהתאחרה של ראש הממשלה. הלק מתגובותיו של

ראש הממשלה, התגובות החיוביות, שהדגישו את החשיבות של ההצעה, באו אתמול, אחרי

שנשיאות הכנסת לא ידעה שהאוויר לא יצא מהבלון. אילו פעל ראש הממשלה לפי החלטת

נשיאות הכנסת מאתמול בבוקר, הוא לא היה אומר את מה שאמר בוועדת החוץ והביטחון

ובמקומות אחרים - שההצעה חשובה ואפשר להיפגש, לדבר, שהר לא נפגש בהר ואדם אדם

נפגש עם אדם - אמירה חשובה מאוד ומשמעותית. גם היום כל העיתונות מלאה בתגובות

של שר החוץ שלנו ושל ראש הממשלה שלנו על החשיבות שבאותה הצעה.

לא ייתכן שלא יידונו בכנסת דברים שאמר המלך חוסיין, ולא נוכל להגיב. אני

יודע שיש כאלה שזה מאוד לא מצא חן בעיניהם, ואתמול בבוקר הם נאחזו באיזושהי

הצהרה של שר החוץ הירדני. יש הרבה חברים שנתקפים בהיסטריה ובפאניקה כשהם

שומעים על נכונות של מנהיג ערבי לדבר עם מדינת ישראל. אנחנו חייבים לומר את

דברנו בכנסת, והממשלה צריכה להגיד דבר מוסמך, לא מפי אבי פזנר, וגם לא מפי

דוברים שונים. משום מכך אני חושב שהנושא דחוף ותובע דיון במליאת הכנסת.
היו"ר ח' קורפו
תודה.

חבר-הכנסת מחאמיד, בבקשה.
ה' מחאמיד
אדוני היושב ראש, הסתכלתי עכשיו על ההצעות הדחופות לסדר היום שאושרו,

ואני מתפלא מאוד

שי וייס;

על מה אתה מתפלא? תראה למשל מה אושר: גילויי אלימות ולאומנות בקרב ערביי

ישראל; הכוונה לבטל את גלי צה"ל; משחקי מחשב האינתיפאדה; פיגועים בגבעת זאב.
ה' מחאמיד
בעצמך אמרת שאישרתם רק מעט מההצעות הרבות שהוגשו. ראשית, לדעתי ולדעת

רבים, ההצעה הזאת חשובה לא פחות מההצעות שאושרו כאן. שנית, המלך החוסיין הוא

מנהיג של מדינה ערבית שכנה, שמדברת על שלום, ואנחנו אומרים: לא צריך לדון בזה.

אני לא מבין איך לא מאשרים נושא כל כך חשוב. הדבר חמור במיוחד כאשר תהליכים

מדיניים קורים באזור ואנחנו מתעלמים מהם. עם כל הכבוד להצעות שאושרו, זו הצעה

חשובה יותר. תודה רבה.
היו"ר ח' קורפו
חבר-הכנסת מיכאל בר-זהר וחבר-הכנסת האשם מחאמיד, תודה רבה. אנחנו נצביע

ונודיע לכם על ההחלטה.

רבותי, אני מבקש מחברי הוועדה שיש להם הצעה זהה להצעה שעומדת להצבעה -

שהם מן המערערים - שיימנעו מהצבעה.

מי בעד הערעורים? מי נגד?

הצבעה

ערעוריהם של חבר-הכנסת מ' בר-זוהר, בנושא "נכונות חוסיין להיפגש עם

מנהיגי ישראל", ושל חבר-הכנסת ה' מחאמיד, בנושא "הכרזת המלך חוסיין

בדבר משא ומתן מדיני", לא נתקבלו
היו"ר ח' קורפו
לפנינו הערעור של חבר-הכנסת יאיר שפרינצק על אי הכרה בדחיפות הצעתו:

"שיקום הפליטים הערביים רק בארצות ערב."
ש' וייס
העניין פשוט מאוד. קודם אמרתי שיש חברי כנסת שמגישים הצעות רגילות

ומבקשים להכיר בדחיפותן. זו אחת הדוגמאות. זו הצעה רגילה לסדר היום.
היו"ר ח' קורפו
חבר-הכנסת שפרינצק, בבקשה.
י' שפרינצק
אני הגשתי את ההצעה הזאת לאחר שראש הממשלה ביקש משר החוץ היפני סיוע כספי

לשיקום הפליטים. מאחר שאני חושב ששיקום הפליטים הוא משימה דחופה, ויש לגשת

אליה בהקדם, כדי שלא יתקבל הרושם בישראל ובעולם שהכוונה היא ליישב אותם

במקומות שהם נמצאים בהם היום, ולהגשים בכך את התכנית השטנית של ארצות ערב

להשתמש בהם כפצצת זמן נגד ישראל. מזה נובעת הדחיפות.
היו"ר ח' קורפו
תודה רבה.

מי בעד קבלת הערעור?

חבר-הכנסת שפרינצק, יש לנו נוהל שחברי הוועדה לא מצביעים. אבל נאפשר לך.

מי נגד?

