הכנסת השתים עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 116

מישיבת ועדת הכנסת



יום רביעי. י"ר באייר. השתיין - 9 במאי. 1990. בשעה 10:45

חברי הוועדה: r

ח' קורפו - היו"ר

ר' איתן

אי בן-מנחם

מי גולדמן

פ' גולדשטיין

שי דורון

ת' טובי

גי כהן

רענן כהן

יצחק לו י

אי לין

י' צבן

אי רובינשטיין

ר' ריבלין

חי רמון

י ' שריד

יו"ר הכנסת ד' שילנסקי

מזכיר הכנסת שי יעקבסון

ס/מזכיר הכנסת די לב

חי בר-לב

בי בן-אליעזר

אי דיין

שי דיין

יי הורביץ

אי ויינשטיין

שי עמור

אי פורז

יי שגיא

י י שפרינצק

ערעורים על החלטת יו"ר הכנסת והסגנים שלא לאשר דחיפות הצעות

לסדר היום -

1) של חה''כ אי פורז, בנושא: הכנסת ספר הורה לישיבת קבר יוסף.

2) של חה"כ הי מחמיר בנושא: התנחלויות חדשות בירושלים ובעזרה.

צ' ענבר

אי בן-יוסף

רשמה: ש- צהר



ערעורים על החלטת יו"ר הכנסת והסגנים שלא לאשר דחיפות הצעות לסדר היום -

1) של חה"כ אברהם פורז בנושא-. הכנסת ספר תורה לישיבת קבר יוסף.

2) של חה"כ ה' מחמיר בנושא: התנחלויות חדשות בירושלים ובעזה.

רבותי, אני פותח את הישיבה.

אינך יכול לפתוח את הישיבה כל עוד חסר בה חבר ועדה אחד.

חברי חוועדה לא קיבלו זמנה לישיבה הזאת, וכל עוד לא כולם קיבלו הזמנה לא

תהיה ישיבה.

אדוני היושב ראש, תבקש ממזכירת הוועדה שתודיע לך כי היא ראתה כל חבר ועדה

והזמינה אותו אישית לבוא לישיבה, ואז תפתח אח הישיבה.

חבר-הכנסת שריד, אילו היתה זו בקשה רגילה אין ספק שהיינו מעלים אותה

לדיון ביום שני או שלישי הקרוב. לפנינו בקשה לבדוק שוב את העמדה בה נקטנו

אתמול בשל העובדה שהנושא נמצא בהליך משפטי.

עכשיו דנים בזה בוועדה לענייני ביקורת המדינה בדיון פתוח.

אנחנו עוסקים במה שיש בפנינו בוועדה הזאת, ואינני עוסקים במה שיש

בוועדות אחרות

אם ישוב ראש הכנסת מערער, אז שיבוא לכאן ויערער. איפה יושב ראש הכנסת?

יושב ראש הכנסת ביקש שמזכיר הכנסת ייצג אותו כאז.

זה ענין פוליטי, ובשום פנים ואופן לא נסכים שמזכיר הכנסת ייצג אותו.

בשום אופן לא. מה זה פה, הוא נשיא המדינה? שיישב פח ואני אגיד לו מה שאני

רוצה להניד לו.

מזכיר הכנסת איננו איש פוליטי. מה קרה ליושב ראש הכנסת? הוא לא התאושש

מהאקסטזה של הריקוד ההוא?

חבר הכנסת רמון, אני נ7עריך נ?אד את הביקור החצי שנתי שלך בוועדה , אבל אנל

מבקש אותך להתאזר בסבלנות.

אני מבקש מיושבש ראש הוועדה לנהוג בהליכים מתוקנים. יש מערער, שיבוא

המערער. אל תהיה כלי שרת בידי אחרים.

קודם כל צריך לבדוק אם הישיבה הזאת היא בכלל חוקית. לא יתכז שחמש דקות

לפני מועד הישיבה קוראים לחבריה? איך יתכן דבר כזה?

