הכנסת השתים-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 160

מישיבת ועדת הכנסת

יום שלישי, י"ח בחשון התשנ"א (6 בנובמבר 1990). שעה 09:00

בהשתתפות יושב-ראש הכנסת ד' שילנסקי

ח' קורפו - היו"ר

ע' ברעם

מ' גולדמן

שי דורון

שי וייס

רענן כהן

יציק לוי

אי לין

ח' מירום

י' צידון

א' רובינשטיין

ר' ריבלין

ג י שפט

י' שריד

חה"פ א' בורג

חה"כ מ' בר-זהר

חה"כ א' דיין

חה"כ א' העצני

חה"כ ע' פרץ

מזכיר הכנסת ש' יעקבסון

סגנית מזכיר הכנסת ש' כרם

סגן מזכיר הכנסת די לב

ש' גוברמן - משרד המשפטים

קצין הכנסת א' בן-אליהו

ר' קפלן - מנהלת לשכת י ו "ר הכנסת

עי יפה - ראש אגף דובר הכנסת וקשרי חוץ

צ' ענבר

א' בן-יוסף

י' חובב

א. ערעורים על החלטת יו"ר הכנסת והסגנים

שלא לאשר דחיפות הצעות לסדר היום.

ב. נוהל מפגשים בכנסת - בהשתתפות יושב-ראש

הכנסת.

ג. שונות.



ערעורים על החלטת יושב-ראש הכנסת והסגנים

שלא לאשר דחיפות הצעות לסדר היום

היו"ר ח' קורפו

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את הישיבה.

הערעור הראשון של חה"כ אלי דיין בבנושא: "מצבם המחמיר של נפגעי המשכנתאות".

אדוני, סגן יושב-ראש הכנסת, בבקשה.

שי וי יס

בוקר טוב. שני נימוקים היו בבסיס ההחלטה שלא לאשר דחיפותה של ההצעה. האחד, זה

נושא קבוע, זאת אומרת זו מכה קבועה, ואז מימד הדחיפות יורד. השני, לאחרונה

התקיימו כל שבוע דיונים שקשורים בבעית הדיור והשיכון, עולים, שיכון לזוגות

צעירים, זה הולך בחבילות,כולל אתמול בהצעת האי אימון. לכן, מול הלחץ של יותר

מששים הצעות לסדר היום כשאנחנו יכולים לאשר רק חמש , חשבנו שזה לא יהיה הוגן

לחזור על הנושא הזה שוב, עם כל חשיבותו.

א' דיין

זה לא נושא שיגרתי. מדובר בקבוצה של אלפים, זוגות צעירים, אשר עכשיו נזרקים

מדירותיהם עקב העובדה שקיבלו משכנתאות צמודות בריבית קצוצה. מדובר באלפי ערבים

נתקבעים. קיים ארגון של אלה אשר לאחרונה כבר החלו לנקוט נגדם בהליכים.

הכנסת מצאה הסדר לכל הסקטונים שנפגעו מהאינפלציה והמדיניות שהיתה אז באותן

שנים, אם זה חברות העובדים, קיבוצים, ומצאו הסדרים מיוחדים עבורם.

לדעתי, האנשים האלה בסך הכל היו קורבן לאותה מדיניות כלכלית בלתי אחראית, ומן

הראוי שהכנסת תדון בנושא שלהם כנושא מיוחד. זה לא קשור לבנייה לעולים, לא

למשכנתאות, להקצאת קרקעות או למכרזים וכולי. זו קבוצה שיש לה בעיה ממש, בעיה

ספציפית, והנושא הזה אף פעם לא נדון במליאת הכנסת.

היו"ר ח' קורפו

תודה רבה, חבר הכנסת דיין, אנחנו נודיע לך את החלטהת הוועדה.

מי בעד קבלת הערעור?

הצבעה

הערעור נתקבל

היו"ר ח' קרופו

הערעור השני של חבר-הכנסת שמעון שטרית בנושא: "החלטת הממשלה על מכרזים סגורים

בבני יה".

בבקשה, אדוני, סגן יושב-ראש הכנסת.

ש' וייס

זה נחשב באופן מוחלט בההצעת האי אימון אתמול. שוב, אני חושב שיש גבול למה

שהוועדה הזאת יכולה לעשות ברוב שלה.



היו"ר ח' קרופו

חבר-הכנסת שטרית איננו כאן. אני מעמיד את הערעור להצבעה. מי בעד קבלת

הערעור?

הצבעה

הערעור - לא נתקבל

היו"ר ח' קורפו

בפנינו הערעור השלישי של חה"כ רענן כהן בנושא: "הערמת קשיים מצד גורמי חב"ד

על עולי אתיופיה".

ש' וייס

נושא חשוב, דחוף, אבל יש פה בעיה תקנונית. חבר הכסנת ליובה אליאב הגיש נושא

באותו מכלול והוא אושר. היות ויש בסיעה שני מועמדים, הסיעה צריכה להכריע ביניהם

ולא הו ועדה הזאת.

רענן כהן

אני מאד מצטער. מבחינת העובדות אין קשר לנושא שהגיש חה"כ. ליובה אליאב, הוא

הגיש הצעה בנושא של הקליטה של עולי אתיופיה, גם דיברתי איתו על כך, הנושא

שאני מדבר עליו נוגע להצעת חוק בסיסית של חינוך לעולי אתיופיה. אלה הצעות שונות

לחלוטין ואין שום קשר ביניהם.

שי ו י יס

אדוני היושב-ראש, אני לא רוצה חס-וחלילה לפגוע בחבר הכנסת רענן כהן. לפני

שבוע נדון הענין של יהודי אתיופית וקליטתם בארץ במסגרת של שאילתה בעל פה, ונתקבלה

תשובה מאד ארוכה, כולל בענין חב"ד. נושא יציאתם משם ייסגר השבוע. כך שבאמת, עם

כל הרצון הטוב, לא יכולנו לאשר את דחיפותו.

היו"ר ח' קורפו

מי לקבלת הערעור? מי נגד?

הצבעה

הערעור - לא נתקבל

היו "ר חי קורפו

לפנינו ערעורו של חה"כ מיכאל בר-זהר על אי הכרה בדחיפות הצעה לסדר היום

"המשבר הצפוי בהפעלת גני הילדים בימי שישי".

בבקשה, כבוד סגן יושב-ראש הכנסת.

ש' וייס

אנחנו לא אישרנו את זה מכיוון שחשבנו שהבג"ץ פסק מה שפסק והענין נגמר. מאז

יום שני יש סביב זה התפתחויות חדשות של קושי של משרד החינוך לגייס חמישה מליון

שקלים כדי להפעיל את זה, וכן הלאה. יכול להיות שלו העובדות האלה היו ידועות לנו

ביום שני ההחלטה היתה אחרת כי היו לנו לבטים בנושא.



מ' בר-זהר

אדוני היושב-ראש, ההצעה שלי באה דווקה בעקבות החלטת הבג"ץ, כי אני רוצה

שהחלטת הבג"ץ תקויים. מה שקרה הוא שהבג"ץ פקד על הרשויות המוסמכות לקיים לימודים

בגני הילדים בימי שישי. ואמנם, ביום שישי האחרון, לפי דרישה חד פעמית של הסתדרות

המורים אכן באו גננות ורזיו לימודים. היום המצב הוא שבמשרד החינוך אין כסף,

הרשויות המקומיות מסרבות לשתף פעול, הסתדרות המורים והגננות לא רוצה לשלוח גננות

נוספות. כלומר, ייווצר מצב של ביזוי החלטת בג"ץ, בקנה מידה לאומי.

משום כך, בעקבות החלטת הבג"ץ ובגלל האנדרלמוסיה הצפויה - באה הצעתי.

היו"ר ח' קורפו

תודה רבה, נודיע לך את החלטת הוועדה.

מי בעד קבלת הערעור?

הצבעה

הערעור נתקבל

היו"ר ח' קורפו

לפנינו ערעור של חה"כ רחבעם זאבי על אי הכרה בדחיפות הצעתו לסדר היום בנושא:

"הארגון מחדש של משטרת ישראל".

שי וי יס

כאשר קיימנו את הדיון בנשיאות היה ברור שהנושא הוא חדש ודחוף, משום שכל

הדיונים שהיו על ועדת זמיר עד כה לא כללו את הנושא של ההתארגנות המחודש של

המשטרה. אלא מה, ממש במקביל לנו, קיימה ועדת הפנים דיון ומפגש עם שר המשטרה,

וחשבנו כי מכיוון שהדיון התקיים בבית הזה על ועדה שממילא נעביר אליה את הנושא,

ובלבטים מסויימים אמרנו שיש פה כפילות, ולמרות שאנחנו יודעים מה משקלו של הדיון

במליאה החלטנו שלא לאשר את -דחיפות הנושא.

י' צידון

מותר לציין שהוועדה הזאת - - -

שי ו י יס

נכון, אנחנו מודעים להתחרות הפרועה לפעמים בין המליאה לבין הוועדה הזאת.

ג י שפט

ועדת הפנים לא דנה בנושא.

שי ו י יס

אני מדבר מה היה בנשיאות, אנחנו לא יודעים מה היה בוועדת הפנים.

ר' זאבי

שר מהשטרה החדש הולך להחיל שני דבירם עקרוניים בארגון מחדש של המשטרה: 1)

מטה מצומצם לידו; 2) בניית מחוז נוסף, חמישי, במשטרת ישראל. שני הדברים האלה הם

עקרוניים וחשובים ביותר. הנושא הראשון הוא נושא שמדינת ישראל לתדהמתי לא נתנה

עליו את הדעת במשך ארבעים ושתיים שנה, איך הדרג האזרחי מפקח על הדרג המשטרתי שהוא

לא רק משטרתי אלא הוא סמי- צבאי . זה כוח. אני לא אומר שיש חשש לדמוקרטיה, אבל



זה נושא בעל חשיבות ממדרגת ראשונה.

גם שר הביטחון במקביל הבין סוף סוף הוא צריך לבנות תת-מערכת אזרחית שתהווה

קונטרה למערכת הצבאית. אני אומר את nr כמי שבא ממערכת הצבאית, ואמרתי את לפני

עשרים שנה עוז- כשלבשתי מדים - הדעת לא סובלת שהצבא מכתיב את הכל לשר הביטחון.

אותו דבר, המשטרה מכתיבת את הכל לשר תמשטרת מבלי שיש קונטרה אזרחית בכל העניינים,

המדיניים, הכלכליים, המשקיים וכיוצא בזה.

מה שקשור למחוז החמישי, זה גם נושא שצריך לחשוב עליו. אני חושב שהפתרונות

שמשטרה נותנת על ידי חוק פרקינסון של גידול, על ידי תוספת מחוזות, במקום לטפל

בבעיות - ראוי שהבית ייתן עליו את דעתו.

