הכנסת השתים-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 163

מישיבת ועדת הכנסת

יום שלישי, גי בכסלו התשנ"א (20 בנובמבר 1990). שעה 00;09

חברי הוועדה: א' לין - מ"מ היו"ר י' גולדברג

ב' בגין א' דיין

ע' ברעם ש' דיין

ת' גוז'נסקי א' ויינשטיין

מ' גולדמן י' מצא

צ' הנגבי ה' מחאמיד

ש' וייס ע' סולודר

ר' זאבי א' פורז

יצחק לוי מ"ז פלדמן

י' צבן י' פרח

ח' רמון י' צידון

ג' שפט א' רביץ

י' שריד א' שוחט

י' שמאי

י' שפרינצק

ד' תיכון

שי יעקבסון - מזכיר הכנסת

ש' כרם - סגנית מזכיר הכנסת

ד' לב - סגן מזכיר הכנסת

א' דמביץ - יועץ משפטי לוועדת הכספים

צ' ענבר - יועץ משפטי לוועדת הכנסת

א' בן-אליהו - קצין הכנסת

ת' הקר - משרד האוצר

ש' וייס - רשות ניירות-ערך

אי בן-יוסף

רשמה: ע' הירשפלד

1. ערעורים על החלטת יו"ר הכנסת והסגנים שלא לאשר דחיפות הצעות

לסדר-היום.

2. קביעת מסגרת הדיון בנושאים:

א. הודעת הממשלה על החלטתה להקים משרד לענייני ירושלים;

ב. מינוי שני סגני שרים;

ג. 13 שנים לבואו של נשיא מצרים אנואר סאדאת לישראל;

3. בקשת הממשלה להקדמת הדיון בהצעות חוק:

1. חוק העונשין (תיקון מס' 36), התשנ"א-1990;

2. חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 25), התשנ"א-1990.

4. בקשת יו"ר ועדת הכספים לקבוע כנושא חדש דיון בהצעת חוק

ניירות-ערך (תיקון מס' 11), התשנ"א-1990.

5. פניית יושב-ראש הכנסת בענין השאלת כלי נשק לחברי-הכנסת.

6. פניית חבר-הכנסת חי רמון בדבר הפרסומים בעתון תנועת "מולדת".



1. ערעורים על החלטת יו"ר הכנסת והסגנים שלא לאשר דחיפות הצעות לסדר-היום

א. של חה"כ יצחק לוי בנושא: "שביתת עובדי העיירה ועובדי ההוראה בשדרות"

בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכנסת. יש לנו מספר נושאים לדיון.

ערעורים על ההלטת יו"ר הכנסת והסגנים שלא לאשר דחיפות הצעות

לסדר-היום. ערעור ראשון הוא של חבר-הכנסת יצחק לוי בנושא: "שביתת עובדי העיירה

ועובדי ההוראה בשדרות". חבר-הכנסת יצחק לוי לא נמצא. חבר-הכנסת שבח וייס,

בבקשת.

זה נושא אמיתי, מתמשך, שהוא חלק מהבעיות הכלליות של השלטון המקומי בארץ. לא

מצאנו משהו שקרה בדיוק יום או יומיים קודם שמחייב את הדחיפות.

אני מעמיד להצבעה את ערעורו של חבר-הכנסת יצחק לוי.

הצבעה

ערעורו של חבר-הכנסת יציק לוי לא נתקבל

ב. של חה"כ חי רמון בנושא: "איגרת בייקר אל שר החוץ לוי בענין

חידוש התהליך המדיני"

אנחנו עוברים לערעורו של חבר-הכנסת חיים רמון בנושא: "איגרת בייקר אל שר החוץ

לוי בענין חידוש התהליך המדיני ". חבר-הכנסת רמון, בבקשה.

מדובר באיגרת שהגיעה אתמול ובה מבקש בייקר לחדש את התהליך המדיני. עוד אין

תשובה של שר החוץ. אני חושב שהכנסת צריכה לייעץ לשר החוץ בענין הזה באופן דחוף.

-זאת בעיה טיפוסית שעומדת בפני הנשיאות. הנושא הזה בכללו, על כל חשיבותו

ודחי פותו, נדון בשבוע שעבר, גם כן ביוזמת חבר-הכנסת רמון. נכון שאתמול קרה דבר

חדש. השאלה איך הוועדה תתייחס לענין הזה. יש פה חידוש, אבל הנושא בכללו

ובדחיפותו נדון לפני שבוע.

אני מעמיד להצבעה את ערעורו של חבר-הכנסת רמון.

הצבעה

ערעורו של חבר-הכנסת ח' רמון לא נתקבל



ג. של חה"כ י' שפרינצק בנושא: "כניעת ממשלת ישראל בפני הלחצים הברוטליים

של הממשל האמריקני"

הערעור הבא הוא של חבר-הכנסת יאיר שפרינצק בנושא: "כניעת ממשלת ישראל בפני

הלחצים הברוטליים של הממשל האמריקני". חבר-הכנסת וייס, בבקשה.

שוב, היה פה ענין ספציפי שקשור גם למה שתואר כהתבטאות של הנשיא בוש בקשר

ללובי יהודי, וכן הלאה. הנושא בכללו, בהיקפו ובמלוא חריפותו נדון בשבוע שעבר.

זו וריאציה אחרת מהצעתו של חבר-הכנסת רמון, שיש בה נקודה מסויימת חדשה, שפורסמה

ביום ששי, אבל הנושא, ברוחב ובעומק נדון בשבוע שעבר.

העילה להצעה לסדר-היום שהגשתי היא אירוע מסויים, חריג לדעתי , והוא הזמנת שליח

האו"ם לבדוק את המצב בשטחים ולחפש דרכים להגן על הפלשתינים מפני השלטון הישראלי.

הדבר הזה עדיין איננו עובדה מוגמרת. ההזמנה עוד לא גובשה ועדיין אפשר להשפיע על

תנאיה ועל נסיבותיה, ואולי גם למנוע את מימושה.

תודה רבה. מי בעד הערעור? מי נגד?

הצבעה

ערעורו של חבר-הכנסת י' שפרינצק לא נתקבל

ד. של חה"כ י' צבן בנושא: "דברי שר הקליטה, חבר-הכנסת הרב פרץ במוסקבה"

אנחנו עוברים לערעור הרביעי והאחרון של חבר-הכנסת יאיר צבן בנושא: "דברי שר

הקליטה חבר-הכנסת הרב פרץ במוסקבה". חבר-הכנסת וייס, בבקשה.

