ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 26/02/1991

ערעורים על החלטת יו"ר הכנסת והסגנים שלא לאשר דחיפות הצעות לסדר-היום; פתיחת דיוני ועדות הכנסת לאמצעי התקשורת; קביעת מסגרת דיון בהצעות לסדר-היום

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 198
מישיבת ועדת
הכנסת

יום שלישי, י"ב באדר התשנ"א (26: בפברואר 1991). שעה 00;09

נכחו ; חברי הועדה;

ח' קורפו - יו"ר

חי אורון

מי איתן

אי בורג

י' ביילין

מ' גולדמן

פ' גולדשטיין

שי דורון

אי דיין

שי וייס

רענן כחן

אי לין

חי מירום

אי פורז

מ' קליינר

חי רמון

ג י שפט

י' שפרי נצק

י' שריד
מוזמנים
מזכיר הכנסת שי יעקבסון

שי כרם - סגנית מזכיר הכנסת

די לב - סגן מזכיר הכנסת

י י עמיקם - ראש אגף ההסברה בכנסת

ש' גוברמן - משרד המשפטים, משנה ליועץ המשפטי לממשלה

מי לימור - חרשות השניה לטלוויזיה

נ י משעל - " " "

י ועץ משפטי; צ' ענבר

קצרנית; אי אשמן

סדר הי ום; א.ערעורים על החלטת יו"ר הכנסת והסגנים שלא לאשר דחיפות הצעות לסדר היום

ב. פתיחת דיוני ועדות הכנסת לאמצעי התקשורת

ג. קביעת מסגרת דיון בהצעות לסדר הי- ום



א. ערעורים על החלטת יו"ר הכנסת והסגנים שלא לאשר דחיפות הצעות לסדר-היום
היו"ר חי קורפו
רבותי, אני פותח את הישיבה. יש לפנינו שני ערעורים. האחד - ערעורו של

חבר-הכנסת מיכאל איתן על אי הכרה בדהיפות הצעתו בנושא "הצורך הדחוף בהוצאת

תנועת כך מחוץ לחוק". אדוני סגן יושבר ראש הכנסת, בבקשה.

שי וי יס;

היו הרבה הצעות דחופות וחשובות מאין כמותן, ואנחנו לא אישרנו הפעם אף

אחת. כמה סיעות וכמה חברי כנסת ביקשו מיושב ראש הכנסת לסייס מחר את הדיונים

לכל המאוחר בשעה שתים, בגלל תענית אסתר ובגלל חג הפורים, ויושב ראש הכנסת נעתר

לבקשתם, ולכן לא נספיק מחר לדון בנושאים נוספים. אשר על כן, אם כי ההצעות היו

דחופות וחשובות מאד, לא אישרנו אף אחת.

מי איתן;

אני מבקש שתמצא בכנסת איזו שהיא מסגרת שבה אפשר יהיה לדון בנושא הזה.

אני רוצה להסב את תשומת לבכם לראיון, שהתפרסם בסוף השבוע, עם אחד מראשי כך,

בנו של כהנא, ודרך העתון הוא מבשר להמונים ואומר: " אנחנו נגרום לכך שהמונים

ייצאו לרחובות, ישתוללו ו יתפרעו. נעודד את העם להתקומם. זוהי שעת כושר וזהו

הזמן למרד. למעשה כבר התחלנו. ניסיון ההשתלטות על אולפני ה-CNN בתל-אביב היה

ירית הפתיחה שלנו. בקרוב נתחיל גם להפעיל סיורים אלימים בדרכים. תהיה הרבה

פעילות בשטח שלנו, גם ברחוב היהודי וגם ברחוב הערבי."

רבותי, אפשר היה להתייחס לדברים האלה בביטול. אנחנו קוראים בעתונים כל

מיני הצהרות של כל מיני אנשים עם כל מיני תאוות פרסום וכו'. אבל הדברים האלה

מלווים במעשים בשטה, מעשים שהיו גם בשבוע האחרון. אם לא תעזרו לי ולאחרים

להלחם בדבר הזה, הוא יתעצם.

אני נמצא בדיוק בתפר שבין אלה ובין קבוצות אחרות שעוקבות ומסתכלות איך

אנחנו מגיבים על הענין הזה. מתנחלים בחברון, שעומדים בחצי רגל מצד זה ואולי

אוהדים את אנשי כתנא, אתי הם לא יכולים להתמודד, כי אני מייצג אותם בכנסת, הם
אומרים לי
מה זה? אני אומר להם: רבותי, זה הקו האדום, זה רציני. אומרים לי:

לא, הם סתם אידיוטים. אני אומר להם: האידיוטים האלה הולכים עם נשק ביד, אני

מכיר אותם ואני יודע. עכשיו אחזור ויגידו לי: תראה איזה טיפש אתה, כל הכנסת לא

מתענינת בנושא, אף אחד לא מתעסק בענין הזה, עזוב את זה. איך יבינו את עמדת

הכנסת, לא אנשי כהנא אלא אנשים בפריפריה שקרובה אליהם, אנשים שמתלבטים, שעדיין

חושבים שמה שעושים אנשי כהנא זה לא בסדר. איזה מסר הם יקבלו?
היו"ר חי קורפו
רבותי, אני מעמיד את הערעור להצבעה.

הצבעה

בעד קבלת הערעור של חה"כ מי איתן - רוב

נגד

התקבל הערעור



יש לפנינו ערעור של חבר-הכנסת חיים רמון בנושא דומי!: "פעולות בלתי חוקיות

של פעילי תנועת כך והמתנחלים נגד שר המשפטים דן מרידור". יש להחיל אותה החלטה

גם על ערעור זה.
שי יעקבסון
יש עוד שתי הצעות לסדר היום בנושא זה.

ב. פתיחת דיוני ועדות הכנסת לאמצעי התקשורת
היו"ר חי קורפו
אנחנו ממשיכים בדיון בנושא פתיחת דיוני ועדות הכנסת לאמצעי התקשורת,

קיימנו כבר כמה ישיבות בנושא זה וכמה חברי כנסת כבר התבטאו. שוחחנו בנושא זה

עם נציגי הרשות הראשונה והיום הזמנו את נציגי הרשות השניה. אנחנו מבקשים

לשמוע דעתכם על פתיחת דיוני ועדות הכנסת בצד הפתיחה של דיוני המליאה לאמצעי

התקשורת. הועדה לא ההליטה לעשות זאת. יכול להיות שבסוף הדיון תחליט הועדה

שאין לפתוח את הועדות לאמצעי התקשורת, אבל רצינו שכל האפשרויות וכל הנתונים

יחיו לפני חברי הועדה בעת שיחליטו.
מי לימור
ברשות היושב ראש, שתי הערות. האחת לענין החוק. אם תסכימו שנכסה את

הועדות, זה יחייב תיקון בחוק של תקופת הביניים של הערוץ השני. החוק אומר שמותר

לנו לצלם אך ורק בדיוני המליאה.

הי ו"ר חי קורפו;

אם דיוני הועדות יהיו פתוחים, אלה יהיו דיוני מליאה...

