ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 24/07/1990

בקשת הממשלה לפטור מחובת ההנחה- בקריאה ראשונה, שנייה ושלישית -את חוק התקציב (מס' 2) לשנת הכספים 1990. התש"ן-1990ואת חוק הסדרים לשעת חירום במשק המדינה (תיקון), התש"ן-1990; מינוי חבר כנסת דרוזי בוועדת המינויים לקאדי מד'הב - המשך הדיון; ערעורים על החלטת יושב-ראש הכנסת והסגנים שלא לאשר דחיפות הצעות לסדר-היום; שונות

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 138

מישיבת ועדת הכנסת

יום שלישי, בי באב התש"ן (24 ביולי 1990). שעה 09:00
נוכחים - חברי הוועדה
היו"ר חי קורפו

ת' גוז'נסקי

מי גולדמן

שי וייס

ר' זאבי

יצדק לו י

אי ליו

י' צבן

י י צבן

א' רובינשטין

ר' ריבלין

ג י שפט

י' שריד
מוזמנים
חה"כ אי בורג

חה"כ מ' בר-זהר

חה"כ א' דיין

חה"כ א' העצני

חה"כ אי ויינשטיין

חה"כ מי וירשובסקי

חה"כ יאיר לוי

חה"כ י' מצא

חה"כ י' פרח

חה"כ מ' קליינר

סגנית מזכיר הכנסת ש' כרם

סגן מזכיר הכנסת די לב

היועץ המשפטי אי דמביץ

די בר-חיים - משרד האוצר

ע י שגב - משרד האוצר
הי ועץ המשפטי
צ' ענבר
מזכירת הוועדה
א' בן-יוסף
הקצרנית
י' חובב
סדר היום
א. ערעורים על החלטת יו"ר הכנסת והסגנים שלא לאשר דחיפות

הצעות לסדר היום.

ב, מינוי חבר-כנסת דרוזי בוועדת המינויים לקאדי מד'הב

- המשך הדיון.

ג. בקשת חה"כ מיכאל בר-זהר להעביר את הצעת חוק יסודות

התקציב, התש"ן-1990. מוועת הכספים לוועדת החוקה,

חוק ומשפט.

ד. שונות



ערעורים על החלטת יושב-ראש הכנסת והסגנים

שלא לאשר דחיפות הצעות לסדר-היום

היו"ר חי קורפו

בוקר טוב, אני פותח את הישיבה. בפנינו חמישה ערעורים על אי הכרה בדחיפות

הצעות לסדר היום.

1. ערעור של חה"כ חנן פורת בנושא: הזדהות ברורה וגלויה עם אש"פ בוועידת המפלגה

המתקדמת לשלום.

בבקשה, סגן יושב-ראש הכנסת שבח וייס.

שי וי יס

למעשה זאת גם ההצעה השנייה.

היו"ר חי קורפו

נכון. הערעור השני הוא של חה"כ אליקים העצני, בנושא:

2. ועידת ההסתה של הרשימה המתקדמת.

שי וייס

מכיוון שהנושא הזה של הבעיות של ערביי ישראל והיחס לאש"פ, וכן הלאה, עולה כל

שבוע בוריאציות שונות, אז היינו סבורים שצריך לאפשר להצעות אחרות להגיע פעם גם

לסדר היום של הכנסת.

ר' ריבלין

גם לא צריך לתת דחיפות לדראושה.

היו"ר חי קורפו

לא צריך לנמק, צריך רק להצביע.

שי וייס

הנשיאות סבורה גם שמפלגות שפונות באופן לגיטימי בכנסת ומשמיעות את אותן

דיעות שהן משמיעות בכנסת גם בוועידות שלהן לא צריך לעשות מזה דיון דחוף. יש גבול

לאבסורדיות של הצעות דחופות לסדר.

הדברים אמורים לגבי שתי ההצעות.

היו"ר חי קורפו

חבר-הכנסת אליקים העצני, בבקשה.

אי העצני

בעתון "הארץ" מה-22 ביולי מסופר שערפאת פונה בפאקס אל חבר-הכנסת מיעארי

במכתב מ-16 ביולי, ישירות מתוניס לכאן.

היו"ר חי קורפו

אם היו טלפונים לא היה צורך בפאקס...



א' העצני

- והוא קורא את זה שם, בריש גלי, את העבירה של מגע עם אש"פ. אני מדבר על

סמך תכנית טלוויזיה שראינו כולנו, בחוץ מחלקים ספרים בשבח האינתיפאדה, בשבח שרי פת

כל אהד מאיתנו, בשבח סקילת כל אחד מאיתנו, בשבח מרד פלילי. -זה נעשה בגלוי, על ידי

מפלגה שכאן בכנסת היא הנותנת, גם אתה על הכוונת חבר הכנסת וייס. על הקיר כתובות

אשפ"יות - בי לאדי, בי לאדי - זאת אומרת ממש הפגנה של ארגון טרור על כל ה- SLOGAN

שלו, אשר מהווה עבירה פלילית על פי סעיף 47 ו-48 לפקודה למניעת טרור שנחקקה בכנסת.

ואנחנו מתלוצצים על זה שכורים לנו את קברנו.

תזלזלו ותזלזלו, אבל האירוע הזה נרשם ולפחות נרשם שאני מזהיר אתכם: גדל

בתוכנו מי שרוצה להשמיד אותנו ואנחנו מתלוצצים. המפלגה הזאת מופיעה כאן כמקופחים,

בוכים על מה שעושים להם, ובגלוי בוועידות שלהם, הפתוחות, עוברות על כל חוק, והדבר

הזה לא דחוף, לא מענין.

זה לא סיפור של אש"פ, זה סיפור של מפלגה ישראלית המיוצגת בכנסת, החותרת

תחתינו בגלוי, ואתה עושה את עצמך כלא רואה, כלא שומע.

עכשיו שהוועדה הזאת תחליט את זה רשמית. לפחות הייתי כאן והזהרתי.

ש' וייס

אני מיצג כאן את הנשיאות, אני לא מדבר בשם עצמי. במקרה זה לא היה אפילו

קול אחד בנשיאות שתמך בהצעה. שנית, איש לא צוחק. יש מכשיר של הצעה רגילה.

אי העצני

מי שצוחק צוחק על עצמו.

היו"ר חי קורפו

חבר-הכנסת העצני, תודה רבה, אנחנו נודיע לך את החלטתנו.

מי לקבלת שני הערעורים הנ"ל? מי נגד?

הצבעה

הערעורים של חברי הכנסת חנן פורת ואליקים העצני - לא נתקבלו

היו"ר חי קורפו

3) בפנינו ערעורו של חה"כ יהודה פרח, בנושא: פיטורי העובדים בתידראן.

