ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 12/02/1991

ערעורים על החלטת יו"ר הכנסת והסגנים שלא לאשר דחיפות הצעות לסדר-היום; קביעת הוועדה לדיון בנושאים שהועלו על שולחן הכנסת; שחרור מחובת הנחה על שולחן הכנסת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 75), התשנ"א-1991; שחרור מחובת הנחה על שולחן הכנסת חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון - תשדירי שירות ושידורי חסות), התשנ"א-1991; שחרור מחובת הנחה על שולחן הכנסתו מבקר המדינה (הוראת שעה), התשנ"א-1991; תלונת חבר הכנסת אוריאל לין על חריגה מסמכות של יו"ר ועדת הכלכלה

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב שלישי



נ וסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 194

מישיבת ועדת הכנסת

יום שלישי. כ"ח בשבט התשנ"א (12 בפברואר 1991), שעה 09:00

נכחו; חברי הוועדה; חי קורפו - היו"ר

ע י ברעם

ת' גוז י כסקי

מ' גולדמן

פי גרופר

שי דורון

צי הנגבי

שי וייס

רענן כהן

י צחק ל ו י

אי לין

חי מירום

מ"ז פלדמן

י' צבן

מי קליינר

ר' ריבלין

ח' רמון

א' רובינשטיין

ג י שפט

י י שפרי נצק

י' שריד
מוזמנים
חבר-חכנסת מ' נפאע

חברת-הכנסת שי ארבלי-אלמוזלינו

שי יעקבסון - מזכיר הכנסת

די לב - סגן מזכיר הכנסת

שי כרם - סגנית מזכיר הכנסת

ש' גוברמן - משרד המשפטים
י ועץ משפטי
צי ענבר
מזכירה
אי בן-יוסף
קצרנית
מזל כהן
סדר-היום
א. ערעורים על החלטת יו"ר הכנסת והסגנים שלא לאשר דחיפות הצעות

לסדר-היום.

ב. שחרור מחובת הנחה של חוקים על שולחן הכנסת.

ג. קביעת הוועדה לדיון בנושאים שהועלו על שולחן הכנסת.

ד. תלונת הה"כ אי לין על חריגה מסמכות של יו"ר ועדת הכלכלה -

המשך הדיון.



ערעורים על החלטת יו"ר הכנסת והסגנים

שלא לאשר דחיפות הצעות לסדר-היום
היו"ר ח' קורפו
אני פותח את הישיבה.

יש בפנינו תשעה ערעורים. הערעור הראשון הוא של חבר הכנסת יוסי שריד על
אי-הכרה בדחיפות הצעתו בנושא
"הויכוח הציבורי על יתרונותיו וחסרונותיו של

ההדר האטום".

אדוני סגן יושב-ראש הכנסת, בבקשה.
שי וייס
זה נושא שיושב באופן מדוייק וחופף על הצעת אי-אמון של חבר הכנסת צירלי

ביטון. לא זו בלבד, אלא שגם השר שהשיב בשם הממשלה הבין שזה יושב על זה באופן

מדוייק ונתן תשובה מפורטת על הענין הזה מבחינתה של הממשלה. אם נקבל את הערעור

הזה, אגב יש עוד 5-6 הצעות כאלה, אני חושב שאנחנו מפירים לחלוטין את כללי

המשחק שהיו מקובלים עד כה.
היו"ר חי קורפו
שוב אני חושב לטיעון המרכזי שלי. למה זה עובר כערעור לכאן? הנשיאות צריכה

לעשות דבר פשוט מאד, כשהדבר נוגד את התקנון, לא לדחות את הבקשה, אלא זה בכלל

לא צריך להיות מוגש.
שי וייס
יכול להיות שצריך ליצור פרוצדורה הדשה. אני חבר גם בוועדה הזאת לא מהיום

ואפילו מרכז את סיעתי כאן, ואני חבר גם בנשיאות יחד עם עוד 7-8 אנשים, ואני

יכול בהחלט לראות את שני המוסדות בתיאומם או באי-תיאומם. יתכן שיש כאן בעיה

יותר יסודית על רקע ערעורים למיניהם וצריך לפתור אותה לדעתי ברמה של שיחה בין

יושב-ראש ועדת הכנסת לבין יושב-ראש הכנסת. אם צריך לנקוט בצעדים תקנוני ים

ואחרים, אני חושב שהמוסד הזה והמוסד ההוא צריכים למצוא נוסחה. אנחנו נהגנו

במקרה זה כמו בכל המקרים של הצעת אי-אמון או הצעה רגילה. אתמול היה דיון מקיף

מאד עם 16 משתתפים בסוגיה הזאת והיתה תשובה לסוגיה הזאת. מכיוון שידענו שיש

הצעת אי-אמון, כמובן, לפי המסורת, לא אישרנו.
היו"ר חי קורפו
חבר הכנסת שריד, אני לא רואה אפשרות לאשר את הערעור.
י' שריד
תיכף נראה. קודם כל לאני לא מכיר סעיף בתקנון שמונע את האפשרות

הפרוצדוראלי ת הפורמלית להגיש ערעור בענין זה גם לאחר שהיתה הצעת אי-אמון בנושא

זה. יחד עם זה, אני חייב להודות, שכאשר הגשתי את הערעור לא הייתי ער לעובדה

שאחת מהצעות אי-האמון היא בדיוק בנושא הזה. מכיוון שאין לי טבע לטפס על

הקירות, אני מסיר את הערעור.
ר' ריבלין
מי לדעת היושב-ראש רשאי לסרב לקבל את הערעור?
היו"ר חי קורפו
יושב-ראש הכנסת. מערערים בפני היושב-ראש, היושב-ראש מעביר את הערעור

אלי נו.

י' שריד;

אין שום אסמכתא בתקנון לכך שמישהו מוסמך שלא להביא ערעורים לכאן. אמרנו

שכל הערעורים באים לכאן וכשיש נימוקים הגיוניים, בדרך כלל מקבלים את הערעור,

היו"ר חי קורפו;

אם התקנון אומר שאין אפשרות להגיש הצעה בנושא שנדון לפני כן, היושב-ראש

צריך להסיר את ההצעה.
י' שריד
השאלה אם זו היתה הצעה לסדר-היום. הצעה זה בגדר הצעה לסדר-היום ולא הצעת

אי-אמון.

הי ו"ר חי קורפו;

הצעת אי-אמון -זו הצעה לסדר-היום. הצעה לסדר-היום להביע אי-אמון לממשלה,

כך זה נקרא.
י' שריד
אני בכלל חושב ששכנוע הדדי עדיף על פני כל מיני סנקציות וסידורים

פורמליים. יש נימוק הגיוני אז אני מסיר את זה.
היו"ר חי קורפו
יש בפנינו ערעור של חבר הכנסת יאיר צבן על אי-הכרה בדחיפות הצעתו בנושא:

"קיצוץ במתן היתר עבודה בשבת".
שי וייס
זה גם כן ערעור מייצג. בנושא הזה היו אכן חילוקי דעות, ואני צריך לומר

שלא היתח התנגדות ממשלתית, עד כמה שזה מוזר אולי, לקיים דיון. אבל חילוקי דעות

גם בנשיאות מוכרעים בהצבעה וכתוצאה מזה הערעור הזה לא התקבל.
י' צבן
אני מבין שלא היו בנשיאות נימוקים רציניים.
שי וייס
היו לכאן ולכאן.
י' צבן
אני מציע לוועדה להצביע לא רק לפי מה שהמערער מנמק אלא גם לפי מה שנציג

הנשיאות מסביר. יש סיבה לדחיפות. יש כאן ענין ציבורי. יש כאן כל הקריטריונים.

אני רוצה לומר מה קומם אותי בענין הזה. אני בעד זה שיום השבת יהיה יום השבתון

הרשמי במדינת ישראל. אני בעד זה שרק במקרים מוגדרים וכדומה יוכלו לעבוד בשבת.

אבל כאשר בא מי שמופקד על המשרד הזה ואומר היום, במצב של אבטלה כזאת ובעיות

בשירותי הרווחה, גולת הכותרת של המאמץ שלי במשרד העבודה והרווחה זה לפעול

בנושא הזה. באיזה מצב? כשאנה נו עושים מאמצים להביא את המשק לנורמליזציה, ליתר

עבודה וכדומה, פתאם יש הזית השובה בשעה הזאת בדיוק לעצור מפעלים, ספק חיוניים

ספק לא היוניים, מלעבוד בשבת. זה לא רציני. צריך להעמיד את הענין על סדר-היום

ולבדוק את הנושא הזה.
היו"ר ח' קורפו
מי בעד קבלת הערעור של חבר הכנסת יאיר צבן? מי נגד?

הצבעה

הוחלט: לדחות את הערעור
י' שריד
אדוני היושב-ראש, בסעיף 85(א} בתקנון לענין העברת ערעור כתוב: "הצעה שלא

אושרה כדחופה יעביר אותה יושב-ראש הכנסת לפי בקשת חבר הכנסת שהגיש אותה להכרעת

ועדת הכנסת בדבר דחיפותה והיא תדון בכך בסעיף ראשון בישיבתה הקרובה". אין פה

שום שיקול דעת. בסך הכל לענין זה הוא קבע. הוועדה יכולה להגיד: מכיוון שהיה

דיון לא צריך לקבל את הערעור. אבל לי ושב-ראש אין שום שיקול דעת, בענין זה.
היו"ר חי קורפו
אני מבקש לקרוא סעיף יותר מתאים. סעיף 78(2). "ענין העומד לדיון בכנסת

באותו שבוע או שעמד לדיון או שהוצע כהצעה לסדר-היום תוך ארבעה שבועות שקדמו

למועד הגשת ההצעה אלא אם בינתיים חלו שינויים המצדיקים זאת מחדש באותו ענין".

אלה הנושאים שהיושב-ראש רשאי לא לקבל.
י' שריד
זה טיעון לוועדה.
היו"ר חי קורפו
אם ראה היושב-ראש, לא אם ראתה הוועדה.
י' שריד
אין לו שיקול דעת. לא כתוב פה: ישקול, יבדוק. כתוב: יעבירנה. עכשיו
בוועדה יעלה מישהו את הטיעון
זה היה לפני יומיים, לפני שבוע או שבועיים ואז

הוועדה תיקה את זה בחשבון.
היו"ר חי קורפו
אני רוצה לקרוא את הסעיף בשלמותו ואחר-כך תתווכח על חצד המשפטי. כתוב:

"הצעה לסדר-היום טעונה אישור יושב-ראש הכנסת, והוא רשאי שלא לאשר אותה אם

תוכנה או ניסוחה כוללים אחד מאלה:--
י י שריד
בסדר, ואז אני מגיש ערעור ואז הוועדה מחליטה אם לקבל אותו או לא. לענין
ההעברה אין לו שיקול דעת. כתוב
יעבירנה.
הי ו"ר ח' קורפו
בין הפריבילגיות של היושב-ראש לא לאשר לא כתוב אם הוא מצא שההצעה איננה

דחופה או איננה נוגעת לענין הציבור. הלא אלה שני הנימוקים להצעה דחופה לסדר-

היום. הם לא כתובים כאן.
י' שריד
אתן לך דוגמא. יכול להיות שהיושב-ראש יחליט לפסול הצעה דחופה לסדר-היום

בגלל העובדה שלפני שבוע היתה הצעה כזאת. יכול להיות שהמגיש חושב שהוא טעה

בשיקול הדעת. למה? או שזה בדיוק לא אותו נושא, או שבינתיים קרו דברים חדשים.

