ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 13/03/1990

בקשות להעברת הצעות חוק ונואים מוועדה לוועדה אחרת; הצעות הוועדה לקביעת מכסה להצעות אי-אימון לממשלה; שונות

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 105

מישיבת ועדת הכנסת

יום שלישי, ט"ז באדר התש"ן (13 במרץ 1990). שעה 00;10
נוכחים - חברי הוועדה
ח' קורפו - היו"ר

ר' איתן

פ' גולדשטי י ן

ש' דורון

צ' הנגבי

ש' ו י יס

ר י זאבי

ת' טובי

ג י כהן

אי לין

א' רובינשטיין

ר' ריבלין

חי רמון

י' שריד
מ"מ חברי הוועדה
ב' בן-אליעזר

מ' בר-זהר

אי דיין

חי מירום
מוזמנים
מזכיר הכנסת ש' יעקבסון

סגנית מזכיר הכנסת שי כרם

סגן מזכיר הכנסת די לב
הי ועץ המשפטי
צ' ענבר
המזכירה
א' בן-יוסף
הקצרנית
י י חובב
סדר היום
א. בקשות להעברת הצעות חוק ונושאים מוועדה לוועדה אחרת.

ב. הצעות הוועדה לקביעת מכסה להצעות אי אימון לממשלה.

ג. שו נות.



א. בקשות להעברת הצעות חוק ונואים מוועדה לוועדה אחרת

היו"ר ח' קורפו

רבותי , אני פותח את הישיבה. יש בפנינו בקשה מאת יושב-ראש ועדת החינוך להעביר

לוועדת החינוך והתרבות את הצעת חוק להסדר ההימורים בספורט, אשר הועברה על

ידי מליאת הכנסת לוועדת הכספים.

חי רמון

אני תומך בכך באופן נלהב.

הי ו "ר ח' קורפו

האם זה מתישב מבחינה תקנונית.

צ' ענבר

ספורט - nrנושא לוועדת החינוך.

היו "ר חי קורפו

מי בעד העברת הצעת החוק הנ"ל לוועדת החינוך והתרבות? מי נגד?

הצבעה

הבקשה נתקבלה

הי ו "ר ח' קורפו

הוחלט להמליץ בפני הכנסת להעביר את חוק ההימורים בספורט מוועדת הכספים לוועדת

החינוך והתרבות כמבוקש.

יש בפנינו בקשה מיושב-ראש ועדת הפנים להעביר הצעה לסדר היום בנושא טפול בחולי

חצבת בקרב הכושים העבריים אשר הועברה לוועדת הפנים על ידי המליאה. הוא סבור שנושא

בריאות צריך להיות נדון בוועדת העבודה והרווחה.

מי להצעה להמליץ בפני הכנסת להעביר את הנושא לוועדת העבודה והרווחה? מי נגד?

הצבעה

הבקשה נתקבלה

הי ו "ר חי קורפו

יומלץ בפני מליאת הכנסת להעביר את הנושא הנ"ל לוועדת העבודה והרווחה.



היו"ר חי קורפו

רבותי, הנושא הבא שעל סדר היום: הצעות הוועדה לקביעת מכסה להצעות אי-אימון

לממשלה.

ברצוני להוסיף, חברים - זה לא יחול השבוע, כמובן.

י' שריד

ברשות היושב-ראש, הצעה לסדר. כל אחד מאיתנו יש לו הערכה אבל מכיוון שאף אחד

לא יודע מי בעוד כמה ימים יצטרך להגיש הצעות אי אימון, וכל פני הכנסת יכולים

להשתנות, אני מציע להעביר את הנושא הזה לשבוע הבא.

ש' וייס

ברשותך, אני רוצה להוסיף פה משפט. לא היינו רוצים לעשות רושם שאנחנו עושים

את התיקונים האלה סמוך מאד לאירועים אלא כדבר יותר עקרוני. אז קרה המקרה שיש סדרת

אירועים, ואני מצטרף להצעה לדון בזה בעוד שבוע שבועיים.

היו"ר ח' קורפו

הנימוק שלך בעצם בעד לקיים דיון היום, ואתה מצטרף להצעה השנייה.

ג י כהן

אדוני היושב-ראש, גם אני מציעה לדחות אתד הדיון.

היו"ר חי קורפו

אולי מישהו יציע לקיים את הדיון?

י' שריד

יש לי תוספת להצעה שלי.

היו"ר חי קורפו

תקבל רשות דיבור, לרשומים. בבקשה, חבר הכנסת אוריאל לין.

אי לין

אני תומך בהצעתו של חבר-הכנסת שריד. הנימוקים שהוא אומר בגלל האווירה המיוחדת

השבוע אפשר לדחות את זה לשבוע הבא.