הצבעה

ערעורו של חבר-הכנסת י' שפרינצק, בנושא "שיקום הפליטים

הערביים - רק בארצות ערב", לא נתקבל
היו"ר ח' קורפו
לפנינו הערעור של חבר-הכנסת רענן כהן על אי הכרה בדחיפות הצעתו בנושא:

"פיטורי עובדים בחברת 'אינטל' על חשבון קליטת עלייה''.
שי ו ייס
מדובר פה בפיטורים במפעל. מדי פעם בפעם אנחנו מאשרים הצעות דחופות על פי

קריטריונים כלכליים. מדובר פה על פיטורים של 30-20 איש, וזה ודאי נושא חשוב

לדיון, אבל על רקע העומס העצום חשבנו שהנושא לא בעל דחיפות עליונה.
היו"ר ח' קורפו
חבר-הכנסת רענן כהן, בבקשה.
רענן כהן
הבעיה היא לא רק הפיטורים באותו מפעל. לפי האינפורמציה שיש לי, במפעל

מסוים - אחד מהמפעלים הידועים - החליטו לפטר ותיקים ישראלים ובמקומם לקחת

עולים חדשים, משום שעל פי החוק הדבר מזכה אותם בסיוע מהממשלה, אם נתחיל לפטר

במפעלים מסוימים ותיקים ישראלים ולקחת במקומם עולים חדשים, אנחנו עלולים להרוס

את המרקם החברתי במדינת ישראל, ובתופעה הזאת יכולה לחיות סכנה לחברה הישראלית.

לכן אנחנו חייבים לדון בתהליך הזה ולעצור אותו.
היו"ר ח' קורפו
תודה.

רבותי, מי בעד קבלת הערעור? מי נגד?

ח צ ב ע ה

ערעורו של חבר-הכנסת רענן כהן, בנושא "פיטורי עובדים

בחברת 'אינטל' על חשבון קליטת עלייה", לא נתקבל
היו"ר ח' קורפו
לפנינו הערעור של חבר-הכנסת חיים אורון על אי הכרה בדחיפות הצעתו:

"הגרעון בתקציב משרד הבינוי והשיכון".

בבקשה, אדוני סגן יושב-ראש הכנסת.

שי וייס;

כיוון שנפוצו שמועות שהשיקול שמנחה את נשיאות הכנסת הוא שהעניין כבר

נידון או יידון ממילא באחת הוועדות, אני רוצה לציין שאנחנו אף פעם לא מביאים

בחשבון שיקול כזה, כי רוב הוועדות לוקחות לעצמן ביום שני בבוקר נושאים

פיקנטיים כדי שיידונו לפני המליאה. על הנושא הזה פשוט היתה הצבעה בנשיאות

הכנסת - חלק מחברי הנשיאות תמך וחלק לא תמך. היה רוב לאלה שלא תמכו.
היו"ר ח' קורפו
חבר-הכנסת חיים אורון, בבקשה.

חי אורון;

הנושא דחוף. מדובר בסכום שהוא גדול יותר מכל הרזרבה של מדינת ישראל. אין

ויכוח על כך שיש חריגה גדולה מאוד מתקציב השיכון. אם מישהו מתכוון לחסום את

השור בדישו, יש סעיף שבעזרתו אפשר אולי להשפיע על כך, כי התהליך של חריגות

מתקציב חשיכון נמשך יום יום ושעה שעה. אם הכנסת רואה עצמה אחראית לחוק התקציב,

ומדובר פה לפחות לכאורה באפשרות של חריגה גדולה מהתקציב, היא צריכה לקיים על

זה דיון, להביע את דעתה, ואולי גם למנוע מהלכים נוספים.
היו"ר ח' קורפו
רבותי, מי בעד קבלת חערעור? מי נגד?

הצבעה

ערעורו של חבר-הכנסת חי אורון, בנושא "הגרעון בתקציב

משרד הבינוי והשיכון", נתקבל
היו"ר ח' קורפו
לפנינו הערעור של חבר-הכנסת אברהם שוחט על אי הכרה בדחיפות הצעתו: "מינוי

שלושה סמנכ"לים חדשים בשירות התעסוקה".
היו"ר ח' קורפו
סגן יושב-ראש הכנסת, בבקשה.
שי וייס
הנימוק פשוט. הנושא דחוף, חשוב. היתה בעיה של עומס, היתה הצבעה בנשיאות,

והרוב היה נגד.
היו"ר ח' קורפו
חבר-הכנסת שוחט, בבקשה.
א' שוחט
אני חושב שהדברים מובנים מאליהם.
היו"ר ח' קורפו
תודה רבה.

מי בעד קבלת הערעור? מי נגד?

הצבעה

ערעורו של חבר-הכנסת א' שוחט. בנושא "מינוי שלושה

סמנכ"לים חדשים בשירות התעסוקה", נתקבל
היו"ר ח' קורפו
לפנינו ערעור של חבר-הכנסת מוחמד נפאע על אי הכרה בדחיפות הצעתו בנושא

"ריבוי תאונות העבודה". בבקשה, אדוני סגן יושב-ראש הכנסת.

שי וייס;

הנימוק שציינתי קודם תקף גם כאן.
היו"ר ח' קורפו
חבר-הכנסת נפאע, בבקשה.

מי נפאע!

אין לי מה להוסיף.
היו"ר ח' קורפו
תודה רבה, אנחנו נודיע לך את החלטתנו.

מי בעד קבלת הערעור? מי נגד?

הצבעה

ערעורו של חבר-הכנסת מי נפאע, בנושא

"ריבוי תאונות העבודה", לא נתקבל



ג. פניית חה"כ ח' מירום להתערבות ועדת הכנסת בוויכוח

בין יו"ר ועדת החוץ והביטחון לחה"כ מי שחל
היו"ר ח' קורפו
הצעה לסדר של חבר-הכנסת חגי מירום, בבקשה.
ח' מירום
אנחנו מתבשרים בכלי התקשורת על עימות חריף מאוד בין יושב-ראש ועדת החוץ

והביטחון לבין חבר-הכנסת שחל על נושא שאירע בוועדת החוץ והביטחון. בלי להיכנס

לגופו של עניין - אני לא מעוניין להיכנס לכך, וגם אינני מכיר את העובדות -

השאלה היא אם ועדת הכנסת יכולה לעמוד מנגד, ולראות במחזה כזה של מערכה

בין-אישית שקשורה לכנסת, לעבודתה, לנוהלי הכנסת וכל הקשור בזה, ולא לחוות את

דעתה, כדי המערכה החיצונית תיפסק והעניין יועבר לו ועדת האתיקה או לדיון כאן.

