ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 22/04/1991

הצבעה אלקטרונית במליאת הכנסת; סייגים למשלוחי דואר של חברי-הכנסת; שונות

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 205

מישיבת ועדת הכנסת

יום שני. ח' באייר התשנ"א (22 באפריל 1991). שעה 10:00
נוכחים - חברי רגו ועדה
היו"ר חי קורפו

ע י ברעם

א' בן-מנחם

מ' גולדמן

צי תנגבי

רענו כהן

חי מירום

אי רובינשטיין

ר' ריבלין

חי רמון

י' שריד
מוזמנים
מזכיר הכנסת שי יעקבסון

סגנית מזכיר חכנסת שי כרם

סגן מזכיר חכנסת ד' לב

י י עמיקם - ראש אגף חסברח וקשרי חוץ
היועץ המשפטי
צי ענבר
מזכירת הוועדה
אי בן-יוסף
חקצרנית
י י חובב
סדר היום
א. חצבעח אלקטרונית במליאת הכנסת.

ב. סייגים למשלוחי דואר של חברי-חכנסת.

ג. שונות.



היו"ר ח' קורפו

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את הישיבה הראשונה של ועדת הכנסת עם פתיחת כנס

הקיץ.

הצעה לסדר לחבר-הכנסת שריד.

י' שריד

אני מבקש ללבו מחדש את סוגיית האי-אימון, כי הסבתר כי מתעורר עכשיו קושי שלא

חשבתי שיכול להתעורר. אי אפשר, הייתי אומר, לנצל את רצונני הטוב מכל הצדדים. לא

זו בלבד שבשעתו לא דובר על אותו סעיף מפורסם (סעיף 28?), עכשיו מסתבר שכאשר הצענו

שעשרה חברי כנסת יצטרכו להתאגד לצורך הגשת אי אימון - - -

היו"ר ח' קורפו

סיעות שמספר חבריהן עשרה.

י' שריד

- התכוונו שיהיה יותר קשה לסיעה אחת -יש חוגים בבית שבכלל יהיה להם עוד יותר

קשה להגיע לעשרה - ורצינו לצמצם במידה מסויימת. בשום מקום מהלך הדיון, אני מוכן

להתערב על כך, לא נאמר שכאשר העשרה יגישו את הצעת האי אימון במקובץ רק סיעה אחת

תוכל להגיש את ההצעה הזו.

היו"ר ח' קורפו

לא רק סיעת אחת יכולה להגיש, אלא רק אחד מהמגישים יוכל לנמק אותה. אלא מה,

יגישו שלוש הצעות אי אימון?

י' שריד

שלוש, חמש, שבע-עשרה. כל סיעה מתוך העשרה יכולה להגיש הצעת אי אימון.

היו"ר ח' קורפו

רבותי, היה ברור לחלוטין שבשביל להגיש הצעת אי אימון אין הגבלה על סיעות

שמספר חבריהן עולה על עשר. הסיעות שמספר חבריהן קטן מעשר יכולות להגיש שלוש הצעות

אי אימון במושב. אם יש שלוש סיעות שמספר חבריהן הוא אחד-עשרה - הן יכולות להגיש

הצעת אי אימון. זה מה שכתוב.

י' שריד

לא, סלח לי. איפה זה נאמר שרק יהיה מנמק אחד?

היו"ר חי קורפו
בבקשה, אני אקרא
"סיעה או סיעות שמספר חבריהן עשרה או יותר רשאיות להציע

הבעת אי אימון לממשלה. סיעה המונה פחות מעשרה חברי-כנסת

רשאית להגיש שלוש הצעות להביע אי אימון לממשלה לכל מושב

של הכנסת."



י' שריד

אבל איפה כתוב שיהיה מנמק אחד.

היו"ר ח' קורפו

הצעת אי אימון מנמק אהד.

י' שריד

זה עושה כמה דברים. אלף, חיים רמון צודק, זה אומר שאני צריך להגיש כל שבוע

הצעה של עשרה חברי כנסת.

הי ר "ר ח' קורפו

- או לעשות תור פנימי.

י' שריד

בוודאי, בתור, כל שבוע.

היו"ר הי קורפו

ועדת הכנסת פועלת עלפ י המציעות. אתה רשאי לעשות את זה היום מכיוון שהתקנון

אומר שאתה רשאי .

י' שריד

בכל מהלך הדיון השאלה הזו לא התעוררה, ולנו היה ברור לחלוטין - - -

אי רובינשטיין

נכון, זה נועד למנוע מסיעות קטנות - - -

י' שריד

בדיוק. דבר שני, אני גם פונה לשכל הישר של היושב-ראש. אם אני עולה על אווזה

הצעת אי אימון, זאת אומרת יש עוד שני דוברים מקסימום.

היו"ר הי קורפו

הבר-הכנסת שריד, ביקשת להעיר, העירות. אם אוזה רוצה לדון בנושא תעלה את זה על

סדר היום.

י' שריד

אני מבקש להעלות את הנושא על סדר היום.

היו"ר הי קורפו

תודה.

רבותי, בשבוע הבא תועלה על סדר היום של הכנסת הצעות של ארבע סיעות להביע אי

אימון לממשלה, וועדת הכנסת מתבקשת לקבוע מסגרת דיון. יש הצעות?



ח' רמון

שעה.

היו"ר חי קורפו

מי בעד?

הצבעה

ההצעה לקיים דיון במסגרת של שעה

בארבע הצעות האי אימון שיידונו בשבוע הבא - נתקבלה

הצבעה אלקטרונית במליאת הכנסת

היו"ר ח' קורפו

אנו עוברים לנושא הראשון שעל סדר היום. התקנון קובע שההצבעה בכנסת נעשית

באמצעות הרמת יד. לפני כשנה וחצי הסמיכה ועדת הכנסת את יושב-ראש הכנסת להפעיל

את ההצבעה האלקטרונית לתקופת נסיון של שנה. משנסתיים המועדה לא קיבלנו כל החלטה

אלא חזרנו על החלטתנו הקודמת להמשיך בהצבעה האלקטרונית לתקופה של שנת נסיון

נוספת.

לאחרונה נתגלעו קשיים בהצבעה האלקטרונית ובפירוש שנתנו היושבי-ראש לזכות הזאת

לקיים אווזה. ברור, שאם אנחנו מקיימים הצבעה וחבר כנסת נוכח באולם בזמן ההצבעה,

ומצביע, והצבעתו לא נקלטת - הצבעתו בכל זאת קיימת. היא קיימת כיוון שהוא הצביע.

אם המכשיר היה לקוי, או מפני שקצרו משך הזמן והוא לא הספיק ללחוץ, או מפני

שהכפתור היה מקולקל, או שהמנורה לא נדלקה, או מפני שבכלל נכנסה במחשב רוח שטות -

האם בזה נפסלת הצבעתו של חבר-הכנסת? ודאי שלא.

בשני מקרים היה ברור לחלוטין שמנין המצביעים היה שונה ממנה שהכריזו יושבי-ראש

של הישיבות. בזמן ההצבעות, פעם כאשר הצבעתם של כששה-שבעה חברי כנסת לא נקלטה;

ופעם, קם אחד, במקום, ואמר כי הצבעתו לא נקלטה והוא מבקש לצרף את הצבעתו למנין.

השכל הישר אומר שאם הבר כנסת מבקש צריך היושב-ראש לצרף את קולו להצבעה. נעשו

דברים כאלה בעבר. לא פעם, בזמן הצבעה יושב-ראש הישיבה מבקש לצרף את קולו; או

אפילו מישהו לחץ בטעות על כפתור ה"נגד" והוא רצה להצביע "בעד" - הוא מודיע

ליושב-ראש כי טעה והיושב-ראש מתקן.

בשני המקרים האמורים היושב-ראש סרבו לתקן את ההצבעה. באחד המקרים נדחתה

ישיבת מליאת הכנסת לזמן ארוך וזה עלה למשלם המסים עשרה וחצי מיליון ש"ח.

חי רמון

9.8 מליון.

היו"ר ח' קורפו

גם זה מחיר יקר בשביל קפריזה של יושב-ראש ישיבה.

המקרים האלה נדונים בפני ועדת הפירושים. אני מעריך שוועדת הפירושים תקבל

החלטה נבונה.

