הכנסת השתים-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 207

מישיבת ועדת הכנסת

יום שלישי, ט"ז באייר התשנ"א (30 באפריל 1991). שעה 09:00

שי דורון - מ"מ היו"ר

מי איתן

ע י ברעם

מ' גולדמן

פ' גולדשטיין

מי גפני

ש' וייס

חי מירום

א' פורז

י י פרח

ע' פרא

י' צבן

י' צידון

אי רובינשטיין

ר' ריבלין

חי קופמן

אי שוחט

ג י שפט

י' שריד

סגנית מזכיר הכנסת שי כרם

סגן מזכיר הכנסת די לב

צי ענבר

אי בן-יוסף

י' חובב

א. ערעורים על החלטת יו"ר הכנסת והסגנים

שלא לאשר דחיפות הצעות לסדר היום.

ב. סיכום הדיון בנושא משלוחי דואר של חברי כנסת.

ג. שונות.



ערעורים על החלטת יו"ר הכנסת והסגנים שלא לאשר דחיפות הצעות לסדר היום

היו"ר שי דורון

בוקר טוב, אני מתכבדת לפתוח את הישיבה. לפנינו ארבעה ערעורים על אי הכרה

בדחיפותן של הצעות לסדר היום.

1. ערעור של חה"כ עוזי ברעם, בנושא: "ביקור היסטורי צפוי של שר ההוץ הסובייטי

בישראל".

אדוני סגן יושב-ראש הכנסת, בבקשה.

ש' וייס

גבירתי היושבת-ראש, אומר משהו על כל ארבעת הערעורים גם יחד, ואולי משפט על

כל אהד להוד. אתמול התקיימו דיונים במשך ארבע שעות ויותר על המש-שש הצעות

אי-אמון, אשר הנושאים שלהם היו כדלקמן: אבטלה, המצב המדיני, העלייה. מטבע הדברים

הנושאים בהצעות אי אמון הם מקרו, נושאים מכסים, נושאים חיבקי עולם, בעיקר כאשר

מדובר בדיון סיעתי כאשר מכל סיעה, בעיקר מהגדולות, מופיעים שניים שלושה-דוברים,

ומהקטנות אחד שמגיש את האי אמון ואחד שמנמק. זאת אומרת, היומרה של מגישי הצעות

האי אמון לטפל בנושאים מקרו בכולן. אנחנו בנשיאות הכנסת נמצאים במצוקה קבועה,

אנחנו זה גם אתם כוועדה. יש בין ארבעים לשישים הצעות דחופות לסד, ולו בגלל שיש

עשרים סיעות בבית. לרוב אי אפשר לספק שום נושא הברתי, ולא נושא ספציפי בתחום

הברתי כמו אלימות במשפהה. הנשיאות צריכה לצאת מדעתי ולהשתגע ולעשות עיוות מוחלט

כדי לאשר עוד פעם עוד איזה נושא מדיני כאשר יום שלם דנים בזה בהקשר של אי אמון,

ולא לאשר נושא כמו הכאת נשים או הילד החריג, שגם להם יש זכות ביטוי בבית הזה.

לכן, קבלה של כל אחד מן הערעורים האלה היא אפשרית, אבל היא מעשה שרירותי

בלתי מובן לחלוטין מצד הוועדה הזאת. מדובר בכל הארבעה, ביניהם גם חברים שלי.

י' שריד

יש בסדר היום הצעות שונות שמטפלות בענין המדיני מנקודת ראות זאת ואחרת,

ומדובר בהצעות דחופות לסדר היום. אני שואל, ובגלל זה אני שואל לפני ההצבעה, מה

דינן של ההצעות האלה בנוסח זה או בנוסח אחר.

שי וייס

אני רוצה להשיב, ברשותך. בנושא המדיני מופיעות כל שבוע בין עשר לשתים-עשרה

הצעות מינימום, בהתאם לכללי המשחק, וכל אחד נותן להצעה שלו שם אחר, בעיקר כשמדובר

בסיעה גדולה, סיעה כמו שלי. אצלי בסיעה יש בעיה, יש שלושים ושמונה חברי כנסת,

פעילים כאריות, וכולם תאבי ביטוי, ובצדק. אז יש היום טכנולוגיה מיוחדת והיא: לקחת

אותו נושא, לתת לו כותרת קצת אחרת, כדי שיהיו ארבעה-המישה חברים מהסיעה שלי.

בליכוד - אותה התמחות. יש לנו בעיה כסיעות גדולות שאין להן זכות ביטוי בכלל בבית

הזח.

