ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 03/12/1990

בקשה לרביזיה בהחלטת הוועדה בדבר קביעת ועדת החוקה, חוק ומשפט לדון בהצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מסי 25), התשנ"א-1990; בקשת ועדת הכספים לשחרר מחובה הנחה את הקריאה השנייה של חוק ניירות ערך (תיקון מס' 11), התשנ"א-1990, ביום הנחתו מחדש; הצעה לתיקון חוק חסינות חברי הכנסת - מניעת פעילות של חברי הכנסת בגופים ורשויות ממשל; הצעת הוועדה למיכסת הצעות אי-אמון לממשלה

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 168

מישיבת ועדת הכנסת

יום שני, ט"ז בכסלו התשנ"א (3 בדצמבר 1990). שעה 10:00
נ כ רז ו
חברי הוועדה: ח' קורפו - יו"ר

ע ' ברעם

ת' גוז' נסקי

מ' גולדמן

מ' גפני

ש' דורון

צ' הנגבי

ש' וייס

ר' זאבי

רענן כהן

יצחק לוי

א' לין

חי מירום

י י עזרן

מ"ז פלדמן - במקום חבר-הכנסת מ' פרוש

י' צבן

י י צידון

א' רובינשטיין

ח' רמון

ג י שפט

י' שריד
מוזמנים
ש' יעקבסון - מזכיר הכנסת

ש' כרם - סגנית מזכיר הכנסת

ד' לב - סגן מזכיר הכנסת

שי ג וברמן - משרד המשפטים
י ועץ משפטי
צ' ענבר
יועץ משפטי
א' דמביץ
מזכירה
א' בן-יוסף
קצרנית
אי זכאי
סדר-היום
1. הצעה לתיקון חוק חסינות חברי הכנסת - מניעת פעילות

של חברי הכנסת בגופים ורשויות ממשל.

2. בקשה לרויזיה בהחלטת הוועדה בדבר קביעת ועדת החוקה,

חוק ומשפט לדון בהצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 25)

התשנ"א-1990.

3. הצעת הוועדה למיכסת הצעות אי-אמון לממשלה.

4. בקשת ועדת הכספים לשחרר מחובת הנחה את הקריאה השניה של

חוק ניירות ערך (תיקון מס' 11), התשנ"א-1990.

ביום הנחתו מחדש.



הצעה לתיקון חוק חסינות חברי הכנסת - מניעת פעילות

של חברי הכנסת בגופים ורשויות ממשל

היו"ר ח' קורפו ;

אני פותח את הישיבה. בשעה טובה גיבשנו את הנוסח הסופי של רווק חסינות חברי

הכנסת. יש תיקון בנוסח הסופי מהשבוע שעבר. אני מוכן לעבור בקריאה על כל החוק.

אני מציע שנגיש אותו כמות שהוא. אחרי שיחזור אלינו נעסוק בהצעות לתיקונים.
א' לין
אני מקבל שנעביר את החוק כמות שהוא ונדון בכך לאחר שזה יעבור בקריאה הראשונה.

אז תהיה לנו קשת רחבה יותר של דעות. יש להיזהר מהחלה רטרואקטיבית. אם זה פוגע

באנשים שכיום יש להם מישרות, אני מציע שזה ייכנס לתוקף רק בתום תקופת כהונתה של

הכנסת הזאת.

היו"ר ח' קורפו ;

לא מדובר במישרות, מדובר בתפקידים.

אני מציע שתעיינו בחוק. תראו שלא חל בו שינוי מהנוסח שהוגש בפעם הקודמת,

מלבד הסיפא שליטשנו אותה, להוראת מעבר ש"הוראת סעיף 13ב(א) לא תחול על חבר-הכנסת

הממלא תפקיד כנבחר ברשות מקומית ביום תחילתו של חוק זה". זה השינוי .

אני מעמיד זאת להצבעה, מי בעד הצעת החוק כפי שהונחה לפנינו? מי נגד?
ש' וייס
אני נגד כל היוזמה.

ה צ ב ע ה

הוחלט להגיש את ההצעה לתיקון חוק חסינות חברי הכנסת לקריאה ראשונה

בקשה לרוויזיה בהחלטת הוועדה בדבר קביעת ועדת החוקה, חוק ומשפט

לדון בהצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מסי 25), התשנ"א-1990

יש בקשה של יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט לעשות רוויזיה על קביעת ועדת

החוקה, חוק ומשפט לדון בהצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 25), התשנ"א-1990.