אני רוצה להציע שנחזור בנו מההצבעה האקלטרונית, או נקבע בצורה חד משמעית:

ביקש חבר-כנסת שנוכח בשעת הצבעה לצרף את הצבעתו מאחר שלא נקלטה, או לתקן אווזה

מאחר שהצביע בטעות, יעשה כן היושב-ראש לאחר שיבדוק את זה בצג. יש לפניו צג, אם

צריך יכולים להתקין על השולחן ליד מזכיר הכנסת צג נוסף, והוא מיד יאשר צירוף קולו



של המצביע. אי אפשר לאמר שההצבעה המופיעה על הצג למעלה היא הקובעת. היא לא קובעת,

כיוון שהתקנון קובע במפורש שההצבעה תהיה בהרמת יד. אף אהד לא קבע שהצבעה

אלקטרונית באה במקום הרמת יד, לא תיקנו את התקנון.
אז אחת משתי האפשרויות לפנינו
או שנקבל ההלטה שהוזריס להצבעה ידנית; או אם

רוצים להיעזר בהצבעה אלקטרונית, עם לוקוייה, מתוך תקווה שהיא תשתכלל ותשתפר במשך

הזמן, אנחנו צריכים לאפשר ליושב-ראש הישיבה במקום לצרף או להוסיף הצבעות.

אני מציע לקבל אחת משתי האפשרויות הללו - הצבעה ידנית, או להשאיר את השיטה

האלקטרונית לנסיון נוסף, ואז ייאמר בהחלטתנו: "ביקש חבר כנסת שהיה נוכח בהצבעה

לצרף את קולו מאחר שהצבעתו לא נקלטה, או לתקן את הצבעתו מאהר שטעה בהפעלת המלחץ,

יתקן היושב-ראש את ההצבעה על פי הבקשה." אם ההוראה תהיה ברורה - פתרנו את הבעיה.

אם לא - נצטרך ללכת לביטול ההצבעה האלקטרונית.

בבקשה, חבר-הכנסת שריד.

י' שריד

אני לא מציע לחזור להצבעה הידנית, אם כי מפעם לפעם במקרים מיוחדים אפשר

לעשות את זה. גם עכשיו כך זה קורה. אין טעם לחזור להצבעה הידנית כי ההצבעה

האלקטרונית הוכיחה את עצמה, אם גם היו פה ושם תקלות. ברור גם לגמרי שמשום שמדובר

בטכניקה חדשה של הצבעה שהיא גם מעוררת כל מיני שאלות שלא היו קודם, זה רק טבעי,

בגלל זה עשו את זה לתקופת נסיון. אני לא הושב ששני המקרים האלה שהיושב-ראש מדבר

עליהם מחייבים או מצדיקים חזרה לטכניקה הישנה.

יחד עם זה, ברור לגמרי שלא יכולה להיקבע הצבעה שרירותית של חבר כנסת. חבר

כנסת קם ומתחנן על נפשו, אומר טעיתי או לא נקלט, ברור לגמרי שמה שיש על הצג לא

יכול להיות איזשהו דבר של כזה ראה וקדש.

מצד שני, יכולים להיות גם שימושים לרעה באפשרות של החזרה. היה נוכח או לא

היה נוכח - שאלת מי יקבע שהיה נוכח או לא, אולי הוא לא בדיוק היה נוכח?

היו"ר חי קורפו

בזמן ההצבעה.

י' שריד

אבל מי השוטר שיקבע, מי מוסמך לקבוע אם הוא היה באולם או לא היה באולם. הרי

אין לדבר הזה סור, מישהו יבוא יגיד "הייתי באולם"- - -

היו"ר ח' קורפו

"הייתי" - זה לא בא בחשבון. בזמן ההצבעה ממש הוא מרים את היד, היושב-ראש

רואה אותו.

י' שריד

זה מה שאני רוצה להציע. אני רוצה להציע שהיכולת של חבר הכנסת לתקן את הצבעתו

תהיה מוגבלת לזמן קצר ביותר, חצי דקה לאחר ההצבעה. כי אחרת אין לדבר סוף, ישכנעו

אותו, ישדלו אותו, ילחצו עליו לשנות הצבעה וכדומה. זה לא יכול להיות במשך זמן

ארוך לאחר ההצבעה שיאפשר כל מיני מניפולציה של הצבעות, אלא באמת אך ורק תיקון של

טעויות במהלך ההצבעה, ולא יותר מאשר חמש עשרה שניות לאחר ההצבעה.
ש' יעקבסון
בזמן ההצבעה.



חי המון

אדוני היושב-ראש, אני מוטרד מאותו ענין שהעלה חבר הכנסת שריד. אני מציע לשקול

להתקין איזשהו מתקן אלקטרוני פשוט שכל חבר כנסת שנמצא באולם ורוצה לשנות את

הצבעתו, או טוען שהצבעתו לא נקלטה, גם זה לא רואים מיד - לפחות חבר הכנסת לא תמיד

רואה מיד, אני מכיר לפחות כמה כאלה שלא מזהים על פי הלוח - ולפעמים אתה לוחץ,

נדמה לך שזה נקלט וזה שלא נקלט, יש טעויות כאלה. אני לקחתי לא פעם תדפיסים ובדקתי

לגבי עצמי, התברר שתדפיס איננו מייצג את מה שהיה. יש טעויות, הדברים האלה קרו לא

פעם ולא פעמיים, אנשים שלא היו באולם הצביעו ואף אחד לא הצביע עבורם. פשוט

טעויות, ובהצבעות לא חשובות.

לכו אני מציע שהיכולת לערער על ההצבעה תוגבל לסדר גודל שביו חצי דקה לדקה.

היו"ר ח' קורפו

אין צורך בזה. ניתן להיעשות במהלך ההצבעה.

חי רמון

במהלך ההצבעה - זהו זמו בלתי קצוב. אתו לך את הדוגמה שאליה מתייחס חבר-הכנסת

קורפו, בהצבעה שהיתה על תקציב המדינה. זה לא היה במהלך ההצבעה. אנשים לחצו על

כפתורי ההצבעה, חלק נודע להם או שמו לב שהצבעתם לא נקלטה רק לאחר התוצאות.

י' שריד

אגב, על פי הגדרה זה לא יכול להיות במהלך ההצבעה, זה יכול להיות רק לאחר

ההצבעה, כי לפני כו הוא לא יודע.

היו"ר חי קורפו

מיד לאחר ההצבעה.

ח' רמו ו

לפעמים אתה לוחץ, נדמה לך שזה נקלט, וזה לא נקלט. פתאום חבר שלך מעיר לך,

אומר לך "לא הצבעת".

היו"ר חי קורפו

מותר לא להצביע.

חי רמון

אני רק לא רוצה שינצלו את זה לכך שייכנסו אנשים תוך כדי, שלא ינצלו את זה

למערכת יחסים ושאנשים ישנו את הצבעתם כיוון שהמצליף מאיים עליהם בקולי קולות והם

ברגע האחרון נכנעים ללחץ. לכו, צריך להגיע לטכניקה של הגבלה בזמן קצוב.

שיושב-ראש, מרגע שהצג מופיע, תוך עשרים שניות עד חצי דקה חבר כנסת שרוצה לצרף

הצבעתו ירים ידו, אם במשך זמו קצב זה לא ירים ידו וערעורו לא יישמע הצבעתו תהיה

כפי שהיא מופיעה בצג.

אי רובי נשטי י ו

אני תומך באלטרנטיבה השנייה של היושב-ראש, בתיקו ו של חה"כ חיים רמון.

היו"ר חי קורפו; תודה.



(היו"ר חי קורפו- המשך)
רבותי, ובכן אנחנו ננסח כך
ביקש חבר-כנסת מיד בתום ההצבעה לצהף את קולו

למנין הקולות מאחר שהצבעתו לא נקלטה, או לשנות את הצבעתו מאחר שטעה בהצבעה יעשה כן

היושב-ראש - יכריז על זה היושב-ראש - ובלבד שזה נעשה בזמן הסביר מיד לאחר ההצבעה.

י' שריד

- לא יאוחר מעשרים שניות מתום ההצבעה.

היו"ר ח' קורפו

זו הכוונה בייזמן סביריי. אני מוכן לציין עשרים שניות. שוב: חבר-כנסת שהיה

נוכח באולם בשעת ההצבעה וביקש לצרף את קולו מאחר שהצבעתו לא נקלטה, או ביקש לשנות

אותה מאחר שטעה בהצבעה, יעשה כן היושב-ראש.

