הכנסת השתים-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 162

מישיבת ועדת הכנסת

יום שלישי, כ"ה בחשון התשנ"א (13 בנובמבר 1990). שעה 09:00

חברי הוועדה: היו"ר חי קורפו

ע ' ברעם

מ' ג ולדמן

שי וייס

ר' זאבי

ר י כהן

י' לוי

אי לין

י' צידון

אי רובינשטיין

ר ' ר י בל י ן

חי רמון

ג י שפט

י' שריד

אי נמיר

מזכיר הכנסת שי יעקבסון

סגנית מזכיר הכנסת שי כרם

סגן מזכיר הכנסת די לב

צ' ענבר

אי בן-יוסף

ר' בלומרוזן

1. ערעורים על החלטת יו"ר הכנסת והסגנים שלא לאשר דחיפות הצעות לסדר-היום.

2. בקשת מזכירות הכנסת להעלאת תעריפי הלינה של חברי הכנסת במלונות בירושלים.

3. הצעות לתיקון תקנון הכנסת:

א. הצעה להוספת סעיף 117א' - חלוקה של הצעת חוק.

ב. הצעה לתיקון סעיף 13 - תיחום מחדש של העניינים המסורים לטיפולה של כל

ועדה מועדות הכנסת.

4. קביעת מסגרת דיון לנושאים.

5- קביעת הרכב ועדה משותפת לדיון בהצעת חוק השיפוט הצבאי (תיקון מס' 21),

התש"ן-1990.

6. קביעת הוועדות לדיון בהצעות לסדר-היום ובהצאות חוק שהועברו ממליאת

הכנסת.

7. שונות.

אני פותח את הישיבה.

ערעורים על החלטת יו"ר הכנסת והסגנים שלא לאשר דחיפות הצעות לסדר-היום

לפנינו ארבעה ערעורים. קודם-כל, ערעור של חבר-הכנסת יאיר צבן . הנושא: תקיפות

ואיומים כלפי עתו נאים, שוטרים ופוליטיקאים - סכנה לדמוקרטיה ולשלטון הרווק.

חבר-הכנסת צבן הסיר את הערעור, כי נודע לו שיש הצעת רגילה לסדר-היום.

הי ו "ר ח' קורפו

אם כן, נעבור לערעור של חבר-הכנסת מיכה חריש. הנושא: מצוקת כוח-אדם במשטרה.

הנושא הוא דחוף, אבל הנושא נדון בשבוע שעבר. יש בהצעה הזאת ייחוד, והייחוד

הוא: הזודעת המפכ"ל על הצורך להוסיף כוח-אדם. למרות זאת החלטנו לא לאשר את

הדחיפות, כי בשבוע שעבר הנושא נדון בהרחבה.

גם איו אפשרות להעלות את הנושא אם הוא נדון בשבוע שעבר.

הנושא נדון לפני המינויים החדשים.

התקנון קובע שאין אפשרות להעלות הצעה שנדונה שבוע קודם-לכן.

יש פה מצב קצת גבולי , כי מדובר על הסרנמכות על הכרזת מפכ"ל המשטרה לאחר הדיון .

מאז הדיון חלו שינויים, יש מינויים חדשים.

דווקע על סבב המי נו י ים דובר בדי ו ן.

צריך לקיים דיון על-מנת לדעת מה קורה שם.

הנושא נדון בשבוע שעבר ואין להעלותו עוד פעם.

לא לאשר את הערעור של חבר-הכנסת מי חריש על החלטת י ו"ר הכנסת והסגנים

שלא לאשר דחיפות הצעתו לסדר היום בנושא: מצוקת כוח-אדם במשטרה.

יש ערעור של הבר-הכנסת ברעם על אי-הכרה בדחיפות הצעתו לסדר-היום. הנושא:

התפרעות נגד ערבים בזמן מסע הלוויתו של מאיר כהנא.

היו הרבה מאוד הצעות בנושא זה. יש הצעה רגילה לסדר-היום, שהוגשה לפני ההצעות

הדחופות לסדר-היום, של חבר-הכנסת פלדמן.

מה נוסח ההצעה?

נושא דומה מאוד.

מדובר כאן גם בערעורים של חברי מפלגתי, אבל אני ממלא שליחות מטעם נשיאות

הכנסת. היו הצעות שונות באותו נושא, שההבדלים ביניהן היו בדקויות של ניסוח.

האם אתה רוצה לומר שהנושא של חבר-הכנסת צבן והנושא של חבר-הכנסת ברעם הם אותו

נושא?

היו גם עוד שלוש הצעות של חברי סיעתי, באותו נושא, בניסוחים אחרים. כולן

במסגרת אווזה חבילה. אסור לנו לאשר הצעה כזאת, כיוון שיש הצעה רגילה לסדר-היום

בנושא זה.

אי-אפשר לומר שהצעה אחת לסדר-היום עונה גם להצעה של חבר-הכנסת יאיר צבן וגם

להצעה של חבר-הכנסת עוזי ברעם. אפשר להגיש הצעה כוללנית לסדר-היום שתענה על כל

המצב בארץ. על-פי התקנון, אין הצעה שעונה על שתי הצעות.

צריך להחליט, האם ההצעה עונה על ההצעה של חבר-הכנסת יאיר צבן או על ההצעה של

חבר-הכנסת עוזי ברעם?

האם אותה הצעה לסדר-היום מסירה את שתי ההצעות?

אבהיר את עמדת הנשיאות. בעניינים מסוג זה משולבות סערות לאין-סוף.

הכהניסטים במקרה זה היכו עתונאים יאיימו על עתו נאים, על פוליטיקאים, על שוטרים,

ועל יוסי שריד, ועל כל עם ישראל. כל אחד ממנסחי ההצעות ניסח זאת על-פי הטמפרמנט

שלו, אבל בדיון בכנסת ידברו על פרשת ההתפרעויות של אנשי כהנא. הנושא זהה לחלוטין.



י' שריד;

בהצעה רגילה אחת לסדר-היום ניתן לחסום את כל סדר-היום של תשבוע.

הנשיאות לא תאשר נושא כזה. הנשיאות אישרה נושא של חבר-הכנסת פלדמן.

הצעה רגילה לסדר-היום הנשיאות אינה צריכה לאשר.

היא לא צריכה לאשר, אבל היא יכולה לשנות את שם ההצעה.

אני מודיע פה, שאס תהיה הצבעה, אצביע בעד אישור ההצעת של חבר-הכנסת עוזי

ברעם.

אבהיר את המצב. חבר-הכנסת פלדמן הגיש הצעה לסדר-היום רגילה. הוא איננו -זקוק

לאישור מאף אחד. הוא הגיש את ההצעה לפני כולם. כל הנושאים- דומים. דבר נוסף:

בשבוע שעבר היה דיון בכל הנושאים האלה.

