ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 28/11/1989

חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם (תיקון מס' 7), התש"ן-1989

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב ראשון



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 74

מישיבת ועדת הכנסת

יום שלישי, לי בחשוון התש"ן - 28.11.89 - שעה 09.00
נכחו - חברי הוועדה
היו"ר ח' קורפו

_ גי גדות

פי גולדשטיין

מי גולדמן

פי גרופר

שי דורון

צ' הנגבי

גי כהן

שי וייס

רענן כהן

יצחק לוי

אי לין

עי לנדאו

אי פורז

ח' פורת

מי פרוש

י' צבן

יי צידון

ר' ריבלין

ח' רמון

י' שפרינצק

יי שריד
מוזמנים
מזכיר הכנסת שי יעקבסון

סגנית מ-זכיר הכנסת שי כרם

סגן מזכיר הכנסת די לב

ש' גוברמן - משנה ליועץ המשפטי לממשלה (חקיקה)
היועץ המשפטי
צי ענבר
מזכירת הוועדה
אי בן-יוסף
הקצרנית
י' חובב
סדר היום
א. ערעורים על החטת יו"ר הכנסת והסגנים

שלא לאשר דחיפות הצעות לסדר היום.

ב. חוק חסינות חברי-הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם

(תיקון מס' 7), התש"ן-1989. (הכנסה לקריאה שנייה

וקריאה שלישית)

ג. שונות.



היו"ר חי קורפו

אני מתכבד לפתוח את הישיבה. בראשיתה אני רוצה לבקש את אישור הוועדה לצרף

להצעות האי-אימון המוגשות גם את הצעת האי אימון של סיעת אגודת ישראל. הם הגישו את

הצעתם אתמול אחרי ישיבת הוועדה ואני מציע לכלול אותה בסדר היום ובאותה מסגרת שקבעו

להצעות האי אימון שאישרנו.

שי וייס

מה הסיבה להגשת הצעת האי אימון שלהם?

היו"ר חי קורפו

הסיבה איננו יודעים, העילה היא - חוק זכויות האדם.

כל הצעות האי אימון יידונו בדיון משולב, דיון סיעתי.

י י שריד

אני רוצה להסתייג מזה ולהצביע על הסתייגותי. בדרך כלל הנוהג הוא שמשלבים

הצעות אי אימון. במקרה המיוחד הזה אני מציע להפריד בגלל אופיין של שני הנושאים
שמועלים על סדר היום
א) אין כל קשר ביניהן, אפילו לא בעקיפין; ב) הייתי אומר כי

שני הנושאים הם נושאים ראויים לשמם.

היו"ר חי קורפו

חה"כ שריד, היו דברים מעולם. זה רק ענין של טכניקה. כך נהגו תמיד - דיון

משולב בארבעה נושאים שונים מקצה לקצה, כל אחד מדבר על מה שהוא רוצה.

י' שריד

אני מבקש להשמיע את הנימוקים שלי, ולאחר מכן להצביע בעדן.

אני הושב שזאת תהיה טעות ציבורית לערבב עצב בעצב - בבחינת לא מערבבים שמחה

בשמחה - כי נושא העוני ראוי שיהיה נדון בנפרד, ואני חושב שתהיה עלינו התקפה

ציבורית מוצדקת כאשר את ענין העוני נשרבב בענין זכויות האזרח ולהיפך.

לכן, במקרה המיוחד הזה, מנקודת ראות של האינטרס של הכנסת והדרך שבה היא

צריכה לטפל בנושאים, אני הפעם להפריד.

שי דורון

אדוני היושב-ראש, אפשר לשאול את מזכיר הכנסת אם היו תקדימים באלה של שילוב

הצעות בנושאים שוניםץ

ש' יעקבסון

בוודאי.

י' שריד

היו תקדימים גם לשכל הישר.



אני מבקש להיענות לבקשה הזאת לא מהנימוקים של חבר הכנסת שריד, אלא מן הטעם

שאנחנו איננו יכולים לעמוד בגזירה שאדם אחד שידבר בכל הנושאים.

היו"ר חי קורפו

מה זה קשור?

ח' רמון

כי אנחנו סיעה גדולה. אני הצעתי לקיים דיון ארוך, אתה אדוני היושב-ראש

התנגדת לכך.

שי וייס

כבר הוחלט לקיים דיון במסגרת של הודעת סיעות?

היו"ר חי קורפו

כן, ההצעה לקיים דיון סיעתי התקבלה כבר, אי אפשר לחזור כל פעם חזרה. אם

זה נושא שאיננו תופס את עשרת הסיעות לא יתייחסו אליו. לא הנואמים הם שצריכים

להתייחס, אלא הסיעות.

י' שריד

זה תופס גם תופס.

הי וייר חי קורפו

רבותי, יש הצעה לנהוג כפי שאנחנו נוהגים תמיד - לשלב את הדיון, וכל סיעה

כאשר תהפוץ תתבטא, מותר לדבר בשני נושאים גם בהצעת אי אמון. הצעה שניה - להפריד.

הצבעה

ההצעה לקיים דיון משולב הצעות האי-אימון - נתקבלה

ערעורים על החלטת יו"ר הכנסת והסגנים

שלא לאשר דחיפות הצעות לסדר היום

הי וייר חי קורפו

הנושא הראשון שעל סדר היום הוא כמובן ערעורים על החלטת הנשיאות בדבר אי

אישור דחיפותן של הצעות. אולם לפני כן, בידי פנייה מאת יושב-ראש הכנסת, וזה
לשונה
יילכבוד י ושב-ראש ועדת הכנסת, חהי'כ חיים קורפו, מכובדי.

בא אני לעורר שימת לבה של ועדת הכנסת לתופעה תמוהה החוזרת ונשנית לעתים

מזומנות. ועדת הכנסת קבעה לדיון בכנסת מיכסה שבועית בת עשר הצעות לסדר היום

ויושב-ראש הכנסת והסגנים רשאים לאשר חמש הצעות דחופות שנוספות לסדר היום בשבוע.