בגלל זה הוא מגיש את הערעור לכאן ובגלל זה ליושב-ראש אין שיקול דעת אם להעביר

או לא, כי זה בדיוק הערעור על שיקול הדעת של היושב-ראש. הרי זה ברור לגמרי.
היו"ר חי קורפו
נשב עם היושב-ראש ונלבן את הסעיפים. בסעיף הזה המאפשר לא לאשר לא כתובים

שני הנימוקים.
י' שריד
אבל אני מערער על שיקול הדעת שלו.
ר י ריבלין
לא מדברים על משפט מהותי, מדברים על טריבונל.
י' שריד
אתה מתאר לעצמך שהיושב-ראש גם יפסול וגם לא יגיש ערעור של חבר כנסת?
הי ו"ר חי קורפו
תלוי מה הפסיקה. הנימוקים להצעה לסדר-היום הם שניים. על הנימוקים האלה

אפשר לערער.
ר' ריבלין
נגיד שהיושב-ראש יבוא ויאמר שזה נופל בסעיף 78. לא דובים ולא יער. האם אז

יש לו שיקול דעת לא להעביר את זה לוועדה? היעלה על הדעת?
רי ריבלין
אם חבר הכנסת שריד סבור שנשתנו הנסיבות מיום שני ליום שלישי, אני מוכן

לשמוע את זה.
רי ריבלי ן
זו לא השאלה. השאלה היא מי הטריבונל שיכול לקבוע.
היו"ר חי קורפו
יש בפנינו ערעור של חבר הכנסת יצחק לוי על אי-הכרה בדחיפות הצעתו בנושא:

"שיבוץ מובטלים במקום הורים בבתי ספר ובמעונות יום כשלב להחזרת הנורמליזציה

במשק".

אדוני סגן יושב-ראש הכנסת, בבקשה.
שי וייס
אדוני היושב-ראש, זה נושא אחד מתוך מכלול מאד מגוון וססגוני של נושאים

מאד חשובים שקשורים להיערכות במצב הנוכחי. כמובן שכל אחד בוחר קטע או נותן לזה

כותרת אחרת. זו דרכה של הכנסת, זה בסדר. יש גם הצעת חוק וגם הצעה רגילה של חבר
הכנסת ישראל קיסר בנושא
ייההיערכות של המשק והחברה במצב חירום". לפיכך, שוב על

פי מסורת מוצקה, נושא שמופיע כהצעה רגילה, אנחנו לא מאשרים כדחופה.
יצחק לוי
אדוני היושב-ראש, אני רוצה לשאול
מהי ההצעה הרגילה שאליה מתייחס חבר

הכנסת שבח וייס?
שי יעקבסון
היערכות המשק לשעת חירום.
יצחק לוי
אני חושב שבהצעה הזאת יש כל הסימנים של הדחיפות ושל הענין הציבורי.
ש' וייס
סליחח, עוד משפט. לפני שבוע היה דיון מקיף על הענין הזה כאשר השר זבולון
המר הביא הצעת חוק בדיוק מכסה את הנושא הזה
שמירה בבתי ספר וכן חלאה. עכשיו

מכינים את החוק לקריאה שניה ושלישית.
י' שריד
זה נימוק יותר חזק.
שי ו י יס
היה לזה כיסוי מכל הכיוונים.



יצחק לוי;

אני חושב שיש בהצעה הזאת כל הנתונים של הצעה דחופה לסדר-היום. אני רוצה

לנמק מדוע שני הנימוקים שהועלו על ידי הנשיאות אינם רלבנטיים לענין. חוק אבטחת

מוסדות חינוך עסק באבטחת מוסדות חינוך בזמן רגיל, לא בשעת מלחמה, בא שר החינוך

והביא אלטרנטיבות מסויימות לאבטחת מוסדות. עד עכשיו האבטחה היתה בידי ההורים.

שר החינוך בא והציע אלטרנטיבות אחרות. החוק מציע לאפשר לרשויות המקומיות

להחליט אם האבטחה תיעשה על ידי חברות שמירה או על ידי הורים וכדומה.

ההצעה שלי מתייחסת למצב ההירום בו נדרשים להערכתי בין 10,000 ל-15,000

עובדים במשק לשבות מעבודתם יום יום וללכת לבתי הספר ולגנים כדי לשמור על

הילדים. אין לזה שום קשר עם החוק שהביא שר החינוך. החוק שהביא שר החינוך מדבר

על זמן רגיל, על זמן רגיעה, כשבדרך כלל מדובר על שמירה של הורה אחד.
י' שריד
אבל הדיון הוא על הכל.
יצחק לוי
הדיון לא היה על זה. אף אחד מהמשתתפים לא התייחס למצב החירום. היה מדובר

על המצב הרגיל, האם טוב להעביר את האבטחה מההורים לחברת שמירה או אם טוב

להעביר מההורים למתנדבים או לתלמידי כיתה י"ב.

לגבי ההצעה של חבר-הכנסת ישראל קיסר, זו הצעה לסדר מאד כללית. אני מתאר

לעצמי, לפי אופיו של המציע, שהוא יתייחס בעיקר להיבטים הכלכליים, ליחסי עבודה

וכדומה. אין לי ספק שבדיון בהצעה נושא החינוך לא יעלה.

אני חושב שהדבר כאן, מעבר לענין הנורמליזציה במשק, גורם גם לכך שהרבה

ילדים לא הולכים לבית הספר מכיוון שחלק מההורים חוששים, אין מספיק שמירה.

שמעתי הודעה ממנכ"ל משרד החינוך שמורידים את השמירה לחצי. גם אז מדובר בין

10,000 ל-15,000 עובדים שצריכים לבוא ולשמור בבתי הספר. אף על פי כן יש חששות

כאלה ואחרים.

יש 115,000 מובטלים בארץ, שמקבלים מהמדינה כטף. אפשר לעשות את הדבר בנקל,

כל מי שבא לחתום או לקבל את כספו, משובץ בבית ספר. מדוע לא לנקוט בשיטה כל כך

פשוטה ולשחרר את כל ההורים מהנטל הזה.

לכן אני חושב שהנושא מאד חשוב, מאד ספציפי. אינני חושב שהוא כלול בהצעתו

של חבר הכנסת ישראל קיסר.
י' שריד
יש לך קשרים עם השר המר, למה שלא תדבר אתו?
יצחק לוי
יש לי קשרים עם השר המר, ואני יכול לדבר אתו, לכל אחד מהחברים פה יש

קשרים עם השרים ויכולים לדבר איתם, ואף על פי כן, נושא דחוף צריך לעלות על

סדר-יומה של הכנסת.
היו"ר ח' קורפו
אם יש כבר הצעת חוק, האם היא לא תקדם יותר את הענין הזה אם היא תעבור

לוועדת החוקה, חוק ומשפט?
יצחק לוי
החקיקה היא ארוכה ומדובר בהצעת חוק לזמן רגיעה, פה לא מדובר בהצעת חוק

אלא בתקנה לשעת חירום ששר החינוך ושר העבודה והרווחה צריכים לסכם ביניהם. פה

מדובר על ענין שצריך לפתור אותו מחר,

שי וייס;

אדוני היושב-ראש, יש כאן עוד בעיה. במידה והוועדה תחליט לאשר וז ה כמובן

זכותה, יש לנו עוד מספר הצעות דחופות לסדר-היום שעוסקות בעוד איזשהו היבט של

היערכות במצב חירום. אם הכלליות של הצעת חבר הכנסת קיסר לא תופסת לגבי זה, היא

לא תופסת לגבי סט שלם ואנחנו למעשה פורצים פתח לכל ההצעות,
היו"ר חי קורפו
מי לקבלת הערעור של חבר הכנסת יצחק לוי על אי-הכרה בדחיפות הצעתו בנושא:

"שיבוץ מובטלים במקום הורים בבתי ספר ובמעונות יום כשלב להחזרת הנורמליזציה

במשק"? מי נגד?

ה צ ב ע ה

הוחלט: לדחות את הערעור הנ"ל

היו"ר חי קורפו;

יש בפנינו ערעור של חבר הכנסת יאיר שפרינצק על אי-הכרה בדחיפות הצעתו

בנושא: "התגברות הלחץ האמריקני לקיצוצים בשטחה של ארץ-ישראל".

אדוני סגן יושב-ראש הכנסת, בבקשה.
שי וייס
אדוני היושב-ראש, אתה יודע שלפי הרכב הנשיאות, רוב הנשיאות נגד קיצוץ
בשטחה של ארץ ישראל. על כל פנים, הענין הוא כזה
שר הבטחון בשליחות, שר החוץ

יוצא לשליחות ואנחנו באופן מסורתי, באותו שבוע, ששני האנשים המרכזיים שצריכים

להשיב על כך לא נמצאים כאן, לא מאשרים את הדחיפות. אין זאת אומרת, שבשבוע הבא,

אם החברים יעלו את הנושא בעקבות תשובה או בעקבות ההודעות שיהיו, שהדבר לא

יישקל מחדש. גם בזמנו כשראשי ממשלה קודמים לא היו כאן לא עשינו את זה. גם לפני

כמה שבועות, כאשר היתה סדרת הרצאות על נושא קליטת עליה והשר יצחק פרץ היה

בשליחות, ביטלנו אותן. אגב, כאן יש מספר של נושאים בכל מיני וריאציות. לפי

זכרוני יש בין ארבע לשבע הצעות שזקוקות לתשובת שני השרים האלה.
י י שפרי נצק
אני התפלאתי מאד שדחיפות הנושא הזה לא אושרה, מפני שבזמן האחרון התרבו

מאד ההתבטאויות של מדינאים בארה"ב ובאירופה שלפיהן עם סיום מלחמת המפרץ,

במסגרת הסדר החדש שיכונן, ישראל תצטרך לוותר על שטחים.



חבר- הכנסת וייס, נסיעתו של שר החוץ, היא הנותנת. דווקא נסיעתו עושה את

הנושא ליותר דחוף. הכנסת צריכה להביע את דעתה גם אולי כדי לרסן אותו. שמעתי

שגם למחנה השני יש הצעה לסדר היום באותו נושא. גם מבחינתם זה דחוף, כדי לדרבן

את ממשלת ישראל להתקפלות.
הי ו"ר חי קורפו
מי לקבלת הערעור של חבר הכנסת יאיר שפרינצק על אי-הכרה בדחיפות הצעתו

בנושא: "התגברות הלחץ האמריקני לקיצוצים בשטחה של ארץ-ישראל? מי נגד?

הצבעה

הוחלט: לדחות את הערעור הנ"ל
הי ו"ר חי קורפו
יש בפנינו ערעור של חבר הכנסת רענן כהן על אי-הכרה בדחיפות הצעתו בנושא:

גילוי הוליות ריגול במיגזר הערבי".