אבל הייתי מבקש להוסיף, אדוני היושב-ראש, שגם נושאים אחרים שאינם נושאים

דחופים מאד, כמו ערעורים על הצעות לסדר היום של חברי הכנסת גם אותם נדחה לשבוע

הבא. לפי דעתי, כדאי שנטען על פי אותו הגיון גם בנושאים אחרים גם בנושאים אחרים

לגבי כל החלטה שתתקבל השבוע, ובכך נמנע מלתת לכולם לחשוב שיש להחלטות משמעויות

פוליטיות וזה מה שעומד לנגד עינינו.

ר' זאבי

הנימוק שלא יודעים מי יהיה בשבוע הבא מגיש ההצעות כסיבה לדחייה - הוא בדיוק

מוביל למסקנה הפועה. מה חשוב מי יהיה בשבוע הבא? אם יש השקפה עקרונית כמה הצעות

אי אימון צריכות להיות נכונה גם כשאני בשלטון, גם כשאני באופוזיציה. אני למשל

יודע שגם בשבוע הבא אני אהיה באופוזיציה, אבל העמדה שלי לא תשתנה ואני מקווה שגם

לא תשתנה אצל אלה שעשויים לקפוץ משלטון לאופוזיציה ולהיפך. הגישה צריכה להיות



עקרונית, מצפונית, ציבורית, ולא קשורה במצב המיוחד שהם מצאים בו. הדעת איננה

מבינה כיצד השקפה עקרונית משתנית כאשר הפוזיציה שלך משתנית. אם זה נכון שצריך

להגביל את מספר הצעות האי אימון - זה נכון כשאני בשלטון, זה נכון גם כשאני

באופוזיציה. אם זה לא נכון - זה לא נכון בכל מצב.

צריך לדון על זה היום, להחליט על זה היום, וכל אחד יחשוב היטב איפה הוא יהיה

בשבוע הבא.

א' רובינשטיין

אני רוצה לאמר רק את עמדתי כדי שלא יהיה כל ספק. קודם כל, מה שקורה עם הצעות

האי אימון בכנסת הזאת - זה דורש תיקון. אני התנגדתי להגבלה לפי מספר חברי הסיעה,

אתמוך בהגבלה אחרת שתמנע את המצב הנוכחי.

עם זאת, אני חושב שבאמת צריך לדחות את הדיון, מכיוון שהדעת לא נתונה לזה

כרגע.

ח' רמון

- בשעה הרת עולם זו -

א' רובינשטיין

עמדתי זאת לא מותנית בשאלה מי בממשלה, מי באופוזיציה, והיכן אני. המצב הקיים

פוגע בראש ובראשונה באופוזיציה, לדעתי, ואכן יש כאן בעיה רצינית בתפקוד הכנסת.

י' שריד

יש פה ענין עקרוני, אבל יש פה גם ענין מעשי, בכל הכבוד. ההצעה להגבלה שכולנו

תומכים בה - יש הגבלה ויש הגבלה - נובעת בין השאר מהכרה בערך כוחנו. אני חושב

שבין השאר ההצעה הזו נבעה, ובצדק - למרות שכאילו הדברים מכוונים נגד עצמנו - נגד

תופעה שסיעות קטנות - מה לעשות - בעצם - אומר מילה חריפה שנשים אותה במרכאות -

"גונבות" את סדר היום. מה שאין כן כאשר הכנסת - אם זה יקרה, אני לכשעצמי חושב

שלא יקרה שום רבר - מצב של קואליציה דחוקה ואופוזיציה גדולה, אז אין ענין של

"גניבת" סדר היום, אלא אז העניו הופך לא רק לענין דקלרטיבי אלא גם לענין שיכול

לקבל ביטויים וממשויות פרלמטריות אמיתיות.

היו"ר ח' קורפו

ואם תהיינה שתי סיעות קטנות באופוזיציה?

י' שריד

אין דיון אופוזיציה של 58 לדין אופוזיציה של 20 כשהיא מחולקת לשישה או שמונה

חלקים. לכן, בנוסף לענין העקרוני יש פה גם צד מעשי - איך הכנסת הזאת פועלת. ובכל

הכבוד, אני חושב שלאופוזיציה של חמשים ושמונה יש זכויות שאולי לא שמורות

לאופוזיציה של שלושה-ארבעה, אחד או שניים..