אנחנו בנשיאות כבר לא מתרגשים מהכותרות אנחנו קוראים את התוכן גם. אני רוצה

שתבינו את זה, וזה אמור לגבי כל ארבעת הערעורים.

היו"ר שי דורון

תודה רבה. רשות הדיבור לחה"כ עוזי ברעם.



ע' ברעם

לדעתי הצעה כזאת עומדת בכל הקריטריונים של הצעה דחופה, זה בכל אופן מאורע לא

רגיל ששר החוץ הסובייטי עומד לבוא לכאן, זו הזדמנות מדיני לשיחות, זו חזדמנות

לכנסת לדון בנושא כזה. הנושא לא נכנס לשום דבר שקשור לדיון שהיה אתמול שהיה אמנם

דיון מדיני אך הענין הזה לא היה במרכזו. יש מקום לדיון ספציפי שהנושא הזה יעמוד

במרכזו.

היו"ר ש' דורון

מי בעד קבלת הערעור? מי נגד?

הצבעה

הערעור - לא נתקבל

היו"ר שי דורון

אני עוברת לערעור מספר 2, של חהייכ מיכה חריש, בנושא: י'נפגש שר החוץ הצרפתי

דיומא עם ערפאת - חילוקי דיעות בין ישראל לממשלה ידידותיתיי. אני מבינה, אדוני סגן

יושב-ראש הכנסת, שזו אותה הנמקה.

מי בעד קבלת הערעור? מי נגד?

הצבעה

הערעור - לא נתקבל

הי וייר שי דורון

תודה. אנחנו עוברים לערעור מספר 3 של חה"כ אמנון רובינשטיין בנושא: "מצוקת

הרופאים הרוסים.

חבר-הכנסת אמנון רובי נטשיין מבקש לנמק.

אי רובינשטיין

אני מקבל את הדברים של סגן היושב-ראש שבח וייס. הבעיה שאני מעלה לא קשורה

בנושא כללי, היא קשורה בנושא מאד-מאד ספציפי של בחינות רישוי שנמסרו מכוח החוק

לוועדה שלמשרד הבריאות אין שליטה ישירה בה. לפי דעתי הענין של הבחירות האלו הוא לא

בסדר, זה לא ענין של רמת הרפואה. הוא לא בסדר מפני שרופאים ותיקים שעובדים במקצוע

חמש-עשרה שנה מתייחסים אליהם כאילו הם סטודנטים לרפואה שגמרו זה עתה בית-ספר.

י' שריד

למה לשכת עורכי-הדין

הי וייר שי דורון

חהייכ שריד, לא באמצע הנימוק. אבקש להמשיך.

אי רובי נשטיין

עמדתי בענין בחינות הרישוי של בעלי נתונים מקצועיים כבר יש לה תדמית ידועה.

הבעיה האקוטית היא לא בעורכי-דין, שם הגישה הרבה יותר מקלה. הבעיה האקוטית היא שיש

היום מאות רופאים שעבדו שנים במקצועם. גבירתי היושבת-ראש, צריך להבין, אותה

הבחירנה, אותו שאלון, לכל הרופאים, גם למי שהיה פסיכיאטר או רופא גניקולוגי במשך

עשרים שנה. הבעיה אקוטית.



שי וייס

מכיוון שנתתי הסבר כולל אני מבקש לאמה משפט.

אי רובינשטיין

אני רוצה להדגיש, כאן יש צורך בהתערבות ועדה של הכנסת, שתנחה את הוועדה

אנא, תתאימו את הבחינות להתמחות המקצועית של רופאים שונים.

י י צבו

יש עוד דברים שצריך לתקן,

אי רובינשטיין

יש עוד. אני לא יכול להרהיב את הדיבור, אני אומר שזה לא קשור בבעיה הכללית

של יצירת מקומות עבודה, זאת בעיה ספציפית של רישוי.

שי וייס

אני רוצה לאמר לגבי הענין הזה, זה גם שייך שוב לכל הארבעה. אלה ארבע הצעות

דחופות הייתי אומר כמעט קלאסיות. כל אחד מהמגישים הוא חבר-כנסת מנוסה מאד, אפילו

מרכזי מאד. זה בדיוק עונה על הקריטריונים של דחיפות, ואלה הצעות מעניינות ומרתקות,

שלא לאמר שכל הארבעה הם חברים שלי. כל ארבע ההצעות על פי כל הקריטריונים במסורת

שלנו מכוסות על ידי האי אמון, זו כל הבעיה פה.

אי רובינשטיין

אני לא בא בטענה לממשלה בכלל - - -

שי וייס

יחד עם זאת, אני צריך לאמר שתקנון הכנסת הוא מאד נדיב, בעיקר לסיעות קטנות.