אדוני סגן יושב-ראש הכנסת, בבקשה.
שי וי יס
אדוני היושב-ראש, חברי הוועדה, הנושא בהחלט נושא בולט וחשוב. הענין הוא

ששלושת המקרים הם בטיפול משפטי, ואנהנו הסתובבנו עם הרבה לבטים על הגבול הדק

שבין סוב-יודיצה לחשיבות הנושא. לא כל כך בקלות הענין נדחה, אבל הוא נדחה.
רענן כהן
לפי דעתי הנושא דחוף מאד. ברקמת היחסים היהודית-ערבית ישנו מתח. רוב

ערביי ישראל מגלים תמיכה ונאמנות למדינת ישראל. הטיפול בחוליה הזאת יוצר עיוות

במערכת היחסים יהודית-ערבית. לכן בהצעה הזאת יש הזדמנות לממשלת ישראל להביע את

דעתה ולהביע תמיכה בערביי ישראל המגלים נאמנות למדינת ישראל. גם אנחנו כחברי

כנסת חייבים לתת לזה ביטוי. סיירתי בכמה ישובים ערבים. יש די מתח בקרב

האוכלוסיה שם. אני מבקש לאשר את דחיפות ההצעה.
היו"ר חי קורפו
מי לקבלת הערעור של חבר הכנסת רענן כהן על אי-הכרה בדחיפות הצעתו בנושא:

"גילוי חוליות ריגול במיגזר הערבי"? מי נגד?

הצבעה

הוחלט: לדחות את הערעור הנ"ל
היו"ר חי קורפו
חבר הכנסת עוזי ברעם מערער על אי-הכרה בדחיפות הצעתו בנושא: "עמדתה

הקיצונית של ירדן".

אדוני סגן יושב-ראש הכנסת, בבקשה.



שי וייס;

הנימוקים הם בדיוק הנימוקים שהשמעתי לגבי הנושא של חבר הכנסת שפרינצק.

כלומר, פה לא נכנסנו לתכנים, כי ללא ספק התכנים השובים ובולטים, אלא מפני ששר

החוץ ושר הבטחון אינם ואנהנו חשבנו שאחד משניהם צריך להשיב על ההצעה הזאת.
הי מירום
למה לא דחיתם לשבוע הבא כפי שאתם נוהגים?
שי וייס
הפסקנו לדחות לשבוע הבא בהנחה שאם זה יהיה בשבוע הבא ממילא זה גורר את

ההצעות של השבוע.
עי ברעם
השאלה מי ישיב על הערעור היא לא רלבנטית. ישנו השר מילוא, ישנו סגן שר

החוץ. הבעיה היא שלאחרונה היתה הקשחה פומבית וברורה בעמדה של ירדן. זה דבר מאד

דחוף, כי זה יכול גם להשפיע על מהלכים של ישראל. יכול להיות גם מהלך שישראל

וירדן יגיעו לידי עימות, זה דבר די מתקבל על הדעת. בשים לב למה שקרה בשבוע

שעבר, זו הצעה הכי דחופה והכי רלבנטית שיכולה להיות. היא עונה על כל

הקריטריונים של דחיפות.
היו"ר חי קורפו
מי לקבלת הערעור של חבר הכנסת עוזי ברעם על אי-הכרה בדחיפות הצעתו בנושא:

"עמדתה הקיצונית של ירדן"? מי נגד?

הצבעה

הוחלט: לדחות את הערעור הנ"ל
י י שפרינצק
חבר הכנסת שבח וייס נימק בשם הנשיאות את דחיית ערעורי. הבנתי מדבריו

שהענין נדחה מפני שעכשיו שר החוץ ושר הבטחון מקיימים שיהות בוושינגטון, אז

כדאי לנו לחכות עד שנשמע מה סוכם. עכשיו הנימוק נשמע לי יותר טכני. שר הבטחון

ושר החוץ אולי לא יהיו בזמן שהענין יידון ורצוי או טבעי שהם יענו, לכן יש טעם

לדחות. אני דברתי נגד ההנמקה הראשונה. אני שואל אותך, חבר הכנסת שבח וייס, מה

הנימוק שלך זה או זה?
היו"ר חי קורפו
חבר הכנסת שפרינצק, תנסה בשבוע הבא כששניהם יהיו פח.

יש בפנינו ערעור של הבר הכנסת מוחמד נפאע על אי-הכרה בדחיפות הצעתו

בנושא: "מצוקת העיתונות הכתובה והצורך בהגשת סיוע לעיתונות זו".

אדוני סגן יושב-ראש הכנסת, בבקשה.



שי וייס;

אנחנו חשבנו שיש להצעה זו אופי של חצעה רגילה.
מי נפאע
אני חשבתי שזה נושא מאז- ספציפי וחשוב, הרבה עובדים מפוטרים. יש מחסור

חמור במודעות בגלל המצב הנוכחי הקשה, ורוב העתונים חיים על מודעות. אני מקווה

שהמצב הזה יהיה זמני והכל יחזור לקדמותו. חשבתי שיש מקום לדיון בכנסת ולעזור

במידת האפשר לעיתונות.

חי מירום;

זח נכון. אילי תגיש את הצעתך כהצעה רגילה.

היו"ר חי קורפו;

מי לקבלת הערעור של חבר הכנסת מוחמד נפאע על אי-חכרה בדחיפות הצעתו

בנושא: "מצוקת העיתונות הכתובה והצורך בהגשת סיוע לעיתונות זו"? מי נגד?

הצבעה

הוחלט: לדחות את הערעור הנ"ל
הי ו"ר חי קורפו
יש בפנינו ערעור של חבר חכנסת האשם מחאמיד על אי-הכרה בדחיפות הצעתו

בנושא: "ביקורי השרים ארנס ולוי בארה"ב והמערכה המדינית".

אדוני סגן יושב-ראש הכנסת, בבקשה.
שי וייס
עמדת הנשיאות ברורה פה. הבהרתי אותה גם לגבי ההצעות של חברי הכנסת

שפרינצק וברעם.
היו"ר חי קורפו
אני מבין שחמערער איננו.

מי לקבלת הערעור של חבר הכנסת האדם מחאמיד על אי-הכרה בדחיפות הצעתו

בנושא: "ביקורי השרים ארנס ולוי בארה"ב והמערכה המדינית"? מי נגד?

הצבעה

הוחלט: לדחות את הערעור הנ"ל
היו"ר ח' קורפו
בפנינו ערעורו של חבר הכנסת חיים רמון על אי-חכרח בדחיפות הצעתו בנושא:

"התבטאויות אמריקאיות בנושא הסדר המדיני במזה"ת עם תום המלחמה במפרץ".

אדוני סגן היושב-ראש, בבקשה.
שי וייס
גם לגבי ההצעה הזאת אותו נימוק.
הי ו "ר חי קורפו
מי לקבלת הערעור של חבר הכנסת חיים רמון על אי-הכרה בדחיפות הצעתו בנושא:

"התבטאויות אמריקאיות בנושא הסדר המדיני במזה"ת עם תום המלחמה במפרץ"? מי נגד?

הצבעה

הוחלט: לדחות את הערעור הנ"ל

שחרור מחובת הנחה על שולחן הכנסת

חוק מבקר המדינה (הוראת שעה), התשנ"א-1991
היו"ר ח' קורפו
יש בפנינו שלוש בקשות לפטור מחובת הנחה. אחת מהן מתייחסת לחוק מבקר

המדינה, אשר בשל הנסיבות היא לא יכולה להגיש את הדו"ח ומבקשים לאפשר לה, אם

אני מבין נכון, לפצל את הדו"ח שלה לשני הלקים. הדבר הזה הובא בדחיפות כמובן.
י' שריד
זו בקשה של מבקרת המדינה?
היו"ר חי קורפו
זו בקשה של מבקרת המדינה, של הוועדה לביקורת המדינה בהסכמת הממשלה, זה

הונח אתמול על שולחן הכנסת.
ר' ריבלין
אין ספק שהחוק דורש דחיפות, משום שהאירועים גרמו לכך שמבקרת המדינה לא

תוכל להגיש דו"ח, ואם היא תצטרך להגיש את הדו"ח על פי התאריך שנקבע לה בחוק,

הוא יכול להיות דו"ח חפוז. יחד עם זאת, צריך לזכור שדחיית מועד לגבי מבקרת

המדינה יכול לשמש איזשהו סימן למשק כולו לבקש דחיית מועדים לגבי התחייבות של

כל אדם ואדם, איש כלפי חברו, דבר שלא ניתן לו בחוק הארכת מועדים כפי שנעשה

הדבר אחרי מלחמת יום כיפור או ביום אחר. יכולה להיווצר בתוך הציבור שאלה מדוע

למבקרת המדינה נותנים ולנו לא נותנים.
אי לין
מה הנימוקים שלה לבקשת הדחייה?
ר' ריבלין
הנימוקים בין השאר שהיו כמה ימים שהיא לא יכלה לעבוד, ובדרך כלל עובדים

עד שעה 12 בלילה. לאחר שהנימוקים האלה הובנו על ידי אנשי מבקרת המדינה כלא

מספקים מהטעם שכל אחד במשק יוכל לטעון כך, נאמר שהמבוקרים לא הספיקו להגיש את

תגובותיהם ולכן לא יכולה מבקרת המדינה להגיש את הדו"ח בלי שתיתן את זכות

הדיבור לכל אדם שחלילה נאמר לגביו דבר בדו"ה.



אין כל ספק שצריך לאשר את הענין הזה ואת דחיפותו. אבל יחד עם זה, צריך

לזכור שהדבר הזה מהווה סימן למשק כולו.

שי וייס;

מה אתה מציע?
ר' ריבלין
אנחנו כמחוקקים וכאנשי ציבור צריכים אחר כך לתת דין וחשבון מדוע דחו

למבקרת המדינה בחודש, ואתה שנתת צ'ק ולא יכולת להגיע בזמן לעבודה וספקים אחרים

לא נתנו לך את הכסף, לא דחו לך, אתה חייב לעמוד בזה.
היו"ר חי קורפו
הרי מה שאנחנו עושים זה לא שוללים את הדיון בקריאה הראשונה ואת

ההסתייגויות וההצבעות. כל מי שיש לו מה לומר לגופו של ענין, יוכל לומר את זה

בקריאה ראשונה.
ר' ריבלין
הוגשו כמה חוקים בנושאים משקיים שהממשלה לא רואה בהם דחיפות. למשל הדו"ח

לתשלום פיצויים לנפגעים כתוצאה מפעולות איבה. שר האוצר לא רואה בכך דחיפות.
יבואו אנשים ויאמרו
אנחנו שנפגענו מטילים, לא רואים בענייננו דחיפות ומבקרת

המדינה שמבקשת דחייה של חודש, הכנסת מיד רואה בזה דחיפות.

אם אמרתי דבר שהוא בבחינת שבירת קונסנזוס בתוך הוועדה, אני מבקש סליחה.

אבל בסך הכל אני חושב שההערה הזאת היא במקומה. צריכים כל החברים שמצביעים פה

לדעת את זה.