מי לימור;

אנחנו מעונינים לצלם בועדות. אנחנו יודעים כבר היום שהשידורים מהמליאה

מענינים חוג של אנשים. אנחנו מקבלים משוב והדים די חיוביים לשידורים האלה.

אנחנו יודעים שחוג הצופים הוא די מצומצם, אנשים מכורים לפוליטיקה ויאזינו לכל

דבר שייאמר על פוליטיקה. הדיונים בועדות - אני לא צריך לספר לכם עד כמה הם

יותר רלוונטיים ועד כמה הם יותר מעני נים מבחינת הענין ישיר ומבחינת תוכן

הדיון. הרבה פחות, במחילה, סיסמאות והרבה יותר דברים לגופו של הנושא בו דנה

הועדה.

אנחנו מאמינים שבכתבות או בדיווחים ממצים, על נושאים שייבחרו ובדרך

שתיבחר - אנחנו כמובן היינו שמחים אילו אנחנו היינו בוחרים את הנושאים, אבל

יכול גם להיות מנגנון משותף לכנסת ולערוץ, כפי שהיה בענין הדיונים במליאה,

שיבחר את הנושאים - כיסוי של נושאים כאלה במסגרת רבע שעה עד חצי שנה על סמך,

יכול לתרום הרבה להכרת הציבור את עבודת הפרלמנט ואת ערכה.
יי שפרינצק
אני בוודאי לא בעד הכנסת הטלוויזיה לועדות. להיפך, כבר הבעתי את דעתי בעד

הוצאתה גם מהמליאה, פרט להזדמנויות מיוחדות חגיגיות. הסברתי את עמדתי, ואחזור

בקצור.



הטלוויזיה באה לכנסת ומתחילה לצלם דיון. הדיון יכול להיות ממושך, ואחרי

שדיברו שליש הנואמים - נגמר הזמן, הטלוויזיה הולכת הביתה. ברור שהיא לא משקפת

את קשת הדעות וזה גם לא הוגן כלפי הנואמים שבאים אחרי השליש הראשון.

הטלוויזיה פועלת כסם מעורר לחברי הכנסת. הדברים ידועים, כל אחד משתדל

להתפרץ, לקרוא קריאות ביני ים, לצעוק. אני לא חושב שזה מוסיף לתוכן הדיון

בכנסת.

לפעמים אני גם רואה שהכתבים, לא מתוך רשלנות, הייתי אומר שמתוך מידה של

זדון הטלוויזיה מועלת בתפקידה, היא גורמת עוולות. נתקלתי בזמן האחרון בעוול

שנגע לי, ואני עוד מטפל בו. אינני רוצה לעסוק בו כאן.
שי וייס
על איזה ערוץ אתה מדבר?
י י שפרי נצק
ערוץ 1.
שי וייס
ערוץ 2 בא לתקן את המצב.
י' שפרינצק
אם הטלוויזיה במליאה תישאר - אני לא תולה תקוות רבות בכוחי ובדברים

שאמרתי, אני מניח שהטלוויזיה תישאר, לצערי הרב - אבל לכל הפחות דרוש פיקוח

מסוים של הכנסת על השידורים. אני מבין שיש מה שקוראים שיקול מקצועי, בזה קצת

קשה לנו להתחרות. כתב וצלם שמסקרים את הדיון יכולים לטעון שמתוך שיקול מקצועי

השמיט זה או זה. לפעמים קשה להתווכח אתו, הוא אמור להיות מומחה יותר גדול

מאתנו. אבל בכל זה יש מקרים שהעוול, העיוות או הקיפוח שהם גורמים הם די

בולטים. לדעתי, צריכה להיות בכנסת ועדה שתפקח, וכשיש צורך תעיר שנעשה עוול או

עיוות.
היו"ר ח' קורפו
החברים בועדה כזאת יצטרכו לכהן ברוטציה, בכל שבוע יהיו אחרים בועדה...
י י שפרינצק
אני חושב שבועדה כזאת צריך להיות יושב ראש הכנסת ועוד אנשים שנחשבים

הגונים.
שי וי יס
חלק מהדברים כבר אמרנו בפגישה עם הערוץ הראשון, אבל מכיוון שאנשי הערוץ

השני לא שמעו אותנו יש טעם מסוים לחזור עליהם. הדברים שאמר חבר-הכנסת שפרינצק

בעיקרם הם די נכונים. אני לא מוצא יותר מדי נימוקים לסתור את הטענה הבסיסית

שלו.

אחת הסיבות ליוזמה להכניס את הערוץ השני לכנסת, בתנאים שהוא פועל כאן,

כלומר שידור ישיר במשך שתים-שלוש שעות, פעם או פעמיים בשבוע, הסיבה העיקרית

היתה לא רק תחרות בין שני הערוצים אלא אולי גם לתקן כמה עוולות. למשל את



העוולה של הצנזור, כי באופן טבעי הערוץ הראשון היה צנזור. אם יש ארבע דקות

במסגרת מבט ובתוך ארבע דקות צריך לכלול בך וכך נושאים ולשקף את חיי הבית הזה,

מעצם העובדה שהוא צריך לתמצת ולתת טלגרמה של טלגרמה יש לו כלים להיות צנזור,

אם יהיו השיקולים שלו מקצועיים ואם יהיו שיקולים מקצועיים מתובלים בסימפטיות,

אפאטיות ואנטיפטיות.

אמרנו שיבוא ערוץ שני ויתן שעתיים. גם כאן קורים דברים דומים, בשוליים,

אבל לא כל כך בכוונה. אם הוחלט שהשידור הוא עד שש וחצי, ותורו של אחד מחברי

הכנסת לדבר הוא בשעה שש שלושים ושלוש, הוא כבר לא נכנס לשידור. אם יושב ראש

הכנסת עשה שיקול מוטעה בקביעת סדר היום, עלול מישהו להפגע. אני לא מקנא

ביושב ראש הכנסת, אני מקווה שיהיה לו כוה להחזיק מעמד מול הלהץ.

בכנסת הזאת יש שלושה או ארבעה אויבים לערוץ השני, חלקם חופפים, חלקם

משמשים בכל הנישות שאזכיר בקיצור. וזה נכון גם לגבי הועדות, שהן נושא הדיון

שלנו. אויב אחד הוא החבורה שנהנתה באופן מיוחד מהערוץ הראשון. זאת חבורה שקל

מאד לערוך רשימה של חבריה. שמונה עד עשרה אנשים, שבתוקף בולטותם הטבעית או

סגנונם המיוחד וכשרונם התקשורתי - אגב, יש מושג די חדש, אני לא מוצא אותו

בתרבויות פוליטיות אחרות, יש מה שנקרא פוליטיקאי תקשורתי. לא אידאולוג, או

הגון, או בעל עבר מפואר או תכונות כאלה, אם כי זה יכול להיות גם זה וגם זה,
אבל יש עוד משהו
תקשורתי. זה אדם שמתוך 100% האנרגיות שלו יודע להשקיע 90%

לפיתוח יחסי ציבור עם התקשורת, וזה דבר מאד חשוב. במדינה ובתרבות פוליטית

שבה התקשורת כמעט מולכת, כמעט מושלת, להיות תקשורתי פרושו להיות מועמד לראשות

ממשלה. הקבוצה התקשורתית לא אוהבת את הערוץ השני, אבל היא תאהב אותו כי היא

תנסה להשתלט גם עליו.

