ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 07/05/1990

בקשת חה"כ ש' ארבלי-אלמוזלינו להעביר את ההצעה לסדר היום בנושא "משטר חירום במשק המים" מוועדת הכספים לדיון בוועדת הכלכלה; השגה על הצעת תיקון לסעיף 36 לתקנון הכנסת; חוק יסוד: הכנסת (תיקון - הזמנת עדים) (הצעת חה"כ אורה נמיר); שונות

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 114

מישיבת ועדת הכנסת

יום שני. י"ב באייר התש"ן (7 במאי 1990). שעה 10:00
נוכחים - חברי הוועדה
היו"ר חי קורפו

מ' ג ולדמן

פי גולדשטיין

מי גפני

שי דורון

צי הנגבי

שי וייס

רענן כהן

יציק לו י

אי לין

י' צבן

ר' ריבלין

י' שריד
מוזמנים
חה"כ ש' ארבלי-אלמוזלינו

חה"כ אי נמיר

מזכיר הכנסת שי יעקבסון

סגנית מזכיר הכנסת שי כרם

סגן מזכיר הכנסת ד' לב

שי ג וברמן - משרד המשפטים

מ' אהלי - יוע"מ משרד התקשורת

י' איש-הורוביץ - מנכ"ל משרד התקשורת
היועץ המשפטי
צ' ענבר
המזכירה
א' בן-יוסף
הקצרנית
י' חובב
סדר היום
א. השגה על הצעת תיקון לסעיף 36 לתקנון הכנסת.

ב. בקשת חה"כ שי ארבלי-אלמוזלינו להעביר את ההצעה לסדר היום

בנושא "משטר חירום במשק המים" מוועדת הכספים לדיון בוועדת

הכלכלה.
ג. חוק יסוד
הכנסת (תיקון - הזמנת עדים) - הצעת חה"כ אורה נמיר

- הכנה לקריאה ראשונה.

ד. שונות.



היו"ר ח' קורפו

רבותי, אני פותח את הישיבה.

ש' וייס

אדוני היושב-ראש, אנחנו מברכים אותך על החלמתך ושובך, ומודים לחה"כ שרה

דורון על ניהול הישיבות בהיעדרך ועל דרך ניהולן.

היו"ר ח' קורפו

תודה, תודה.

קודם כל אני מקדם את חברי הוועדה בשובם מפגרת הפסח, פגרה קצרה אך סוערת מאד.

אני מקווה שנוכל לעבור את הכנס הזה - גם אם הוא יהיה סוער, גם אם יהיה גועש -

בצורה מכובדת ותורמת למעמדנו ולמעמדה של הכנסת אשר לאחרונה קמו לו הרבה עוררין.

בסדר היום מספר נושאים אשר נפלו אלינו מן הממשלה, נעלה אותם לדיון. כמו

כן על סדר יומנו עוד כמה סעיפים, ואודה להברים באם יישארו עד תום הישיבה כדי שנוכל

לדון בכל הנושאים אשר על סדר היום.

פ' גולדשטיין

אדוני, האם על סדר יומה של הוועדה מופיע גם סדר חלוקת חדרים לחברי הכנסת?

היו"ר ח' קורפו

הועברה אלי בקשה מאת יושב-ראש הכנסת להקים ועדת משנה להלוקת חדרים, אך

שיכנעתי אותו שאין בכך טעם כאשר הדברים הם בהתהוותם. לא הסיעות הן בהתהוותן אלא יש

שינויים בסיעות, יש מיזוגים, יש בקשות לסיעות יחיד, יש הרבה מאד דברים, כך שאני

מציע שכאשר הסערה תישכח במקצת נוכל לשבת על הנושא הזה באופן רציני.

פ' גולדשטיין

אתה צודק, אך יש ענינים כללים ויש ספציפיים, כאשר גוף מסויים ביקש לפני

חודשיים מקום לשבת בו ועד כה לא סודר הדבר.

היו"ר ח' קורפו

הבנתי מיושב-ראש הכנסת שלבעיה הספציפית האת הוא מחפש פתרון וכי הוא בא

לקראתכם. אם כדבריך הדבר לא מצא את פתרונו - אבדוק.

***
הנושא הראשון
השגה על הצעת תיקון לסעיף 36 לתקנון הכנסת.

הנחנו על שולחן הכנסת תיקון לתקנון הכנסת, וקיבלנו עליו השגה מאת הבר הכנסת

אוריאל לין. מדובר בעיגון ההסכם הג'נטלמני שהיה קיים לגבי מועד העלאת הצעות אי

אימון. על ההסכם הוחלט באחת הכנסות הקודמות, היום עיגנו אותו בתקנון לאור העובדה

שבית המשפט פשט שהחוק והתקנון עדיפים על פני הסכמים. על כן, בהסכמת הוועדה הנחנו

את התיקון הזה, אשר קובע בסעיף 36 לתקנון הכנסת ש "הדיון בהצעת אי אימון יידון

בישיבה הרגילה הקרובה שלא באותו יום שהוצעה ולא ביום המחרת." זו למעשה התוספת

היחידה שעיגנו בתקנון לגבי הצעות אי אימון וגם לגבי הצעות אי אימון בהודעה בסוף

דיון בכנסת.



א' לין

הצעתי בזמנו במהלך הדיון - אני לא חוצה לחזור על ההנמקות שהשמעתי אז -

שהדיון בהצעת אי אימון לא תהיה לא ביום שלמחרת אלא פשוט בשבוע הבא לאחר השבוע שבו

הוגשה ההצעה. הווה אומר, הצעות אי אימון אשר הוגשו ביום שני או ביום רביעי - כל

ההצעות האלה יידונו בשבוע הבא.

י' שריד

בשעתו חבר-הכנסת לין העלה את ההצעה הזו ואנחנו התנגדנו לה. כפי שזכור לכם

אני חשבתי שבין אנשים הגונים מספיק הסכם. והיח הסכם, וההסכם הזה היה לפני שמונה

והוא החזיק. מבחינה זו יש לנו נסיון והוא לא עורו- שום בעיות.

שי דורון

היתה בעיה - קצת בעיה - לפני כמה זמן, כזכור.

י י שריד

קצת בעיה תמיד יש, הבעיה זה הרי השיקלול - קצת בעיה מצד אחד, והצרכים מצד

שני.

על פי הנסיון אנחנו יודעים שברגע שזה לא בא באותו יום ולא ביום למחרת זה

- בדרך כלל באופן מעשי כעבור שבוע כי אם מגישים ביום שלישי זה כבר עובר לשבוע

שלאחר מכן, אז יש בעיה אחת של הצעה שמוגשת ביום שני - ומכיוון שמוסד הצעות האי

אימון הוא מוסד חשוב ממדרגה ראשונה, ומכיוון שהענין עבר ניסוי ממושך מאד של שמונה

שנים ועמדנו בניסוי הזה בלי בעיות מיוחדות - אולי קצת בעיות - אני מציע שכפי

שחיינו על פי ההסכם נמשיך להיות על פי ההסכם כשעכשיו הוא מעוגן בתקנון. זה כל

ההבדל.