נראה לי שהדברים כפי שהם עומדים כרגע לא רק יוצרים ויכוח, אלא גם פוגעים במידה

מסוימת במעמד הכנסת. לפי דעתי, ועדת הכנסת מוכרחה להתערב באיזשהו אופן, או

להביע את דעתה.
היו"ר ח' קורפו
אני יודע שהיתה בעניין זה פנייה ליושב-ראש הכנסת. לא היתה פנייה לוועדת

הכנסת. אילו חשב חבר-הכנסת שחל שוועדת הכנסת יכולה או צריכה לתת לו את הסעד,

הוא יכול היה לפנות לוועדת הכנסת. מאחר שהוא לא פנה, אני לא חושב שאנחנו

צריכים להיכנס לסוגיה, שיושב-ראש הכנסת כבר דן בה. אני לא רוצה להיכנס עכשיו

לשאלה אם זאת הכתובת הנכונה או זאת הכתובת הנכונה, אבל לא היתה פנייה אלינו.

אילו היתה פנייה, היינו מתעמקים בתקנון, מנסים למצוא אם יש לנו או אין לנו

יכולת או אפשרות לומר משהו בעניין, אבל כיוון שלא היתה פנייה, אני לא חושב

שאנחנו צריכים לעסוק בזה.

ד. הצעת חה"כ י' קיסר לתיקון תקנון הכנסת
היו"ר ח' קורפו
ניגש עכשיו להצעתו של חבר-הכנסת קיסר לתיקון תקנון הכנסת. בבקשה.
יי קיסר
אני מודה ליושב-ראש שאפשר לי להעלות הצעת תיקון לתקנון הכנסת בנושא

שלאחרונה הפך למעשה למכשיר בידי הממשלה לעוות את כוונת המחוקק בדיונים בהצעות

חוק. הכנסת עובדת באמצעות ועדות שיש בהן גם אלמנט ההתמחות וגם ניסיון לרדת

לעומקם של דברים. והנה לאחרונה אנחנו עדים לכך ששר האוצר, והוא לא הראשון,

מביא חוק הסדרים ומכניס לתוכו כל דיכפין, אם הוא שייך לעניין או לא שייך

לעניין. ההצבעה במקרה כזה היא פוליטית ואף אחד לא מנסה לרדת לעומקם של דברים.

בהצעת התיקון שלי אני מציע שהצעות תיקון לחוק קיים שנידון באחת הוועדות

תידון בוועדה שקיבלה את החוק עצמו. מובן שאם זה חוק מקורי ויש ויכוח לאיזו

ועדה להעביר אותו, ועדת הכנסת תחליט. למשל, אם מישהו יביא הצעת תיקון לחוק

שנתקבל אחרי דיון בוועדת הכלכלה, התיקון ייעשה בוועדת הכלכלה; בוועדת חוקה,

חוק ומשפט - בוועדת החוקה, חוק ומשפט; בוועדת העבודה והרווחה - בוועדת העבודה

והרווחה, ולא כפי שזה היום, שמעבירים חוקים לוועדת הכספים אם הם שייכים לשם או

לא שייכים, ובוועדת הכספים מצביעים הצבעה בעלת אופי פוליטי גם בחוקים שאין להם

השלכה כספית.
ג' שפט
חוק ההסדרים נדון בוועדת הכספים.
י' קיסר
אמת, כולו. אבל יש שם תיקונים ששייכים לוועדת העבודה והרווחה.

לסיכום אני רוצה לקרוא ולו משפט אחד מהצעת התיקון שלי לתקנון: "ובלבד שכל

תיקון לחוק קיים יועבר לדיון בוועדה שדנה בחוק המקורי שאותו באים לתקן".
היו"ר ח' קורפו
מובן.

חבר-הכנסת אוריאל לין, בבקשה.
א' לין
על פניה הצעתו של חבר-הכנסת קיסר נראית נכונה, אבל אני מדגיש - רק על

פניה. בהחלט יכול להיות מקרה שוועדה דנה בחוק מסוים ומלכתחילה לא היתה צריכה

לדון בו. משום שהיא העבירה את החוק, אנחנו ננציח את השגיאה?

יושב-ראש ועדת הכנסת הציע תיקון לתקנון תוך קביעה מהודשת של תחומי

האחריות של ועדות הכנסת. המפתח לכך צריך להיות חלוקה עניינית נכונה. ברגע

שהתקנון יתוקן ואנחנו נחליט מה נמצא באחריות ועדה זו או ועדה אחרת, צריך יהיה

לקבוע הוא תחומי אחריותה של הוועדה על פי התוכן הענייני, ולא על פי השאלה מי

העביר פעם חוק. אתן לך דוגמה: בדרך-כלל ועדת החוקה. חוק ומשפט עוסקת בדיני

עונשין; התמחותה היא בדיני עונשין. לפעמים נושאים של תחבורה שהם עונשיים

במהותם ואינם שונים מכל דבר פלילי אחר. לדעתי, בעבר נעשתה שגיאה כשהעבירו

נושאים עונשי ים מובהקים לוועדות אחרות.
היו"ר ח' קורפו
חבר-הכנסת חגי מירום, בבקשה.
חי מירום
אני מוכרח לחלוק על דברי חברי, חבר-הכנסת לין, כי לדעתי אין למה שאמר דבר

וחצי דבר עם בעיה כוללת של חוק ההסדרים במשק.
אי לין
זה דבר אחר.
חי מירום
אבל על זה מדובר.
היו"ר חי קורפו
אתה טועה, הצעתו של חבר-הכנסת קיסר לא נוגעת לחוק ההסדרים, ואגיד לך למה.