יש להן המון הצעות רגילות. אשר על כן, אם יש משהו באמת מאד דחוף וחיוני ואנושי

כמו הנושא הזה, יש מספר חברי כנסת שכל יום רביעי מגישים הצעות רגילות בנושאים אלה,

כולל השבוע, מחר. מול התופעה של ההצעות הרגילה אין לנו כמובן שום מחסור. תמיד יש

איזשהו נושא בוער וחשוב, ואפשר להביא אותו באותו שבוע שבי יש הצעת אי אמון כהצעה

רגילה.

היו"ר ש' דורון

תודה רבה לסגן יושב-ראש הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה.

מי בעד קבלת הערעור ירים ידו? מי נגד?

הצבעה

הערעור - לא נתקבל



תי ו"ר שי דורון

ערעור- מספר 4, האחרון, של חה"כ חיים רמון, בנושא: "קליטה 'רוחנית' של

עולים". ההסבר ניתן. מי בעד קבלת הערעור? מי נגד?

הצבעה

הערעור - לא נתקבל

היו"ר ש' דורון

תודה, הערעור לא נתקבל.

חי מירום

גבירתי היושבת-ראש, אני מבקש להעלות נושא קטן בסוף הישיבה.

שי דורון

בבקשה.

סיכום הדיון בנושא משלוחי דואר של חברי כנסת

אני נעדרתי בישיבה הקודמת, אבל אני מבינה שרוב החברים היו. מצאתי כאן מספר הצעות,

ואני רוצה לפנות לוועדה בבקשה אם אפשר להתלכד סביב הצעה אחת, הנושא הוא יותר

פרקטי-מעשי, ואפילו אם הוא עקרוני כפי שיש חברים שגורסים אני לא רואה פערים שאי

אפשר לגשר עליהם.

קריאות - - -

שי וייס

רבותי, הנושא רציני, 'דיסקסנו' עליו בשטרסבורג במועצת אירופה, אנחנו חברי

הכנסת מיכאל בר-זהר, עוזי לנדאו, שר דורון ואני, בהפסקות שמה בין נאום לנאום.

קורה מפעם לפעם, לעתים רחוקות, שעולה בעיה כזאת, שחבר-כנסת אחד עושה טעות -

מתוך טעות, אני לא רוצה לשייך לא כוונת זדון - מסבך אותנו ציבורית, ואחר כך גורם

לכך שאנחנו צריכים להטיל על עצמנו עקרונות שגם הם יכולים להיות עקרונות לא צודקים.

הסתבכנו. הציבור בטח חושב שכולנו שולחים אין-סוף דואר; הסתבכנו פעם שנייה כשדובר

בעשרת אלפים, ולא אומרים שמונה מאות לחודש או שלושים ליום, אלא - עשרת אלפים. כל

דואר שהרמטכ"ל שולח לראש הממשלה צריך לכתוב 'דואר חינם' כי הרמטכ"ל לא משלם מכיסו.

אני העליתי עשרות פעמים את התביעה שכל התוספת הזו של דואר חינם לחבר-כנסת תימחק,

עשרת אלפים מכתבי חינם. המילה הזאת, חינם. איזה חינם?

אני צריך לענות כל שבוע על שלושים-ארבעים מכתבים לכל מיני פניות אלי כחבר-כנסת.

כשאני שולח מכתב אישי אני כותב 'נשלח על חשבון השולה באופן פרטי'.

אז, אנחנו הסתבכנו מאד בגלל טעות קשה מאד של חבר כנסת.

אינני יודע מה זה מספר סביר, אני שולח די הרבה מכתבים, אני לא חושב שזה מגיע

לעשרת אלפים.

אי רובינשטיין

לא מגיע.



שי וייס

לא, זה לא מגיע. אני מציע שתהיה הוראה כללית לא לקבוע מספר, אלא לקבוע שדובר

הכנסת ישתמש בדואר הכנסת לצורך מילוי תפקידו.

חי מירום

שימוש סביר.

שי וייס

- שימוש סביר, ולא מעבר לזה. אם עוד פעם יקום הבר-כנסת וינצל את זה -

אנהנו נעניש אותו.

היו"ר שי דורון

תודה. רשות הדיבור לחה"כ מיקי איתן, אחריו - חה"כ פנחס גולדשטיין.