הקבוצה השניה הם עצלני הכנסת, אני לא רוצה לומר בטלני הכנסת. יש כמה

אנשים, לא רבים, שהכנסת היא אחד העיסוקים שלהם, לא עיסוק עיקרי. כשבאים לצלם

את המליאה שתים או שלוש שעות, הם יצטרכו להיות שם. גם הם לא מאוהבים בענין

הזה.

היו"ר חי קורפו;

יש קבוצה שלישית שחייבת להיות שם.

שי וייס;

יש קבוצה שהיא חוץ פרלמנטרית. זאת קבוצה שעשתה שמות בכנסת, בעיקר

בעתונות. אנשים שכתבו נגדנו באופן קולקטיבי ואישי מה שהם רוצים, ביניהם אפילו

כמה מיזנטרופים. בעיקר בעתונות הכסאח שפרחה בשנים אחרונות, שהיא בוטה,

טרוריסטית ביסודה. אתה לא יכול להתמודד אתה, אין לך כלים. אם מתלבשים על מישהו

ויחסלו אותו, לא יעזור כלום.

החבורות האלה, שבאופן דחוס ממלאות את מזנון הכנסת - עד כדי כך שאני כמעט

לא נכנס שם לאכול, אני לא יכול להמצא שם, זה לא נעים - הם נמצאים שם עם הגורו
שלהם. (חי מירום
אתה מפחד יתר על המידה). יש גבול ליכולתו של אדם להיאבק נגד

מיזנטרופיה, אדם נורמלי וקצת תרבותי.

לפני חמש או שש שנים אני לא התלהבתי כל כך לרעיון להקים ערוץ שני, כי

חשבתי שאותן חבורות ישתלטו גם עליו. אמרתי, עכשיו יש להם מכשיר אחד, בעתיד

יהיו להם שנים. בינתיים הערוץ השני מצליח איך שהוא להחזיק מעמד. אני מקווה

שיצליח להחזיק מעמד.



היום אני חושב שצריך לעודד את הערוץ השני, כי אולי הוא יכניס קצת הגינות

במערכת האלימה שהלק מהתקשורת העיקרית הטילה עלינו. אולי הוא יתן גם לאנשים לא

כל כך אלימים ולא כל כך זריזים ולא כל כך תקשורתיים ולא כל כך הביבים, גם

לאנשים שרוצים לשבת רוב הזמן במליאה ולא לעסוק ביחסי ציבור במזנ ון, יתן גם להם

ביטוי ויתן להם אפשרות לעבוד. יש כמה אנשים, לא יותר מדי, שמתייחסים לכנסת כאל

מקום עבודה ולא רק כמקום ליח"צנות, וגם הם ראויים לאפשרות ביטוי בתנאים

נורמליים ולא בתנאים של טירוף. הם לא שייכים לשום כנופיה במערכת התקשורת, ופה

יקבלו אפשרות ביטוי. זה נכון לגבי הועדות ולגבי המליאה.

עכשיו אני רוצה לעבור לענין הועדות באופן ספציפי. לא טוב לפתוח את

הועדות לתקשורת כמו את המליאה. מדוע? כדי שבועדות תישמר אוירת העבודה השוטפת,

כדאי להניח לחברי הועדה יותר זמן להיות עם עצמם. ברור שאלוה שרוצים להגיע

לתקשורת יגיעו אליה לאחר הישיבה וידווחו לעתונאים, מזכיר הועדה ידווח, הדברים

יגיעו. אם ישיבות הועדה יהיו פתוחות, יהיה לנו בכל ועדה מח שהיה אתמול בועדת

הכספים.

נוצרה בעיה, ואולי על רקע זה יושב ראש הועדה יזם את הדיון כאן, יש שתים-

שלוש ועדות שהן חביבות המדיה.

הי ו"ר חי קורפו;

יושב ראש ועדת החינוך יזם את הדיון. אנחנו דנים בנושא בעקבות הצעתו.

ש' וי יס;

אני חשבתי שאתה יזמת.

יש ועדת החוץ והבטחון שמתענינים בה. זה אנושי. מה אנחנו עושים בסדר היום

בכנסת? בכל יום רביעי מעמידים נושאי החוץ והבטחון ראשונים על סדר היום, בשעה

אחת עשרה. כל אותם חברי כנסת שחושבים שיש עוד כמה ענינים בארץ הזאת, אני לא

מדבר על ימי מלחמה אלה אלא בימים שבין מלחמה למלחמה, חברי כנסת שעוסקים הרבה

מאד בעניני חברה וכדומה הם נדחקים בסדר היום ותורם מגיע בשעח שלוש אחר הצהרים,

ארבע, שבע בערב. בלי קשר לערוץ השני, גם העתונאים של הכנסת מתעייפים, בשתים

וחצי או שלוש הם סוגרים את הענין. אני גם לא חושב שאפשר לשנות בענין זח, עניני

הבטחון הם מרכזיים בחיינו. ברנרד שאו אמר: BEING COMES BEFORE WELL BEING

כמובן שועדת החוץ והבטחון היא תמיד במרכז הענינים. זה מועדון וחשוב, לא כל כך

בהשפעתו כמו בחיבות הנושאים ובחשיבותם של חלק מהחברים בועדה. בשנים האחרונות

היתה איזו פתיחות ונכנסו אנשים עם פחות ניסיון. בדרך כלל ישבו שם אלופים,

ראשי ממשלה לשעבר. ועדת הכספים מענינת, כי כסף זה כסף.

את זה לא נשנה גם אם נחליט שכל הועדות פתוחות. באופן טבעי, שמענו את זה

גם בדבריו של מיכה לימור, כלי התקשורת מעונינים להחליט בעצמם מה חשוב. אני

מבין את זה. אף עתונאי הוגן לא רוצה שיכתיבו לו. אם אומרים שמשדרים את המליאה

במשך שעתיים וחצי או שלוש שעות ברציפות, אין בעיה, זה די הוגן, הם מצלמים קטע

מהחיים הפוליטיים. אבל אם רוצים לצלם ועדה, ברור שאי אפשר לשדר כל מח שנעשה

בתשע ועדות בבת אחת בשידור ישיר. הם יצטרכו לבחור וטבעי לגמרי שיבחרו לפי

השיקול העתונאי. ואז חוזרים לאותה תמונה שקיימת היום.