צ' ענבר;

הבעיה היא בכך, שלהבדיל מהדוגמאות שהביא חבר הכנסת ריבלין, על פי החוק

חייבת מבקרת המדינה להגיש את הדו"ח כולו לא יאוחר מ-14 בפברואר, שזה בעוד

יומיים. הצעת החוק מבקשת לאפשר לה להגיש את הדו"ח בשני חלקים. חלק אחד יוגש עד

ה-14 בפברואר ואילו החלק השני יומצא עד ה-20 במרץ. כך שבמקרה הזה אם הצעת החוק

לא תאושר יווצר מצב בלתי נסבל.

יו"ר חי קורפו;

מי לקבלת הבקשה? מי נגד?

הצבעה

הוחלט; לאשר את הבקשה הנ"ל



שחרור מחובת הנחה על שולחן הכנסת

חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 75). התשנ"א-1991
היו"ר חי קורפו
יש בפנינו בקשה דומה של ועדת הכספים המבקשת לאפשר להם להביא היום או מחר

את כל החקיקה הנוגעת לביטוח אבטלה. מפאת דחיפות הנושא הם מבקשים להקדים את זה.

זה מונח על שולחן הכנסת.

מי בעד? מי נגד?

הצבעה

הוחלט: לאשר את הבקשה הנ"ל

שחרור מחובת הנחה על שולחן הכנסת

חוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו (תיקון - תשדירי שירות

ושידורי חסות). התשנ"א-1991

הי ו"ר חי קורפו;

יש בפנינו בקשה שלישית של הרשות השניה. בעקבות פסק הדין שהיד; כנגד רשות

השידור השתמעה אפשרות החלה גם על הרשות השניה, מכיוון שכל היסוד שלח הוא החלק

הפרסומי. היא חיה מזה, לעומת הרשות הראשונה שאסורה על כך. היא מבקשת אותו דבר

כדי שהיא תוכל להמשיך בפרסום. שאם לא כן. בעקבות פסק הדין היא צריכה להפסיק

כבר מיד את הפרסום.
שי וייס
הם רוצים שינוי חוק?
חי ו"ר ח' קורפו
הם רוצים להוסיף פיסקה כדי שתשריין אותם על אותה הגבלה.
שי וייס
מי יביא את זה?
הי ו"ר חי קורפו
חברי הוועדה המיוחדת לרשות השניה.
י' שריד
זה נסיון להתחמק מפסיקת הבג"ץ?
היו"ר חי קורפו
שלא יבוא מחר מישהו לבג"ץ ויאמר
זה חל גם עליכם, מפני שבית המשפט לא

התייחס לרשות השידור, הוא דיבר בהכללה. יכול לחיות שזה יפול גם על הרשות

השניה. הרשות השניה בנויה על בסיס רכישת זכיונות לשידורים ולפרסום. על כן היא

חייבת להוציא את עצמה מכלל התחולה.

יצחק לוי;

זו הצעת חוק פרטית?
הי ו"ר חי קורפו
זו הצעת חוק פרטית, אבל התקבלה בוועדה המיוחדת לרשות השניה. כל חברי

הוועדה לרשות השניה הסכימו לזה.
ר' ריבלין
אני שמעתי מפי היושב-ראש בפעם שעברה שאנחנו לא יכולים לשחרר הצעות חוק

פרטיות מחובת הנחה.
היו"ר חי קורפו
פחות מי ומי ים כן.

מי לקבלת הבקשה? מי נגד?

הצבעה

הוחלט: לאשר את הבקשה הנ"ל

קביעת הוועדה לדיון בנושאים שהועלו על שולחן הכנסת
היו"ר ח' קורפו
יש צורך להחליט על מספר נושאים שהועברו אלינו ממליאת הכנסת לאילו מוועדות
הכנסת הם יופנו. הנושא הראשון הוא
"הפקעת אדמות ערבים כמדיניות ממשלתית",

הצעה לסדר-היום של חבר הכנסת רענן כהן. סגן שר הבינוי והשיכון הציע להעביר

לוועדה שתקבע ועדת הכנסת. נשמעה הצעה להעביר את זה לוועדת הכלכלה.

אדוני היועץ המשפטי, בבקשה.
צי ענבר
אין סיבה לסתור את דברי סגן שר הבינוי והשיכון.
הי ו"ר חי קורפו
מי להעברת הנושא לדיון בוועדת הכלכלי;? מי נגד?

הצבעה

הוחלט: להעביר את הנושא הנ"ל לדיון בוועדת הכלכלה
היו"ר חי קורפו
הנושא השני
"הכרזת הממשלה על יבוא 3,000 עובדים -זרים", הצעות לסדר-היום
של חברי הככסת
אורה נמיר, אברהם פורז, האשם מחאמיד, יצחק לוי ועבד-אלוהאב

דראושה. סגן שר הבינוי והשיכון הציע להעביר את ההצעות הנ"ל לוועדת העבודה

והרווחה, למר-ות שכל הנושאים הנ"ל נדונים בוועדת הכלכלה, אך השאיר את השיקול

לוועדת הכנסת.

היועצים המשפטיים ביקשו ממני לא להתבטא, המחלוקת היא בדבר אחד. ועדת

העבודה והרווחה עוסקת בענייני עובדים והיא גם עוסקת כיום בחוק עובדים זרים.

הנגיעה של ועדת הכלכלה היא מפני שזה נוגע לבנייה ונושא שיכון הוא בתחומה של

ועדת הכלכלה. הוועדה צריכה להחליט האם הנושא הוא עובדים זרים ולא חשוב באיזה

סקטור ובאיזה ענף או מכיוון שהנושא הוא בנייה ושיכון זה צריך ללכת לוועדת

הכלכלה.
אי לין
לפי דעתי, על סמך האינפורמציה שיש בפנינו, נושא זה צריך לידון בוועדת

העבודה והרווחה מסיבה פשוטה. מפני שאם נלך על פי ההגיון, שעובדים בענף הבניה,

זה ועדת הכלכלה, עובדים בביטוח הלאומי, זח בוועדת העבודה והרווחה - לא. כל מצב

העובדים ויחסי העבודה במשק נמצאים בוועדת העבודה והרווחה וחבל לפצל סמכויות.
ש' ארבלי-אלמוזלינו
על מה אנחנו דנים בנושא הבניה? על המחסור בכח אדם.
היו"ר הי קורפו
מי להעברת הנושא לדיון בוועדת הכלכלה? מי להעברה לוועדת העבודה והרווחה?

הצבעה

הוחלט: להעביר את הנושא הנ"ל לדיון בוועדת העבודה והרווחה
היו"ר הי קורפו
הנושא השלישי
הצעת חוק מס רכוש וקרן פיצויים (הוראת שעה), התשמ"ט-1989,

של חבר הכנסת חנן פורת, הכנה לקריאה ראשונה. סגן שר האוצר הציע להעביר את

הנושא הזה לוועדת החוקה, חוק ומשפט או לוועדת הכספים יחד עם שאר הצעות החוק

באותו נושא.
יצחק לוי
ההצעה של חבר הכנסת חנן פורת צריכה להשתלב בכל ההצעות האחרות בנושא

פיצויים, חיא לא תידון כהצעה בודדת, וכך הובהר גם במליאה, האם אפשר להמתין עד

שיגיע חוק הפיצויים המשותף, נראה לאיזו ועדה זה הולך ואז להצמיד את זה.
שי יעקבסון
זו גם היתה המשאלה של סגן שר האוצר.
היו"ר חי קורפו
אדוני היועץ המשפטי, חוק מס רכוש וקרן פיצויים, לאיזו ועדה הולך?
צי ענבר
לו ועדת הכספים.
היו"ר חי קורפו
חבר הכנסת יצחק לוי, הנה יש לך תשובה.

מי להעברת הנושא לוועדת הכספים? מי נגד?

הצבעה

הוחלט: להעביר את הנושא הנ"ל לדיון בוועדת הכספים
ר' ריבלין
בהסכמת יו"ר ועדת הכספים, דנה הוועדה לביקורת המדינה יחד עם אנשי מס רכוש

וקרן פיצויים בכל הנושאים של פיצויים לנפגעי פעולות איבה.



תלונת חבר הכנסת אוריאל לין על חריגה מסמכות של יו"ר ועדת הכלכלה
הי ו"ר חי קורפו
הנושא הבא שבסדר היום
תלונת חבר הכנסת אוריאל לין על חריגה מסמכות של

יושבת-ראש ועדת הכלכלה. בישיבה הקודמת שמענו את דבריו של חבר הכנסת אוריאל לין

עם אופציה לשמוע המשך. בבקשה.
אי לין
אני רוצה להציג את התמונה העבודתית וגם את המסקנות מבהינת תקנון הכנסת.

לדעתי נעשתה פה שרשרת של פעולות, אני בטוח בתום לב, על ידי יושבת-ראש ועדת

הכלכלה של חריגה מסמכותה כיושבת-ראש ועדה באי-הבאת הצעות של חברי לועדה להצבעה

או להעלאה לסדר-היום כפי שהיא מחוייבת על פי חוק.

בשנת 1989 העבירה הכנסת חוק פיקוח על מוצרים ושירותים, שעל פי החוק הזה

היה צריך לאשר צווים שהוגשו על ידי משרד התעשי ה והמסחר בוועדת הכלכלה. אכן,

משרד התעשיה והמסחר הגיש צווים, ועדת הכלכלה הקדישה הרבה זמן לדיון בצווים

האלה. מה שהיה צריך להיות הוא שהוועדה תכריע בענין הצווים על פי החלטת רוב

חבריה ואם לא ימצא הן בעיני משרד התעשיה והמסחר מה שהוועדה הכריעה, יקח את

הצווים בחזרה. במקום זאת, הפסיקה יושבת-ראש ועדת הכלכלה את הדיון בצווים האלה

על פי חוק שעבר בכנסת והגישה הצעת חוק פרטית שלה שהיא: חוק הפיקוח על מצרכים

ושירותים (תיקון - הצגת מחיר), התשנ"א-1990 שבעצם מבטלת או מייתרת חוק שהעבירה

הכנסת. הצעת חוק פרטית זו עברה במליאת הכנסת בקריאה טרומית והועברה לוועדת

הכלכלה. אני רוצה להדגיש, הצעת החוק הפרטית הזאת מבטלת את החוק שאותו העבירה

הכנסת ועושה את אותם צווים למיותרים.

לדעתי, יושבת-ראש הוועדה היתה צריכה לסיים את הדיון בצווים ולא לקדם הצעת

חוק פרטית שלה קודם שהסתיים הדיון בצווים, שכן אי-אפשר לשגע את המשק. מעבירים

בשנת 1989 חוק, המשק נערך בהתאם, הוא יודע שכבר הוגשו צווים, מתדיין על הצווים

ושנה וחצי אחרי זה מגישים פתאם הצעת חוק פרטית ואומרים לו: אנחנו עומדים לשנות

את כללי המשחק. נכון שמשרד התעשיה והמסחר לא היה מאושר מאותו חוק שעבר בכנסת,

אבל החוק עבר והוא חוק. משרד התעשיה והמסחר גם לא הגיש הסתייגות לאותו חוק

שעבר.