מה נוסח ההצעה של חבר-הכנסת פלדמן?

מתוך הנחה שהצעה מס י 1 - ההצעה של חבר-הכנסת צבן - היא ההצעה של חבר-הכנסת

פלדמן, השאלה הנשאלת היא אם ההצעות של חבר-הכנסת יאיר צבו ושל חבר-הכנסת עוזי

ברעם הן מאותו מין. אני, למשל, אצביע נגד הדחיפות של ההצעה- של חבר-הכנסת עוזי

ברעם, אבל ההצעה אינה דומה להצעה של חבר-הכנסת יאיר צבן. איני רואה הקבלה בין

תקיפות ואיומים כלפי עתו נאים, שוטרים ופוליטיקאים לבין התפרעות נגד המיעוט הערבי.

בהצעה אחת מדובר על חופש העתונות, על עובדי ציבור, ובהצעה השניה על משהו אחר.

ההצעה של חבר-הכנסת עוזי ברעם היא ספציפית. של חבר-הכנסת יאיר צבן היא הרחבה.

התפרעות נגד מיעוט, בגלל היותו מיעוט, אינה דומה לתקיפות ואיומים כלפי

עתונאים, שוטרים ופוליטיקאים. יש הבדל מהותי.

התקנון קובע: ההצעה לסדר-היום טעונה אישור י ושב-ראש הכנסת. יש החלטה של ועדת

יושב-ראש הכנסת רשאי לדרוש מחבר כנסת לשנות את הניסוח של הצעתו . לשם כך

יזמין את החבר ויסביר לו את דרישתו. במקרה של חלוקי-דעות, דעת היושב-ראש קובעת.

אותו דין חל גם על הצעות רגילות וגם על הצעות דחופות.



זאת-אומרת, החשש שחבר הכנסת יוכל לחסום את הדיונים למשך כל השבוע איננו

אקטואלי.

למרות הסעיף הזה, החשש הוא אקטואלי.

רענן כהן;

מה נוסח ההצעה של חבר-הכנסת פלדמן?

מחכים לנוסח חחצעה.

נאמר לי, שחבר-הכנסת יאיר צבן לא ביטל את הצעתו בשל הצעה לסדר-היום של

חבר-הכנסת פלדמן, אלא בשל הצעה לסדר-היום של חברי-הכנסת דראושה ומסאלחה, בנושא:

הפגיעה בחופש ההבעה במדינה,

י' שריד;

זה ענין אחר. עכשיו אתם מביאים ראיה חדשה. מה נוסח ההצעה של חבר-הכנסת

פלדמן? האם יש הצעה כזאת.

יש הצעה. אני מבין שיש תיקון. לא קיבלנו את ההצעה.

י' שריד;

אם יש תיקון, יש בעיה תקנו נית רצי נית. אני אגיש הצעה בי ום שני . על-סמד

ההצעה הזאת לא יקבלו כל-מיני הצעות דחופות לסדר-היום. ביום שלישי אני אתקן את

ההצעה והיא וזהיה הצעה אחרת, אבל בינתיים דחו הצעות.

היו"ר ח' קורפו ;

היו דברים מעולם. היו הצעות אי-אמון שהסירו אותן ברגע האחרון.

י' שריד;

זה לא אותו דבר. רק עד יום שני ניתן להגיש את הנוסח הסופי של ההצעות לסדר

היום.

היו"ר ח' קורפו ;

לא ניתן להכניס שינויים אחרי כן, אלא על-פי הוראתו של היושב ראש.

אני יכול למסור מה שידוע לי. לא רציתי להיכנס קודם לדבריו של סגן י יושב -ראש

הכנסת, חבר-הכנסת שבח וייס;

חבר-הכנסת יאיר צבן הסיר את הערעור שלו, משום שנודע לו שיש הצעה לסדר-היום של

חבר-הכנסת דראושה, שהגיש אותה במועד, ביום ראשון.

נחה עלינו דעתנו בעניו זרו.

ההצעה לסדר היום של הבר-הכנסת עוזי ברעם היינה ברשימה שהיתה לנגד עיני

יושב-ראש הכנסת והסגנים, רשימה של 15 הצעות לסדר-היום, שכללו פגיעה בערבים, פגיעה

בחברי כנסת, פגיעה בתקשורת. היושב-ראש והסגנים ראו את כל 15 ההצעות י!אלה כמכלול

אהד. בתוכם היתה הצעה אחת, של הבר-הכנסת עוזי ברעם, הכנסת: "התפרעות נגד ערבים

בזמן מסע הלווייתו של מאיר כהנא". אבל ה-14 האהרות כוללות את כל הפרטים.

בתוך המכלול של 15 הצעות היו 4 הצעות מטעם המערך. לנגד עיני היויוהיושב -ראש

והסגנים ה י תה ההצעה של הבר-הכנסת דראושה, כהצעה רגילה. ההצעה של חבר-הכנסת פלדמן

שונה. היא עוסקת בשימוש בכלי נשק הם באינתיפאדה.

זה לא שייך לענין . אם כן, נצביע על ההצעה של הבר-הכנסת עוזי ברעם.

זה כלול ב-15 ההצעות האהרות.

.זה לא כלול. אתם יצרתם את המכלול, באופן מלאכותי.

יש החלטה של נשיאות הכנסת לא להכיר בנושא של חבר-הכנסת עוזי ברעם, כי הנושא

כלול במספר רב של הצעות לסדר-היום. יש הצעה לקבל את הערעור. אם הערעור יתקבל, כל

מי שבהצעתו כלול הקטע של התפרעות נגד ערבים, יוכל גם הוא להעלות את הנושא.

הצבעה

הערעור של חבר-הכנסת עוזי ברעם על ההלטת י ו "ר הכנסת והסגנים שלא לאשר

התפרעות נגד ערבים בזמן מסע הלווייתו

של מאיר כהנא, נתקבל

כל הצעה שכוללת את האלמנט של התפרעות נגד ערבים גם-כן מאושרת.

נעבור לערעור הרביעי, של חבר-הכנסת שמעון שטרית. הנושא: ממדי האבטלה ההמורה

בטבריה.

בהקשר לנושא זה יש בעיה. מדי פעם בפעם מתפרסמת ידיעה בעתון, שבמקום מסויים

יש עלייה באבטלה. היתה לנו מסורת בכנסת הקודמת, שכיניתי אורגה "מסורת דימונה".

חבר-הכנסת לשעבר ז יאק אמיר היה הבר ועדת הכנסת, כל פעם שהיתה אבטלה בדימונה, הוא

הגיש הצעה דהופה לסדר היום, ואנחנו אישרנו אותה. מי העז להתמודד עם חבר-הכנסת

לשעבר ז יאק אמיר, מה עוד שהוא היה חבר הוועדה. על-פי "מסורת דימונה" היינו

צריכים לאשר את ההצעה. על-פי הכלל של דהיפות, לא כל-כך. על-כן לא אישרנו.