ועדת הכנסת קובעת לעתים קרובות דחיפותן של הצעות לסדר היום שלא אושרה דחיפותן בידי

יושב-ראש הכנסת והסגנים. נראה לי שלנגד עיניהם של חברי ועדת הכנסת בבואם לדון

בערעור של חברי הכנסת על החלטת יושב-ראש הכנסת והסגנים צריכות להיות המיכסות הללו

כדי לא לגרום הארכת ישיבות הכנסת עד שעת ערב מאוחרת בימי רביעי. אף ללא תוספת



הצעות דחופות בשל קביעת ועדת הכנסת גדוש סדר היום של הכנסת בימי רביעי יתר על

המידה.

הרשה נא לי להוסיף מענין לענין באותו ענין, קלף נקוט בידי סגני יושב-ראש

הכנסת בישיבות יושב-ראש הכנסת והסגנים שאינם מדברים בעד הצעות לסדר היום שהגישו הם

עצמם. שמא יאמצו כלל זה גם חברי ועדת הבנסת לגבי הצעות לסדר היום שהם מציעים."

תרשו לי רק הערה על הפיסקה הסופית במכתבו של היושב-ראש שהיא לא מן הענין, כי

בנשיאות אף אחד לא מדבר, ואם סגן ינצל את זכותו וידבר זו תהיה זכות יתר. בערעורים

על החלטת הנשיאות רשאי המערער להופיע בפני הוועדה.

חי רמון

באופן מפתיע אני יכול לבדוק את יהס האישורים לסגנים בהסטוריה של חברי הכנסת

לעומת חברי כנסת מן השורה, והתוצאה תהיה מפתיעה...

היו"ר חי קורפו

אנא לתשומת לבכם מכתבו של יושב-ראש הכנסת.

ובכן, רבותי, לפנינו שלושה ערעורים על החלטת הנשיאות. על פי בקשתו נדון

תחילה בערעורו של חבר הכנסת חיים רמון על אי הכרה בדחיפות הצעתו לסדר היום בנושא:

איגרת ערפאת לנשיא ארה"ב ותשובת אש"פ לנקודות בייקר.

בבקשה, אדוני סגן יושב-ראש הכנסת, מה הנימוקים.

שי וייס

הנשיאות היתה סבורה שבגלל העובדה שהנושא הזה - אגב, גם הנושא שאחריו - הם

נושאים בולטים קבועים. ומכיוון שהשבוע כמעט כולו מוקדש לשאלת העוני והצעות האי

אימון שמוגשת מחר והדיון יימשך עד שעות הערב, אין ממילא טעם לדחוק לשעת ערב מאוחרת

נושאים כל כך חשובים שמחייבים טפול הרבה יותר רציני. לכן אנחנו חושבים ששבוע לאחר

מכן אולי תחיה לנו אפשרות לכלול את זה בסדר היום.

אני רוצה להוסיף באופן אישי שלא על דעת הנשיאות, שכמובן היתה לנו ציפייה

שיהיה דיון מדיני כולל השבוע, אבל הוא לא יתקיים.

פי גולדשטיין

אין צורך, הכל בסדר, כבר תקפתם את ראש הממשלה...

ח' רמון

העובדה שראש הממשלה לא בא לכנסת, לפני נסיעתו, אחרי נסיעתו, אין דרך אחרת

לקיים דיון מדיני אלא באמצעות הצעה דחופה לסדר היום על ההתפתחויות שארעו בשבוע

שחלף. גם לגבי הנימוקים של הנישאות שזה דחוף אבל יש להם נימוקים שלא מן הענין

לדחותו. אני מבקש לקבל את הערעור.

היו"ר ח' קורפו

תרשו לי להוסיף שחברי ועדת החוץ והבטחון משוכנעים שגם כאשר תהיה התייחסות

לנושא במליאת הכנסת - לא יחודש דבר.



ח' רמון

גם בנושא העוני לא יחודש דבר ומתקיים דיון.

שי וייס

יש הצעה רגילה מאד קונקרטית של חבר הכנסת עוזי ברעם בנושא היחסים בינינו

לבין העם הפלשתיני, שמשיקה לנושא הזה.

היו"ר חי קורפו

הצבעה

הערעור של חבר הכנסת חיים רמון - לא נתקבל

היו"ר חי קורפו

לפנינו ערעורו של חבר הכנסת חנן פורת על אי הכרה בדחיפות הצעתו לסדר היום
בנושא
היערכות משרד השיכון לקליטת העלייה

הצפויה בע"ה מרוסיה ומשאר התפוצות.

אדוני, סגן יושב-ראש הכנסת.

שי וייס

הנושא הזה החיוני והמרכזי והחשוב של העלייה הקיימת והצפויה עולה כאן בכל

שבוע, ויש כוונה בעוד שבועיים לקיים דיון בו. זה דיון שהיה צריך להתקיים לפני

שבוע, ואני רוצה לאמר שהכנסת כל העת עוסקת בנושא הזה. זה נושא שהוא אחד הדוגמאות

הבולטות של נושא חשוב מאד אבל אין בו את אלמנט הדחיפות על פי תקנון הכנסת. הוא עד

כדי כך חשוב שהנשיאות היתה סבורה שמן הראוי שחבר כנסת שמתענין בנושא יקדיש לזה

הצעה רגילה מהסטוק שלו.

ח' פורת

ראשית, העלייה אינה רק צפויה אלא היא כבר מתרחשת והולכת בקצב גדל והולך.