על כן הצעתי חיא להשאיר את המצב כפי שהוא, אבל לתת לערוץ תשני שוויון מלא

עם הערוץ הראשון. אם כי לפעמים זה יכול היה להיות מרתק אילו צילמו את המליאה

ואת הועדות ביחד. אני זוכר שחיה פעם דיון בועדת הכספים, שקיבלה רשות לקיים

ישיבה בזמן המליאה, ושם היתה התמודדות עם הבעיה הקשה של הסתבכות סקטור חשוב

מאד במדינת ישראל בפרשת ריגר-פישמן, ובאותה שעה ממש היה דיון במליאה ונואמת

חשובה מאד מאותו סקטור נאמה נאום אדיר נגד חיי הבורסה. חשבתי שגילו פליני היה



בבנין הזה והיה מצלם בקומה שלישית ובקומה ראשונה, היינו רואים את ההתחסדות

בפיסגתה האוורסטית. יש כאן אפשרויות עצומות למי שרוצה לעסוק בהקר התרבות

הפוליטית וההיפוקריטיות הפוליטית. אבל זה קורה פעם בחודשיים, זה לא קורה כל

י ום,

אני מציע לתת לערוץ השני את כל הזכויות שיש לערוץ הראשון בועדות, ולהשאיר
את המצב כפי שהוא
מדי פעם לפעם יכנסו לאן שירצו, יסקרו, יראיינו, ימסרו את

הדברים לתושבי מדינת ישראל.

חי מירום;

זו מעין חזרה על דיון שהיה כבר כאן, ומן הסתם העמדות שלנו יישארו פחות או

יותר כפי שהיו. אני רואה ברכה גדולה בכניסה של ערוץ 2 לכנסת, גם מבחינה זו

שהעקביות של ההשתתפות שלכם כאן בישיבות המליאה הפרה קצת את ההשתגרויות האלה

שהיו מנת חלקנו כאשר היתה רק דקה או שתים של שידור מאד מצונזרות מן המליאה על

ידי הטלוויזיה הכללית. לעומת הערוץ הראשון, שהצנזורה שלו היא חריפה מנשוא

ולעתים מאד מגמתית, הערוץ השני מביא לפני הציבור את הדברים כמות שהם. פה ושם

יש קצת פרשנויות, לפעמים יורדים עלינו בהערה או שתים, אבל זה לגמרי לגיטימי

בעיני, זה בסדר. בעיקר כשאתה מתוודע לפטנטים הפרלמנטריים של חברי הכנסת, זה

בסדר ליידע את הציבור באיזה מהלך נוקט עכשיו חבר הכנסת כדי לזכות ברשות דיבור

וכדומה. אני חושב שבסך הכל אתם תורמים תרומה היובית מאד לחשיפה של אנשים,

שחבר-הכנסת וייס דיבר עליהם לפני, אנשים שעושים כאן עבודה ופחות מוכרים את

יחסי הציבור שלהם ברמה האישית עם עתונאי הכנסת.

באופן דומה אני מתייחס גם לכניסה של הערוץ השני לעבודת הועדות. כיסוי

עבודת הועדות יכול אפילו יותר מכיסוי המליאה לפתוח צוהר אל העבודה האמיתית של

הכנסת, אל הטיפול בבעיות האמיתיות בזמן אמת - בזה יש לועדות יתרון על המליאה.

לעומת המליאה שבה יש דינמיקה מאד איטית ותקנונית, יושבי ראש הועדות בדרך כלל

יודעים שכדי שהכנסת תהווה גורם בהתרחשויות הם צריכים להביע ענין לדיון מיד עם

התרחשו. לכן בועדות הכנסת יש טיפול מיידי בנושאים, דרישת דיווח מיידי מהגורם

המבצע, נסיונות התערבות של המערכת המבקרת כדי להיטיב ויש אפילו תוצאות

מיידיות. זה דבר שהעם לא מכיר אותו, הוא לא רואה את ההתרחשות המיידית. יש משהו

בתשובות של שר על שאילתות או הצעות לסדר היום, אבל זה לא דומה לגרימה של שינוי

ממשי כפי שזה נעשה בועדות הכנסת.

הברי חבר-הכנסת וייס דיבר על היתרון של שתים או שלוש ועדות בכנסת, אבל

הרי ועדת החוץ והבטחון לא תסוקר על ידי הערוץ השני.
אי פורז
למה לא? הרי רק יוצאים החוצה ומיד מספרים הכל.
חי מירום
כבר אמרתי השבוע שבמצב שנוצר אפשר לפתוח את הועדה לתקשורת ולהחליט שועדות

המשנה הן הועדות שמהן אין בכלל דיווח. זה דומה קצת לשיטת השימוע בועדה לקשרי

חוץ בארצות-הברית. להערכתי, דווקא ועדת החוץ והבטהון בקטע הזה תאבד במידה

מסוימת מבכירותה, הואיל שממנה קשה יהיה לדווח, והועדות האחרות יקבלו סיקור

י ותר משמעותי.

בכניסה לחדרי הועדות כרוכות בעיות טכניות קשות. אני יודע שבועדת החינוך,

בועדת הכספים, בועדת החוקה חוק ומשפט, לעתים יושבים מוזמנים רבים בשורה שניה

וממלאים את האולם. אני מניה שאפשר יהיה להתגבר על הבעיות הטכניות.



הדינמיקה של דיונים בועדות היא איטית מאד, ואינני יודע איך אפשר לעשות

שידור ישיר מתוך הועדות. יתכן שבשלב -זה צריך לעשות סיקור מאגזיני של עבודת

הועדות. אפשר שיבוא מבט אל ועדה במשך חמש או שבע או עשר דקות. להבדיל מהערוץ

הראשון, לערוץ השני יש זמן, הם יכולים להאריך את השידור.

אי פורז;

עכשיו יש להם זמן. כשהערוץ השני יפעל כמו שצריך, יהיו בעלי זיכיונות,

יהיו לחצים, הם לא יוכלו לשדר שום דבר שלא מענין את הציבור. אולי הדברים האלה

מענינים אותנו, אני לא בטוה שהם מענינים ציבור גדול. עכשיו אפשר לתת ארבע

שעות בשבוע שידור מהמליאה, אתה חושב שטלוויזיה מסהרית יכולה להרשות לעצמה דבר

כזה? אולי אפשר לעשות זאת באהד הערוצים של טלוויזיה בכבלים.
חי מירום
לכן אני מציע מאגזין, כדי שיוכלו לתת את הדברים היותר בולטים. אני עומד

על דעתי שצריך לחשוב על סיקור הועדות באופן מאגזיני, אני לא יודע אם אני משתמש
במינוח הנכון. (הי קורפו
סיקור סלקטיבי) זה טוב גם כדי להקל את המאבק בין

הועדות והמירוץ לסיקור.

לא נעלם מעיני שיהיה מאבק בין הועדות וזה יוסיף גיהנום על גיהנום. אני

יודע שחייו של יושב ראש הכנסת אינם חיים מיום שהערוץ השני נכנס לכנסת, לוחצים

עליו, מפעילים אמצעי טרור אישיים ואחרים כדי שלא ישנה חלילה וחס מסדר היום

שנקבע מלכתחילה, או שכן ישנה. אני מציע לועדה הזו לעזור לציבור, גם בכנסת וגם

מחוצה לה, להתבגר מהבעיות מן הבעיות האלה. אני יודע כמה קל להחליט שמעיפים

מכאן את הערוץ השני ובזה גמרנו את הענין, יהיו כאן כמה אנשים, שחבר-הכנסת וייס

הקדיש להם דברים, שיעלצו על כך כי קשריהם או הפוזה האישית שלהם או גורמים

אחרים מבטיחים להם סיקור רחב. אני חושב שצריך לקיים את השידורים מהכנסת.