לכן, בנוסף לצד העקרוני, שאני מסכים שגם הוא קיים, יש גם צד מעשי, וצריך

לראות את התמונה הפרלמנטרית. עובדה, אני רוצה לאמר לחבר הכנסת שהעלה את השאלה

הזו, עובדה שבמשך 42 שנה לא שינו את זה, לא רק מפני שלא רצו לשנות אלא בגלל זה

שהמצבים הפרלמנטריים לא חייבו את השינוי. איש גם לא היה מעלה על דעתו לשנות את זה

בגלל מה שהיה בכנסת. מכיוון שימיה של ממשלת הליכוד הלאומי התארכו והתופעה נמשכה

אז כאילו הוגדשה הסאה. אם יש מצב פרלמנטרי אחר זה סיפור לגמרי חדש, נראה בשבוע

הבא, מה בוער?



היו"ר ח' קורפו

אני חושב שלא היתה כל מניעה גם לקיים את הדיון ולקבל החלטה. תקנון הכנסת

פתוח, כמו ששינינו אותו למספר אנשים שדורשים הצבעה שמית, או מספר אנשים שדרושים

לאימון מושב מיוחד - משנים אותו בהתאם למבנה הכנסת באותה שעה. אין זה שום ריבותה,

לא היה צריך לשנות את החלטתנו העקרונית לקבוע איזה שהן מגבלות להצעות האי אימון.

זה עומד בפני עצמו.

אבל, אם החברים מבקשים לדחות את הדיון - אין מניעה, זה לא מדברים הלוחצים וזה

יכול לחקות לשבוע הבא.

בבקשה, חברת הכנסת גאולה כהן.

ג י כהן

יש לי הצעה לסדר.

היו"ר ח' קורפו

תקבלי רשות דיבור בסעיף "שונות".

***

בפנינו פנייה מאת נשיאות הכנסת לקבוע מסגרת לדיון בהצעות אי אימון שהגישו

סיעות ר"ץ, התחיה, מפ"ם, מולדת, שינוי, הרשימה המתקדמת לשלום וחד"ש:

א) סיעת ר"ץ בשל התהליך המדינה שעוקב.

ב) סיעות התחיה ומולדת בשל עמדת הממשלה כלפי תכתיבי בייקר.

ג) מפ"ם בשל אי תפקודה של הממשלה בתחום המדינה, כלכלי, חברתי, ובנושאי העלייה.

ד) סיעת שינוי העדר תשובה לשאלות בייקר המונע קידום משא ומתן.

ה) סיעת הרשימה המתקדמת לשלום בשל הקפאת התהליך המדיני .

ו) סיעת חד"ש בשל העדר החלטה שתקדם את ענין השלום.

ועדת הכנסת מתבקשת לקבוע מסגרת לדיון בהצעות אי אימון אלה.

ח' רמון

דיון סיעתי, שעתיים.

ש' דורון

כמה זה שעתי ים?

צ' ענבר

שעתיים זה שלש שעות ועשרים.

ש' דורון

כלומר, חמש שעות.

ר' זאבי

שעה אחת.



ר' איתן

חמש דקות, הודעות סיעות.

היו"ר חי קורפו

לפנינו שלש הצעות, אני מעמיד אותן להצבעה זו מול זו: דיון סיעתי של שעתיים,

דיון סיעתי של שעה אחת, והודעות סיעות של חמש דקות לסיעה.

הצבעה

ההצעה למסגרת של שעתיים דיון סיעתי - נתקבלה

***

הי ו"ר חי קורפו

במסגרת "שונות" - הצעה לסדר לחברת-הכנסת גאולה כהן.

ג י כהן

אני רוצה שוועדת הכנסת תביע דעתה על כך שהצעות האי אימון שהיו צריכות היום

להיות נדונות הועברו ליום חמישי.

שי דורון

זה לפי ההסכמה הקיימת.

ג' כהן

אני רוצה להבין אם זה לפי התקנון, כי זה תקדים מאד חמור.

היו"ר ח' קורפו

זה איננו תקדים, היו כאלו בעבר. בימיו של היושב-ראש סבידור חיכו לשובם של

חברי כנסת מחוץ לארץ.

ג י כהן

זה היה בהסכמה של המציעים.

היו"ר חי קורפו

את זה קובע יושב-ראש הכנסת.

ג י כהן

ארבעים ושמונה שעות זה המקסימום.

י' שריד

אני רוצה לאמר משהו שהוא אולי מעבר להיבט התקנוני משפטי, אחרכך אולי נשמע גם

את יודעי חוק ומשפט.