שנית, אני כבר למעלה מחודש מגיש כל העת בקשות דחופות בענין זה, ולא נענה. שלישית,

ההצעה כפי שמוצעת אמורה להיות בעוד שלושה שבועות ומעלה, בינתיים יש שאלות אקוטיות

שאינן סובלות דיחוי, כולל השאלה של היערכות משרד השיכון לגבי נושא של בנייה שעומד

כעת על הפרק, ונעצרת כפי שאני יודע מקרוב בגלל העדר תקציבים ובגלל העדר התייחסות;

כולל נושא של משכנתאות שעולים אינם יכולים לחתום עליהם בגלל הסדרים מעוותים,

והדברים האלה נוגעים לעניינים של יום-יום. אני מוצף בקשות ופניות.

אני חושב שמן הראוי לא לדחות את הדיון בנושא עוד בחודש, לפחות את הקטע הזה

מתוך המכלול שהוא באמת אקוטי צריך לקיים מיד.

היו"ר חי קורפו

מי לקבלת הערעור? מי נגד?

הצבעה

הערעור של חה"כ חנן פורת - לא נתקבל



היו"ר חי קורפו

יש לפנינו ערעור של חבר הכנסת עוזי לנדאו על אי הכמה בדחיפות הצעתו בנושא:

המתיחות בלבנון- ורצח הנשיא.

אתה מתכוון לרצח הנשיאים?

עי לנדאו

התכוונתי לרצח נשיאה. רצח הנשיאים - על כגון זה כבר נאמר: "אל תבכו למת

ואל תנודו לו, בכו- בכה להולך".

י' שריד

אבל פגה זה עניננו?

קריאה

הוא צודק, מה זה עניננו מה קורה בלבנון,כל כך רחוק מאיתנו, מעבר לסמבטיון...

שי וייס

הנימוק לאי הכרת הנשיאות בדחיפות הנושא הזה דומה מאד לנימוק שהשמעתי בקשר

להצעתו הדחופה של חה"כ חיים רמון, יש פה אותה הדחיפות ממש, יש פה גם חשיבות

מתמשכת. בקיצור, ראה תשובתי על ההצעה הקודמת.

כמו כן, ברצוני לאמר באופן כללי לחברי הוועדה, שברגע שיש כל כך הרבה הצעות

אי אימון בימי רביעי, צריכות הסיעות לנהוג בסבלנות כלפי הנשיאות ולהבין שהיא לא

יכולה להמציא זמן, אלא אם כן תבוא החלטה שתפתור את הבעיה הקשה של האקונומיה של

הזמן.

עי לנדאו

רציתי לאמר משהו בקשר לאקונומיה של הזמן, אבל הזמן לא יספיק,

לגופו של ענין, אני מבקש לשנות ל"רצח נשיאה" במקום "רצח הנשיא". והנושא שאני
מבקש מהוועדה לאשר דחיפותו יהיה
"המתיחות בלבנון ורצח נשיאה". הנקודה היא שאת

הנושא הזה לא העלו בכנסת, אני חושב שהוא באמת דחוף ומן הראוי לדון בו, ולכן העליתי

אותו.

היו"ר ח' קורפו

מי לקבלת הערעור? מי נגד?

הצבעה

הערעור של חהייכ עוזי לנדאו - נתקבל

הי וייר הי קורפו

יש ארבע הצעות באותו נושא.



לפנינו ערעור נוסף שהגיע עכשיו לידי, ערעורו של חה"כ אברהם פורז על אי הכרה
בדחיפות הצעתו בנושא
קליטת שידורי הערוץ השני בצפון הארץ.

אדוני, סגן יושב-ראש הכנסת.

שי וייס

מכיוון שבשבוע הבא יהיה דיון מרוכז על הגליל, ופה מדובר על ענין ספציפי

איזורי גלילי, לכן אנחנו היינו סבורים שכדאי להמתין בהנחה שסיעת שינוי תקצה את

רשות הדיבור לחבר הכנסת פורז והוא יעלה את הנושא.

היו"ר חי קורפו

זה הנימוק של הנשיאות ?

חבר הכנסת פורז, בבקשה,

אי פורז

אדוני היושב-ראש, מאחר ואני עסקתי באופן אישי בענין הזה בשעתו, אני אומר שזה

אולי אחד המקרים הבודדים שדיון בכנסת יכול גם להועיל, לא להיות רק דקלרטיבי.

במסגרת דיון כולל של הגליל לא יקרה כלום. מה שיכול כן לקרות הוא שאם בעקבות

הצעתי יחליטו להעביר את הנושא לדיון בוועדה, בוועדה נזמין את השר, נזמין את נציגי

חברת בזק, אפשר יהיה למצוא פתרון. במסגרת גנרל דבטה על הגליל שאני אזרוק כמה מלים

על הערוץ השני אין לזה ערך.

דבר נוסף, היינו משלחת של חברי כנסת בסיור בגליל. ביקרו אותנו על כך שזה

טיול שנתי וכי באנו לטייל. אני חושב שלכבודה של הכנסת שמתוך מה ששמענו שם משהו

יהיה מעשי. אם בעוד חודשיים-שלושה יקלטו שם את הערוץ השני אפשר יהיה לאמר שיצא

משהו מעשי מהביקור של חברי הכנסת בגליל.

היו"ר חי קורפו

מי לקבלת הערעור? מי נגד?

הצבעה

הערעור של חה"כ אי פורז - לא נתקבל

***

היו"ר חי קורפו

רבותי, סיימנו את פרק הערעורים.
הסעיף הבא שעל סדר היום
חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם

(תיקון מסי 7), התשמ"ט-1989.

(הכנה לקריאה שנייה וקריאה שלישית)
יש בפנינו הצעות לשם החוק
הצעה מאת חה"כ יוסי שריד ויאיר צבן אומרת: לפני סעיף 1 יבוא שינוי שם החוק

"חוק חסינות חברי הכנסת זכויותיהם וחובותיהם, התשי"א-1951" (להלן החוק העיקרי)
ייקרא
"חוק חסינות חברי הכנסת וזכויותיהם, התשי"א-1951".



מי לקבלת ההצעה?