מכיוון שהשר פרץ עדיין לא חזר לארץ, ובנשיאות יש לנו מסורת לאפשר לשר - בעיקר

כאשר הטענה היא אישית אל אדם, לא אל משרד - להתמודד עם הענין. לכן החלטנו לעכב

את הדיון ב-6-5-4 הצעות ולקיים אותו ביום שני, עם שובו של השר.

מאחר שגם אני הגשתי הצעה לסדר-היום דחופה בנושא הזה, אני מאד מבקש שיהיה נוהל

לפיו חברים יקבלו לפחות סיבה מדוע הנשיאות לא אישרה את ההצעה לסדר-היום.

אני מציע שנאשר כהחלטת ועדה את דברי חבר-הכנסת וייס. הענין יובא לדיון

בנשיאות הכנסת ביום שני בשבוע הבא, כאשר יחזור השר לקליטת העליה.

אדוני היושב-ראש, אולי נוסיף להחלטה את דברי חבר-הכנסת פרח, שאנחנו מבקשים

מהנשיאות להודיע לחברי הוועדה את הנימוק לדחייה, ואז זה יחסוך לנו כאן זמן .

אני מבקש לא לדון כעת בענייני נוהל. נושאים כאלה יידונו כשיבוא יושב-ראש

הוועדה הקבוע.

1. הודעת הממשלה על החלטתה להקים משרד לענייני ירושלים.

2. מינוי שני סגני שרים.

3. 13 שנים לבואו של נשיא מצרים אנואר סאדאת לישראל.

הממשלה הודיעה לכנסת בישיבתה אתמול להקים משרד לענייני ירושלים. על-פי סעיף

33 לחוק יסוד: הממשלה, טעונה החלטה זו אישור הכנסת.

בעקבות הודעת הממשלה לכנסת על מינוי שני סגני שרים הוגשה ליושב-ראש הכנסת,

על-פי סעיף 33 לתקנון הכנסת דרישה של 30 חברי-כנסת לקיים דיון על הודעה זו.

ועדת הכנסת מתבקשת לקבוע מסגרת זמן לדיון בנושאים הללו.

אני מציע שנקבע מסגרת דיון של שעתיים לשני הנושאים יחד. האם יש התנגדות?

אני מציע לקבוע שעה, לדיון משולב.

אני מציע שעתיים.

אני מעמיד את שתי ההצעות להצבעה. מי בעד שעתיים דיון? מי בעד שעה?

הצבעה

ההצעה לקיים דיון משולב בשני הנושאים הנ"ל במסגרת של שעתיים, נתקבלה

בינתיים מעיר לי מזכיר הכנסת שעל-פי סעיף 35 לתקנון הכנסת, יש בקשה נוספת,

כפי שבאת לביטוי בדבריו של ראש הממשלה אתמול בקשר להודיעה מדינית, על 13 שנים

לבואו של נשיא מצרים סאדאת לישראל, ואליה מצורפות חתימותיהם של 30 חברי-כנסת.

אני מציע שנשלב את הנושא הזה במסגרת הדיון של השעתיים שקבענו לשני הנושאים

הראשונים.

לצרף את הדיון בנושא הנ"ל לדיון המשולב.

1. חוק העונשין (תיקון מס' 36), התשנ"א-1990.

2. חוק לתיקון פקודת התעבורה (מסי 25). התשנ"א-1990

אנו עוברים לסעיף השלישי בסדר-היום. הממשלה הגישה ליושב-ראש הכנסת לדיון

1. הצעת-חוק העונשין (תיקון מס' 36), התשנ"א-1990,

והצעת-חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 25), התשנ"א-1990. הממשלה מבקשת את ועדת

הכנסת להחליט על הקדמת הדיון בהצעות-חוק אלו. שני החוקים הונחו אתמול על שולחן

הכנסת.

האם מישהו ינמק מטעם הממשלה? בדרך-כלל הממשלה מנמקת בקשות כאלה.

אינני רואה שיש כאן נציג ממשלה שמעוניין לנמק את הבקשה.

כאשר הממשלה מבקשת להקדים דיון בחוקים, בא נציג ממשלה ומנמק. אינני מבין למה

זה הפוך. אני מבקש שיבוא לכאן נציג הממשלה וינמק את הבקשה.

שני החוקים הונחו אתמול על שולחן הכנסת וחזקה על חברי-הכנסת שראו את החוקים.

זה דבר בגדר ידיעה מדוע הממשלה מבקשת להקדימם. אין צורך בנימוקים. אם יש למישהו

הערות, יעיר אותן, ולאחר-מכן נעבור להצבעה.

אני מבקש, קודם-כל, שההצבעה על שתי הצעות החוק תהיה נפרדת. אני כרגע מדבר

בשמי ובשם סיעתי. אנחנו כמובן נתמוך בבקשת הממשלה לגבי חוק העונשין. לגבי חוק

לתיקון פקודת התעבורה אנחנו מבקשים לערוך דיון נוסף בממשלה לפני שהחוק יועבר

לקריאה ראשונה, ואני רוצה להסביר מדוע.

עם כל רצוננו ושמחתנו שאגודת-ישראל הצטרפה לקואליציה, ואנחנו חלק מהקואליציה

ונתמוך בכל המהלך הזה, אבל השבת אהובה עלינו יותר, והחוק הזה יגרום לפירצה גדולה

מאד לחילול שבת.

אנחנו עסקנו בנושא הזה 3 חודשים. למה אינך שואל אותי?

מי אמר שאני לא שואל אותך?

חבר-הכנסת פלדמן, אנחנו לא דנים בתוכן החוק.

חבר-הכנסת פלדמן אומר שהוא עוסק בכך 3 חודשים. גם אנחנו עסקנו בחוק הזה

ובנוסחו. אני רוצה להסביר להבר-הכנסת פלדמן ולציבור: אם אני הייתי רוצה היום

תחבורה בשבת, הייתי מצביע בעד החוק. החוק נותן שיקול-דעת לשר, דבר שמעולם לא היה

קיים בנושא היתרים בשבת. לגבי היתרים בשבת יש חוק שעות עבודה ומנוחה ויש ועדה

שנותנת הירתים, יש אפשרות לערער בפני הוועדה, וכדומה,

חבר-הכנסת לוי, אנחנו לא נכנסים לדיון על תוכן החוק. אני מקבל את הצעתך

להפריד את ההצבעה בין שתי הצעות החוק.

נוסח ההוק נותן שיקול-דעת לשר התחבורה להפעיל תחבורה ציבורית בשבת. ההוק

"לענין זה יתחשב השר, ככל שניתן במסורת ישראל בכל הנוגע לאיסור תנועת

כלי-רכב בימי מנוחה..". "יתחשב השר", פירושו שאנחנו נותנים שיקול-דעת מוחלט לשר

התחבורה. היו שרי תחבורה רבים, חבר-הכנסת הרב פלדמן. למען השבת אני מבקש, לאחר

שאתמול נתקבלה החלטה בסיעה, לדון מחדש בניסוח החוק, יחד עם אגודת-ישראל ויחד עם

הקואליציה, כדי שנהיה שלמים עם כך שאנחנו לא עושים פירצה פה בהילול שבת.