בבקשה, אדוני סגן היושב-ראש.

שי וייס

הנושא נידון לפני שבועיים בכנסת. העובדה שבינתיים המאבק החריף היתה לנגד

עינינו, אבל זה המקום שבעצם כל שבוע המאבק מחריף בכל מיני וריאציות, על כן לפני

שבועיים או שלושה הביאו את הנושא בכנסת. לכן חשבנו שאי אפשר לתת

את כל הזמן לאותו נושא במסגרת דחופה, ומכיוון שמשבר תדיראן הפך כבר לדבר רגיל אפשר

לדון בו במסגרת הצעה רגילה. זה בעל אותו תוקף, רק שזה מהסטוק של חבר הכנסת.

י י פרח

אני רוצה להגיב. אילו הדבר היה סתם רגיל, שיגרה, לא הייתי מעלה אותו. המצב

שם הוא אקוטי, ישנה שם שביתה מאז יום שישי של המשפחות המתבצרות בתוך המפעל, עם

ילדיהם. יש איום של כל הוועדים יחד להשבית ולגרום נזק כלכלי חמור למדינה, זה לא



דבר שיגרתי ויום יומי, זה לא נכון. אולי זה היה ככה, ונכון שקיימת שם בעירו, אבל

עכשיו זין יכול להתפתח לכדי שריפה גדולה שצריך למנוע אותה.

לא הייתי מעלה את הנושא כדחוף לולא הייתי במקום וראיתי את זה מקרוב. אני

מעולם לא פניתי לוועדה הזאת, מעולם לא ביקשתי, במשך שנים. אני חושב שהנושא הזה

הוא דחוף, והפעם שלא אישרו את דחיפותו באתי לערער, הפעם יש לי הרושם שצריך להכיר

את זה מקרוב, היום, כדי לראות את צדקת דברי. יש לי עד כאן, חה"כ יאיר צבן, שהיה

במקום והוא חי את הדברים.

היו"ר ח' קורפו

חבר הכנסת פרח, תודה רבה, אנחנו נודיע לך את תוצאות ההצבעה.

מי לקבלת הערעור? מי נגד?

הצבעה

הערעור של חה"כ י ' פרח - נתקבל

היו"ר חי קורפו

4. ערעורו של חה"כ יוסי שריד, בנושא: תאונות אימונים בצה"ל.

שי וייס

היו כמובן תשעה הצעות כאלה, זה ברור. יושב-ראש הכנסת העניק לנושא זה שאילתה

בעל פה לחה"כ מיכאל בר-זהר. בדרך כלל, כאשר יש שאילתות בעל פה, בתשעים אחוז מן

המקרים - אני לא אומר תשעים ותשעה אחוז - אנחנו לא מאשרים הצעה כדחופה.

אחד הנימוקים היו חילוקי דיעות כמעט כרגיל בנשיאות שלא להרחיב יתר על המידה

את הדיון בנושא הזה קשור בכך שעדיין המשפחות הן בתוך אווירת אבל.

הנימוק העיקר היה כמובן העובדה שהנושא יקבל ביטוי באמצעות שאילתה בעל פה.

ר' זאבי

הביטוי של שאילתה בעל פה לא דומה לדיון בנושא. הוא ישאל דקה, יקבל תשובה של

שלוש דקות.

היו"ר חי קורפו

כולם יודעים את זה.

שי וייס

יודעים את ההבדל.

אני רק רוצה לאמר משהו לחברי הכנסת, במידה שזה יאושר, מכיוון שיש תשעה הצעות

באותו נושא, ומכיוון שסדר היום שלנו מחר יארך עד שמונה תשע בערב, יתכן ויושב ראש

הכנסת יפעיל את סמכותו ויעביר את זה לשבוע הבא. הבעיה היא שיש מחר ממש התפוצצות

נושאים.

י' שריד

אני בדרך כלל לא מגיש ערעורים, זה הערעור הראשון שלי בקדנציה הזאת. גם כאשר

אני חושב שהיושב-ראש והנשיאות טועים, אני תמיד מעמיד את עצמי במצבם ואני אומר שאכן

אי אפשר לאשר את הכל, וכל פעם יש שיקולים אחרים.



במקרה הזה, אני חושב שאני תובע את עלבונו של הנושא, אם כי האזהרה של הה"כ

וייס בדבר אורך הישיבה אני לא יכול לאמר שהיא לא אומרת לי כלום ואני לא יכול לאמר

שאני אדיש לאזהרה. אבל, אני תובע את עלבונו של הנושא הזה קודם כל מהבחינה

העניינית וגם מבחינה תקנונית. יש נושאים, בכל הכבוד, שהיושב-ראש והסגנים אינם

יכולים שלא לאשר. יש קריטריונים, זה בכלל לא ענין של תמרון, היושב-ראש בכלל איננו

רשאי לאמר - בכל הכבוד - איננו רשאי לאמר שהוא נותן שאילתה בעל פה.

היו"ר הי קורפו

גם אם הוא רשאי הוא איננו נוכח כאן.

י' שריד

מן הבחינה התקנונית הוא איננו רשאי לאמר: אני נותן שאילתה בעל פה. זה עונה

באופן ברור לגמרי על הקריטריונים של הדחיפות ולכן זה צריך להיות מאושר כדחוף.

אשר לבחינה העניינית, קיבלתי הדלפה שהבר הכנסת שבח וייס אישר אותה ברגע זה,

שהיה שם איזשהו נימוק מוזר ביותר. הנימוק המוזר היה שזה מתוך התחשבות במשפחות. בכל

הכבוד, רבותי חברי-הכנסת, אני טפלתי בשנות כהונתי בכנסת בכלל ובוועדת החוץ והבטחון

בפרט בעשרות, אני יכול לאמר מאות מקרים בעוונותינו של אסונות כאלה ואחרים שקרו,

כאשר המשפחות הן הראשונות לתבוע את הבירור הזה. הדבר הכי גרוע מבחינת המשפחות זה

דווקה התעלמות מן הענין. מה אנחנו עומדים לעשות שם - חס וחלילה לפגוע במשפחות,

במישרין או בעקיפין? או באלה שנהרגו שם? זה נימוק אבסורדי ממדרגה ראשונה. אני

חושב שההתחשובת במשפחות אומרת שזה לא יכול לעבור סתם לסדר היום, זה צריך לעלות על .

סדר.

י י צבו

המשפט החוזר אצלם הוא שהבן לא יהיה קורבן חינם.

י' שריד

ואני לא רוצה שבכלל יהיו פה מישהם שיהיו טובים על השבוני, על חשבוני לא
במובן האישי. אומרים
זה מתוך התחשבות, אז - ז ו ההתחשבות. יכולים להיות גם

חילוקי דיעות בענין זה, אבל זה לא יכול למנוע את הדהיפות של ההצעה הזאת על פי

התקנון.