לאחר שהצעת החוק עברה בקריאה טרומית, הביאה י ושבת-ראש ועדת הכלכלה את

הנושא הזה לדיון ב-15 בינואר 1991. בפתח הדיון, בסגנון מאד יפה וברוח טובה

אמרתי: גברתי, יושבת ראש ועדת הכלכלה, אני מבקש לסיים את הדיון בצווים על-פי

החוק הקודם, ועד שלא נסיים את הדיון בצווים על פי החוק הקודם לא נמשיך לקדם את

הצעת החוק הפרטית שלך, כי יש סדר הגיוני בחקיקה, שכל אדם מבין אותו, שאתה לא

מפסיק פתאם דיון בחוק קיים ועובר להצעת חוק פרטית, מבטל חוק קיים ומפסיק דיון.

אני קורא מהפרוטוקול. אמרתי שהדבר מאד מסוכן ואני מציע שנעמיד את הצעתי להצבעה

כהצעה לסדר-יום. על זה השיבה לי יושבת-ראש ועדת הכלכלה: אני לא אעמיד להצבעה

שום הצעה. זכותו של היושב-ראש לקבוע את סדר הי רם ולנהל את הישיבה לפי ראות

עיניו. אין לי מה להצביע על נוהל דיון הישיבה. התחיל להתפתח ויכוה מה בעצם

אופי ההצעה שאני מציע, האם הצעתי היא הצעה לתוספת נושא לסדר-היום או שהיא

לקבוע את סדר הדיונים בהצעות שונות. אני מציע קודם זה או אחר כך זה. התערב

בדיון גם היועץ המשפטי של ועדת הכלכלה שהוא גם יועץ משפטי של ועדת הכנסת, ואני

מודיע כאן מראש, שהוא נתן תמיכה לעמדתה של יושבת-ראש ועדת הכלכלה, והערעור



שאני מגיש כאן הוא גם ערעור על חוות דעתו והבנתו המשפטית את התקנון, את רוחו

של התקנון ואת העקרונות שצריכים לעמוד ביסוד הדבר הזה. כך שבעצם מה שאני כאן

מביא זה לא רק ערעור על עמדת יושבת-ראש ועדת הכלכלה, אלא גם על הפרשנות המאד

מצמצמת, מאד פורמליסטית של היועץ המשפטי של ועדת הכלכלה, שלדעתי מעקר את כל

רוחו ותוכנו של תקנון הכנסת, ואני אסביר את דברי.

התחיל ויכוח קצת מפולמס מה אני בעצם דורש, האם אני דורש להוסיף נושא לסדר

היום או שאני דורש לקיים דיון בנושא אי ואחר-כך בנושא ב'. אמר היועץ המשפטי:

אתה לא יכול לבקש לקיים דיון קודם כל בנושא א' ובנושא בי, מה שאתה יכול לעשות

על פי תקנון- הכנסת זה לבקש להוסיף נושא לסדר היום של הוועדה. בהתאם לויכוח
שהתפתח אמרתי בצורה מפורשת
אכן, אני מבקש להוסיף נושא לסדר-היום של הוועדה,
ואמרתי באופן מפורש
אין אני מבקש שתעמידי את זה עכשיו להצבעה, תקבעי את את

הזמן שאת רוצה להעמיד את זה להצבעה.
הי ו"ר חי קורפו
כמה זמן עבר מאז שהוגשו הצווים?
אי לי ן
למעלה משנה. הצווים הוגשו ביולי 1989, וקויימו על הצווים מספר גדול של
ישיבות. אמרתי
אני מציע שבסוף הסעיף יהיה עוד סעיף לסדר-היום. חילקתי את
הצעתי להצבעה לשני חלקים
א. תוספת של נושא לסדר היום ואמרתי את זה במפורש

בויכוח שהתנהל. ב. ביקשתי גם שהוועדה תצביע על איזה נושא יידון קודם.

הנושא שאני ביקשתי, יושבת-ראש ועדת הכלכלה לא העמידה אותו להצבעה כלל וגם לא

העלתה אותו על סדר היום של הוועדה.

אאני חושב שכאן נעשו ארבע שגיאות וחריגה מהתקנון כבר בישיבה זו. א.

הסירוב להעלות את הצעתי להצבעה בכלל, אפילו את החלק הראשון שבו ביקשתי להוסיף

נושא לסדר-היום. אני חושב שהיתה שגיאה בכך שלא הוסיפו גם את החלק השני במה

לדון קודם. על פי ההגיון, אם לא דנים קודם באישור הצווים, מפסיקים לדון באישור

הצווים ועוסקים בהצעת חוק פרטית שמבטלת חוק קיים, אין שום משמעות לזה שמעלים

את הנושא שביקשתי לסדר-היום, כי הוא הופך להיות ריק מכל תוכן. כאשר בתקנון

הכנסת, בסעיף 103, מדובר על סדר יום הוועדה, ברור הוא שאם מעלים נושא לסדר-

היום, צריך שיהיה לדבר תוכן וממשות. השגיאה הראשונה היתה הסירוב הנחרץ להעלות

את הצעתי להצבעה.

השגיאה השניה היתה, שמה שביקשתי לא הובא לסדר-יומה של הוועדה. השגיאה

השלישית היתה, שיושבת-ראש ועדת הכלכלה בגיבוי היועץ המשפטי לא היתה מוכנה לדון

בשאלה איזה נושא יידון קודם. הדבר הרביעי היה, התעלמות מוחלטת גם של יושבת-ראש

ועדת הכלכלה וגם של היועץ המשפטי מסעיף 98 בתקנון, שהוא בהחלט נותן את הסמכות

לשליש מחברי הוועדה לקבוע את סדר דחיפות הדיונים בוועדות.
סעיף 98 אומר כך
"ישיבות דחופות של הוועדה יזומנו על ידי היושב-ראש לפי

יוזמתו או לפי דרישת שליש מחברי הוועדה או לפי דרישת הממשלה." שליש מחברי

הוועדה הנוכחים תמכו בהצעתי. אני ביקשתי לדון קודם כל בנושא הזה ולא לדון

בנושא אחר. ברור שביקשתי לדון בדחיפות בהצעתי. אבל גם זה לא הועמד להצבעה. שום

דבר לא הועמד להצבעה. היה מצב עובדתי שבו שליש מחברי הוועדה מבקשים להעלות

נושא לסדר-היום, מבקשים לדון בו בקדימות על פני נושא אחר ושום דבר לא מובא

להצבעה לוועדה, והנושא גם לא מובא לסדר יומה של הוועדה.



בשני דברים אין לי שום ספק. היא שגתה בכך שלא הביאה את הצעתי להצבעה

בוועדה. חובתה להביא אותה להצבעה בוועדה, אם לא בפתח הדיון אז בסיומו. אני

אמרתי מפורשות שלא איכפת לי מתי היא תביא את הצעתי להצבעה, גם בסיום הדיון.

דבר שני, שהיא בכלל לא הביאה את זה לסדר-יומה של הוועדה.

ימים ספורים לאהר מכן, ב-22 בינואר, מובאת הצעת החוק הפרטית של י ושבת-ראש
ועדת הכלכלה להצבעה בפני הוועדה. אמרתי שוב
גברתי היושבת-ראש, אני מציע באמת

ברוח טובה, מתוך כוונה ליצור עבודת צוות בוועדה, לא להיכנס יותר מדי לשאלות

פורמליות, אלא לתת תקופה בה נעשה מאמץ לסיים את הצווים על פי החוק. אם לא

נצליח, נחזור לדיון בהצעת החוק הפרטית שלך. סדר הגיוני, חוקתי.

אם כן, סירבה יושבת-ראש ועדת הכלכלה גם בשלב זה להביא את הצעתי להצבעה

והיא העמידה להצבעה דבר אחד ויחיד, את הצעת החוק הפרטית שלה להעברה לקריאה

ראשונה למליאת הכנסת. היה תיקו, שישה בעד שישה נגד. אז היועץ המשפטי של ועדת
הכלכלה אמר, שבשולי סעיף 138 לתקנון הכנסת כתוב
היו בוועדה דעות שקולות אם

להכין את ההצעה לקריאה ראשונה או להציע לכנסת להסירה מסדר-היום, תביא הוועדה

בנוסח כפי שהוגש על ידי חברי הוועדה.

אני קובע שלא היו כאן דעות שקולות בין שתי הצעות. לא היתה כאן שאלה אם

להכין את ההצעה לקריאה ראשונה או להציע לכנסת להסירה מסדר היום. לא עמדה בפני

הוועדה כל הצעה להסיר את ההצעה מסדר-היום. אני חזרתי על הצעתי לדון בצווים

האלה קודם שאנחנו דנים בהצעת החוק הפרטית של יושבת-ראש ועדת הכלכלה. על-פי

הפירוש הזה קבעו היועץ המשפטי של ועדת הכלכלה ויושבת-ראש ועדת הכלכלה שיש

להעביר את החוק למליאת הכנסת לקריאה ראשונה. אני טוען ששולי הסעיף הזה לא חל

על המקרה שבפנינו. לא יתכן שיושב-ראש ועדה יסרב להעמיד מול הצעתו שלו הצעה

נגדית של חבר ועדה אחר, יעמיד רק דבר אחד להצבעה, לאחר מכן יסתמכו על סעיף

פורמלי ויאמרו שעמדו כאן שתי הצעות לסדר. אף אהד מחברי הוועדה - אני מדגיש את

זה - לא הציע להסיר את החוק הזה מסדר היום. ההצעה היחידה היתה ההצעה שכבר

העליתי ב-15 בינואר וחזרתי עליה ב-22 בינואר, להעמיד להצבעה את הצעתי להוסיף

נושא לסדר היום וגם לדון בו בשלב יותר מאוחר. לפחות הצעתי להביא נושא לסדר-

הי ום בוודאי היתה חייבת לבוא להצבעה.

נושא שני, אם אפשר לקבוע את סדר העדיפות או לא, נתון לויכוח. לפי דעתי,

על פי התקנון, כדי שלתקנון יהיה ערך וממשות, כן צריך לקבוע סדר עדיפות, אחרת

אין ערך להעלאת נושא לסדר-יום אם דנים בנושא אחר שמרוקן אותו מכל תוכן. אבל לא

היתה שום הצעה נוספת אחרת. אני מוכרח לומר, שעל הפירוש הפורמלי הזה רגזתי ואני

מודה שגם קצת התערער אמוני בשיקול הדעת של היועץ המשפטי של הוועדה.

בתאריך 22 לינואר פניתי במכתב ובקשתי דיון חוזר על פי סעיף 110 לתקנון

באותו יום, כדי שגם דרישתי ובקשתי לדיון חוזר באותה הצבעה יובא מוקדם ככל

האפשר. המכתב הזה נמסר לוועדת הכלכלה ביד מאחר ורציתי שהוא יימסר מוקדם ככל

האפשר ולא דרך הדואר. אני מעביר העתק המכתב לוועדה.
שי ארבלי-אלמוזלינו
למי מסרו את המכתב ביד? אף אחד לא קיבל את המכתב.
אי לי ן
הם הניחו את זה ומסרו את זה ביד לוועדת הכלכלה. למחרת, חמישה מחברי

הוועדה הגישו בקשה נוספת לקיום ישיבה דחופה, הווי אומר על פי סעיף 98 לתקנון,

על מנת לקיים דיון דחוף בצווים על פי החוק הקיים. אני מעביר גם את הצילום מזה.