איר יתכן הדבר שבשעה 10:50 אני מקבל הזמנה לבוא לישיבה המתקיימת בשעה

10:45.

זו הסיב שבשלה חכינו עד עכשיו עם התחלת הישיבה.

רבותי, מי מכם מוכן לדבר לפני שיושב ראש הכנסת יהיה נוכח?

הישיבה הזאת היא לא חוקית. אין ישיבה.

אדוני היושב ראש, הישיבה הזתא אינה חוקית.

אני נ?קדם בברכה את יושב ראש הכנסת, ועכשיו נשמע את דבריו.

יו"ר הכנסת ד' שילנסקי;

חברי ועדת הכנסת הנכבדים, היו הצעות לסדר היום והם הובאו בפניכם. אתם

קיבלתם את הערעור. היום קיבלתי פנייה של עורך-דין אבי יצחק שטוען שהנושא הזה

הוא סוב-יודיצה. הסמכות להחלטה היא שלי. אבל מאחר והצדק חייב לא רק להעשות,

אלא חייב נם להראות שנעשה, ומאחר ואני ביקרתי את האנשים במקום, ולא אכנס

עכשיו לוויכוח אם נכון עשיתי או לא, כי לא זה הנושא העומד עכשיו על סדר היום.

הוא ביקר, הוא הזדהה והוא החליט, אני העברתי

את ההחלטה אליכם.



אינני מתבונן להכנס כאן לוויכוח, כי לא באתי להתווכח אתכם. אני העברתי את

ההחלטה אליכם. ומה שאתם תחליטו זה יחיה.

יושב ראש הוועדה הודיע לי שאתם מבקשים לשמוע ממני אישית את הנימוקים,

לכן באתי והבאתי בפניכם את הנימוקים. אינני מתכונן לקחת חלק בדיון חזה, ואני

חוזר ומבקש שלא תקבלו את זה כפגיעה. בשום נושא לא השתתפתי בישיבה של הוועדה.

אני חייב לפתוח את ישיבת הכנסת בעוד מספר דקות, וגם אלמלא הייתי צריך לפתוח

עכשיו את הישיבה לא הייתי משתתך בישיבה של הוועדה. עד היום לא השתתפתי כאן באף

דיון ובאף ויכוח, ואינני מתכונן לקחת חלק בדיון הזח. לאי אפתח את הפה ולא אניד

את דעתי בקשר לסוב-יודיצה של המקרה הזה, אף שיש לי דעה. אני משאיר את כל

הוויכוח לכם. כל הצעקות שהיו פה הן מהומה על לא מאומה. זו הסיבה לכף שהעברתי

את ההחלטה אליכם, על מנת שלא יהיה מקום לטענות, ואני מודיע לכם מראש כי מה

שיוחלט כאן אני אקבל. אני מודה לכם.

אבקש מהיועץ המשפטי לומר לנו אם מבחינת הסמכויות יכולה הוועדה לקיים את

הדיון ולקבל החלטה שונה מזר שהיא קיבלה אתמול.

אולי יותר לי להעיר הערה בענין זה?

אחרי דבריו של היועץ המשפטי.

אני רוצה להעיר הערה מחכימה בענין הסוב-יודיצה.

היו"ר חי קורפו;

נשמע תחילה את דבריו של היועץ המשפטי, ובינתיים אני מבקש ממך לשבת בשקט.

לענין סמכות הוועדה. הוועדה דנה אתמול בשאלה של דחיפות ההצעה. כלומר, היא

דנה בערעור על החלטת היושב ראש והסגנים שלא לאשר הצעה כדחופה. זו היתה החלטה

של הוועדה.