מי איתן

צריך לנקוב במספר סביר, עשרים אלף זה סביר. חה"כ שבה וייס דיבר מנסיונו

האישי, אני מנסיוני האישי רוצה להביא שתי עדויות: עדות אחת שהמספר של עשרים אלף

יכול להגיע מנסיוני לתוספת של עשרים או שלושים אחוז מעל מה שעשיתי בשנים קודמות.

אז אני לוקח מרווח של שלושים אהוז עליון, ואני לא אעבור את זה בשום מקרה. שנית,

בין כל זכויות היתר של הברי הכנסת, דווקא הנושא הזה של דואר הינם הוא לא המותקף,

מנסיוני האישי. מעולם לא תקפו אותי, לא שמעתי הערה על דואר חינם.

פי גולדשטיין

יש לחברי-הכנסת מה שאנחנו קוראים בלשון העם צ'ופרים-כאילו, אבל למעשה זה

לצורך עבודתם ותפקידם. אם אני עולה לרכבת או לאוטובוס מתל-אביב או חיפה אז זה לא

צ'ופר זה לצורכי עבודה. אני חושב שאם נגביל במספר את דברי הדואר חינם לחברי הכנסת

אנחנו מדביקים על עצמנו תו לא רצוי, ולא רצוי שנעשה זאת לעצמנו.

צריך למצוא את המינוח הנכון כדי שההוצאה על דברי דואר תהיה בסבירות. כל מה

שקרה עם דייר רענן כהן - באשמתו או שלא באשמתו של עוזי ברעם... - היא עובדה, אבל

מהעובדה הזאת אפשר ללמוד. ברגע שנגביל את עצמנו במספר רהחהו גורמים לעצמנו עוול.

מספיק יש עלינו "עליהום".

אני חושב שאם נבקש מחברי הכנסת להגיע למצב של משלוח דואר סביר, אני גם יודע

שיש חברים שאם מספר חברי מרכז מפלגתם הוא שלושת אלפים - - -

י' שריד

מספר שיחות סביר בטלפון, למה אנחנו קובעים מיכסה?

היו"ר שי דורון

בדיוק.

י' שריד

מה זה סביר? אצל אחד סביר זה 400 אלף, אצל השני - 4 אלפים.



קריאה

תלוי כל אחד במרכז שלו.

ש' גולדשטיין

אני מגביל את זה בתנאי. אני חושב שנקיבה במספר במקרה זה עשוי לפגוע ב-119

חברי כנסת.

היו"ר שי דורון

אני מציעה שנשמע גם את היועץ המשפטי, יש כאן גם היבט כספי. הכנסת, לפי

מיטב ידיעתי, לא שילמה את החשבון של חה"כ רענן כהן.

ש' גולדשטיין

ברשותך, אני מבקש לשאול. האם מישהו בכנסת עשה חשבון מה הן הוצאות משלוח

דואר בשנה בבממוצע בחלוקה בין חברי הכנסת?

א' רובינשטיין

עשו.

ע' ברעם

4700.

היו"ר ש' דורון

רבותי, יש בעיה. הכנסת לא שילמה את החשבון.

חי מירום

אנחנו החלטנו על זה בישיבה שעברה.

הי"Rש' דורון

ברשותכם, אני מדווחת אינפורמציה שאינה קשורה בוועדה. הכנסת החליטה החליטה

לא לשלם את הוצאות המשלוח במקרה הזה. היות וזה נשלח לא מדואר הכנסת כי אם מדואר

מרכזי יש לכנסת רשות לא לשלם.

אני מדברת לגבי העתיד ואני לא רוצה להשתמש בשמות, ואני בהחלט מקבלת את

הטיעון של חהייכ שריד במקרה זה. יש לנו שתי בעיות: אחת, שהיתה הוצאה בלתי סבירה

שאם אנחנו לא נחליט על הגבלה - וזה יכול לקרות כבר בשבוע הקרוב - אם מישהו מהברי-

הכנסת ישלח רבע מיליון דברי דואר זה יהיה חוקי לחלוטין, בדיוק כמו עם הטלפון.

לכן אני הושבת שעל המקרה שהיה אולי תדון ועדת האתיקה, זה לא ענייננו אנחנו

לא דנים בזה. אנחנו חייבים לדעתי, כשם שהגבלנו את שיחות הטלפון להגביל את משלוח

רברי הדואר. ההצעות לבעיה שאנחנו דנים בה נעות בין 5 אלפים ועד ל-20 אלף. חה"כ

רמון הציע 5 אלפים, חהייכ בן-מנחם - 12 אלף, חה"כ רובינשטיין - 5 אלפים - - -

אי רובינשטיין

אם נחלק את זה היום בין חברי הכנסת זה יוצא חמשת אלפים. יהיה תקציב יותר

גדול זה יגדל.