הנושאים האלה לא כוסו , לא בדוח ועדת זמיר ולא בישיבת ועדת הפנים.

היו"ר חי קודפו

רבותי, מי בעד קבלת הערעור?

הצבעה

הערעור נתקבל

היו"ר ח' קורפו

הערעור השישי של חה"כ אליקים העצני , על אי הכרה בדחיפות הצעתו בנושא: "קליטת

יהודי רוסיה על-ידי גרמניה".

בבקשה, סגן יושב-ראש הכנסת.

שי וי יס

הנושא חשוב, דחוף, אנחנו נמנענו מלאשר מכיוון שנציג הממשלה ביקש אותנו בכל

לשון של בקשה, בגלל מורכבותו ועדינותו של הנושא הזה, ובגלל שהוא בטיפול דיסקרטי

ואינטנסיבי לא להעלותו על סדר היום. קורה לנו מדי פעם שאנחנו מקבלים בקשה כזאת.

בינתיים הסתבר גם לי ששר החוץ וסגנו לא הובנו כראוי על ידי נציג הממשלת בישיבת

הנישאות, ואין לו שום התנגדות שהנושא יידון בכנסת.

היו"ר ח' קורפו

ובכן , אפשר להצביע על זה בלי לבקש את הסבריו של המערער.

מי בעד קבלת הערעור?

הצבעה

הערעור נתקבל



היו"ר ח' קורפו

הערעור האחרון של חבר-הכנסת חיים אורון, על אי הכרה בדחיפות הצעתו לסדר היום

"ביטול התכנון במשק הביצים".

אדוני, סגן היושב-ראש, בבקשה.

ש' וייס

הנושא הזה נידון בכל מיני וריאציות בשבועות האחרונים.

תיקחו בחשבון שיש לנו גם בעיה של עומס עצום של הצעות דחופות

לסדר היום, ולפעמים קורה שנושאים גבוליים אנחנו מכריעים בכיוון של אי הכרעה כי

יש גבול למה שאפשר לעשות ביום רביעי. אני מוסר לכם את הלבטים שלנו בצורה

מדוייקת. יחד עם זאת, אני פונה גם קצת לוועדת הכנסת שתיצור מצב שאפשר יהיה ביום

רביעי בכל זאת לעבוד. זה היה נושא שחשבנו שעלה מספר רב של פעמים לאחרונה, ואם

מישהו חושב שזה מאד דחוף אז יגיש הצעה רגילה לסדר היום.

היו"ר ח' קורפו

חבר-הכנסת אורון איננו כאן. אני מעמיד את הערעור להצבעה. מי בעד קבלת

הערעור? מי נגד?

הצבעה

הערעור לא נתקבל

היו"ר ח' קורפו

רבותי , תם הנושא הראשון שעל סדר היום.

נוהל מפגשים בכנסת

היו"ר ח' קורפו

אנו עוברים לדון בנושא השני שעל סדר היום: נוהל מפגשים בכנסת, בהשתתפותו של

יושב-ראש הכנסת, אני מקדם אותו בברכה, ואפתח בכמה מלים.

הנושא שדנת בו הוועדה היה העובדה שבבנין הכנסת הערכים אירועים רבים מאד, וזה

הגיע למצב שאנשים מבחוץ מזמנים פגישות בבנין הכנסת. קיבלנו הזמנה מלשכת הקשר של

ההסתדרות לכנסת, בחתימתו של מר גדעון בן ישראל, אשר מזמין למפגש באולם ההרצאות

בקומת הוועדות בהמשכן הכנסת בהשתתפותו של יושב-ראש הכנסת, השר משת נסים,

וחבר-הכנסת ישראל קיסר. ההזמנה יצאה לא על ידי הכנסת אלא על-ידי גדעון בן-ישראל.

קיבלנו הזמנות למפגשים של קבוצות שונות, בלי שזה עבר איזה שהוא גוף בכנסת.

באים לבית הזה עשרות אנשים לפגישות אשר נערכות גם בשעות הישיבות, בשעות

הבוקר, ואין ספק שזה מכניס אווירה של תחנת רכבת, אם לדבר בלשון עדינה.

י' שריד

אי אפשר להשכיר את האולם לחתונות?..



היו"ר ח' קורפו

אפשר להשכיר את אולם שגאל.

כמה קבוצות של אנשים הוזמנו על-ידי חברי כנסת. חברי הכנסת רן כהן הזמין מפגש

של הפעילים מן העדה האתיופית.

קריאה

מה הבעיה?

היו"ר ח' קורפו

הבעיה היא שמישהו צריך להיות אחראי על המפגשים האלה. הרי לא יכול להיות מצב

שחבר כנסת יזמין לבנין הכנסת מפגשים של אנשים מבחוץ מבלי שהדבר ייעשה באישור

יושב-ראש הכנסת או באמצעות מישהו אחראי בבית הזח.

היה מפגש של מחוסרי דיור מרחבי הארץ, להערכתי כ-150 איש התאספו בקומת

הוועדות באותה עת שהוועדות קיימו את ישיבותיהן. כמובן שזה פוגע מאד בעבודתה של

הכנסת, הוועדה שמחוייבת לענין הזה צריכה לתת את דעתה על כך.

הזמנו את יושב-ראש הכנסת להשתתף איתנו בישיבה על-מנת להכניס בהירות בענין

הזה.

רי זאבי

מהו הנוהג המקובל אצל הגויים, אולי היושב-ראש יתייחס

לזה.

היו"ר ח' קורפו

אני מודה ליושב-ראש שנענה להזמנתנו. בבקשה, אדוני יושב-ראש הכנסת.

יו"ר הכנסת די שילנסקי

חבר-הכנסת יוסי שריד "הציע" להשכיר את האולם לחתונות. ברצוני פה להגיד כי

כאשר נבחרתי ליושב-ראש הכנסת וראיתי את המצב, אמרתי: חסר רק שבאולם שגאל יערכו

חתונות או בריתות. ובכן, אנחנו דואגים שלא לתת את אולם שגאל אלא לאירוע שיש בו

צביון ממלכתי, מטעם הכנסת או מטעם הממשלה. אינכם יודעים באיזה לחצים אני עומד

במובן זה. אמור היה להתקיים פה מפגש של מיליונרים מטעם הבונדס ולמרות שנאמר לי

שפגעתי בהרבה מיליונים לא נכנעתי - לא אגיד מי פנו אלי - ואמרתי: פה "שנור" לא

יהיה.

אני יכול להגיד לכם שאולם שגאל יש היום רבע מן האירועים ממה שהיו פעם, אבל

גם פה יושב לפחות חבר כנסת אחד שא אלי בטענות על כך שוועדת המזנון לוחצת עליו כמו

בולדוזר, ועל כך שבגלל זה שהיושב-ראש מתעקש המזנון לא יכול להתקיים, והאוכל לא טוב

במזנון הכללי, כי מן האירועים הוא מרוויח ואז הוא יכול לתת שירות יותר טוב. אני

אומר שאנחנו צריכים איזה שהוא קנה מידה.

באשר להערה השנייה של יושב-ראש הוועדה, אשר נתן שתי דוגמאות, אלך על הדוגמה

הבולטת של כינוס חסרי הדיור בכנסת. על הודגמאות האלה שיושב-ראש הוועדה נתן - אני

מודה באשמה, אם זו אשמה, הדבר נעשה בהסכמתי במלוא מובן המילה. רבותי, חברי כנסת

מזמינים קבוצות של אנשים, ואמנם קרתה תקלה עם נושא חסרי הדיור שהיה מאורגן על ידי

הלובי בראשותו של חבר-הכנסת שמעון שטרית. הוא בעצמו הודה: לא השתלטתי, קרה פנציר.

היו מאות פגישות כאלה בשנים האחרונות, מכל אלה פעם אחת התפנצירנו, רבותי. אינני

רוצה להיכנס לנושא האשמים. שוב, כפי שאומרים, הטלוויזיה היה לה חלק באשמה, הם צצו



לפתע פתאום וקצין הכנסת בסופו של דבר הוציא את התקע החשמלי בכוח, היה בירור עם

הטלוויזיה בנושא והגענו להסדר. אינני רוצה להיכנס לזה, אומר רק שהיה מתח גדול

וברגע שמופיעה הטלוויזיה נמצאים תמיד אחד-שניים שרוצה שיצלמו אותו והמצב הגיע למה

שהגיע.

יחד עם זה בל נשכח שאנו חייבים שהכנסת תבוא במגע עם העם.

רבותי, עכשיו אני רוצה להגיד לכם שיש בעיה עם חברי הכנסת, והיא - בקשר

לאורחים. אני מודה ומתוודה, לפני שהייתי יושב-ראש הכנסת, הייתי עובר על יד המזנון

והיו עומדים שם חברי מרכז - נקרא לילד בשמו - שהיו מבקשים 'דב תכניס אותי', כמובן

שהייתי מכניס אותו למזנון. היום זה נכון לגבי הברי מרכז של שתי המפלגות הגדולות

ובכן, ביום פתיהת מושב הכנסת חיה בלגן עצום. הוזמנו על-ידי סיעת הליכוד, או

על- ידי חיים קופמן, שמונים איש להרמת כוסית לכבוד חזרתו לכנסת. אף אחד מהם לא היה

לו אישור כניסה למזנון חכ"ים. איך כל השמונים היו בפנים, בלי חקירה אני יודע

בדיוק, לא חבר-הכנסת ריבלין ולא חבר-הכנסת קורפו יכולים היו לסרב לבקשת חברי מרכז

להכניס אותם למזנון. לשאלת הסדרן, כל חבר כנסת ישיב 'בוודאי שאני אשב איתם', אבל

כעבור חמש דקות חבר הכנסת יוצא והחבר נשאר לשבת במזנון, וכך מעמידים את הסדרנים

במצב בלתי אפשרי.

בפגישות עם הסדרנים הם מתלוננים על מספר חברי כנסת - לא אזכיר שמות - מספר

חברי כנסת שהעליבו אותם, ביזו אותם, צעקו עליהם.

שי דורון

צריך לקרוא אותם לסדר.

יו"ר הכנסת די שילנסקי

הסדרנים, זו עבודתם, הם גם בני אדם. גם סדרן נפגע כאשר מעליבים אותו.

רבותי, שלא יהיה מי שיגיד שקבוצה זו צדיקה או קבוצה זו צדיקה, כאשר נבחרתי

ליושב-ראש הכנסת מצאתי למעלה משלושת אלפים רשיונות כניסה קבועים. צמצמתי את זח

למצב של היום, אם כי כל פעם נוטף משהו, היום זה עומד על פחות מחצי מן המספר שהיה.