אי בן-מנחם

אפשר לעשות את זה בקלות מבחינה טכנית.

היו"ר חי קורפו

בואו נחליט קודם כל את ההחלטה האנושית. הרי זה הגיוני שחבר כנסת רשאי

להצביע.

ח' רמון

במקרה שאתה מציין היתה אמירה מפורשת של יושב-ראש הישיבה, חבר-הכנסת גדות,

שבמקרה של אותן הצבעות לא תישמע אף טענה, וכי לא יסכים לשום שינוי. כל חברי הכנסת

קיבלו את זה.

היו"ר חי קורפו

ואם הוא אמר? נניח שטעית בהצבעה?

ח' רמון

חברי הכנסת שנכחו באולם כולם הסכימו איתו.

היו"ר חי קורפו

על מה הסכימו איתו? אתה יודע שהליקוי היה בגלל קיצור הזמן.

סגנית מזכיר הכנסת שי כרם

אני מבינה שהתקבלה אחלטה, אבל בכל זהת כדאי לחשוב על כך שענין הצבעה

אלקטרונית זה לא דבר שקיים רק אצלנו אלא קיים כמעט בכל הפרלמנטים בעולם. קשה

להניח שבפרלמנטים אחרים יש מה שרשום אצלנו לפעמים בפרוטוקול אחרי הצבעות

שהיושב-ראש מודיע שהוא מוסיף בעקבות מה שנאמר שלושה לבעד ושניים לנגד.

מזכיר הכנסת שי יעקבסון

שם יש גם סגירת דלתות.



היו"ר חי קורפו

ההצבעה הקודמת לא נכתבת. נכתבת רק זו שהוא מכריז עליה. הצביע מישהו שהוא

מבקש לצרף את קולו היושב-ראש מיד מודיע.

ח' רמון

הוא לא מכריז את מה שמראה הצג אלא אם עברו עשרים שניות. צריך להגיד את זה

ליושבי-הראש שיכריזו על התוצאות בתום עשרים שניות.

היו"ר חי קורפו

נכון.

רענן כהן

אני בעד ההצעה כפי שגובשה, אך כדאי לגרום לכך שהמערכת האלקטרונית תתפקד

כיאות.

היו"ר חי קורפו

לענין זה יש כמה הצעות.
רבותי, אנחנו עוברים לסעיף השני בסדר היום
סייגים למשלוחי דואר של חברי-הכנסת

קיבלתי מכתב מיושב-ראש הכנסת לענין הדואר הנשלח על ידי חברי הכנסת, לאור העובדה

שאחד מחברי הכנסת שלח כמות גדולה מאד של מכתבים. איננו נכנס למקרה הקונקרטי הזה,

לא לבעיה המשפטית, לא לבעיות האחרות, אני מדבר עכשיו על הצורך לתקן את הפירצה הזאת

לאור העובדה שנתגלתה פירצה. אנחנו לא נכנסים עכשיו לכל הסוגייה האחרת.

נראה לי שזה יהיה ניצול לרעה אם נאמר לחבר הכנסת שהדואר שעומד לרשותו הוא

בלתי מוגבל. לא אמרנו את זה לגבי טלפונים, לא אמרנו את זה לגבי דברים אחרים, ואני

לא חושב שאנחנו צריכים לאמר את זה לגבי משלוח דואר.

יש כבר החלטה בענין הזה של ועדת האתיקה, אשר קבעה למעשה מסגרת למשלוח דברי

דואר. ועדת האתיקה קבעה ב-22 באוקטורבר 1985 - אחרי זה היתה הוראת היושב-ראש

למנהל הדואר לקבל רק משלוחי דואר בכנסת עצמה ולא מחוץ לכנסת - ובהחלטה נקבע כך:

"זכותו של חבר כנסת לשלוח מכתבים הפטורים מתשלום באה על-מנת

לאפשר לו למלא ביעילות את תפקידו בחבר הכנסת. זכות זו לא

נועדה לשמש כהטבה אישית, ואף לא נועדה לשמש את מפלגתו של חבר-

הכנסת. לפיכך, השימוש הראוי בה הוא במקרים הבאים:- מכתבי תשובה

לפניות הציבור, מכתבי פנייה לאישים ומוסדות בקשר לעניינים שחבר

הכנסת מטפל בהם אישית כחבר הכנסת, משלוח מאמרים רשימות ותגובות

הקשורים בפעילותו הציבורית של חבר הכנסת, וכן משלוח כל מכתב אחר

בקשר לפםעילותו כחבר השכנסת."

הסיפא יכולה להטעות, מכיוון שכאשר אומרים "משלוח כל מכתב אחר בקשה לפעילותו" אז

אפשר לאמר שכל דבר זה בקשר לפעילותו. אבל, אחרי שיש פירוט של שלושת המקרים

הראויים לפני זה ברור שזאת הכוונה לגבי מכתבים רגילים בקשר לפעילות נוספת שאינה

מוגדת בשלושה הראשונים. ברור שאם רוצים לראות למשל מה ניתן לעשות לעניינים שחבר

הכנסת מטפל בהם כתוב כאן בפירוש: פנייה לאישים ומוסדות בקשר - - - הוא רוצה לבדוק,

הציע הצעת חוק, הוא זקוק לחומר ממע"צ, מהדסה, מהאוניברסיטה, הוא יכול לבקש מהם

בדואר כתוב את החומר המבוקש בקשר לפעילותו.



אנחנו יודעים שהפצת הפעילות של חבר הכנסת היום התרחבה בההבה, ואין ספק

שאיננו יכולים להגביל את זה לדואר רגיל למכתבים. רבים מחברי הכנסת שולחים סקירה על

הפעילות שלהם, הצעות חוק שלהם, הצעות לסדר היום, דוח לבוחר - לזה למעשה נועד סעיף

ההקצבה - וצריך למצוא את הפתרון שהזאב יצא שבע והכבשה שלימה, כומר שחברי הכנסת

יוכלו למלא תפקידם כראוי מהד, ומאיך שלא תהיה פירצה פתוחה שכל חבר כנסת ישלח מכתב

לכל הבוחרים בישראל שיכול להיראות הגיוני שהרי גם זה קשור לפעילותו. פה צריך למצוא

את הנוסחה המפשרת.

בבקשה, חה"כ צחי הנגבי.

צי הנגבי

למרות שהזכרת, אדוני היושב-ראש, שהענין הפרטי שבעטיו התעוררה כל הסוגייה -

הענין של חה"כ רענן כהן - אני חושב שצריך לפחות להבהיר באופן הכי ברור שחבר-הכנסת

כהן לא חרג כהוא זה מהוראות החוק כמות שהן. הוא עומד פה במרכזה של סערה ציבורית,

עושים עליו עליהום בכל העתונים, כאשר הו אפעל בגלוי, לא בחשאי, ממש בצורה מוסדרת

על פי החוק. והחוק קובע במפורש שזכותו לשלוח דברי דואר ללא הגבלה.

לא ידעתי על ההחלטה של ועדת האתיקה, וההחלטה הזו של ועדת האתיקה עוד מחזקת

את אותו חוק. כי למרות אותם נושאים ספציפיים שהוועדה מונה, הסעיף האחרון אומר

למעשה שהרשימה שנמנתה איננה רשימה סגורה, והכל פתוה.

במסגרת פעילות של חבר כנסת, אני חושב שרענן פעל ללא ספק במסגרת פעילותו, וזה

הביטוי החיובי והטהור ביותר של פעילות - הוא בא לבקש את תמיכה של הציבור בחוק

שעומד על שולחנה של הכנסת. זה אפילו לא דוח לבוחר, ולא איזה מכתב לפריימריז - - -

היו"ר חי קורפו

איך תתבטא התמיכה של הציבור?

צי הנגבי

הוא בקש ואכן קיבל עשרות אלפי פניות של הציבור שתומכים בהצעת החוק הזו

ומוכנים להירתם אלי ו.