על הדרישה הזאת של חמישה מחברי הוועדה התקיים דיון דחוף. קבלתי תשובה בתאריך

28 בינואר מיושבת-ראש ועדת הכלכלה שאליו היא צרפה מכתב מהיועץ המשפטי של משרד

התעשיה והמסחר שבו הוא מודיע במכתבו, שמשרד התעשיה והמסחר מושך בחזרה את

הצווים שהוא הגיש לוועדת הכלכלה בתאריך 3 ביולי 1989.
א' רובינשטיין
עם כרו עליון כזה קשה להילחם.

אי לי ו ;

ב-28 לחודש נשלח אלי מכתב תשובה על דרישה לקיום דיון דחוף. אליו צורף מכתב של

היועץ המשפטי של משחד התעשיה והמסחר מ-23 לחודש, שבו הוא מודיע שהוא מושך את

הצווים שהוגשו על ידי משרד התעשיה והמסחר שתאריך 3 ביולי 1989- וכאן אומרת לי
יושבת-ראש ועדת הכלכלה
"נוכח האמור במכתב הזה אין בפני הוועדה צווים."

קודם כל אני רוצה לקבוע, כאשר היו שתי הישיבות, ב-15 וב-22 לחודש כן היו

הצווים בפני הוועדה, אפילו על פי תפיסתה של יושבת-ראש ועדת הכלכלה. המכתב הוא

מתאריך 23 לחודש. המכתב הזה נשלח באותו יום שהגשתי את הדרישה שלי לקיום דיון

דחוף. בדקתי, ולא במקרה הוא נשלח ב-23 לחודש ולא במקרה הוא נשלח בפקס. אני מעביר

גם את המכתב הזה ליושב-ראש הוועדה.

שגתה יושבת-ראש הוועדה. יש צווים בפני ועדת הכלכלה. הצווים שהונחו בפני ועדת

הכלכלה, לא הונחו רק ב-3 ביולי 1989. יש צווים מתוקנים מ-6 בנובמבר 1989. גם

היועץ המשפטי החדש של משרד התעשיה והמסחר וגם יושבת-ראש ועדת הכלכלה כנראה לא שמו

לב שיש צווים מתוקנים שגם הם היו בבירור מ-6 בנובמבר 1989 הוא משך רק את הצווים

מ-3 ביולי 1989. אני מעביר גם העתק מהצווים שהגיש משרד התעשיה והמסחר ב-6

לנובמבר, ואני רוצה לציין שבישיבה ב-22 בינואר אומר מר שרגאי, מי שייצג את משרד
התעשיה והמסחר
"לפי בקשת היושב-ראש בישיבה הקודמת העברתי טיוטת צו". כשאנחנו

שואלים אותו: האם אפשר בצווים האלה לדון על פי החוק הקיים היום, תשובתו היא: כן.

ובעמוד 4 של הפרוטוקול, גם היועץ המשפטי של ועדת הכלכלה, מר ענבר, אומר: התשובה

היא כן. אפשר לדון בטיוטת הצווים על פי החוק הקיים, לא אלה שהוגשו ב-3 ביולי אלא

אלה שהוגשו לאחר מכו ותוקנו. זאת-אומרת, שיש היום צווים בפני ועדת הכלכלה והיא

צריכה היתה להביא צווים אלה לדיון, משום שבמכתבי לא אמרתי: תעלי לדיון את הצווים
מיום 3 ביולי אלא אמרתי
תעלי את הצווים שהוגשו על פי החוק. והצווים מ-6 בנובמבר

גם הם הוגשו על פי החיה. ומה שנמשך אלה רק הצווים מ-3 ביולי.

לפי דעתי, נתפסה ירשבת-ראש ועדת הכלכלה לשגיאה בכך שהיא חשבה שאין צווים בפני

הוועדה, יש צווים שחייבים לקיים עליהם דיון דחוף.
א' רובינשטיין
אז היום הם ישכחו את זה. הרי יש הסכמה בין משרד התעשיה והמסחר לבין יושבת-ראש

הוועדה.
אי לי ן
נפגשתי עם היועץ המשפטי של משרד התעשיה והמסחר והעמדתי אותו על חומרת המעשה.

ב-23, על פי הזמנה, הוא שולח מכתב ויש צווים בפני חוועדה.
ח' רמון
מה אתה מבקש מהוועדה?
אי לין
אני חושב שהיא חייבת להביא לדיון בוועדה סיום הצווים על פי חוק קיים.
ח' רמון
מאיפה יש סמכות לוועדת הכנסת לחייב אותה?

הי ו "ר חי קורפו ;

יש לנו סמכות לעשות משהו על-פי התיקון של חבר הכנסת אמנון רובינשטיין.
א' רובי נשטיין
צריכים לעבור שישה חדשים.
היו"ר ח' קורפו
עברו שנה וחצי.
אי לין
הגוף המוסמך הוא ועדת הכנסת. ועדת הכנסת יכולה לקבל החלטות והיא מחייבת ועדות

אחרות לענייני נוהל וסדר.

אני מבקש לקבוע שיושבת-ראש ועדת הכלכלה שגתה וחרגה מסמכותה בכך שהיא סירבה

להעלות הצעה שלי לסדר יומת של הוועדה. זה דבר ראשון. אני מבקש לקבוע שהיועץ

המשפטי של ועדת הכלכלה שגת כשהוא חשב שהוועדה לא יכולה להחליט מה יידון קודם. אני

מבקש לקבוע שיושבת-ראש ועדת הכלכלה חרגה מסמכותה כשהיא לא קיימה דיון דחוף על פי

סעיף 98 לתקנון בהתאם לדרישה של חמישה חברי הוועדה. אני מבקש לקבוע שיושבת-ראש

ועדת הכלכלה והיועץ המשפטי של ועדת הכלכלה החליטו החלטה שיש בה חריגה מסמכות כשהם

פירשו פירוש לא נכון מה שנאמר בהערת השוליים בתחתית עמוד 52 לתקנון, שכן לא עמדו

שתי הצעות להכרעה בפני הוועדה. אני מבקש לקבוע, שברקע כל הדברים האלה עומד רצונה

של יושבת-ראש הוועדה לדחוף הצעת חוק פרטית. כאשר זה המצב וכאשר יושב-ראש הוועדה

הופך להיות אינטרסנט, הוא מחוייב בכללי זהירות ובכללי נוהל תקין לעילא ולעילא,

מעבר לכל מה שמקובל. אני מבקש לקבוע שאת תקנון הכנסת צריך לפרש לא בתפיסה

פורמליסטית מצומצמת שמעקרת את תוכן הדברים לחלוטין אלא שנותנת ממשות לתוכן

ההחלטות. אחרת אנחנו נעשה מתקנון הזה פשוט מלה ריקה, נעשה מזה מעשה ליצנות ומעשה

של התחכמות בשימוש בסעיפי התקנון. יש לנו קצת הגיון ואנחנו יודעים לאיזו מטרה

נכתבו סעיפי התקנון ומה צריך הסדר.

חבר הכנסת רמון , אני מבקש לקבוע שהפעולה הזאת כולה, משמעותה פגיעה חמורה

בחוקי הכנסת. מפעם לפעם פוגעים בחוקי הכנסת אנשים מחוץ לכנסת, אבל לא הייתי רוצה

שיושבי-ראש ועדות ינהלו מאבקים להעביר הצעות חוק פרטיות שבאות למחוק הצעות חוק

שהתקבלו על ידי כנסת ישראל. לא הייתי רוצה שזה יקרה, אבל זה בדיוק עולה מהמצב

הזה. בדיוק לכדי המצב הזה.

הי ו ייר ח' קורפו ;

חברת הכנסת ארבלי-אלמוזלי נו , יש לי בקשה אליך. אני לא אגביל אותך, אבל

תתמצתי את זה עד כמה שאפשר.

ש' ארבלי-אלמוזלינו;

אני אשתדל, למרות שגם הוא יכול היה לתמצת וחזר על הדברים שלוש וארבע פעמים.
הי ו ייר ח' קורפו
הערתי גם לו .
ש' ארבלי-אלמגזלינו
אני לא אלך בדרכו, גם לא בסגנון שלו. אני כבר שתים-עשרה שנים יושבת-ראש ועדות

בכנסת, שמונה שנים בוועדת העבודה והרווחה, ארבע שנים בוועדת הפנים, כמעט

שנתיים בוועדת הכלכלה. מעולם לא היו טענות נגדי על ניהול ישיבות, על חריגה

מסמכות,
היו"ר ח' קורפו
התקלקלת.
ש י ארבלי-אלמוזלינו
לא התקלקלתי. נשארתי נאמנה לכללים שנקבעו על ידי הכנסת, על ידי התקנון שלה

ועל ידי חוקיה. כך נהגתי תמיד. זה דבר אחד.

דבר שני, לא התביישתי מעולם, כשאנחנו דנים בחוקים, לשאול את היועץ המשפטי אם

מה שאני עושה אכן הוא נכון או לא ושיעמיד אותי על טעותי. כך נהגתי כל השנים וכך

אני נוהגת גם היום.

אבל פה יש דבר אחד. מה, אסור ליושב-ראש ועדה ליזום הצעת חוק פרטית בכנסת?

אסור לו לטפל בהצעתו כמו שהוא מטפל בהצעות חוק פרטיות אחרות? כמו שטיפלתי בהצעת

החוק הפרטית של חבר הכנסת אוריאל לין בנאמנות, ללא שום דחיות? על זה הוא לא יכול

היה להגיד מלה.
א' לין
את זה אני מוכן לאשר.
ש' ארבלי-אלמוזלי נו
על זה הוא לא אמר אפילו מלה של הערכה על צורת הטיפול של ועדת הכלכלה בנושא

הזה.

הצעת החוק התקבלה ב-1989 ועל פיה הובאו צווים. קיימתי הרבה מאד דיונים, כי

הייתי מעוניינת לקיים דיונים, ואני לא נוהגת סחבת בשום דבר, גם כאשר נושא לא

מקובל עלי והוא לא לרוחי. אבל אני חייבת כיושב-ראש ועדה לנהוג באובייקטיביות

ולטפל בעניינים כפי שמורה לי התקנון.

בצווים האלה דנו הרבה זמן. הצווים האלה לא היו לרוחו של משרד התעשיה והמסחר,

כי הצעת החוק שהתקבלה היינה מנוגדת לדעתו של משרד התעשיה והמסחר. חיו שני צווים.

אחד מקובל. השני, אשר בא לקבוע שיטה חליפית לסימון מחירים, לא מקובל. בדיונים

שקיימנו הגענו למבוי סתום בנושא הזה, ובשל כך גם הצעת החוק לא נכנסה לתוקף, כי

הוועדה התנתה שהחוק ייכנס לתוקף רק אם אם הצווים יאושרו וייכנסו לתוקפם. גם

ארגוני הצרכנים וגם משרד התעשיה והמסחר לא רצו להמשיך בדיונים על הצווים הללו

והציעו להגיש תיקון להצעת החוק.