חי ו"ר חי קורפו

תודה. מי לקבלת הערעור? מי נגד?

הצבעה

הערעור של חה"כ יי שריד - נתקבל

היו"ר חי קורפו

חבר-הכנסת בורג, אני מבין שאתה מוותר על הערעור.

אי בורג

פשוט היתה טעות בסיעה, לא קיבלתי את ההודעה שזה נדחה.

היו"ר ח' קרופו

ובכן, תמו הערעורים. תודה רבה.



בקשת הממשלה לפטור מחובת ההנחה

- בקריאה ראשונה, שנייה ושלישית -

את חוק התקציב (מסי 2) לשנת הכספים 1990. התש"ן-1990

ואת חוק הסדרים לשעת חירום במשק המדינה (תיקון), התש"ן-1990

היו"ר חי קורפו

רבותי, בפנינו בקשת הממשלה לפטור את החוקים הנ"ל מחובת הנחה בשלוש הקריאות.

נשמע מבא כוח משרד האוצר מהי סיבת הדחיפות.

קריאה

איפה ההוק? אנחנו צריכים לראות את החוק.

י י צבו

אני לא מעלה על דעת שאנחנו נדון כאן בלי שהחוק יהיה לנגד העיניים.

היו"ר חי קורפו

חבר-הכנסת צבן, קודם כל - יעלה על דעתך, מכיוון שעשינו את זה חדשים לבקרים

בלי שהחוק יהיה מונח לפנינו, ואני אחראי לדברי. יש בפני טיוטה, בבקשה, נשמע את

הדברים העיקריים שבו, ולאחר שנשמע את הנימוקים נדע אם עלי לסרב או להיענות לבקשה,

בבקשה, נציג משרד האוצר מר עמית שגב.

ע י שגב

החוק המדובר הוא הצעת חוק התקציב (מסי 2), לשעת הכספים 1990, או בלשון אחרת

תקציב נוסף לשנת התקציב 1990, תקצוב נושא קליטת העלייה והיערכות הממשלה לקליטת

העלי יה.

הממשלה אישרה לפני כהודש וחצי הצעה ראשונית לקליטת עלייה, ובמשך חודש וחצי

האחרונים נערכו דיונים בתוך הממשלה על מנת לעבד את נוסח חתקציב הנוסף.

הדחיפות המבוקשת היא מאחר והכנסת יוצאת לפגרה, אנחנו צריכים להעביר את החוק

כי הנושא דחוף ביותר - ואני לא צריך להסביר למה - ותקציב העלייה הולך ואוזל. עד

היום מיצינו בעצם את כל הרזרבות הפנימיות - יש כאן חברים בוועדת הכספים והם

מכירים את הנושא - שניתן היה לנצל לטובת קליטת העלייה, ומאחר ונגמרו הרזרבות אין

לנו ברירה אלא להגיש תקציב נוסף ולבקש מכם לאשר אותו באופן דחוף, כולל הבאה לקריאה

ראשונה היום.

שי וייס

לי בכלל לא חשוב תוכן החוק, מכיוון שאנחנו נתדיין בו ממילא. אני יודע שיש

חברי כנסת שבאמת צריכים שלושה, ארבעה , שבעה ימים להתכונן לדיון, אך האמינו לי -

הם מתכוננים במשך עשר דקות. זה לא איזה חוק עם דקויות משפטיות מורכבות שאתה חייב

מומחים. זה חוק תקציב שיושב על בעיות היסוד שלנו כרגע - של עלייה, וחינוך, וכן

הלאה - הטיעון חפורמליסטי הזה שצריך להתכונן אותי לא מענין.

שנית, אני מודע לכך שצריך תקציב נוסף, על תוכנו נתווכה היום. אז אמנם

בתור אופוזיציה אני יכול לעשות הוכמות, לעכב ולדחות, אך אני לא רוצה לעשות את זה.

אני אצביע בעד זה ואחר כך נראה מה זה, כולו, חלקו. מה הטעם להתחכם עם העולים

אחר-כך ללכת להצטלם איתם ולקבל את הקולות שלהם.



יצחק לוי

אני אתנגד לבקשת משרד האוצר, ואם הצעת החוק בכל זאת תבוא ותעלה בכנסת אני גם

אצביע נגד, מכיוון שהאוצר מתעלם מבקשה לאשר תקציב למשרד העבודה והרווחה ולמשרד

הבריאות, תקציב שאושר, תקציב לנכים, למפגרים, לילדים בסיכון, לביצוע חוק הסיעוד

לקשישים, ואנחנו שבוע אחרי שבוע מתקשרים לאוצר.

מי בר-זהר

מי זה אנחנו?

יצחק לוי

אנחנו - זה ועדת הכספים, זה יושב-ראש ועדת הכספים בייגה, זה חברי כנסת

אחרים, זה אני, זה חברים כאן שהנושא הזה קרוב ללבם ובוער להם, 31 מיליון. תשובת
האוצר
עוד מעט. בהתחלה לא שמתי לב בכלל שהקפיאו את כל הסכום הזה, ומזה שבועיים

אני שומע מחה"כ שוחט שהנה האוצר תיכף יביא את הסכום הזה, תיכף יביא, תיכף יביא,

וזה לא בא. אז אני רוצה שהאוצר יביא לפני התקציב הזה המבוקש. אם לא, אני לא

אצבע בעד קבלת הפנייה כאן, ואני אצביע נגד החוק הזה גם במליאה.

שי וייס

אפשר להצביע במליאה נגד.

יצחק לוי

זה לא הענין. הענין הוא יחס האוצר. כאשר האוצר כואב לו איזה דבר הוא מביא

אותו לפנינו ומבקש שנקל עליו. כאשר למסכנים ולנדכאים כואב - את האוצר זה לא

מענין. אינך יודע כמה אפשר היה כבר לעשות, ועד כמה אפשר היה כבר להקל, לו הכסף

הזה היה נכנס באפריל. אבל הכסף לא נכנס.

לכן, אני- פונה לחברי הכנסת לא לאשר את הדחיפות, אלא אם כן תגיע ההועדה של

הכסף לוועדת הכספים. אחרי שתגיע ההועדה של הכספים, וזה ענין של רבע שעה - האוצר

יביא את הבקשה להועיד את הכסף לוועדת הכספים - אז נצביע על פנייתו של האוצר לשחרר

מחובת הנחה את החוק הנייל.

הי וייר חי קורפו

תסלח לי, חבר הכנסת לוי, יש עוד שש בקשות, אתה לא הזכר היחידי במוסקבה...

יצחק לו י

אני מדבר על הבקשה הזאת.