יש דברים שהשכל הישר איננו סובל. בתקנון כתוב: עשרים וארבע שעות. לימים, בזמן

שבכנסת היתה אופוזיציה גדולה וקואליציה לא כל כך גדולה, הגענו להסכמה - פה אחד,

אני לא זוכר שמישהו ערער על כך - שאין טעם לעשות מחטפים. זאת אומרת, או שיש לך

רוב או שאין לך רוב, ממשלה לא תיפול במארב פרלמנטרי, וזה גם לא יאה. ואז, מתוך



הסכמה כוללת, כאנשים סבירים, החלטנו שזה לא יהיה עשרים וארבע שעות אלא ארבעים

ושמונה שעות, וגם לפי מיטב זכרוני זה אפילו לא נכנס לתקנון אלא זו היונה ההלטה של

ועדת הכנסת שקיבלה תוקף. מאז נוהגים ארבעים ושמונה שעות.

התקנון אומר עשרים וארבע שעות. מה היה ההגיון מאחורי ארבעים ושמונה שעות?
ההגיון היה פשוט, כמו שאמרתי
כדי שלא יהיה מארב פרלמנטרי. אבל בשום מקרה זה לא

יכול להתישב עם רווח של שמונה ימים. הרי אמרו עשרים וארבע, אחר כך ארבעים ושמונה

שעות עד שמהטוסים יגיעו... בסדר. ההצעה שלנו הוגשה ביום רביעי, לא זוכר אפילו

באיזו שעה.

ש' יעקבסון

בשעה שלוש ורבע.

י' שריד

אני גם לא יודע מה קורה ביום רביעי בשעה שתים עשרה, איזה גונג מצלצל בשעה

הזו? אם רוצים להיתלות כדי באמת לעשות בזה שימוש פוליטי - זה עניו אחד. אבל

אם רוצים להישאר נאמנים למה שתקנון רוצה שהצעת האי אימון תעלה תיכף ומיד,

כלומר עשרים וארבע שעות, ואחר כך לפי הפשרה ארבעים ושמונה שעות, בסדר. אבל בין זה

לבין שמונה ימים זה באמת לעשות את הענין פלסתר.

היו"ר ח' קורפו

אני רוצה לשאול אותך - אולי אני טועה - האם לא היתה באמצע איזו תודעה שאתם

שוקלים לקחת את ההצעה בחזרה?

י' שריד

מה אכפת לך אם אני שוקל או לא? אלף, לא היתה שום הודעה כזאת. בית, מאי נפקא

מיניה, כל זמן שזה מונח אז הפז"ם עובד. אני בכל מקרה מגיש הצעת אי אימון ביום

חמישי, בין אם תהיה פשרה בין אם לא הנהיה. אם אין פשרה, אז אבדתי; אם יש פשרה -

אז ודאי וודאי. זאת אומרת, אני לא צריך לשקול את זה בכלל.

לכן אני אומר, פה נעשה, אני לא יודע אם בכוונה תחילה או לא, פה נעשה שימוש

שרירותי ביותר כאשר מדובר ברוח התקנון. רוח התקנון אומרת תיכף ומיד: לא שמונה

ימים. פעם אחרת, יהיה חג ויהיה ושבת, ואפשר למתוח את זה לחודשיים. אם אני רוצה

לדקדק, אז האם כתוב בתקנון שבפורים הכנסת לא מתכנסת, אני יכול לדרוש שהכנסת תתכנס

בפורים. הרי כל הענין הזה הוא ענין של שכל ישר.

שי ו י יס

אני רוצה לעסוק דווקה ביום הרביעי הפרובלמטי, משום שכאשר סיעה מגישת הצעת אי

אימון ביום שני בהתכנס הכנסת עד יום רביעי עוברות ארבעים ושמונה שעות, הכל

מסתדר, מתקיים גם עקרון הדחיפות, זה באותה חבילה של אותו שבוע. הבעיה היא באמת

המעברים משבוע לשבוע, ואני חושב שהכלל שנקבע בתקנון יש בו סתירה פנימית, משום שאז

אין בכלל טעם להגיש הצעות אי אימון בין יום רביעי ליום שני. אבל הרי יש סיבות

לפעמים כן להגיש, כי הצעת אי אימון איננה פונקציה של תקנון הכנסת אלא תקנון הכנסת

זהו פונקציה של הצורך הפוליטי הציבורי.

י' שריד

- שהוכר בתקנון.



ש' וייס

גם השעה 12:00 נראית לי פה מלאכותית, היא נראית לי סבירה בימים הרגילים של

השבוע - שני, שלישי - כי אנחנו פה, יש לני כבר סדר יום, וזה באורנה חבילה, באותם

השלושה ימים שהבית רוגש ומתקיימת בו ההתרחשות הפוליטית.