הצבעה

הצעתם של חה"כ י' שריד וי' צבן לשינוי שם החוק - לא נתקבלה

היו"ר חי קורפו

ההצעה לא נתקבלה.

לסעיף 1 יש הסתייגויות של חה"כ תופיק טובי, ושל חברי-הכנסת יוסי שריד ויאיר

צבן.
זו הצעתו של חה"כ תופיק טובי
"1) לבטל בסעיף 1. את סעיף משנה 13א(א), ובמקומו יבוא: חבר הכנסת לא יעסוק

בכל עסק או בכל עיסוק נוסף.

לענין סעיף זה "עיסוק נוסף" -

(1) עיסוק נוסף על העיסוק כחבר הכנסת, לרבות עיסוק חד פעמי, יצוג של אדם

אחר, מךן יעוץ או קיום פעילות שתדלנית למענו, והכל בין בתמורה כספית ובין בתמורה

חומרית אחרת.

(2) כהונה כיושב-ראש של רשות, תאגיד או מוסד ממלכתיים.

(3) כל תפקיד אחר של קבע שיש בו ניגוד ענינים בין תפקידו של חבר הכנסת כחבר

הכנסת ובין התפקיד האחר.

2) על אף האמור - (1) לחבר הכסת מותר לעסוק בנוסף בתחום שהוא נושא לזכות

קנין רוחני ושנתקיימו בו הוראות סעיף 13.

(2) לבטל בסעיף 1: סעיף משנה 13 (א)(ב).

(3) לבטל בסעיף 1: סעיף משנה 13 (א)(ג)."

או, הניסוח המשפטי של הצעתו, כפי שניסח היועץ המשפטי מר ענבר:

"תיקון סעיף 13א. 1. בסעיף 13א. לחוק חסינות חברי הכסת, זכויותיהם

וחובותיהם, התשי"א-1951 (להלן - החוק העיקרי) -

(1) במקום סעיף קטן (א) יבוא: "(א) חבר הכנסת דלא יעסוק בכל עסק או בכל

עיסוק נוסף";

(2) במקום פסקה (2) להגדרת "עיסוק נוסף" יבוא: "כהונה כיושב-ראש של רשות,

תאגיד או מוסד ממלכתיים."

היועץ המשפטי מיצה את הצעתו של חבר הכנסת טובי לניסוח משפטי. פירוש הדבר

שהוא מציע לחזור ללשונו של סעיף 13א המקורי.

צי ענבר

פרט לשני סעיפים שהמשתנה הוא לתקן אותם.



היו"ר ח' קורפו

מי להצעות התיקון של חבר הכנסת תופיק טובי? מי נגד?

הצבעה

ההצעות של חה"כ ת' טובי - לא נתקבלו

היו"ר חי קורפו

להבר הכסת תופיק טובי זכות הסתייגות במליאת הכנסת.

לסעיף 1, הסתייגות של חברי הכנסת יוסי שריד ויאיר צבן: למחוק את הסעיף

ולהשאיר את סעיף 13א בנוסה הנוכחי שבתוקף. גם חברת הכנסת גאולה כהן מציעה את אותו

תיקון בסעיף א'.

מי להצעת התיקון של חברי הכנסת יוסי שריד ויאיר צבן? מי נגד?

הצבעה

הצעתם של חה"כ י' שריד וי' צבן - לא נתקבלה

היו"ר חי קורפו

מי לנוסח המתוקן לפי הצעתה של חה"כ גאולה כהן? מי נגד?

הצבעה

הצעתה של חה"כ גאולה כהן - לא נתקבלה

היו"ר חי קורפו

עוד הצעת תיקון לחבר הכנסת רפאל איתן, כנראה קצת הומוריסטית. הוא מציע:

"עיסוק נוסף - גם חברות בממשלה".

מי בעד התוספת של חה"כ רפאל איתן? מי נגד?

הצבעה

הצעתו של חה"כ רפאל איתן - לא נתקבלה

היו"ר חי קורפו

מי לסעיף 1 כנוסחו בהצעת החוק המונחת בפנינו? מי נגד?

הצבעה

סעיף 1 - נתקבל

שי וייס

היתה לי הסתייגות לשם החוק.



היו"ר חי קורפו

לסעיף 2 אין הסתייגויות. הסעיף הזה הוא פועל יוצא מהפעלת סעיף 1 שקובע שסעיף

13ב ו-13ג לחוק העיקר - בטלים.

הצבעה

נתקבל סעיף 2 כנוסחו בהצעת החוק

היו"ר חי קורפו

יש הצעה של חבר הכנסת אוריאל לין לתקן את סעיף 3. חה"כ אוריאל לין, בבקשה.

אי לי ו

אני מציע את הנוסח שחבר הכנסת שייעדר ברציפות שלושה חודשים מעבודת הבית, זאת

אומרת שאינו מופיע בכלל בגלל שהוא בחוי'ל או מסיבה אחרת, פרט למחלה, יופסק תשלום

שכרו כחבר הכנסת.

הכוונה היא שאם מישהו מסיבה כל שהיא מחליט לעקור למקום אחר בעולם למשך שלושה

חודשים רצוף.

הי וייר חי קורפו

ובכן, אני קורא את ההצעה כפי שהיא עומדת להצבעה.

ייקבעה ועדת האתיקה ברוב קולות של חבריה כי חבר הכנסת נעדר מישיבות הכנסת ללא

סיבה מספקת תקופה רצופה של שלושה חודשים לפחות, או הפר הוראות הנוגעות לאיסור

בעיסוק נוסף, רשאית היא להורות כי לא ישולמו לחבר הכסת שכר ותשלומים אחרים בעד

תקופת ההיעדרות כולה או מקצתה."

י' שריד

אני מצטרף להצעה הזו, אני מבקש לתקן: במקום שלושה חודשים שיחיה חודש. אנמק

במשפט אחד - שלושה חודשים היעדרות, רבותי, זה דבר שלא קרה.