על פי מה תחליט אם בחוק ההסדרים יש חמישה סעיפים שנוגעים לוועדת הכספים, שלושה

סעיפים שנוגעים לוועדת העבודה והרווחה ושניים לוועדת הכלכלה?
י' קיסר
יעבירו כל אחד למקומו.
היו"ר ח' קורפו
זה לא כתוב בהצעה שלך.
ח' מירום
בוועדת הכנסת דיברנו ארוכות בהוק ההסדרים במשק ובבעיות החמורות שהשיטה

שטמונה ביסוד החוק הזרז יוצרת לעבודת הכנסת ולאופן שבו מטפלים בנושאים

סובסטנטיביים תחת מעטה שהעניין קשור לנושא הכספי. אם חבר-הכנסת קיסר לא הציג

את הדברים עד תום, אני מבקש להציג אותם.
היו"ר ח' קורפו
הבר-הכנסת חגי מירום מבקש את הסכמת הוועדה להגיש הצעת תיקון אחרת.
הי מירום
נכון. -
היו"ר ח' קורפו
בבקשה, תגיש את הצעת התיקון.

יי קיסר;

אני מציע שנבקש מהיועץ המשפטי של הוועדה שינסח את הצעת התיקון מחדש,

כיוון שכולם מבינים את הכוונה.
היו"ר ח' קורפו
חבר-הכנסת קיסר, הוועדה כבר דנה בהצעת החוק של חברת-הכנסת אורה נמיר לפצל

את חוק ההסדרים במשק ולא קיבלה את ההצעה.
י י קיסר
עם כל הכבוד לוועדות השונות, כשיושבת הוועדה לאיכות הסביבה היא לא מבינה

בחוקי עבודה. נותנים לה לתקן חוק שהיא לא מבינה בו.
היו"ר חי קורפו
צבי ענבר מבקש להעיר משהו. בבקשה.
צי ענבר
כבר נאמר שכאשר חוק מתקן כמה חוקים לא ניתן לפצל אותו על פי התקנון, לכן

הדוגמה המרכזית שהביא חבר-הכנסת קיסר להמחיש את הצעתו לא תועיל במקרה הזה, כי

התיקונים שנעשו ייעשו גם בעתיד במסגרת אותו חוק, וחוק הסדרים במשק המדינה

יחזור לוועדה שדנה בו לראשונה, היא ועדת הכספים. ההצעה שהוכנה בוועדת הכנסת,

וכבר נמצאת בשלבים די מתקדמים, על הפיצול מחדש לוועדות, חלוקה טכנית מאוד

וברורה, מתייחסת כמעט לכל הסוגיות ולא תביא יותר להצבעה פוליטית. היא תפתור את

הבעיה שמעלה חבר-הכנסת קיסר.
ח' מירום
האם גם את בעיית חוק ההסדרים?
היו"ר ח' קורפו
ודאי. אבל לא בחוק חדש. מזכיר הכנסת יעביר לוועדות השונות ולא ועדת

הכנסת, אבל במקרים מיוחדים, שיהיו בהם ספקות, מזכיר הכנסת יעביר את ההחלטה

לו ועדה והיא תדון.

צי ענבר;

חוק ההסדרים, שהוא בסמכות שר האוצר, יעבור תמיד לוועדת הכספים.
היו"ר ח' קורפו
חבר-הכנסת שפט, בבקשה.
היו"ר ח' קורפו
אני שמח שצבי ענבר הקדים אותי בחוות דעת משפטית. רציתי לומר שהתיקונים

שהצענו בתקנון, זאת אומרת, החלוקה לוועדות, יתנו פתרון לבעיה שהציג חבר הכנסת

קיסר. יש בעיה של הוק ההסדרים במשק, דהיינו שבהוק שהביא שר האוצר, היו כלולים

18 סעיפים שנוגעים חלקם לוועדות שונות ולתחומי פעולה שונים. לדעתי, צריכה

להיות הפרדה מיוהדת לגבי העניין. מדוע? מפני שהרבה פעמים יכול להיות ששר

האוצר, שבתחומו נמצאים הרבה תחומי שליטה תקציביים ואחרים, מביא בהזדמנות

חגיגית של הבאת התקציב גם דברים שאולי לא נוגעים באופן ישיר.
היו"ר ח' קורפו
אביו מולידו של הרעיון הזה היה בעל התכנית הכלכלית הראשונה.

חבר-הכנסת דיין, בבקשה.

אי דיין;

להצעה של חבר-הכנסת ישראל קיסר יש ערך כשלעצמה, שמעתה כל חוק שצריך לתקן

אותו, לא תהיה מניפולציה שאנחנו עדים לה לפעמים במליאה, כששואלים לאיזו ועדה

להעביר הצעת החוק, ואז מסתכלים מסביב אומרים; חברת-הכנסת ארבלי-אלמולינו

בוועדה הזאת, אז נעביר לשם; לאן את חוק המשכנתאות? - בוועדת הכספים יש רוב, אז

נעביר לוועדת הכספים, ו נקבור את ההצעה שם. כמו למשל חוק המשכנתאות, שהגשתי
בקשה לביטול ההקפאה, ואמרו
נעביר לוועדת הכספים.