בשעתו ביקשתי מחבר הכנסת דן תיכון שהיה מיוזמי החוק שיגיש תיקון להצעת החוק

והוא לא הגיש. לכן מצאתי לנכון להגיש הצעת חוק פרטית ובהחלט זו זכותי. היא עברה

בכנסת ברוב של 35 נגד 6. מה רוצה הגורל? אותם שישה חברי כנסת שהיו נגד בכנסת, הם

חברים בוועדת הכלכלה, ובראשם חבר הכנסת אוריאל לין שהחליט - וזו זכותו, אני לא

באה לחלוק על זה, לא באה לערער עליה - לטרפד את החוק ויהי מה ולקיים מלחמת חורמה

כדי שהחוק הזה לא יתקדם ולא יעבור.



כל הטיעונים שהביא חבר הכנסת לין הם לא עומדים בפני המציאות, והמציאות היא

כזאת. כשהתחלנו לדון הנושא עמד על סדר-היום כדת וכדין על פי התקנון. אני חושבת

שאיש לא יכול לערער, לא רק על זכותי כיושבת-ראש , אלא על זכותם של כל יושבי-ראש

הוועדות, לקבוע את סדר היום של הישיבה, ואני קבעתי את סדר היום של הישיבה. עם

פתיחת הישיבה ביקש חבר הכנסת לין הצעה לסדר. ומה היתה ההצעה לסדר שלו? ההצעה שלו
לסדר היתה
תעמידי מיד להצבעה מה עדיף ומה דנים קודם. הוא רוצת לדון קודם על

הצווים ואחר-כך לדון בהצעת החוק. אמרתי לו שיש תקנון וביקשתי גם מהיועץ

המשפטי שיתקן אותי אם אני אומרת לא נכון. התקנון אומר שזכותו של היושב-ראש לקבוע

את סדר היום. אני קבעתי את סדר היום ובזה דנים. אין נוהל כזה שעושים הצבעה כדי

לקבוע על מה דנים קודם, במה שלא עומד על סדר היום או במה שעומד על סדר היום. זו

לא היתה ישיבה דחופה. זו היתה ישיבה רגילה שנקבעה לה סדר-היום.

סעיף 103(א) לתקנון אומר: "סדר יום של ישיבת ועדה יקבע יושב-ראש הוועדה. חברי

הוועדה רשאים להוסיף הצעות לסדר-היום בהסכמת רוב הוועדה ובלבד שהדיון בהצעות אלו

יהיה לאחר הדיון בסעיפי סדר היום שיקבע יושב-ראש הוועדה". ואז אמרתי לו: אם אתה

רוצה שאעמיד להצבעה מה עדיף לדון קודם, זה בלתי אפשרי מכיוון שצריך לדון קודם כל

בסדר-היום. שאלתי אותו: אתה רוצה להעלות נושא לסדר היום שיידון בוועדה? הוא השיב:
כן. אמרתי לו
אם מעלים נושא נוסף בסדר-היום, הוא יידון לאחר שנמצה את הדיון

בסדר-היום שקבע יושב-ראש הוועדה וכך נהגתי באותה ישיבה.

לאחר שכל החבורה שהתנגדה יצאה, דנתי בנושא הצווים. הצענו, וזה היה הסיכום,

שמשרד התעשיה והמסחר יביא הצעה חדשה לגבי הצו, יעביר אותה לכל הגורמים הנוגעים

בדבר, יישב איתם וישמע את ההערות שלהם ויגיש את זה לוועדת הכלכלה לדיון. הוספתי

ואמרנו שלא נסיים את הדיון בהצעת החוק הפרטית בקריאה השניה והשלישית כל עוד לא

נסיים את הדיון בצו שיגיש לנו משרד התעשיה והמסחר. זה כתוב בפרוטוקול וזה בהחלט

מחייב אותי. בזה הסתיימה הישיבה. עוד לפני זה שאלו אותי החברים: את מקיימת הצבעה

על הצעת החוק? אמרתי: לא. בשבוע הבא יעמוד על סדר-היום: הצבעה על החוק. על אף

זאת נתתי להשמיע הערות פעם נוספת והעמדתי להצבעה את הצעת החוק. היה תיקו.

כששאלתי את היועץ המשפטי מה משמעות התיקו בהצבעה. הוא ציטט את סעיף 138(א) עמוד

52 על החלטה של ועדת הכנסת מיום 19 בפברואר 1980 יאמר מה שכתוב בתקנון, כאשר יש

קולות שווים, הצעת החוק לא תעבור כפי שהוועדה הציעה והכינה אותה, אלא כמות שהיא.

כשהיועץ המשפטי כך הודיע, חבר הכנסת לין לא קיבל את זה ולא רצה לקבל את זה. אבל

מה לעשות, יש תקנון ופועלים על פיו. הוא לא היה שבע רצון והתחילה שרשרת המלחמת

וההתכתשויות.

אני מודיעה בצורה שאיננה משתמעת לשתי פנים, מכתב ב-23 לחודש, כפי שטוען חבר

הכנסת לין, לא התקבל בוועדת הכלכלה. אף אחד לא קיבל מכתב כזה ביד.
היו"ר חי קורפו
זה מכתב לזימון ישיבה מיוחדת?
ש' ארבלי-אלמוזלינו
במכתב מה-23 לחודש נאמר
בהתאם לסעיף - בתקנון אני מבקש להביא להצבעה

בוועדה באחת מהישיבות הקרובות קיום דיון חוזר במועד שיוודע מראש על ההצבעה שנערכה

היום באשר להעברת הצעת החוק הפרטית של גברתי וכו'. מכתב כזה לא קיבלתי, ראיתי

אותו רק אתמול לאחר שמזכירת ועדת הכלכלה מסרה לי אותו.

בקשר לקיום ישיבה דחופה, ב-3 בפברואר כתב לי חבר הכנסת לין ואני עניתי לו,

שמאחר ומשרד התעשיה והמסחר משך את הצווים, אין לי צווים שאתם מבקשים לדון בהם פרט

לאותם צווים שהוחלט לדון בהם, נדון בהם. איזו ישיבה דחופה אני יכולה לקיים?

לא חרגתי משום סמכות. נהגתי על פי כל הכללים. אני מוכנה שיושב-ראש ועדת הכנסת

יראה את החוקים שעומדים על סדר יומה של ועדת הכלכלה, מה השארתי ונתתי עדיפות

להצעת החוק הפרטית שלי. אף פעם לא נתתי עדיפות להצעת חוק פרטית שלי, כי בכל יתר



הצעות החוק כבר דנו. מה פסול לדון בהצעת החוק שלי? מה עושה חבר הכנסת לין כשיש לו

הצעת חוק בוועדת החוקה, חוק ומשפט, הוא לא ידון בה בכלל? איזה מין דבר הוא זה?

בואו בבקשה, תבדקו גם את ועדת החוקה, חוק ומשפט.
אילו היועץ המשפטי היה אומר לי
כיושבת-ראש ועדה את לא נוהגת בסדר, את צריכה

לנהוג כך ואחרת, הייתי נוהגת על פי ההנחיות של היועץ המשפטי, כי הוא מפרש את

התקנון יותר טוב ממני. אבל הפרשנות שנתן היועץ המשפטי אישרה אכן שהצעדים שנקטתי

בהם אכן הם על פי התקנון. לכן אני לא רואה מה הגשת התלונה הזאת ומה כל הרעמים

והברקים האלה. אין היום צווים אשר הוגשו בשעתו על ידי משרד התעשיה והמסחר. הם

יגישו צו חדש, את זה סיכמנו ואנחנו נדון בצו שיוגש על ידי משרד התעשיה והמסחר.

בינתיים הם יושבים עם כל הגורמים הנוגעים בדבר, הם הפיצו ביניהם את ההצעה.
הי ו "ר ח' קורפו
גם על הצווים החדשים חלה הודעתך שלא תצביעי על הצעתך בקריאה שניה ושלישית?

צ' ענבר;

משרד התעשיה והמסחר התחייב כעת לעבד את הצווים עם הגופים השונים ולהגיש אותם

לאחר עיבוד עם הגופים השונים.

ש' ארבלי-אלמוזלינו;

מר שרגאי, מנהל חטיבת הצרכנות וממונה על הגנת הצרכן, ב-16 בינואר 1991. העביר

את נוסח הצו של משרד התעשיה והמסחר לכל הגורמים הנוגעים בדבר והוא ביקש, על פי

הסיכום של אורנה ישיבה שסיפרתי עליה, שנדון בצו שיגיש לנו משרד התעשיה והמסחר.
ביקשתי ממנו
קודם כל תשבו ביניכם, אולי תגיעו להסכמה ותגישו לאחר מכן את הצו

לוועדת הכלכלה והוועדה תדון בו.
הי ו "ר ח' קורפו
ואז הוא יקדים את הצעת החוק שלך?
ש' ארבלי-אלמוזלינו
בהחלט. אמרתי לך שכבר בשבוע הבא נדון בצו שמשרד התעשיה והמסחר הגיש לי ב-16

בינואר 1991.

לכן לא פסול להגיש תיקון להצעת חוק והיו דברים מעולם. למדתי מכם לא מעט במשך

השנים שאני בכנסת, מתקדימים שישנם. זכותי להגיש הצעת חוק וההצעה הזאת נתמכה על

ידי הממשלה, על ידי שר התעשיה והמסחר, על ידי ועדת השרים לענייני רקיקה, ואת זה

כותב היועץ המשפטי של משרד התעשיה והמסחר. יש שישה חברי כנסת שמתנגדים.

כל התעמולה שמנהלים כאן, כל הלובי שעושים, זה לגיטימי בהחלט. אבל ידידי היקר,

חבר הכנסת לין, כמי שמעריכה ומכבדת אותך, בוא תרד מהנושא הזה. למה לך כל המלחמות

האלה.
אי לין
פניתי אליך ברוח טובה כל הזמן וסירבת.
ש' ארבלי-אלמוזלינו
לא סירבתי, נהגתי על פי כל הכללים.



היו"ר ח' קורפו;

היועץ המשפטי, הוא חייב גם הסבר וגם תשובה לכמה דברים. בבקשה.

א' רובינשטיין;

יש לאקונה בתקנו ו הכנסת. ועדת הפירושים היא רק לגבי החלטות המליאה. לגבי

החלטות יושבי-ראש ועדות, אין לנו מוסד של פירוש. זאת הבעיה.
אי לין
זה לא פירוש. בוועדה שלי התקבלה החלטה להעביר לקריאה ראשונה, היתה הצבעה. מה

תעשה? תגיד שאין סמכות לאף אחד לסתור את העובדות?
הי ו "ר חי קורפו
חברי הכנסת, נתתי את רשות הדיבור למר ענבר.

צ' ענבר;

ראשית, אני מבקש, הואיל והותקפתי באופן אישי, לפחות לאפשר לי לדבר בלי

הפרעה.