בבקשה, חבר-הכנסת אוריאל לין.
א' לין
אני מבקש להעביר את החוק שנוגע לענין הסדרים של תעבורה בשבתות לוועדת הפנים.

זה לא נושא שוועדת החוקה צריכה לעסוק בו.
הי ו "ר ח' קורפו
אני מעמיד זאת להצבעה.
י' שר י ד
היועץ המשפטי רוצה לומר משהו.
היו"ר ח' קורפו
אנחנו ועדה. היועץ המשפטי רק נותן לנו עצות.

רענן כהן ;

אנחנו רוצים לשמוע את היועץ המשפטי.
היו"ר ח' קורפו
כבר עסקנו בסוגיה הזאת.
ש' וייס
רוצים התייעצות סיעתית.

י' שריד;

התייעצות סיעתית.

היועץ המשפטי רוצה לדבר.
היו"ר חי קורפו
סדר היום נמצא גם בידי היועץ המשפטי. אם יש לו מה להעיר, מן הנכון הוא שיעיר

זאת קודם ליושב-ראש.
י' שריד
תדבר אתו לפני הישיבה. כחבר ועדה אני רוצה לשמוע את דעתו.
היו"ר חי קורפו
יש נהלים תקינים בעבודת הוועדה וצריך להקפיד עליהם.

י' שריד;

אני לא מתנגד שתברר עם היועץ המשפטי את הנהלים.

רענן כהן ;

על-פי התקנון, האם כחבר הוועדה מותר לי לשמוע אותו? אני פונה ליועץ המשפטי.

בשביל מה הוא יושב כאן?

היו"ר ח' קורפו;

אתה לא יכול לפנות ליועץ המשפטי, אתה צריך לפנות ליושב-ראש.
רענן כהן
אני מבקש דרך היושב-ראש לשמוע את דעתו של היועץ המשפטי.
היו"ר ח' קורפו
אנחנו נדחה זאת לשבוע הבא, אז נחזור לדון בכך.
ש' וייס
נסי ו ו לגנוב הצבעות.
א' לין
הייתי מציע שבבל זאת נגמור את העניו היום.
י' שריד
אני משער שאם נשמע את חוות דעתו של היועץ המשפטי, נשקול מחדש את בקשתנו

להתייעצות סיעתית.

הצעת הוועדה למיכסת הצעות אי-אמון לממשלה
היו"ר ח' קורפו
אנחנו עוברים לסעיף השלישי בסדר-היום: הצעת הוועדה למיכסת הצעות אי-אמון

לממשלה. בסוגיה הזאת עסקנו כבר במספר ישיבות והיו בפנינו מספר הצעות.
י' שריד
בשכתוב הצעת הוועדה, באיזו ועדה הדברים אמורים?

היו"ר ח' קורפו ;

הצעת ועדת הכנסת לקביעת מיכסות.
י' שריד
ועדת הכנסת החליטה על הצעה?
היו"ר ח' קורפו
יש הצעה, לא החלטה.
י' שריד
של מי ?
היו"ר ח' קורפו
של יושב-ראש הוועדה.

י' שריד ;
אז תכתוב
הצעת יושב-ראש ועדת הכנסת, אבל לא הצעת הוועדה.
היו"ר ח' קורפו
יש כמה הצעות, של חבר-הכנסת חגי מירום, של חבר-הכנסת יצחק לוי- - -
י' שריד
בסדר. אז תכתוב: הצעות בוועדת הכנסת, כי אין הצעה של ועדת הכנסת. תכתוב
בבקשה
דיון על הצעות בוועדת הכנסת לענין קביעת מיכסות להצעות אי-אמון.
היו"ר ח' קורפו
דיון וגיבוש הצעת הו ועדה לקביעת מיכסות להצעות אי-אמון .

י' שריד;

יפה.
היו"ר ח' קורפו
בוועדה היו מספר הצעות. יש הצעה של יושב-ראש הוועדה שסיעה או שתי סיעות

שמספר חבריהן אינו פהות משמונה או עשרה חברי כנסת, רשאים להציע לסדר-היום סעיף של

הצעת אי-אמון לממשלה.

היינה הצעה של חבר-הכנסת יצחק לוי, שביקש להוסיף: שלוש סיעות, יהא מספרם אשר

יהא.