היו"ר שי דורון

בסדר, פלוס-מינוס. אבל זה לא יכול להגיע למאה אלף.

שי וייס

- ואיך יספרו את זה?

היו"ר שי דורון

תרשו לי, אני רוצה להזכיר עוד שתי הצעות שהועלו. ההייכ גולדמן - 12 אלף,

הה"כ צי הנגבי - 18 אלף.

רשות הדיבור לההייכ חגי מירום, אהריו - חה"כ יואש צידון. בבקשה.

חי מירום

אף אחד בארץ לא יפרש הלטה לעבור ממספר בלתי מוגבל של מכתבים למספר מוגבל

כדבר שחברי הכנסת עושים לעצמם. יש גם קצת הגיון. זה התעורר סביב איזו שהיא

אי-סבירות של פעולה של חייכ, והכנסת החליטה לשים לזה מחסומים. אז צריך לא להיבהל

מהענין של הגבלה.

שנית, אין מנוס מהגבלה מספרית, מפני שפה יש פרשנויות שונות, ולצערי חברי

כנסת עושים מה שהם רוצים. אני מוכן להעריך שאם אנחנו נקבע משהו שהוא כללי שידובר

בו על סבירות יהיה מי שישלח עוד 600 אלף לאן שישלח. לכן צריך לקבוע קביעה

מספריית.

מכל ההצעות שהיו פה, אני לא הצעתי מספר, אפשר למצוע משהו באמצע - נניח 15

אלף לשנה. זה לוקח בחשבון את המרכז הגדול ביותר, נגיד מרכז הליכוד שהיא מרכז של

שלושת אלפים עד ארבעת אלפים, ואם לוקחים בחשבון שלוש פניות בשנה אל -בר מרכז -

צריך להיות מאד חרוץ כדי לעמוד בזה - זה 12 אלף, ועדיין נותרים לחייכ ד 3 אלפים

מכתבים שהוא יכול לשלוח לכל העולם כדי לענות לכל שאר הפניות אל חבר הכנסת.

לכן, 15 אלף זה מספר טוב. לא אתנגד אם החליט על 18 אלף, אבל צריך להחליט על

זה היום.

ש' וייס

איך נפקח?

היו"ר- שי דורון

הצד הטכני לא ענייננו. רשות הדיבור לחהי'כ י ואש צידון.

י' צידון

אני מצטרף לאלה שחושבים שקביעת מספר איננה עוול. אבל יש לי בעיה: איך

סופרים?

מי איתן

יש הסדר - - -



י' צידון

אני מסכים אתך שצהיך לקבוע מספר דבהי דואר. לדעתי הענין הזה של קביעת כמות

מסויימת גם גומר עם הוויכוח האם הוא שלח מכתב פרטי אישי או מכתב כללי מפלגתי, או

מכתב כזה או אחר. תפקידו של הבר-הכנסת לעמוד בקשר עם הציבור שלו, זה תפקידו, זה לא

צ'ופר, כמו שהטלפון זה לא צ'ופר. מבחינה עקרונית אילמלא היו מגבלות תקציביות -

ככל המרבה הרי זה משובח, שידבר כל היום.

אבל, מאהר ויש מגבלה, ההצעה של חבר-הכנטת רובינשטיין היא ההצעה הממשית. יש

תקציב, מחלקים את זה בין חברי הכנסת, וזה מה שיש.

י' שריד

יש תקציב לדואר?

מי איתן

יש הבדל בין סיעות קטנות לסיעות גדולות, כך זה מתחלק גם פה בדיעות.

יק ציגון

הסיבה לכך שאני אומר זאת היא לא סיעות גדולות וסיעות קטנות אלא סיעות

מציאותיות. יש לכנסת תקציב, אם אנחנו נקציב פי שניים אז צריך לחגדיל את התקציב.

אם יש תקציב לכנסת, נחלק את התקציב בין חברי הכנסת בפועל - - -

חי מירום

זה לא תקציב, זאת מסגרת. בפועל תמיד מנצלים פחות. בתקציב יוציאו אותו דבר,

אני מבטיח לך, אם יעשו הגבלה. עובדתית אתה מטעה.

י י צידון

יווצרו עודפים בתקציב אם זה יהיה פחות.

פ' גולדשטיין

- תשתמש בפחות זה ישאר לזכות הכנסת.

י י צידון

נכון, לא פשע אם המדינה תחסוך כסף. אני הושב שההצעה הזאת היא מציאותית, יש

תקציב, מחלקים את זה בין חברי הכנסת בפועל.