אני לא הייתי בשבוע שעבר, אבל התפלאתי שיש הצעות שמוגשות ביום רביעי

ו"מתגלגלות" ליום חמישי שלאחר מכן. כמובן שכל אחד יכול להבין שמאחורי הטענות

שלנו יש גם איזה שהם מניעים פוליטיים, זו לא בושה. אבל אני בכל זאת חושב שכל

הנושא הזה של הצעות אי אימון צריך לכלול בכללים הרבה יותר מדוקדקים כדי שימצמצמו

עד למינימום האפשרי את המניפולציה שלנו בענין. כלומר, כמעט לבטל את זה. זה תפקיד

הו ועדה.

י' שריד

עיקר שכחתי.

ש' וייס

עוד משפט אחד. חשבתי שאם ההצעות הוגשו ביום רביעי בכל שעה שהיא הן היו

צריכות להיות נדונות ביום שני או שלישי לכל היותר בכל מקרה.

ג י כהן

אני העליתי את הבקשה הזאת לא באופן אקדמי. אני בהחלט דורשת שהצעות האי אימון

יעלו היום.

הי ו "ר ח' קורפו

זה לא תפקידנו , זה תפקידה של הנשיאות.

ג י כהן

ו עדת הכ נסת היא ק ו בעת את התקנון.

הי ו "ר ח' קורפו

ועדת הכנסת לא קובעת את המועד.

ג י כהן

אני מבקשת שתפנה ליושב-ראש.

הי ו "ר ח' קורפו

את יכולה לפנות אליו, יש לך STANDINGבדיוק כמוני.

ג י כהן

לוועדת הכנסת יש STANDINGמבחינה תקנונית בכל הנושא של אי אימון. הנה למשל

קבלנו בהבנה את ארבעים ושמונה השעות וזה על פי החלטת ועדת הכנסת. נכון הוא שאם

ביום חמישי יש נושא שלדעת סיעה זאת או אחרת להגיש אי אימון, אני מבינה שאם ארבעים

ושמונה שעות מסתיימות ביום ראשון אז לא מכנסים במיוחד את הכנסת, אבל אז אפשר לדון

ביום שני . זה לא נכון לחשב את השעות רק מיום שני בשעה שתים עשרה.



אני מבקשת היום לדון בהצעות האי אימון.

י' שריד

שכחתי אינפורמציה למסור לכם. עכשיו אספר לכם על כל הנבזויות שלנו וכל מה

שהיה לנו בראש, ותיכף תראו שאני לא חושד בכשרים. אנחנו הגשנו את ההצעה באותה שעה

שאי נני ז וכר מהי - -

ש' יעקבסון

עם סיום ישיבת הכנסת.

י' שריד

ואגיד ביוק למה. כי פה אנחנו נלכדים פעמיים, סיעת שינוי בשבוע שעבר הגישה

הצעת אי אימון. סיעת שינוי היתה בטוחה, גם נאמר לה וגם על פי ההגיון, שזה ידון

ביום שלישי. פתע פתאום היא הופתעה שהצעת האי אימון שלה עולה ביום רביעי.

עכשיו אני זוכר מה היה הרציונל - עבר שבוע, הרבה דברים עברו מאז - אנחנו

פחדנו שאם כל זמן שהצעות אי אימון נדונות בכנסת יעשו לנו תרגיל, ומכיוון שהנוהג

שאם כבר יש הצעת אי אימון אחת אז אין מניעה להעלות מיד את ההצעה השנייה, ואין

צורך לא בעשרים וארבע שעות, לא בארבעים ושמונה שעות, לא בשעה ולא בחצי שעה. יכול

היה היושב-ראש לעשות, או בתום לב או כתרגיל, והיה אומר לי: יש הצעות אי אימון, יש

כבר הצעה אחת בנושא הזה - יכול היה להיות גם בנושא אחר - ולכן אמרנו לעצמנו שיעשו

לנו תרגיל, ישימו את זה ביום רביעי, ואני לא מעונין ביום רביעי, אני מעונין בשבוע

הבא, ולכן אמרנו שנגיש את זה רק כאשר אי אפשר יחיה לצרף אותי.

לכן, מגישי הצעות האי אימון נתונים לתרגילים כפולים ומכופלים.

היו"ר ח' קורפו

גם המגישים עושים תרגיל.