אני מציע לקבל את הצעת התיקון, כדי למנוע את המשחק הזה. אני הייתי מצפה

שלא יהיה המשהק לא רק בתיקון. הייתי רוצה שיהיה אפילו סעיף שלפיו אם חוק שייך

מהותית לוועדה, לא יביאו אותו לוועדת הכנסת.
ג' שפט
חבר-הכנסת אלי דיין, נניח שהתקבל חוק ויש לו השלכה תקציבית עצומה, אז לאן

יעבירו?
א' רובינשטיין
דבר שנוגע לתקציב, באמת יש חילוקי דעות בכנסת על הוועדה שהוא שייך אליה.
ג' שפט
על זה אני מדבר.
א' דיין
אם חוק ההסדרים בא לקבוע חוקים חדשים ואי אפשר לחלק אותם כי הם תלויים

במדיניות כלכלית כבסיס חוק, בבקשה - לכו לוועדה אחת. אבל אם חוק חהסדרים בא

להרחיב ולתקן כל מיני סעיפים קטנים, לדעתי, צריך ללכת לכל ועדה. אם העניין של

חוק ההסדרים מהותי ובא להציג מסכת חדשה של חוקים, רפורמה, הסדר גדול במשק -

בבקשה, להעביר לוועדה אחת ונגמור את זה לקראת הדיונים בתקציב. אבל אם חוק

ההסדרים בא לנצל ומכניס כל מיני סעיפים, ש-30-20 מהם מורידים, חמישה בקושי

מביאים לדיון, שלושה יורדים אחר כך בגלל ההסתדרות ושניים בגלל הלובי החברתי -

כל חוק ההסדרים נהפך להוכא ואטלולה. רושמים שם כל מיני תיקונים שלא הצליחו

להעביר במשך שנים. צריך למנוע את זה כי זה גם ביזיון של הכנסת.
היו"ר ח' קורפו
חברת-הכנסת גוז'נסקי, בבקשה.
ת' גוז'נסקי
אני חושבת שהצעת התיקון של חבר-הכנסת קיסר חשובה מאוד לצורך הרציפות של

הדיון ולצורך היכולת להעלות בדיון על תיקון שורה שלמה של תיקונים ועבודה שכבר

נעשו בנושא הנידון. כאשר החוק נודד לוועדה אחרת הסיפור מתחיל מהתחלה, ותהליך

החקיקה רק מתעכב. בוועדה מתמחה קל מאוד להחליט אם כן או לא, עם נימוקים

ומומחים. ראינו את זה עם כל מיני הצעות. התיקון הזה, כפי שהוא מנוסח, נראה לי

מועיל, ולדעתי אי אפשר לקבוע משהו מפני שפעם נעשתה טעות באיזושהי ועדה.

לגבי חוק ההסדרים במשק, אני מבקשת הסבר מהיועץ המשפטי. המטרה של הממשלה

בחוק ידועה, לא צריך להסביר אותה. נניח שאפילו ייקבעו תחומים, והממשלה תבוא

מחר ותקרא לזה לא חוק ההסדרים, אלא חוק המסדרים - חוק חדש שתהיה בו אותה

מתכונת. האם ניתן יהיה, על בסיס התיקון הזה, להחזיר את החוק לממשלה ולהגיד לה

להגיש את החוק אחרת? אני תמהה אם יש לנו בכלל אפשרות למנוע דבר כזה.
היו"ר חי קורפו
אפשר להחזיר לממשלה כל חוק ולומר שהוא לא מוצא חן בעינינו: בגלל ההרכב,

המבנה, החלוקה - כל סיבה.
ת' גוז'נסקי
אם זה כך, מדוע בחוק ההסדרים המקורי, כשעל פניו היה ברור מאוד שיש שם

חמישה הוקי עבודה, חמישה חוקים
היו"ר ח' קורפו
כי הרוב קיבל את זה.
ת' גוז'נסקי
שורש הבעיה כאן הוא שבקונסטלציה פוליטית מסוימת, בהרכב פוליטי מסוים, כדי

לעשות עסקה בתוך הקואליציה בין מרכיבים שונים - שמור לי ואשמור לך, יתמכו בחוק

הזה.
היו"ר ח' קורפו
את חושבת שזה מקרה שהחוק הזח הוגש כשהקואליציה היתה בת 95 חברים?
ת' גוז'נסקי
אם השאלה שעומדת בפני הוועדה היא שאלה של נוחיות קואליציה - לא חשוב איזו

קואליציה - אני מציעה שהוועדה תתפזר, כי שאלת הנוחיות של הקואליציה לא מעניינת

אותנו בתור ועדת כנסת; אנחנו ועדת כנסת, לא ועדת קואליציה. אותו הדבר היה

אתמול בתיקון המסכן שלי שלא התקבל. חושבים שתפקידו של התקנון הוא למצוא מסגרת

שמגינה על הכנסת מפני הממשלה, מפני שרירות לב - לא חשוב של איזו ממשלה, כל

ממשלה. הבאתי אתמול דוגמה שברגע האחרון, בארבע אחרי הצהריים, כשחבר-הכנסת לא

נמצא, פתאום מונחות לו על השולחן הצעות, והכנסת מאשרת אותן אחת אחרי השנייה,

כי באותו רגע יש ל רוב מסוים שרוצה לאשר. הצעתי שיגבילו את זה, שאחרי אחת לא

יוכלו להוסיף.
היו"ר ח' קורפו
על ההצעה ההיא כבר החלטנו.