היינה הצעה של חבר-הכנסת יוסי שריד אשר הציע: שבעה חברי כנסת רשאים להגיש

הצעת אי-אמון, או לחילופין 4 הצעות אי-אמון במושב לכל סיעה.
י' שריד
זה לא היה לחילופין, nr היה "בנוסף".
הי ו "ר חי קורפו
אני קורא מה שכתוב לפני .
י' שריד
תקרא בפרוטוקול. לא היתה הצעה "לחילופין".
היו"ר ח' קורפו
מותר לך להציע גם תיקונים להצעות.
י' שריד
אני לא רוצה לתקן את הצעתי , אני רוצה לעמוד מאחורי הצעתי .
היו"ר ח' קורפו
חברת-הכנסת גאולה כהן הציעה: חמישה חברי כנסת רשאים להגיש הצעת אי-אמון.
חבר-הכנסת חגי מירום הציע
לקבוע 3 הצעות אי-אמון לכל סיעה בכל מושב.
ש' וייס
ללא הבדל של גודל הסיעה.
היו"ר ח' קורפו
קראתי מה שהם הציעו.
י' שריד
אני מבקש כבר לתקן את הצעתי : למחוק "או לחילופין" ולכתוב "חבר-הכנסת יוסי
שריד מציע
שבעה חברי-כנסת רשאים להגיש הצעת אי-אמון. 4 הצעות אי-אמון במושב

לכל סיעה, בנוסף".
היו "ר- חי קורפו
אני מבקש למחוק את המלים על-פי התיקון שעשה חבר-הכנסת שריד.

אלה ההצעות. אנחנו רשאים להוסיף עליהן, או לגרוע מהן, או להוסיף הצעה הדשה.

זה אינו מחייב. הצעות הוועדה הן אלה שתתגבשנה ותתקבלנה בהצבעת רוב.

וחבר-הכנסת צידון, בבקשה.
י' צידון
אני רוצה להתייחס להצעה של חבר-הכנסת שריד. שבעה חברי כנסת רשאים להגיש הצעת

אי-אמון - ניחא. 4 הצעות אי-אמון במושב לכל סיעה זו( כמעט הזמנה לטרטר את הממשלה

ולא לתת לה לתפקד, כל ממשלה שהיא.

פשמקצים מיכסות, כל אחד יראה את עצמו מקופח אם הוא לא ימצה את מה שניתן לו.

יהיו לנו 4 הצעות אי-אמון בכל מושב כפול איקס סיעות באופוזיציה. זה לא נראה לי .

הייתי מעדיף ללכת על נושאים עקרוניים באמת. אם יועלה נושא חשוב יהיה מספר גדול של

חברי-כנסת, חמישה-עשר, ואז להגביל כל סיעה לפעם או פעמיים במושב, אם אין לה

חמישה-עשר חברי כנסת.

י' שריד;

הצעתי מה שהצעתי לא מרוב טובה אלא בגלל שתי סיבות. ראשית, בהזדמנויות

מסויימות נעשה שימוש שרירותי מדי בזכות להגיש הצעות אי-אמון. שנית, בוועדה יש

אווירה של רצון להכניס סדר בענין הצעות האי-אמון.

לדבריו של חבר-הכנסת צידון. א. אין בכך שום הזמנה. אנחנו מטילים על עצמנו

מגבלות מרצון גם במצב הקיים. אתה יכול לומר שאם קיימת היום פירצה בתקנון, היא

קוראת להגשת - - -

י' צידון ;

אם זה ייכתב זו תהיה הזמנה.
י' שירד
אבל היום כתוב שבכל שבוע אני יכול להגיש הצעת אי-אמון.
י' צידון
אם ייכתב: 4 הצעות - ינצלו 4 הצעות.
י' שריד
היום אני יכול לנצל 8, 12, 16 הצעות וכו'.

אני מודיע בשם סיעתי , סיעת ר"צ, שבאופן יחסי עשינו פחות שימוש במכשיר הזה

שנקרא הצעות אי-אמון מרוב הסיעות הקטנות בבית. אגב, לא הגשנו יותר ולא פחות

ממפ"ם כי בדרך כלל אנחנו מגישים את ההצעות יחד. היה אולי מקרה אחד שהגשנו הצעה

בנפרד. כך, שאנחנו מוכנים להגביל את עצמנו.



ב. להערה שלך שאם מכפילים את מספר הסיעות ב-4 הצעות מקבלים מספר אסטרונומי.

אין לזה שחר. הפרקטיקה וההגיון מלמדים שבדרך כלל סיעה לא קופצת לבדה עם הצעת

אי-אמון. כשכבר יש סיבה להצעת אי-אמון, בכל המקרים, 3. 5.4. 6, 7 סיעות מגישות

הצעת אי-אמון בעת ובעונה אחת. בלאו הכי מתקיים דיון אחד בכל ההצעות. אין מצב

שמפ"ם מגישה שבוע אחד, ר"צ מגישה שבוע שני- - -

י' צידון;

יכול להיווצר מצב כזה.