פ' גולדשטיין

בכלל לא.

חי מירום

יש ביצוע בפועל.

זה סעיף ספציפי.



היו"ר ש' דורון

רבותי, אנחנו לא מתקדמים בצורה כזאת. בנושא כזה היינו יכולים להגיע לסיכום

משותף. רשות הדיבור לחה"כ מיכה גולדמן.

מ' גולדמן

אלף, אני בעד שנסכם היום את הנושא. בית, לגבי הענין של ספירה או פיקוח -

זה ענין של מזכירות הבית. הצד הארגוני לא מעניין אותנו.

דבר שלישי, אני חושב שחברי הכנסת לאחר מה שעבר עלינו בשבועות האחרונים עם

פרשת ה-300-400 אלף המכתבים אף חבר כנסת לא יחזיק מונה על-יד הברי הכנסת. ברגע

שיש החלטה של תיקרה של 12 אלף או 15 אלף - - -

קריאה

18 אלף.

מי גולדמן

אני בעד תיקרה של 12 אלף, אבל יש הצעות אחרות. מובן שמדובר כאן על מספר

בדיוני של משלוח של מכתבים. אני בטוח שאחרי מה שעברנו בשבועות האחרונים לא יחיה

חבר כנסת שיעיז לשלוח מכתבים מעבר לתיקרה שתיקבע כאן. אני גם לא יודע כמה חברי

כנסת יגיעו לתיקרה.

הי וייר שי דורון

נכון. תודה רבה. חבר הכנסת רובינשטיין, בבקשה.

אי רובינשטיין

אני רוצה להסביר את הצעתי משום שהיא לא הובנה. הצעתי שוועדת הכנסת תחלק את

התקציב לחברי הכנסת להוריד שרים וסגני שרים. מה שלא משתמשים באותה שנה מצטבר

ומצטרף לתקציב של שנה הבאה.

פ' גולדשטיין

מבחינה תקציבית זה לא יכול להיות.

אי רובינשטיין

הסעיף היום קבוע.

מי איתן

אז חבר הכנסת ישאל את עצמו כמה מכתבים הוא צריך לשלוח כדי לגמור את התקציב.

אי רובינשטיין

בסך הכל התקציב מוגבל.

מי איתן

אבל לא קבעו אותו לענין הזה.



היו"ר ש' דורון

רבותי, אבקש מכם לבוא עם הצעות קונקרטיות.

אי רובינשטיין

איך נקבע התקציב? אפשר לכנס מחדש את ועדת התקציב ולהגדיל את התקציב. התקציב

נקבע לפי הממוצע של המכתבים שנשלח כל שנה. זאת אומרת, מצלמים את הסטטוס קוו. אם

רוצים להגדיל את התקציב, אז תתכנס מחדש ועדת התקציב המשותפת, ותגדיל את התקציב.

אבל אי אפשר להציע הצעה שמשמעותה היא הכפלת התקציב בלי להגדיל את התקציב.

אז אני מציע לשנה זו לחלק את התקציב. בסוף השנה הזאת אנחנו נראה. בשנה

הבאה נגדיל את חתקציב. דבר שני, אני מציע שסכום שלא יוצא לפועל, זאת אומרת שלא

יהיה ביצוע תקציבי, להעביר אוטומטית לשנה הבאה, שלא יהיה מצב שבו כאילו לכנסת יש

תקציב שאין לו שימוש. אבל לא לקבוע מיכסה שהיא בעצם שילוש התקציב.

היו"ר שי דורון

תודה רבה. בבקשה, מה צבי ענבר היועץ המשפטי.

צי ענבר

אני אחזור על מה שאמרתי בישיבה הקודמת. כהחלפת דיעות זה בסדר, כדי לגבש

עמדה לאן חותרת הוועדה. אבל מבחינת קבלת החלטה המצב היום אינו בשל לקבלת החלטה.

קודם הוועדה צריכה לתקן את חוק חסינות חברי הכנסת, ואחרי שיהיה תיקון שיעבור

בקריאה שלישית, תוכל הוועדה לדון אם להגדיל וכיצד.

ישנה הצעה בנושא הזה, היא מונחת בתיקים, וההצעה אומרת:

בסעיף 11 לחוק חסינות חברי הכנסת במקום סעיף קטן (ד) יבוא:

ייחבר הכנסת זכאי לשלוח ממשכן הכנסת מספר מכתבים ללא תשלום.

ועדת הכנסת תקבע את מספר המכתבים לסוגיהם.יי

יתוקן החוק - תהיה סמכות לקבוע.

יי שריד

אפשר להחליט היום.