מי ג ולדמן

נדמה לי שמאז השר מודעי נכנס לתפקידו כאילו גילו את הבאר של כספים רזרביים

במשרד האוצר, משום שעד לפני מספר חודשים ידענו שאין אפשרות לבנות אפילו לא כמה

אלפי דירות, עכשיו נראה כאילו אפשר לפתוח מגירה ולהוציא מיליון שקל.

יי צידון

אפשר היה גם קודם אלא שמי שהיה שם במשרד האוצר היה מין "נעבעך".

מי גולדמן

עכשיו אנחנו חוזרים לתקופה של הרבה פופוליזם וליצור ייכאילויי, נחזור לתקופת

ארידור שכל יום נצטרך להוסיף מיליארדים של שקלים.



י י שריד

לחה"כ יצחק לוי היו נימוקים כל כך טובים, למה לך להעלות נימוקים כאלה.

מ' גולדמן

בהמשך לדברי חבר הכנסת יצחק לוי, לא רק שאני רוצה לעמוד על ה-31 מיליון

שקלים שהוא הזכיר, ואשר האוצר לא מגיש לוועדת הכספים, אני יכול להביא דוגמאות

נוספות שהאוצר מעכב, ומדובר לא רק על מיחיונים אלא גם על כמה מאות אלפי שקלים

למשרדי ממשלה כאלה ואחרים. לדוגמה, משרד החקלאות ששם יש מאבק על ארבע מאות אלף שקל

לשבעים משפחות, שזו הפרוטה היחידה שלהם ושלא מקבלים אותה כתוצאה מעיכובים של האוצר

ושהאוצר מנצל את זה. הסדרים אחרים לדוגמה, מאה ארבעים מליון שקל להון חוזר

לחקלאות שזה מעל שישה חודשים שוועדת הכספים אישרה והאוצר לא עומד בהתחייבות שלו.

אני יכול לתת עוד דוגמאות.

אנחנו נתנגד לענין הזה.

הי ו"ר חי קורפו

יפה, תודה רבה. רשות הדיבור לחבר הכנסת צבן.

י י צבן

קודם כל, לדברי חבר-הכנסת שבח וייס.

שי וייס

אני מבין את המגמה, אני מצטרף, אני איתך. אתה לא צריך לשכנע אותי. תפסתי את

הענין.

י י צבן

אני אומר לך שני דברים: א) אני חושב שצריך לנזוף באוצר - -

שי וייס

אני נוזף.

י' צבן

- צריך לנזוף באוצר שכספים שדרושים היו כדי ליעד אותם לעניינים של עלייה

מובאים רק היום. אני רוצה להציע כבר הצעה פרלמינירלית שתהיה כאן החלטה שאין לנו

שום בעיה עם כל הסעיפים בתקציב שנועדים לטיפול בעלייה, את אלה אנחנו מוכנים לאשר

מיד בלתי מותנה לא בנזקקים, לא במסכנים, לא בשום דבר אחר. נבודד את הדברים האלה,

ושלא יאמרו לי שזה מותנה בקיצוצים או בסעיפי הכנסה אלטרנטיבית, ואנחנו יודעים

שהכספים לעלייה יוצאו בין אם זה יהיה מאוזן על ידי סעיף אחד ובין אם זה יהיה מאוזן

על ידי הסעיף השני. אבל אני לא חושב שאנחנו צריכים לתת אליבי לשום גורם, לא לאוצר,

לא למשרד השיכון, על שעדיין לא נחתם שום חוזה, עדיין לא נעשה שום דבר מכיוון שיש

בעיות של סעיפים תקציביים.

ב) בתוך החומר שלפנינו יש דברים שהם לגבי הציבור שיושב כאן זה ברור מאליו,

על זה אין ויכוח. יש דברים שהם בכל זאת יינפל דבר", למשל ענין הסובסידיות. פעם

ראשונה בתולדות מדינת ישראל הנושא של סובסידיה ללחם, שיש בזה דבר גם סמלי וגם

מעשי לשכבות הנמוכות - זה בוטל. כך אפשר לנהל את זה? בחאפ-לאפ?



היו"ר חי קורפו

לא הבנתי מה זה חאפ-לאפ? אם זה היה מונח פה זה היה בסדר?

י' צבן

אנחנו יודעים איזה מכבש לחץ זה של סוף המושב. אני רוצה להזכיר שכבר היה

נסיון של האוצר להעביר ביטול את קצבת ילד שני, הכנסת דנה, למרות שהיתה ממשלת אחדות

לאומית היה רוב עצום לקואליציה והדבר לא עבר מפני שהיה ברור שיש רוב גדול בכנסת

שהוא מתנגד לפגיעה הנוספת בקצבאות של הילדים.

אני אומר עוד משהו, גם לחה"כ שבח וייס וגם לאחרים. ועדת הכספים, חברים

יקרים, מחליטה במרץ שבצד העברת הכספים יחודיים ומימון מפלגות מקציבים לכל

האוכלוסיות האלה 31 מליון ש"ח לעומת המאות מיליונים, ומשרד האוצר מרשה לעצמו לא

לכבד את ההחלטה של הכנסת וסוחב את זה חודשים; ועכשיו יש חוזר של השלטון המקומי

שאומר לרשויות המקומיות לא לרשום ילדים לפנימיות, יש פסקי דין; יש עכשיו מקרה של

ילדה ששוכבת בבית חולים עמוסה כוויות של ההורים שלה ואין איפה לשים אותה, הכל

סגור. אז מה, אנחנו נתייחס לפניות של האוצר כשהוא לא מכבד את הדברים האלמנטריים

שאנחנו מופקדים עליהם?

היו"ר חי קורפו

חבר הכנסת צבן, מובן לחלוטין, חבר הכנסת בר-זהר, בבקשה. אחריו, חבר הכנסת

שפט.

מי בר-זהר

אני שאלתי שאלה וקיבלתי תשובה. תודה.

ג' שפט

אני מצטער כאן ליצג דיעה אחרת משל קודמי בענין הזה. אני רוצה לאמר

שהעיכוב באוצר של חלק מהדברים שהתקבלו בוועדת הכספים במרץ ויותר מאוחר גרמו למתח

רב בין ועדת הכספים לשר האוצר. רק לפני שבוע בא שר האוצר לוועדת הכספים ולמרות

שלא היה בכוונתו קודם להיענות לענין של ה-31.5 מליון שקלים הוא הסכים ונענה ויבצע

את זה.

י צחק ל ו י

למה הוא עוד לא ביצע? הכי זה רק ענין של מכתב.

היו"ר חי קורפו

אני מבקש ממך, את הנושאים שעוסקים בהם בוועדת הכספים אל תכפה עלינו. אתה

כופה עלינו דיון שאינו מענייננו. את הדיון הזה תעשה שם.