י' שריד ;

יכול להיווצר היום מצב כזה והראייה שזה לא קיים. א. בגלל שהענין מחייב, לפי

דעתן של הסיעות. הצעת אי-אמון; ב. בגלל התחרות הפנימית בין הסיעות אתה לא משאיר

סיעה לבדה אלא אם זה ענין של שטות.
י' צידון
לכן רציתי מספר רב של חברי כנסת. זה מקפח אותי כמפלגה קטנה.
י' שריד
נוח לי להיות טוב. כי כאשר אני אומר: שבעה חברי כנסת, מצבי נוח, אין לי בעיה

לארגן שבעה, שמונה, תשעה או עשרה חברי כנסת. אם תבדוק את חשבון הימין תראה שאני

אהיה טוב על חשבונך או על חשבון אחרים. אמרתי שבעה רק מתוך ראיית הימין ולא מתוך

ראיית השמאל. לכן אני לא מציע לך להרחיק לכת, חבר-הכנסת צידון.

חי מירום;

הגשתי את ההצעה שמופיעה כאן, 3 הצעות אי-אמון לכל סיעה בכל מושב, כאשר היה

שימוש מאוד בוטה ורציף בהצעות האי-אמון, במיוחד על-ידי סיעות מאוד קטנות בבית

הזה. אין לי ספק שצריך לשנות את הנוהל הקיים, למעט בו קצת יותר ולהגביל אותו.

בנסיבות הנוכהיות, יש משהו בלתי מתקבל על הדעת בהעמדת משקל שווה לסיעה בת חבר

אחד או שניים ולסיעה בת למעלה מחמישה חברים. לכן הצעת חבר-הכנסת שריד מקובלת עלי,

נראית לי מאוזנת, ואני רואה עצמי מצטרף אליה.
י' צבן
א. אני מפציר בחבר-הכנסת קורפו להוריד את ההצעה שלו. הסימון של קו השמונה

או העשרה - היה לי נוח אילו הבוחר היה עושה את זה - הוא פגיעה באגף מסויים בבית

הזה. אבל אם אתה מאפשר שיפגעו היום באגף אחד, מחר יפגעו באגף אחר. ההתעקשות על

השבעה מול העשרה לא מותירה טעם טוב.

ב. אני מציע שניקח בחשבון דברים שאמר בג"צ בנושא של הזכות להציע אי-אמון.

אני אומר זאת לגבי ההצעה של חבר-הכנסת יצחק לוי. כשהיו דיונים על פרישה של הברי

כנסת מסיעות עלתה מחשבה שסיעה וזכויות של סיעה יוגדרו לסיעה משלושה חברים ומעלה.

ב. אני מציע שניקח בחשבון דברים שאמר בג"צ בנושא של הזכות להציע אי-אמון.

אני אומר זאת לגבי ההצעה של חבר-הכנסת יצחק לוי. כשהיו דיונים על פרישה של חברי

כנסת מסיעות עלינה מחשבה שסיעה וזכויות של סיעה יוגדרו לסיעה משלושה חברים ומעלה.

לכן יכול להיות שכאשר נגיע לדבר כזה - ואני נוטה לכך כדי למנוע פרישות - תעוגן

בתקנון איזו שהיא הבחנה בין מה שמהווה בעינינו סיעה לבין מה שאיננו מהווה בעינינו

סיעה.



אני מקבל את ההצעה של הבר-הכנסת שריד. יש לחפש דרך לא לשנות בשעה זו את

התקנון אלא לקבל החלטה מיוחדת בהסכמה כללית כדי להעמיד זאת במבחן. יש כאן רצון

משותף, אם כי עצמת הרצון לא שווה אצל כולם. אני מניח שאלה האומרים שיש להפחית את

מספר הצעות האי-אמון היו רוצים להפחית אותן מאוד מאוד. יש כאלה המבינים שיש

נקודות בהן גודשים את הסאה וזה לא לטובה, גם לא לטובת הכלי שנקרא הצעות אי-אמון,

לכן גישתם היא יותר עניינית. נעמיד את ההצעה של חבר-הכנסת שריד במבחן במושב אחד,

נראה אם השינוי עזר, נתקן ו נשפץ מה שצריך. לא כדאי להיחפז בניסוחים מחודשים של

התקנון.