שי דורון

אדוני היושב-ראש, בנושא הצעות האי אימון יש למעשח שתי בעיות: בעיה אחת היא

שימוש היתר, זה משבש את עבודת הבית. הבעיה השנייה, יכולים להפיל את הממשלה דרך

אגב בגלל היעדרות מקרית של מספר חברי כנסת מכמה סיעות המרכיבות את הקואליציה.

ואז אני באה לנושא שהוא הסכם: ההסכם היה הסכם גינטלמני שנכון שעמד במבחן

במשך שמונה שנים, אבל לפני כחודשיים היו ערעורים לבית המשפט העליון על הנושא הזה.

אני רוצה לאמר, לאחר נסיון של כמעט חודשיים של ממשלת מעבר, הרי כולנו מבינים

שלהפיל ממשלה זה אקט מהיר, להקים ממשלה -אקט שמצריך הרבה זמן.

לכן, אני אתמוך בהצעה של חבר הכנסת לין. אני לא רוצה להרחיק לכת לשיטה

הנהוגה בגרמניה ששם אם אין ממשלה אלטרנטיבית אי אפשר להביע אי אימון, אצלנו הצעות

אי אימון הן כפטריות לאחר הגשם, אז לפחות את שיקול הדעת, אם יש ניצול יתר של המוסד

הזה של אי אימון, לפחות הגישה שתהיה רצינית והפלת ממשלה לא תהיה מקרית.

אני מפקפקת בקיום ההסכם הג'נטלמני.

י' שריד

הרי כבר קיימנו את הדיון, את תמכת בתיקון.

שי דורון

אני התאכזבתי כאשר ערערו על ההסכם הגינטלמני.



היו"ר ח' קורפו

הנימוק לתיקון היה אחרי הגשת הערעורים לבית המשפט העליון.

א' לין

מותר לשקול את זה לגופו, בשביל זה קיים המוסד הזה.

שי דורון

אני, לאחר מחשבה שנייה, רוצה לשנות את דעתי ולתמוך בהצעה של חה"כ לין לתת

פשק זמן של שבוע.

ש' וייס

אני אחרי מחשבה שנייה רוצה לתמוך בהצעה של המחשבה הראשונה. אני מציע שנעשה

הצבעה. ממילא פה יבואו שינויים בוועדה הנשיאותית שתקום עוד מעט.

היו"ר ח' קורפו

מי לקבלת ההשגה של חה"ב לין? מי נגד? מי לדחייתה?

הצבעה

בעד - רוב

נגד - מיעוט

ההשגה של חה"כ א' לין על הצעת התיקון לסעיף 36 לתקנון הפנסת - נתקבלה

י' שריד

אני מודיע שאבקש רביזיה.

ש' וייס

גם אני, לא התכוננו.

היו"ר ח' קורפו

רבותי, יש בקשות לרביזיה.

רשות הדיבור ליועץ המשפטי.

צי ענבר

גם בהצעה שהתקבלה, כאשר מדובר בישיבת הכנסת הראשונה בשבוע לאחר שהוגשה הצעת

האי אימון, יכולים עוד להעלות טענה כי ההצעה שהוגשה ביום ה' הרי היא תידון בישיבה

הראשונה לאחר שהוגשה. השאלה האם לא מן הראוי להבהיר את הנקודה הזאת שהכוונה היא

- אני מניח כך - שהכוונה היא להצעות שהוגשו באחד מימי ישיבות הכנסת בלבד.

היו"ר ח' קורפו

הנושא הזה כבר עלה בזמן הדיון, וקבלנו את עמדתו של מזכיר הכנסת כי זהו הנוהג

שהיה קיים בכנסת מקדמת דנא.



צ' ענבר

הענין הוא שבסופו של דבר מתעוררים תמיד ויכוחים. מה דינה של הצעה שהוגשה

ביום חמישי?

היו"ר ח' קורפו

אתה מתכוון להוסיף את המלים "בימי ישיבות הכנסת".

צי ענבר

כיום יכולים להעלות טענה שזה הוגש ביום שבו אמנם אין ישיבה אבל ביום שבו

הכנסת פתוחה. הוגשה הצעת אי אימון ביום חמישי, מתי היא תידון? ביום שני, ביום

שלישי, רביעי?

ש' יעקבסון

אני מציע לא לסטות מן הכלל שהצעות אי אימון מגישים בימי ישיבות כנסת.

שי דורון

זה מובן.

ש' יעקבסון

זה מובן מאד.

צי ענבר

מה הדין, על כל פנים, על הצעה שהוגשה ביום המישי. מתי היא תידון.

היו"ר ח' קורפו

כאילו הוגשה ביום שני הבא, ותידון בשבוע לאחריו.

ש' כרם

תידון כעבור עשרה ימים.

ש' יעקבסון

ודאי, אלא אם ידעו להגיש הצעות אי אימון בימי ישיבת הכנסת.

צי ענבר

רק שיהיה ברור. הצעתו של חבר הכנסת היא: "... היא תידון בישיבת הכנסת

הראשונה בשבוע לאהר שהוגשה הצעת האי אימון."

הי וייר חי קורפו

רבותי, הוגשה בקשה לרביזיה. נכליל בסדר היום את המועד לרביזיה כדי שחברי

הכנסת יוכלו לבוא ערוכים ומוכנים.

***



בקשת חה"כ ש' ארבלי-אלמוזלינו להעביר את ההצעה לסדר היום

בנושא "משטר חירום במשק המים" מוועדת הכספים לדיון בוועדת הכלכלה

היו"ר ח' קורפו

לפנינו מונחת בקשתה של חברת-הכנסת שושנה ארבלי-אלמוזלינו, יושבת-ראש ועדת

הכלכלה, לשינוי מסלול של הצעה לסדר יום אשר לפי דעתה הועברה לוועדה הלא מתאימה

והיא מבקשת להעבירה לוועדתה היא.

בבקשה, חברת הכנסת ארבלי -אלמוזלינו.

ש' ארבלי-אלמוזלינו

ראשית דבר, אני מברכת את יושב-ראש הוועדה על על החלמתו,

פ' גולדשטיין

כולנו מצטרפים לכל ברכה ליושב-ראש.

ש' ארבלי-אלמוזלינו

הנושא הוא הצעה לסדר היום בנושא "משטר חירום במשק המים". הנושא הועלה על

-ידי חבר הכנסת מיכה גולדמן. עם תום הדיון הציע שר החקלאות היוצא ולהעביר את

הנושא לוועדת הכספים או לוועדת הכלכלה. גם חבר-הכנסת מיכה גולדמן הציע להעביר

קודם לוועדת המים. אמרו לו שאי אפשר מכיוון שזאת ועדה משותפת לוועדת הכלכלה

ולוועדת הכספים, לכן שר החקלאות הציע להעביר או לוועדת הכספים או לוועדת הכלכלה.

יושב-ראש הישיבה היה חבר הכנסת וירשובסקי, והוא אמר שהוא חושב שאם הנושא

יועבר לוועדת הכספים היא יכולה להעביר אותו לוועדת המים.