י' שריד

סלח לי, זו זכותי האלמנטרית, אני לא צריך לעשות שום תרגילים, אני רק מתגונן

מפני תרגילים. אני רוצה להגיש הצעת אי אימון ולקבוע על ידי הגשתי את היום שבו היא

תוגש, על פי התקנון. אבל אם אומרים לי 'אתה תצטרף', ואני לא רוצה.להצטרף, אין לי

ברירה כופין עלי הר כגיגית ולכן הייתי נאלץ לנקוט באיזה שהם אמצעי מניעה כדי שלא

ישימו אותי ביום רביעי. אז נלכדתי בין שני דברים - אני לא יכול להגיש את זה עד

שעה שתים-ערה, כי אז תעלו אותי לסדר היום. אחרי שתים-עשרה אתם אומרים שאני לא

יכול להגיש כי אז אני צריך לחכות שמונת ימים, וזה בכלל בלתי מתקבל על הדעת, כי על

פי התקנון אני צריך לחכות עשרים וארבע שעות ועל פי הסכם ג'נטלמני ארבעים ושמונה

שעות. אז אוי לי מיוצרי ואולי לי מיצרי

עכשיו זה כבר לא כל כך משנה לי שזה יועלה ביום חמישי, כי אם יש רוב ביום

שלישי יהיה רוב גם ביום חמישי, ואם לא יהיה אז לא יהיה גם ביום חמישי. כל הענין

לא מענין אותי, ואני לא הולך לבג"ץ, ואני לא מאמין בחטיפות מן הסוג הזה.

הענין העקרוני צריך להתלבן.

שי דורון

אדוני היושב-ראש, אני אעמוד בקצרה על שתי נקודות. הראשונה, יש שני סוגי אי

אימון בכנסת. אחד במקום הצעה דחופה לסדר שלא הוכרה, ואז משתמשים במכשיר של אי

אימון, ואז זה באמת לא משנה מתי זה יועלה. ישנו המקרה השני, לנסות להפיל את



הממשלה. ואז אני שוב לא מבינה - אם יש רוב בכנסת שרוצה להחליף את הממשלה אני לא

רואה שוני בין יום שלישי ליום חמישי.

ג י כהן

המון דברים יכולים להשתנות.

ש' דורון

אם כך, אז זה מחטף. אני נגד מחטף.

אני הייתי נוכחת בלידתו של ההסכם הג'נטלמני שבמקום עשרים וארבע שעות ככתוב

בתקנון יהיה ארבעים ושמונה שעות, זה על דעתו של מי שדי מתמצא בתקנון והיה פעיל

בוועדה - חבר הכנסת שחל, השר שחל דהיום. זה היה משום שמי שכתב את התקנון במקור

היתה קואליציה כל כך גדולה, תמיד היה רוב ולא היינה בעיה. ב-1977. כאשר ראו שיש

קואליציה צרה ואופיזציה גדולה מאד והיה לנו כאן לממשלת הליכוד רוב בוועדת הכנסת

לשנות לארבעים שמונה שעות - אמר אז מי שיה אז חבר הכנסת שחל שאין צורך לשנות את

התקנון, וכי רצוי עד כמה שאפשר שנמעט לשנות התקנון, שיהיה הסכם גינטלמני שלא

יופר, ולזכותו ייאמר כי לא הופר אף פעם והיו בכנסת העשירית הרבה מאד הצעות אי

אימון, מעולם לה היתה פנייח - מעולם, גאולה - שאנחנו נפעל שלא לפי ההסכם אלא לפי

התקנון היבש.

א' רובינשטיין

זה לא סתם הסכם, זו החלטה של ועדת הכנסת.

ש י י עקבסון

הסכמה של הסיעות בוועדת הכנסת.

היו"ר ח' קורפו

זו הסכמה של הסיעות, זו לא החלטה מפני שזה לא בסמכותה של הוועדה. הוועדה

יכולה לשנות תקנו ן.

שי דורון

היינה הסכמה בין הסיעות שכובדה, כשם שמכובד עד היום שבפורים ובחול המועד פסח

או בימי ראשון או שישי לא מכנסים את הכנסת.

לכן אני אומרת, אם יש רוב להדיח את הממשלה יהיה רוב גם ביום חמישי, או שמע

אנשים עד כדי כך לא רציניים.

ג י כהו

דברים משתנים.

אי רובי נשטיין

יש תנודות.

שי דורון

אם כך הייתי מציעה צינון של שבעים ושתיים שעות, אם זה כל כך נתון לתנודח.

אני אומרת, ננהג כמו באנגליה, נכבד גם את המסורת ולא רק את האות היבשה. אגב,

משפטנים דגולים ששאלתי לדעתם אומרים שלאור כיבוד ההסכם של ארבעים ושמונה שעות בין

הסיעות לאורך השנים הענין לא יעמוד בבג"צ.



א' רובינשטיין

באופן מעשי, אני מציע שנחבר את הנושא הזה לדיון על מכסות הצעות האי אימון.

היו"ר חי קוויפו

הוא שרציתי להציע. ניתן על כך את דעתנו, על אף המלצתו של השר שחל לא לעגן את

זה בתחנון אני בעד לעגן את זה בתקנון, וכאשר נעסוק בסוגייה של הצעות האי אימון

נעגון גם את הענין זה.