שמעתי מאנשים, לצערי הם לא רבים, שהשידורים של הערוץ השני הוסיפו כבוד לעבודת

הכנסת ולא להיפך, הציבור ראה את העבודה שנעשית במליאה ולא רק את הגימיקים או

דברים בולטים במיוחד, וכך יהיה גם בסיקור של הועדות.
הי רמון
אני הושב ששידורי הערוץ השני מהכנסת הם חשובים מאד לכנסת ולתדמיתה

בציבור. יחד עם זאת, נוצרו מספר בעיות שצריך להתגבר עליהן. ההשפעה על

הנוכחות או הפוזה שעושים חברים במליאה, מזה התבגרנו מהר מאד, והערוץ השני כבר

איננו מצליח כפי שהצליח בהתחלת השידורים להגביר בצורה דרמטית את הנוכחות באולם

המליאה. גם בימים שהערוץ השני משדר הנוכחות גדלה אולי ב-10% - 15% מעל הנורמה

בימים שאין שידור, אבל לא כמו שהיה בימים הראשונים שפתאום 80- 90 הברי כנסת

ישבו באיזה דיון משמים שבימים אחרים אולי היו נוכחים בו 10 הברי כנסת. גם

חילופי הדברים הם בההלט סבירים ולא נעשים לצורך הטלוויזיה. אני הושב שמר

לימור י וכל לאשר את זה.

יחד עם זאת לנו בעיה קשה בענין סדר היום. סדר היום הוא מטורף. אי אפשר

לעבוד כך בכנסת. לדוגמה, בגלל שידור ישירות המליאה בערוץ השני, סיעת המערך

איננה יכולה לקבוע את עמדותיה בישיבת הנהלת הסיעה בשעה אחת בצהרים, כי היא לא

יכולה לקבל את סדר היום של המליאה. סדר היום של המליאה הפך לאחד הסודות הכי

כמוסים. כבר שבועיים לא מאי אפשר לקבל את סדר היום של הכנסת לפני ישיבת

הנשיאות כפי שאפשר היה לקבל מיום שאני חבר הכנסת. אי אפשר לעבוד כך.
שי דורון
אני מוכרחה לאשר את זה.
חי רמון
אני מבין את היושב ראש, קשה לי לבוא אליו בטענה. אם יוציא ביום שני

בבוקר סדר יום שהוא בגדר טיוטה ויעז לשנותו ביום שני בערב, מיד יבואו אליו

חברי כנסת בתלונות, מורטים או את שערו או את שערם, עושים סצינות נוראות, זאת

בעיה. תראו מה קורה כאן בכל שבוע. בכל שבוע סדר היום של הכנסת משתנה לחלוטין

על פי אילוצים ולחצים שהיושב ראש לא עומד בהם. אתן דוגמה בלי להזכיר שמות.

בשבוע שעבר הובטח למישהו שהוא ידבר בזמן השידור, התברר שמסיבות בלתי צפויות

הוא עלול להגיע לרשות הדיבור בשעה חמש - שעת שידור "ערב חדש". אמר היושב ראש

שאם זה יקרה, הוא בורח מן הבנין... התופעה היא לא של חבר כנסת אחד ולא שנים

וגם לא שלושה. יש בעיה.

אני רואה רק פתרון אחד לבעיה - אני לא יודע אם הערוץ יבצע אותו, או

שהכנסת תחליט על שינוי שיטה והיא עצמה תצלם - ביום שמשדרים, משדרים את הכל. אם

אי אפשר לעשות את זה ביום שני, ישדרו ביום רביעי.
אי פורז
צריך לחשוב גם על הצופים.
חי רמון
הצופים כרגע לא מענינים אותי.

אי פורז;

אפשר לשדר במעגל סגור. חעיקר שתהיה מצלמה...

ח' רמון;

גם בזה יש משהו.

יום רביעי חוא שבו סדר היום פחות נתון למניפולציות מהימים האחרים. זה יום

של הצעות לסדר היום, סדר היום פחות נתון ללחצים. בדרך כלל זה היום הכי מענין

בכנסת.
א' דיין
השעות גרועות.
ח' רמון
נכון, זאת בעיה. אבל ביום רביעי באים לידי ביטוי מקסימום חברי כנסת. לכן

הצעתי בועדה מטעם יו"ר הכנסת שהטלוויזיה תצלם ביום רביעי מתחילת הדיון ועד

תומו. בזה יהיה איזון אינטרסים של הכנסת ושל הציבור.

אם משדרים מהכנסת ביום שלישי ולא משדרים את הישיבה כולה, נוצר מצב נורא.

כאשר קובעים בסדר היום קריאה ראשונה של הצעת חוק בנושא בלתי חשוב, הדיון נמשך

כל זמן השידור שעתיים וחצי וזה משעמם מאד. אם יש בסדר היום חצעת חוק בקריאה

ראשונה, זה סותם את כל השידור, כל חברי הכנסת נרשמים לדיון - אני לא בא בטענות

לאף חבר כנסת, מבחינתו הוא צודק - אבל אז עשרים או שלושים פנסת מדברים בענין

שיכול להיות משעמם מאד, בלתי רלוונטי, ענין שמענין אולי חוג צר מאד של צופים,

כדי שזה לא יקרה צריך לשנות את סדר היום של הכנסת, וזה בעייתי מאד.



לענין הועדות. אי אפשר לכסות באופן קבוע ומלא את הועדות בשידור חי.

הועדות ילחמו זו בזו מאיזו ועדה משדרים. מערכת הערוץ השני תצטרך להחליט איזו

ועדה מצלמים, שלא כמו בשידור המליאה. במליאה קובעים להם יום ומצלמים מה שיש

באותו יום. הם לא יכולים להגיד שהיום הדיון לא מענין והם לא מצלמים. הם באים

ומצלמים גם אם הדיון הוא הכי משעמם בעולם, הם חייבים לצלם באותו יום את הכל,

כי זה ההסכם. אם הערוץ השני יצלם ועדות, הוא גם יחליט. יראו את סדר היום של
הועדות ויגידו
היום יש נושא מענין בועדת הכספים, נצלם שם; מהר יש נושא מענין

בועדת החינוך. ואז נופלת כל הקונספציה של הגבלת חופש הבחירה של הטלוויזיה.

אם רוצים כיסוי של הועדות, צריך ללכת בדרך שהציע חבר-הכנסת מירום. זה

סיפור אחר. נותנים לערוץ השני לערוך מאגזין יומי מהנעשה בכנסת ובועדותיה. אם

כבר משנים את החוק, לא הייתי אומר שצריך להשאר רק במסגרת הועדות. לצורך זה

צריך לשנות את החוק, לפי החוק הקיים הם לא יכולים לסקר את ועדות הכנסת. אפשר

לשנות את החוק ולשדר במשך חצי שעה או שעה מן הנעשה בכנסת כולה - בועדות,

בסיעות, בחוץ - הכנסת ככנסת. שנים מדברים על זח בערוץ הראשון. כל כתב פרלמנטרי

שהתייחס ברצינות לעבודתו בכנסת, ניסה להעביר את הרעיון הזה בטלוויזיה

הישראלית. כולם נכשלו.