הצבעה

הערעור של חבר-הכנסת שמעון שטרית על החלטת יו"ר הכנסת והסגנים שלא

"ממדי האבטלה החמוו-ה בטבריה"

לא נתקבל

בקשת מזכירות הכנסת להעלאת תעריפי הלינה של חברי הכנסת במלונות בירושלים

מזכיר הכנסת הביא בפנינו את הבקשה. שמענו את דברי מר דוד לב. הוא יחזור

עליהם. אתמול הוספנו את הסעיף הזה לסדר-היום. היום אנחנו יכולים להחליט.

מבדיקה שערכתי, גם במשרד התיירות וגם בהתאחדות בתי המלון, לא בדיקה של

הנתונים הרשמיים אלא בדיקה מספקת, עולה שניתן להשיב בחיוב לבקשה שהוגשה לכנסת,

בחיוב. להעלאת מחירים. בדקתי מחירי אירוח בבתי-מלון, של לינה וארוחת-בוקר,

מחירים לאדם בודד, ללא הנחה. בינואר 1988 קבעה הכנסת מחיר של 46 דולר פלוס מע"מ.

עד היום, דהיינו ינואר 1991 . ההעלאות היו מעל ל-10%. כך שבהחלט אפשר להענות

לבקשה להעלות את המחירים ב-10%. דהיינו במקום 46 דולר פלוס מע"מ - 50 דולר פלוס

מע "מ.

יכול להיות נימוק של עזרה לבתי המלון, במצב הקשה בו הם שרויים, ונימוק זה

לגיטימי. אם מדברים על ענין כלכלי ועל משא-ומתן עם בתי המלון, אני יודע שהיום,

בגלל המצב הקשה של בתי-המלון, בתי המלון נותנים הנחות מעל ומעבר למהה שכתוב כאן.

השאלה היא מהי הגישה של הוועדה.

האם אינה מציע לבקש הוזלה?

באופן מעשי, ניתנות הנחות גדולות בבתי המלון.

אלו בתי מלון פנו?

פנו שלושה בתי מלון: היאט, רמאדה רנסנס והילטון. בית מלון אהד ביקש העלאה

להמישים דולר. שני בתי מלון ביקשו העלאה ל-54 דולר.

גם לאחר מבצעי ההנחות, המחירים יותר גבוהים ממה שמשלמים חברי הכנסת. המחירים

הם 60 דולר, 64 דולר. אני תומך בהעלאה ב-10%, מבלי לערב מה שקורה היום בבתי

המלון .

לא נשקם את הריסותיה של תעשיית המלונות בכך ש-80 חברי כנסת ישלמו עוז- 8 דולר

בשבוע, ב-6-5 בתי מלון. מדובר בכמה מאות דולרים בחודש. מזה לא תצמה ישועה.

אני מבין שלא בל המלונות ביקשו העלאה.

מזכיר הכנסת שי יעקבסון;

בכל שבוע אני מקבל מכתב נוסף.

איני בטוח שצריך להענות להם.

ע' ברעם;

אני בעד היענות לבקשה של בתי המלון. איננו צריכים לנצל את המצוקה המיוחדת

בבתי המלון. נכון שהיום בתי המלון מורידים מחירים. ההעלאה המתבקשת מתונה וכדאי

לקבל אורנה.

כמי שמתאכסן בבתי-המלון ורואה את המצב העגום של בתי המלון בירושלים אני אומר:

איננו יכולים להתעלם מן המצב ולהגיד שזה לא עסקנו. הדרישה אינה מופרזת. היו

העלאות. אנחנו צריכים לשלם את המגיע. אם לא על-ידי הכנסת, אולי אנחנו נשלם

באופן אישי.

הצבעה

בקשת מזכירות הכנסת להעלאת תעריפי הלינה של חברי הכנסת במלונות בירושלים אושרה

הבקשה אושרה. החלטת ועדת הכנסת תנוסח כדרוש.

הצעה לתיקון תקנון הכנסת

הצעה להוספת סעיף 117א' - חלוקה של הצעת חוק

יש הצעה של חברת-הכנסת אורה נמיר לתיקון סעיף 117א' של התקנון, על-פיו יהיה

מורנר לחלק הצעת חוק לשתי ועדות. היום יכולה ועדה לחלק הצעת חוק שהועברה אליה, גם

הצעת חוק ממשלתית וגם הצעת חוק פרטית, לשתי הצעות חוק, או למזג שתי הצעות חוק

להצעת חוק אחת. ההצעה עכשיו היא שנוכל לקבוע מראש שהצעת חוק תחולק למספר ועדות

ולא לו ועדה אחת.

אסביר זאת, ברשות החברים. אני מודה ליושב-ראש על זירוז הבאת הנושא לדיון

בוועדת הכנסת. כחברה ותיקה בכנסת למדתי דבר, ואני מתחזקת בו מדי יום ביומו,

ששמירה על תקנון הכנסת זה אחד הדברים הוקשובים ביותר.

בשנים האחרונות אנחנו עדים לפריצות משמעותיות מתקנון הכנסת. התקנון קובע מה

סמכויות המליאה, מה סמכויות הוועדות ומה הם הנושאים בהם עוסקות הוועדות. ארבעה

שרי אוצר - בדקתי זאת שוב הבוקר - מתוך אי-רצון לעמוד בעימותים במספר ועדות,

מביאים לכנסת מה שנקרא חוק ההסדרים במשק, כמקשה אחת, ומוציאים דברים שהם בתחומם



של ועדות אחרות. קודם-כל, ואולי בעיקר, בגלל שלפי הערכתם וכן ההישגים שלהם הם

מצליחים בוועדת הכספים ביתר- קלות מאשר בוועדות ארורות. לפי ההגיון ההזה אפשר לבטל

בכלל את הוועדות האחרות של הכנסת, כי כאשר מגיעים לדברים משמעותיים, לחקיקה,

מעבירים אוותם לוועדת הכספים. האם ועדות אוחרות קיימות רק כדי לקיים דיונים ולהניח

סיכומים על שולחן הכנסת, שברוב המקרים השרים אפילו אינם קוראים אותם? התחיל בכך

השר מודעי , אחריו - השר נסים, אחריו - השר פרס, ועכשיו השר מודעי.

במה מדובר? בעבר, כאשר חבר-הכנסת מיכה רייסר המנוח היה יושב-ראש ועדת הכנסת,

ערערתי על-כך שאת נושא עלות העבודה העבירו לוועדת הכספים. היו שני אנשים בחדר

הזה, חבר-הכנסת מיכה רייסר ז"ל ואנוכי, שהצביעו נגד ולא קיבלו את המרות של

הקואליציה. היה אז טרור - אני מודה בכך - של יושב-ראש הסיעה שלי, שהיה אז גם

יושב-ראש הנהלת הקואליציה, רפי אדרי. כל הטיעון של שר האוצר דאז, שהפחתת עלות

העבודה למעסיקים תביא ליצירת מקומות תעסוקה חדשים לא הביאה לאף מקום תעסוקה חדש

אחד.