כיוון שאינני רוצה להצביע נגד החוק לתיקון פקודת התעבורה, ואני רואה את הענין

הזה כחמור, כלא נכון, אני מבקש, בשם סיעתי, לדחות את הדיון הזה עד לדיון נוסף עם

אגודת-ישראל בקואליציה. לגבי חוק התועבה אמרתי שאני אתמוך בו.

הנוהל הוא שהממשלה מבקשת לקיים דיון מוקדם בחוקים כאשר יש מצב חירום, כאשר

עומד לפקוע תוקפו של חוק ויש צורך במהירות רבה לדון בחוק. שני החוקים שהובאו

בפנינו לא עונים על אף אחד מהכללים הכתובים והלא-כתובים שגובשו בוועדה לגבי שחרור

מחובת הנחה.

עם כל הרצון למהר, מחר בשעה 4 תוכל הממשלה, גם ללא שחרור מחובת הנחה לקיים

דיון בחוק. כנראה שיש לה רוב לענין הזה. אינני מבין מדוע צריך לעוות את הכללים

ללא שום סיבה וטעם. אני אומר את זה לחברי הקואליציה, כי היום אתה בקואליציה ומחר

אתה באופוזיציה. לכן אני מציע לא להיענות לבקשת הממשלה.

אני מעמיד להצבעה את שני החוקים בנפרד.

יצחק לוי ;

אני מבקש להתייחס לבקשתי מהממשלה ומאגודת-ישראל, לדחות בשבוע את ההצבעה

על חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 25).

מ"ז פלדמן;

אם תחליט להפריד את ההצבעה על שני החוקים, אני מבקש שתדחה את ההצבעה גם

על חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 25) ברבע שעה.

אנחנו נדחה את ההצבעה על הסעיף הזה ונעבור לסעיף הבא.



אנחנו חוזרים להצבעה לאחר הפסקה. אני חוזר לסעיף הקודם שעומד להצבעה, של שני

החוקים שהממשלה ביקשה להקדימם. אני אפריד את ההצבעה על-פי בקשתו של וחבר-הכנסת

יצחק לוי. הנושא הראשון הוא חוק העונשין (תיקון מס' 36), התשנ"א-1990.

מי לבקשת הממשלה, ירים את ידו, מי נגד?

הצבעה

בעד בקשת הממשלה - 12

נגד - 11

בקשת הממשלה להקדים את הדיון בהצעת חוק העונשין (תיקון מס' 36),

התשנ"א-1990. נתקבלה

הצעה זו התקבלה.

אני מעמיד להצבעה את בקשת הממשלה להקדים את הדיון בחוק לתיקון פקודת התעבורה

(מס' 25), התשנ"א-1990. מי לבקשת הממשלה? מי נגד?

הצבעה

בעד בקשת הממשלה - 12

נגד - 11

בקשת הממשלה להקדים את הדיון בהצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 25),

התשנ"א-1990. נתקבלה

ד. בקשת יו"ר ועדת הכספים לקבוע כנושא חדש דיון בהצעת חוק

ניירות-ערך (תיקון מס' 11), התשנ"א-1990

היו"ר א' לין ;

אדוני יושב-ראש ועדת הכספים, אתם הפניתם אלינו בקשה בטענה שזה נושא חדש. אני

מבקש שתסביר לנו במה מדובר.

אי שוחט;

נמצאת כאן היועצת המשפטית של משרד האוצר. אני מבקש שהיא תסביר את הענין .

בבקשה. בפני הוועדה מונחת פניית יו"ר ועדת הכספים בטענה של נושא חדש על

הצעות לתוספת לחוק ניירות-ערך, שהן בעצם תיקון של פקודת החברות. בנושא אחד נאמר

לי שהממשלה הורידה את טענתה ונשאר נושא אחר שלגביו יש טענה שהוא נושא חדש, וזה

נוגע לתיקון פקודת החברות. גבי הקר, בבקשה.

הסעיר שאנחנו מדברים עליו הוא הצעה להוסיף לחוק ניירות-ערך סעיף בנוסח הבא:

כותרת שוליים - איסור הרם. "לא תנתק ולא תצמצם חברה רשומה" - הכוונה היא חברה

שניירות-ערך שלה רשומים למסחר בבורסה - "את קשריה העסקיים עם עתון או אמצעי

תקשורת אחר אלא לפי אמות-מידה שוויוניות. חברה שהפרה הוראה זו דינה קנס".

את ההצעה הזאת מבקשים להוסיף בחוק ניירות-ערך, שהממשלה הגישה לגביו תיקון

שנקרא תיקון מס' 10 והפך להיות תיקון מסי 11. אני רוצה לומר בקצרה במה דן חוק

ניירות-ערך, כפי שהוא היום, במה דן התיקון ומדוע הסעיף הנוסף הזה לגמרי לא שייך

לענין.



חוק ניירות-ערך מטפל בכינון רשות ניירות-ערך, שתפקידה להגן על ציבור המשקיעים

בניירות-ערך, לדאוג לכך שבתשקיפים יהיה הגילוי הנאות למשקיע. החוק מטפל בתשקיף

עצמו, מרז צריך להיכלל בתשקיף, איך מטפלים במתן היתר לפרסום תשקיף כדי שאנשים

יוכלו להזמין ניירות-ערך, האחריות לתשקיף, הדיווחים השוטפים שחברות שנסחרות

בבורסה צריכות להגיש לרשות ניירות-ערך ולרשם החברות, ובאמצעות זה לציבור, שיידע

מה הן ההתפתחויות שקורות בחברה הזאת כדי שיוכל לכלכל את השקעותיו בשוק המשני,

היינו - בעת המסחר בבורסה, והוראות לגבי הבורסה עצמה, כיצד מכונן דירקטוריון

בבורסה, ומה צריך להיכלל בתקנון הבורסה על-מנת להבטיח ניהול תקין והוגן של המסחר

בניירות-ערך. יש גם הוראות על הגבלת השמוש במידע פנים. שוב, אלה דברים שקשורים

למסחר בניירות-ערך.

הצעת התיקון הממשלתית יש בה שני נושאים עיקריים; 1. הגדרת בעל ענין. היינו,

מי שמחזיק יותר מ-5% מהון המניות צריך לגלות לציבור על החזקתו זו. 2. מה צריך

להיות בתקנון הבורסה כדי להבטיח את אותו ניהול תקין והוגן של המסחר.