ש' וי יס;

פעמיים היו תוכניות ב"מבט שני".
ח' רמון
בשנת 1984 היו שני שידורים, כל אחד חצי שעה, מדיוני ועדת החוקה חוק ומשפט

על כהנא. זה היה סופר-מענין. היתה תוכנית יוצאת מן הכלל.

אני מדבר על מאגזין יומי על הנעשה בכנסת על כל שלוחותיה, על כל מעשיה, על

כל הבריה. הם יחליטו מה לשדר, אבל לשם כך צריך לתת להם מנדט שונה לחלוטין

מהמנדט שיש להם היום.
אי דיין
אני תומך בשידורים של הערוץ השני ממליאת הכנסת. הבעיה היא בסדר היום של

הכנסת. לדעתי, צריך לשנות את התוכן בימי העבודה של הכנסת. מה שקורה היום הוא

שאם ביום שידור יש דיון בהצעת חוק בקריאה ראשונה, נרשמים 45 חברי כנסת, בנושא

שבדרך כלל נרשמים 10-8, ואולי נרשמים 10 ומדברים רק 5. בדיון על חוק

קונסטיטוציוני או כבד משקל, מדברים 14-12 חברי כנסת. ביום שידורים מתארכים

הדיונים בלי סוף גם כשדנים בהצעות חוק רגילות ולעתים לא מגיעים לסיום וצריך

לדחות את ההחלטה.

היום המרנאים ביותר לשידור, לפי תוכנו, הוא יום רביעי. אבל שעות הישיבה לא

מתאימות, כי הרי אנחנו גם רוצים שהצופים יראו את השידור. אם אפשר לשנות את

התוכן של ימי עבודת הכנסת, שביום השידור יהיה התוכן שיש ביום רביעי - הצעות

דחופות לסדר היום, שאילתות, שרים עונים, הצעות חוק בדיון טרומי שלפעמים מנמקים

אותן מהמקום - זה יכול לגוון את השידור. אני מציע להעביר את התוכן של העבידה

ביום רביעי ליום שלישי. מה קורה ביום רביעי? הדיון בנושא המדיני הבטחוני

ההשוב מסתיים בשעה שתים-עשרה או שתים-עשרה וחצי, מבט צילם מה שצילם והלך,

והכנסת מתה. נשארים רק כמה חברים שיש להם הצעות דהופות.

שי וי יס;

נשארים עוד שנים.



א' דיין;

אפשר להעביר את התוכן הזה ליום שלישי. בדרך כלל פרלמנטים עובדים בערב, עד-

שעות מאוחרות. אם יהיה שידור בערב, יוכל הציבור לראות. לדעתי, זה יוסיף גם

לרמה של הדיונים. ראיתי שהברי כנסת שהיו צריכים לדבר בזמן השידור של הערוץ

השני הכינו נאומים, עיינו, כתבו, הביאו אסמכתאות.

שי דורון;

האריכו בדיבור.
אי דיין
ניצלו את הזמן שעמד לרשותם, אבל עבדו והכינו את הנאום שלהם.

צריך לצאת מהדפוס הקבוע של עבודת הכנסת ולשנות את סדר היום בימי הכנסת.

לדעתי, אין בעיה בשידור בשעה חמש. שאלתי רבים והתברר לי שלא הפסיקו לצפות

בשידור של הערוץ השני כדי לעבור ל"ערב חדש". אנשים שמתענינים במה שקורה בזירה

הפוליטית המשיכו לצפות בשידור מהכנסת. אולי מישהו שמע באותה שעה גם חדשות

ברדיו, אבל המשיך לראות את השידור.

בענין הועדות אני מסכים לדעתו של חבר-הכנסת רמון, צריך לתת שיקול דעת

למשדרים כי הרי יהיה ערך לזמן שידור בערוץ השני, וזה יהיה גם יותר מענין אם

יהיה כיסוי כללי למה שקורה בועדה זו או אחרת, ראיונות, יוזמות של חברי כנסת,

מה הם עושים מחוץ למליאה, פניות שונות וכו'. המאגזין יכול להיות הרבה יותר

משידור של דיון שלם. כמובן, זה נתון לשיקול דעת המערכת, אם יהיה דיון מענין

באחת הועדות וירצו לשדר 20 דקות, יוכלו לעשות גם זאת. מאגזין כזה יכול להיות

דומה לתוכנית הרדיו "השבוע בכנסת". אמנם זו תוכנית שבועית, אבל היא מקיפה.

שי וי יס;

מה אתה מדבר, זאת תוכנית פרטית של ארבעה חברי כנסת. צבי ישראלי עשה את

התוכנית באופן הוגן, היום זו תוכנית פרטית של כמה חברי כנסת.
אי דיין
נכון שהיה שיבוש מסוים בשנים האחרונות, אבל פעם שיקפה התוכנית כל מה שקרה

בכנסת.

הי ו"ר חי קורפו;

שינו את זה עם כניסתך לכנסת...
אי דיין
אני מסכים עם חבר-הכנסת וייס. לצערי, בזמן האחרון הכתבים לא רוצים לעבוד

קשה. הכתב רוצה שתביא לו הכל, אתה צריך כל היום רק לשבת אתם ולהגיד להם מה

עשית כדי שישדרו את זה. אני רוצה להביא דוגמה מועדת הכספים. אם אתה אומר

לעתונאי מה אמרת, הוא כותב את הדברים בעתון למחרת. לא דיברת אתו, הוא לא כותב,

הוא לא בודק, לא מענין אותו מה אמרת.



שי דורון;

נכון שנושא הדיון הוא סיקור הועדות, אבל אי אפשר לנתק אותו מסיקור מליאת

הכנסת. אני בעד הערוץ השני, אני הושבת שזאת היתה שערוריה שעברו כל כך הרבה

שנים עד שהערוץ השני התהיל לשדר כפי שהוא משדר. השוב מאד שיש לנו ערוץ שני

והוא לברכה. אבל עדיין יש ליקויים רבים, לא באשמת הערוץ השני. הכנסת לא ערוכה

וחברי הכנסת לא ערוכים. אנחנו עדיין בשלב של ניסיונות מוצלחים יותר ומוצלחים

פחות. אביא דוגמה. בשבוע שעבר היתה אזכרה לולנברג, נושא נכבד מאד. אבל

כשהדברים נמשכו יותר משעה וכל אחד דיבר פעמיים, לא התקבל מה שראוי היה שיתקבל,

ולא באשמת הטלוויזיה. כללי המשחק עדיין לא נהירים ואולי גם לא טובים וצריך את

הלקם לשנות.

הייתי שמחה מאד אילו חברי בועדה היו מצטרפים לפניה ולבקשה שלי מיושב ראש

הכנסת להחליף את סדר היום של יום שלישי ויום רביעי. אילו הדבר היה בא כבקשת

הועדה היה לה הרבה יותר משקל מאשר לדברים שאני אמרתי פעמיים או שלוש פעמים.