אבל, שוב, אנחנו לא רוצים להיכנס לענין הספציפי, אבל הוא פעל ממש כשורה. הוא

פעל כשורה אבל זה לא יעזור לו, כי הציבור שנים על גבי שנים ירדפו אותו כאילו הוא

גנב וביזבז כספים, ואנחנו כולנו בשתיקתנו תרמנו לכך שלכאורה החוק הזה מאפשר לחבר

הכנסת לפעול על חשבון הציבור כדי לקדם את עניינינו. זה לא כך, ובטח שלא במקרה

הספציפי הזה.

לגבי הסוגייה המהותית - האם העובדה הזאת שבפעם הראשונה חבר הכנסת עשה שימוש,

מוצדק ולגטימי, בחוק היא בגדר פירצה - כפי שהגדיר היושב-ראש - האם צריך לחסום

אותה או שצריך להשאיר את המצב כמות שהוא.

אני מעריך שאסור שהמצב ישאר כמות שהוא, כיוון שברגע שהאופציה הזאת מוכרת

כלגיטימית - והיא אכן מוכרת כלגיטימית נכון להוראות החוק כיום - חברי כנסת אחרים

ילכו בעקבות היוזמה של רענן כהן, במטרה לתת תהודה ציבורית נרחבת ומקפת וכמה שיותר

פופולרית לפעולות שלהם, בין אם זה חוק ספציפי או בין אם זה במסגרת פריימריז

שעתידים להתרחש לפחות במערך.

צריך לראות מהו הסייג שמחד לא פוגע ביכולתנו להתקשר עם הציבור ולחזק את

האפקטיביות של הפעולה הפרלמנטרית שלנו, ובמקביל לא להפוך למעמסה בלתי נסבלת על

תקציב הכנסת או תקציב המדינה.



אני מתלבט, אני לא יודע אם המגלבה צריכה להיות מגבלה של מספר, או מגבלה של

אופי ההתכתבות, או להפקיד את סמכות ההחלטה הספציפית בידי איזשהו פורום, בין אם זה

ועדת הכנסת או ועדה מיוחדת שתוקם לענין, או ועדת האתיקה. אין לי כרגע בענין הזה

איזו שהיא מהשבה ברורה. אבל ברור לי שגם אם מגבילים במספר את יכולת ההתכתבות של

חבר הכנסת, המספר הזה צריך להיות רחב ככל הניתן. לדוגמה, בימים האלה קיבלתי לפחות

כמאתיים פניות בעקבות מודעה שפורסמה על ידי התנועה שלינוי שיטת הממשל. נתנו איזו

קבלה שכל אחר יכול למלא ולשלוח לחבר כנסת על מנת שיתמוך בחוק שינוי שיטת הבחירות.

במקרה הם התפרצו לדלת פתוחה כי אני תמכתי ותומך בחוק, והצעתתי הצעות. בכל אופן,

אני צריך להשיב לכולם. אני כבר עשיתי את זה בעבר לפני כמה חודשים, קיבלתי אגרות

כאלה לביתי, חילקו לכל חבר כנסת בשכונתו, וקבילתי משכנים לפחות מאה, מאה וחמישים

אגרות כאלה, ואני הרגשתי חובה לענות לכל אחד באופן אישי. עכשיו אני אעשה את זה

שוב, וזה בכלל בלי שום קשר להקצבה האומללה זה מאות מכתבים. אני מתאר לעצמי שזה

מצבם של מרבית חברי הכנסת, בנושאים שונים.

הי וייר חי קורפו

אני קיבלתי קודם כעשרים פניות, והפעם פנייה אהת.

צי הנגבי

יתכן שהרשימה כללה חברי כנסת שנחשבים כאלה שאינם תומכים בחוק.יכול להיות

שלגביך אנשים חושבים שאתה ותומך בחוק, ולגבי שאינני ו תומך. זה נמצא בחדרי, אני

יכול להראות לך. חלק הגיע אלי ישירות, וחלק נשלחו לתנועה והתנועה שלחה אותם אלי.

אני חייב לענות לאזרחים. זו דוגמה אחת, דבר שבכלל לא מופיע בתחשיב הראשוני של

מספר המכתבים בחודש.

שורה תחתונה - צריך לנסות ולתת גם מרווה בטחון מעבר להיקף שאותו אנחנו

חושבים להיקף האלמנטרי, כדי שלא כל פעם שיש תגובה ציבורית על זה שחבר כנסת צריך

להתמודד איתה הוא יצטרך לרוץ לאיזו שהיא ועדה ויתחנן בפני חבריה שיאשרו לוא עוד

קיצבה או מיכסה.

הי וייר חי קורפו

חבר-הכנסת רענן כהן ביקש לדבר אחרון . בבקשה, חהייכ יוסי שריד.

י' שריד

אני לא מערער על הלגיטימיות של המעשה, אני מניח שהמעשה נעשה בתום לב.

לחבר הכנסת יש יוזמה, היוזמה היא על פי אופי יוזמה ציבורית, הוא רצה לקדם אותה,

והוא חשב שזו דרך לגיטימית, בעיקר שהיא לא נאסרת בשום מקום.

אבל כמו הרבה דברים לגיטימיים גם הדבר הזה לקה בחוסר סבירות קיצוני ביותר,

הייתי אומר. יש דברים שהם לגיטמייים אבל כאשר עושים בהם איזשהו שימוש בלתי סביר הם

כמעט מעבדים את הלגיטימיות שלהם. הרי גם תנועתנו, חברי, אני, אנחנו הרי לא חיים

בחלל הריק. אני זוכר שפעם סיעת ר"ץ יחטאהי ושלחה שמונת אלפים או שבעת אלפים דברי

דואר, האמינו לי שלא היו שם שום דברים אישיים - - -

שי יעקבסון

בעקבות זה באה החלטת ועדת האתיקה.

י י שריד

וכל-כולה של היוזמה הזו נועדה אך ורק על פי מיטב שיקולינו ושיפוטנו והכרעתנו

הציבורית לענין ציבורי ממדרגה ראשונה, וועדת האתיקה מצאה לנכון שיש בענין הזה מידה

של דופי. אני חשבתי בשעתו שוועדת האתיקה צודקת. אגלה לכם סוד שבשעתו אפילו



התקוממתי בסיעתי על שימוש שנראה לי אז כשימוש מופרז בדואר חופשי. היה מדובר בשבעת

אלפים דברי דואר.

פה לא מדובר בששת-אלפים או שבעת-אלפים, ולכן לא כל כך הבנתי את מה שנאמר פה

שעוד מעט הוועדה צריכה להזק את ידיו של הבר-הכנסת כהן במעשהו על פי דברי קודמי.

אני השבתי אז שתנועה וסיעתי בגלל איזו ההלטה שמישהו אולי לא היה מוסמך לההליט לקתה

בם כן בשימוש מוגזם בפריבילגיה קיימת שהיא במקומה. לא כל שכן כאשר לא מדובר

בשבעת אלפים, אלא מדובר בארבע מאות אלף. הרי תמיד אנהנו צריכים להניח הנהה שהיא לא

כל כך הרחה רחוקה שיש גם ענין של תקדימיות. זאת אומרת, בוודאי כל אחד מאיתנו היה

רוצה בעניינים שנראים לו חשובים לשלוח מכתב לכל אזרחי המדינה, כל יום, או אפילו

פעם בשבוע. למה לא? זה די טוב, זה גם מועיל, ותאמינו לי הכל יהיה בעניינים

ציבוריים מהמדרגה הראשונה. אני לא רוצה לאיים עליהם, אז לא כל שבוע אבל מדי חודש

אני אשלח מיליון וחצי מכתבים, ועם ישראל שרוצה או לא רוצה לקבל את המכתב הזה, רואה

או לא רואה בו חשיבות, יצטרך לשלם בשביל זה.

אי רובינשטיין

אתה יכול להוציא כל יום עתון יומי מהכנסת.

י' שריד

נכון, עתון יומי, לכל מדינת ישראל, חינם. בכלל, אפשר להיגע לכל מיני

אבסורדים.

הי וייר חי קורפו

זה עוד יותר גורע. כאשר אתם התבקשתם בפני ועדת האתיקה זה לא היה בתקציב.

הי ום המשלוח הוא חלק מהתקציב.

י' שריד

לא ידעתי את זה אפילו. המספר הזה של ששת אלפים נראה לי מוגזם אז. זה היה

מכתב למתפקדי רייץ. איפה קו ההפרדה? אנחנו רואים בכל פעולה תנועתית שלנו דבר שהוא

ממלכתי ממדרגה ראשונה ובא למלא מטרות ממלכתיות מן המדרגה הראשונה...