כל העבירות הפליליות שקבועות בחוק ניירות-ערך נוגעות לשאלה של אותו גילוי -

האם החברה קיימה את חובות הגילוי, חובות הדיווח וכדוגמה. כל הגזירות מה צריכה

חברה לעשות או לא לעשות סובבות אך ורק סביב הנושא של הנפקת ניירות-ערך במסחר

בני ירות-ערך.

הסעיף הנדון אומר שחברה לא יכולה להפסיק את קשריה העסקיים עם עתון, היינו -

לפרסם בו מודעות משום שהוא, למשל, פגע בה על-ידי פרסום כתבה שאיננה מחמיאה לאותה

חברה. אין לזה שום קשר למסחר בניירות-ערך.

זאת אומרת שההתנגדות שלכם היא לא לעצם תוכן הסעיף אלא למיקומו ולתיקונו

אגב תיקון חוק ניירות-ערך.

נכון. אין לזה שום מקום בחוק ניירות-ערך. אולי יש לזה מקום בחוק העונשין.

לגבי תוכנו של העתון , העובדה שחברה מחרימה עתון אולי זו תופעה פסולה. זאת לא

תופעה לחוק ניירות-ערך. גם אני לא חושבת שזה נושא להוראה עונשית לבתי המשפט

מבחי נת החוק הפלילי .

הטענה היא טענה של נושא חדש. אין צורך להיכנס לתוכן.

האם מישהו מחברי ועדת הכספים רוצה להעיר בנושא הזה?

אני מסכים בהחלט עם עמדת האוצר, אבל כמרכז סיעת הליכוד בוועדת הכספים, מאחר

שהיה ויכוח קשה מאד בנושא הזה, אני חושב שמן הראוי להזמין לכאן את חבר-הכנסת

תיכון .

הוא הוזמן ויושב-ראש ועדת הכספים ביקש ממני לסיים את זה היום כי הוא רוצה

להביא את החוק.



י' שמאי ;

חבר-הכנסת תיכון נמצא כעת בוועדה לענייני בקורת המדינה.

לא הייתי מעוניין להעביר את זה לשבוע הבא. חבר-הכנסת תיכון הוזמן לדיון.

האמת היא שרציתי לסיים את -זה בישיבה הבאה, אבל יושב-ראש ועדת הכספים רוצה אחרת.

זה לא ניתן על-פי התקנון.

אני מציע להזמין את חבר-הכנסת תיכון.

חבר-הכנסת דן תיכון הוזמן. מי שרוצה לצאת ולהזמין אותו עוד פעם, שייצא

בבקשה. האם למישהו מחברי ועדת הכספים יש עוד הערות?

אני מציע לקבל את עמדת הממשלה לקבוע שהנושא הוא נושא חדש ושלא יהיה במסגרת

תיקון חוק ניירות-ערך. אני חושב שזה תקדים מסוכן ביותר לעשות חקיקות בדרך זו,

שאינן במסגרת הנושא שבו נדון הדבר.

מי לקבלת עמדת הממשלה? מי נגד?

הצבעה

בעד עמדת הממשלה - רוב

נגד - מיעוט

עמדת הממשלה שהנושא הוא נושא חדש, נתקבלה

ה. פניית יושב-ראש הכנסת בענין השאלת כלי-נשק לחברי-כנסת

הנושא הבא הוא פניית יושב-ראש הכנסת אל יושב-ראש ועדת הכנסת בנוגע לנשיאת

כלי-יריה על-ידי חברי-הכנסת. יו"ר הכנסת אומר בפנייתו שחברי-כנסת פנו לקצין משמר

הכנסת וביקשו לקבל בהשאלה כלי יריה, ואכן ניתנו להם כלי יריה, אלא שהוא סבור

שעל-פי חוק כלי יריה אין סמכות למשמר הכנסת להשאיל כלי יריה. הוא מבקש שוועדת

הכנסת תחליט ואומר שאם לא תתקבל החלטה בנושא זה של ועדת הכנסת, הוא יבקש מחברי

הכנסת שקיבלו נשק, להחזיר אותו.

אני קראתי את נוסח המכתב שקיבל יו"ר ועדת הכנסת והוא היה מעט תמוה בעיני ,

משום שכתוב שם שחברי-כנסת פנו אל יושב-ראש הכנסת או אל קצין הכנסת וביקשו כלי

יריה.

זה לא המקרה שלי. אני לא פניתי לקצין הכנסת, אלא להיפך, קצין הכנסת פנה אלי.

הדבר היה לא לפני שבוע או חודש אלא לפני שנה או שנתיים. הוא בא אלי ביוזמתו,

מודרך על-ידי אחרים שתפקידם לפקוח עין, ואני מבין מדבריו שהוא בא כשליח והפקיד

בידי כלי יריה. לכן, ככל שהדברים אמורים בי לפחות, אינני יודע במה מדובר. אני

רוצה לדעת אם זה כולל את אלה שלא ביקשו ובעצם נצטוו לקבל כלי יריה.

לא. יושב-ראש הכנסת אומר מפורשות בסוף מכתבו, ש"אם לא תתקבל החלטה תוך שבוע,

אבקש מחברי הכנסת שקיבלו נשק להחזירו".

יש הנחת יסוד במכתב הזה, שחברי-כנסת פנו אל קצין הכנסת וביקשו כלי יריה. אני

מביא דוגמא אחרת, שלא חבר-הכנסת פנה אלא פנה קצין הכנסת אליו. קצין הכנסת לא פנה

אליו באופן אישי אלא פנה אליו מתוקף בקשה שהוא קיבל ממוסדות שעוסקים בעניינים

אלה, ואינני חייב לפרש, ובעצם חבר-הכנסת נצטווה לשאת כלי יריה. אני שואל: האם

הדיון הוא על זה?

אפשר לצרף גם את זה לדיון.

אני שואל אם צריך, לא אם אפשר-.

בהנחה שמה שכתוב במכתב הוא נכון, זאת אומרת שאומר לנו יו"ר הכנסת שעל-פי החוק

בכלל משמר הכנסת אסור לו להשאיל כלי יריה לחברי הכנסת. קיימת עובדה בפועל שמספר

חברי-כנסת קיבלו כלי יריה, אם על-פי בקשת קצין הבטחון או על-פי בקשתם שלהם, והם

מחזיקים בכלי יריח. עכשיו אנחנו מתבקשים לקבל כאן החלטה איזו שהיא. לא אומר לנו

יו"ר הכנסת מהי ההחלטה המתבקשת.

אני מציע שנשמע את חברי הוועדה. לי יש הצעת החלטה איזו שהיא.