בענין הזה אנחנו יכולים לעשות שני דברים. אנחנו מקבלים מכתב מיושב-ראש הכנסת

- ואנחנו יכולים לקבל את זה או לא לקבל. אם רוצים לתקן את מכתבו עלינו להשיב

אותו אליו ולבקש שישלח לנו מכתב מתוקן. הם קבעו את המועדים, ואנחנו נתבקשו

לקבוע מסגרת לדיון , וזאת עשי נו .

לבקשתה של חברת הכנסת גאולה כהן, בבקשה היועץ המשפטי.

צ' ענבר

אני כמובן התייחס רק לצד המשפטי של השאלה. סעיף 36(א} לתקנון אומר:"כל סיעה

רשאית להציע לסדר היום זזכיף של הבעת אי אימון לממשלה; סעיף זה יידון בישיבה

הרגילה הקרובה שלא באותו יום שהוצעהיי. המלים ברורות. כלומר, אי אפשר לקבוע ישיבה

מיוחדת - כפי שהציע למשל חבר הכנסת שריד - אלא מדובר על ישיבה רגילה.

ש י י עקבסו ן

גם אי אפשר להגיש הצעת אי אימון שלא ביום הכנסת.

ג י כהן

איפה זה כתוב?

ש' יעקבסון

בתקנון. כתוב שהיא לא תידון באותו יום, כלומר ביום שיש ישיבה.

צ' ענבר

- שלא באותו יום שהיא הוצעה.

ש י י עקבסון

ביום שהיא הוצעה היא לא תידון, אבל היא תוצעה באותו יום שבו מתקיימת ישיבת

הכנסת.

ג י כהן

ואם אני מגישה הצעה ביום חמישי?

צ' ענבר

אני נותן עכשיו את הפרשנות שלי. זה מה שאומר התקנון: ייכל סיעה רשאית להציע

לסדר היום סעיף של הבעת אי אימון לממשלה. סעיף זה יידון בישיבה הרגילה הקרובה שלא

באותו יום שהוצעה." כלומר, באותו שבו מגישים הצעה לסדר היום, כל יום שמותר להגיש

הצעה לסדר היום, כל יום שבו מקבלים הצעה לסדר היום שבו מתכנסת הכנסת זה היום

שאליו מתכוון הסעיף.



ג' כהן

זה חייב להיות יום כנסת.

צי ענבר

אם הצעה לסדר היום מגישים ביום כנסת אז זה צריך להיות יום כנסת.

ג י כהן

זאת אומרת, זה לא נחשב אם אני מגישה הצעת אי אימון ביום חמישי.

הי ו"ר חי חורפו

צבי אומר שאפשר להגיש בכל יום הצעת אי אימון, אם הוגשה הצעת אי אימון ביום של

כנסת היא לא תידון באותו יום אלא ביום שלמחרת. כך כתוב בתקנון.

צ' ענבר

לוועדת הכנסת אין סמכות לקבוע הוראת קבע של ארבעים ושמונה שעות, זאת אומרת

לעוד יומיים, ולכן זה היה הסכם ג'נטלמני בלבד, שקויים.

יחד עם זאת, לוועדת הכנסת יש כן סמכות לגבי מקרה חד פעמי שמובא בפניה. כלומר,

יושב-ראש הכנסת יכול לפנות לוועדת הכנסת ולבקש שהצעות שהוגשו למשל בפעם הזאת

תידונה ביום חמישי, ויש לו ועדת הכנסת סמכות לקבוע אכן שזה יהיה לא בישיבת הרגילה

הקרובה.

ג י כהן

זה מה שביקשתי .

ש' יעקבסון

פרשת נגד הי ומי ים?

צ' ענבר

אני אומר שיומיים זה על פי הסכם גינטלמני, לא על פי החלטה. זה לא בסמכות

ה ו ו עדה. הסכם ג י נטלמ נ י - -

הי ו "ר ח' קורפו

- צריך להתיר באופן ג'נטלמני.

צ' ענבר

הסכם גינטלמני לא יכול לשנות תקנון. כשכל הצדדים מסכימים - אז מסכימים, אף

אחד לא מערער על קביעה של ארבעים ושמונה שעות כי כולם מסכימים. אם בא מישהו

ומערער ועומד על זכותו התקנונית - זכותה של כל סיעה לדרוש שיפעל.ו על פי התקנון.

היו "ר חי קורפו

שני דברים שונים. לבקש מוועדת הכנסת שיושב-ראש יפעל על פי התקנון - זה

היא יכולה. יכולה לקבל החלטה ולהסב את תשומת לבו של היושב-ראש מה אומר התקנון

ולבקש ממנו לתקן את החלטתו. אבל היא לא יכולה לתקן את המועד שהיושב-ראש ביקש.