מה קורה בתקציב הבא? את האינפורמציה אני שואבת מהעתונים, כי אף אחד אינו יודע

מה מתכוון שר האוצר להביא לכנסת. לפי הידיעות שהובאו לידיעתי שר האוצר מתכוון

להביא את התיקונים הבאים - - -

חברת-הכנסת אורה נמיר, הוגשה בפנינו בקשתו של שר האוצר, והיא כללה את רווק

התקציב ואת חוק התקציב הנוסף לשנת 1990- לא היינה שום הצעת חוק נוספת.

על-פי מה שאני יודעת ממשרד האוצר, וזה אושר על-ידי הפקידות הבכירה, שר האוצר

עומד לתקן באופן משמעותי את חוק שכר המינימום ואת נושא קצבאות הילדים ששייכים

לוועדת העבודה והרווחה. הוא עומד לקבוע את קצבאות הזיקנה והשאירים על-פי מבחני

הכנסה ולהוריד מחדש ל-0.4% את עלות העבודה למעסיקים.

באתי להציג כאן את העקרון ולא את הפרטים, אף-על-פי שהפרטים משמעותיים מאוד.

אם ועדת הכספים קובעת, מחליטה, משנה, אין צורך בעבודת הוועדות האחרות.

לכן אני מציע את התיקון שבפניכם בתקנון. אני מבקשת להעמיד את ההצעה להצבעה.

שר האוצר יחליט מה שיחליט, אבל יעשה זאת בדרך של חקיקה רגילה. אם ללכת בדתך

של חוק ההסדרים במשק, הוא צריך להביא את החוק יחד עם חוק התקציב ולבקש מאתנו

הסמכה לכך. שני הדברים הולכים במקביל. לא היתה לפנינו בקשה כזאת, פירוש הדבר

שאינו יכול להביא חוק הסדרים. הוא יכול להביא מערכת חוקים, אבל בלי קשר עם הגשת

התקציב.

למעשה, על-פי תקנון הכנסת יש אפשרות לענות על בקשתך. ועדת הכנסת יכולה לא

לאשר מסלול אחיד עם חוק התקציב. אם ועדת הכנסת לא תאשר מסלול אחיד, שר האוצר יילך

במסלול נפרד. זה לא יהיה מלווה בינאריך של התקציב ולא בביצוע של התקציב.

ע' ברעם;

זאת-אומרת, הוועדה יכולה לפצל.

הכנסת אינה יכולה להעביר לשתי ועדות לעסוק בחוק. חברת-הכנסת אורה נמיר מציעה

שנקבל תיקון בתקנון על-פיו אפשר לפצל הצעת חוק לשתי ועדות. זה איננו אקטואלי.



נוסף לכך, גם אם נפצל את החוק, צריכה להיות קודם-כל הסמכה לוועדות לטפל

בחוקים האלה. היום הוועדות עוסקות בנושאים השונים ולא ברקיקה שסביבם. הרקיקה

הולכת במסלול הרגיל. אם לפצל את הנושאים, איננו זקוקים לתיקון. אם זה לצורך

חקיקה, צריך לינת קודם בידי הוועדות כלים לעסוק בחקיקה.

אתה עונה לי שלא לעניו. אבקש מן היועץ המשפטי להבהיר את הדברים. הבקשה שלי

אינה נוגעת לחוקים שלא נקבע בתקנון הכנסת שהם שייכים לוועדת העבודה והרווחה. איני

באה לגעת בשום נושא אחר. אותו דבר נוגע לוועדת הפנים ולוועדת הכלכלה. חוק שכר

מינימום, לכל הדעות, שייך לוועדת העבודה והרווחה. אני יודעת שיש כוונה של האוצר,

להביא לתיקונים מרחיקי לכת בחוק שכר מינימום. לשר האוצר נוח מאוד שהדיון על-כך

לא יהיה בוועדה שעל-פי התקנון הנושא הזה שייך לה. אלה תיקונים, שאם הם יעברו -

אין חוק שכר מי נימום.

התייעצתי עם היועץ המשפטי של ועדת העבודה והרו ורזה. היתה גם התייעצות עם היועץ

המשפטי של ועדת הכנסת. אני מציעה לא לדחות את התיקון עד-אשר שר האוצר יגיש את

הצעותיו. יש כאן ענין עקרוני. עדיף שנחליט על-כך לפני ששר האוצר יביא את המכבש

שלו ויניח זאת על שולחן הכנסת. המאבק הגדול ביותר שלי, בנושא זה, היה עם

יושב-ראש סיעתי. כך שבענין זה איני מפרידה בין מפלגות. אני מציעה שנקבע זאת

כעקרון ולא כאשר הענין יעמוד לפתחנו.

אבקש שהיועץ המשפטי יאמר את דברו, כי היועצים המשפטיים היו בעד התיקון הזה.

מדובר בחוקים כמו חוק הביטוח הלאומי, או חוק שכר מינימום, שאין ספק שהם בתחום

ועדת העבודה והרווחה; או פקודת העיריות, שהיא בתחום סמכותה של ועדת הפנים,

וחוקים כיו"ב שאין מחלוקת על-כך שהם בתחומי ועדות שונות. הצעות חוק של האוצר היו

הצעות-סל, הצעות כוללות, שכללו בתוכן תיקונים לחוקים בתחומים שונים. כלומר, הצעת

חוק אחת כללה תיקונים ל-10-5 חוקים או אפילו 20 חוקים, שהם בתחומי ועדות שונות,

כאשר לפעמים נכללו אפילו תיקונים של פרקים שלמים, בחוקים שאינם בתחום סמכותה של

ועדת הכספים.

הצעת התיקון לתקנון באה לתת לוועדת הכנסת ולכנסת את הסמכות שאין להן היום,

לקחת הצעת חוק אחת ולהעביר מרכיבים שלמים שבה לוועדות שאותם חוקים הם בתחומי

סמכותן.

נחליט בנושא הזה באחת הישיבות הקרובות.

למה?

אף פעם לא החלטנו על תיקון התקנון ללא קיום דיון. יש היום שליש מחברי

הוועדה.

חוק התקציב עומד להגיע.



היו"ר ח' קורפו ;

הפעם איו חוק הסדרים במשק המדינה. הוא בכלל לא הוגש.

אני יודע. אבל אנחנו מנוסים ויודעים שמשרד האוצר עלול להגיש את חוק ההסדרים

במשק המדינה.

היו"ר ח' קורפו;

לא יגישו את חוק ההסדרים במשק המדינה ואין חוק כזה, כיוון שהודעתי לשר האוצר

שאנחנו לא נאשר חוק כזה.