את הנעשה אין להשיב. מה, נחייב את רענן כהן לשלם בעד מכתביו? אבל, מן הראוי

היה מלכתחילה על פי כל שיקול דעת סביר זה היה מעשה שמן הראוי ההיה שלא לעשותו, ומן

הראוי עוד יותר שלא יעשו אותו שוב, ולכן צריך לקבוע מיכסה. אין ועדה שתקבע אם זה

לגיטימי או לא.

הי וייר חי קורפו

השנה כבר אי אפשר לקבוע מיכסה, כבר אין תקציב...

י' שריד

מכיוון שיש לי השערה כמה דואר מקבל כל חבר כנסת, ובדרך כלל כשחבר כנסת אומר

קיבלתי מאות מכתבים היצר שלי משיאני - גם במקרה שנשמע קודם שמדובר במאתיים -

להפציר בחבר הכנסת שיספור את זה שוב. אולי זה לא מאתיים, אולי זח עשרים? כי עשרים

זה גם כן הרבה וזה עושה רושם לפעמים של מאתיים. ךכיוון שאני יודע פחות או יותר מה

כמויות הדואר - מנין אני יודע? כי פעם התענינתי בזה אצל שומר-הדואר - אז לא קשה

לקבוע מה המידה הסבירה. אני לא מציע כי אני לא מספיק מתמצא בזה. עד כאן.



צי הנגבי

אדוני היושב-ראש, מדברים על העלות. איך באה לידי ביטוי העלות?

היו"ר חי קורפו

רשות הדואר מחייבת את הכנסת על כל מכתב שיוצא מהכנסת על פי תעריף רגיל, ששים

אגורות למכתב. התקציב שאנחנו אישרנו כולל סעיף של משלוח דברי דואר.

צי הנגבי

זאת אומרת, הם לא מוחלים על זה, כהעברה מכיס אל כיס.

הי וייר ח' קורפו

לא, הם לא מוחלים. בבקשה, חבר-הכנסת רמון.

חי רמון

אני מבקש לאמר מילה לגבי מה שהיה. אין ספק שגם אם מישהו יחשוב, וסביר בעיני

לחשוב שהיה חוסר סבירות במשלוח 400 אלף אגרות על ידי חבר הכנסת רענן כהן, אין לי

ספק שהענין הזה הוא תקני בניסוח היום של החוק והתקנון. לכן, אני מציע למי שמטפל

בכך - ועדת הכנסת - -

הי וייר חי קורפו

לא, לא. נשלח מכתב ליושב-ראש, אנחנו עוסקים בסוגייה על פי בקשתו.

הי רמון

אז אני משוכנע שהיושב-ראש קורא את הפרוטוקולים של ועדת הכנסת בעיון רב,

ומוטב יעשה היושב-ראש אם ירד מהענין הזה ויגיד כי היה פה אולי ניצול לא סביר של

החוק אבל הוא בהחלט חה"כ רענן כהן פעל לפי החוק, פעל כהלכה. אני לא אומר להעלות

אותו על נס - - -

שי יעקבסון

היושב-ראש לא אמר שהוא לא פעל כהלכה.

חי רמון

אני לא מציע להעלות אותו על נס, ולא לברך או לגנות. הוא פעל כפי שפעל, זו

היתה זכותו ויש לכבד זאת.

לגבי העתיד אין ספק שככל שהקשר בין נבחרי הציבור, בין חברי הכנסת והציבור

הולך ומתהדק ומתפשט מוועדת מינויים למרכז מפלגה, ממרכז מפלגה לוועידה, ויתכן אפילו

לפריימריז, אזי הניצול של משלוה חינם של דברי דואר מהכנסת יעלה ויפרה ויגיע למאות

אלפים שהדעת איננה סובלת שכך ייעשה. לכן, צריך להגיע להגבלה. אני מציע גם

שההגבלה תהיה סבירה ולא הגבלה שבאמת עלולה להפריע לתיפקוד סביר של חבר כנסת. אם

יש נניח שלושת אלפים חברי מרכז לליכוד, וחבר כנסת שנבחר על ידי אותם שלושת אלפים

איש רוצה ליידע אותם אפילו פעם בהודש, וזו זכותו - - -

הי וייר חי קורפו

אם הוא יידע אותם פעם בחודש הוא לא ייבחר עוד פעם...



ח' רמון

- אני מצלע שוועדת הכנסת לא תגרום לכך שחברי כנסת ייבחרו שוב... זה נתון

לשיקולם הבלעדי של חברי הכנסת.

זכותו המלאה של חבר כנסת ליידע את חברי המרכז, וצריך לאפשר שהדרך הזאת, שאני

מציין אותה, תישמר. אני משוכנע שרובם המכריע של חברי הכנסת לא ינצלו זכות זאת.

היו"ר חי קורפו
אולי נעשה את ההיפך
ניקח את התקציב שקיים ונחלק את זה לשמונים חברי כנסת,

התקציב הקיים, המקורי.

ש' יעקבסון

רבע מיליון שקלים.

חי רמון

אני אסביר לך. כיוון שיש חברי כנסת שסבורים שככל שהם יטרידו את הברי המרכז

פחות סיכוייהם להיבחר יותר גדולים, הם במשך ארבע שנים לא מיידעים אותם ולא כותבים

אליהם. הם לא ינצלו את הזכות הזאת לחלוטין, אבל יש אחרים שכן רוצים לנצל והם לא

יוכלו לעשות זאת. אז תקציב הכנסת לא מנוצל, בסוף השנה יתברר שמתוך נניח מיליון שקל

הוצאו רק מאתיים וחמישים אלף שקל. לכן, יש כאן בעיה.

הי וייר חי קורפו

אתה מוכן להציע נוסחה? נבחר אותך בתור יושב-ראש ועדת משנה ותציע נוסחה.

ח' רמון

אני מציע נוסחה שחבר כנסת לא ישלח יותר מאיקס לחודש, ולא יותר ממצטבר בשנה,

כאשר המצטבר בשנה יהיה פחות - - -

היו"ר חי קורפו

תמלא את המשפט במספרים.

ח' רמון

חבר-הכנסת לא ישלח יותר מחמשת אלפים דברי דואר בחודש, ולא יותר מחמישים אלף

בשנה.
קריאות
לא.

חי רמון

זה פחות מדי לדעתכם?

חי מירום

עשרים אלף זה למעלה מהצורך.



חי רמון

חברים, המיגבלה שחשובה לי היא שחבר כנסת לא ישלח יותר מ- 5 אלפים מעטפות

בחודש, ולדעתי המיגבלה הזאת תגרום לכך שהסך הכל לא יהיה יותר מ-20 אלף לשנה. זאת

דעתי .

מ' גולדמן

עשרת אלפים לשנה זה מספיק. הבר כנסת שולח בין שמונה לעשרת אלפים לשנה.

הי וייר הי קורפו

חבר הכנסת רמון, תודה. הצעת חמישים אלף בשנה בבקשה, חה"כ אלי בן--מנחם.

ח' רמון

ולא יותר מארבעת אלפים בחודש.

אי בן-מנחם.

אני לא רוצה, כמו כולם, לשבח את חה"כ רענן כהן על מעשהו כאילו

-זה בסדר ואין בעיה. אני רוצה להיכנס למספרים ולא לדבר כללית כמו כולם. גם אני

חבר כנסת, גם אני שולח דואר, וגם אני מעריך כמה כל חבר כנסת מקבל ועל כמה הוא צריך

לענות. את זה צריך לשים במגבלות ברורות מאד, כי בסך הכל מדובר בכספי ציבור.

הייתי רוצה להציע שחבר כנסת לא ישלח יותר מאלף מכתבים בחודש, מצטבר. זה

מספיק. מקסימום, יש חברי כנסת שרוצים לשלוח יותר - שישלמו. כמו שיחות טלפון, יש

כאלה שמשתמשים בפחות שיחות טלפון ויש כאלה שעוברים את המיכסה.

ובכן, אלף מכתבים בחודש, מצטבר בשנה לשנים-עשר אלף. זה הגיוני, זה צנוע.

בסך הכל צריך לחסוך בכספי ציבור, אם יש עודף אפשר להשתמש בזה לדברים אחרים שחסרים

לחבר הכנסת, ודברים כואבים.