שי וי יס

- במקום "סעיף חדש" זה ייקרא ייסעיף רענןיי...

הי וייר שי דורון

הצעות קונקרטיות בבקשה. חהי'כ עוזי ברעם, אחריו חה"כ גרשון שפט.

עי ברעם

אני מציע שנתעגל על 12 אלף מכתבים. אני לא מציע עכשיו לעשות שינוי מהותי

בתקציב הכנסת. צריכים לראות בסוף השנה איך הענין יסתדר, הרי בסך הכל לא יעברו את

הקו שהיה עד עכשיו. צריך לזכור שהשנה הבאה היא שנת בחירות, ובשנת בחירות תהיח

מכפלה כמעט גיאומטרית של מספר המכתבים של השנה הזאת. אז צריך בשנה הבאה לשבת

ולחשוב עוד פעם.



היו"ר ש' דורון

75 ימים לבני הבחירות עסור לשלוח מכאן דואר. חה"כ שפט, בבקשה. אחריו -

חה"כ שריד.

ג י שפט

אני מציע לקבוע את המספר בין 12 ל-15 אלף מכתבים לשנה, בהצבעה. לענין

התקציב, נראה בסוף השנה למה הגענו. אם הגענו ליותר נראה איך לתקן או להוריד, או

לתקן את התקציב. אם לא הגענו לתקציב בגלל שאחד שלח 15 אלף והשני רק 500 אז ממילא

זה יתברר בתקציב.

לקבל עכשיו החלטה על 12 או 15 אלף, ובסוף השנה לראות אם יש

צורך לתקן את התקציב.

י' שריד

הצעתי היא לקבל את הצעתו של חה"כ אמנון רובינשטיין לתיקון. קודם כל, אי אפשר

להחליט על איזה שהוא מספר שאיננו בתקציב הכנסת. זה גם לא בסדר מבחינה חינוכית, אם

תרצו. מה שקרה מהיוזמה הבלתי-ברוכה של חבר כנסת - שחברי הכנסת העלו את התקציב פי

שלושה.

ע י ברעם

זה היה בלתי מוגבל.

י' שריד

זה לא היה בלתי מוגבל. יש תקציב. אף אחד לא שער, אף אחד לא העלה על דעתו

כשקבעו את תקציב הכנסת, שיחיה חבר כנסת אחד - - -

ע י ברעם

אבל חוץ ממנו זה היה בלתי מוגבל, לא אמרו לאף חבר כנסת - - -

י' שריד

לא היה צורך.

אני לא מציע שכתוצאה מיוזמת-כהן יהיה שילוש של התקציב של הכנסת.

ג י שפט

זאת הטעות שלך. אם אחד שולח 15 אלף, והשני 500, הממוצע השנתי - - -

אי רובינשטיין

אתה לוקח את הממוצע של שנים קודמות.

ג' שפט

אני לוקח את הממוצע הגבוה.



י' שריד

גרשון שפט, אני צריך להניח שכל חברי חכנסת ישלחו 15 אלף מכתבים. אני לא

יכול להניח הנחה אחרת. יש בזה גם תמריץ. אגיד לך את האמת, עד עכשיו נהגתי צמצום

ואפילו פעם הבעתי מורת רוח לאיזה שימוש קצת מופרז לפי דעתי של תנועתי בענין.

מי איתן

במקרה ההוא אסור היה להשתמש בדואר הכנסת, מבחינת תוכן המכתבים.

פי גולדשטיין

אתה בודק את התוכן?

מי איתן

היו מקרים שבדקו את התוכן.

י' שריד

נניח שזו הזמנה למועצת ר"ץ ואני חותם בשמי. מה זה השוב, מה הבעיה?

אני מציע לקבל את תקציב הכנסת כפי שהוא, להלק אותו למי שרלבנטי לחלק אותו,

מתוך הנחה שבשנה הבאה אם הברים יחשבו שיש צורך להעלות אני אהיה בעד העלאה. אבל

אסור שכתוצאה מיוזמת-כהן עכשיו נכפיל ונשלש את התקציב.

י' צידון

נכון.

היו"ר ש' דורון

רשות הדיבור לחברי הכנסת שבח וייס וחגי מירום.

ש' וייס

אני הייתי מבקש מהמפלגות הקטנות - זו לא בושה להיות מפלגה קטנה - מצומת,

ר"צ, שינוי, לא לקחת עכשיו את מה שקיבל רענן כהן בכיוון ההפוך. אני אומר באופן

חברי, פעם אחת קיבלנו מכה מחבר סיעה שלי שקיעקע את אומה עם השטות האווילית הזאת.