למה לא אמרת זאת בתחילת הישיבה? הייתי אומרת לך אפילו תודה גדולה מאוד.

היו"ר חי קורכו ;

אמרתי לשר האוצר שלא נאשר חוק הסדרים במשק המדינה.

אני מכירה את השחקנים הפועלים. למרות ההודעה שלך לשר האוצר שלא יאושר חוק

ההסדרים, הוא בכל זאת יביא חוק הסדרים. אני מבקשת שהדיון וההצבעה יתקיימו מבעוד

מועד.

נוכל לפעול לפי בקשתך. עם שינוי ובלי שינוי, נוכל לפעול לפי בקשתך, על-פי

החלטה. אני אומר שניתן לחלק את הנושאים. הוועדות יעסקו בנושאים בזמן שדרוש להם

לעסוק בהם. כאשר יסיימו לנסח, יביאו את הענין לוועדה שצריכה לאשר זאת.

האם אוזה חושב גם עקרונית שלא כדאי לשנות את החוק?

צריך להמנע מחוק ההסדרים. התחיל בכך יורם ארידור. המשיכו בכך שרי האוצר

אחריו. בכך תם למעשה עוקפים את הכנסת. תחת המכבש של הצעת התקציב הם מכניסים כל

מיני דברים אחרים, חיוביים או לא חיוביים. מכניסים נוסעים שכלל אינם קשורים

לתקציב המדינת. מכניסים לחוק ההסדרים דברים שנוגעים לגופים חיצוניים, לתאגידים.

חבר-הכנסת חיים רמון רכב פעם על הסוס הזה בענין חוק רשות הנמלים והרכבות.

אדוני היושב ראש, היית פעם שר ובעצמך טעמת את טעמו של שר האוצר.

לכן אמרתי שהפעם לא יהיה חוק ההסדרים במשק המדינה.



א' נמיר;

תודה רבה. אם הוא יביא, אני מבינה שבכל-זאת תקיים דיון והצבעה על ההצעה שלי.

היו"ר ח' קורפו ;

כן.

הצעה לתיקון תקנון הכנסת, הצעה לתיקון סעיף 13 -

תיחום מחדש של העניינים המסוויים לטיפולה של כל ועדת מוועדות הכנסת

יש הצעה נוספת לשינויים בתקנון. משמעותה היא שינוי מהותי בתפקידם של ועדות

הכנסת.

של מי ההצעה?

שלי. יש להצעה חשיבות לעבודתן התקינה של ועדות הכנסת.

העקרון הוא שאנחנו מעניקים לוועדות הכנסת את הטיפול בחקיקה הקשורה במשרדים

שהם מטפלים בהם. כל מערכת ההקיקה שקשורה למשרדים שאותה ועדה אהראית להם, תהיה

במסגרת אותה ועדה.

כולל חוק התקציב?

כן. זה שייך לו ועדת הכספים.

היו שנים בכנסת שכאשר ועדת הכספים היתה דנה בתקציב של משרד מסויים, היו

מקיימים דיון משותף של חברי הוועדה שעוסקים בנושא זה כל השנה ושל חברי ועדת

הכספים. היום אין לנו מושג ולא ידיעה. בישיבה אחת מסיימים את החלק של הרווחה.

בישיבה שניה - את נושא העבודה והבריאות. אבקש לתת את הדעת גם לנושא הזה.

אני נותן את הדעת לדברים שניתנים להשגה ולא לדברים ערטילאים. הצעתי את ההצעה

שלי כמשקל נגדי, כי היום דרך התקציב הוועדות אינן יכולות לעשות הרבה. שלפחות יהיה

בידיהם כלי החקיקה, אם לא אפשרות ההחלטה על התקציב. אם יהיה אקטואלי ומעשי, ששתי

ועדות יישבו יחד לפני אישור התקציב, יהיה אפשר לחשוב על זה. איני רואה זאת כיום

כמוצא אקטואלי או מעשי. אני יודע שנסיונות בוועדת הכספים לקיים דיונים עם

הוועדות הנוגעות בדבר לפני אישור התקציב לא עלו יפה. בעת אישור התקציב הזמן

לוחץ. עוסקים בנושא במשך 60 יום, ואין אפשרות לקיים ישיבות משותפות מתואמות עם

ועדות אחרות כדי לגבש מדיניות אחידה.



העקרון שבהצעה הוא, שנושאים שהם במסגרת משרד שהוועדה מטפלת בו עוברים לאורנה

ועדה. גם הנושאים וגם ההקיקה. זה יפתור גם את הבעיה שאנהג ו עדים לה במליאת

הכנסת. מציעים להעביר הצעה לכאן ולכאן, ולאהר-מכן מעבירים את העניו להחלטת ועדת

הכנסת. לא יהיה צורך בכל זה. מזכיר הכנסת יקבע, על-פי הנושא, לאיזו ועדה הנושא

יעבור. כך לא יהיה צורך בכל המכניסם של ערעורים ושינוי מסלול באמצע הדרך.

לעתים קרובות יש נושאים גבוליים.

במקרים גבוליים תעסוק הוועדה.

זה פוגע בתקציב המדינה.

במה זה פוגע?

הוק התקציב כולל, לדוגמא, את תקציב המדינה בנושא חינוך. הדבר הזה מסור לוועדת

הכספים. אנהנו צריכים לדון בענייני חינוך. אנהנו יושבים ודנים בנושאי הינוך.

איננו דנים בקונספציה ההינוכית של משרד החינוך, אבל אנהנו דנים בההלט בסדרי

עדיפויות.

אי נמיר;

איד אינם יודעים מה הם סדרי העדיפויות, כאשר יש ועדה שעוסקת בזה כל הזמן.

המשמעות של ההצעה ברורה, שבתקציב ההינוך תדון ועדת ההיניך והווהתרבות של הכנסת.

לא. לא זאת ההצעה.

מה המשמעות שהוועדה תדון ב"כל נושא"?

היו"ר ח' קורפו ;

המשמעות היא, שאם מהר תוגש לכנסת הצעת הוק למשמרת שניה - תעסוק בזה ועדת

החינוך והתרבות.

גם היום זה כך.



היו"ר ח' קורפו;

מחה יהיה דבר שולי אחר.

אם עניו משמרת שניה לא יבוא כהצעת חוק, אלא במסגרת תקציב משרד החינוך,

בתקציב משרד החינוך יהיה קיצוץ שיבוא בעקבות משמרת שניה. מי ידון בזה? זה מת

שקורה. קיצוץ של 500 שעות מופיע בתקציב. על זה דנים במסגרת התקציב.

היו"ר ח' קורפו ;

אם יש ענין של המדיניות התקציבית של האוצר, זה יידון בוועדת הכספים, על כל

השלכותיו. לוועדת החינוך והתרבות אין כלים לקחת את מקומה של ועדת הכספים. גם לא

רצו י .