זה יהיה לטובת הדימוי של הכנסת ולכבודה. עם כל הכבוד לפנסיונרים, מי יכול

לצפות בטלוויזיה בשעה אחת-עשרה לפני הצהרים? זו צריכה להיות תוכנית לכל עם

ישראל. לכן אני מציעה שיהיה מלא מישיבת הכנסת ביום שלישי, ובאותו יום יהיו

הצעות לסדר היום, שאילתות בעל פה וכו'. אני מציעה שזו תהיה המלצה של הועדה.
אי פורז
ובאותו יום לא ישדרו חדשות בערב, לא ישדרו "הלילה במפרץ"?
שי דורון
המלחמה במפרץ תסתיים.

גם אנחנו עדיין נוהגים כטירונים. זה נובע מהממשלה, יש אצלנו מחלה, מי

שרואה מיקרופון - תופס אותו ואינו מניח אותו. כך נוהגים גם חברי הכנסת בשאילתה

בעל-פה, בשאילתה חוזרת. אנחנו עצמנו עדיין לא יודעים איך להתנהג במדיום הזה,

שהוא שונה מאד מעתונות כתובה. אנחנו לא מרגישים שלפעמים מרוב להיטות של כל אחד

לנצל יותר זמן שידור אנחנו עושים את התוכנית כולה משעממת, ובעוד חודש או

חודשיים לא יסתכלו על אף אחד מאתנו.

בענין מסוים יש חילוקי דעות ביני ובין היושב ראש. אני הייתי רוצה שננהיג

בכנסת ישראל מה שקיים בפרלמנט הבריטי ובעוד פרלמנטים - .QUESTION TIMEאין דבר

יותר חי לשידור בטלוויזיה מפינג-פונג כזה של שאלות קצרות ותשובות קצרות.

שלא כידידי חבר-הכנסת אלי דיין, אני לא מאושרת מזה שליום השידור מכינים

נאום ארוך. צריך לדבר בקיצור ובצורה קולעת, כל חברי הכנסת יוכלו להגיע לשידור

במשך דקה או שתים, ייפסק המצעד אל יושב ראש הכנסת כי יותר חברי כנסת יגיעו

לכלל ביטוי בשעת השידור, התוכנית תהיה יותר מענינת והצפיה תעלה.

אני הייתי רוצה שנמקד את הדיון לא בשאלה איך מופיע הבר הכנסת, הדברים על

כך צרמו קצת את אוזני, אלא בשאלה איך להבליט נושאים. בכל תקופה יש נושאים

אהרים. ברור שעכשיו יש נושא אחד שהציבור מעונין בו - המלחמה במפרץ. אבל בדרך

כלל הציבור מעונין במיגוון נושאים. כשאנהנו רואים מה נעשה בקונגרס האמריקאי,

אנחנו רואים את ה ,HEARING-את ההתמקדות בנושא. אם נשאל מי ישב שם ושאל שאלה,

לא כל כך זוכרים. הנושא תופס את תשומת הלב, אם שומעים את אוליבר נורת, את

צ'ייני או את בייקר, הנושא תופס. אנחנו חושבים שכל אחד ממאה ועשרים חברי

הכנסת צריך לקבל את המנה שלו, והעיקר שהחלוקה תעשה בצדק וביושר. לא זו המטרה.

הדיון היום הוא טוב, ואנחנו נצטרך להמשיך בנושא זה.
היו"ר ח' קורפו
הדיון חייב להסתיים. אנחנו צריכים בשבוע הבא להחליט.

נ' משעל;

התגובות שאנחנו מקבלים לשידורים הן יוצאות מן הכלל. בשלב מאוחר יותר,

כשימי השידור יהיו קבועים, אנחנו מתכוננים לערוך סקר של אחוז הצפיה ביום שלישי

וביום רביעי. נעשה את זה בשלב מאוחר יותר, כשהשידור יתבסס והציבור ידע באיזה

יום משדרים מהכנסת. עד עכשיו היו שינויים, כי הועדה ביקשה לנסות פעם שידור

ביום שני ופעם ביום שלישי ופעם ביום רביעי. עכשיו כשאנחנו משדרים ביום שלישי

וביום רביעי, לאחר שהציבור יתרגל לזמני השידור, ננסה לבדוק מה אחוזי הצפיה,

איך הציבור שופט את השידור הזה.

עכשיו לענין הועדות. מניסיוני הרב בשירותי בארצות-הברית אני יודע שיש

ענין רב בדיוני הקונגרס, אבל שם התרבות הפוליטית שונה. בייקר יושב בועדה של

הקונגרס, חברי הועדה צולבים אותו בשאלות והוא משיב, והדברים משודרים בשידור

וקי. תארו לכם שפותחים את ועדת החוץ והבטחון בישראל לשידור חי כשמופיע שר

הבטחון, שר החוץ או ראש הממשלה, ושואלים אותן שאלות ששואלים היום. זה מהפך.

היו"ר חי קורפו;

שם משדרים את כל השואלים?

נ' משעל;

כן. יש ערוץ מיוחד של הקונגרס שמשדר בכבלים, והוא משדר לא רק את כל הדיון

אלא משדר קטעים נבחרים גם בשידור חוזר בלילה. אם בי יקר מופיע באחת-עשרה לפני

הצהרים, עושים הלילה שידור חוזר של העדות של בייקר לאלה שלא יכלו לראות בבוקר.

אבל זה בערוץ מיוחד.

וקי ו"ר חי קורפו;

אבל בשידורים הכלליים יש שאלות סלקטיביות, נותנים ליושב ראש ואולי לעוד

חבר אחד לשאול.

נ' משעל;

יש ערוץ מיוחד שמשדר את כל דיוני הקונגרס. הרשתות הרגילות עושות מה

שעושים כאן בערוץ הראשון, נותנים שלושים שניות או דקה לפי בחירתם.

המערכת שלנו היא בעד פתיחת הועדות לשידור של הערוץ השני. אבל אני לא יודע

אם אתם ערים לבעיותיות של הענין. ראשית, באיזו מידה מוכנה הכנסת לאפשר לנו

להכנס לשידור חי מהועדות. אם כן, זה יהיה מהפך בדרכי עבודתה של הכנסת. השאלה

היא אם הכנסת מוכנה לכך. אנחנו מוכנים.

לשם כך אנחנו צריכים שני דברים. הראשון - שינוי בחוק. היום החוק מגביל

אותנו לשידורי מליאת הכנסת. דבר שני - אנחנו צריכים תקציב כדי שנוכל לפעול

בשעות הבוקר.

לסיכום, אני זוכר שכאשר התחלנו את השידורים היו חברי כנסת גם בועדה

שחששו, שהיססו. אני חושב שהניסוי מוצלח יותר מכפי שציפינו. לכן אני לא נבהל

מצעד נוסף של פתיחת הועדות, אבל זה תלוי בנכונות של הכנסת, אם הכנסת בשלה

למהלך שיש בו משום מהפך דרמטי בעבודת הכנסת.
ח' מירום
מה דעתך על אופציה מאגזינית?