אין מה לעשות, ביום שיש אי-אימון בומבסטי חברי כנסת מביאים לכאן אנשים.

עכשיו, אניח לפניכם נתונים ופשוט אבקש גם את עצתכם. אני שואל אתכם: המערך

הגיש בקשה להוסיף לו עוד אחת עשרה כניסות נוספות. אם אתן למערך, ואני רוצה לתת

למערך, אבל אני צריך לקחת בחשבון שזו שרשרת - אם אתן למערך אני צריך לתת גם לליכוד

ובאופן פרופורציונלי לכל סיעה, וכך יתוספו עוד חמישים. השאלה היא: יש לי בקשות

מאת מספר חברי כנסת שמבקשים אישור כניסה קבוע לעוזר פרלמנטרי נוסף.

שי דורון

עוזר פרלמנטרי שלא על תקציב הכנסת?

יו"ר הכנסת די שילנסקי

יש מתנדבים, יש סטודנטים שמוכנים לעבוד ללא תמורה. אם אני מאשר לאלה זה

אומר עוד מאה ועשרים, כי אחד גורר את השני.

בעיה נוספת, ואתן לכם תמונה מיום אתמול. קצין הכנסת ומנהלת הלשכה יצאו

לבדיקת מצב במזנון הכנסת. תוצאת הבדיקה: רבע המזנון מלא בעוזרים

האם נכון הדבר שהעוזרים הפרלמנטרים ישבו במזנון ללא חברי

הכנסת. התמונה מיום אתמול, שעה אחת וחצי: שנים עשר שולחנות מלאים. ליד חמישה

שולחנות ישבו עוזרים פרלמנטרים, עתונאים ואורחים ללא חברי כנסת. הפירוט: שולחן

אחד - העתונאית עדה כהן, פלוס שני אורחים, לה יש אישור קבוע. שולחן שני - עוזרות



פרלמנטריות של חברי הכנסת אליהו בן-אלישר ויהושע שגיא. שולחן שלוש - עליזה מסיעת

הליכוד. שולחן רביעי - אורח של חח"פ חנן פורת ללא הח"כ. שולחן המש - קרוב של

משגיח המזנון.

שולחן ארוז- - שלושה עוזרים מש"ס של השר פנחסי. תקחו

בחשבון שביום של הבעת אי אימון מגיעים כל השרים עם כל הפמליות, ולהנהלה הבכירה

שלהם יש אישור כניסה, והם תופסים מקום. שולחן שני - דוברת משרד המשפטים פלוס

אורחת. שולחן שלוש - דוברת של השר קצב פלוס אורחת. שולחן ארבע - שני חברי ליכוד.

שולחן חמש - שלושה חברי ליכוד. שולחן שש - עתונאית טובה צמוקי פלוס שני אורחים.

שולחן שבע - עתונאי פלוס ארבעה אורחים.

שולחן ראשון - שני עוזרים של השר המר. שולחן שני - אורחים שהכניס

כפו עלי...)

חבר הכנסת ריבלין, אינני בא בטענות אליך, זו היתה רק דוגמה. ש יגיד חבר

כנסת אחד פה, כשהוא עובר וחבר מרכז המפלגה שלו - גם לא נעים כלפי מכר שלא חבר מרכז

- והוא מבקש ממך להכניס אותו למזנון לא נעים לסרב. חברי המרכז, אני מדבר בעיקר על

שתי המפלגות הגדולות, נמצאים פה הרבה ודוברי כנסת מכניסים אותם.

חמישה עוזרים פרלמנטרים ישבו כמעט כל הזמן אחרי שהשר

שרון גמר לדבר, ואלה היו העוזרים של חברי הכנסת מצא, של השר רוני מילוא, של חה"כ

גד יעקבי ועוד שניים נוספים אשר לא זוהו בשמם.

רבותי, זה המצב.

בידי קצין הכנסת רשימה גדולה החל מתקופתו של י ושב-ראש הכנסת המנוח סבידור,

הוראות ומכתבים בנידון. אומרים לי שמאז שנים רבות - שהרי הדמוקרטיה היא

יותר גדולה מהמפלגות - קיימת אותה הבעיה של הלחצים. ואני רוצה להגיד לכם רבותי,

הקורבנות העיקריים הם הסדרנים של הכנסת.

ר' זאבי

חברי הכנסת עצמם קורבנות.

ש' דורון

נכון.

יו"ר הכנסת ד' שילנסקי

לא אעייף אתכם, בידי פה הומר לפי שמות. הנה, השר לענייני דתות, מטעמו בעלי

נתנזון נתן, יועץ לשר. וכולי, וכולי.

פרטתי לפניכם כדי להמחיש בפניכם שיש מצב שבו האהריות נתונה בידי קצין הכנסת

שהוא ממונה על הסדרנים. לאור מה שהיה בפעמים האחרונות בכוונתנו להוציא סדרת הוראות

מחודשות, כאשר אני עומד בפני בעיה: האם לאסור על עוזרים פרלמנטרים את הכניסה

למזנון, כי הם תופסים חלק גדול מאז- משולחנות המזנון. האם פשוט לאסור עליהם את

הכניסה למזנון, כי אחרת הם נכנסים, לדבריהם, להחתים את חבר הכנסת ונשארים לשבת.

ואם לאסור עליהם, האם נגיד להבר הכנסת לצאת אל העוזר הפרלמנטרי.

לכל סיעה יש היום מנגנון יותר גדול משהיה בעבר, ומאז ומתמיד מנגנון של

הסיעות יש לו כניסה חופשית למזנון חכ"ים. תקחו בחשבון: רק מנגנוני הסיעות כמה

שולחנות הם תופסים? יש לזה משקל רב.

ברצוני לסגור את מרפסת המזנון, אם נקבל רשיון מעיריית ירושלים, ואז תהיה

תוספת מקום למזנון ונוכל להתגבר, בייחוד בימי לחץ.



ברשות היושב-ראש, עוד נקודה. ההסתדרות פתחה פה לשכת קשר.

י' שריד

זה קיים כבר שנים.

יו"ר הכנסת די שילנסקי

בא אדם הדש, עם חרבה מרץ. אני מודה שאני אישרתי את פעילות האירוע, וגם

הייתי מוכן להשתתף בפתיחה החגיגית. אנחנו כנסת של העם, צריך שהעם יבוא איתנו

במגע. נכון, היו תקלות, נחפס דרך להתגבר עליהן.

עכשיו יש ענין עם צילומי הטלוויזיה בקומת הוועדות. יושבי-ראש ועדות בדרך

כלל מצד אהד לוחצים, ורבותי אני מוכן להוציא את הטלוויזיה מקומת חקרקע, זה יחסוך

לי הרבה מאד כאב ראש, אבל אני לא הושב שזה יהיה בסדר.

ש' וייס

מה זה מפריע?

יו"ר הכנסת די שילנסקי

הטלוויזיה בקומת קרקע גורמת לבלגן גדול מאד.

כמובן שאני נמצא בדילמה, כאשר מצד אחד יש להץ להוציא את הטלוויזיה מקומת

הקרקע, מצד שני יש דרישה לפתוח את כל ישיבות הוועדות לתקשורת. ובינתיים, האם צריך

לסגור את המעט שיש.

תודה רבה.

היו"ר חי קורפו

תודה. רשות הדיבור לחבר-הכנסת שבח וייס, בבקשה.

שי וייס

הדיון הועלה על סדר היום, אדוני היושב-ראש, ביוזמתו של יושב-ראש הוועדה

בעקבות האירוע ההסתדרותי, ודווקה אז הוא רצח לעורר את חנושא בכללותו.

לגבי האירוע ההסתדרותי אין לי שום בעיה, מפני שזח הסתדרות, וחוא חשוב כל כך,

וישראל קיסר הוא גם חבר כנסת. אולי השגיאה שם היתה שהמזמין היה צריך להיות ישראל

קיסר או יושב-ראש הכנסת ולא גדעון בן-ישראל. פה אני מקבל את הערתו של היושב-ראש.

אבל, אני אומר, כל אהד היה מאשר אירוע כזה, והבעיה היא רק שם המזמין.

לגבי הפיכתה של הכנסת פה ושם למין מתנ"ס של העם, לי אין בעיה מיוחד אם זה

במידה ונשמרת הפרופורציה. אני חושב שהיא נשמרת. זאת אומרת, אם מדובר בגופים לא

מסחריים, לא חברות ביטוח או בנקים אלא בתי ספר, או כמו אותו ערב לזכרו של ישראל

ישעיהו ז"ל שהיה יושב-ראש הכנסת, ערב מקסים - זה בסדר.

הטלוויזיה לדעתי לא מפריעה. להיפך. בשנים האחרונות המגמה היא לתת יותר

טלוויזיה פרלמנטרית. יש מין מגמה כזאת של דמוקרטיזציה גם בתחום חזח.

מה שראיתי כבעיתי במידה מסויימת, לא לי אישית כי אני כמעט לא נכנס למזנון -

זו הקרבה של המזנון אל אולם המליאה. אני הייתי נותן לארכיטקט שתיכנן את הבית הזה

ציון שלילי ומוציא אותו מאגודת הארכיטקטים. במדינה יהודית של יהודים שאוהבים

מטבח ומזווה להכניס חמישה מטר מן המליאה את המזנון - זו חיתה מהמורה מראש. ואז

לא רק שריחות של האוכל נכנסים אל אולם המליאה, אלא שהאנשים מסתובבים בין המזנון



לשירותים - - - זה ניתן לדעתי לפתרון, אולי, בבנין החדש, אם ניצור איזו מסעדה

פשוט קצת יותר רחוקה.

שי דורון

ואיפה נשתה תה?

שי וייס

יכול להיות מקום ממש ליד המליאה שאפשר לשתות שם בעמידה. פשוט להרחיק את

המזנון ואז ניתן פתרון לחלק גדול מהצפיפות הלא-נעימה.

י' צידון

אתה מציע שהם ישארו פה ואנחנו נלך...