השאלה אם לאשר הצעה לסדר, או לא, משום שמדובר בענין התלוי ועומד להכרעה

בבית המשפט, היא שאלה שונה המוסדרת על-ידי סעיף 76 לתקנון, והסמכות לגביה

נתונה ליושב ראש הכנסת. סעיף 78 לתקנון קובע, שהצעה לבסדר-היום טעונה אישור

יושב-ראש הכנסת, והוא רשאי שלא לאשר אותה אם תוכנה כולל ענין מסויים התלוי

ועומד להכרעה בבית-משפט. כך שזו איננה שאלה שנתונה בידי הוועדה. הוועדה דנה

האם הנושא שאותו לא אישרה אתמול הנשיאות הוא דחוף, או לא

דחוף. בסמכותה של הוועדה לדון בזה.



אשר למצב בו אין מאשרים נושא מסויים מפני שזה ענין התלוי ועומד להכרעה

בבית משפט, הדבר נמצא בסמכותו הבלעדית של היושב ראש לפי סעיף 78.

הוא לא יכול להקנות לנו סמכות, ולנו אין סמכות בענין הזה.

מה משמעותו של הערעור שלנו אתמול? .

שהוועדה אישרה את ההצעה כהצעה דחופה.

על אף העובדה שהיא סוב-יודיצה?

זה לא עניינה של הוועדה, אלא של יושב-ראש הכנסת.

אחרי חוות הדעת של הל ועץ המשפטי נשמע הערות לסוגיה המשפטית בלבד, כי

אנחנו לא נחליט כענין הזה אלא נעביר את זה בחזרה ליושב ראש הכנסת.

קודם כל, עם כל הכבוד, אני לא מבין איך מכנסים כך ישיבה ברגע האחרון, על

פי בקשה של עורך-דין אחד שמייצג צד אחד בענין. תחילה חשבתי שאולי היתה בענין

זה בקשה של בית המשפט, אבל מסתבר שלא.

עכשיו אני רוצה לבקש ממר יעקבסון לדאוג לכך שהענין יובא לכאן תיכף ומיד

כמיממצא, יבזה הוויכוח יסתיים. ביום שני בשבוע, כשהלה בג"ץ בענין השב"כ, ואני

מבקש שהחומר הרלבנטי יובא בפנינו, ואני עבדכם הנאמן הייתי העותר, היו הצעות

דחופות באותו נושא כנסת, משום שהכנסת אמרה שזה לא שייך לסוב-יודיצה. והיו

מקרים רבלם שדברים שהיו תלויים ועומדים בבית משפט נדונו באותה עת גם בכנסת.

אם אני צודק, ואני צודק, שבאותו יום שעניז השב"כ, שהיה ענין עדין

שבעדינים ורגיש שברגישים, היה תלוי ועומד בבית המשפט הועלתה בכנסת הצעה לסדר

היום באותו נושא, אני פוטר עצמי מנימוקים אחרים למה לפי דעתי מוטב היה שיו"ר

הכנסת לא יתעסק בענין. והיו הרבה מקרים כאלה.

ראשית, אני רוצה להביע את מחאתי על אופן כינוס הישיבה הזאת. אני חושב שכך

אי אפשר לכנס ישיבה.

אי רובינשטיין;

זו התערבות פוליטית גסה של יושב ראש הכנסת.



י' צבן

ב) עם כל הכבוד, כאשר מעלים בפנינו ענין משפטי אי אפשר להסתמך על

טלפונים וכרי. אם יש לנ?ישהו טענה, וזה כולל גם את עורך-רין אבי יצחק, יגיש זאת

בכתב מפורט ומגומק ליושב ראש הכנסת וגם לנו, למרות שאין לנו standingישיר

בעניו, ושלא ייעשה הדבר באמצעות טלפון של אחד לשני, ואנחנו כולנו מטורללים על

ידי זה.

1r

ג), וזה העיקר, בדברים שנגעו לנושא של שר הדתות ובדברים שנגעו לבית הדין

הרבני היו טענות כאלה, והיתה טענה גם כפרשה של שושנה מילר, וגם כענין הכספים

היחודיים היתה טענה כזו, ובאין ספור של מקרים כאלה. לאחרונה בבר חדלו להעלות

את הטענה. לפני כמה שנים היה באופנה להעלות את הטענה, אבל במשך הזמן חדלו

להעלות את הטענה של סוב-יודיצה. אני מציע לרדת מהענין הזה, כי הדיון שיתקיים

יהיה דיון פוליטי, ולא יהיה דיון כפרטים כמו איזה חוזה היה כין המשכיר לשוכר

וכדי.