עדנה סולודר, יושבת-ראש ועדת המים, אומרת שוועדת המים מורכבת מחברי ועדת

הכספים וחברים מוועדת הכלכלה.
היושב-ראש אומר
זאת ועדה משותפת.
חבר-הכנסת גולדמן אומר
להעביר את הנושא לוועדת הכספים או לוועדת הכלכלה.
היושב-ראש
אני מציע להעביר את הנושא לוועדת הכספים והיא תעביר אותו בדרך

שהיא יכולה לוועדת המים. אחר כך הוא ניגש להצבעה.

ביקשת חוות דעת של היועץ המשפטי לוועדת הכלכלה, ידידנו מר צבי ענבר, והוא נתן

את ההסבר מה הן למעשה הסמכויות של ועדת הכלכלה, ומה הן הסמכויות של ועדת המים.

מסבתר שוועדת הכספים אליה הועבר הנושא זה כלל לא בסמכותה, ועל כן הערעור. ועדת

הכספים חגם איננה יכולה להעביר את הנושא לוועדת המים שזאת ועדה משותפת.

הנושא הוא בסמכורנה של ועדת הכלכלה. ועדת המים יש לה סמכויות מוגבלות מאד על

פי חוק המים, הוא קובעת תעריפים והיטלים. זאת הסמכות שמוקנית לוועדת המים ותו

לאו.

ועדת הכלכלה התחילה לדון בכל הנושא הזה של משק המים, כי ועדת המים לא עסקה

בנושא בכללותו.



היו"ר ח' קורפו

במה עוסקת ועדת המים.

מ' גולדמן

בקביעת מחירים.

קריאה

בשמירת אי נטרסים.

ש' ארבלי-אלמוזלינו

משק המים בכללותו הוא בתחום סמכותה של ועדת הכלכלה. גם על פי החוק הזה נציב

המים חייב לדווח לוועדת הכלכלה על המתרחש, על משק המים, על רזרבות, על המקורות,

ועל המתרחש במשק המים.

פעלתי על פי חוות הדעת של היועץ המשפטי , ואני חושבת שהיתה טעות במליאתד הכנסת

להעביר את הנושא לוועדת הכספים. זה לא מענינה של ועדת הכספים.

היו"ר ח' קורפו

נשמע את חוות דעתו של היועץ המשפטי. אם ועדת המים אינה עוסקת בנושא נחליט

לאיזו ועדה להעבירו. מה אומר חוק המים?

צ' ענבר

חוק המים קובע זיקה בענינים שלו לוועדת הכלכלה. כלומר, הוזכרה מפורשות חובת

דיווח של נציב המים לוועדת הכלכלה. חוק המים קובע גם שתהיה ועדת מים, שהיא ועדה

משותפת של ועדת הכלכלה וועדת הכספים, ויש לה שלוש סמכויות: לאשר תעריפים לדמי

מים ודירוגם לפי סעיף 112; לאשדר היטלי איזון על ספקים ומפיקים לפי סעיף 118ד;

לאשר שיעורי תשלום מיוחד על מפעל או ספק שחרג מהכמות המותרת להפקה לפי סעיף 124א.

אין- לוועדת המים, אווזה ועדה משותפת הקרויה ועדת המים, אין לה שום סמכויות בנושאים

המהותיים, כגון מצב חירום במשק המים.

הטעות שנעשתה בהעברת החוק לוועדת הכספים היתה בהנחה כאילו לוועדת הכספים יש

סמכות להעביר אותו לוועדת המים שהיא כביכול ועדת משנה של ועדת הכספים, ולא היא.

ועדת המים איננה ועדת משנה של ועדת הכספים, וברור הדבר שוועדת הכספים שדנה בתקציב

המדינה או במיסים אין נושא מצב החירום במשק המים אינו כלל ועיקר בתחום סמכותה.

הי וייר חי קורפו

ברור לנו שהנושא שעלה בסדר היום של הכנסת איננו כלול בתחום הנושאים

שבסמכותה של ועדת המים. על כן צריך לקבל החלטה האם להעביר את הנושא לוועדת

הכספים לא כדי להעביר אותו לוועדת המים אלא כדי שיידון בוועדת הכספים, או לוועדת

הכלכלה אשר בסמכותה לעסוק בתחום המים על פי ההגדרות בתקנון הכנסת.

הצבעה

בעד - רוב

נגד - אין

הבקשה נתקבלה

היו"ר ח' קורפו

הבקשה נתקבלה, הוועדה תבקש ממליאת הכנסת לשנות את המסלול של הנושא "ממשטר

חירום במשק המים".



ש' ארבלי-אלמוזלינו

תודה רבה.

היו"ר ח' קורפו

הוועדה מתבקשת לקבוע מסגרת לדיון בנושא: "קריאה למדינות העולם לעגן בחוק

מניעת הפצת דיעות המכחישות את השואה", הצעה לסדר היום של חה"כ אברהם ורדיגר.

שי דורון

שעה אחת.

היו"ר ח' קורפו

אין הצעות אחרות, הוחלט על מסגרת של שעה אחת.

שי וי יס

זה נושא מוסכם.

היו"ר ח' קורפו

לפנינו שתי בקשות של ממשלת המעבר.

1} לאשר פטור מחובת הנחה את התיקון למס הכנסה - חוק מס הכנס (פטור ממס הכנסה

מהשכרת דירת מגורים)(הוראת שעה), הצתש"ן-1990.

תיקון זה פוטר דירות להשכרה מתשלומי מס. החובת כבר הונחה על שולחן הכנסת,

ואנחנו מתבקשים לאשר את זה כדי שאפשר יהיה להביא את זה השבוע כבר להשלמה ולקבל את

החוק.

מי בעד היענות לבקשת הממשלה? מי נגד? אין.

הצבעה

הבקשה נתקבלה

היו"ר ח' קורפו

2) הבקשה השניה באותו ענין - לפטור מחובת הנחה את התיקון לחוק הבזק.

נמצאים איתנו היועץ המשפטי של משרד התקשורת ומנכ"ל המשרד, ואנחנו נשמע מה

הבהילות לאשר את החוק.

בבקשה, מנכ"ל משרד התקשורת.

י י איש-הורוביץ

קיימת החלטת ממשלה למכירת מניות חברת בזק. זו מכירה ראשונה בסדרי גודל כאלה,

120 מליון ש"ח מכירה של הנפקות הממשלה, ועוד 60 מליון ש"ח הנפקה של משרד בזק

להגדיל את יכולת הפיתוח שלה. סך הכל 180 מליון ש"ח זאת הנפקה בסדר גודל עצום.

בעקרון ההחלטה היא בשלב זה להמשיך בהנפקות בהתאם למגמות של השוק עד כדי 25% מהון

החברה, בשלב יותר מאוחר אפשר יהיה להמשיך בהיקפים נוספים.



חברת בזק ורשות החברות הממשלתיות מאד היו רוצות לצאת בהצעת המכירה לציבור

עוד בסוף חודש מאי.

ש' דורון

אלה מניות עם זכות הצבעה.

י' איש-הורוביץ

כן, בפירוש. העובדים יקבלו הצעה של 10% בתנאים מיוחדים שרשות החברות

הממשלתיות קובעת.