כפי שאמר חבר-הכנסת מירום, חשבתי בתחילה כי יש משהו פגום בכך שנותנים מעמד

שווה לסיעה קטנה ולסיעה הגדולה ממנה עשרת מונים. אבל במחשבה שניה, דווקה הסיעות

הגדולות נזהרות יותר בשימוש בהצעות האי-אמון. יש להן היכולת להביע את עצמתן

בנוכחות שלהן ולכן זה מנוצל על-ידן פחות.
ת' גוז'נסקי
אנחנו דנים בנושא הזה לכאורה בתקופה שהממשלה יציבה, אבל המאורעות מהירים מדי.

בל הכוונה להכניס שינויים בתקנון היא מזיקה ומיותרת. אין זה אומר שלא קיימת בעיה

וועדת הכנסת לא צריכה לתת על כך את דעתה. שינויים בתקנון צריכים להיעשות עם

ראייה של כל האפשרויות והזכויות שאנו מעוניינים לתת דווקא לאותן סיעות המוגבלות

מסיבות אחרות בהעלאת נושאים חשובים, לדעתן, כמו הגבלת הצעות לסדר-היום.

לגבי כל ההצעות המונחות לפנינו, שינוי בתקנון יהיה מזיק. אני מצטרפת להצעתו

של חבר-הכנסת צבן שיש להגיע להסדר כלשהו.

דבר שני. יש כלים אחרים שבעזרתם אפשר להפוך נושאים להצעות אי-אמון, לכן

אנחנו צריכים לעמוד על כך שהנושאים יהיו פרופר אי-אמון ולא לאפשר שימוש בכלים

עקיפים.

בתנאים הקיימים, ההצעה הראשונה שלי היא לא לשנות שום דבר. אבל אם הרוב

בוועדה יחליט שהוא רוצה שינוי, אתמוך בהצעתו של חבר-הכנסת שריד, כשבמקום שבעה

חברי כנסת יהיה כתוב חמישה.
ש' דורון
השינוי טוב מכל סיבה שהיא. במידה שונה, יש כאן נכונות לתיקון של מצב, לא

אגיד בלתי נסבל, אבל לא מכובד לגבי הכנסת. הוא לא דמוקרטי. הצעות האי-אמון

החוזרות ונשנות הפכו למשהו יוסר חשיבות וענין. קינאתי בבריטניה ששם הגישו תצעת

אי-אמון אחר י חמש שנים.
ח' רמון
שם ראש הממשלה בא בכל שבוע לפרלמנט גם בלי שמגישים הצעת אי-אמון, עונת על

שאילתה ומתווכח עם חברי הפרלמנט.
ש' דורון
אני בעד זה שראש הממשלה יבוא.
א' רובינשטיין
מרגרט תאצ'ר ענתה על למעלה מ-8,000 שאילתות באופן אישי.



ש' דורון;

מקובל עלי.
קריאות
ש' דורון;

שם גם יודעים מהי תרבות ויכוח. אפשר להיות חלוקים בדעות, אבל גם לפוליטיקאים

מותר ללמוד איך מנהלים ויכוח באופן תרבותי, מת שאין אצלנו.

אני מציעה שנראה מה מקובל בפרלמנטים אחרים. אם לסיעות יהיה מותר להגיש 4

הצעות אי-אמון במושב, הרושם שלי הוא שעם הצעות התיקון אנחנו הולכים לשמר אותו

המצב בדיוק.

אתם מדברים בצורה כל כך בקורתי ת על הממשלה, אבל לאף אחד לא היה אומץ-הלב

הציבורי להניח הצעת חוק לפיזור הכנסת. אם הייתי באופוזיציה והייתי חושבת שהממשלה

מתפקדת לא טוב וצריך להחליף אותה; במקום הקרקס של כל שבוע, כאשר מטרטרים את

האנשים מהארץ ומחוץ-לארץ כדי להביא אותם להרמת ידיים - יכול להיות שהיה יותר
מכובד לומר
בואו נלך להקדמת בחירות ונשמע מה העם רוצה.

ההצעה לצמצם ולהגביל בארז בכנסת הקודמת כשהיושב-ראש היה מטעם המערך, חבר-הכנסת

שלמה הלל. כל יושב-ראש כנסת ומי שאחראי לניהול הבית חש בקלקול הזה.