קריאה

תופיק זיאד היה שלוש פעמים בכנסת כולל ההשבעה.

י' שריד

הרי מדובר בהיעדרות שאיננה על פי סיבה מוצדקת. חודש ימים נעדר אדם ללא סיבה

מוצדקת, לענינים פרטיים, לא יקבל משכורת. אם הוא נעדר מסיבה מוצדקת, יצא בשליחות

הכנסת, בשליחות האומה, יקבלו את זה כהיעדרות מוצדקת. לא מספיק שייעדר חודש אחד

בגלל סיבה לא מוצדקת, צריך שלושה?

אי לין

אני מבקש להעיר.

שי וייס

הנימוקים כבר הושמעו. אם חה"כ אוריאל לין יסכים אז יכול להיות שנלך יחד על

הסתייגות. אני מעתיק ממנהגים מפרלמנטים אחרים. יש מנהג באוסטריה שאם הוא באופן

רצוף הועד נעדר אז לא משולם שכרו; אם הוא במשך מושב שלם חודשיים נעדר - הוא מפסיק

להיות חבר פרלמנט.



היו"ר חי קורפו

זה כבר תיקון בחוק יסוד.

אי לין

אני מבקש לתקן את הצעתי להיעדרות של חודשיים.

היו"ר ח' קורפו

ההצעה מתוקנת על פי בקשתך. כלומר, בסעיף 3, פסקה (2), יבוא: "קבעה ועדת

האתיקה ברוב קולות של כל חבריה כי חבר הכנסת נעדר מישיבות הכנסת ללא סיבה מספקת

תקופה רצופה של חודשיים לפחות, רשאית היא להורות כי לא ישולמו לחבר הכנסת שכר

ותשלומים אחרים בעד תקופת ההיעדרות, כולה או מקצתה."

מ' גולדמן

אולי נוסיף את הצעתו של חה"כ שבח וייס על פי החוק האוסטרי?

היו"ר חי קורפו

תיקון זה לא מקומו בחוק הזה.

אי לי ו

אדוני היושב-ראש, בישיבה הקודמת גם הודעת שכל הצעות התיקון יוגשו בכתב

וחתומות וי ועמדו להצבעה. מי שיש לו הצעות חדשות יגיש הסתייגויוךת.

היו"ר חי קורפו

כן, אבל לא מפריע לנסות לשכנע בהגיון. כפי שאמרתי, חבר הכנסת שבח וייס,

הצעת התיקון שלך צריכה למצוא מקומה בחוק אחר.

י' שריד

אבל אני מבקש להחזיר את מה שחבר הכנסת לין השמיט באופן אלגטי, להחזיר את

הנוסח המקורי שלו - "הפר הוראה הנוגעת לאיסור בעיסוק נוסף". אני ראיתי שהוא הגיש

את זה הייתי שבע רצון.

פי גרופר

הוא הגיש, והוא חוזר בו. זכותו.

היו"ר הי קורפו

חבר הכנסת שריד, אני רוצה לנסות בהגיון להגיע לתוצאה הטובה ביותר. פירוש

הדבר שוושעדת האתיקה יכולה לתת רק עונש זה של הפחתה מהשכר? הרי העונשים האחרים

קבועי ים בכללי האתיקה, לא כן? נוסיף לכללי האתיקה את האפשרות הזאת שוועדת האתיקה

יכולה גם למנוע שכר.

אי פורז

- לשלול שכר.



י' שריד

אם אתה אומד- שעכשיו ברגע זה אנחנו נקבל הוחלטה שאנחנו מסמיכים את ועדת האתיקה

גם לגזור עונש כזה, לא אכפת לי.

היו"ר חי קורפו

יכולים להוסיף בכללי האתיקה עוד סנקציה. אבל פה יצא שהאפשרות של ועדת

האתיקה זה רק לתת את העונש הזה.

י' צבן

מה האלטרנטיבות?

היו"ר חי קורפו

לא להשתתף במשך שש או שמונה ישיבות. על כל דבר שמובא בפניה יש מסגרת ענישה.

י' צבן

הטענה היא לא ממין הענין. אינני חושב שעל עיסוק נוסף זה הגיוני שוועדת

האתיקה תטיל איסור השתתפות בישיבות.

צי ענבר

זה קיים בחוק.

י' צבן

אבל כאן יש סנקציה מטריאלית, כספית, על עבירה שתחומה עניני כסף. האם

שאלתך היא האם להסתפק רק בסנקציה הכספית?

הי וייר חי קורפו

אנחנו קובעים שזהו העונש ואין אחר.

נשמע את היועץ המשפטי.

י' שריד

לפני כן, ברשותך. מה שאומר חבר הכנסת צבן - נכון. מכיוון שהסנקציה הזו

איננה קיימת בסמכויות הקבע של ועדת האתיקה, ומכיוון שפה נכנס ענין חדש בכל זאת, זו

לא עבירה של מה בכך אם אדם עובר על חוק כזה שת חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם, אז

אני מציע שיהיה כתוב "גם", ואז אנחנו מוסיפים לוועדת האתיקה הזאת את האפשרות הזאת

ןאנחנו לא אומרים שהיא חייבת לחטיל אך ורק את העונש הזה, לא כדבר אקסלוסיבי אלא

כאפשרות נוספת.

צ' ענבר

כרגע הסמכויות של ועדת האתיקה לגבי הפרת ההוראות - הערה, נזיפה, הרחקה

מישיבות מליאת הכנסת וועדותיה לתקופה שלא תעלה על שישה חודשים ובלבד שחבר הכנסת

יהיה רשאי להיכנס לישיבה לצורך הצבעה בלבד.

לגבי היעדרות - הסנקציה של הרחקה מישיבות מליאת הכנסת - - -



ש' וייס

הרחקה זה פרס עבורו. העונש צריך להיות שהוא חייב להיות נוכח.