הכנסת לא כפופה לכללי סוב-יודיצה. גם ההגדרה מה זה סוב-יודיצה היא מאד

רהבה. כל הפרסומים בעתון זה לא סוב-יודיצה? אז כל התעונות תתעסק וכולם יתעסקו

בנושא הזה, והמקום היחידי שבו אסור יהיה לדון בהתנחלות בירושלים, לפי ההגיון

הזה, תחיה כנסת ישראל.

לא כל ההצעות לסדר שאושרו הן בענין ההתנחלות בירושלים. יש הצעות לסדר על

דוגית. האם גם זה סוב-יודיצה?

לא. את זה נאשר.

הוגשו 4 ,5 ,6 הצעות לסדר היום. אתה תאשר ארבע, אבל כמידת הצדק אתה

תאפשר לשנים שהגישו עם הווריאציה הירושלמית שיטנו את זה להתנחלות. ואתה מעלה

על דעתך שדווקה אלה שיעלו וידברו היום על דוגיתש לא ידברו על ההתנחלות? האם

ישלחו שוטרים כדי להוריד אותו מהדוכן מפני שהוא מדבר על ההתנחלות?

אני מציע להסיר את הבקשה הזאת. נוסף ממנה ריח פוליטי לא פחות מהריח

הפוליטי שנדף מיושב ראש הכנסת בהופעתו כקבר יוסף.

אני מצטרף למחאח על אופן כינוס הישיבה. בהזדמנות זו אני רוצה להעלות

הצעה. אי אפשר להחליט שתוך חמש דקות תתכנס ועדת הכנסת לישיבה, לקיים אותה

ולערוך בה הצבעות כאלה או אחרות. מוכרח להיות פסק זמן להודעה מוקדמת על ישיבת

הוועדה. אתם לא יכולים לנהל כך את העניינים. חברי ועדה לא קיבלו הודעה על

כינוסה. אני לנ7של לא קיבלתי הודעה. במקרה ראיתי אותה על הלוח כאשר נכנסתי

מבחוץ. אי אפשר לנהוג כך. לכך אני חולק על חוקיות הישיבה הזאה.

על מה היה הערעור? האם ליושב ראש הכנסת הזכות להעביר לנו בחזרה את הדיון?

הוא בעצמו יכול, על פי התקנון, להחליט שזה סוב-יודיצה, או לא סוב יוריצה.

יושב ראש הכנסת לא רצה שיאשימו אותו שחוא אינטרסנט.

הוא אינטרסנט. הוא אמר שהוא לא רוצה להביע דיון בענין מפני שזה סוב-

יודיצה. הוא אמר שלא יקה חלק בדיון הזה. לכן אין על מה לדון. אם הוא החליט, אם

הוא מסרב לדון, אין זה בסמכותה של הוועדה להזור ולדון בשאלה. אם זה סוב-

יודיצה, או לא. זה איננו תפקידה.

אני רוצה להפנות אח תשומת לב הוועדה לכר שהערעור הייה על ערעורו של חבר

הכנסת האשם מהמיד, ואני קורא מסדר היום-. התנחלויות חדשות בירולשים ובעזה. אז

אפילו אם מישהו רוצה להעלות את הטענה של סוב-יודיצה, לגבי עזה אין סוב-יודיצה.

כל הטענה הזאת מופרכת, ואני- מציע לדחותה על הסף ולהחליט שאין על מה לדון.

אני חושב שלהערה שהושמעה פה לגבי מהירות כינוס הישיבה יש לה על מה

להסתמך, אבל לא זה הנושא העיקרי שלפנינו. אני םג לא חושב שצריך לתקוף את יושב

ראש הכנסת כי לדעתי הוא ניסה לנהוג בידיים נקיות, והוא גם הסביר לנו מדוע.