ג' שפט

בלי להתייחס לתוכן הבקשה של האוצר, יכול להיות שיש דברים שם שכן צריך לקבל,

ודברים שלא צריך לקבל.

שי וייס

בשביל זה יש דיון.



האוצר מתייצב בוועדת הכספים שלוש פעמים ביום, לא פעם אחת, שלוש פעמים ביום

בכל מיני עניינים, ונמצא פה ידידי הבר-הכנסת אלי דיין והוא יודע את המאבק עם האוצר

על כל מיני דברים, לבוא לאוצר ולאמר שאיננו מקבלים את הצעתו - את זה אפשר לעשות

שלוש פעמים ביום.

אני לא חושב שזה המקרה היחידי שוועדה זו יכולה לעכב את האוצר, אפשר לתפוס

אותו חמש עשרה פעמים, בהמון דברים.

אני לא נכנס לתוכן הדברים, יכול להיות שהדברים שאמר יאיר צבן הם נכונים , אז

נדון עליהם. והחאפ-לאפ שהוא הזכיר, מה זאת אומרת? הרי כל פעם באה הצעה של האוצר

לתיקון תקציב, לתוספת, וכדומה, ההצעה באה למליאה ודנים בה. מי שמתנגד - מתנגד, ומי

שבעד - בעד, ויכול להיות שאתה תצליח לשכנע את המליאה לא להסכים לזה.

ענין העלייה היה צריך לבוא לפני שנה וחצי, אני יכול לאמר את זה, אבל מה זה

משנה. היום הזה הוא הקובע?

אני מציע לא לנהוג כאן במקרה הזה בסנקציות - יש עשרים מקרים אהרים - ולאפשר

העברת הנושא ולדון לגופו של ענין במליאה.

י י צידון

אדוני היושב-ראש, לבי לבי עם נציגי האוצר אשר נושאים ונותנים בשם קובעי

המדיניות של האוצר. האוצר קבע מדיניות לקראת שנת התקציב הקודמת של 40 אלף עולה.

אני מבקש להודיע שעד שלשום הגיע כ-69,400 עולים; החודש יהיהו כ-15 אלף עולים,

בחודש הבא צפויים כ-20 אלף עולים.

י' צבן

והתקציב ל-40 אלף מומש?

י י צידון

המדיניות שקבע האוצר היה היתה אסון, ובוועדה לענייני ביקורת המדינה באמת אמר

חבר-הכנסת יוסי ביילין שאם הוא היה אומר בזמן התקציב 30 אלף עולה היו צוחקים עליו.
תשובתי היתה
מוטב שיצחקו מאשר שיבכו עליך. אבל אלה הן העובדות. החודש צפויים מעל

15 אלף עולים, החל בחודש הבא צפוי קצב של 20-25 אלף עולה לחודש.

אני לא מציע להפריע לדבר הזה. העובדה שהגדוד שלי לא קיבל תהמושת לא צריכה

לשמש לי עילה שהאוגדה שלך לא תקבל גם כן.

י י צבן

בוודאי שנאשר את זה.

יי צידון

אני מבקש, עם כל המחאות, ועם כל הביקורת על מדיניות האוצר - אין לי ביקורת

על אנשי האוצר - אני מבקש לאשר את בקשת האוצר.

י' צבן

רק לענין העלייה.



חי מירום

קשה מאד שלא לתמוך בבקשת האוצר שקשורה למפעל הזה של קליטת העלייה. קשה מאד.

מן העבר השני, זה נראה כאילו אין גבול לציניות של האוצר בנושאי רווחה, והדברים

שאמר פה חבר-הכנסת יצחק לוי הם נכונים.

אני רוצה להציע ליושב-ראש הוועדה להמתין רגע עם ההצבעה בנושא זה, לצלצל אל

האוצר ולקבל ממנו התחייבות מפורשת על הנחת מכתב היום, ובתנאי הזה נאשר גם את בקשת

האוצר לשחרור מחובת ההנחה. אני חושב שזה אפשרי, זה גם עניני, ואם תעבור

לנושא הבא בינתיים עד קבלת ההתחייבות אזי נוכל להצביע באחריות. אם לא, אני אתמוך

בהצעתו של חה"כ יצחק לוי לקשור את הדברים.

ת' גוזינסקי

בנוסף לדברים שהועלו פה אני רוצה להוסיף משהו לגבי הציניות של האוצר. נתקלתי

בשבוע האחרון בשני מקרים באלה. בשבוע שעבר הופיע סגן השר עזרן מעל בימת הכנסת

והודיע אין שום כוונה לקצץ בסובסידיות. לא עברו אלא ארבעה ימים והסתבר שזאת היתה

הצהרה שקרית.

קריאות

הוא לא ידע, לא סיפרו לו, את חושבת שהוא יודע מה שקורה באוצר, את הושבת

שארבעה ימים קודם הם ידעו שהם הולכים לקצץ בסובסידיות?

תי גוזינסקי

כן, כן.

דוגמה שנייה היא מאתמול בבוקר. הופיע השר מודעי בפני ועדת העבודה והרווחה של

הכנסת להסביר את מדיניותו. השר מודעי הודיע אל באוזני כל חברי הוועדה שביטול

הסובסידיות על הלחם נוגע אך ורק ללחם הלבן ואינו נוגע ללחם האחיד. לא עברו אלא

המש-שש שעות והסתבר שבוטלה כל הסובסידיה ללחם ולא רק ללחם הלבן.

אני חושבת שלא יכול להיות מצב כזה ששר אוצר במדינת ישראל פשוט הוא ואנשיו

וסגניו ופקידיו יסתובבו בארץ, יפיצו מידע שקרי, וכולי.

לכן, יש לי את כל היסוד להתייחס במלוא החשדנות להצעה הזאת שהונחה, כאשר

אפילו לא נתנו לנוכחים פה להסתכל בה. זה לא שייך בכלל לזה שצריך לקלוט עלייה או לא

צריך לקלות עלייה. הוויכוח היסודי הוא לא על מה להוציא אלא מאיפה להוציא. תודה.

הי ו"ר ח' קורפו

רבותי, נשמע את תשובת נציג האוצר.

שי וייס

ברשותך, אדוני היושב-ראש, לפני חודשיים הגשתי הצעה לתקן את הגימלאות של חלק

מניצולי השואה. אתה יכול להביא לי מכתב כדי שאצביע בעד הצעת האוצר? ...

היו"ר חי קורפו

חה"כ שבח וייס, לא מספיק נאה דורש, אתה הרי גם נאה מקיים.