אדוני היושב-ראש, אני רוצה להרחיב מעט את היריעה. אני מציע שאנחנו נדון בכל

סדרי האבטחה של "ראשים" במדינה. יש אנשים שהמדינה נותנת להם 4 ו-5 שומרי ראש.

השאלה אם תפקידה של ועדה זו לדון בכך.

יכול להיות שבכלל צריך להעביר את הנושא לוועדת החוץ והבטחון. יש אנשים שיש

להם 3 ו-4 דירות, יש אנשים שיש להם דירה אחת. יש אנשים שכל 3 הדירות שמורות, ויש

אנשים שאפילו דירה אחת שלהם לא שמורה. זה קומפלקס יותר מדי רציני מכדי שנתייחס

אליו מבעד לזווית צרה. יש ענין של אבטחת אנשים פוליטיים במדינה. נכון שדמם של

אחרים לא סמוק כדם שרים בממשלה, והאופוזיציה לא דומה לקואליציה מבחינה זו, והכל

ידוע. אני אפילו לא חולם שמבחינה זו יהיה דין שווה. יש דם ויש דם. אני רק מבקש

לדון בנושא הזה במכלולו הרחב, כי אני חושב שזה מה שמתחייב עכשיו.

אני רוצה להביא לתשומת-לבכם שיש כאן הודעה חד-משמעית של יושב-ראש הכנסת, לפיה

אם לא תתקבל החלטה, הוא יבקש תוך שבוע להחזיר את כלי הנשק. אנחנו צריכים להתייחס

גם להודעה זו שלו.

נבקש את יושב-ראש ועדת הכנסת, חיים קורפו , לדחות את החלטתו עד אשר הדיון הזה,

שנפתח בו, יסתכם.

לגופו של ענין אני חושב שצריך להפריד את הענין הזה מכל מה שנאמר על-ידי

חבר-הכנסת שריד ואני מציע לאשר שמשמר הכנסת לא יתו כלי נשק לחברי-הכנסת, מפני שזה

לא שייך לכל העניינים האחרים. יש להפריד את הדיון הזה מכל הדיונים האחרים,

הפוליטיים, צבאיים, בינלאומיים שהועלו כאן. לכן אני מציע שזה יהיה דיון נפרד.

לגופו של ענין אני חושב שחבר-כנסת שצריך כלי יריה, יקנה כלי יריה והוא יקבל

רשיון להחזיק אותו. אבל הכנסת ככנסת לא תתן כלי נשק לחבריה.

אני חושב שפנייתו של יושב-ראש הכנסת היא במקומה. לגבי השאלה אם לספק נשק או

לא לספק נשק, אפשר להביא לדיון הצעה, שבנוסף לאותם דברים שחברי-הכנסת זכאים לקבל

מהכנסת, יהיו חברי-כנסת זכאים לקבל גם כלי יריה במידה ויש צורך בכך. אבל זה סעיף

אחר לגמרי .

אני מציע להחזיר את כלי הנשק. על-פי החוק יש שני מסלולים לקבלת רשיון להחזיק

כלי נשק. מסלול אחד הוא שאדם פונה ומקבל רשיון אישי. יש אפשרות שהאיש שאחראי על

כלי נשק יכול לתת אישור, בתנאי שהוא מגיש רשימה. הוא יכול להגיש רשימה של כל

חברי הכנסת, או חלקם, למשרד הפנים, ולקבל אישורים. הוא יכול לספק כלי נשק ממאגר

הנשק של הכנסת.

אני חושב שאפשר לדחות את פנייתו של יושב-ראש הכנסת בשבועיים, ואני בטוח שבמשך

השבועיים האלה אפשר יהיה להסביר את המסלול השני שהצעתי, אם נחליט שהכנסת תספק

כלי-נשק לחברי הכנסת.

אני יודע שהיום זה הפך למשעשע לדבר על מאויימות. לדאבוני, גם כמה עתו נאים

ואחרים תפכו את זה לשעשועון, והענין רציני. יש חברי-כנסת מאויימים מאד; יש

חברי-כנסת מאויימים דרך קבע; יש חברי-כנסת מאויימים פרק זמן מסויים וכל עוד שהם

מאויימים הם לא יודעים אם זה ייפסק; יש חברי-כנסת שלא יהיו לעולם מאויימים; יש

חברי-כנסת שאינם מאויימים והם מודיעים שהם מאויימים.

אני, בין היתר, הסיבה להעלאת הנושא כאן, ואינני יחיד. אני פניתי לקצין הכנסת

וביקשתי אקדח, פעם ראשונה בחיי. ביקשתי אקדח ונגמרו לו. אז הועלו כל מיני

רעיונות, שנקנה, וכן הלאה. אני ביקשתי כלי נשק משום שאני מאוי ים קשה מאד ואני

תחת שמירה של המשטרה. אינני רוצה להביא בפניכם את הקלטות של המשטרה על איזה סוג

של איומים עם פירוט מדוקדק של הדרך שירצחו אותי . לא מדובר באיש אחד, ואחד מהם גם

נעצר.

אני מציע - 1. לא לקיים פה את הדיון הכולל על סדרי בטיחות של אנשי המדינה

והעתונאים. אנחנו עוסקים פה בחברי-הכנסת. 2. שלא יינתן, חלילה, נשק לחבר-כנסת

שאיננו יודע להשתמש בו. אפשר להדריך אותו. 3. לאפשר לקצין הכנסת לספק כלי נשק

לאותו חבר-כנסת שחש מאויים.

אני מציע לקבל את הרעיון של חבר-הכנסת יוסי שריד ואני רוצה להוסיף לו. כל מי

שיצטייד בעצה, בהוראה או בחוות-דעת של מערכת הבטחון - השב"כ או המשטרה, שיהיה

סידור או דרך קצין הכנסת או דרך המשטרה, ולא לשלוח את חברי-הכנסת לקנות להם אקדח.

האם אני מאויים משום שאני מורה באוניברסיטה?

אני מבקש לגעת בשאלה הקונקרטית. השאלה המרכזית היא אם אומרים לחבר-הכנסת

שיילך בעצמו לרכוש את כלי היריה, או שהמדינה תספק לו אותו. במשרדי הממשלה מקובל

שעובד מדינה שרוצה כלי נשק פונה לקצין הבטחון של המשרד וקצין הבטחון מעמיד לרשותו

כלי יריה.

אני מציע שננסה להכניס את הוויכוח למסגרת יותר קונקרטית ופשוטה. הצעתי

לוועדה תהיה שלא ייעשה כל שינוי לתקופה של הודש-ימים. שבתקופה זו היועצים

המשפטיים יכינו קריטריונים מתאימים מתי נותן קצין הבטחון כלי יריה לחבר-הכנסת,

ולא להיכנס כרגע לוויכוחים מיותרים. אבל כל מי שרוצה להמשיך ולהתבטא, יוכל לעשות

זאת.