אבל באותה מידה שהיושב-ראש אמר שהוא אינו רוצה לדון בנושא, התפקיד שלנו

הוא להחזיר לו אותו, ולא רק מפני שאיננו רוצים לדון בו, ואני על כל פנים איני

רוצה לדון בו, אלא מפני שאני הושב שגם איננו יכולים לדון בנושא הזה. אני מציע

איפוא שהנושא יוחזר ליושב ראש הכנסת, ולמרות הלחץ שיש עליו, הלבטים והבעיות,

יואיל בטובו להכריע בנושא, כי אנחנו איננו יכולים לעשות זאת.

הוא לא יכול לשנות את ההחלטה. דחיית ההצעה לא הימה מנימוקים שזה סוב-

יודיצה. הוא לא יכול לדון בזה נ?חדש.

כמי שהסיעה שלה העלתה הצעה כזאת לסדר היום, אני חושבת שצריך היה להעלות

את ההצעה הזאת מטעמים עניניים ולתקוף בחזרה את כל כל התוקפים מהטעמים שלהם,

ולא להתגונן ולא להחביא דבר מתחת לשולחן, אלא להיפך. אני 'חושבת שאם אנשים

מטעמים עניניים השבו שזח לא טוב, זו תפיסה מאד לא נכונה.

יחד עם זאת שמענו את היועץ המשפטי אומר שליושב-ראש בלבד יש הזכות להכריע.

אני פונה אליו ומבקשת ממנו שיכריע שהנושא הזה אכן יועלה, ומקווה שכך יעשה.

אני לכן בהחלט בעד זה שנחזיר את הענין אל יושב ראש הכנסת, כי הוא כנראה לא ידע

או לא שם לב לכך שאינו יכול להעביר אלינו את סמכותו. אני לא חושבת שלהיותו

מעורב בזה יש איזו שהיא נגיעה בעניז. זה לא בית משפט. הוא יושב ראש הכנסת. אם

הוא היה מעורב באיזו שביתה בצפת, למשל, האם אסור לו אחר כך להחליט על זה?

בעיני זה אותו הדבר. אם מישהו חושב שזה לא קונצנסוס, זו בעיה שלו. הדברים של

ירושלים הם בקונצנסוס לאומי.

אני מצטערת שהיושב ראש חשב שיש לו נגיעה. בעצם מותר לו והיא גס צריך

להכריע בנושא הזה. אני מקווה רק שהוא יכריע לטובת העלאתו של הנושא, ונכון גם

שהיו לזה תקדימים. וכמובן ברור שכל מי שידבר היום על דוגית, או אפילו על רמת

גן, ידבר גם על ירושלים. ומה ייצא? שאלה שחשבו שיורידו את זה מסדר היום, גם

יאכלו את הדג, גם יקבלו מכות, וההצעה בכל זאת תועלה.



אי רובינשטיין-.

קודם בל לנו אין סמכות. אין בתקנון הכנסת סעיף המסמיך האצלת סמכויות מגוף

לגוף.

אני מייעץ ליושב ראש הכנסת לקרוא קורם בל מה שכתבתי בספרי. היה גם יום

עיון של האגורה לוועדות הפרלמנטריזם בענין זה, וכולם הגיעו למסקנה שבהיבטים

ציבוריים של נושאים שנמצאים בדיון משפטי אין הכנסת מנועה, ולא יכולה להיות

מנועה.

אתן לכם דוגמה פשוטה לחלוטין. הנושא של מי-הוא יהודי היה בדיון בבית

המשפט העליון במשך שנה והצי. הנושא של בהנא היה בדיון משך למעלה משנה. האם

מישהו יבול להעלות על הדעת לרגע אהד שהכנסת תהיה מנועה מלדון בהיבטים

הציבוריים בנושאים האלה? הרי על ידי זה אנחנו גוזרים על עצמנו שיתוק, בעיקר

שיש היום ריבוי בגצ''ים בכל נושא ונושא. האם בזמן הבג"ץ בנושא ההסכמים

הקואליציונים היינו מנועים כאן מלדון בנושא הזה בטענה שההסכמים הקואליציוניים

האלה אינם תקינים? הרי אין להעלות כלל על הדעת דבר כזה.