ת' גוז'נסקי;

אבל זה אותו רעיון, אותו הדבר גם פה. אם הכנסת לא תיצור מנגנונים שימנעו

מרוב קואליציוני לעשות עסקות כאלה, היא בעצם מאבדת את יכולתה להיות המוסד

הקובע.

היו"ר חי קורפו;

חבר-הכנסת שבח וייס.

שי וייס;

הנושא כבר נידון פה מספר פעמים. יש כאן שני מישורים, המישור האחד הוא של

חוק ההסדרים, ונכון שהמסורת התחילה ב-1985 ביוזמתם המשותפת והברוכה של ראש

הממשלה שמעון פרס ושר האוצר יצחק מודעי - דרך אגב, מהליכוד - ופרופסור ברונו

היועץ שלהם. זה היה רעיון. יוצא מן הכלל: איזשהו ניסיון להכניס אלמנט של תכנון

ואהריות כוללת על הוצאות של המדינה. הרי הפיצול והריסוק הפרלמנטרי הפורמליסטי

וזכויות הוועדות וראשי הוועדות באמת חשובים, אבל יש עניין פעוט, בלתי חשוב

לחלוטין, כמו הניסיון לשלוט על הקופה הציבורית... לכן הוויכוח יהיה תמידי.

דווקא במדינת ישראל שבה כולם חוטפים מן הקופה, והכל פראי, יש ניסיון ליצור

בתוך האנרכיה הזאת איזושהו היגיון פנימי של אחריות כוללת במסגרת חוק ההסדרים.

גם להסתדרות, שאני חבר נאמן בה - ואני כמובן אתמוך בהצעה של חבר-הכנסת ישראל

קיסר - לפעמים צריך להיות אינטרס בסידור כזה. כי גם היא רוצה להגיע לסידור

כולל. להסתדרות יש אינטרס שתהיה לה כתובת. אהת הבעיות שלה שאין לה כתובת - היא

מגיע להסדר עם ארח- והשני מחבל. חוק ההסדרים, כניסיון שלדאבון לב לא מצליח,

להציג תקציב סביר וראייה כוללת של המשק, הוא דבר אלמנטרי שעושים בכל מדינה.

הבעיה שמעורר חבר-הכנסת קיסר היא במישור השני; אחרי שנפלו ההחלטות

והחוקים נידונו כפי שנידונו - שאחרי כל הלבטים ועדה קונקרטית טיפלה בו וכבר

"התבשלה" בתוכו, לא יוכלו לחטוף ממנה את חחוק ב"טריק" של תיקון ולהעביר אותו

לוועדה אחרת.
היו"ר ח' קורפו
חבר-הכנסת קיסר, התיקון שאתרו מציע לסעיף 117 (א) הוא מהתיקונים שאינם עוזרים

או שאינם דרושים. אומר לך למה הוא לא דרוש. אם אתה מדבר על חוק שעל פניו הוא

שייך לוועדה מסוימת, אני לא זוכר מקרה אחד שהוועדה חטאה בו. יתירה מזו, גם כשהיא

שגתה, הכנסנו שינוי בתקנון שלפיו אנחנו יכולים לשנות מסלול של ועדה, וכבר שינינו

מסלול חוקים שהועברו לוועדת הכספים, והתברר שוועדת הכספים לא צריכה לטפל בהם. אני

רוצה להעיד על עצמי שיזמתי את התיקון לסעיף 13 רק לשם כך. אם נקבל את התיקון הזה,

שעל פיו יש חלוקה מוגדרת של תפקידי הוועדות, פתרנו את הבעיה. מזכיר הכנסת יחליט

לאיזו ועדה להעביר, ורק במקרים מיוחדים של חוק שיש בו עניינים ששייכים לשתי

ועדות, הוא ישאיר את ההחלטה בעניין לוועדת הכנסת. הוועדה שוקלת לגופו של עניין

אבל יכולות להיות השפעות מכאן ומכאן. בכל זאת הוועדה משתדלת להיות מושתתת על

הוראות התקנון. ודאי שהיה מקרה כמו חוק הביצים, שהעברנו אותו לוועדה מיוחדת. אתם

חושבים בתיקון נמנע את זה? העברנו לוועדה מיוחדת כי היה אינטרס פוליטי מובהק. אז

יש מקרים שההצעה של חבר-הכנסת קיסר לא תמצא להם תיקון.

לכן אני מציע לך, חבר-הכנסת קיסר,להמתין עד שנעביר בקרוב את התיקון לסעיף

13. אנחנו מתקדמים מאוד בעבודה. כשתראה את הסעיף המתוקן, אני חושב שיהיה ברור

לחלוטין שמעשי חקיקת או הצעות לסדר יום לא ימצאו את מקומם בטעות בוועדות לא

מתאימות. אם תרצה, נקבל החלטה פורמלית, אבל נדמה לי שהדבר אינו דרוש.

מזכיר הכנסת, בבקשה.
מזכיר הכנסת ש' יעקבסון
אני מציע שבתיקון ייאמר: "ובלבד שתיקון לחוק...", ולא כפי שמציע חבר-הכנסת

קיסר: "ובלבד שכל תיקון לחוק...". היו דברים מעולם, שתיקון לחוק חפף תחום של

ועדה אחרת. לכן אני מציע להשמיט את המלה "שכל".
י' קיסר
אני רוצה לחזור לחוק ההסדרים. אמנם, חבר-הכנסת שבח וייס ניסה ללמד זכות על

חוק ההסדרים, ונכון שבחוק ההסדרים יש חלקים טובים בשביל הראייה הכוללת, ואני לא

מערער על זה. אבל בחוק ההסדרים האחרון עשי שימוש לרעה בכוונת המחוקק. לדוגמה:

אני עצמי, שאינני. חבר בוועדת העבודה והרווחה, ישבתי שם 14 ישיבות בנושא שירות

התעסוקה. וחוק ההסדרים עבר במהירות.
ת' גוז'נסקי
בחצי שעה.
י י קיסר
עוד דוגמה: מה שייך המועצה לפירות לראייה הכוללת שחבר-הכנסת שבח וייס דיבר

עליה?