ההצעה של חבר-הכנסת יאיר צבן על הסכם גינטלמני, נראית לי מאוד על פניה, לולא

נסיון מר שהיה לי. לגבי תצעות אי-אמון, למרות שהתקנון קובע 24 שעות, נערך בחדר

הזה הסכם גינטלמני עם המערך על 48 שעות. שמונה שנים קיימו אותו ומתחילת הכנסת

הזאת לא רוצים לקיים אותו. אמרו: אז מה אם יש הסכם. בגלל התקדים הזה, לדאבוני,

אני מנועה עכשיו מלתמוך בזה, חבר-הכנסת צבן.
י' צבן
עכשיו את עושה הסכם לא רק עם המערך.
ש' דורון
לכן צריך ללכת על תיקון תקנון. אני הייתי רוצה להגביל הרבה יותר, אבל באין

ברירה אהיה מוכנה להתפשר על הצעתו של חבר-הכנסת מירום. גם זה נראה לי יותר מדי.

אבל ננסה חודש-חודשיים ונחזור אחרי-כן לדון בזה.
י' עזרן
כדי שהאי-אמון יהיה אפקטיבי הוא חייב להיות מאוזן. אם הייתי מסנתז את ההצעות

ואת רוח הדברים כאן, הייתי מגיע למסקנה שכולם כאן רוצים בשינוי. דומני שאנחנו

מתרחקים מהעיקר, שהוא כמות ההצעות ולא מספר חברי חכנסת. אם יעלה נושא דחוף, או

שתהיה שעת חירום, תמיד יימצאו צירופי קואליציות של מספר חברים דרוש. לבן ההצעה

של חבר-הכנסת מירום נראית לי, כי היא מאזנת ונותנת לדברים אספקט רציני וחיובי,
אבל בהשגה מסויימת
לצמצם זאת מ-3 הצעות לכל סיעה לשתי הצעות.
ש' דורון
אני מצטרפת לזה.
ש' וייס
מאחר שחברת-הכנסת דורון שאלה מה מקובל באומות אהרות אביא כמה דוגמאות.

באיטליה - שיטה פרלמנטרית דומה לישראל, צריכים להיות התומים על הצעת אי-אמון

לפחות עשירית מכל בית הנבחרים. בצרפת - צריכים להיות חתומים עשירית מכלל חברי

האסיפה הלאומית. אם זה נופל הם כבר לא יכולים לחזור על זה באותו מושב. בספרד -

עשירית מחברי בית הנבחרים, כאשר אחד מהחברים בעשירית הזאת הוא מועמד לראשות

הממשלה מטעם המפלגה הכי גדולה באופוזיציה. בגרמניה המערבית - רק אחרי שבוחרים

ראש ממשלה חדשה אפשר להפיל ממשלה קודמת. באנגליה - אין קביעה תקנונית בכלל וגם

איו להם חוקה כתובה. אבל נהוג שמנהיג האופוזיציה מגיש הצעת אי-אמון אם נוצר

שינוי במאזן הכוחות בתוך הפרלמנט.

זאת אומרת, שכל ההשוואות עם האומות האחרות נופלות. למה האבות המייסדים שלנו,

שידעו את הדברים האלה והתכוננו ביתר יסודיות לכל מה שהם עשו כאן, השאירו מרחב

מחי יה כזה?
היו"ר חי קורפו
בכל הכנסת השניה הגישו שמונה הצעות אי-אמון בלבד.
ש' וייס
כי הם לא העלו על דעתם שיעשו צחוק מכל המוסד הזה וירמסו אותו לחלוטין. ואכן,

במשך שמונה-תשע כנסות, הגשת הצעת אי-אמון היתה מאורע. להצעת אי-אמון אין שום ערך

היום אלא אם כן המערך מגיש אותה יחד עם השמאל ויש איזה משברון באגודה או בצומת -

אז יש לה משמעות. היתר זה רק יחצנות.

בלב כבד אצביע בעד הצעתו של חבר-הכנסת שריד, כי כך הכל נשאר כפי שהיה, חוץ

מזה ששמים בפינה את חד"ש ושתי הסיעות הערביות. חבר-הכנסת שריד הציע את הצעתו כדי

למנוע את ההצעה של חבר-הכנסת קורפו, לכן אני אתו. הוא בא ונתן מודל שעונה יפה

לשתי הקבוצות העיקריות בשני הקצוות ובעצם משאיר את המצב כפי שהוא, אלא אם כן

חבר-הכנסת מיעארי או חבר-הכנסת דראושה- - -
י' שריד
אילמלא זה לא הי יתי מציע שיהיו 4 הצעות אי-אמון.
ש' וייס
זה לא משנה את המצב בכלל לעומת המצב הקיים, זה רק יכול לפגוע מעט בחבריה

מהשמאל.
י' צבן
ההבדל הוא בכך: ברגע שלסיעה יש מיכסה היא תמיד תחשוש לנצל את זה שמא בתקופה

האחרונה של המושב היא תזדקק לזה.
ש' וייס
ברמה שהצעות האי-אמון נמצאות היום כיסו וריאציה של הצעה דחופה לסדר, לכן המצב

הקיים לא מוצא חן בעיני. לא הייתי הולך לשינוי כי יש בו פוטנציאל של פגיעה בכם.