היו"ר חי קורפו

הוא אומר מה כתוב, הוא לא אומר שזה הגיוני.

י' צבן

אני מציע להטיל עליו עונש - עבודת חוץ...

צי ענבר

לגבי היעדות של תקופה כלשהי, העונש של הרחקה איננו קיים. זאת אומרת, גם

העונש של הרחקה מישיבות מליאת הכנסת לתקופה של שישה חודשים חל רק על עבירה של

עיסוק אסור, הוא לא חל במקרה של היעדרות. אם כי במקרה של היעדרות יכולה היום ועדת

האתיקה מכוח סמכויותיה על פי כללי האתיקה להטיל הערה, אזהרה או נזיפה.

ההצעה של חבר הכנסת אוריאל לין היתה מורכבת משני חלקים, האחד מהם דיבר על

היעדרות, ולגבי היעדרות הסנקציה שמתגבשת פה היא שלגבי היעדרות של חודשיים תהיה

אפשרות להורות שלא ישולמו שכר ותשלומים נוספים, וההצעה האחרת שחבר הכנסת לין חזר

בי ממנה ושלגביה קיים הוויכוח היא לגבי הפרת הוראה לאיסור בעיסוק נוסף. כלומר,

הפרת הוראה על איסור בעיסוק נוסף כרגע הסנקציה המירבית היא חרחקה מישיבות. זהו

בדיוק הוויכוח בין שתי ההצעות.

היו"ר חי קורפו

האם התוספת הזאת יכולה להשתלב כאן?

י' שריד

מדוע לא?

צ' ענבר

יכולה להשתלב, אם כי יתכן שיהיה צורך את הניסוח הכולל של סעיף 13די רבתי

לשנות בשלב מסויים קודם.

חי ו"ר חי קורפו

אני חוזר ושואל, האם התיקון חייב להיות בחוק או בכללי האתיקה.

צי ענבר

התיקון חייב להיות כאן.

אי לין

אם זה חייב להיות כאן אני חוזר בי.

ר' ריבלין

אני מציע לך להיאחז באותה לשון.



א' לין

חזרתי בי כי היו"ר הסביר שזה לא המקום. אם זה המקום - אני משאיר את זה.

היו"ר חי קורפו

אם האכסניה היא כאן אזי יש בפנינו הצעה בנוסהה המלא; "קבע ועדת האתיקה ברוב

קולות של הבריה כי חבר הכנסת נעדר מישיבות הכנסת ללא סיבה מספקת תקופה רצופה של

חודשיים לפחות, או כי הפר הוראה הנוגעת לאיסור בעיסוק נוסף, רשאית היא להורות כי

לא ישולמו לחבר הכנסת שכר ותשלומים אחרים בעד תקופת היעדרות כולה או מקצתה."

י' שריד

היועצים המשפטיים ינסחו את זה כך שיהיה ברור שזו לא ה-סנקציה הבלעדית, ושזה

לא יסתור הוראות אחרות.

הי ו"ר חי קורפו

מי לקבלת ההצעה הזאת ירים את ידו?

הצבעה

בעד - רוב

נגד - אין

הצעתו של חבר הכנסת אוריאל לין - נתקבלה

הי ו"ר חי קורפו

הסתייגות נוספת של חברת הכנסת שרה דורון, והצעתה היא להוסיף לסעיף 13א(ב)

החדש: "הצהרה כאמור בפסקה )2( תעמוד לעיון הציבור לפי הסדרים שקבע יושב-ראש

הכנסת."

את חושבת שזה לסעיף הזה?

שי דורון י

ביקשתי מהי ועצים המשפטיים לנסח. באנגליה יש פנקס פתוח וההכנסות והעיסוקים

הנוספים הם גלויים, ניתן לעיין בהם. אם זה באנגליה בסמכות ה ,SPEAKER-איך זה

נעשה, אינני יודעת.

אני רק רציתי כאן לעמוד על העקרון שהנושא של העיסוק הנוסף הוא גלוי.

אי לי ו

כלומר הדוחות על העיסוקים הנוספים יהיו גלויים.

שי דורון

בדיוק כך. אם זה בסמכות יושב-ראש הכנסת, אם זה בסמכות יושב-ראש ועדת הכנסת,

אם בסמכות מבקר המדינה - אינני יודעת. תציעו. אינני יודעת איך התקדים, איך זה עובד

באנגליה.

היו"ר חי קורפו

את רוצה שהדוח שמגיש חבר הכנסת על העיסוק הנוסף שלו יהיה דוח גלוי.



צי ענבר

מתוך שתי החלופות שהציע חברת הכנסת דורון נראה לי שהחלופה הראשונה עדיפה,

משום שהיא קובעת במפורש שיושב-ראש הכנסת יקבע הסדרים איך להביא את הדיה לידיעת

הציבור.

אי פורז

- לעיון הציבור.

פ' גולדשטיין

זה יהיה .BEST SELLER

ר' ריבלין
אמרו לכם
אתם להיות בכנסת תהיו רק בכנסת. אם אתם לא בכנסת אזי שכל הציבור

ידע איפה אתם. למה לא?

צי ענבר

זה יבוא בדיוק היכן שהברת הכנסת דורון הציעה - להוסיף פסקה (3), במקום פסקה

(3) הקיימת. פסקה (2) מדברת על כך שחבר הכנסת יגיש ליושב-ראש הכנסת את ההצהרה עם

הפרטים. פסקה (3) בנוסח הקיים כרגע קובעת שיושב-ראש הכנסת ישמור על סודיות

ההצהרות. במקום פסקה (3) זו באה פסקה האומרת שיושב-ראש הכנסת שהוא המקבל את

ההצהרות יענמיד אותן לעיון הציבור לפי הסדרים שהוא יקבע.

שי גוברמן

זה משלים את פסקה (2).

הי וייר חי קורפו

למעשה אנחנו צריכים לחזור בנו לאחר שהצבענו על הסעיף ואישרנו אותו בשלימותו.