צ' ענבר

לא, את זה לא.

היו"ר חי קורפו

הוועדה יכולה להסב את תשומת לבו של היושב-ראש שהחלטה שלו איננה לפי התקנון.

לדעתי, גם הנוהל בכנסת מחייב, גם נוהל זה משהו. גם דחייה של ארבעים ושמונה

שעות, והיתה גם דחייה של שבוע, ונוהגים על פי זה מאז הכנסת ה-10. גם באותו מקרה

בימי סבידור זה עבר את המועד, בהסכמה.

ג י כהן

אדוני היושב-ראש, מה שאמר היועץ המשפטי, הוא דבר ברור. היום מותר ליושב-ראש

הכנסת לבקש דחייה, אבל ועדת הכנסת צריכה לאשר את זה.

היו"ר חי קורפו

הוא לא צריך לבקש. על סמך הנוהל שקיים יושב-ראש הכנסת יכול לקבוע. ועדת

הכנסת לא צריכה לאשר את זה. הוועדה יכולה להסב תשומת לבו שזה לא לפי התקנון .

צ' ענבר

יש הוראה בתקנון, וישנו נוהל מסויים שכולם מסכימים ויושב-ראש הכנסת פועל על

פיו מתוך הנחה שכולם מסכימים. כאשר איזו שהיא סיעה לא מסכימה היא יכולה לפנות

ליושב-ראש ולעמוד על כך שתקויים הוראת התקנון, ואז היושב-ראש צריך באמת לקבל את

אישור ועדת הכנסת.

ג' כהן

זאת אומרת, אז היושב-ראש חייב לקבל את אישור ועדת הכנסת.

צ' ענבר

ודאי.

היו"ר ח' קורפו

הוא לא צריך לקבל שום דבר.

אם יושב-ראש הכנסת יקבל את בקשתך הוא יפנה לוועדת הכנסת בתאריכים מתוקנים,

וועדת הכנסת מאשרת את מסגרת הזמן על פי פנייתו.

ג י כהן

אם יש מערער אחד, הוא פונה ליושב-ראש, ואז ועדת הכנסת צריכה להתכנס כבר היום

ו לקבל החלטה.

ש י י עקבסון

אני רוצה לחלוק על כל הפירוש הזה. היום זה לא יכול להיות בשום מקרה, בשום

פנים ובשום אופן. מפני שנוכח הההלטה שההצעה הוגשה אחרי השעה שתים-עשרה, כאילו לא

הוגשה בו ביום, אז כל הצעות האי אימון הוגשו היום. לפני שהיתה הסכמה על ארבעים

ושמונה שעות, יומיים, מאז ומעולם כל הצעת אי אימון שהוגשה ביום רביעי אחה"צ לא

נדונה ביום שני אלא ביום שלישי, מעולם לא. מכיוון שלא התחשבו בימים שאינם ימי
כנסת. נאמר בתקנון מפורשות
לא תידון באותו יום. מה פירוש "לא תידון באותו יום"?



כשאין ישיבת כנסת לא צריך לציין "באותו יום", אלא כשיש ישיבת כנסת. פירשו שהצעת

אי אימון תקפה רק ביום ישיבת כנסת. כל מה שמגישים לפניה - אינו קיים. אם יש מי

שמגיש ביום רביעי, הוא רוצה לזכות בכותרת בעתון.

ג' כהן

מה שאני מקבלת בדבריך זה דבר אחד שנכון שעד היום כך נהגנו ולא ערערנו על

העובדה שלהגיש באותו יום אפשר בכל יום שאפשר להגיש הצעות לסדר, זה ימי ישיבת

כנסת. נכון שזה היה נהוג עד היום. אבל בתקנון יש פרשנות אהרת. אני יכולה להגיש

הצעה לסדר יום ביום חמישי, שישי וראשון.

ש' יעקבסון

להגיש - כן. היא תקפה כאילו הוגשה ביום שני .

דבר שני, הנוהל הוא באמת יומיים, אבל היו שניים שלושה מקרים שהיושב-ראש ביקש

להגיש הצעות למהרת היום.

תי טובי

ימים שאיו כנסת לא נחשבים.

היו"ר ח' קורפו

הנה, אומר הבר-הכנסת הוותיק ביותר במדינת ישראל.

ג' כהן

כתוב: לא תידון באותו יום.

ש' יעקבסון

אם זה ביום ראשון לא צריך היה לכתוב את זה.

היו"ר ח' קורפו

תודה רבה. הישיבה נעולה.

קוד המקור של הנתונים