שי וייס

לא, הרי כל הפגישות האלה מבוססות גם על ארוחה, זה לא אנשים שמתכוונים לצאת

למליאה לרגע לשתות משהו כדי להתאושש ולחזור, אלא לפגוש אנשים שבאים להסדיר

עניינים, עניינים פוליטיים, וכמובן בעיקר להצטלם ולהיות פה. קחו בחשבון שרוב חברי

המרכז שלנו, גם של הליכוד, אלה אנשים שעובדים בג'ובים שמחייבים אותם כל הזמן

לנסוע, ויש להם חשבון אש"ל, כיף להם לנסוע לירושלים, זאת אומרת זה כבר הוואי חברתי

- הם באים, אחר כך המקומות מפרסם שהם נפגשו עם חברי כנסת, חברי כנסת מזמינים חברי

מרכז ליציע. אגב, יש פה בכלל בעיה, אנחנו לפעמים צריכים להחליט על חוק-ביצים,

למשל, יושבים ביציע אנשים שנושפים לנו בעורף פיזית, לחץ פיזי, ובהזדמנות אחרת כבר

אמרתי שבאסיפה הלאומית של צרפת - אסיפת המעמדות - החוק הראשון של חסינות אבירים

היה להרחיק את הקהל בשם הדמוקרטיה כשלוש מאות מטר מהאולמות כדי שאפשר יהיה לפעול

בלי לחץ פיזי. מדובר בחברי כנסת שלפני הבחירות הפנימיות שלהם מביאים לכאן קבוצות

לחץ שלהם. אני אומר את זה ברוח טובה, אחד מביא שלוש מאות פנסיונרים במאה

אוטובוסים ואחר כך יש לו שלוש מאות קולות במרכז.

שי דורון

זה נכון.

שי וייס

כל הסיפור הזה של המיסחור וה- SO-CALLED דמוקרטיזציה שהפכה לוולגריזציה של

החיים הדמוקרטיים שלנו, שלטון המרכזים שלא קיים בשום מקום בעולם. מזה יושב-ראש

הכנסת לא יכול להימלט, אנחנו לא יכולים לעמוד מול זה. חברי המרכז כופים עלינו את

עצמם, ורובנו משקיעים גם השקעה עצומה בבריתות מילה שלהם, ובחתונותיהם, ובבעיותיהם

ומסיבותיהם, ובבר-מצוותיהם, וצ'קינו לכיסיהם - לא אני, אני הולך רק ללוויות שם לא

צריך ציקים ולכן, ומעוד כמה סיבות, קיבלתי מקום שלושים במרכז - זהו הווי שאי

אפשר יהיה לדעתי להתגבר עליו. לא יעזור, מה שלא נעשה, זה ישאר ככה.



הערה אחרונה ואישית, אני כן הושב שאם יש הבר כנסת שפוגע בסדרן צריך לקרוא לו

לבירור אצל יושב-ראש הכנסת.

שי דורון

- נזיפה.

שי וייס

זה ענין אנושי ממדרגה ראשונה. עובדי הכנסת הם האנשים הכי מסורים שאני ראיתי

באיזה שהוא מקום עבודה, והם בני אדם. אומר עוד, כשמזמינים אורח לוועדה ואם

יושב-ראש ועדה - אני בכוונה אומר 'יושב-ראש' כדי שלא יזהו למי הכוונה - משפיל

אותו, אני רואה בזה חומרה בלתי רגילה. לענין כזה, אתה יושב-ראש הבית צריך להזמין

אדוני, תהיה מענטש, תהיה בן-אדם, זה מקום שחיים בו בני

אדם. זו עצתי לך.

יו"ר הכנסת די שילנסקי

עשיתי זאת.

ברשותכם, אם בעוד שבוע תהיה שוב טענה, ברצוני להגיד לכם כי עקרונית אישרתי

למרכז ההסברה לחדש את המנהג שהיה להביא תלמידי בתי ספר פעם בשבוע, ואני יודע שהם

עושים רעש, שהם מביאים לכלוך, אבל אני מעדיף שיהיה פה נוער עם לכלוך מאשר שיהיה

נקי מצעירים שלא יבקרו בכנסת.

ש' וייס

זה מובן.

היו"ר הי קורפו

רשות הדיבור לחבר הכנסת יוסי שריד.

י' שריד

בהמשך לדבריו של חבר-הכנסת שבח וייס מסתבר שיש פה כמה חברי כנסת שמרוב אהבה

לאנושות שונאים אנשים, אבל זה ריטואל בפני עצמו.

האמת היא שאני לא כל כך בטוח שאני יודע על מה הדיון. אני לא בטוח גם שאני

יודע מה הבצע בדיון הזה כי אחר-כך עולם כמנהגו נוהג. זאת אומרת, גם אם קובעים כאן

איזה שהן הלכות - אז זה ענין של הלכה ואין מורין כן. אז אני לא יודע בדיוק מה

אנחנו צריכים להחליט, ואפילו לא מה אנחנו צריכים להגיד כאן.

בכל אופן, מכיוון שעלו כאן כמה נקודות, לפי דעתי ארבעה ענינים נפרדים, אגיד

במשפט אחד את דעתי לגבי כל ענין.

א. אני לא גורס שהכנסת צריכה להיות איזשהו מקום שיש בו איזה הדרת מלוכה, או

הדרת קודש. זה מקום שוקק חיים, ועדיף שיהיה שוקק חיים, אנשים ואזרחים יכולים לצאת

ולבוא כל זמן ששומרים על איזשהו סדר אלמנטרי.

לענין הטלוויזיה אני חושב שלא רק שאין שום סיבה להגביל את הטלוויזיה. לא

זכור לי שפרצו - חוץ מהמקרה המסויים שהיושב-ראש דיבר עליו - לא זכור לי שפרצו

מהומות-רחוב כתוצאה מנוכחות הטלוויזיה בקומת הקרקע בתולדות הכנסת.

אני אגב גורס שאת רוב ועדות הכנסת, אם לא את כולן, צריך לפתוח לטלוויזיה,

אלא אם כן יש דיון שאי אפשר לפתוח. זה צריך להיות הכלל. אני לא רואה שום סיבה

למה להגביל את זה, ולמה לא לעמוד בזה.



ב. ענין השכרת האולם למעלה.

זה לא בהשכרה.

י' שריד

אם יש שומר-הינם אז אני מניה שיש היום גם איזה משכיר-חינם, ואם אין אז לא

השכרה.

אני לא בטוה, אדוני היושב-ראש שלא נתן את האולם למיליונרים מארה"ב, אני לא

חושב בכל הכבוד שהיושב-ראש שגה. זה ודאי לא היה ביום של ישיבות כנסת, ואפילו אם

כן, בכל הזדמנות שיש בה "נופך ממלכתי" - מדוע לא? למה לא להרשות לאנשים שבאים

לתרום לארץ, בשבילם זה דבר גדול, הם רוצים להיות באולם הכנסת - שיתנו להם את אולם

הכנסת. מה מפריע לי, הרי לצורך זה הוא נועד. לצורך מה הוא נועד בעצם - לאירועים

כאלה שאנשים שוהרי-טוב באים. כמובן, לא הייתי נותן את זה לאנשים פרטיים לבעניינים

פרטיים, אבל לגוף ציבורי, לענין ציבורי - למה לא. זו צריכה להיות גם הנורמה, זו

צריכה להיות אמת המידה. אהרת אי אפשר לעמוד בזה - למה זה כן, ולמה זה לא.

ג. הענין השלישי הוא ענין המזנון. לי באופן אישי ההמולה לא כל כך מפריעה לי, אבל

אני יודע שיש חברי כנסת שזה כן מפריע להם. במאמר מוסגר, חבר ועדה שאל - מה

בפרלמנטים אחרים - אני לא מומחה גדול, אבל לדוגמה אני יכול לאמר שבאסיפה הלאומית

בצרפת נותנים את האולם כמעט לכל ענין, בסופי שבוע למשל. אני בעצמי הייתי נוכח

בכמה ענינים שלפעמים תמהתי מה ראתה בהם האסיפה הלאומית, אבל זה במסגרת מדיניות

ליברלית של הדלת הפתוחה.

לענין המזנון, אני יודע שיש חברי כנסת שזה מפריע להם. אתמול למשל היה יום

מאד עמוס. לפי דעתי אמת המידה צריכה להיות, שוב - 'עניי עירך', עובדי הכנסת באשר

הם קודמים.

שי וייס

זה מקום העבודה שלהם.

י י שריד

רבותי, זה ביתם, הם עובדים פה. מה פירוש שעוזר פרלמנטרי לא יהיה במזנון?

הוא עוזר פרלמנטרי, הוא עובד כאן, הוא נמצא כאן כל היום. נכון, הם קצת מבלים, נו,

ואנחנו לא מבלים קצת? אמר הבר-הכנסת וייס, שהוא לא יושב הרבה במזנון. אני למשל

יושב גם במזנון. מי שעובד בבית הזה, ויהיה אשר יהיה, הוא קודם, לפני כל דבר אחר.

יש טעם בדיון הזה רק אם נחליט החלטה אחת, ואני הושב שזו ההחלטה שצריך לקבל

למרות שיש בה קושי מסויים, ואני מתאר לעצמי שגם אני עלול ביום מן הימים לאמר למה

הייתי צריך להציע את זה ולמה התקבל, אבל היות שאין סיכוי שזה יתקבל אני יכול

להציע. הכלל יכול להיות רק אחד: אין אורחים במזנון הכנסת. אגב, זה לא כל כך

נורא, בין כה וכמה אף אהד לא יעמוד בזה, וכל אחד ילך לסדרן וסדרן לא יוכל לסרב

לחבר הכנסת, הוא לא יכול להעמיד את חבר הכנסת ככלי ריק כשהוא אומר לו להכניס מישהו

למזנון והוא לא מכניס. מה זאת אומרת הוא לא מכניס, הוא יכניס. אני חושב שסדרן, עם

כל הכבוד, לא יכול שלא להכניס. אני רואה שיש פה הסכמה. הרי אם אני מתעקש שהסדרן

הייב להכניס מישהו, הוא חייב להכניס אותו.

עם כל הכבוד לסדרנים - היושב-ראש לא קיבל שום תלונה עלי בקשר ליחס לסדרנים

או לכל אדם אהר, חוץ מלחברי כנסת - הבר כנסת אומר לסדרן 'במחילה מכבודך תכניס את

האיש למזנון' והוא יכניס אותו, כי כך העולם בנוי. אז חבל על הדיבור.



יו"ר הכנסת ד' שילנסקי

- גם שישה אורחים.

שישה, שמונה, גם עשרה. אלא אם הפתרון יהיה אחד, כפי שהצעתי. אני חושב

שאנהת הרווחה תהיה של חברי הכנסת.

שי וייס

בוודאי, אנשים באים לאכול ארוחת צהריים על חשבון חברי כנסת.

י' שריד

בדיוק, כי חבר הכנסת לא יכול לסרב, הוא מכיר את האיש אישית, הוא חבר מרכז

וכולי. אבל אם יש הוראה חד-משמעית, ואין אפשרות אחרת, שלא מכניסים אורחים למזנון

הכנסת - אז זה נפלא, חבר הכנסת נהנה, אמנם האורח חסר קצת אבל אורח זה רק אורח.