חברת בזק מאד מעונינת ורשות החברות כנ"ל לצאת בהצעה לציבור עוד בסוף חודש

מאי, כי אחרת צריך לחכות כבר למאזנים חדשים. הדוחות הכספיים של החברה שפורסמו

עכשיו אפשר להשתמש בהם רק עד סוף חודש מאי , אחרת צריך להתחיל את כל התהליך מחדש.

לאור זה התקיים דיון בוועדת הכספים של הכנסת בשבוע שעבר אשר אישרה בעקרון את

החלטת הממשלה לפרסום לציבור. יש שם מספר אלמנטים שקשורים בתסדרת נושא התעריפים

כדי שהמשקיע ידע מהו המנגנון של עדכון תעריפים, ויש שם מספר דברים חדשים שאנחנו

רוצים להכניס כדי שתהיה הצעה הוגנת וברורה למשקיעים. אפשר להיכנס לפרטים,

אם תרצו.

בכל אופן, ועדת הכספים אישרה את זה באופן עקרוני, אך הסתבר שיש צורך בתיקון

קטן בחוק כדי שיסמיך אותה לקבוע את הנוסחאות החדשות. התיקון הזה נוסח, הוגש

לממשלה אתמול, הממשלה אישרה את התיקון ומבקשת מהכנסת לאשר את זה בקריאה ראשונה

כדי שתהיה לוועדת הכספים - מחר זומנה ועדת המשך של ועדת הכספים - סמכות לאשר את

זה.

היו"ר ח' קורפו

תודה רבה. חבר הכנסת שריד, בבקשה.

י' שריד

אני מוותר.

היו"ר ח' קורפו

הצבעה

הבקשה לפטור את חוק הבזק ((תיקון מס' 7), התש"ן-1990

מחובת הנחה - נתקבלה

ר' ריבלין

פשוט להרגיע את חברי הוועדה, אם הדברים לא יהיו מקובלים זה יפול בוועדת

הכספים.

היו"ר חי קורפו

תודה. הבקשה נתקבלה.



היו"ר ח' קורפו

רבותי , הוועדה ההלה בישיבה הקודמת לדון בהצעת החוק של חה"כ אורה נמיר בדבר

הזמנת עדים לוועדות הכנסת.

עדיין רשומים שלושה אנשים לרשות הדיבור, אך הרשימה עדיין פתוחה. מכיוון

שהתחלנו כנס חדש ניתן לחברי הכנסת להתבטא בענין הזה.

עד אשר תגיע חברת הכנסת אורה נמיר, ברשותכם ברצוני להעלות במסגרת סעיף

"שונות" את נושא העוזרים הפרלמנטריים.

מחד גיסא,יש החלטה להעלאת שכרם של העוזרים הפרלמנטריים. מאידך, התעוררו

שאלות האם כולם נותנים תמורה עבור עבודתם. כמובן שאת זה יכול לקבוע חבר הכנסת

בלבד ולא אף אחד אחר. יושב-ראש הכנסת מתלבט איך ליצור מכניזם שתהיה קצת ביקורת

והכוונה לעבודתם של העוזרים הפרלמנטריים. אני חושב שזה בראש וראשונה ענין שלנו,

של ועדת הכנסת, והייתי רוצה לשמוע איזה מכניזם אפשר ליצור, או האם לסמוך על חבר

הכנסת בלבד. הם יקבלו תוספת של 200-250 שקל, זו כבר תכנסה די נכבדה, ואין ספק

שתמורת סכום זה מותר לבקש עבודת פוריה.

ש' וייס

לי קשה מאד להניח שבמסגרת של 1200-1000 שקל לחודש - - -

צ' הנגבי

זה לא נטו.

שי ו י יס

למי שעובד בעוד עבודה זה לא נטו.

שמעתי בהקשר מסויים שהם עברו קורס למחשבים. אני באמת חושב שכל חבר כנסת יש

לו דרישות אחרות. היתה תקופה שהייתי זקוק לעוזר פלרמנטרי שיודע להדפיס. יש תקופת

שאני מבקש מישהו שיכול לעזור לי בעריכת ספר על הכנסת. זה גם משתנה אצל חברי כנסת,

חברי כנסת משנים ועדות וכולי. הגישה שלי בענין זה שמדובר פה באמת על שוני בין

חברי כנסת לגבי הדגשים או לגבי החסר שלהם. יש חברי כנסת שמקבל המון מכתבים

מאזרהים והוא צריך עוזר פרלמנטרי שישיב עליהם. יש כאלה שמקבלים קצת פחות, אז הוא

צריך למשל שיעשו לו תרוקיר בספריה. יש חבר כנסת שכבר קרא פעם אחת ספרים רלבנטים

והוא צריך פחות תחקיר, ויש חבר כנסת שבא מדיסציפלינה לא פוליטית מבחינת המקצוע

שלו - כימאי, מהנדס - ודווקא כאן הוא צריך עוזר פרלמנטרי שרוב הזמן ישב בספרית

ויחטט.

אני הייתי בענין זה נוהגד זהירות רבה מאד, בהנחה שכל אחד מהעוזרים

הפרלמנטריים עובד בעצם הרבה יותר מהשכר שהוא מקבל, בעיקר כאשר השכר הוא ברוטו

והנטו הוא הצי מהסכום הזה, או ארבעים אחוז פהות.

היו"ר ח' קורפו

העבודה שלהם נעשית בכנסת?

ש' וייס

לפעמים בבית, גם בשעות הערב.



ר' ריבלין

אדוני, על פי הגדרת השם "עוזר פרלמנטרי" - הוא עוזר פרלמנטרי של חבר הכנסת.

הוא צריך לספק את חבר הכנסת שעובד ועוזר על ידו. אני חושב שבכך צריך להסתפק, כל

אחד וגנונו, כל אחד ודרישותיו. כל דבר מלאכותי שיטיל איזה מגבלות או איזה חובות

על עוזר פרלמנטרי יכול לפגוע בסופו של דבר בעבודה. מעמידים לרשותו של חבר הכנסת

עוזר פרלמנטרי, האחריות גם המוסרית, גם המקצועית, גם הסיפוק, היא על חבר הכנסת

עצמו. אם יש ביקורת על איזה עוזר פרלמנטרי שלא מגיע הנה זו אותה הביקורת כמו על

חבר הכנסת שאיננו מגיע הנה.

יש להסתפק במה אמרתי. כל פיקוח מלאכותי לא יוסיף אלא רק יגרע ויצור בעיות,

רכילויות וקשקושים אחרים.

י' שריד

לא יכול להיות שום פיקוח על העוזרים הפרלמנטריים. חבר הכנסת שבח וייס צודק,

כל אחד על פי צרכיו. אני אומר דבר מאד אנוכי, לאילו אני הייתי צריך להיות עוזר

פרלמנט' של מישהו הייתי רוצה להיות עוזר שלי, כי הוא לא עושה הרבה; אני צריך

שהוא יכתוב לי? שהוא יקרא לי? אז מה, אז הוא יקבל פחות?