עכשיו נקבל מכה מכם שאתם נורא צנועים רוצים חמשת אלפים, אנחנו יירודפי הבצע",

"השיילוקים" של דואר של הכנסת רוצים שנים-עשר אלף... לא יפה מה שאתם עושים.

הכוונה שקופה, זה לא הוגן. לנו יש מרכזים, יש לנו חתונות, בריתות-עולם...

אנחנו נצטרך להצביע פתאום עבור שנים-עשר אלף, "רודפי

הבצע" הסיעות הגדולות... על כן הצעתי היא זו: חבר כנסת ישתמש בדואר הכנסת רק

לצורך מילוי תפקידו, באופן סביר, רצוי לא יותר מ-100 מכתבים לשנה. 100 מספיק.

חי מירום

מכל הדוברים מכל הצדדים מובעת כאן מגמה אהת, צריך רק לנסות לאחד אותה להחלטה

נכונה. אני לא רואה בהחלטה על מספר מקסימלי של משלוח מכתבים כאקט של העלאת תקציב.

אני בעד שהוועדה תקבע שאין היא ממליצה על העלאת תקציב הדואר של הכנסת בשנה זו,

מחד. מאידך היא תקבע שחבר הכנסת לא יוציא למעלה מחמישה-עשר אלף מכתבים, ועוד תאמר

שחברי הכנסת מתבקשים לנהוג אחריות במשלוח מכתבים במסגרת תפקידם.



שי וייס

על זה אני מוכן להסכים.

הי מירום

לפי דעתי זה המכלול של כל ההצעות.

היו"ר ש' דורון

רבותי, אפשה לנסות ולגבש הסכמה סביב ההצעה? האם מישהו רוצה תיקון?

מי ג ולדמן

12 אלף.

מי איתן

הכל בסדר, הוץ מהמספר. אני מציע: 20 אלף מכתבים. יש כאן הצעה של היים

רמון: לא יותר מ-20 אלף מכתבים לשנה.

פי גולדשיין

אני בעד, למרות שאני לא משתמש בדואר הכנסת.

הי וייר שי דורון

הפער לא כל כך גדול.

הי מירום

12 אלף, 15 אלף, 20 אלף.

מי ג ולדמן

אפשר להתלכד סביב 15 אלף.

י י צידון

יש גם הצעה של חה"כ אמנון רובינשטיין על חלוקת התקציב.

היו"ר ש' דורון

יש לי תהושה שסביב ה-15 אלף - עד 15 אלף - אפשר להלתכד. חגי, ניסחת את זה

יפה מאד, כפי שזה מופיע בפרוטוקול. אם יש רוב, נקבל את ההצעה. מי בעד ההצעתו

של חהייכ חגי מירום?

פ' גולדשטיין

שלא ייכתב שהבר-הכנסת מתבקש לנהוג באחריות, כי מכאן ניתן להבין שעד היום לא

נהגנו באחריות.

מסתבר שמישהו לא נהג באחריות.



הי וייר שי דורון

אני מבקשת מהוועדה להצביע.

צי ענבר

ההצעה היא לאשר לקריאה ראשונה את הצעת החוק לתיקון סעיף 11 בהוק החסינות כפי

שקראתי אותו. אני מבקש לקיים הצבעה.

היו"ר ש' דורון

מי בעד ירים את ידו.

הצבעה

ההצעה נתקבלה

הי וייר שי דורון

תודה רבה.

קביעת מסגרת דיון לנושאים

1. הנושא : ציון יום הולדתו של היטלר על-ידי נוער במערב ובמזרח גרמניה (הצעה

לסדר היום של חה"כ יצחק לוי).

ההצעה המקובלת - שעה לדיון סיעתי.

2. הנושא; התנהגות אזרחים בעת צפירות בימי הזיכרון (הצעה לסדר היום של חה"כ אברהם

פורז, שלמה דיין, אריאל ויינשטיין, עמיר פרץ ומשה זאב פלדמן).

ההצעה המקובלת - שעה לדיון סיעתי.

קביעת ועדה לדיון בנושאים

סידרי מינהל בעיריית תל-אביב (של חחייכ אלי בן-מנחם). היו שתי הציעות -

ועדת הפנים ואיכות הסביבה והוועדה לענייני ביקורת המדינה. המליאה החליטה להעביר את

הנושא לוועדה שתקבע ועדת הכנסת.

מי בעד העברת הנושא לוועדת הפנים?

הצבעה

ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הפנים ואיכות הסביבה - נתקבלה

היו"ר ש' דורון

תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה .10.05