הנוהל של מסירת כלי נשק כפי שהוא נמסר היום הוא נוהל פסול. מי שמחזיק כלי

נשק לא רק שהוא מסכן ומאיים כביכול על מישהו, אלא הוא גם מסכן את עצמו, כי בהחלט

לא ברור אם אותו חבר שמקבל כלי נשק הוא מיומן להחזיק אותו. יש קריטריונים

ברורים מאד לנושא הזה, וקודם-כל חייבים לפעול לפיהם.

מצד שני, לא יעלה על הדעת שנבחר ציבור לא יוכל לבטא את עמדותיו והוא יהיה

מאויים. על כך אני חושב שחייב להתקיים דיון במסגרת ועדת החוץ והבטחון או במסגרת

דיון בין קצין הכנסת לבין שירות הבטחון, שחבר-הכנסת יהיה מוגן באשר הוא.

אני רוצה לומר לכם שמכל המאויימים פה אני מאויים כבר 25 שנה, עם מטען מתחת

לבית ועם כל מיני דברים אחרים. אף פעם לא קיבלתי הגנה ולא קיבלתי נשק. אני

רכשתי לעצמי כלי נשק.

לא יעלה על הדעת שלנבחר ציבור לא תהיה הגנה מתאימה. מי שיקבע את הקריטריונים

האלה הוא שירות הבטחון, ועד שהוא יעשה כן, אני מצטרף לעמדתו של יושב-ראש הוועדה.

עם זה, אני פוסל את הגישה שקצין הכנסת או כל מוסמך אחר נותן נשק לאדם שאינו מיומן

להחזיק בכלי הנשק. אני חושב שעל-ידי כך ביום מן הימים אנחנו נתעורר כאשר במקום

לפגוע במי שמאיים על חייך, תפגע בך עצמך.

אני מציע שנקבל את ההחלטה הבאה. נודיע ליושב-ראש הכנסת שלתקופה של חודש-ימים

לא ייעשה כל שינוי במצב הקיים. בתקופה זו, היועץ המשפטי של הכנסת יחד עם קצין

הבטחון, בהתייעצות עם שירות הבטחון הכללי, יכינו כללים וקריטריונים למתן רשיונות

לנשיאת כלי יריה לחברי-הכנסת.

א' ויינשטיין;

אני חושב שההחלטה על נשיאת כלי נשק צריכה להיות בידי חבר-הכנסת. אם הוא

מרגיש שהוא מאויים והוא חושב שהוא זקוק לכלי נשק, הוא צריך לרכוש את כלי הנשק.

אני מאויים כירושלמי, הוא מאויים בגליל.

חבר-הכנסת וייס, אני חושש שאם ניתן למישהו להחליט על קריטריונים כלשהם, וזה

ענין פוליטי, אנחנו ניצור מצב של קבוצות מאויימים, ואחר-כך תהיה סטטיסטיקה מי

מהימין או מהשמאל קיבל יותר איומים. אסור לעשות את זה.

לא מציעים לעשות את זה.

אבל אנחנו אומרים שניתן למישהו להחליט על קריטריונים. יש רשות שנותנת את

הרשיונות, לפי כשירותו של האדם להחזיק בנשק. לא נותנים כלי נשק לאדם מעל גיל

מסויים.

לכן, אני חושב שצריך לפתור את הבעיה בצד הכספי. מאחר שחברי-הכנסת מאויימים,

צריך להוסיף - וזה עניין של ועדת הכנסת - באופן חד-פעמי סכום של 1,000 שקל,

וחבר-הכנסת יחליט אם לקנות כלי נשק, ואז הוא פונה לרשות. אל נא ניצור כאן חבורות

של מאויימים ושל מזמיני איום כדי להיות גם בקבוצה הזאת.

אני סבור שמכתבו של יושב-ראש הכנסת אינו מהווה בסיס לדיון מסודר היום.

יושב-ראש הכנסת העלה בעיה דחופה ואומר לנו: אם לא תקבלו החלטה, אני אדרוש להחזיר

את כלי הנשק תוך שבוע.

אני מציע שנקיים דיון על בסיס של מסמך מסודר, שיוכן על-ידי קצין הכנסת

בהתייעצות עם שירות הבטחון הכללי. חודש-ימים לא ייעשה שינוי ולאחר שנקבל הצעה

מסודרת אנחנו נקיים דיון ולא נקיים דיון היום.

י' פרח;

מקובלת עלי הצעת היושב-ראש. רק חייתי אומר שהקו המנחה שלנו צריך להיות

להפסיק את הענין של מאויימים ולא מאוימים. כל חבר-כנסת בפוטנציה יכול להיות

מאויים.

אף אחד לא מדבר על מאויימים. אינני מבין מדוע אנחנו מעלים כל הזמן את הנקודה

הזאת. מדובר על קריטריונים, שאם הם לא יהיו טובים, לא נאשר אותם.

ח' רמון;

ליושב-ראש הכנסת יש בעיה לא פשוטה. הוא נתן אקדחים ולמעשה הוא עלול להיות

חשוף מבחינה פלילית או אזרחית. מבחינה פלילית, נניח שהוא עשה את זה במסגרת

תפקידו. מבחינה אזרחית - אינני בטוח. לכן אני מציע לקצר את הענין הזה של

חודש-ימים לשבועיים, מכיוון שיושב-ראש הכנסת חרג מסמכותו ולכאורה עבר על החוק. לא

היינו רוצים שהמצב הזה שיושב-ראש הכנסת עובר על חוק יימשך חודש-ימים. אני מציע

לקצר את התק ו פה לשבועיים.

ר' זאבי;

אם מישהו, חלילה, יעמוד בלי יכולת להגן על עצמו, אנחנו מצפונית נרגיש לא טוב.

לכן אני מציע שכל חבר-כנסת שמרגיש שהוא רוצה ללכת חמוש, ירכוש את כלי הנשק, כפי

שעושים אזרחים במקומות אחרים. אנחנו לא מאויימים רק מפני שאנחנו חברי-כנסת. יש

חברי מזכירות "מולדת" שמרגישים עצמם מאויימים באורנה מידה. אנחנו אזרחים לטוב

ולרע, כמו כולם. מי שרוצה לרכוש כלי-נשק, ירכוש. אבל אינני רוצה שמישהו שקיבל

נשק מהכנסת יעמוד פתאום מופקר. לכן צריך לקבוע שבועיים - שלושה שבועות, שבהם אם

הוא ירצה ירכוש, לא ירצה - יחזיר. נבקש מיושב-ראש הכנסת לתת לנו אורכה של

שבועיים - שלושה שבועות, נעשה את הסידור עם משרד הפנים לקבלת רישוי מהיר לכל מי

שירצה בכך, והוא גם יקבל אימון.