הבאתי שתי דוגמאות, יכולתי להביא מאה.
היו"ר ח' קורפו
לזה אין תיקון בתיקון שלך.
י' קיסר
אבל אני לא מקבל את הרמת הידיים, שלגבי חוק ההסדרים אנחנו לא יכולים לעשות

שום דבר. הכוונה שלי שהממשלה לא תוכל לעשות מה שעשתה בפעם האחרונה. זה פשוט היה

ביזיון - יושבת ועדה 14 ישיבות, מזמינה מומחים ודנה ביסודיות, יבאה ועדת הכספים,

שבשבילה זה פסיק קטן, ואפילו אין לו משמעות תקציבית או נגיעה למדיניות הכלכלית,

אלא רק עניין של תפיסות עולם, ומישהו מחליט שכיוון שיש חוק הסדרים, ויש משמעת

קואליציונית, הוא יכניס את כל האידיאולוגיה שלו בחוק אחד. בשביל מה אנחנו יושבים

ודנים? והכנסת היא עוד הריבון על הממשלה. זו הטענה שלי ביסודה.

אם הצעת התיקון שלי לא פותרת את הבעיה, אדרבה, שיעזור לי היועץ המשפטי של

הוועדה ויציע תיקון שיטפל בחוק ההסדרים וימנע את התופעה.
היו"ר ח' קורפו
היועץ המשפטי ישקול את האפשרות של תיקון נגד חוק ההסדרים. הדברים האחרים

שמוצעים אצלך ימצאו את תיקונם בתיקון לסעיף 13 של תקנון הכנסת.
צ' ענבר
הצעת התיקון של חברת-הכנסת אורה נמיר עונה על הבעיות.

ה. פניית חברי הכנסת א' רובינשטיין, רן כהן וש' שטרית לפעול על פי

סעיף 112 לתקנון להחשת הטיפול בהצעות חוק פרטיות שהועברו לוועדות
היו"ר חי קורפו
לפנינו מספר פניות, על פי התיקון החדש שהכנסנו לסעיף 112 לתקנון הכנסת, המאשר

לחבר הכנסת להתערב במסלול של הצעת חוק שלא מצאה את טיפולה הנאות בוועדה. עד היום

קבעה התקנון שהוועדה שלא הספיקה עד תום שישה חודשים לטפל בהצעת חוק צריכה לשלוח

מכתב ליושב ראש הכנסת, ובתום שישה חודשים עוד מכתב כזה. כמובן שזר! לא אמצעי יעיל.

הכנסנו את התיקון של חבר-הכנסת רובינשטיין, שלפיו חבר הכנסת יוכל לפנות לוועדת

הכנסת בבקשה לטפל במקרים שבהם לא דנים בהצעות חוק בוועדה מסוימת.

הבקשה הראשונה היא של חבר-הכנסת אמנון רובינשטיין, לקצוב זמן או להעביר את

הדיון בהצעת חוק מימון מפלגות (תיקון - קביעת יחידת המימון), התשמ"ט-1989, מוועדת

הכספים לוועדה אחרת.

להצעה הזאת יש התנגדות של האוצר. אני לא מקבל את הנימוק הזת. תחליט הוועדה

להסיר את הצעת החוק והנביא את המלצתה למליאת הכנסת. אני מציע לפנות לוועדת הכספים

ולקצוב לה זמן. עליהם לסיים את הדיון בהצעה הזאת ולהביאה למליאת הכנסת לאישור, או

להסרה מסדר היום. אבל לא יכול להיות שהיא תישאר לנצח על המדף. נודיע להם שעד

סוף המושב עליהם להביא את העניין הזה לכלל הכרעה, שאם לא כן תתכנס הוועדה ותקבל

החלטה להוציא את הנושא מידיהם.

גם בקשתו של חבר-תכנסת רן כהן לעניין מימון מפלגות. התברר שהיה דיון בוועדה

וביקשו התייעצויות סיעתיות. היושב ראש לא דרבן את קבלת התשובות של הסיעות ולא את

ההכרעה. אני מציע לנהוג בעניין הזה כפי שהחלטנו בנושא הקודם. נודיע לוועדה שעליה

להביא את העניין להכרעה.

הבקשה האחרונה היא של חבר-הכנסת שטרית בעניין הצעת חוק תרל"א - חוק לתיקון
חוק יסוד
משק המדינה ביחד עם חוק הקצבות המדינה (מינהל תקין). זה נוגע למה

שעסקנו בו קצת קודם. היתה הצעה לפצל הצעת חוק. מסתבר שאין לנו סמכות לכפות עליהם

פיצול, רק הוועדה עצמה יכולה לעשות את זה.
ש' שטרית
החוק שהגשתי בנוי משני חלקים. וחלק אחד - חוק יסוד: משק המדינה. אני מבין

שהיועצים המשפטיים כרענו חוות דעת ולפיה מתאים שהנושא הזה יידון בוועדת החוקה, חוק

ומשפט. האוצר לא מתנגד להצעה שלי. מותר לכם להעביר מוועדה לוועדה, אז למה שלא

תעבירו?
היו"ר ח' קורבו
בשביל זה אנחנו צריכים פנייה של יושב ראש ועדת הכספים. אני אבקש ממנו שהוא

יפנה אלינו במכתב בבקשה להעביר. אני לא רוצה סמכויות מוגברות. על זה צריכה

להיות המלצת הוועדה. אני מביא את העניין למליאת הכנסת, ומליאת הכנסת מציעה לשנות

את המסלול. אני משער שאם אני אפנה אליו ואבקש שיפנה אלינו בבקשת להעביר את הנושא

לוועדת החוקה, חוק ומשפט מפני שחוקים אחרים באותו עניין נידונים שם, הוא יסכים.