צי הנגבי

לשכונות.

אי בן-מנחם

גם לשכונות.

היו"ר חי קורפו

חה"כ אלי בן-מנחם, הצעת מובנת. בבקשה, חה"כ רובינשטיין.

אי רובינשטיין

אני מציע שתי הצעות אלטרנטיביות: אחת, לחלק את התקציב; ואפשרות נוספת לגבי

הטענה שהושמעה כאן שזה יהיה תקציב מצטבר למשך כל תקופת הכנסת.

אי בן-מנחם

לארבע שנים. הגיוני.
היו"ר חי קורפו
שבעים וחמישה יום לפני הבחירות כבר אסור להשתמש בתקציב.



אי רובינשטיין

עד שבעים וחמישה יום. להיפך, בגלל שאסור אני אומר את זה. אם זה היה מותר

לא הייתי משנה את דעתי.

היו"ר חי קורפו

מצטבר לתקופת כהונה. יש לך הצעה במספרים?

אי רובינשטיין

אין מספרים. מה שיהיה תקציב הכנסת אני מחלק אותו.

היו"ר חי קורפו

כלומר, מאתיים וחמישים אלף דברי דואר לחלק לשמונים חברי כנסת, שזה לא כולל

שרים וסגני שרים.

אי רובינשטיין

יש לזה עוד יתרון. את התקציב המתוכנן - מדברים על השנים הבאות - אנחנו נחלק

לחברי הכנסת שאינם שרים ואינם סגני שרים, ואז חבר הכנסת יחליט בעצמו אם הוא רוצה

ישלח מברק או מכתב על חשבונו, הוא יצטרך לתכנן את צעדיו. זה גם אותו דבי- שהוא

הצודק ביותר, הכלכלי ביותר, הוא גם ההוגן ביותר.

י' שריד

גם אין יכולת אחרת.

אי רובינשטיין

אחרת, אם זה לא יהיה בענין התקציבי, יהיו המיכסות האלה, ואז אחד ינצל את כל

המיכסה, וחבר כנסת אחר יאמר- שאין לו יתרה בתקציב אז ידרשו העלאה בתקציב. לא תוכל

להשתלט על זה.

אם ההצעה הזאת לא מתקבלת, אני מקבל את החצעה של חה"כ אלי בן-מנחם, בהבדלה של

חמישים אחוז, כלומר - 1800 בחודש, 18,000 בשנה.

אבל, אני מאד ממליץ על האלטרנטיבה הראשונה.

חי מירום

ככה, לפי החשבון של התקציב זה 5.000.

מי ג ולדמן

250 לחלק ל-50.

אי בו-מנחם

אל תיכנסו לענייני כסף.



אי רובינשטיין

כשאתה אותן מיכסה זה לא אומר שכל אחד ישתמש בכל ה-18 אלף.

היו"ר חי קורפו

ואם כן ישתמש?

אי רובינשטיין

נכון, זאת הבעיה,

היו"ר חי קורפו

הרי אס אפילו רק רבע ישתמש כבר אין לך תקציב.

שי מעקבסון

התקציב מבוסס על הוצאה כספית ממוצעת בין 17 ל-20 אלף שקל בחודש, לכל הכנסת.

ולכן הורכב סעיף של 250 אלף.

אי רובינשטיין

אם כך, אני חוזר רק להצעה הראשונה שלי.

י' שריד

20 אלף לחלק ל-80 חברי כנסת - - -

מ' גולדמן

- זה פי ארבע.

קריאות - - -

היו"ר חי קורפו

רבותי, לא כדאי לחזור על דברי הקודמים. חבר-הכנסת ריבלין, אחריו חבר הכנסת

מיכה גולדמן, ואחרון הדוברים חה"כ רענן כהן.

ר' ריבלין

אני מתנצל על שאיחרתי ולא שמעתי את קודמי, לכן אקצר.

מתי מתעוררות שאלות כאלה, רענן? הן מתעוררות כאשר משתמשים בזכות בצורה לא

נאותה, ואני אומר לך את זה בכל הכנות והחברות שזה לא היה בסדר. קודם כן מבחינת

הכמות, אם כי אני בטוח שאף אחד לא חשב שעשית משהו בניגוד לחוק, אבל הכמות הזאת

הוציאה את דיבתה של הכנסת, הלילה, ואת דיבתם של חבריך - לא בכוונה - או לא הוציאה

את דיבתם טובה. הכמות של המעשה הזה לא הוציאה את דיבת הארץ לטובה.

דבר שני, אני חושב שצריך בהחלט להגביל כל מכתב שנשלח על ידי חבר שלא תהיה

צמודה לו בדרך כל שהיא איזו שהיא פרסומת של גוף מסחרי, אפילו אם זה למטרה ציבורית

חיונית. חה"כ רענן באמת רצה לדאוג לאותם חייבים משוחררים, וכדי שיהיה לו לאותן

הוצאות שכרוכות בהוצאות ההדפסה הוא לקח חסות מסחרית. בהחלט אני מבין שכוונתו היתה

טובה, אבל הדרך לגיהינום רצופה בכוונות טובות.



לכן, חייב אני להעיר לך על כך בצורה ידידותית, ואצטער אם לא תקבל את הערתי

בצורה זו. אני את ההערה הזאת חייב להעיר.

לגבי הנושא עצמו, אם יש תקציב מסויים אסור שהאהד ילך על חשבון האחר, אלא אם

כן אפשר לעשות המחאת זכות מאחד לשני, או בתוך הסיעה עצמה לנצל את הזכויות למשלוח

מכתבים. אבל נראה לי שאלף מכתבים לחודש שמוקצב היום לחבר כנסת הוא מעט מדי,

ואסביר. ניקח את הנוסחה ונראה מה התוצאה שלה.

יש קהן יעד, יש אנשים שהם בוחרים. האמת היא שאני לא שלחתי לחברי מרכז

בקדנציה הזאת הוץ ממכתב אחד, לעומת זאת שלחתי לחברי סניף הליכוד בירושלים שלפי

דעתי הם צריכים לעסוק בנושא העלייה קרוב לששת אלפים מכתבים. יכול להיות שזה בסדר,

יכול להיות שלא, אבל עשיתי את זה, כי נוגע לפעולה התנדבותית בנושא חשוב כמו העליה.

אני בא ואומר, היום יש שלושת אלפים חברים במוסדות, נתיישר לפי המוסד הגדול - - -

היו"ר חי קורפו

כמה פעמים בשנה?

ר' ריבלין

פעמי ים בשנה.

אז אם היו עד היום שנים-עשר אלף מצטברים לשנוז, לפי אלף מכתבים בחודש, יתכן

מאד שזה מספיק, צריך לבדוק את זה. יתכן מאד שצריך היום, בגלל שמתרבים מיום ליום

חברי הקבוצה הבוחרת, לשנות את זה, להגדיל לשמונה-עשר אלף, אבל לא על חשבון השני אם

יש תקציב מוגדר.

אני מציע לבוא ולראות מהו התקציב. יושב-ראש הוועדה, עם המזכיר ועם יושב-ראש

הכנסת, יבחנו מהי התקציב לענין זה, יבדקו, ייחשבו, יעשו צדק בין כל חברי הכנסת.

צריך לשקול אולי אם בתוך הסיעות עצמן לא ניתן להעביר זכות מחבר אחד לשני, אם כי

זה משולל כל הגיון מבחינת היכולת של כל הבר כנסת להשתמש בזכות למשלוח דברי דואר.

מי ג ולדמן

אנחנו יודעים שהמסגרת היא של 250 אלף והמפתח הוא של חמשת אלפים, ולפי הבדיקה

במשך השנים, פרט למקרה האחרון, חמשת אלפים היה מספר סביר. אבל מאחר שאנחנו יודעים

שקהל היעד הוא גם מרכזי המפלגות מעבר למכתבים שכל חבר כנסת שולח ועונה על פניות

הציבור אם נבדוק שבשנה הראשונה היה המספר 5 אלפים, ופה מדברים על 12 אלף לשנה,

אני חושב שבמסגרת הזו שבין 5 ל-12 אלף יכולים להתלכד כולם. לא צריכים להתלהב

ממספרים גדולים יותר, בסופו של דבר נראה כמה לא נצלנו את הסכום שפה מדברים עליו כל

עשרים ושלושים אלף. כך שבין 5 ל-12 אלף שנתי מצטבר זה הגיוני וזה יכול לענות על

כל הבעיה שהתעוררה בעקבות המקרה.