שי כאן אל הבנה בענין סוב-יודיצה. הענין הזה, גם כשהוא הל על העתונות, חל

על עובדות שנויות במחלוקת במפשטים. זה הכל. אנחנו, וגם העתונים, איננו מנועים

מלדון בהיבטים המשפטיים שלא נוגעים לענין העובדות. וכי אלה שעוסקים בנושא

ההתנחלויות החדשות בירושלים מתעניינים בעובדות מי החכיר למי? ואם הם בכל זתא

יעלו את זה יעיר להם יושב ראש הישיבה שהנושא הזה לא ראוי שיידון בכנסת.

זה בכלל לא אפקטיבי, ומשום גם לא מעלים את זה יותר, למנוע מחבר כנסת לדבר

על בל מה שהוא רוצה כשהוא עולה לדוכן. משום בר אני מציע להסיר את הענין הזה של

סוב-יודיצה.

בענין הבא, אדוני היושב ראש, אני פונה אליך פנייה אישית. בהצבעה בערעורים

שהתקיימה באן אתמול ההצעה של חבר-הבנסת אברהם פורז לא קיבלה רוב. לאהר מבן,

בגלל שינוי בהרבב הוועדה, אהרי שנכנסו חברים נוספים לישיבה, הצעות אחרות כן

קיבלו רוב. הנוהג בוועדה מימים ימימה היה שאם מאשרים נושא הוא הל לגבי בל אלה

שהגישו הצעה באותו נושא. אני מאד מבקש ממר שתיתן הוראה שגם ההצעה של חבר-הכנסת

אברהם פורז, שבמקרה לא היה רוב שיאשר אוו1ה, תיכלל במסגרת ההצעות שאושרו. אין

זה הוגן להסיר אותה.

יש לי דעה מאד מגובשת לגבי סוב י ודיצה. אבל הואיל ואנחנו לא נדרשים אליה,

אני מברך את יושב ראש הוועדה שברוב תבונתו שאל מיד את היועץ המשפטי את השאלה

המרכזית. הואיל ויושב ראש הכנסת בחר שלא להפעיל את סמכותו, הביע את דעתו שאינו

רוצה להכריע כי מדובר בסוב יודיצה, הוא העביר זאת אלינו. השאלה היא שאלה

תאורטית ואנחנו לא יכולים לדון בה בי הקנון לא הסמיר אותנו לעשות זאת. יושב

ראש הכנסת העביר אלינו את השאלה מתוך תמימות או מתור מחשבה שהוא עושה על ידי

זה מעשה ציבורי. לדאבוני הרב הוא העביר אלינו דבר שאיננו יכולים לדון בו. צריך

להודיע לו על בר, ולסיים בזה את הישיבה, ולאפשר לנו להשתתף בישיבת המליאה.

ש' עמור;

אני רוצה למחות בפני ועדת-הכנסת על זה שעל נייר-הכנסת כתוב "התנחלויות

בירושלים". יכול להיות שמעכשיו והלאה בל מי שישבור דירה בתל אביב או במגדל

העמק נתחיל לקרוא לזה התנחלות.

המלח התנחלות היא מלה מאד חיובית בעברית. היא באה מהמלה נחלה.

זו המלה הכי יפה שישנה.

לא בשיש בזה מגמה,

אני חייב להשיב למספר השגות שהיו כאן. הענין של דחיפות הישיבה. היו בבר

דברים מעולם. הבקשה הוגשה הבוקר. לפני שעה או שעה וחצי קבלתי טלפון בענין זה

מיושב ראש הכנסת, והודעתי לו שאני בא מיד. ואכן בתאי ומיד הוצאנו את ההזמנות,

אחרי ששאלתי לדעתו של היועץ המשפטי. מההשתתפות המלאה אפשר להסיק שההזמנות

הגיעו אל כל אחד ואחד. אהד אומר שתפסו אותו במקרה בספריה, ואת האחר תפסו במקרה

במדרגות וכוי, אבל בעובדה כולם באו.