ע' שגב אשר לבעית הרזרבה של ה-31.5 מליון שקל, אני רוצה להבהיר את המצב. הענין

עוכב על ידינו מאחר ושר האוצר ביקש להופיע בפני ועדת הכספים, ומאחר וסמכותה החוקית

היתה לקבוע את זה הוא פנה לוועדת הכספים, ביקש ממנה לשקול את עמדתה. הוועדה הודיע

לשר האוצר שאחרי שהיא שקלה היא לא משנה את עמדתה ועומדת על זה שכל השינויים שהיא



ביקשה יבוצעו. שר האוצר הודיע באותה ישיבה מיידית שהוא מקבל את הבקשה. חוקית

ומעשית, באותו רגע ששר האוצר הודיע את זה חוק התקציב שונה.

יש ענין טכני, אין צורך להעביר לוועדת הכספים פנייה בדוגמת הפניות הרגילות.

מאחר ויש אישור של ועדת הכספים מראש, בדרך כלל השינויים נעשים במחשב.

יצחק לוי

למה יושב-ראש ועדת הכספים לא מעודכן בדבר הזה.

היו"ר חי קורפו

חבר הכנסת לוי, אתה לא הבר ועדת הכספים.

יצחק לוי

דיברתי איתו.

היו"ר חי קורפו

אז אל תעביר לנו דיווחים.

רבותי, יש בפנינו פנייה לשחרר מחובת הנחה. לא היינו צריכים היכנס לכל

הסוגיות האחרות, כי הן סוגיות שנוגעות לוועדת הכספים. אם חבר הכנסת לוי רוצה להשיג

משהו, אז כשהחוק ירד לוועדת הכספים הוא יוכל להעלות את כל הטענות שלו ויגיד שהוא

לא יצביע בוועדה או לא יצביע במליאה. יגייס את הרוב שלו בוועדת הכספים, לא פה.

יצחק לוי

היושב-ראש יכול לבקש מהאוצר מכתב.

היו"ר חי קורפו

לא, אני לא יכול.

שי וייס

אני מבקש התיעצות סיעתית לשתי דקות.

קריאות - - -

עי שגב

לכל ענין, לכל צורך אחר, התקציב שונה בהחלטת ועדת הכספים בוצעה לכל דבר

וענין. אנחנו עוד היום נדאג להעביר העתק של השינוי לוועדת הכספים. אין כאן שום

צורך בהחלטה, יש כאן העתק של השינוי במחשב.

היו"ר חי קורפו

מי לקבלת הפנייה?

י' שריד

אדוני היושב-ראש, בואו נעשה דבר פשוט. אני מקבל את מה שנציג האוצר אומר.

בואו נחכה שהאישור הזה יגיע לוועדת הכספים, ברגע שיגיע אנחנו נתכנס ומיד נאשר פה

אחד.



היו"ר חי קורפו

אני מבקש ממך, יש גם ענין של נוחלים וגם ענין של יחס של כבוד. אתיז יכול

להתייחס לאוצר כפי שאתה רוצה.

רבותי, מי בעד קבלת בקשת הממשלה לפטור את הצעת חוק התקציב (מסי2) לשנת

הכספים 1990 מחובת הנחה בקריאה הראשונה, השנייה והשלישית? מי נגד?

הצבעה

בקשת הממשלה לפטור את הצעת החוק הנ"ל מחובת הנחה

בקריאה הראשונה, השנייה והשלישית - נתקבלה

היו"ר חי קורפו

ובכן, נעתרנו לבקשה והחוק שוחרר מחובת ההנהחה בשלוש הקריאות.

מינוי חבר כנסת דרוזי בוועדת המינויים לקאדי מד'הב - המשך הדיון

היו"ר חי קורפו

רבותי, אנו עובדים לסעיף הבא, שהוא המשך הדיון שהעלינו בישיבה הקודמת בדבר

מינויו של חבר כנסת דרוזי בוועדת המינויים, כלומר האם לקיים מחדש את הבחירות לבתי

דין קאדים מדיהבים, ולבחור חבר כנסת שנמצא היום ולצידו גם דרוזי שאיננו חבר הכנסת.

חבר הכנסת אוריאל לין, בבקשה.

אי לי ן

אני סבור, אדוני היושב-ראש, לאחר שעיינתי בחוק, שאין שום אפשרות לפרשנות

אחרת מאשר שחבר כנסת דרוזי ייבחר לוועדת המינויים האמורה. אני אינני רואה אפשרות

אחרת.

ת' גוזינסקי

אני מבקשת להזכיר שהיתה פה חוות דעת של היועץ המשפט חד משמעית. כל הדיעות

האחרות שהושמעו היו במסגרת דיעות איך ניתן לעשות וכולי.

היו"ר חי קורפו

תסלחי לי, היתה דיעה חד משמעית, גם כן משפטית, לא של היועץ המשפטי של

הוועדה, אלא של יושב-ראש הוועדה שהוא גם כן משפטן, שהחוק איננו מחייב ללכת לבחירות

חדשות ולבחור חבר-כנסת דרוזי, ואם הנסיבות ישתנו מהי המשמעות של הנסיבות שהשתנו.

אי לי ו

הבנתי שהיתה דיעה שונה. אם מתעמקים במשמעות של החוק אפשר להגיע למסקנה שהחוק

לא מחייב. אבל אם רוצים לתת ביטוי אמיתי לרוח החוק, והכונה היא שכאשר כן יש חבר

כנסת שהוא שייך לעדה הדרוזית אז צריך באמת למנות אותו. אחרת המשמעות תהיה שהנה יש

חבר כנסת ששייך לעדה הדרוזית שלא ממנים אותו, ואנחנו נכנסים יתכן לשיקולים שאינם

מסוג הענין.



אני מצטרף לעמדה הזאת, ואולי להכניס עוד נימוק. דווקא בענין כזה, העובדה

שהוא קומוניסט אילו באופן אסוציאטיבי לא צריכה להפריע. זאת תהיה הפגנה יוצאת מן

הכלל של הגינות של הכנסת.

היו"ר חי קורפו

לא צריך לחשוד באלה שהעלו דיעה משפטית אחרת שיש להם עמדה כלפי המועמד.

השאלה היא האם על פי לשון החוק צריך לעשות את זה, או לא צריך.

ת' גוזינסקי

בסעיף הראשון של המינוי בחוק הזה נאמר במפורש: "חבר כנסת דרוזי שייבחר..."

ואין פה שום אפשרות של חבר כנסת דרוזי שאולי ייבחר, או בתנאי שהוא יהיה חבר כנסת

מיומה הראשון של הכנסת הנוכחית, או איזה שהוא סייג אחר. פשוט כתוב: חבר כנסת

דרוזי.

לכן, אם הענין הזה יידחה, לא תהיה לזה לצערי הרב אלא אותה משמעות פוליטית

שאתה בעצמך סרבת לייחס לעמדות של אלה שמתנגדים.