חבר-הכנסת זאבי, יכול להיות שזו ו תהיה ההחלטה שנקבל בעוד שבועיים. אני מציע

לא לקבל את ההחלטה הזו היום. ניתן להם לבדוק את זה בדיקה מעמיקה. היום אין לנו

מסמך רציני לדיון בנושא.

לדעתי אסור לקבוע קריטריונים. הנושא של הגנה על חבר-כנסת מתבקש היום גם

ממילוי תפקידו אם הוא נוסע בשטחים מסוכנים, בלילה, וכו'. כפי שיש כל מיני דברים

שמגיעים לחבר-הכנסת, אני מציע שהנשק לא יחולק על-ידי הכנסת באופו ישיר, אלא יהיה

אחת מזכויותיו של חבר-הכנסת. אם ירצה לנצל אותה - ינצל אותה.

אני בעד הצעתו של יושב-ראש הוועדה, אולי מתוקנת על-ידי חבר-הכנסת רמון ,

לתקופה של שבועיים. אני רוצה לומר באופן ברור שלא חבר מזכירות מולדת כמו

חבר-הכנסת זאבי. מבחינתנו משמר הכנסת הוא גוף שההתיחסות שלנו אליו היא ישירה ולא

עקיפה. מה שקורה בין השב"כ לבין משמר הכנסת הוא דבר אחד. לדעתי, ההנחיה שלנו

צריכה להיות שמשמר הכנסת הוא אחראי על בטחו נם של חברי-הכנסת.

כשהם בכנסת.

לא. הוא אחראי על בטחו נם של חברי-הכנסת, גם לתת להם כלי נשק, גם להדריך אותם

להשתמש בהם, ומהבחינה הזאת צריכה להיות הבחנה ברורה בין אזרח לבין חבר-הכנסת.

קצין הבטחון של הכנסת רוצה להעיר בנושא הזה. בבקשה.

אני רוצה להבהיר בשני משפטים מה קרה כאן. עד מלהמת ששת הימים משמר הכנסת היה

משטרה לכל דבר בנושא הנשק. לאחר מלחמת ששת הימים חברי-כנסת יצאו לסיורים בשטחים,

או שגרו בשטחים, ומדי פעם נזקקו לעוזי או לכי נשק אחר, ואז אמנם נתנו להם כלי

נשק, אבל לא ידענו אם מבחינה חוקית פעלנו בסדר או לא. פנינו למשרד הפנים ושם

אתם צריכים להיות מפעל ראוי. יש לנו אישור שאנחנו מפעל ראוי, ואמרו

לנו שאני רשאי לתת רשיון נשק לתקופה מסויימת לחבר-כנסת שיבקש זאת.

בינתיים, מפני שהפכנו להיות מפעל ראוי, הפסקנו להיות משטרה לנושא הנשק. זאת

אומרת, עכשיו אני לא יכול אפילו לתת למשמר הכנסת לשאת נשק.

תודה רבה. אני מבקש להעמיד להצבעה את הצעתו של חבר-הכנסת רמון ואת הצעתי

לדחות את קבלת ההחלטה לתקופה של שבועיים.

הצבעה

ההצעה לחזור ולדון בענין בעוד שבועיים נתקבלה

הצעה לו נתקבלה. משמעות הדבר שלא ייעשה שום שינוי בנושא במשך שבועיים ותגובש

הצעה, כפי שסיכמנו כאן בהצעת ההחלטה.

ו. פניית חבר-הכנסת ח' רמון בדבר הפרסומים בעתון תנועת "מולדת"

הסעיף הבא בסדר-היום הוא פנייתך, חבר-הכנסת חיים רמון בדבר הפרסומים בעתון

תנועת "מולדת". אני רק מבקש להודיע לך שלא ניכנס היום ללב הדיון. אני אבקש רק

להעלות אותו . התלונה שלך מתייחסת לפרסום של "מולדת", שבה הוזכר שמו של חבר-הכנסת

יוסי שריד.

לפני שאנהנו נכנסים לגוף הענין, אני שואל האם חברי-הכנסת שאתה התלוננת עליהם

בפנייתך, הם אחראים לפרסום שמופיע ב"מולדת"?

אני אשמח לדעת שחברי הכנסת מ"מולדת" יאמרו שהם לא אחראים לכך והם גם מתנערים

מכך. הדבר הזה יעזור מאד לקצר את הדיון. אבל, אדוני היושב-ראש, אני צירפתי את

העתון כולו לתלונה. העתון כולו הוא מטעם סיעת "מולדת", הוא עתון של "מולדת".

בראש תנועת "מולדת", לפי מיטב ידיעתי, עומד חבר-הכנסת זאבי. כל העתון מתחילתו

כמעט ועד סופו מספר בעלילותיו של חבר-הכנסת זאבי, ואין לי ספק שחבר-הכנסת זאבי

וחבר-הכנסת שפרינצק נושאים באחריות ישירה, או לפחות עקיפה, לפרסום שנקרא עתון

"מולדת".

יש הבדל בין - - -

נברר את זה. לכן הגשתי תלונה. אם יתברר שהוא לא נושא בשום אחריות רהוא גם

יגיד שזה לא היה על דעתו, אני מוכן לומר שצריך לגנות את הפרסום ולא את חבר-הכנסת.

אני חוזר וטוען שמי שאחראי לעתון הזה ואחראי למה שכתוב בו, ועובר על מת שכתוב

בו - לפי מיטב ידיעתי, אינני אומר זאת בוודאות - הוא חבר-הכנסת זאבי, ובמידה

פחותה בהרבה חבר-הכנסת שפרינצק. זאת האינפורמציה שנמסרה לי. אינני רוצה לפגוע,

חלילה, בחבר-תכנסת שפרינצק, שאולי לא ראה את הפרסום הזה, ואם היה רואה אותו, אני

רוצה להאמין שהוא היה מתנער ממנו. אבל אם חבר-הכנסת שפרינצק יאמר: לא ראיתי ,

ואני מאשר, התלונה תישאר אותה תלונה.

חבר-הכנסת רמון, בכל תלונה יש שני יסודות: 1. המעשה עצמו; 2. מי אחראי

למעשה. אתה בחרת להגיש תלונה נגד שני חברי-כנסת, גם רחבעם זאבי וגם יאיר

שפרינצק, ואני מניח שעשית את זה במידה מסויימת של אחריות, בהנחה ששניהם אחראים

למעשה. אני מבין שזוהי התלונה שלך.

כן.