מול ההצעה של חבר-הכנסת קורפו אצביע בשביל כל אחת מההצעות כאן.



יצחק לוי;

יש נקודה לא ברורה. בתקנון בסעיף 36(ב) נאמר: "בסיום הדיון בכל סעיף העומד

על סדר-היום רשאית סיעה להציע הבעת אי-אמון..." כלומר, כל סעיף העומד על

סדר-היום, כולל הצעה לסדר או הצעת הוק או סיכום דיון.
ח' רמון
לא כולל הצעה לסדר.

יצחק לוי;

האם ההצעות האלה באות לחסוך את זמנה של הכנסת מבחינת הדיון או ההצעות האלה

באות לחסוך את ההצבעות עצמן? אם ההצעות האלה באות רק לחסוך זמן, כלומר, הן אינן

נוגעות לסעיף 36(ב}, וסעיף זה נשאר כמות שהוא, כל סיעה באופוזיציה, ללא שום

הגבלה, תוכל בכל סעיף לסדר-היום לבקש הצבעת אי-אמון. אם מדובר בהגבלת סעיף 36(ב)

צריך לומר זאת, כי מתוך ההצעות שלבני נו זה לא מובן. אני שואל את המציעים לאן

אנחנו מכוונים את דברי נו? לדעתי, עיקר הענין צריך להיות חסכון הזמן.

אני פונה לסיעות האופוזיציה, אם סעיף 36(ב) קיים ואנחנו לא משנים אותו, נלך

על ההצעה הכי מחמירה בנושא של הצעות לסדר-היום, כי תמיד תהיה לכם אפשרות להעלות

הצעות אי-אמון. תוכלו לבחור לכם ענין קרוב ללבכם ולהעלות את זה. האמת היא שהצעות

האי-אמון הן לא כל כך סביב הנושא אלא סביב ההצבעה עצמה. תמיד אפשר להוסיף הנמקות

ולהגיד, למשל; הצענו הצעת אי-אמון כי איננו מאמינים ביכולת הממשלה לטפל בקליטה,

ואלה דברים שנעשים בכל יום.

אני מצטרף להצעה של חבר-הכנסת עזרן שתיקן את הצעתו של חבר-הכנסת מירום
המקורית, והיא
לקבוע 2 הצעות אי-אמון לכל סיעה בכל מושב. יש כאן הגבלה. מכיוון

שלכל סיעות האופוזיציה, באופן לא מוגבל, יש אפשרות לבקש הצעות אי-אמון בכל דיון

או בכל ענין לפי סעיף 36(ב).
י י צבן
תקנון לא משנים בצורה כזאת מקצה לקצה .
י' שריד
אם זה יחול על 36(ב) באיזו הצעה תתמוך?
יצחק לוי
לא. אני מציע שזה לא יחול על 36(ב). אני רוצה לחסוך בזמן.

י' צבן ;

נלך בזהירות עם התקנון.

ח' רמון;

הדאגה של הסיעות הקטנות בנושא הזה היא מופרזת, אבל אני מוכרח להתחשב בדעתן.

אמרתי זאת כשהיינו בממשלה ואני אומר זאת גם כיום. צריך להגיע להבנה עם הסיעות

הקטנות בענין הרגיש הזה, לא בהצבעות של רוב ומיעוט, כי אחרת נעשה טעות.

לפי סעיף 36(ב) הקיים, היכולת המהותית להביע אי-אמון בכל רגע לא נפגעת. על

כך אין מחלוקת. הוויכוח הוא לא אם מפילים ממשלה או לא; אם מישהו גמר את המיכסה

שלו ואין לו יותר דרך להפיל את הממשלה; ואין רוב לממשלה אך למרות זאת היא מכהנת.

השאלה היא אם אנחנו מקטינים את יכולת ההתבטאות ולאיזו רמה.