הבית צריך קודם כל לדאוג לצרכיו שלו כאן, ולא לצרכי אורח.

קריאות - - -

י' שריד

יש רשיונות קבועים שאני לא מציע לבטל אותם. אנשים שבתוקף תפקידם יושב-ראש

הכנסת מוצא לנכון לתת להם רשיון קבוע שימשיכו לבוא. אני מדבר על האורחים

המזדמנים, שאין להם רשיון קבוע. אני בעד זה שצריך לצמצם את הרשיונות הקבועים, אם

אתה יכול, בטח מנכ"ל צריך להיכנס לכאן.

ד. הדבר הרביעי - ענין ההזמנות. אני לא הזדעזעתי כל כך מהדוגמאות שהביא יושב-ראש

הוועדה. בסך הכל פה מדובר בעניינים לגיטימיים. מה שברור הוא שצריך לתאם את זה עם

לשכת יושב-ראש הכנסת. זה בוודאי שכן. לא בכל ענין, לא בדברים בטלים, אבל אם יש

איזשהו לובי והבר כנסת רוצה להזמין לפה - בשביל זה המקום הזה נועד. אכן, צריך

להודיע ליושב-ראש הכנסת, צריך לקבל את אישורו.

יו"ר הכנסת די שילנסקי

זה היה באישורי.

י' שריד

בוודאי ובוודאי שזה צריך להיעשות בנימוס, בטקט. אבל שלא יזמינו לכנסת? למה

לא? מזנון חברי הכנסת הוא מזנונם של הברי הכנסת ועוזריהם, ו... העתונאים.

היו"ר ח' קורפו

תודה. רשות הדיבור לחברת הכנסת שרה דורון.

שי דורון

קודם כן, אני רוצה לפתוח בנושא הסדרנים. ראיתי בהרבה מקומות עבודה עובדים

מעובדים שונים אך הסדרנים של הכנסת עומדים בשורה הראשונה - האדיבות, היחס, הגישה,

המסירות לעבודתם, הטקט מעל ומעברי, ואני מאד משתוממת שמכל הפרסים שמחולקים לעובדים

מעובדים שונים אף אחד לא חשב לתת לעובדי הכנסת אי פעם פרס על מסירות, על עבודה מעל

ומעבר.

אבל ראינו חברי-כנסת שקיבלו פרסים.

אני אחת מאלה שקיבלו פרס.

את מאה אחוז בסדר.

שי דורון

אני מוכרחה להגיד שהיה זה אחד הסדרנים באחד הימים המאד-סוערים, כמו אתמול,

כשנכנסתי למזנון עייפה מאד לאכול ולנוח חצי שעה, אילולא סדרן שהביא לי כסא לא היה

היכן לשבת, על שולחן לא היה מה לדבר. לא הכרתי שני שליש מהיושבים במזנון. אז

ברור שהנושא הוא נושא וצריך לעשות משהו.

אם ישוו אותנו לפרלמנטים אחרים - חבל שחבר הכנסת רובינשטיין איננו היום, הוא

העלה את הנושא - בכלל לא יעלה על הדעת מה שמתרחש כאן במזנון החכ"ים בהשוואה

לפרלמנטים אחרים ב MEMBERS DINING ROOM-, זה בכלל לא דומה. אנחנו כאן יצרנו בית קפה

ירושלים, את זה צריך להפסיק.

אני שואלת, הרי אנשים לפני שהגיעו לכנסת עבדו במקומות עבודה אחרים, האם יעלה

על הדעת שבאמצע יום עבודה בכל מיני שעות, באים חברים, ידידים, חברי מרכז, ובאמצע

העבודה העובד מתפנה מעבודתו ומתישב לשעות. הרי זה לא יעלה על הדעת. אז קודם כל,

בואו נתייחס לחברי הכנסת ולכלים העומדים לרשותם, ובתוך זה המזנון, כמקום עבודה.

מישהו יעלה על הדעת שבמשרד האוצר או במשרד 'אלקטרה' יבואו אנשים סתם באמצע העבודה

וישבו בחדר האוכל, או בקנטינה על מפעל, וישוחחו עם העובדים וחעבודה כבר איכשהו

משתבשת. עם כל הכבודה לחברי מרכז, אנחנו מאבדים כל קנה מידה.

יצחק לוי

זה עוד יותר חמור. חבר הכנסת יוצא מהמזנון, חוזר למליאה כי יש נאום, הולך

לעניניו למשך שעתיים, והאורחים - מחכים שעתיים. שולחנות תפוסים על ידי ממתינים,

שעות על גבי שעות.

שי דורון

נכון. אדוני היושב-ראש, אתמול קראתי מאמר ב-READER'S DIGEST שצריך ללמוד

יש פניות וקשה ולא נעים לסרב להן, אבל מוכרחים. אני

חושבת שמספר הרשיונות הקבועים הוא מופרז. אני חושבת שעתונאים זה הלק מעבודתם, אני

לא רוצה ללכת עכשיו למגבלות כמה לכל עתון, אני לא מתערבת בזה, אבל הם עובדים כאן

כי הם מדווחים עלינו. זה גם מקום עבודתם, ועבורם צריך להיות מקום. אבל לא יכול

להיות שאנשים טובים ונחמדים, וחלקם פנסיונרים ואחרים, שהזמן עומד לרשותם, יש להם

רשיונות קבועים, וכשאין להם משהו יותר מענין ויותר חשוב וכשהם לא הולכים

לקופת-חולים - הם באים לכנסת.

אדוני היושב-ראש, המעמסה קשה, לא נעים להגיד 'לא, אני יודעת. אז אני אומרת

הרשיונות אצל מזכירת הסיעה ירדנה, לי אין רשיונות, וזה נכון, אני לא מחלקת

רשיונות.

היו"ר חי קורפו

אז איך למדת להגיד 'לאי?

שי דורון

באדיבות...

הייתי מציע שנקים ועדה מצומצמת שתקבע קריטריונים - מי כן למזנון החכי"ם,

שיהיה מאד מוגבל - עתונאים פרלמנטריים, עוזרים פרלמנטריים עם חברי הכנסת.



יו"ר הכנסת די שילנסקי

יש ועדה מטעם מנגנון הכנסת שעוסקת בנושא.

שי דורון

הייתי ממליצה על ועדה לא מטעם המנגנון אלא מטעם חברי הכנסת, שיעזרו לך,

יגידו אלה ואלה הקריטריונים. מנכל, עוזר אישי של השר, אך שר לא יכול לבוא עם

עשרה איש. אתמול בא לכאן שר עם אשתו, את זה אני מבינה, אבל לא עוד עשרה איש.

תקבעו כמה כל שר יכול להביא, שזה לא יהיה בלתי מוגבל. אבל אני מסכימה עם חה"כ

יוסי שריד שהאנשים שעובדים כאן להם יש זכות קדימה.

הייתי כן משאירה את הטלוויזיה, וכבר נאמרו הדברים.

אני הושבת שהרשיונות הקבועים הם עקב אכילס ראשון. היום באה אלי מישהי, שבאה

לעתים, אז אני מבקשת לתת לה אישור חד פעמי. מדוע צריך אותו אדם לקבל רשיון קבוע,

ואז הוא בא שש פעמים בחודש, בעוד שכאשר אני מזמינה אותו אדם בא פעם בשלושה חדשים.

יש הבדל, כשצריך לטלפן, ולשאול אם זה נוה, ולעבור את כל הפרוצדורה, או כאשר לאדם

יש רשיון קבוע והוא מודיע לי על ידי סדרן, או אפילו בטלפון - אני כאן.

אם יהיה יום מאד מענין, הרי למרות הכל יהיו רבים בבית. אבל בדרך כלל כל

הטירהה הזו, להזדקק לפרוצדורה של בקשת כניסה - פרוצדורה שאמנם מקשה אבל מאפשרת

לבוא - זה מקטין את מספר הבאים, בלי לפגוע באף אהד.

אני בהחלט מתנגדת להגדלת הבלגן, כי אם סוגרים את המרפסת זה מגדיל את הבלגן.

הייתי גם מציע לחזור למנהג שהיה קיים שהקטע מאהורי המזנון סגור רק לחברי כנסת.

שי יעקבסון

חברי כנסת ביטלו את זה.

שי דורון

אני בדיעה שצריך להחזיר את הנוהג הזה, זה מקום קטן, מתאים להתיעצויות.

אבל למען כבודה של הכנסת הנושא מחייב טיפול, וכולנו צריכים לשתף פעולה. לא

שהיום אני מטיפה ומחמירה ומחר אביא עשרים איש שישבו איתי במזנון הכנסת וכשאני

אחזור למליאה הם יתפסו ארבעה שולחנות.

נהיה גם אנחנו הוגנים כשאנחנו באים בדרישות.

היו"ר חי קורפו

חבר-הכנסת צידון, אחריו חבר-הכנסת ברעם.

י י צידון

הצעתי היא להתחיל אולי באיזו שהיא תכתובת. לכתוב להברי הכנסת, לעוזרים

הפרלמנטריים, לסגל - תורידו, זה הגיע למימדים גדולים. לדעתי זה יכול לעזור.

בהיסח הדעת מגדילים וכל העסק הזה מתנפה, פשוט להזכיר שיש לחץ וכולי וכולי.

דבר שני, לצערנו הרב אין כאן חדרים שאפשר לנהל שיהה עם מישהו. אני מצטער.

חדר הסיעה שלי זה משהו כמו משרד של תנובה בשנות השלושים. זה פשוט בלתי אפשרי. אני

לא יכול להזמין אדם שאני מכבד אותו לשבת איתי שם יחד עם עוזרת פרלמנטרית, עם

מזכירה, עם דובר, וערימות וניירות, זה בזיון. דבר כזה לא ראיתי ולא חשבתי שאראה

מימי.



כשאני מזמין מישהו לכנסת לדיון רציני יותר אני מזמין אותו למנון הכנסת, אין

לי מקום אחר. אילו היה לי מקום אהר לשבת איתו בצורה מסודרת, עם או בלי כוס תה,

הייתי הולך למקום אחר.

הצעתי לעומת זאת שגם כשמזמינים את מישהו לדיון שזה לא יהיה פורום שדורש את

חדר ההרצאות, שזה יהיה פורום של אחד, שניים מקסימום שלושה. את זה אפשר להסדיר

במסגרת התקנות, במסגרת ההוראות, ובדרכי נועם, תוך כדי כך שמזכירים להברי הכנסת שהם

יוצרים את המצב הבלתי אפשרי הזה. תודה.