חבר הכנסת רענן כהן לא קיבל עד לרגע הזה את ההזמנה, וההזמנה היא אישית.

ההזמנה לחבר-הכנסת רענן בהן נמצאת בתיבה שלו מאחר והוא איננו בבנין,

ולסיעה שלו הודיעו על הישיבה, והיא יכולה לשלוח שני ממלאי מקום לחבר הכנסת

רענן כהן.

ואשר לפנייה, ברור לי לחלוטין מדבריו של היועץ המשפטי, שזו סמכותו

הבלעדית של היושב ראש, והוא יחליט כפי שהוא מבין. לוועדה אין כאן כל מעמד.

התלבטתי בבוקר, ובענין זה גם שאלתי אותו בטלפון, האם קיימת אפשרות לרוויזיה

שלא נתבקשה על ידי מישהו מחברי הוועדה בתום הישיבה; האם יכולה להיות רוויזיה

לבקשת חבר לעדה שנזכר בזה למחרת, אתרי שהודענו שאישרנו את ההצעות הדחופות לסדר

יהום. ברור לי שאין לנו כל מעמד בענין זה. אנחנו פטורים מלהשיב לשאלה אם

אנחנו צריבםי להתבנס על פי בקשה, או לא. הענין עצמו יוחלט על-ידי יושב-ראש

הכנסת.

כל נושאים אחרים שמופיעים בסדר היום ברור לחלוטין שהם תקפים, כי הם היו

בפני הנשיאות והיו אחרי זה בערעור בפנינו, והוועדה אישרה כאן, כך שכל הנושאים

האלה נשארים בסדר היום. לפי החלטת היושב ראש יכולה להימחק רק הפיסקה בדבר

ההתנחלות בירושלים, או ברובע הנוצרי.

לענין שהעלה חבר הכנסת אמנון רובינשטיין בדבר החלטנו בהצעה לסדר-היום של

חבר הכנסת פורז. ביקשתי ממזכיר הכנסת לתקן תא זה, אבל התברר שהנושא שהוא העלה

הוא נושא שאיננו בסדר היום שאישרנו. הוא מדבר בקרב יוסף.

זה הכל אותו דבר.

אם קבר רחל וקבר יוסף זה אותו דבר אין על מה לדבר.

אז נעשה עכשיו רוויזיה.

היו"ר חי קורפו;

כבר החלטנו קודם לכן שאין לנו סמכות לעשות רוויזיה.

אפשר ואפשר. אני רוצה להגיד לך שאני יוצא מכאן בתחושה מאד גרועה. חבר

הכנסת ריבליך יצא ואמר לי שיהיה בסדר, ושגם אני בפנים.

זה לא בסמכותי.

אדוני היושב ראש, אהה לא צודק. זה אותו נושא, וגם מזכיר הכנסת מר יעקבסון

בדעה שזה אותו נושא. אתה רוצה לעשות צדק, אז תתקן את זה עכשיו.

אתה עד שאני הלכתי למזכיר הכנסת כדי לנסות לשכנע אותו.

אבל מר יעקבסון אמר שזה אותו נושא.

תסלח לי, הוא אמר שזה לא אותו נושא.

זה כן אותו נושא. הוא אומר שאתה חשבת שזה לא אותו נושא.

לא נכון. אני חשבתי שזה כן אותו נושא, ולכן פניתי אליו. זו אפילו לא

התנחלות. שם כתוב "קבר יוסף". הכנסת ספר תורה בקבד יוסף זו התנחלות?

אני יוצא בתחושה של קיפוח לא הוגן.

אני מבקש להודיע שהיושב ראש מנוע מלדון עוד הפעם בנושא הזה.

זה לא בסמכותנו. תודה לכולכם. ישיבה זו נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 11:30)