לא תיאמתי זאת עם החברים האחרים, אבל על מנת להגיע לפשרה אני מציע לקבוע את

המיכסה. אני מציע הצעה, שבאופן פרקטי מחמירה במידה קטנה מאוד: להגביל את מספר

חברי הכנסת לעשרה, ולהגיע למספר שבין 3 ל-4 הצעות אי-אמון במושב לכל סיעה. אני

מציע שזה יהיה למושב אחד, אפשר לתקן זאת גם בתקנון. התקנה הזאת תחיה עד לרתאריך

מסויים, ובתאריך המסויים הזה ידונו בה מחדש. זה לא הסכם ג'נטלמני אבל הוא מוגבל

בזמן . אז נראה אם הדבר הזה מפיג את החששות של הסיעות הקטנות או לא.
היו"ר חי קורפו
ההצעה לדון בהגבלת מספר הצעות האי-אמון הועלתה בתקופת כהונתה של ממשלת האחדות

הלאומית וההצעות של חברי סיעת המערך היו כפי שקראתי אותן. המצב לא השתנה לטובה.

עד לכנסת האחת-עשרה, המספר המכסימלי של הצעות האי-אמון בכנסת אחת, בארבעה מושבים,

היה 31. בכנסת האחת-עשרה היו 148 הצעות.
ח' רמון
בגלל כהנא. מה עם הכנסת השתים-עשרה?
היו"ר ח' קורפו
בכנסת השתים-עשרה כבר לא היה כהנא, ובשני מושבים, בשנתיים, היו 102 הצעות.
י' שריד
לא, 102 כשאתה מצרף- - -
היו"ר ח' קורפו
אני מצרף כפי שצירפתי בכנסת הראשונה.
י' צבן
כמה דיוני אי-אמון?
ח' רמון
9-8 סיעות הגישו אי-אמון. אם היו 102 הצעות, אני מעריך שהיו אולי 15-12

די ו נים של אי-אמון . אנחנו חצי שנה באופוזיציה - הגשנו פעמיים אי-אמון .
היו"ר ח' קורפו
כשרואים זאת מבינים שעבודתה של הכנסת משתבשת. עיזבו עכשיו את הענין של הפלת

הממשלה. אתם עצמכם באתם לכאן וביקשתם עוד הצעה רגילה לסדר-היום. אנחנו יכולים

להרשות לעצמנו לבזבז יום שלם בשבוע, משלושה ימים, כמעט בכל שבוע שני, בשביל הצעת

אי-אמון?
קריאה
זה פוגע בכנסת ובאופוזיציה.
היו"ר ח' קורפו
במה? כשחבר כנסת יכול לשאת נאום שהוא יוכל לשאת אותו בהצעה רגילה או בהצעה

דחופה לסדר-היום? בדיון בכל נושא, כשהוא חוזר עשר פעמים על אותם הדברים? על זה

צריך לגזול את זמנה של הכנסת?



אלה תרגילים? האם זה לא נסיון לשפר את עבודתה של הכנסת? למה באה ההצעה

המקורית שלי על מספר חברי כנסת? כי יש בכך יותר שיקול דעת ויותר אחריות. לא

הגבלתי זאת, קבעתי רק מספר של חברי כנסת שיגישו זאת, לא ייתכן שהבר כנסת בודד

ישבש את עבודת הבית.

אין כאן שום כוונות. הקואליציה מוצקה מאוד. תגישו כמה הצעות שאתם רוצים,

היא תסיים את כהונתה. אפשר להשאיר זאת כמות שהוא, נוכל להיות עם זה. אם אנהנו

מנסים לתקן משהו, אומרים לנו שמסתתרות מאהורי זה כוונות. כאשר אני כותב "הצעת

הוועדה" אומרים לי "אין הצעת ועדה, היו הצעות ועדה".

אני אנסה לגבש הצעה מוסכמת.

י' שריד;

בסדר, יפה.
היו"ר ח' קורפו
אם נגיע להצעה מוסכמת נביא אורגה, אם לא - נכריע בין ההצעות האחרות.

בקשת ועדת הכספים לשחרר מחובה הנחה את הקריאה השניה של

חוק ניירות ערך (תיקון מסי 11), התשנ"א-1990, ביום הנחתו מחדש

ועדת הכספים מבקשת מאתנו לשחרר מחובת הנחה את הקריאה השניה של חוק ניירות ערך

(תיקון מס' 11), התשנ"א-1990, ביום הנחתו מהדש. חל בו שיבוש והוא תוקן בעשר

מלים. היועץ המשפטי של ועדת הכספים יציג זאת.
קריאות
אין צורך, אפשר לאשר.
הוחלט
לשחרר מחובת הנחה את הקריאה השניה של החוק הנ"ל ביום הנחתו מחדש.

הישיבה ננעלה בשעה 11:00

קוד המקור של הנתונים