ח' רמון ;

החלטה על משמרת שניה אינה נובעת מכך שמשרד החינוך דן והחליט שהדבר הכי טוב

לילדי ישראל הוא שילמדו משמרת שניה. אם תהיה משמרת שניה, היא תוצאה של מצוקה

תקציבית. זה ההיבט המרכזי. אם היו מדברים על רפורמה בחינוך, שבמקום חטיבת

ביניים יהיו, לדוגמא, שלוש חטיבות ביניים, זה לא עניו של ועדת הכספים אלא של ועדת

החי נוך והתרבות.

אם הדבר הזה יצריך שינויי חקיקה, הם יבואו לועדת החינוך והתרבות. ועדת

החינוך והתרבות תוכל, על-ידי אי רצונה לשנות את החקיקה, לכפות על ועדת הכספים

לשנות את התקציב.

זה אומר שתידרש תוספת תקציב. יש בעיה קשה של הקשר בין חוקי תקציב לבין

הדי ו נים בוועדה.

חוקי התקציב הולכים לוועדת הכספים. אין כל ערעור על כך.

ניקח לדוגמא ענין של לימודים ביום שישי. ועדת החינוך והתרבות מחליטה כתוצאה

מבג"צ, כתוצאת מהידברות עם הסתדרות המורים, שביום שישי אין לומדים בבתי ספר.

בסופו של דבר מתברר שיש לכך מחיר בתקציב המדינה. מה יהיה? איך הענין הזה יסתדר

לפי ההצעה שלך?

אני מבין שהשינוי העיקרי הוא לגבי חוקי היסוד, כי שאר הדברים מוסדרים גם היום

הכנסת; חוק יסוד: משק המדינה ועוד. עד עכשיו חוקי

היסוד נדונו בוועדת החוקה, חוק ומשפט. כרגע יש פיזור של הדיון בחוקי היסוד. אני

תומך בכך. הדבר נכון.

חייבים למצוא פתרון לנושא התקציב. בנסיון לקיים ועדות משותפות לדיון בתקציב

הטעות היינה שזה היה רק 60 יום לפני אישור התקציב. אז היה לחץ של זמן. צריכות

להיות ועדות משותפות קבועות. זאת-אומרת, שתהיה ועדת תקציב של כל ועדה עם רפרנט

של ועדת הכספים. גם במשך השנה יש העברות תקציביות. הוועדה המקצועית אינה יודעת



מה מתרחש בוועדת הכספים ואינה מעודכנת במת שמתרחש בה. אחר--כך באים חוקים. לאחר

שהוועדה דנה במשך כמה ישיבות, פתאום מודיעים שוועדת הכספים שינתה את הסעיף או

ביטלה אותו.

אני מציע להוסיף לתקנון, שתהיינה ועדות משנה משותפות קבועות של ועדת הכספים

עם ועדות אחרות. על-מנת שיהיו עדכונים וכן על-מנת שהדיונים בוועדת הכספים הנוגעים

לאותה ועדה, יובאו בפני אותה ועדת משנה. כך לא יהיה הלחץ של 60 יום בעת דיוני

התקציב.

אדוני היושב-ראש, אני מברך אותך על-כך שיזמת את ההצעה הזאת. טוב שנבנה מחדש,

בצורה יותר מפורטת, את תחומי העבודה של הוועדות, כדי שככל האפשר נמנע ויכוחים

בעתיד מה נופל בתחום אחריותה של ועדה זו או ועדה אחרת. מובן שתמיד יהיו ויכוחים,

אבל רצוי לצמצם את זה. רצוי שהעברות החוקים יהיו אוטומטיות, על-פי תחום האחריות

של הוועדות. על-כן , ההצעה בכללותה היא בכיוון הנכון.

הנושא חשוב מאוד. אדוני היושב-ראש, אני מציע שתקצוב זמן, נניח שבועיים,

ליושבי-ראש הוועדות להגשת השגותיהם להצעה בכתב. נעביר את התשובות בכתב לכל חברי

ועדת הכנסת. אני מניח שלא כל יושבי-ראש הוועדות יוכלו להשתתף אתנו במהלך הדיון.

כאשר נקיים דיון סעיף סעיף, יהיו לפנינו ההשגות בכוזב. כך נדע שכיסינו נושא זה

במלואו.

אשלח את ההצעה גם לכל חברי הוועדה, על-מנת שיעיינו בה בבית.

אדוני היושב-ראש, אני מברך אותך על הצעת התיקון. זה דבר שהיה חייב להעשות

לפני הרבה שנים.

בנושא התקציב, לאור ההערות שהושמעו כאן, מוכרחה להיות בהירות הרבה יותר

גדולה. נושא התקציב מחייב אחריות כוללת, והאחריות הכוללת חייבת להיות ביד אחת.

אם היית מפריד את תקציב המדינה לוועדות שונות, אתה יכול לדעת מה תקבע ועדת

העבודה ורווחה לגבי נושאי רווחה ולגבי שירותי רווחה, ומה היוגה קובעת ועדת החינוך

והתרבות לגבי חינוך. לעולם לא יהיה תקציב שיתחיל אפילו להתאזן. פה חייבת להיות

נוקשות, אף אם יש פלישה כביכול לתחום עבודתן של ועדות אחרות. צריך להאמר בצורה

ברורה שכל הנושאים של התקציב קשורים ישירות לוועדת הכספים.

אני מציע שתחלק את הצעת התיקו ן ליושבי ראש הוועדות ולחברי הוועדה. שנית,

כדאי ליזום דיונים בסיעות בנושא זה. כדאי שלהצעה כל-כך חיובית יהיו מעגלים

מוקדמים של דיונים, גם של יושבי-ראש ועדות וגם של סיעות.

החשש שהובע כאן לאו-חשש הוא. ההצעה קובעת במפורש, שתקציב המדינה ותקציבי

גופים אחרים הם בתחום אחריות של ועדת הכספים. איש אינו מציע לשנות. גם היום כל

החוקים הנוגעים לחינוך מועברים לוועדת החינוך והתרבות ולא לוועדת הכספים. אם יוצע

חוק שמעתה כל התלמידים עוברים ללימודים של 8 שעות ביום, זה לא יעבור לוועדת

הכספים אלא לוועדת החינוך והתרבות. ברור שאם החוק יתקבל, זה יחייב אחר-כך את שר

האוצר להגיש תקציב מתאים. ההצעה שלפנינו רק מגדירה בצורה ברורה את התחומים בין

הוועדות השונות, כאשר ענייני התקציב ממשיכים להיות בתחום ועדת הכספים.



א' רובינשטיין;

יש בעיה, שחוק של הכנסת, כולל הצעות הוק פרטיות, מחייבות הוצאה תקציבית. אז

מתחילה התחרות בין הוועדות מי יהיה יותר טוב על חשבון כספים שהוא לא צריך להקציב.