צי הנגבי

ברשות היושב-ראש, אני מקבל את הצעתו של חהייכ אמנון רובינשטיין לגבי 18 אלף,

אך לשנה אחת בלבד ולא לתקופת כהונה, כדי לבדוק בסף השנה מה היה באמת המדגם המייצג

של הוצאת הדואר של חברי הכנסת.

וזי וייר חי קורפו

תודה. חבר-הכנסת רענן כהן, יש לי בקשה אליך: אל תתייחס לענין שלך, כי אז

אנחנו מתחילים מבראשית. תתייחס לענין באופן כללי.
רענן כהן
אני לא מדבר על הענין האישי, אני מדבר על מהותה של עבודת הכנסת, אם מותר

לי, ואני קצת אאריך.



הקשבתי לכל הדברים שנאמרו כאן, והשאלה שנשאלת היא: מהי שליחותו של חבר

הכנסת, איפה היא מתמקד, איך הוא צריך לעבוד ולבטא את עבודתו. לפי דעתי שליהותו של

חבר הכנסת היא להיות קשור עם העם, זו השליחות המרכזית שלו.

כל שעשיתי עשיתי במסגרת החוק, בדקתי, יותר מזה כדי להביא לידיעת ההברים כאן,

ב-31 במאי 1990 שלחתי מכתב ליושב-ראש הוועדה חיים קורפו, ואני רוצה לקרוא אותו,

בגלל ההערה שלך.
"הנדון
משלוח מכתבים לציבור.

ביום 28 בפברואר 1990 עברה הצעתי לחוק חיילים משוחררים בקריאה

ראשונה על-מנת להבטיה קבלת החוק גם בקריאה שנייה ושלישית ברצוני

לעורר את דעת הקהל. לשם כך אני עומד לשגר מכתבים רבים לציבור."

היו"ר חי קורפו

זה עבר בקריאה ראשונה?

רענו כהן

לא, בקריאה טרומית. אני קורא את המכתב במקור, אבל חלה פה טעות, טעות שלי.

היו"ר חי קורפו

גם טעות ששלחת את זה.

רענן כהן

זח נכתב בטעות, זו האמת, אין דבר יותר טוב מאשר האמת.

"על פי סעיף 11(ד} לחוק חסינות חברי הכנסת האומר: יכל מכתב

מאת חבר הכנסת הנשלח בדואר רגיל מבנין הכנסת לכל מקום ברחבי

המדינה - פטור מתשלום.' בהתאם לכך, כדי למלא את תפקידי

הפרלמנטרי בהקשר זה, מצאתי לנכון להודיעך על כך מראש."

שום תגובה לא קיבלתי.

יותר מזה, גם לגבי האיגרת, אנחנו עובדים עליה במשך שנה, גם הייתי אצל היועץ המשפטי

מר צבי ענבר, עזר לי מאד, הראיתי לו את הדברים. היתה הערה של חברי יוסי שריד לגבי

הצורה, עמדתי על כך לבדוק עם היועץ המשפטי לפני שנה או יותר, לא זוכר בדיוק את

החודש, באמת הלכתי ליועץ המשפטי בדקתי את כל המערכת כדי להיות מסודר מבחינת הסדר

והנוהל לפני שאני מוציא את הדברים. כך שפעלתי במצפון נקי, גם קיבלתי הערה זאת או

אחרת, ומה עוד, הדברים פורסמו בעתונות הרבה הרבה לפני שהמכתבים שוגרו.

י' שריד

היועץ המשפטי אמר לך שזה בסדר לשלוח שלוש מאות אלף מכתבים?

רענן כהן

לא דיברתי על כמות.

י' שריד

אבל מדברים על חכמות. על האיכות הרי אין ויכוח.



רענן כהן

על הכמות לא דובר, כתבתי ליושב-ראש מה אני מתכוון לעשות, לא עשיתי שום דבר

בהסתר.

היו"ר חי קורפו

מה אמר היועץ המשפטי של הכנסת? הוא אמר לך שהמעטפה הזאת עם התמיכה של בנק

לאומי ושל אחר זה חוקי?

רענן כהן

לא. הראיתי לא את כל האיגרת הזאת.

רי ריבלין

כולל את ענין החסות?

היו"ר חי קורפו

- וענין גיוס הכספים בה?

רענן כהן

- - ראה גם את ענין החסות. לא רציתי ששום דבר לא יהיה לא ברור.

י י שריד

רענן, אומר לך משהו, אל תכעס עלי. בפעם הראשונה שנודע לי על המכתב הזה זה

לא דרך העתון, אלא סיפר לי קרוב משפחה שלי, מאד קרוב, שהוא קיבל דבר נורא משונה,

הוא קיבל משהו שיש לי אופי מסחרי עם כל מיני חברות ועניינים, והוא שאל אותי: את זה

שולחים מהכנסת? האיש הזה הוא בונה פידה לגמרי, אין לו שום דבר לא נגד לא בעדך,

הוא קיבל את זה בתמיהה גדולה. אז שמעתי את זה בפעם הראשונה.

רע נ ו כהן

אני מוכרח להודות שהדברים היו בעתונות. לחבר כנסת אין את האפשרות לממן דבר

הזה, לכן בהחלט עשיתי את הכל כדי לפתור את הבעיה. ואני רוצה לחזור לעיקר, כי זה לא

העיקר.

השאלה היא מה הדרך שצריכה להיות הנורמה. פה מדברים על מספרים, ארבעת

אלפים, שלושת אלפים. תפקידו של חבר כנסת למלא את תפקידו הפרלמנטרי בדרך של הגעה

אל הציבור.

אי בן-מנחם

על חשבון הציבור?

רענן כהן

אם אתה רוצה דמוקרטיה, אדוני, אם אתה רוצה דמוקרטיה חסכונית יותר בשביל מה

צריך 120 חברי כנסת? אולי מספיק 30? אולי בכלל לר צריך ממשלה, תעשה קבינט, תחסוך

הרבה כסף.



י' שריד

הכל זה ענין של סבירות. אם הכנסת ארבעים ושלוש שנים חיה כש-5 אלפים מעטפות

עוררו פה שערוריה, ופרנאום בא חבר-כנסת ושולח ארבע מאות אלף - - -

רענן כהן

הסבירות שלך נראית ככה, ושלי אחרת. אני מדבר על המהות, אתה מדבר על

הסבירות.

ר י ריבלין

הדוקטור כהן, לפעמים סבירות יורדת למהות.

רענן כהן

בכל זאת אני רוצה לדבר גם על המהות, מפני שהסבירות תתקבל מהמהות. ואני חושב

שאם הוועדה תקבל החלטה היום היא תעשה משגה. אני חושב שצריך להגביל, אבל אציע את

זה בסוף.

קודם כל אני רוצה לדבר על תפקידו של חבר הכנסת. אין דרך תקשורת אחרת.

מ' גולדמן

סליחה, תהיה היום הצבעה?

היו"ר ח' קורפו

אם חברי הוועדה ירצו אין כל סיבה שלא. מה הטעם להמתין? אנחנו נחכים בענין

הזה?

רענו כהו

תשמעו כל מיני הצעות, אני הייתי מבקש להקים ועדה שתביא הצעה - - -

י' שריד

לא,לא, אין צורך, זה גם מבחינה ציבורית לא יתכן.

רענן כהן

אתה מוכן לשמוע אותי, אדוני היושב-ראש?

היו"ר חי קורפו

כן, לענין.

רענן כהו

תקשורת עם הציבור יכולה להיעשות באמצעות טלפונים, באמצעות חוגי בית, והדרך

הטובה ביותר להגיע אל הציבור של אותו נבחר כדי שהוא יעלה את קרנה של הכנסת. ואני

מודה ומתוודה, ואני רוצה להפתיע בדרך של קבלת תשובות, ואני לא מדבר על מספרים

באוויר, עד היום הגיעו 80 אלף תשובות. היינו, אנשים ששילמו את מחיר הבול, הלכו

לדואר, בחורים צעירים, במספר שאינו מקובל. בדרך כלל מקובל במה שקשור בדיוור ישיר

משהו בין 1.5% ל-3%. פה היה קרוב ל-20% תגובה, חזרה. כדי שהדברים גם ייראו,

ובסופו של דבר הכל יהיה מתועד, כל אדם ששלח איגרת יקבל עתון ממוחשב על שמו לפי

הישוב שלו. כל אדם.