אם חבר-הכנסת שטרית מסכים לעניין ההקצבות הייחודיות, אני אשתדל שזה יעבור

לוועדת החוקה, חוק ומשפט ויידון עם החוקים האחרים. לעניין השני צריך לחפש דרך

לפצל הצעת חוק.
ש' שטרית
למה לי לפצל? אני אבקש שבחלק השני תקבלו החלטה לפי סעיף 112 בתקנון. בוועדת

הכספים דנו בזה רק פעם איות בתקופה של למעלה משנתיים.
מזכיר הכנסת ש' יעקבסון
אבל זה דיון מוקדם.
היו"ר ח' קורפו
בדיון מוקדם חייבת הוועדה להחזיר את החוק ככתבו וכלשונו למליאת הכנסת לקריאה

הראשונה.
מזכיר הכנסת שי יעקבסון
בלי פיצול. הפיצול יכול להיעשות אחרי הקריאה הראשונה.
היו"ר ח' קורפו
אז נעסוק בעניין הזה כפי שעסקנו בהחלטות הקודמות. ועדת הכספים יכולה להביא את

הצעת החוק לקריאה ראשונה כמו שהיא, ואחר כך לפצל.

ו. רשות דיבור של חה"כ בעת סקירת שר על פעילות משרדו
היו"ר ח' קורפו
חבר-הכנסת גולדמן פנה אלי בעניין רשות הדיבור של חברי כנסת בעת סקירה של שר

על פעולות משרדו.

חי מירום;

אתמול היה שם תור של חברי כנסת שחיכו שהמזכיר ירשום אותם, והם רבו ונדחקו.

בושה וחרפה לכנסת.
מזכיר הכנסת ש' יעקבסון
חבה-הכנסת מירום, זו לא תופעה נדירה בפרלמנטים. הבעיה היא צורת העמידה בתור -

בשקט, בסבלנות ובלי קריאות.

חי מירום;

אני מתנגד לכל עמידה בתור כזה. כאשר הצופים, בני נוער, יושבים ורואים חברי

כנסת עומדים בתור.
היו"ר ח' קורפו
אלה נוחלים שהיושב ראש אחראי להם.

חי מירום;

אנחנו חחלטנו על הנוהל.
היו"ר ח' קורפו
לא, אנחנו החלטנו על הצעות דחופות לסדר היום, כאשר היו באים בשש בבוקר למשמר

הכנסת. החלטנו שזה יהיה בשעות העבודה.
מזכיר הכנסת ש' יעקבסון
אתם החלטתם שיהיו עשר שאלות בסקירת שר על פעולות משרדו.
חיו"ר ח' קורפו
אבל לא חחלטנו להנהיג תור. אפשר להרים יד.

ח' מירום;

אדוני חיושב ראש, אתה יכול. לפטור אותי באמירות פורמליות, אבל לא ראית את

חמראה. זה חיה מראה מאוד לא נעים.
מזכיר חכנסת שי יעקבסון
אנחנו ניכנס בחמישח לארבע וזה ייעשה בסדר ובשקט.
היו"ר ח' קורפו
חמזכיר יוכל לחיכנס בעשרח לארבע, ויירשמו אצלו.
ש' וייס
אבל אי אפשר שגם ישאלו שאלות וגם תהיה רשות דיבור.
היו"ר ח' קורפו
נכון, יש כאן קצת עיוות. יש כאלה שרצים לשאול שאלה וארור כך מדברים שוב.
יצחק לוי
כל עניין השאלה הוא על נאומו של השר. מי שרוצה לשאול לפני נאומו של יושר,

שיגיש שאילתה. הייתי בכמה דיונים, ועשר השאלות היו עשר שאילתות. לפהות מבחינה

פרוצדורלית שיירשמו אחרי נאומו של השר, ולא בעשרה לארבע. מי שנרשם בעשרה לארבע לא

שמע מה השר אומר.
מזכיר הכנסת ש' יעקבסון
ועדת הכנסת קבעה שיש סקירה בכתב. וחברי הכנסת קוראים את הסקירה ויש להם שאלות

לפני הנאום.

חי מירום;

שיבקשו בהצבעה ממקומם, כמו שעושים בשאלה נוספת.

שי וי יס;

זה מסוכן. קורה שמזכיר הכנסת או סגנית מזכיר הכנסת במקרה לא רואים אותך, ואז

מול הטלוויזיה פורצים אל מזכיר הכנסת או סגנית מזכיר הכנסת באלימות.

הי מירום;

בכל זאת אני הושב שנכון להנהיג הצבעה מהמקום, בנוהל דומה לנוהל שמנהיגים לגבי

השאלה הנוספת. מזכיר הכנסת מפעיל אז שיקול דעת.
היו"ר ח' קורפו
רבותי, כאמור, הבר-הכנסת גולדמן פנה אלי בסוגיה זו, ונעסוק בה בשבוע הבא.

הישיבה נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 10:35)

קוד המקור של הנתונים