אגב, אני רואה עוזרים פרלמנטריים שעובדים חמישה-שישה ימים בשבוע, ועובדים

יומם ולילה. אני רק יכול לרחם עליהם. העוזר שלי, אדם נהדר, איש אינטליגנטי ועושה

חיים. אז מה, הוא יקבל עכשיו פחות? העוזר הוא תבנית נוף חבר הכנסת שלו הוא

עוזר.

שי דורון

היו לכל אחד מאיתנו כל מיני עוזרים.

י' שריד

יש לי בקשה, זה משהו שיש בו מן הרכילות, פעם ביקשתי בוועדת הכנסת ואני עכשיו

רוצה להרחיב את הבקשה - יש מקרים שקרובי משפחה משמשים כעוזרים פרלמנטריים. אם יש

מנהג כזה אני אני מבקש שהמנהג הזה "פסק, לא רק לגבי חבר הכנסת עצמו אלא גם לגבי

חברי כנסת אחרים. כי אם אחות שלי - ויש לי אחות - היא עוזרת פרלמנטרית של שבח

וייס ובת דודתו של שבח וייס היא עוזרת שלי אז זה לא עושה את הענין ליותר טוב. אם

יש תופעות כאלה, אני מבקש להוציא הנחיה של ועדת הכנסת שהעסקת בני משפחה איננה מן

הדברים המתוקנים, כי מישהו יכול לראות בזה - גם אם זה איננו כך - מעין הכנסה

נוספת.

ר' ריבלין

אם כן, אז שזה יחול בעוד שנה.

י' שריד

לאחר החופש הגדול, במושב הבא, זו תקופת צינון מספקת גם לפרידות קשות.

אני מבקש שזו תהיה הנחיה של ועדת הכנסת.

מי גולדמן

אני חושב שאנחנו לא צריכים להיכנס לפיקוח לגבי העוזר הפרלמנטרי. לכל חבר כנסת

יש את העוזר הפרלמנטרי שעוזר לו על פי הצורך של חבר הכנסת.



לגבי תוספת השכר, נכון שהיתה מחוייבות של קורס מחשבים וזה היה גם התנאי

לקבלת התוספת. אני יודע שמרבית העוזרים עשו את הקורס.

אני לא מציע שיושב-ראש הכנסת ייכנס לנושא הזה. כמו שר כן חבר הכנסת, שר יכול

להביא את העוזר וראש הלשכה ואף אחד לא מתערב, גם לא בשעות העבודה שלהם. הנושא הזה

הוא למעשה באחריותו של חבר הכנסת ואין עניו להיכנס לזה.

צי הנגבי

קודם כל, אני מתנגד בחריפות להצעתו של חבר הכנסת שריד בענין הגבלת בני משפיוה

כי אני חושש מאד שאם נתרחב אי אפשר יהיה לשרת בלי משפחה.

לעצם ההצעה, למזלי - או לרוע מזלי - העוזרת הפרלמנטרית שלי עלתה לגדולה

ונבחרה ליושבת-ראש העוזרים הפרלמנטריים, ובחדר שלי מתנהלים ענייני הוועד הזה.אני

מוכרח לאמר שהגעתי למסקנה במהלך חמישה חודשים שאני מכהו בתפקיד שיש הרבה מאד

בעיות לעוזרים הפרלמנטיים והתחלתי להצדיק חלק מו הפתרונות שהם מציעים, ואני מביו

שהם עכשיו במשא ומתו לגביהם.

אני מאמין שאי אפשר לפקח על עוזר פרלמנטרי כיוון שכל עוזר פרלמנטרי למעשה

עובד על פי הנורמות שנקבעות על ידי חבר הכנסת שלו, הוא לא יוכל לסבול אם יש לו

חבר כנסת עצלו או חבר כנסת כזה שאופו העבודה שלו הוא לא בבניו אלא במקומות אחרים,

ואי אפשר לפקח על זה. כך שכל עוד המיכניזם שכופה חבר הכנסת, סוגי פעולה מסויימים

וכדומה, אי אפשר להשליך על העוזר הפרלמנטרי.

המסקנה הפשוטה היא שלא צריכים להמציא מודל מלאכותי למיכניזם של פיקוח

ולהותיר את זה בידי חבר הכנסת.

מי גפני

אני מצטרף לדיעה שלא להתערב בפעילויות של העוזר הפרלמנטי, זה למעשה שייך

ספציפית לחבר הכנסת עצמו. אני גם לא רואה צךורך בעניו הזה שצריך לעבור קורס

מחשבים לשם קבלת התוספת. העוזר שלי למשל ההתמחות שלו היא מחשבים. הוא לא עבר את

הקורס, ובתקופת הפגרה בשעה שלפחות חלקם של עוזרים אחרים היו בפגרה הוא בא כל הזמו

ועבד בתור עובד פרלמנטרי. זאת פגיעה בכל המוסד הזה. מספיק ודי שחברי הכנסת,

בניגוד לשרים, אין להם לא לשכה ולא משרד ולא כלום, הדבר היחיד זה הניידות שלהם,

ואם יש להם עוזר טוב שמתאים לצרכיו של חבר הכנסת והוא נייד איתו יחד מו הראוי לא

להכביד עליו. די בכך שהמשכורת היא זעומה. כל פיקוח איננו טוב מלבד מה שחבר הכנסת

עצמו מפקדה. כל חבר כנסת וסגנונו הוא, כל אחד ותחום הפעילות שבו הוא עוסק, ולצורך

כך הוא לוקח ךאת העוזר.

לכו, אני מצטרף דיעה שאיו לפקח על עניו העוזר הפרלמנטי, להותיר את זה בידי

חבר הכנסת, ועל פי פעילותו של חבר הכנסת ייבחן ביום בחירות האם העוזר שלו היה

מוצלח או לא.

ש' וייס

למה דווקה קורס מחשב?

רענו כהו

קודם כל אני רוצה להזהיר את עצמנו, חייבים להיות כללים אחידים לגבי כל

העוזרים הפרלמנטריים, אי אפשר להחליט שזה יקבל יותר וזה יקבל פחות.

שי דורון

אף פעם לא היה דבר כזה.



רענן כהן

צריך לקבוע כללים אחידים לכולם מבחינת השכר.

י' שריד

לפי דברי היושב-ראש אפשר היה להבין שאולי יש כוונה אחרת.

צי הנגבי

מי שלא עשה את קורס המחשבים לא יקבל את התוספת?

היו"ר חי קורפו

כולם יעברו את הקורס. מי שלא יעבור לא יוכל להגיש לחבר הכנסת את השירותים

הדרושים.

רענן כהן

כלומר, אלה שלא עברו את הקורס לא יקבלו את התוספת. אני לא מציע להגביל את זה

בקורס כזה או אחר. עוזר פרלמנטרי צריך לעבור את כל הקורסים וההשתלמויות שהוא צריך

לעבור על פי החלטות שלנו. לא רק קורס מיושבים, אלא גם קורס ליחסי ציבור או בנוא

אחר. אני מציע שנקבע סכום קבוע כללי לכל העוזרים הפרלמנטריים, ואנחנו נקבע איזה

קורסי השתלמות העוזרים צריכים לעבור, והם אכן צריפים לעבור. גם כיצד למצוא

אינפורמציה אני לא בטוח שהם יודעים כיצד לעשות זאת. בשביל זה יש עוזר פרלמנטרי,

הוא צריך לעשות את הדברים האלה.