עי ברעם

עם כל הכבוד ליושב-ראש הכנסת, אין יושב-ראש כנסת לא בעבר ולא בעתיד שיש לו

סיכוי להוציא את הטלוויזיה מהקומה הראשונה. ברור שהוא ייתקל בהתנגדות כזאת ובמאבק

כזה עם יושבי-ראש הוועדות שבכלל לא כדאי שהענין יעלה. מה עוד שיש פה גם אינטרס

ציבורי מסויים לכנסת שבכל אופן הציבור גם יראה את סוג הפעולה הזאת של הוועדות.

עם כל הענין של עובדי הכנסת, גם כאן צריכה להיות אבחנה. איך אני רואה את

יש חברי כנסת שבאמצע יום הדיונים קובעים פגישה עם אנשים מחוץ לכנסת. אם

אתם רוצים תלכו בשעה אחת-עשרה להילטון ותראו חברי כנסת מקיימים שם פגישות, גם

בשעות של המליאה, לפעמים מטעמים של אי נוחות.

אני לא חושב שכל עובד כנסת, יהיה מעמדו אשר יהיה, יכול לשבת במזנון במשך כל

שעות היום ולתפוס את מקומם של חברי כנסת.

יו"ר הכנסת די שילנסקי

למה אתה מתכוון ב'עובד כנסת'?

עי ברעם

תיכף אגיד. שמעתי את חברת-הכנסת דורון ואני מזדהה איתה לחלוטין בדבר מסירות

עובדי הכנסת והסדרנים היא מעל ומעבר, אבל אי אפשר להעמיד את הסדרנים במצב הבלתי

אפשרי הזה. זה נובע מההתנהגות שלנו. לא פעם אתה בא עם הבר כנסת אחר, ואתמול היה

דבר כזה, אתה בא בשעה תשע, שמונה וחצי, כל השולחנות היו תפוסים, והם היו תפוסים על

ידי הבר כנסת אחד עם לובי שלם של אנשים אחרים.

מזון חברי הכנסת באמת נועד להם, ופה מוכרחים

לנהוג אפילו ביד טיפה קשה על מנת לפתור את הענין.

ההערה של חבר-הכנסת ריבלין היתה כביכול הומוריסטית היא כלל לא הומוריסטית.

אתה עומד על יד הסדרנים ורואה אותך מישהו שהוא לא חבר מרכז המפלגה, אתה רואה שכן

שלך שמבקש להיכנס למזנון, אם הסדרן אומר 'יש לי הוראות שלא לאפשר כניסה' אתה אומר

זו ההוראה. זאת אומרת, דווקא הגברת סמכויות הסדרנים כיבכול בשיתוף פעולה

של חברי הכנסת יכול למנוע את המצב הזה.

לגבי עתונאים, לפי דעתי יש עכשיו אינפלציה. אני כבר לא רוצה להגיד איזה סוג

של עתונאים התחיל בזמן האחרון להגיע לכנסת, שלא היו מגיעים עד לפני כמה חודשים.

מזנון הכנסת הופך עכשיו להיות קן לא של המדורים הפוליטיים אלא של המדורים המאד

לא-פוליטיים, ולכו תראו את המקומונים בכל הארץ. יכולים לאמר: כתב מדיני, כתב

פרלמנטרי, כתב מפלגתי - מורשים. מוכרחה להיות איזושהי אבהנה, ולא כל אדם שנושא

תעודת עתונאי יכול להיכנס לכנסת.

יש כאן תופעה קשה של לוביסטיקה - אני לא רוצה לדבר דווקא על המישור הרוסי

שיש לי שם הרבה חברים - אבל אם אתה נותן לסדיגורה, אז גם ברג רוצה לבוא, גם חב"ד

וגם מגדל העמק רוצה לבוא, ואין חצר חסידית אחת שלא מיוצגת בתוך הכנסת, וזה לא חברי

מרכז מפלגה.



ג י שפט

זה קורה לפני הגשת תקציב.

ע י ברעם

כאן מוכרחה להיות יד הרבה יותר קשה.

בדך הכל ההוראה החדמשמעית של הוועדה, או ההנחיה, צריכה להיות שמזנון חברי

הכנסת נועד לחברי הכנסת, ועם זאת ההנחיה יושב-ראש הכנסת כמוסמך לפי דעתי לעשות

צעדים על-מנת שההנחיה הזאת גם תהיה תקפה. תודה.

רי זאבי

הכנסת היא מקום עבודה של נבחרים, אבל אין לנו תנאי עבודה של אחרון המנהלים

במשק האזרחי. אני לא מדבר על מקומות שבהם יש לשכות מפוארות, עם חדרי המתנה

ושירותים. כל משרד רגיל של חברה בינונית, כל לשכה של קצין בכיר נראית יותר טוב

מאשר יש למאה עשרים נבחרי ציבור פה. העבודה פה אמורה להיעשות בארבעה מקומות:

משרד, מליאה, ספריה, מזנון. משרדים - אין לנו. במליאה - אין חברי כנסת. במזנון -

אין מקום לחברי הכנסת. בספריה - אין חברי כנסת. כלומר, בסך הכל אם אני מסכם את

ההסתכלות שלי על מה שקורה למקום העבודה החדש הזה: אין לי פה תנאים שהיו לי אותם

אפילו כשהייתי מג"ד. אין תנאי עבודה שהיו לי בשום מקום אחר, אפילו במוזיאון שאני

מנהל המשרד שלי שהוא במרתף נראה יותר טוב מאשר יש לי פה כשאני נבחר ציבור.

ארבעים וחמישה אלף איש שלחו אותו לכנסת, ואני יושב בחדר אחד עם עוד שלושה

אנשים, שלושה טלפונים מצלצלים, מחשב דופק, אני מקבל מישהו לראיון - אני רוצה לברוה

משם. לאן? אין לי לאן לברוח. אז ארבעת המקומות שאני צריך לעבוד בהם פה: במשרד,

פשוט אין לי משרד, אני בורח משם. מליאה, אני יושב בה, אבל יושב בה כמעט גלמוד,

במליאה אני לא רואה את חברי הכנסת, הם עושים את העבודה במקומות אחרים, שיגלו לי

איפה.

גם העבודה במזנון היא עבודה. מזנון ממלא פונקציה של שני דברים:

בשביל לאכול, ובשביל לפגוש אנשים. בזמן הארוחות לא צריך לקבל אנשים. בשעות

שיוגדרו שהן שעות האכילה, נגיד בין 12.30 עד 14.30 - אין קבלת קהל. כשאני יוצא

לאכול אני לא צריך לעמוד ולחכות שאיזה עתונאי של מקומון יעשה לי טובה ויגמור את

הליהוק שיחה עם חברו. זה עובר כל גבול.

גם אני מאלה שהולכים למזנון של הפלבאים, של ההמונים, ואל תחשבו ששם המצב הוא

יותר טוב. גם שם צפוף. המזנון העממי לא בנוי בתקן שיכול קלוט כל כך הרבה עובדים.

הכנסת לא גדלה מיסודה ועד היום, אבל מספר העובדים גדל בוודאי ובדוואי. אני לא

הייתהי מאלה שהירבו לבוא, אבל אני זוכר שהכנסת היתה די ריקה, די חופשית, די

אוורירית. אתה נכנס למזנון הכללי, גם בו אתה עומד בתור והרבה זמן, ויש מגישה אחת

או שתיים... הרי בעתי לאכול שם, לא באתי לנהל שיחה, לא באתי לתת ראיונות

מי-יודע-איזה.

א) המזנון הוא מקום אכילה. כשרוצים שהמזנון יהיה מקום

למפגש - זה לא בשעות הארוחות, לא בארוחת הצהריים ולא בארוחת הערב. ואז לא ייכנסו

לשם לא עתונאים ולא אחרים, אלא רק עובדי הבית, לפי חלוקה שיוחלט עליה.

י י שריד

העתונאים הם גם כן העובדים פה, הם היחידים שעובדים פה. חוץ מחברי הכנסת הם

העובדים פה.

ר' זאבי



העתונאים יושבים שעות ארוכות. אם היה עתונאי אחד שמכסה עתון - ניחא. אבל אני

מכיר את הרשימה, יש לכל עתון כבר היום גם עשרה, ואכי לא מגזים, יש עשרה-שמונה לכל

עתון, אני רואה אותם.

זה מקום העבודה שלי, אני רוצה את הזכות לאכול. אתם רוצים שאביא סנדביץ'

מהבית? גם אותו אין לי איפה לאכול. זה מקום שאני רוצה לאכול, תנו לי את הזכות

הזאת. אני עומד לפעמים שעה ארוכה וממתין, ולמי? לא לכאלה שגמרו לאכול והלכו. מילא,

אילו אכלו גמרו והלכו, גם להם מגיע לאכול. אמר פה חבר כנסת שגם הם עובדים פה,

בבקשה. אבל הם יושבים שעות. הם התישבו שם באחת-עשרה ויצאו בשעה שש בערב, כי אין

להם מקום אחר, אבל גם לי אין מקום אחר, לי אין משרד, לי אין מקום אחר לאכול, אלא

אם אני אצא מחוץ לבנין. אם היו בונים פה ממול איזה מרכז מסחרי והיו בו מסעדות

היינו יוצאים לאכול שם.

זה מקום העבודה שלנו, הוא די מבודד, מקום הכנסת נקבע היכן שנקבע, אנחנו

צריכים את חכות לאכול.

דבר שני, בצדק יושב-ראש הכנסת מדלל את הרשימות אבל הוא לא מדלל אותן מספיק

בתקיפות משום רוחב ליבו. צריך להיות הרבה יותר קפוץ, הרבה יותר "קמצן" ולהקטין את

רשימת המבקרים פה.

המשרדים - אני לא יודע מה יקרה כאשר ייבנה מה שנבנה, אבל אם זה ישתנה אז כל

מה שאני אומר, אבל אם המצב יישאר כפי שהוא אני אומר לכם: לי אין מקום עבודה. אני

הולך לכתוב נאום או בספרייה, או באולם המליאה. באולם המליאה קשה לכתוב היא אתה

מופרע על ידי הנאומים ואתה רוצה גם להקשיב להם, אתה רוצה גם להשיב. אבל אין לי

מקום אחר. אני לפעמים בא שעה לפני שהמליאה נפתחת ויושב שם כדי לכתוב את הנאום או

את הרשימה, או לענות על מכתב, ואני עונה על הרבה מכתבים כל יום. אין לנו תנאי

עבודה. זה מקום עבודה של נבחרי העם שיש להם את התנאים הגרועים ביותר שיש במשק

האזרחי.