על כן, אנחנו חייבים לעשות רביזיה ולבקש קודם כן הצבעה על הצעתה של חברת הכנסת שרה

דורון כסעיף קטן נוסף בתוך סעיף 1. אחר כך נצביע על הסעיף עם התיקון שנתקבל,

מי לקבלת הצעתה של חברת הכנסת שרה דורון?

הצבעה

בעד - רוב

נגד - אין

ההצעה - נתקבלה

הי וייר חי קורפו

הצעתה של חה"כ שי דורון תיכנס כסעיף קטן (3) במקום סעיף קטן (3) הקיים,

בסעיף 1, 13א(ב}.

ובכן, מי בעד סעיף 1 שבהצעת החוק עם התיקון של חברת הכנסת דורון שנתקבל?

הצבעה

סעיף 1 עם התיקון שנתקבל - נתקבל

הי וייר חי קורפו

סעיף 1 אושר ונתקבלה גירסה אי.



יש בפנינו עוד הסתייגות אחת - הצעתו של חה"כ שבח וייס לשם החוק, אם כי

הצטרפת להצעה הקודמת של חבר הכנסת יאיר צבן. יש לו הצעה סוליסטית לפיה שם החוק

ייקרא "חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם בפועל". ולסעיף 13ב(1) שכבר גם

הצבענו עליו הוא מציע שיימחק וייכתב: "ובלבד שעבודתם תיעשה בהתנדבות".

מי בעד ההצעה של חה"כ שבח וייס לשם החוק?

הצבעה

ההצעה - לא נתקבלה

היו"ר חי קורפו

מי לתיקון שהציע הה"כ שבח וייס בסעיף 13ב(1) "ובלבד שעבודתם תיעשה

בהתנדבות".

הצבעה

ההצעה - לא נתקבלה

היו"ר חי קורפו

מי להצעת החוק על כל שלושת סעיפיו?

מי ג ולדמן

ברשותך, בישיבה הקודמת לא הייתי, והתבקשתי על ידי חבר סיעתי להוציא מהנושא

הזה את ענין שכר סופרים.

י י שריד

זה יצא, יש בחוק "קנין רוחני".

שי וייס

אם מותר לי לשאול בשמו של חה"כ מיקי בר-זוהר: אדם מפרסם ספר ומקבל מקדמה,

לאחר מכן הוא מקבל שכר סופרים - אם יש בכלל - מתגמולים. השאלה היא מה קורה עם

הענין הזה. הוא שאל אותי, אני לא ידעתי לענות.

היו"ר חי קורפו

ז ו שאלה משפטית.

ש' גולדשטיין

שאל פה אהד החברים ושאלתו לא נקלטה: האם בספר שהציבור יוכל לצפות בו יהיו

גם ההכנסות של חברים שיש להם הכנסות מקנין רוחני.

היו"ר חי קורפו

כן, כל הכנסה נוספת.

שי וייס

לא קבלתי תשובה.



פ' גרופר

בעקבות השאלה הזו אני לא מתנגד שמי שכותב ספר יכולה להיות לו הכנסה

יפה מתגמולים - בעיקר אם זה ספר מוצלה - אני בעד זה אבל שגם זה ירשם.

הי ו"ר רו' קורפו

ברור.

פ' גרופר

זה לא מחצית משכורתו כחבר כנסת, זה יכול להיות מאתיים אלף דולר לתקופה. אני

בעד זה, אבל שהדבר יהיה ידוע וגלוי.

היו"ר חי קורפו

זה לא קשור עם ההכנסה. כל הכנסה נוספת, בין שמותרת על פי סעיף זה או סעיף

אחר - תדווח ותועמד לרשות הציבור.

רבותי, יש עוד סעיף אחד קטן שהוא פועל יוצא מהסעיפים שהצבענו עליהם עד עכשיו

- סעיף 4. ביטול סעיף 8 בהוק שכר חברי הכסת, התש"ט-1949.

מי בעד סעיף 4?

הצבעה

סעיף 4 - נתקבל

היו"ר חי קורפו

סעיף 4 נתקבל.

אני מבקש להעיר שתי הערות. האהת: בישיבה הקודמת העיר מר גוברמן הערות

לשוניות משפטיות להצעת החוק שקבלנו על פי התיקונים שהוצעו. ובכן, החוק שאנחנו

נניח על שולחן הכנסת יהיה עם התיקונים שהוסבו כאן בוועדה על ידי מר גוברמן.

ההערה השניה היא ליועץ המשפטי כדי להבהיר את סוגיית הדיווח לידיעת הציבור.

צי ענבר

לא סוגיית הדיווח אלא סוגיית ההכנסה. אם חבר הכנסת יכתוב ספר הכי מוצלח

שבעולם ויקבל עליו לחודש יותר מאשר מחצית ההכנסה השנתית - הוא עובר עבירה. קנין

רוחני אין לו שום עדיפות. קנין רוחני הוא בדיוק כמו שכר טרחה.

י' שריד

חברים, אני רוצה להסביר משהו בענין הקנין הרוחני, ואני מציע לחברי הכנסת

להיות עקביים בעמדותיהם. הרי אם קנין רוחני כדין כל שאר הסעיפים מדוע הוועדה

הזאת, לא ועדה אחרת, מצאה לנכון רק לפני כמה חודשים להגיד כי קנין רוחני שאני, לא

צריך על זה "עליהום".