לפני שאנחנו נכנסים לגופו של ענין אנחנו צריכים רק לדעת אם יש להם אחריות

לדבר הזה. ארנה טוען שהם אחראים למעשה.

אני טוען שהעתון הזה מוסר לציבור מידע בראש ובראשונה על פעולותיה של סיעת

"מולדת" ותנועת "מולדת". כל נאומיו של חבר-הכנסת זאבי בחודש האחרון בנושאים

מסויימים מובאים בעתון הזה מלה במלה. זה כאילו שסיעת המערך היתה מפרסמת ידיעון

ובו מובאים נאומי החברים ומוסרים מידע על מה שהסיעה עושה, ואני הייתי אומר: רגע,

אני לא אחראי לכך. לכן אני אומר שעל פניו נראה כאילו לכאורה שני חברי-הכנסת

שמהווים את סיעת "מולדת" נושאים באחריות לפרסום.

אני שוב אומר: אם שני חברי-הכנסת יכחישו ויגידו שאין להם יד במעל הזה, והם

אפילו מתנערים ממנו - אני מקווה שכך הם יעשו - כל הדיון יקבל תפנית אחרת.

כל עתון חוקי בישראל, וכזה גם עתון "מולדת", נרשם במשרד הפנים ויש לו אחראי.

אף אחד משני השמות שהוזכרו פה איננו רשום במשרד הפנים כאחראי. לפי מיטב ידיעתי,

חבר-הכנסת רמון הוא בעל השכלה משפטית והוא היה צריך לדעת שלעתון חוקי יש אחראי.

למשל, כשכתוב היה בעתון "דבר" שאני נאצי ומפלגתי נאצית, לא פניתי אל שמעון פרס,

וגם לא אל חבר-הכנסת חיים רמון, אלא פניתי אל הגב' חנה זמר, כי היא העורכת, לא

האחראית. אחר-כך התברר שיש גם עורך וגם אחראי, ולפעמים זה העורך האחראי.

כשהעתון "זו הדרך" של הקומוניסטים כתב עלי שאני נאצי, לא פניתי לאף אחד, כי

לא רציתי לתת להם פרסום נוסף. כשעתון "על המשמר" כותב עלי השמצות בנוסח של

"נאצי, פאשיסט" וכו', אני נוהג בו כמו עם הקומוניסטים. אבל היה איכפת לי שבעתון

"דבר", שגדלתי אתו מיום שלמדתי לקרוא, לא יכתבו עלי שאני נאצי. לא התלוננתי לא

על יצחק רבין , לא על שמעון פרס, לא על חיים רמון ולא על אחרים, אלא פניתי אל

העורך האחראי .

לעתון "מולדת" יש אחראי ששמו מופיע אצל רשם העתונים במשרד הפנים.

שמו מופיע בעתון?

לא. הוא רשום במשרד הפנים.

גם חנה זמר לא רשומה במשרד הפנים כאחראית על עתון "דבר", אלא ברל כצנלסון

בוודאי, אבל אתם לא טרחתם לכתוב מי העורך. היו הרבה מאמרים של חבר-הכנסת זאבי

והרבה נאומים, אבל בשום מקום לא היה כתוב אפילו ינא דואר.

אתה אומר דבר לא נכון. כתוב 3 פעמים מספר תא הדואר. אתה עם השכלה משפטית.

פונים למשרד הפנים ושואלים מי האחראי.

חבר-הכנסת זאבי, אני יודע מי זה "מולדת" ופניתי למי שאחראי בעיני ל"מולדת".

אם אתה לא אחראי ל"מולדת", אני מבקש שזה ייכתב בפרוטוקול.

צ' הנגבי ;

אני רוצה להעיר הערה לסדר הדיון הזה, שאני חושב שהוא לא צריך להתקיים בפורום

הזה. ודאי כולם ראו את הפרסום השערורייתי הזה. לדעתי, צריך היה להגיש לפורום

הרלבנטי, שהוא בית המשפט, תביעה בגין הוצאת לשון הרע.

יש פנייה גם אל היועץ המשפטי לממשלה. זו עבירה פלילית.

הדבר הרלבנטי הוא תביעה בגין הוצאת לשון הרע, ולדעתי, אם חבר-הכנסת שריד או

כל אחד אחר יגיש תביעה כזאת, העתון הזה ייסגר, כי לא יהיו לו במשך 200 שנה משאבים

לממן את הקנס שבית-המשפט יטיל עליו. זו הערכתי, גם כמי שהגיש תביעת דיבה וגם כמי

שיש לו השכלה משפטית בהקשר הזה. אבל לפורום הזה אין, לדעתי, שום סמכות לקיים

איזה שהוא דיון בהקשר הזה, הן משום העובדה שלעתון הזה יש אחראי, והן משום העובדה

שאם כל אחד מאתנו יתחיל להאשים כל אחד אחר בדברים שיתפרסמו בעתונים, הוועדה הזאת

לעולם לא תקיים דיון רלבנטי. אני יכול להאשים עכשיו את חבר-הכנסת יוסי שריד לא

בעתון שקשור אליו, אלא בזה שהוא אמר ביום ששי שצריך לעצור את גאולה כהן ואת בנה

המופרע צחי הנגבי ולא את לונץ שאיים עלי, שזה לדעתי דבר לא פחות חמור מהדברים

שנאמרים כאן. אני לא עושה זאת, כי אי-אפשר לעשות כל יום כותרות וכותרות נגדיות.

זה בהקשר הפוליטי. כבר בזבזנו מספיק זמן בשנה הזאת על ויכוחים בין חברי-הכנסת

שריד וזאבי .

אני חושב שהדברים צריכים להתברר לא בפורום הזה אלא בבית המשפט, אם הוא מאמין

שזאת פגיעה בו. לדעתי יש פה פגיעה בחבר-הפנסת שריד. כל אדם אחר שהיה מופיע פה

היה מיד רץ לבית-המשפט. אין פה שום מקום לעשיית הון פוליטי כלשהו. לדעתי צריך

לקיים את הדיון לא בפורום הזה.

היום לא נסיים את הדיון בענין הזה. רציתי רק לברר מה צריך להיות אופיו של

הדיון. כרגע ברור לך, חבר-הכנסת רמון, שאין חבר-הכנסת רחבעם זאבי מקבל אחריות על

הפרסום הזה, ובהבאת הנושא בפני הוועדה תצטרך לקשור את שאלת האחריות.

י' שריד;

אני צריך עוד לבדוק במשרד הפנים מי רשום שם.

היו"ר א' לין;

זו גם שאלה מי הוא זה שבפועל העורך האחראי.

תודה רבה לכולכם. הישיבה נעולה.

הישיבה הסתיימה בשעה 10:25