שנית, מהאשמות שהוטחו בי, אני בהחלט מודה באשמה אחת ברורה. אני מודה באשמה

שאני מפרש את תקנון הכנסת בצורה פורמלית. זה נכון. אני סופר-פורמלי . יש לי דעה

שעל פיה אם התקנון לא יתפרש בצורה פורמלית, אז כל מיני אינטרסנטים יעוותו אותו,
ולכן אני אומר
צריך לדבוק בתקנון.

עכשיו ניגש לענין שבפנינו. נכון שחברת הכנסת ארבלי-אלמוזלינו הגישה הצעת חוק

שבאה לסתור את הרווק הקודם. אני גם יודע שבדרך כלל כל הצעת חוק שמגישים היא באה

כדי לשנות חוק קיים. גם במקרה הזה, הצעת החוק באה לשנות חוק קיים. הדיון בצווים

שהגיש משרד התעשיה והמסחר, הגיע למבוי סתום עוד בטוף 1989. זה לא שחברת הכנסת

ארבלי-אלמוזלינו הגישה הצעת חוק כשהיה דיון בצווים, אלא כאשר, בסוף 1989 הגיע

הדיון בצווים למבוי סתום בוועדה-

הי ו "ר ח' קורפו ;

למה הדיון בצווים הגיע למבוי סתום?

צ' ענבר;

כי לא היתה אחידות דעים. היה ויכוח והוועדה נחלקה.

הי ו "ר ח' קורפו ;

היתה הצבעה?

צ' ענבר;

לא היתה הצבעה. דיון בצו אחד הסתיים. דיון בצו השני לא הסתיים.
א' לין
לא היה מבוי סתום. פשוט היה רוב נגד היושב-ראש.



צ' ענבר;
יכול להיות. אני רק אומר
הצעת החוק הוגשה שנה אחרי שהדיון בצווים הופסק

בוועדה. אני לא נכנס לזה באשמת מי, לא מעניין אותי באשמת מי. מבחינה עובדתית היתה

שנה הפסקה בין הדיון בצווים לבין הגשת הצעת החוק שהיתה על דעת שר התעשיה והמסחר.

בישיבה ב-15 בינואר הציע חבר הכנסת לין קודם כל לדון בצווים. הדיון בצווים לא

היה על סדר היום. הדיון בהצעת החוק כן היה על סדר היום. יושבת-ראש הוועדה שאלה

אותי אם היא חייבת לקיים על דרישה כזאת הצבעה בוועדה. תשובתי היתה, שבענין כזה של

סדר-היום, היא איננה חייבת להעמיד להצבעה מה יידון קודם. אני לא אמרתי שהוועדה לא

יכולה להחליט מה יידון קודם. אם זה היה מועמד להצבעת הוועדה, היא היתה מחליטה.

אבל אמרתי, וזה כפי שהצגתי בדיון הקודם, השאלה התקנונית הראשונה שעומדת בפני ועדת
הכנסת היא
האם כשחבר כנסת מביא הצעה משלו, חייב היושב-ראש להעמיד להצבעה האם

הצעת החבר תידון לפני ההצעה שלו לסדר-היום. דעתי היא, שיושב-ראש ועדה רשאי להגיד:

הצעה של חבר הכנסת, נוהגים על פי סעיף 103. דהיינו, אפשר להביא אווזה לדיון לאחר

הדיון בסעיפי סדר היום שקבע יושב-ראש הוועדה. מביא כאן חבר הכנסת לין את סעיף

98. סעיף 98 לא שייך לכאן. סעיף 98 מדבר על זימון ישיבה דחופה. כאן מדובר במפורש

על סעיף 103.

ואכן יושבת-ראש הוועדה, בניגוד למה שנאמר כאן על ידי חבר הכנסת לין, לאחר

מיצוי סדר-היום העלתה בסוף הדיון את הנושא של הצווים. לא זאת אף זאת. כל מי

שיספור את מספר הדפים יראה שלדיון בצווים הוקדשו יותר עמודים ויותר זמן מאשר

לדיון בהצעת החוק של חברת הכנסת שושנה ארבלי-אלמוזלינו.
אי לין
ישיבה מאיזה יום ובאילו עמודים?
צ' ענבר
בדיון ב-15 בינואר 1991. מעמוד 11 מתחילים לדון בצווים. אומרת הי ושבת-ראש:

סיכמנו שקודם כל נדון בחוק הזה, לאחר מכן נעבור לדון בהצעה לסדר של המתנגדים

כסעיף נוסף. ואז מבקש חבר הכנסת גל את ההסבר על הצווים. כאן מתחיל הדיון עד עמוד

19, כאשר סיום הדיון הוא, שמר שרגאי צריך לזמן את כל הגורמים לדיון על הצו. אומרת
היושבת-ראש בעמוד 18
במשך השבוע הזה תזמנו אותם, תשבו איתם, תגיעו איתם להבנה.
ומסכמת היושבת-ראש
על החוק תהיה הצבעה רק בשבוע הבא. שבוע לאחר מכן נקיים את

הדיון על הצו עצמו בהשתתפותכם. אז גם תהיה לנו הטיוטה מטעם משרד המסחר והתעשיה

שישלח אלינו בצורה רשמית ומוסמכת.

לנושא הראשון, אני מציע לוועדת הכנסת לקבוע שיושב-ראש ועדה אינו חייב להעמיד

להצבעה הצעה להוסיף נושא ולהקדים אותו על פני נושאים בסדר-היום. זכותו של

היושב-ראש להחליט בעצמו.
הי ו "ר ח' קורפו
זה מקובל על חבר הכנסת לין.
ש' ארבלי-אלמוזלינו
על זה היה כל הויכוח.
צ' ענבר
על זה היה כל הויכוח. ב-22 לחודש נערכה ישיבה להצבעה על הצעת החוק והיה

ברור שההצבעה הזאת נערכת על הנוסח שהוכן בוועדה. הוועדה דנה בהצעת החוק, ואני

קורא מפרוטוקול ועדת הכלכלה מ-22 בינואר, עמוד 8. "חברי הכנסת אני רוצה להעמיד את



הצעת החוק להצבעה, כלומר לאשר את הצעת החוק בקריאה מוקדמת על מנת שהיא תעבור

לקריאה ראשונה." מה יכול להיות יותר ברור מזה, והאם נוהגים בוועדה כלשהי אחרת?

"זו ההצעה שאני מעמידה להצבעה. מי בעד? מי נגד? הצבעה.

הי ו "ר חי קורפו;

לא הבנתי, היא רוצה להעלות את זה לקריאה טרומית כהצעת חוק פרטית?
צ' ענבר
על מנת שהיא תעבור לקריאה ראשונה. היה דיון מוקדם. ההצעה הועברה לוועדה אחרי

קריאה טרומית. הוועדה דנה, הכינה תיקונים והכינה נוסח לוועדה.

היו"ר ח' קורפו ;

אבל ארגה אמרת להעביר לקריאה טרומית.

צ' ענבר;

לאשר את הצעת החוק בקריאה מוקדמת, אומרת היושבת-ראש, על מנת שהיא תעבור

לקריאה ראשונה. זו ההצעה שאני מעמידה להצבעה בוועדה. מי בעד? מי נגד? הצבעה. בעד

6, נגד 6. בכל הוועדות שאני השר/תפתי, לא ראיתי שהצבעה על העברת חוק נעשית בצורה

אחרת. מצביעים מי בעד, מי נגד. אבל כשראיתי שיש פה הרגשה כאילו הצעת החוק נפלה כי

היא לא קיבלה רוב, הבהרתי ואמרתי, שבהתאם להחלטת ועדת הכנסת מ-19 בפברואר 1980,

הצעת החוק תובא לקריאה ראשונה בכנסת בנוסח שהוצע על ידי חבר הכנסת המציע. ואז אמר

חבר הכנסת לין: מה זאת אומרת? אמרה היושבת-ראש: הצעת החוק עוברת לקריאה ראשונה.
אומר חבר הכנסת לין
הרי לא היה רוב להעביר זאת לקריאה ראשונה. כלומר, הביו חבר

הכנסת לין שמדובר בהבאת הנוסח הזה לקריאה ראשונה. אמרתי : בהתאם להחלטה, משמעות של

דעות שקולות היא כי הנוסח שהוכן בוועדה לא עבר. אומר חבר הכנסת לין: אני רוצה

לומר, שאני חולק על הפרשנות של היועץ המשפטי - כי מאותו רגע, כפי שהוא הצהיר כאן

בוועדה, גם התערער אמונו ביועץ המשפטי של הוועדה - אני לא מקבל את הפרשנות הזאת,

זוהי פרשנות לא נכונה, מה שכאן עמד להצבעה לא היו שתי הצעות שקולות. מה שכאן עמד

להצבעה היה האם להעביר את החוק הזה לקריאה ראשונה מול אלה שהצביעו נגד העברתו. את

זה אומר חבר הכנסת לין, לא אני אומר את זה. מה הדין כשיש תיקו בין אלה שהצביעו

בעד ואלה שהצביעו נגד העברתו, כדברי חבר הכנסת לין? התוצאה היא לפי דעתי,

שמעבירים לקריאה ראשונה את הנוסח המקורי של הצעת החוק.

הנקודה האחרונה שאני רוצה לומר היא, שהצו מ-6 בנובמבר 1989 אינו אלא אחד

מהגלגולים שהוצאו ביולי. צווים מהסוג הזה יש להם טיוטות, וזאת טיוטה. אבל הפניה

והצו המקורי הם מיולי, ואת זה משרד התעשיה והמסחר משך בחזרה.

לדעתי אלה שתי הסוגיות המשפטיות, בדיוק כמו שהצגתי אותן בפעם הקודמת.
הי ו ייר חי קורפו
אני רוצה להציע הצעה. אם היא קבילה עליכם אז נסיים את הענין הזה. אני חושב

שלאור הודעתה של יושבת-ראש ועדת הכלכלה שהחוק שלה לא יובא לקריאה שניה ושלישית

לפני שיידונו הצווים ויוחלט עליהם - ואם היא תחליט לא לקבל אותם יש גם כן

פרוצדורה מה לעשות - הנושא במהותו מצא את פתרונו.

עכשיו יש מספר בעיות שהעלה אותן חבר הכנסת לין שכדאי שהוועדה תיתן את דעתה

עליהן. כמה מן הדברים לא מעוגנים או שיש לאקונה. אני חושב שבדברים האחרים יש

פתרונות. אני חושב שיש פתרונות בתקנון ויש פתרונות בתקדימים וצריך לנהוג על פיהם.

כך שאם נרצה לתקן, כדאי היה, חבר הכנסת לין, שתתמצת את הבעיות הפורמליות שאתה

מעלה אותן שהן ראויות לתיקון למען מה שיקרה בוועדות בעתיד.



בנושא הקונקרטי, אני חושב שאפשר להסתפק במיצוי הזה. אני מבקש לא להאריך יותר.

אי לין;

אני חושב שלא הועברה הצעת הרווק הפרטית לקריאה ראשונה על פי התקנון. אני הושב

שהיא היתה חייבת להביא את הצעתי להצבעה, משום שזו היתה הצעה לתוספת סעיף לסדר-יום

ולא רק מה יידון קודם.
היו"ר ח' קורפו
תודה רבה, ישיבה זו נעולה

הישיבה ננעלה בשעה 11:05

קוד המקור של הנתונים