שי דורון

ברשות היושב-ראש, משפט. בפרלמנט בנורבגית היתה לי פגישה עם חברה אחת

מהמפלגה הסוציאליסטית, ואחר כך עם חברת המפלגת הקונסרבטיבית שהיא עכשיו שרת

התעשייה שם. יש חדר מיוחד לפגישות כאלה, ומקבלים אותו לפי שעות. כל חבר פרלמנט

יכול להזמין, ואז אם בא אורח שאתה רוצה לדבר איתו בכבוד, בריהוט יפה, באווירה

נינוחה, יש לך מקום. אתה מודיע מראש על יום ושעה שאתה מזמין את המקום, וצריך למצוא

כאן מקום כזה.

יו"ר הכנסת די שילנסקי

איפה?

שי דורון

זו בעיה שלכם.

דבר שני, נושא הטרדה של לוביסטים שונים במזנון החכ"ים, לא אחזור על זה, כבר

דובר על כך.



היו"ר חי קורפו

רבותי, אני סבור שהקביעה שאמר היושב-ראש שכל חבר כנסת יכול להזמין מפגשים

באולם ההרצאות - אני חושב שהיא קביעה קשה. אני סבור שאס חבר חכנסת רוצה לזמן

מפגשים הוא יכול לעשות את זה באולם הסיעה שלו. הרי איננו רוצים שהמפגשים יהיו פה

בין מאה וחמישים איש. היה לנו כבר מפגש אחד כזה וראינו את תוצאותיו. אם הוא רוצה

להזמין עשרים איש, יבקש את חדר הסיעה שלו מסיעתו, ויקיים שם את המפגש.

ג י שפט

לסיעות הקטנות אין חדר ישיבות.

היו"ר חי קורפו

אם הסיעות חגדולות יזמינו חמישה-עשרה, הסיעות הקטנות יזמינו שלושה. חכל

יחסי.

ר' זאבי

יש לנו מאתיים וארבעים סניפים, מה שאין לסיעות גדולות.

היו"ר חי קורפו

אם נקבל את חקביעה שכל אחד יכול לעשות את זה , כל אחד מחברי הכנסת יזמין פה

את האוהדים ואת חתומכים בו, ואז יש בעיה קשה בקומת הוועדות. בעיח קשה מאד,

הצפיפות רבה מאד, כל אנשי הלובי מסתובבים כאן, כל הבוקר לפי תחילת ישיבת הוועדות

הפרוזדור מלא אנשים. פעם אני נכנסתי לפה במקרה והתקיימה פה ישיבה, בלי לשאול

אותי, ישבו מספר אנשים וניהלו ישיבה.

רי זאבי

רעיון...

היו"ר חי קורפו

כך שנדמה לי שצריך בענין הזה לקבוע שאולם ההרצאות חייב להיות מושג באמצעות

יושב-ראש הכנסת או מזכיר הכנסת. לא יתכן שאולם שהוא אולם הרצאות של הכנסת יכול כל

אחד לעשות בו שימוש. אז ההזמנות לאירוע, אם זה אירוע ציבורי, צריכות לצאת בשם

היושב-ראש, ואם זה אירוע מפלגתי או אחר - באישור היושב-ראש או המזכיר.

שי וייס

זה לא כך היח?

יו"ר הכנסת די שילנסקי

כך זה עד היום.

הי ו"ר חי קורפו

חהייכ רענן כחן קיבל אישור? עד כמה שאני יודע הוא לא קיבל.

בכל אופן, חזמנות לאירוע ציבורי צריכות לבוא מן הכנסת, אולי לא מיושב-ראש

הכנסת, אולי מטעם מזכיר הכנסת. צריך ליצור איזשהו מנגנון, לפי גודל האירוע, לפי

חשיבות האירוע, אבל לא באופן ישיר.



אפשר כמובן לשחק את רחב הלב, את העממי, אני יודע שיש חברי כנסת שאוהבים את

הדימוי חזה, כולם סחבקים, אבל רבותי אם אנחנו את מזנון הכנסת נפתח לכל אלה שאנחנו

הכנסנו אותם לקטגוריה של עובדים אז חברי הכנסת צריכים להיות במקום אחר. זה מסות,

לא יכולים לעמוד בזה. לא יכולים לעמוד בזה כאשר כל העתונאים נקראים עובדים, כאשר

כל העוזרים הפרלמנטרים נקראים עובדים, כאשר כל בעלי הרשיונות הקבועים נקראים

עובדים. צאו וסיפרו אותם תיווכחו לדעת אם יכול להיות כסא אחד, שולחן אחד פנוי.

י' שריד

אילמלא העובדים החיצוניים לא חיתה שום בעיה.

היו"ר הי קורפו

אין עובדים חיצוניים, כולם פנימיים, כולם עם רשיונות כניסה. אתה הגדרת

ביניהם בעלי רשיונות כניסה קבועים, זה 1500 איש. והם באים לא כאשר אתה לא נמצא אלא

כאשר אתה נמצא בכנסת וכאשר יש איזה אירוע מענין, ואז כולם נמצאים.

אי רובינשטיין

אין מסעדה להברי כנסת.

הי וייר הי קורפו

אבל אני אומר שאנחנו לא יכולים להרחיב, אינני רוצה להציע בנושא זה הצעות כי

אנחנו לא עסקנו בסוגייה הזאת. ועדת מזנון היא זאת שצריכה לתת את הדעת לענין הזה

של איך להבטיח שחברי כנסת יוכלו להשתמש במזנון לנוחותם.

א' רובינשטיין

סליחה, קריאת ביניים. אני התפטרתי מוועדת המזנון, אחת חסיבות היתה שלא

יכולתי לעשות שום דבר לשפר את תנאי המזנון. זכות הכניסה והישיבה היא לא בידי ועדת

מזנון. ביקשתי דבר אחד, ביקשתי שיהיה לפחות מה שהיה בזמנו, שהחלק האחורי יהיה

שמור, על-ידי שומר, לחברי הכנסת ולחברי הכנסת בלבד, כולל לא לעובדים בכירים, לא

לעתונאים. אחרת, אין לנו מקום פה. חלק גדול מחברי הכנס אוכלים גם היום במזנון

הכללי, ובצדק.

הי וייר חי קורפו

חבר-הכנסת רובינשטיין, תסכם החלטה ותביא אותה. אפשר לקבל החלט, אפשר לעגון

את זה במסגרת של החלטה, או שננסה להריץ את זה במסגרת של החלטה קיימת.

אי רובינשטיין

אי אפשר לאכוף את זה.

הי וייר חי קורפו

אין חולקים על כך שלאירועים ממלכתיים יש לאשר את האולם למעלה, זה גם לא

מפריע לעבודת הכנסת, אולי זה קצת מקשה על הסדרנים כי הם צריכים להישאר שעות

נוספות. לכנסת מפריע אם בעולם שגאל מתרחשים אירועים של התזמורת או של אירוע של

ויצ"ו עם אורחים מחוץ לארץ?

ג י שפט

בשעות עבודת הכנסת?



היו"ר חי קורפו

כל אלה אירועים שנערכים בשעות הערב. אין בזה קשיים, אני הושב שצרי להתיר את

זה.

ולענין צילוני הטלוויזה, אני לא אגע בזה. היושב-ראש כבר התעכב על הבעיתיות

שבנושא. זה איננו דבר קל, כי יש ועדות ויש ישיבות ועדה שמעוניינים בצילוי

וזטלוויזיה, זה נותן להם PUBLICITY והכנסת באה לידי ביטוי, יש חברי כנסת שלא מאבדים

כותרת פעם בשבוע כתוצאה מכך. את זה יהיה קשה מאד לאכוף, אלא אם כן תהיה הסכמה

לפחות של מרבית יושבי-ראש הועדות, מרבית חברי הכנסת, לדרך מסויימת של עבודתם. אני

מקווה שבבנין החדש אולי זה ימצא את פתרונו, אולי יהיה סטודיו על יד אולם הישיבות

שאפשר יהיה להזמין את חברי הכנסת ושם לערוך את הצילומים והראיונות.

אם נקבל את ההחלטה לגבי קומת הוועדות, והיא המציקה לנו מבחינת עבודתן של

הוועדות, את היתר צריך להשאיר למזכיר הכנסת או ליושב-ראש .הכנסת ולחברי ועדת המזנון

כדי לפתור את כל הבעיות שהועלו כאן תוך כדי דיון בנושא העיקרי.

אי רובינשטיין

בהחלטת ועדת הכנסת אפשר להגן גם על הסדרנים.

היו"ר הי קורפו

קצין הכנסת, איתן בן-אליהו, מבקש להעיר. בבקשה.

קצין הכנסת אי בן-אליהו

ברשותכם, רבותי, שמעתי את כל הדברים, ברצוני לאמר גם את הדברים שמנגד ואיך

הם מתבצעים היום.

חברת-הכנסת דורון דיברה על צמצום. יושב-ראש הכנסת כבר אמר, משלושת אלפים

בעלי רשיונות קבועים הורדנו לכדי מחצית. לא כולם מורשים להיכנס למזנון חכ"ים. בעבר

היו קרוב ל-500, היום 300 בלבד רשאים להיכנס למזנון חכ"ים. זאת אומרת, גם זה

צומצם.

לגבי האנשים שמותר להם להיכנס לכנסת, הדברים נבדקים לפני שנותנים לזה

אישור, יש קריטריונים מסויימים שאנחנו עובדים על פיהם, יש ועדה שאני עומד בראש

שקובעת לפי קריטריונים מסויימים. לפעמים אנחנו בודקים במחשב כמה פעמים האיש נכנס

בשנה שעברה לכנסת ועל פי מחליטים אם לאשר לו או לא לאשר לו אישור כניסה.

אני מבקש לא לשכוח, היום כל שרי הממשלה יזלשכות שלהם פה. למעשה, ביום כמו

אתמול ביום של הצבעת אימון הם עובדים פה עם כל הלשכות שלהם, עם היועצים, העוזרים,

מנהלת הלשכה, היועץ המשפטי, והעוזרים הפרלמנטריים, כולם נמצאים פה.

ר' זאבי

טוב שהם פה.

קצין הכנסת אי בן-אליהו

בנושא המזנון, שוחחנו עם חברי הכנסת - לגבי הנושא שהעלה חה"כ צידון - תאמין

לי, זה לא עזר.

לגבי העתונאים - לא כל העתונאים מותר להם להיכנס למזנון הכ"ים, גם לזה יש

מכסה. לא כל עתון מכניס עתונאים לכנסת. לכל עתון יש מכסה, לפי מספר שנקבע באישור

יושב-ראש הכנסת, ורק לאותם הנציגים של אותו עתון מותר להיכנס.



רי זאבי

עובדה היא שלא רק כתבים מדיניים אלא רכילאים יושבים שם.

ג י שפט

יש גם עתונאים לענייני כלכלה ואחרים.

שי דורון

עתונאים לענייני כלכלה זה בסדר.