במדינות אחרות ההסדרים הרבה יותר קיצוניים. חוקים שמגדילים הוצאות תקציבים בכלל

אי-אפשר להעביר. באנגליה, הצעת חוק פרטית שמקטינה או מגדילה הכנסת של המדינה,

תלויה באישור האוצר לפני שהיא מוגשת. בהולנד בכלל אי-אפשר להגיש הצעה כזאת.

אי לי ו ;

בארץ שיטה כזאת לא תהיה טובה.

אינני מציע לאמץ זאת, גם לא את הכללים לגבי הצעות חוק פרטיות שקיימות בפרלמנט

הבריטי . שם מי שמגיע לזה הוא האדם המאושר לאורנה שנה.

בארץ יש תופעה של חקיקה פופוליסטית, לא אחראית.

זה קי ים גם היום. לא יהיה שינוי.

האם אתה רוצה להרחיב את תחום הנושאים בהם יש חקיקה כזאת?

צריך למצוא לזה מרפא. זה לא אומר, שצריך להוציא מן הוועדה את הכלי הזה.

קל מאוד להגיש הצעות חוק שמגדילות את הזכויות הסוציאליות של אזרחי

מדינת-ישראל.

גם בוועדת הכספים אפשר להעביר הצעת חוק כזאת.

זה הרבה יותר קשה.

למה?

א' רובינשטיין;

משום שהיא אחראית על שני הצדדים, היא אחראית על התקציב.

שם שופכים יותר כספים מאשר בכל ועדה אחרת.

אני בוכה על מה שקורה בועדת וכספים בדיוק במוך ועל ניהולה בשתי הכנסות

האחרונות. אבל באופן טבעי, ועדת הכספים, שאחראית לשני הצדדים, יותר אחראית

מוועדות אחרות. בכנסת היו דברים מאוד חמורים. הועברו חוקים שונים. אין דבר יותר

קל מאשר להעביר בכנסת חוקים פופוליסטיים. חוק שכר מינימום, עם מה שכלל ומה שלא

כלל במרכיבי השכר, והצמדתו לשכר הממוצע במשק, אין לו אח ורע בעולם.

אין הרבה מדינות בעולם המערבי בהן משלמים שכר כל-כך נמוך כמו פה. אשה רצינית

שרוצה לעבוד, מציעים לה 6 שקל לשעה, כמו לשמרטף.

חוק שכר מינימום לא כלל תוספות לשכר שהם היום מרכיב רציני בהכנסות העובד

בסקטור הציבורי. שר האוצר התריע בזמנו על כך.

א' לין;

אינני יודע אם החוק הזה הוא דוגמא לחוק פופוליסטי. זה חוק תשתית בעל חשיבות

עצומת. זאת לא דוגמא טובה. יש חוקים פופוליסטיים. לא הייתי מביא את החוק הזה

כדוגמא.

אדם יכול היום להרוויח 2.500 שקל ולקבל השלמת הכנסה לפי חוק שכר מינימום.

זאת הוכחה, שמרגע שאין אחריות - מתפרקים.

א' רובינשטיין;

האם זה דבר חדש שאין אחריות?

אומר לך איך תהיה אחריות. כאשר הוועדה תוכל לחוקק חוקים, ידאגו שתהיה

השתתפות מלאה. למה ועדת הכספים יותר אחראית? האם אין שם פופוליסטים? אבל יש גם

אחרים. כאשר מגיעים להצבעות דואגים ששיקול-דעת שונה ימצא ביטוי והכרעה.

הוועדה תוכל לקבל כל חוק שהיא רוצה. אם לא יהיה תקציב לכך, לא יעזור דבר.

מצב זה קיים גם היום. הצעת התיקון באה לשנות, לדעתי, רק בנושא של חוקי היסוד.

לא רק בחוקי היסוד.

ג י שפט;

קודם נתתי דוגמא, שועדת החינוך יכולה להחליט בקשר ללימודים בימי שישי. מה

יהיה סדר הדיון וההחלטה בוועדה?



היו"ר ח' קורפו;

החוק יעבור את המסלול הרגיל במליאת הכנסת, הוא יעבור לוועדת החינוך והתרבות,

ועדת החינוך והתרבות תצטרך לשקול גם את ההשלכות התקציביות וגם השלכות אחרות, וגם

את העובדה שהיא יכולה לקבל חוק שלא יהיו לו שיניים.

א' רובינשטיין;

בארצות-הברית הוכח, שהחקיקה הפופוליסטית של הקונגרס הרסה את אחד המשקים

המשוכללים והמפותחים ביותר בעולם. ארצות-הברית נהרסה ואיבדה את מעמדה, בגלל שכל

חבר קונגרס הגיש הצעות חוק, בלי דאגה לאיזון. נוצר פער אדיר בתקציב שהיו צריכים

למלא אותו בהלוואות מיפן וממדינות אירופה. ואנחנו הולכים בכיוון הזה.

בחלק זה נובע מכך שהורידו את מס הכנסה ל - 28%.

הקונגרס פעל בשני הכיוונים. הוא גם הוריד הכנסות וגם העלה הוצאות.

היו"ר ח' קורפו;

נשוב לנושא זה בעוד שבועיים שלושה. בינתיים נקבל תגובות של חברי הוועדה

ויושבי הראש. נעביר את ההצעות גם לסיעות.

קביעת מסגרת דיון לנושאים

עלינו לקבוע מסגרת דיון בנושאים הבאים: "הטבח בלבנון" - הצעה לסדר-היום של חבר-הכנסת מיכאל בר-זהר.

אני מציע שעה.

הצבעה

ההצעה שמסגרת הדיון לנושא "הטבח בלבנון" רנהיה שעה נתקבלה

היו"ר ח' קורפו;

"הפסקת המשא ומתן על פיצויים לנפגעי הנאצים ממזרה גרמניה אחרי

איחוד גרמניה" - הצעה לסדר היום של חבר הכנסת שבח וייס.

לקבוע מסגרת דיון של שעה לנושא הנ"ל.

הנושא הבא: "מצוקתן הכספית של הרשויות המקומיות" - הצעה לסדר-היום של

חברי-הכנסת מוחמד נפאע, עמיר פרץ ומרדכי וירשובסקי.

לקבוע מסגרת דיון של שעה לנושא הנ"ל.



היו"ר ח' קורפו;

"משק המים בישראל" - הצעה לסדר-היום של חברי הכנסת עמנואל זיסמן

ויוסי גולדברג.

הוחלט; לקבוע מסגרת דיון של שעה לנושא הנ"ל.

קביעת הרכב ועדה משותפת של ועדת החוץ והבטחון וועדת החוקה, חוק ומשפט.