אני מציעה לקבל את העמדה של היועץ המשפטי, ולהחליט ברוח זאת לקיים מחדש את

הבחירות. מובן שהכל צריך לעבור תהליך של בחירות, גם של חבר-הכנסת הדרוזי וגם של

המועמד הנוסף, כפי שמצויין פה.

היו"ר חי קורפו

טוב, רבותי, אני אעלה את הנושא להצבעה בישיבה הקרובה מן הטעם הפשוט: צריך

לבדוק מהו השלב השני - איך נבחר. בחוות הדעת המשפטית נאמר שזה שקיבל יותר קולות

מבין השניים הוא ייבחר.

צי ענבר

סליחה, העברתי לך חוות דעת נוספת מאוחרת יותר, ב-10 ביוני, שאני מקבל בהחלט

את עמדתך וצריך לקיים בחירה של שני נציגי הכנסת לוועדה.

אי רובינשטיין

אני שותף לעמדה הזאת.

ב' גוז'נסקי

אני חוששת שבשבוע הבא שהוא השבוע האחרון לפני הפגרה, ויפה לסיים את המושב

בהחלטה דמוקרטית.

הי ו"ר חי קורפו

אני רוצה לבדוק את הנושא בשל ההשלכות האחרות על שני חברי הכנסת הדרוזים.

נביא את זה בשבוע הבא, לא נדחה את זה מעבר לזה.

***

בקשת חה"כ מיכאל בר-זהר להעביר את הצעת חוק יסודות התקציב,

התש"ן-1990, מוועדת הכספים לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט



חבר-הכנסת מיכאל בר-זהר מבקש שינוי מסלול, להוציא את הצעת החוק הנ"ל מוועדת

הכספים לוועדת החוקה, חוק ומשפט.

אי ליו

הוא מבקש להעביר כי וזיתה לו הצעת חוק פרטית בנושא.

שי וייס

אולי זה תיקון לחוק יסודות התקציב.

אי לין

יורשה לי, עד אשר יחזור לכאן חה"כ בר-זהר, מדובר בנושא שהוא דומה לנושא שבו

דנו אתמול כאן באשר לסמכויות הוועדות. אני בדקתי, חוק יסוד משק המדינה הועבר

לוועדת החוקה, חוק ומשפט, ולא לוועדת הכספים. חוק יסוד משק המדינה עוסק בעקרונות

כלליים בלבד ברמה העקרונות ביותר. למשל, סעיף אחד שלו אומר: תקציב המדינה ייקבע

בחוק. כלומר, קביעה פורמליתף.

בכנסת יש היום שורה של הצעות חוק פרטיות שענינן של כולן הוא איך מטפלים

בנושא שידוע בשם "הכספים היהודיים", יש זרם של בעצם שש הצעות חוק פרטיות, הכל

בנושא הזה, שתיים מהן כבר הגיעו לוועדת החוקה וקיימנו שלוש ישיבות. שתיים מהן

הועברו לוועדת הכספים. ישבתי אתמול עם יושב-ראש ועדת הכספים וסיכמנו פחות או יותר

בנוכחות היועצים המשפטיים של שתי הוועדות את הסיכום הבא: כל ועדה תמשיך לדון

בחוקים שבהם היא התחילה, כאשר אנחנו נתאם במובן זה שוועדת החוקה תעסוק רק ברמה

העקרונית של חוקי יסוד. באשר לשאלה מה מתאים לחוק יסוד, מה מתאים לחוקים - יהיה

תיאום שוטף וישיר ביני לבין יושב-ראש הוועדה והיועצים המשפטיים. הגענו למסקנה

שעלינו להתגבר על הדבר הזה ולשמור על המסגרות כפי שהן קבועות בתקנון ובמסורת

העבודה שלנו.

היו"ר חי קורפו

בבקשה, רשות הדיבור ליועץ המשפטי של ועדת הכספים, מר אליעזר דמביץ.

א' דמביץ

דבר אחד, כמובן מה שאמר חבר הכנסת לין זה בדיוק מה שנאמר. מה שלא ידעתי אז

שעומדת בפני הוועדה הצעה פורמלית - -

אי לי ן

אני מבקש סליחה, עלי לצאת להצבעה בוועדת הכספים בענין החלת דין רציפות על

הצעת חוק פרטית שלי ששוכבת שם חמש שנים. אני אשמח אם ועדת הכספים תטפל בכל

הנושא של הכספים היהודיים.

אי רובי נשטיין

לא, בחוק יסוד אסור.

אי ליו

אם ועדת הכספים יכולה לגמור את זה שתיקח הכל.

אי רובינשטיין

יש נקודה עקרונית, חוק יסודות התקציב הוא חוק שניתן לשינוי ולביטול על ידי

כל חוק תקציב. חוק יסוד משק המדינה הוא חוק שאם אתה משריין אותו הוא עומד מעל

לתקציב. זה ההבדל המהותי.



היו"ר חי קורפו

אז מה? חוק יסודות משק המדינה לא מטופל בוועדת הכספים? תיקונים לחוק זה לא

נעשו על ידי ועדת הכספים?

אנא, מר דמביץ תמשיך בדבריך.

א' דמביץ

הרעיון היה שמבחינת התוכן של הדרים באמת הצד הקונסטיטוציוני יידון בוועדת

החוקה, והצד החוקי הרגיל יידון בוועדת הכספים.

מה שקרה הוא שבהעות החוקים שמדובר בהם אחדים הכתירו את הצעותיהם בכותרת "חוק

יסוד", בעוד שהענין שייך לחוק רגיל, ואחרים הכתירו ב"חוק יסודות התקציב (תיקון)"

בעוד שזה שייך לחוק יסוד.

על כן, מה שצריך בעצם זה לישר את הקו, להעביר אל ועדת הכספים מה ששייך

לוועדה זו, ולוועדת החוקה מה ששייך לה.

מה שקרה הוא, שבאמת חבר הכנסת בר-זהר תפס את הענין, הגיש את ההצעה הנכונה

שלו להעביר את החוק שלו לוועדת החוקה, כי שם באמת, אף על פי שהוא כתב "חוק יסודות

התקציב" התוכן של הדברים שייכים לחוק היסוד. בדרך כלל זה מסודר כך, חוץ מנקודה

אחת שיש הצעה של חבר-הכנסת פורז שהיתה כאן ונדונה בוועדת החוקה, חוק ומשפט, ודווקא

שם למרות שזה חוק רגיל על פי תוכנו. דווקא הצעת החוק של חה"כ וייס על תוכנה היא

חוק יסוד. אז אם מישרים את הקו, כמו שמעבירים את ההצעה של חה"כ בר-זהר לוועדת

החוקה, אז אישור אחד יחייב גם - רק את הנקודה הזאת - שההצעה של חה"כ פורז תעבור

לוועדת הכספים.