קצין הכנסת אי בן-אליהו

לגבי הדברים שאמר הבר-הכנסת עוזי ברעם, כמדומני, שהסדרן צריך לעמוד על שלו

ולהגיד להבר הכנסת שעל פי ההנחיות שבידו חוא לא יכול להיעתר לו ולהכניס אורח זה או

אחר למזנון. אספר לכם סיפור קטן: חבר כנסת בא עם שמונה אורחים, רצה להכניס אותם

למזנון חכ"ים, הסדרן אומר לו 'אדוני, אתה יכול להכניס רק שניים, אלה הנוהלים',

'זוז מפה, אל תפריע לי' העליב אותו וצעק עליו. הסדרן ברח משם,

הריץ אותי מאולם המליאה 'בוא תראה מח עושים לי'. בנוסף לזה, אותו חבר כנסת בא

מתלונן על הסדרן 'תראה את הסדרן המטומטם הזה, הוא מעליב אותי על יד האורחים שלי'.

אי רובינשטיין

יש ועדת אתיקה לענין הזה.

קצין הכנסת אי בן-אליהו

לגבי המפגשים בחדר ההרצאות - בדרך כלל כל אירוע שמתקיים בחדר ההרצאות מתקיים

על פי אישור מלשכת קצין הכנסת, חייב בתיאום איתו כי לא תמיד המקום פנוי. אם

הוזכר כאן שחה"כ רענן כהן קיים איזה שהוא מפגש, אני לא יודע איך הוא עשה את זה,

יכול להיות שראה שחדר הישיבות פתוח במקרה. בדרך כלל לא מתקיים אירוע כזה, ואם כן

זה רק אירוע שאיננו מפלגתי גרידא אלא אירוע כמו 'הלובי החברתי י וכדומה. לא כל חבר

כנסת יכול לקבל אישור, ואנחנו עומדים על זה שאם זה ענין מפלגתי הפגישה תתקיים

בחדרי הסיעות.

יצחק לוי

קרה גם שאירועים מפלגתיים התקיימו בחדר ההרצאות. אני לא נגד זה, זה גם לא

נורא.

קצין הכנסת אי בן-אליהו

אמרתי קודם, תלוי במספר המוזמנים. אם מזמינים מאה איש - אין לי חדר אחר.

לגבי מה שהזכיר יושב-ראש הוועדה - האנשים שמסתובבים בקומת הוועדות. אני לא

יודע אם ראיתם אותי בשבועיים-שלושה האחרונה, עמדתי כאן מדי בוקר, כי יושב-ראש

הכנסת התלונן שהובא לידיעתו שיותר מדי אנשים מסתובבים בקומה הזו. בוקר-בוקר הייתי

בקומה הזו ובדקתי מי הם הנכנסים. כמו כן, עומד סדרן במדרגות הכניסה לקומה הזאת,

בודק כל אדם ואדם שנכנס אם הוא מוזמן לוועדה, אם הוא רשאי להיות כאן אם לאו. אני

יכול להגיד להם במלוא האחריות - כל האנשים שהסתובבו כאן הם אנשים שהוזמנו לוועדה

זו או אחרת.

מה, מישהו בא להנה לטיול בוקר? מה זה פה "פרומנד"?



קצין הכנסת אי בן-אליהו

חלקם הקדימו והיו צריכים להכות בפרוזדורים עד תחילת הישיבה.

אם ועדת הכנסת לא תגיע לידי החלטה לגבי המזנון, יש לי רעיון שצץ

לפחות ביום כמו אתמול, שחוא יום גדוש, יום שאנחנו יודעים שהבנין מלא,

אפשר באותו יום באישור יושב-ראש הכנסת או לשיקולו של קצין הכנסת, להחליט שבאותו

יום למזנון ייכנסו רק אוכלוסיה מסויימת, ואולי באותו יום לא יחיה אותו בלגן. הבלגן

קורה רק בימים עמוסים כאלה.

תודה.

י וייר הכנסת די שילנסקי

ברצוני להגיד מראש שאנסה עוד הפעם להקצות את החלק האחורי של המזנון לחברי

הכנסת בלבד. זה סוכם עכשיו, מר בן-אליהו, אבל אני אומר לכם מראש אני יודע שזה

או שנקבל את הצעתו של חה"כ יוסי שריד - איסור כניסה

טוטאלית לאורחים - ואז יש סיכוי. כל אפשרות אחרת לא תעמוד במבחן. אלא שלא נראה

לי שחברי הכנסת היו רוצים גם את זה.

זו תופעה מוכרת בכל הכנסות, יושבי-ראש הכנסת נלחמים בזה אבל ללא הצלחת יתרה.

באשר למה שהזכירו פה בענין חסידים, חרדים. גם אני חשבתי שהפרופורציה במזנון

הכנסת במובן זה נוטה לצד אחד, אבל על פי הבדיקה שנערכה אתמול במזנון התברר שזו

טעות. אלא מה, מאחר ויש להם לבוש מיוחד הם בולטים יותר ומתקבל הרושם שהם נמצאים

יותר. אתמול ספרו את השולחנות, אז פרופורציונלית אין הם רבים יותר מאשר אחרים.

רבותי, 1500 איש יש להם חשבון איתי, הם פשוט כועסים עלי ויש להם טינה עלי

בלב, טינה אישית. אתם יודעים מה זה לבטל 1500 הזמנות קבועות? אתם יודעים מה זה

לקחת ממי שמרגיש את עצמו "מלך" את רשיון הכניסה הקבוע שלו? אני בעצם עקרונית לא

מתערב בנושא הזה, ויותר קל לי כך כי אני מפנה את המבקשים לוועדה שעוסקת ברשיונות.

אבל זה לא עוזר, בעיניהם אני יושב-ראש הכנסת ואני לא נתתי אישורים. ידידים אומרים

לי שאני שוגה ושאני עוד אשלם על כך. אז אתם אומרים: לקצץ עוד. זה בלוני אפשרי

כשהלחצים כל כך גדולים.

שי דורון

אי אפשר לקצץ ב-20, אבל אפשר ב-1000.

יו"ר הכנסת די שילנסקי

נקודה אחרונה, בענין אולם שגאל. אני מצטער שאינני יכול לקבל את דעתכם. א)

קיבלתי השנה חוות דעת של מומחים בנושאי אמנות שהגובלנים של שגאל נפגעים, שהרצפה

נפגעת, ורבותי, זה ענין לדורות. אם אנחנו רוצים לחסל את עבודות האמנות באולם שגאל

תוך עשרים שנה, בבקשה. אבל אני לא חושב שיש מי שרוצה בכך. נוכחות של אנשים באולם

שג"ל ובעיקר העישון - גם אוויר הנשימה, וריחות הצ'ונט והמעדנים האחרים שמוגשים

באירועים אלה - פוגעים בגובלנים. העמדת השולחנות והזזתם גם אם ייעשו בעדינות הרבה

ביותר פוגעת ברצפה, והרצפה היא מעשה אמנות.

זו נקודה אחת מדוע אי אפשר להמשיך להעמיד את אולם שגאל לרשות כל האירועים,

מדוע זה דירבן אותי להפסיק, ומדוע אכן הפסקתי את הנוהג הזה.

רבותי, לגבי האולמות למטה אני מאשר ביד רחבה, איננה מקפיד כל כך. הלוא כולם

רוצים את השם של אולם שגאל, אבל היום מי שמקבל את אולם שגאל זה ייחוס, זה כבוד,

פעם זה חיה כלום. המגבית לחצה עלי - לא הבונדס שהזכרתי קודם - אמרתי שאני

הושב שמגיע לא רק לעשירים המיליונרים אלא גם לאדם הפשוט, שאולי יערכו את האירוע



בצבא. אז הם ענו לי שהאטרקציה היחידה שנשארה זאת הכנסת, כי פה הם עוד לא היו.

אך אני סרבתי.

רבותי, אולם שגאל, אני מחוייב בשמירתו, גם מבחינת ערכו האמנותי וגם מבחינת

תדמיתו, למרות שאני אולי פוגע בבעל המזנון מבחינה עסקית. ואמנם חברי ועדת מזנון

לוחצים עלי אבל אני לא נכנע. יש עוד דברים שהם מעבר לזה.

תודה רבה.

י' שריד

ברשות היושב-ראש, ואם יושב-ראש הכנסת יסכים לשמוע את הערתי.

יש לי הערה שקשורה באי נעימות, אבל חייב להשמיעה. יש ענין של הגשת הצעות

דחופות לסדר היום. במשך ארבעים ושתיים שנה בדך כלל חברי הכנסת התנהגו כאנשים

הגונים, ולא ידוע לי על שום מקרה - לא חקרתי - לא היתה במשך ארבעים ושתיים שנה שום

בעיה. בכנסת הזו יש בעיה בגלל חבר-כנסת אחד, שזו הפעם השנייה או השלישית, גם

היום, הוא זייף את מועד הגשת הבקשה. זה אפילו לא מעשה של גניבת דעת, זו סתם איזו

כייסות קטנה של התחנה המרכזית, אבל בכל זאת זו בעיה.

היו"ר ח' קורפו

חה"כ יוסי שריד, יש ועדת אתיקה לעניינים כאלה.

יו"ר הכנסת די שילנסקי

אני שומע על זה בפעם הראשונה.

י י שריד

אני שומע על זה בפעם השלישית, והיום זה קרה. היום הגיש אותו חבר כנסת הצעה

לסדר היום בעה 6.35, דא עקא, בשעה 7 היו פה כמה חברי כנסת, חבר הכנסת הזה לא היה

הכיצד, כתוב שעה 6.35, והאם מישהו היה כאן? הוא אמר שהוא נתן

את זה למשמר. בדקו אצל המשמר, אמרו: לא דוברים ולא יער - א) לא היה; ב) לא נתן;

ג) אם היה ולו נתן לא היו מקבלים כי הם לא מוסמכים לזה.

צריך איכשהו לטפל בכייסות הזו הקטנה. אני לא יודע איך בדיוק. צריך לקבוע

איזשהו נוהל.

היו"ר חי קורפו

חבר-הכנסת שריד, אנחנו נפסוק בסוגייה הזאת ונקבל החלטה. על המקרה הקונקרטי

תפנה בתלונה לוועדת האתיקה.

יו"ר הכנסת די שילנסקי

אני שומע על כך בפעם הראשונה, אבל אני שומע שמזכיר הכנסת וקצין הכנסת כבר

טיפלו בזה, אלא שאני גם שומע שהענין לא נגמר. אנחנו נבדוק, יתכן שבגלל קייס אחד לא

צריך לשנות סדרי עולם.

תודה רבה לכם, ושלום עליהם.

תודה רבה. הישיבה נעולה. (הישיבה ננעלה בשעה 11.00)