אני חושב שגם לא צריך להגביל את העוזר הפרלמנטרי מבחינת הזמן. יש עוזרי ים

פרלמנטרים שעובדים שישה ימים בשבוע, העבודה שלו מתבטאת גם בעבודה הפוליטית של חבר

הכנסת.

שי דורון

שישה ימים זה כבר ניצול.

רענן כהן

יש כאלה שאוהבים לעשות את זה. אני לא מכיר מישהו שעובד יותר מאשר עוד יומיים

לפעילות פוליטית, וזה חלק מהעבודה הפרלמנטרית.

אני לא מציע לעשות שום הגבלות.

יצחק לוי

הקורס היחיד ההגיוני שבאמת היה צריך לחייב לעבור העוזר הפרלמנטרי זה קורס

מחשבים, חשוב שידעו להשתמש במרושבים. מי שלא עבר את הקורס צריך רק להוכיח שהוא

יודע להשתמש במחשבים. כל שאר הקורסים שהוזכרו אין צורך בהם. חבר הכנסת רואה את מי

שהוא לוקח, לפי צרכיו. פה לא מדובר במסלול קידום, על אף שיש הרבה עוזרים

שהתקדמות למשרות מאד בכירות - ביניהם כמה חברי כנסת - אינני חושב שצריך לדרוש

שהכנסת תעביר השתלמויות, לפחות לא כחובה. יכול להיות שההשתלמויות טובות כשירות,

אבל לא כתנאי לתנאי שכר מסויימים.

באשר להצעתו של חבר הכנסת שריד בדבר קרובי משפחה כעוזרים פרלמנטריים, אני

הייתי דווקא מציע שאסור שעוזרים פרלמנטריים יהיו חברי מרכז של מפלגה.



פ' גולדשטיין

למה?

שי דורון

דירקטור בחברה כן, ועוזר פרלמנטרי לא?

יצחק לוי

ברור שאינני חושב שצריך להגביל את זה. בנו או בתו של חבר הכנסת כעוזרים

פרלמנטריים nrכבר לא בגדר הכנסה נוספת לחבר הכנסת, אלה אנשים שמתפרנסים בכוחות

עצמם, ומדוע להגביל את חבר הכנסת אם הוא יכול למצוא בבנו או בתו או באחותו עוזר

נאמן. אין בכך הגיון. הרבה יותר מבחינת המוסר הפוליטי או נקיון הכפיים היה להגיד

לא חבר מרכז, או לא אדם שיש לו אינטרס מסויים.

שי וי יס

דווקא צריך להיות חבר מרכז, צריך שתהיה קרבה הרי ...

יצחק לוי

איד ארזה מתייחס לעובדה שבמקרה חבר מרכז הוא גם בנו או בתו?

אם כבר מחפשים נקיון כפיים או טוהר מידות היה נכון לאמר את זה על כל אדם

שיכול להיות לו אינטרס פוליטי. אבל דווקה בנו או בתו?

שי דורון

יש פנים לכאן ולכאן.

פ' גולדשטיין

חבר הכנסת לוי, יש סיבה שלא הזכרת את אשתו?..

היו"ר ח' קורפו

רבותי, אני מבין מהילכי הרוח בוועדה שאין טעם ליצור איזו שהיא מסגרת, ומאחר

שהאיש מועסק על ידי חבר הכנסת יש להניח לחבר הכנסת ליצור את מערכת היחסים ונוהלי

העבודה בינו לבין העוזר הפרלמנטרי.

שי דורון

ברשות היושב-ראש, אני חושבת אנחנו עושים טעות אחת. המשכורת היתה זעומה וטוב

שתיקנו. אבל מה שחסר לחבר הכנסת זה לא רק עוזר פרלמנטרי של עוד שעתיים-שלוש או

כמה יותר שנוכל לבקש ממנו לאחר ששיפרו את המשכורת, אלא לכנסת חסרים אנשי יעוץ

בעיקר בשטח הכלכלי. הכיוון, אם רוצים לעזור לחבר הכנסת, הוא ביעוץ כזה. כי גם אם

יתנו לעוזר פרלמנטרי של כל אחד מאיתנו עוד ארבע מאות שקלים הוא לא יכול להיות

מומחה בניסוח חקיקה, ולא להיות מומחה בבעיות חברה,. וזה מה שיוסר לכנסת. אין

לנו תקציבים של ארצות הברית לתת לכל חבר כנסת צוות של מומחים, אז לפחות שיהיו

שלושים-ארבעים חברי כנסת ידעו שבנושא כלכלי יש יועץ שיכול לספק אינפורמציה ולעזור

בהכנת נייר. אין די, ומה שישנו הוא טוב מאד אך לא מספיק.

לכן, בקשתי היא, שאם אדוני יבוא בדברים עם יושב-ראש הכנסת, אנא לטפל בהיבט זה

של עבודת חבר הכנסת.



היו"ר ח' קורפו

קודם כל נסכם את הסוגייה הקודמת. כפי שאמרתי, אעביר את עמדת חברי הוועדת

ליושב-ראש הכנסת,ד ואני מעריך שהוא יקבל את הדברים שהושמעו כאן, ואולי ישנה את

מחשבותיו לגבי יצירת מסגרת מחייבת לעוזרים הפרלמנטרים.

לענין שהעלתה חברת הכנסת דורון, אני רוצה להזכיר לה שלפני מספר חודשים נענינו

לבקשת שני יושבי-ראש הסיעות, של הליכוד ושל המערך, והגדלנו את התקציב של הסיעות

כדי שיוכלו להכניס עובדים נוספים להדפסות לחברי הכנסת. סיעה אחת אני מכיר, שם לא

היתה תוספת.

ש' דורון

יש מספיק להדפסה, מומחה כלכלי אין לבית.

היו"ר ח' קורפו

הבקשה היתה שאין מספיק, מכיוון שהעוזרים הפרלמנטריים לא מדפיסים, גם אין להם

איפה להדפיס. ההדפסות, שזרז דבר חיוני לחבר הכנסת, נעשות במסגרת של הסיעה. נענינו

אז לבקשה מכיוון שהיא נראתה לנו הגיונית מאד.

כך שאני מציע שנדאג לשירותים לחבר הכנסת אבל ניתן אותם באופן בסיסי, ואני

יודע שזה חסר להם. יש את זה ליושבי ראש ועדות, אולי סגני יושב-ראש הכנסת מקבלים

שירותים בלשכת היושב-ראש, אני לא בטוח.

ש' וייס

שום דבר.

היו"ר ח' קורפו

אבל חברי הכנסת אין להם איפה להדפיס, לא שאילתה, לא מכתב, שום דבר. הם כותבים

הרבה בכוזב יד.

עכשיו לענין היעוץ. אני זוכר את הכנסת כאשר היה לה איש אחד כיוע ץ משפטי

בכנסת, ואיש אחד כיועץ כלכלי. מר פלוג היה היועץ הכלכלי, מר קדרון היועץ המשפטי.

התחילו בקשות לתוספות, וברוך השם היום יש לנו ארבעה (וחצי) משפטנים, עם

שלולשה-ארבעה כלכלנים.