קריאה; על חשבון מי?

רענן כהן

לא על חשבון של אף מוסד. חכל מתרומות של אנשים שמאמינים בענין הזה, ואנשים

משלמים הרבה כסף, מוכנים לתרום. יותר מזה, אני רוצה לאמר שיש תנועה ציבורית, הרבה

מאנשיה תורמים, כל הכספים וכל התרומות הכל גלוי, כל מי שירצה לראות - בבקשה, את כל

התרומות של כל האנשים.

תודה לאל, אני מוכרח להודות, שהופתעתי מהדרך שהציבור מוכן לתרום כסף כדי

לבצע וללכת על נושא כאוב כזה.

רבותי, חברי הכנסת, הייתי רוצה לצטט מספר מכתבים מתוך מאות שקיבלתי. אמא אחת
כותבת
"אנא מכם עשו משוה למען ילדינו, אולי עוד נספיק לההזיר חלק מהם. ההפסד הוא

לא רק של המשפחות אלא של האומה. מגדלים אותם לתפארת ונהנית מהם מדינה אחרת.

עינינו לא צרה חלילה בעולים, אך המעט שאפשר לתת לילדינו הוא לפחות את אותם התנאים.

תבורכו על יוזמתכם הברוכה".
מקיבוץ
"אני בטוחה- שרק. דרך הקמת תנועה אל-מפלגתית - - -", וזו תנועה

אל-מפלגתית, ומרכז השלטון המקומי, מקסים לוי, נתן לנו משרדים עם כל המערכת, ואנחנו

עובדים משם, ויותר מזה גם כספים נתנו לנו כדי לפעול "דרך המרכז " - - - כדי

להפעיל את החוק שזה תנאי לקיומו של דוה חדש במדינת ישראל."
מבית אלפא
"בתי אריאלה נמצאת בחוץ לארץ ולומדת רפואה, למרות שמאד רצתה

ללמוד בארץ, והיא קצינה. אני שמחה שאולי עכשיו אולי ייעשה משהו לטובת החיילים

המשוחררים."

"סוף סוף יוצא משהו הגיוני וחיובי. היום קיבלתי את האיגרת בענין החיילים

המשוחררים וזאת היתה התגובה הספונטנית הראשונה של אשתי ושלי. אני מברך אותך על

יוזמתך."

"לאור הביקורת הרבה שיש לנו על חברי הכנסת, אוכלי חינם שלוקחים משכורת

שמרוקנת - - - לפי המדד כל שלושה חודשים, אך תפוקתם והופעתם בכנסת שואפת לאפס,

התעודדנו מעט לראות שבכל זאת יש מי שפועל ולו רק בנושא אחד."

מבחורה אהת, שאני מטפל בה באופן אישי, בת 22: "קיבלתי איגרת ונורא שמחתי

שסוף סוף לך חבר הכנסת רענן כהן איכפת מה קורה עם החיילות המשוחררות. לאן אני אלך?

אדרדר לזנות או לסמים בשביל להתקיים בחיים אלה? איך אני אוכל להתמודד עם שכר דירה

או דברים אחרים? אני מקווה שהחוק בכנסת יאושר סופית ויהיה בר ביצוע. תמיכה רחבה

תקבל ממני אישית ומכל הסובבים אותי שנמצאים באותו מצב."
עוד מכתב
"באשר לחיילים משוחררים אני ועוד כחמישה עשר חברים מגבעתי

ומגולני עזבו את הארץ לתקופה של כמה חודשים. חלק מאיתנו חוזר לתקופה קצרה. אני

חזרתי על מנת להינשא ולאחר נישואי אני מתכוון יהד עם אשתי שגם היא חיילת משוחררת

לעזוב את הארץ."

אני כאן מביא יאוש של בחור: "הכל אבוד, שום דבר לא ישתנה, אין עם מי לדבר,

הבל על הזמן - - -" ואחר כך הוא אומר: אם זאת הדרך, אולי..." הוא לא מאמין, יאוש.

עוד: "קיבלתי את פנייתך להחתים את בני ביתי על העצומה המצורפת ומצאתי לנכון

להשיג כמה שיותר חתימות. העתקתי את הנוסח ששלחת במכתבך - - -"

אני מוכן להכות עד אשר ישוב יושב-ראש הוועדה.



מ"מ היו"ר ר' ריבלין

בתוקף הסמכות שניתנה לי על ידי יושב-ראש הוועדה, אני מחדש את הישיבה

כיושב-ראש זמני שלה. הבר-הכנסת כהן הרשות נתונה לך להמשיך בדיבורך.

רענן כהן

אני מבקש לדבר בישיבה הבאה.

מ"מ היו"ר ר' ריבלין

לא, אם אתה רוצה להמשיך לדבר, דבר. אם סיימת, אני אסכם.

אני מודה לחבר-הכנסת רענן כהן על דבריו. אני מבין שהובאו מספר הצעות על ידי

מספר חברים. בגלל שהישיבה התארכה מספר מהחברים לא נמצא פה.

הואיל שכך, אני מציע שאנחנו נגבש את ההצעות, וכל חבר כנסת שמבקש להביא הצעה

יביאנה לישיבה הבאה, ונצביע עליה, כאשר יש פה הצעת רוב המדברת על בין 18-12 אלף

מכתבים בשנה.

רענן כהן

כל אחד יציע הצעתו.

מ"מ היו"ר ר' ריבלין

אנחנו נצביע על ההצעות האלה בישיבה הבאה, כאשר כל אחד יביא הצעתו.

היו"ר חי קורפו

תודה. רשות הדיבור ליועץ המשפטי.

צי ענבר

הוועדה לדעתי איננה יכולה לקבל שום החלטה כל עוד לא תוקן החוק. כל החלטה

שתקבל הוועדה תהיה אולטרה-וירס. לכן צריכה הוועדה קודם כל לתקן את סעיף 11(ד) לחוק

חסינות חברי הכנסת.

ר' ריבלין

ההחלטה יכולה להיות במסגרת המלצה לתיקון החוק.

צי ענבר

היא לא צריכה להמליץ כי הסמכות לתקן את החוק היא בראש ובראשונה בידי הוועדה.

לכן, הוועדה צריכה לתקן את סעיף 11(ד} לחוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם

וחובותיהם. נדמה לי שהיא יכולעשות כן פחות או יותר בנוסח שנקבע היום לגבי שיחות

טלפוניות.

דהיינו "חבר הכנסת זכאו לשלוח ממשכן הכנסת מספר מכתבים ללא תשלום; ועדת

הכנסת תקבע את מספר המכתבים לסוגיהם."

היו"ר חי קורפו



צי ענבר

יתוקן החוק, ואז הוועדה תוכל לקבל כל החלטה.

היו"ר חי קורפו

בדיוק. אין ספק שזאת היתה הכוונה. היום החוק קובע שחמכתבים לא מוגבלים ועל

כן צריך לקבוע את הסייג ולציין שהמספר ייקבע בתקנון.

רי ריבלין

אדוני היושב-ראש, סיכמנו, על פי בקשת חה"כ רענן כהן, כל המשתתפים שנאלצו

לעזוב בגלל אורך הישיבה יגישו הצעותיהם.

רענן כהו

אני רוצה להגיש הצעה.

היו"ר חי קורפו

אתה יכול להשאיר פה מספר נתון, לא צריך דברי הסבר.

רי ריבלי ו

מה שסוכם, אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת יגישו הצעות ועליהן יצביאו. זה הכל.

הי וייר חי קורפו

ביום שני בשבוע הבא תיערך הצבעה על מספר דברי הדואר שחבר כנסת רשאי לשלוח

מבין ההצעות שיובאו בפני הוועדה. הדבר הזה יעוגן אחר כך בחוק ובתקנון.

אי בן-מנחם

הצעתי ל-12 אלף מכתבים לשנה מצטבר, מצדי זה יכול להיות גם לקדנציה.

חי מירום

הצעה סבירה.

הי וייר חי קורפו

תודה רבה.

***

הישיבה ננעלה בשעה 11.40

קוד המקור של הנתונים