א' רובינשטיין

להיפך.

אי דמביץ

אתה ראית את ההצעה שלו? הוא עוסק במינהל, הוא לא עוסק בחוק.

אי רובי נשטיין

זה משוריין בכלל.

אי דמביץ

הוא עוסק במינהל. אני אראה לך את זה.

יש עוד דבר אחד, אחד מהחוקים של חבר-הכנסת שטרית שייך לוועדת החוקה, ואחד

לו ועדת הכספים.

השאלה אם רוצים לעשות את זה ולישר את הקו, או להשאיר את הענין לשיקול הדעת

של הוועדות כדי שנעשה מבחינת התוכן את מה שמוטל על כל אחת ואחת.

יש נקודה אחת שהיא לפעמים עדינה, שוועדה לא יכולה להוציא מתחת ידה הצעה על

שמו של פלוני, אלא אם ההצעה על שמו הובאה אל הוועדה באופן פורמלי. את התוכן של

הדברים אנחנו יכולים תמיד לסדר, אבל את השם אנחנו לא יכולים לצטט ולציין אלא אם כן

ההצעה הועברה פורמלית אלינו. אפשר לטפל בזה עכשיו, אפשר בשלב יותר מאוחר, כי

מבחינת התוכן מה שאפשר לעשות בוועדת החוקה חוק ומשפט הוועדה יכולה לעשות כבר

עכשיו.



י' שריד

יש לי הצעה,

היו"ר חי קורפו

תרשה לי, לפני כן אני רוצה להתייחס. אני חושב שאנחנו חוזרים לזה מדי יום,

ואנחנו צריכים להכניס כאן בהירות.

קודם כל, אין כל חשיבות לשמו של החוק. למי הוא שייך, לאיזו קטגוריה הוא

שייך צריכים היועצים המשפטיים לקבוע. זה גם לא הסדר בין שני ראשי הוועדות. היום

יש לנו יושב-ראש ועדת חוקה מבריק, משפטן מעולה, מחר יהיה לנו אחר. אז מה, נשאיר

את זה להסדרים בין הוועדות?

ועדת הכנסת קובעת את האכסניה, זה מסמכותה לקבוע לאן חוק עובר אם יש יותר

מהצעה אחת.

י' שריד

היום יש לוועדת הכנסת יושב-ראש מבריק, מי יודע מה יהיה מחר...

היו"ר חי קורפו

אבל תמיד ישב ממולו מישהו עוד יותר מבריק... כך שזה לא הפריע.

מבחינה זאת, על פי התקנון, זה מסמכותה של ועדת הכנסת לקבוע לאיזו ועדה החוק

יעבור.

גם לא קובע הנימוק שוועדה עסקה כבר בשתי ישיבות בהצעת חוק , כי זה כבר

טכניקה. יש חוקים שעוד לפני שגמרו לדון בהם במליאת הכנסת כבר זומנה ישיבת ועדה

לעסוק בהם. מה זה, חטיפות? בפרט שבתקנון נאמר במפורש שיתקיים תהליך של העברה

מוועדה לוועדה לאחר שהוא עבר בקריאה ראשונה. בסעיף 117 כתוב בפירוש שאפשר להעביר

הצעת חוק לאחר הקריאה הראשונה לוועדה אחרת. המשמעות של זה שהיא אמנם עסקה בחוק,

אמנם הכינה אותו, אבל האכסניה המתאימה היא ועדה אחרת.

שני הדברים האלה צריכים להיות ברורים לנו.

הצעתי בשעתו שתהיה קלסיפיקציה ברורה בענין הזה, ואפילו להעלות אותה בכתב, מה

הם הדברים שעוסקת בהם כל ועדה, כדי שלא יהיה מצב שי ושב-ראש הישיבות מעבירים או

מחליטים על ועדה ומתברר שזו לא האכסניה הנכונה.

לענין התיקונים להצעות חוק. אני שולל לחלוטין את נקודת המוצא שחוקי יסוד זה

רק מתפקידה של ועדת החוקה, חוק ומשפט. לחוקק חוקי יסוד - כן, מפני שחוקי יסוד לא

יכול להגיש חבר כנסת כהצעת חוק פרטית. תיקון לחוק יסוד לא יכול להגיש חבר הכנסת?

אי דמביץ

עובדה שעושים את זה.

היו"ר חי קורפו

תיקונים לחוקי יסוד - כן. חוקי יסוד תמיד ועדת החוקה חוק ומשפט הגישה אותם,

אבל בוודאי שכל חבר כנסת פרטי יכול להגיש תיקון לחוק יסוד. זה אבסורד, חבר כנסת

פרטי יכול להגיש, חבר הוועדה יכול, ולא יכולה להגיש אותה ועדה שהחוק הזה עוסק

בענייניה. כך שגם כאן אני סבור שצטרך בענין הזה לקבוע מסמרות, אני מקבל את החלוקה

הזאת שעמד עליה מר דמביץ, ואני הושב שהיא חלוקה נכונה.



אגב, יש עשר ועדות שרוצות להעביר את חוק יסודות התקציב.

שי וייס

- מפני שהוא מקובץ, חוק יסודות התקציב מקבץ עניינים מכל התחומיםף

היו"ר ח' קורפו

נכון.

אי רובינשטיין

מדובר על התוכן המהותי.

היו"ר ח' קורפו

חוק יסודות התקציב איננו חוק יסוד, וחוק ההסדרים במשק המדינה זה בוודאי חוק

מקובץ מכיוון שהוא לעבודתה של כמעט כל ועדה וועדה.

כך שאני מציע שהקריטריונים יהיו חוות הדעת המשפטיות לאיזו ועדה שייך החוק

הזה.

חבר-הכנסת יוסי שריד, רצית להציע הצעה.

י' שריד

אני מקבל את מה שאמרת.

היו"ר ח' קורפו

יפה.

שי וייס

שיעבירו את זה לועדות B ,A, ו-C, כמו באנגליה. כולם מוכשרים לכל...

היו"ר ח' קורפו

אני מציע שהמשפטנים ישבו ויקבעו מפתח ברור.

***

רבותי, חבר הכנסת וירשובסקי ביקש לא לדון בנושאים שהעלה, הוא הביא מגילת

תיקונים לשיפור עבודתה של הכנסת, רציתי להתייחס אליהם אך הוא הציע לדחות את זה.

אני מבקש שזה יירשם בפרוטוקול שהוא ביקש לדחות את הדיון בהצעתו.

אותו דבר, ביקש חה"כ לין לא לדון בתיקון שהוא העלה.

תודה. הישיבה נעולה.

קוד המקור של הנתונים