לדיון בהצעת חוק השיפוט הצבאי (תיקון מס' 21), התש"ן-1990

אני מציע חמישה חברים מכל ועדה והיושב-ראש יהיה מטעם ועדת החורקה, חוק ומשפט.

עד עוזה כל התיקונים לחוק השיפוט הצבאי, ללא יוצא מן הכלל, נדונו בוועדת החוץ

והבטחון.

ארגה רוצה לומר שאנחנו הולכים יותר מדי רחוק בקביעה שהיושב-ראש יהיה מטעם ועדת

החוקה, חוק ומשפט.

אני מציע שהיושב-ראש יהיה מטעם ועדת החוקה, חוק ומשפט.

אם כן, יש שתי הצעות. אחת, שהיושב-ראש יהיה מטעם ועדת החוץ והבטחון. השניה,

שהיושב-ראש יהיה מטעם ועדת החוקה, חוק ומשפט.

הצבעה

בעד ההצעה שהיושב-ראש יהיה מטעם ועדת החוץ והבטחון - מיעוט

בעד ההצעה שהיושב-ראש יהיה מטעם ועדת החוקה, חוק ומשפט - רוב

ההצעה שיושב-ראש הוועדה המשותפת יהיה מטעם ועדת החוקה, חוק ומשפט, נתקבלה

קביעת הוועדות לדיון בהצעות-חוק

יש צורך לקבוע את הוועדה שתדון בהצעת חוק יציבות מחירים (פיקוח שכר דירה)

(הוראת שעה), התשיין-1990. של חבר-הכנסת ישראל קיסר. כן יש לקבוע את הוועדה שתדון

בהצעת חוק למשכנתאות לעולים ולזוגות צעירים, התש"ן-1990, של חבר-הכנסת יעקב שמאי.

לגבי הצעת חוק יציבות מחירים, העברנו כבר הצעות כאלה לוועדת הכספים. נמשיך

בכיוון זה.

חסר שזה לא יעבור לוועדת הכספים.



צ' ענבר;

לגבי משכנתאות, יש שתי הצעות חוק שהועברו לוועדת הכלכה ושהיא כבר דנה בהם.

גם חבר-הכנסת שמאי ביקש להעביר את הצעתו, בעניו המשכנתאות, לוועדת הכלכלה, על-מנת

שתצורף לדיון על שתי הצעות החוק.

היו"ר ח' קורפו;

יש פנייה של יושב-ראש ועדת הקליטה, שכיוון שהנושא ניגע לקליטת עולים, הוא

מבקש שהנושא יידון בוועדה משותפת של ועדת הכלכלה וועדת העלייה והקליטה.

ראיתי את שר השיכון משיב, באותו נושא, בוועדת הכלכלה, בוועדת העלייה והקליטה,

בוועדת הכספים, במשך חצי יום. איך קורים דברים כאלה?

כל נושא היום הוא גם נושא קליטה - חינוך, בריאות, שיכון. לא ייתכן שעל כל

חוק תחיה ועדה משותפת עם ועדת עלייה וקליטה. אני מציע לקבוע את ועדת הכלכלה.

נקבע שועדת הכלכלה ונציע לה להזמין את אנשי ועדת העלייה והקליטה.

לו היועץ למתקבלת ההצעה להגנת הדייר, לא היינה היום דירה אחת להשכרה.

הוחלט; הצעת חוק יציבות למחירים (פיקוח שכר דירה) (הוראת שעה), התש"ן-1990.

תועבר לוועדת הכספים.

הצעת חוק למשכנותאות לעולים ולזוגות צעירים, התש"ן-1990. תועבר לוועדת

הכלכלה. (ועדת הכלכלה ונתבקש להזמין את חברי ועדת עליה וקליטה על-מנת

לשמוע את הערותיהם).

קביעת הוועדות לדיון בהצעות לסדר-היום

היו"ר ח' קורפו ;

עלינו לקבוע את הוועדה שתדון בהצעה לסדר-היום בנושא; "שר השיכון והבינוי

ובנייה לקליטת העלייה" - הצעה לסדר-היום של חבר-הכנסת יעקב צור.

שם ההצעה משונה.

מזכיר הכנסת ש' יעקבסון;

מחדליו של שר השיכון בתחום הבנייה. זה ניסוח

מעודן.

הוחלט; להעביר את הנושא לדיון בוועדת הכלכלה.

היו"ר ח' קורפו;

הנושא הבא; "השבתת המשק" - הצעה לסדר-היום של חברי-הכנסת שמואל הלפרט ועמיר

פרץ.

אני מציע לקבוע את ועדת הכספים.

איני בטוח שיש לקבוע את ועדת הכספים. אני מציע את ועדת הכלכלה.

הייתי מסכים שהנושא יועבר לוועדת הכלכלה לו השביתה היתה נמשכת. היושב-ראש

רזיה יכול הלהזמין את השובתים. כבה אין שביתה. ועדת הכלכלה אינה מעוניינת בזה.

נעביר את הנושא לוועדה הטבעית - ועדת הכספים.

להעביר- את הנושא לדיון בוועדת הכספים.

שונות

יש פניה של הברת-הכנסת שושנה ארבלי אלמוזלינו, שהיא חברה בוועדת העבודה

והרווחה, שביקשה מיושבת-ראש הוועדה לא לקיים הצבעה אהרי שעה 11.00, מאחר שחילקנו

את מועדי הישיבות של הוועדות. היא מבקשת להורות על הצבעה חוזרת, מאחר וההצבעה

היתה אחרי השעה 11.00 ועל-פי התכנית היא היתה צריכה לנהל את ישיבת ועדת הכלכלה.

א' רובינשטיין;

שתפנה להנהלת המערך.

מזכיר הכנסת ש' יעקבסון;

יש סידורים בפרלמנטים שונים לגבי שעות הצבעה. אם אי-אפשר להפסיק ישיבה בשעה

11.00, אפשר לפחות לא לקיים הצבעה.

ועדת הכספים ביקשה היתר להקדים בחצי שעה את ישיבותיה. כתבתי לה, שהרשות ניתנת

לה ובלבד שלא יקיימו במחצית השעה הזאת הצבעות. צריך לנהוג לפי זה.

נמליץ בפני ועדת העבודה והרווחה לחזור על ההצבעה הזאת בשעה שחברת-הכנסת שושנה

ארבלי-אלמוזלינו יכולה להיות נוכחת.

יצחק לוי ;

צריך לקבוע הוראה קבועה, לא למקרה ספציפי, לא בהתייחסות לתלונה של חברת-הכנסת

שושנה ארבלי-אלמוזלינו.

זאת הוראה קבועה.

הוחלט; להמליץ בפני ועדת העבודה והרווחה לקיים הצבעה חוזרת בשעה

שחברת-הכנסת שושנה ארבלי-אלמוזלינו יכולה להיות נוכחת.

היו"ר ח' קורפו;

הישיבה נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 10.25)