שי דורון

מי הם הכלכלנים חוץ מסמדר אלחנני?

ש' יעקבסון

מר קירשנר הוא כלכלן , מר דוד לב כלכלן .

היו"ר ח' קורפו

אפשר להיעזר בהם.

רענן כהן

אפשר לקבל רשימה של כל בעלי המקצוע הללו?



היו"ר ח' קורפו

נדמה לי שאפשר לקבל יעוץ גם בשירותי מידע. בכל אופן, עד עכשיו לא ראיתי שזאת

היא בעיה מכבידה על חבר הכנסת לקבל יעוץ מאחד המשפטנים.

ש' וייס

בספרייה מתחננים שיבקשו מהם חומר.

ש' דורון

אני ביקשתי משהו וקיבלתי רבע עמוד.

היו"ר ח' קורפו

אין ספק ששירותים רחבים צריכים להינתן לחבר הכנסת, אבל צריך ליצור את התנאים

שזה יהיה בשימוש, ולא כפי שהיה. אני יודע שנעשה נסיון בכנסת השביעית או השמינית,

שהעסיקו כלכלן ומשפטן במיוחד לחברי הכנסת והם התלוננו שאיש לא מתדפק על דלתם.

זה נראה כך, אך בפועל אין דורשים. אם יהיה דרוש הדבר כמובן שבתקציב הכנסת

נוכל לשריין את התקציב לכך.

רענן כהן

אני מבקש להעיר הערה כללית, אני שמח מאד שמוסיפים לסיעודת תקציבים לצורך

שירותי מזכירות. הייתי מעדיף שהתקציב הזה יהיה מיועד ישיר להבר הכנסת, אפילו אם

היו מקימים פה פול של מזכירות שחבר הכסת ייעזר בהם ולא במסגרת הסיעה. מכיוון

שאינני חושב שזה שינה כהוא זה מבחינת הסיוע שחבר הכנסת מקבלת במסגרת הסיעה.

צי הנגבי

איזו סיעה?

רענן כהן

אני מדבר על חברי כנסת. חברי כנסת שיכולים לקבל שירות במזכירות הכללית של

הכנסת, ואני מציע להעביר את אותו תקציב לאותה מזכירות ולא יהיה תלוי בטובות של

סיעה זאת או אחרת.

היו"ר ח' קורפו

אני מוכן לקבל את הצעתו של רענן כהן, אבל זה חייב להיות 'הפה שאסר הוא הפה

שהתיר'. אלה שביקשו את התקציב יבקשו אותנו שניקח מהם חזרה את התקציב ונעביר אותו

לדרך הזאת. אם זה יהיה אקטואלי נצטרך לבקש תוספת.

רענן כהן

לי אישית אין בעיה.



היו"ר ח' קורפו
רבותי, נמשיך עתה בנושא האחרון שעל סדר היום
חוק יסוד: הכנסת (תיקון - הזמנת עדים) (הצעת חה"כ אורה נמיר)

(הכנה לקריאה ראשונה)

רשות הדיבור לחבר הכנסת שבח וייס. בבקשה.

שי ו י יס

אדוני היושב-ראש, לי יש רתיעה, אם להגדיר בעדינות, מכל הנסיון להפ/וך את

הפרלמנטריזם הישראלי למוקד של טריבונליות. זה במסגרת הרתיעה שלי מכל סוג של

פופוליזם. אינני . חושב שיצירת טריובלים מעין משפטיים יענו על כללי הצדק הטבעי.

אני למשל מעולם לא חשבתי שפקיד ציבורי הוא עבד נרצע שוועדת כנסת צריכה לרדות בו.

למרות שאני נחשב לנבחר והם נחשבים לממונים, כל אחד מאיתנו חייב לשמור על כבודו של

השני במסגרת כללי המשחק הקיימים היום אפשר למצות את הכל. לא צריך שום מכשיר

יעקביני נוסף. בתור מתנגד פתולוגי לכל וריאציה רובספירית אני אתנגד לכל נסיון

להכניס לכנסת הזאת כלים גיליוטיניים, בכל מקום. זהו.

ש' דורון

אם מדברים על שינוי מבנה הממשלה, על סמכויות הכנסת, בכל אופן יש קשר. לכן

בארצות הברית עדים מופיעים בשבועה. כאן ההפרדה היא שונה כי המבנה שונה, ואי אפשר

להוציא צימוקים מכל מיני משטרים ולהלביש את זה על משטר שלא בנוי לכך בכלל.

אני חושבת שאין טעם שאנחנו דנים במגזר אחד של שינויים שאיננו כולל שינויים

נוספים. צריך לראות את התמונה הכללית, ואני מבקש שנדחה את הדיון - - -

שי ו י יס

- עד שתקום ועדה נשיאותית. בורג וחגי מירום הציעו ועדה נשיאותית.

שי דורון

תקום ועדה, אנחנו נופיע ונאמר שזה חלק ממכלול.

אם אפשר, אדוני היושב-ראש, לדחות את המשך הישיבה.

היו"ר ח' קורפו

נשמע את חברת הכנסת נמיר שהציע את הצעת החוק. בבקשה.

אי נמיר

קודם כל, אני רוצה לברך אותך אדוני היושב-ראש על החלמתך, ואני שמחה להגיד לך

שאתה נראה טוב מתמיד.

היו"ר ח' קורפו

תודה.

א' נמיר

אני צריכה את זכרוני קצת לרענן. אנחנו קיימנו למעשר! דיון רק פעם אחת, ולמעשה

אמרתי באותו דיון שאני מוכנה ללכת לכל הצעה הכי פשרנית והכי קלה בנושא זה. אני

רואה בתיקון הזה יותר הרתעה מאשר שימוש משמעותי. אבל - ציינתי את זה גם בישיבה



הקודמת - המצב הגיע עד כדי כך שזה פשוט חרפה לכנסת לעתים מאד מזומנות. אנשים

מסרבים לבוא, אנשים מתנים תנאים כדי לבוא. לי, אני אומרת את זה כיושבת-ראש ועדה

ךותיקה כבר אחת עשרה שנים, לי אין שום תשובה לתופעה הזו.

אני לא מקבלת את עמדתו של שר המשפטים, אני לא מקבלת את עמדתם של אנשי המשפט

שכאן באים מטעמו, אני גם חושבת שהם מיצגים את הצד שהוא בדרך כלל הצד השני של

המתרס מבחינת עבודת הכנסת.

הגעתי למסקנה שאין מנוס מהתיקון הזה משום החולשה שלנו שהולכת וגדלה.

אז אני לא יודעת אם מישהו הכין איזו הצעה פשרנית, או מישהו נתן על זה את

הדעת, אם היועץ המשפטי של ועדת הכנסת, אם אתה אדוני היה לך זמן - אני מנייה שלא -

וכך אני רואה את הדברים. הייתי הרבה יותר שמחה לולא היה בזה צורך.