נ י משעל;

באופציה מאגזינית אתה נותן לי יותר מדי כוה, שאני לא יודע אם אני רוצה

בו. -זה כוח שיש למבט בערוץ הראשון, אבל אני לא יודע אם נכון בערוץ השני לעשות

דבר כזה שבו אני אהיה העורך שיהליט מי כן ומי לא, איזו ועדה כן ואיזו לא. אם

תחליט הכנסת שבעקרון פותהים את הועדות לשידור חי, והיושב ראש או הועדה הזאת

יבנו מודל שלפיו ביום מסוים משדרים מועדה זאת וביום אחר מועדה אחרת, זה אפשרי.

אבל לתת לנו לבחור לשידור חצי שעה או שעה מדיוני כל הועדות, זו עריכה יחייב

שתעורר בעיות רבות, בקורת וכוי.

שי וי יס;

זאת הזרה לסלקציה של הערוץ הראשון.
נ' משעל
אסיים בהצעה מעשית. היתה ועדה לענין השידור מדיוני המליאה, שמונתה בידי

יושב ראש הכנסת, שאתה דנו איך לעשות את השידורים. אולי אפשר להקים ועדה

מצומצמת, חברי כנסת ונציגי הרשות השניה, כדי להתחיל מודל לשידור מהועדות, לפני

שהועדה הזאת תקיים דיון יותר מעשי בנושא.
היו"ר הי קורפו
אני מצטער אם היתה הרגשה שהאצתי בחברי הועדה שדיברו. נתתי לכולם להתבטא

באופן חופשי ביותר ומתמשך ביותר. אבל אנחנו דנים בנושא זה כבר ארבע ישיבות

ואנחנו חייבים להגיע לכלל מסקנה. אנחנו צריכים להחליט בשבוע הבא או בשבוע

שלאחריו, אי אפשר למשוך עוד את הענין, אנחנו חייבים להחליט.

הנושא שעמד לפנינו הוא פתיחת הועדות לכלי התקשורת - עתונות, רדיו

וטלוויזיה בלי יוצא מן הכלל. הזמנו לועדה את נציגי הטלוויזיה הכללית, הזמנו את

נציגי הערוץ השני, שמענו מה האפשרויות שלהם. אבל אנחנו צריכים לראות את

הדברים בראיה מקיפה וכוללת. הערוץ השני יוכל לתת שירותיו רק באופן מוגבל מאד

כאשר יעבוד במלוא יכולתו וינוהל בידי מועצה ציבורית ותהיה השפעה לבעלי

הזיכיונות. אנחנו מבינים שהזמן שיעמוד לרשותם לסיקור הכנסת לא יהיה כפי שהוא

היום, כשהם יכולים לשדר ארבע-חמש שעות מהמליאה.

הויכוח הוא בשאלה אם עבודתן של הועדות לא תיפגם עקב פתיחתן לפני כלי

התקשורת באופן רצוף. לשדר מדי פעם בפעם מישיבה מיוחדת או ארוע מיוחד, דיון

מיוחד בועדה, זה נעשה גם היום. אפשר לקבל אישור יושב ראש ועדה והטלוויזיה

מצלמת, היא מצלמת את פתיחת הישיבה, מראיינת כמה אנשים. השאלה היא אם יש לפתוח

את כל דיוני הועדות לכלי התקשורת, דהיינו שהדיונים יהיו פתוחים ולא סגורים, אם

זה יתרום לעבודתה של הכנסת אם לא. זה הנושא שצריך היה לעמוד לעינינו בדיון זה.

מספר ניכר מחברי הועדה התבטאו בנושא הזה, ונצטרך להחליט בשבוע הבא.

היתה הצעה שנקים ועדה מצומצמת, ונעשה זאת. נצטרך לשתף בה גם נציגי הטלוויזיה

הכללית. צריך לבחון אם אפשר להוסיף זמן שידור, שהשידורים יהיו די מעני נים כדי

שהציבור לא יעבור לערוץ אחר, ועד כמה יוכל הדבר להיות אוביקטיבי ולא סלקטיבי.

זה לא קל. יש דיווח כמעט על כל ישיבה של ועדת ההוץ והבטחון, אבל מופיעה תמונה

אחת של השר או הרמטכ"ל, ולמחרת תשמעו דבריהם של שנים או שלושה חברים. יש עשרים

ושבעה חברים בועדה, יש בהם חמישה עשר שלא ידעתי שהם חברי הועדה.



חי מירום;

בדהך כלל שומרים רק את השר.

היו"ר חי קורפי;

שומעים שנים או שלושה חברים. אני מציע לך להטיל עבודת מחקר על סטודנט,

שיבדוק מי האנשים שנראו על מסך הטלוויזיה במשך ארבע השנים האחרונות, בערוץ

הראשון ובערוץ השני. תקבל תמונה מענינת מאד. הרוב לא מופיעים כלל. זה מחדד את

החושים, מי שיש לו נטיה וחושים, יודע את האפיק. יש חברים שבאו לכנסת הנוכחית

ומצאו מהר מאד את האפיק שלהם, אם מצד שני תבחן מה התרומה הסגולית שלהם לכנסת -

מאומה או מעט.

הנושא הוא מקיף. נקים לענין זה ועדה מצומצמת שישתתפו בו כמה מחברי

הועדה, נציגי הרשות השניה ונציגי הרשות הראשונה, נבדוק איך להביא ליתר מודעות

בציבור לעבודת של הכנסת וועדותיה, ואיך לעשות את השידורים בצורה הוגנת ככל

האפשר.
ש' וייס
פעם ראשונה שאני מבקש להיות חבר בועדה.

היו"ר חי קורפו;

אתה כבר רשום. ביקשת כבר בישיבה קודמת.

אני מודה לנציגי הרשות השניה. הם עושים עבודה טובה מאד.
אי פורז
הם עדיין לא נציגי הרשות השניה, הם נציגי משרד ראש הממשלה. עדיין אין

יושב ראש למועצה הציבורית, והיא עדיין לא התכנסה אפילו לישיבה אחת.
היו"ר חי קורפו
אני מודה לנציגי הרשות השניה.

בסדר היום שלנו היתה גם הצעה לתיקון סעיף 13 לתקנון הכנסת. לא נדון בזה

הי ום.

היתה בקשה של יושב ראש ועדת העליה והקליטה לקבל הרשאה להציע הצעת חוק

מטעם הועדה בנושא שאיננו בגדר הנושאים שועדות הכנסת רשאיות ליזום בהם הצעות

חוק, על פי ההחלטה הקיימת היום. השאלה היא עקרונית. נדחה גם נושא זה.



ג. קביעת מסגרת דיון בהצעות לסדר-היום

היו"ר חי קורפו;

אנחנו צריכים לקבוע מסגרת הדיון בנושא "ההתקפי; הציבורית על ההתישבות

והחקלאות בעשור האחרון הינה אחת הסיבות לנדידה הקלה של התל-אביבים בלילות" -

הצעה לסדר-היום של חבר-הכנסת כ"ץ-עוז.

הוחלט שהדיון בנושא יהיה במסגרת של שעה.

אנחנו צריכים לקבוע מסגרת לדיון בנושא שהציע חבר-הכנסת ישראל קיסר:

"היערכות המשק והחברה לשעת חירום".

הוחלט שהדיון בנושא יהיה במסגרת של שעה.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 10:20)

קוד המקור של הנתונים