היו"ר ח' קורפו

אני רוצה להוסיף משפט אחד. יושב-ראש הכנסת כאשר צפה ועלתה בעיה של הופעתם של

שרים בוועדות הכנסת ביקש משלושה ראשי ועדות - אוריאל לין, מיכאל בר-זהר ואנכי -

לבדוק את הסוגייה הזאת, לנסות להגיע" לאיזו שהיא עמדה.

אני לא מכחיש שאני תמים דעים עם חבר הכנסת וייס. אני סבור שהמבנה שלנו הוא

שונה מאשר מבנה של משטר נשיאותי. אני יודע באיזו מידה מעוררת תגובה שלילית מעבר

שני של המתרס כאש ריושב-ראש ועדה מזמין אליו אנשי משרד ומזמין באותו מעמד את ועד

העובדים, ובאותו מעמד מזמין עוד איזה שהם נציגים של שכונות, והיא, הוועדה, מטיפה

מוסר לאנשי המשרדים במעמד כל הקבוצה הנכבדה הזאת. זה יפה? זה מביא אולי תועלת

ליושב-ראש בפורומים שלו בפני הנציגים שבאו לשם וזה איננו משרת את הענין.

אני אומר לכם את זה כמי שהיה בעבר השני של המתרס. אני נאבקתי, גם עם

יושבי-ראש ועדות גם עם יושב-ראש הכנסת, על הזכות של נציגי הממשלה להופיע, על פי

התקנון של הכנסת, כאשר נושא מועבר על ידי הכנסת לוועדה הוועדה צריכה לעסוק בזה,

ולא זאת אלא שהיא רשאית לבקש מן השר הממונה בתחום שהוא תחום טיפולה מידע

והסברים. השר ומי שהוסמך על ידו מופיע לוועדה, בסמכותו להופיע לבד, בלא מעמד של

אף אחד אחר, בדרך שהיא נראית לו, ולתת תשובות לוועדה לשאלותיה היא בנושא.

היום המצב הוא שהוועדות נוטלות לעצמן נושאים. עוד לפני שהועלה במליאת הכנסת

כבר מזמינה ועדה את שר המשטרה ואת המנכ"ל לדיון בנושא. ביום שני מוגשת הצעת

למליאת הכנסת, היא תידון ביום רביעי, אבל הוועדה כבר עוסקת בזה ביום שני בבוקר.

למה לה לחכות למליאת הכנסת? למה לחכות להעברת הנושא? אפשר כבר במוצאי שבת לאמר

בטלוויזיה 'הזמנתי את ראש העיר, הזמנתי את פלוני, קיימתי בדיקה וחקירה'. מי שמך?

מנין הסמכות לוועדה לערוך וקירה כזאת בנושא שלא הועבר אליה? היא יכולה להזמין את

המנכ"ל? לא, היא לא יכולה.

אני חושב שנצטרך לתת את הדעת לענין הזה כיצד לתת לוועדה יותר כלים,יותר

משאבים, אבל גם למצוא את הריסון וגם למצוא את שמירת כבודם של עובדי המדינה

שצריכים להופיע בפניה. זאת למעשה הנוסחה שנצטרך למצוא.

קונקרטית, אנחנו נקיים דיון. רשומים עוד כמה חברים שלא התבטאו בענין הזה,

ונמשיך בנושא הזה באחת הישיבות הקרובות.

אי נמיר

ברשותך, קודם כל אני מבקשת שאותה ועדה שנבחרה לנושא הזה תוזמן לישיבות ועדת

הכנסת שדנה בענין.

היו"ר חי קורפו

גם למסקנות...



א' נמיר

כפי שאתה זוכר אתה היית בדעת מיעוט מאד מאד בולטת במפגש שהיה של כל יושבי-ראש

הוועדות, כולל עמדתו של יושב-ראש הכנסת שהיתה חד-משמעית ונחרצת.

שנית, אני רוצה לאמר לך מנסיוני אדוני היושב-ראש, שוועדת העבודה בגלל האופי

שלה היא היום שלא לטעמי מעורבת יותר ויותר בסכסוכי עבודה בגלל הולשות של מערכות

אחרות, כולל לעתים ההסתדרות, סביב שולחנה נמצאו פתרונות לנושאים כמו שביתת האחיות

- פעמיים - שביתת עובדי מי נהל ומשק. אין שום טעם שוועדה תקיים, כאשר מועבר אליה

סכסוך - אני יודעת שהרבה פעמים נתבקשנו על ידי השרים לסייע - אין טעם שהיא ינשב רק

עם השר. אני אתן לך דוגמה מהתקופה האחרונה.

היו"ר ח' קורפו

מה, היא ועדה מפשרת?

אי נמיר

תסלח לי, זה תפקידה. ועדת העבודה עוסקת בעניני עבודה. מועברת אליה הצעה לסדר

היום מהכנסת, מה היא צריכה לעשות? לשמוע רק את השר שנוגע בדבר? אני חושבת שבגישה

שלך כפי שהתבטאה עכשיו אתה ביטאת עמדה של שר בממשלה ולא של כנסת.

לכן, אני לא מקבלת את הגישה ואת העמדה שלך. ואני בהחלט מבקשת ומציעה שהוועדה

הזאת שנבחרה על ידי יושב-ראש הכנסת תשתתף איתנו בדיונים. אני לא בעד שהכנסת תיקח

לעצמה סמכויות יתר. יותר מכך, אני בדאגה רבה, כחברה ותיקה בכנסת, רואה את אי

שמירת תקנון הכנסת והקפדה עליו. ואדוני היושב-ראש, זה קורה במליאה כל שבוע וכל

יום. פעם אי אפשר היה במליאה להעביר כל מיני נושאים או להשתתף עוד פעם בדיון או

לשאול שאלה נוספת - אני בכוונה מביאה דברים קטנים - היום הכל על גבול של הפקר.

אין יותר בכנסת שמירח על תקנון. אז יכול להיות שהענין מחייב בדיקת כל התקנון

כולו, אבל נשברו הרבה מאד כללי משרק. זה לא כמו שהיה פעם. פעם לא חרגו מהתקנון.

אני לא הייתי מעיזה להעלות לדיון בועודה נושא כשיש הצעה לסדר היום שנקבעה לדיון

ביום רביעי . לא היה נשמע כדבר הזה. היום כל אחד עושה מה שהוא רוצה.

א) אני בעד סדר. ב) אני בעד שנקיים את תקנון הכנסת. נקבע מה זה תקנון, מה

זה סמכויות ועדות. אני לא בעד שוועדות תיקחנה לעצמן סמכויות לא להן, אבל בשום

אופן לא אסכים שאנחנו נקצץ בסמכויות של ועדות הכנסת.

אני מציעה לדיונים הבאים נשתף בהם גם את הוועדה הזאת שנבחרה, וגם שבאחד

הדיונים, לשיקולך אם בהתחלה ואם בסוף, גם יושב-ראש הכנסת יהיה נוסח. מפני

שיושב-ראש הכנסת היה, נדמה לי, הקיצוני ביותר בנושא הזה בישיבה של יושבי-ראש

הו ועדות.

היו"ר ח' קורפו

טוב, נקבל את ההצעות שלך, ותודה רבה.

הישיבה נעולה.

* * *

(הישיבה ננעלה בשעה 11.30)

קוד המקור של הנתונים