מדבר אליכם ברגע זה בן אדם, שלצערי הרב - אני לא אומר את זה בהתפארות אלא

מתוך כלימה ובושה שמכסה את פני - הקנין הרוחני שאני מקבל בעדו תגמולים לא מתקרב

למשהו כמו 5% משכר חבר הכנסת, ז"א יש לי עוד יכולת לשפר את זה ב-45% בהודש. לכן

אין שום סכנה שהדברים שנאמרים על ידי הם חס וחלילה מתוך אינטרס. אני עדיין במצב

שאני יכול לשפר כל חודש שיפורים ניכרים. אבל, אדוני היושב-ראש, אני לא יכול להביא

עכשיו דוגמה כי לצערי הרב הולך ופוחת הדור ובגלל זה אני לא רואה פה אנשים שיושבים

בכנסת ועומדים לקבל מאות אלפי דולרים בשביל ספר, ואני מצטער על זה. אבל נניח, אבא



אבן, שהוא דוגמה ידועה, אבא אבן, עם כל הכבוד, זה מעשה קטנוני, הוא לא הולך ועושה

מעשה של "מכער" בתור- חבר כנסת. קנין רוחני זה קנין רוחני, זה יוצא דופן בכל מקום.

גם הוועדה הזו מצאה לנכון לראות את זה כדבר יוצא דופן. שאדם לא כותב את זה מתוקף

תפקידו, אדם כותב מתוקף כישוריו האישיים, הבלעדיים לפעמים. זה אומר, באמת, שבעצם

הוראה זו סופר לא יכול בכלל להיכנס לכנסת.

קריאה

למה?

י' שריד

משום שיש לו תגמולים. עמוס עוז במקרה כזה יצטרך להודיע שהוא מוותר על כל

תגמוליו.

פ' גולדשטיין

מה עושה עורך דין מפורסם?

י' שריד

עורך דין לא מקבל תגמולים. מה זה בכלל שייך לכשרונותיו, להשראתו של אדם כמו

עמוס עוז? חברים, זה הרי אבסורד ממדרגה ראשונה.

לכן אני אומר, אני לא מציע לגלות בענין הזה צרות עין, ולפי דעתי גישה

פרובינציאלית, איזו נקמנות ואינני יודע במי נוקמים פה בדיוק.

מי גולדמן

הדברים שנאמרו כאן גם על ידי חה"כ יוסי שריד נכונים. אנחנו עוד לא מכירים

חברי הכנסת שמוציאים יותר מספר אחד לקדנציה, וטוב שהיועץ המשפטי העיר את

הערתו כי לנו היתה הרגשה שזה מותר. זה מסוג הדברים שאני משווה אותם לחבר קיבוץ,

חבר מושב או חקלאי פרטי, שיש לו מה שנקרא משק. אז החוק מאפשר לחבר מושב או חבר

קבוץ או לחקלאי פרטי להמשיך לקבל את הכנסותיו לפחות. כנ"ל גם לגבי סופרים. אני

אומר, כמו שאיפשרו לחקלאים כך צריך לאפשר לסופרים, וזה יהיה לכבודה של הכנסת.

י י שריד

מה יהיה אם ייכנס לכנסת קומפוזיטור מתחיל? או צייר?

קריאה

ומה עם עורך-דין?

מ' גולדמן

הדבר החשוב שהערנו פה הוא שגם ההכנסות של הסופר, גם ההכנסות מעבר ל-50%

מהשכר, יהיו פתוחות וגלויות לציבור ולידיעת כולם.

היו"ר ח' קורפו

השאלה היא כאשר ההכנסות הן מעבר ל-50%.



מ' גולדמן

מדובר על אולי על ספר אחד לקדנציה.

היו"ר חי קורפו

עזוב ספר, אם מדובר בראש עיר, ראש עיר יכול לקבל טובות הנאה מעל 50%

מהמשכורת?

מ' גולדמן

לא, והוא לא מקבל,

שי וייס

אנחנו לא הפרלמנט הראשון, פרלמנטים רבים עסקו בשאלה הזאת ובצדק, יש במספר

רב של פרלמנטים, והבולט בענין זה היא ארצות הברית, איזה שהוא סוג של הגבלה על

הכנסות נוספות, שליש ממשכורת, שני שליש, אין מקום שכולל את הנושא של קנין רוחני.

י' שריד

הרצאות וספרים - מותר.

שי דורון

יש גם לזה תקרה.

י' שריד

שום תקרה.

שי וייס

הרצאות זה דבר נפרד, ספרים דבר נפרד,

קריאות - - -

שי וייס

חברים, אני מסיים, בואו לא נעשה משגה קולקטיבי,

שי דורון

באמריקה היה מעשה שחיתות שהיה קשור בספר.

י' שריד

אגיד לך מה קרה שם, אדם כתב ספר, שאגב היה מלכתחילה ספר פיקטיבי. כשיהיה

מדובר בעמוס עוז אתה תדע שלא מדובר בענין של פיקציה. ברגע שיהיה פתאום ספר שלי -

נדבר עלי - ואתה תראה בפרסומים שפתאום קבלתי 300 אלף דולר יכול להית שיש מקום

לבדוק את זה.

שי וייס

אני מבקש לאפשר לי לדבר. שוב, הרי כל אחד מאיתנו בפועל מחוקקים ובפועל

כולנו מעורבים בצורה זו אחרת בחקיקה, ברצוני לאמר לכם ששכרי מהקנין הרוחני -

כתיבת מאמרים בעתונות - - -



היו"ר חי קורפו

בואו נפסיק עם הווידויים האישיים. מי שמאמין לך - מאמין, מי שלא מאמין -

בין כה לא יאמין.

שי וייס

זו לא שאלה של אמון. אני עומד על זכותי להוציא את עצמי מן הענין הזה

כאינטרסנט, זו זכות אלמנטרית. ואני רוצה לאמר לפרוטוקול - ההכנסות שלי מהמאמרים

שאני מפרסם הם אפילו לא 3% משכרי.

שנית, שלושת הספרים שהוצאתי בקדנציה אהת, הקודמת, לא לקחתי עבורם פרוטה. זו

החלטה שלי.

עכשיו אני יכול לדבר.

יש טעם לפגם אם הכנסת כקיבוץ תעשה "עליהום" על פוטנציאל רוחני של חבר כנסת.

פי גולדשטיין

- רק על התרומה לא על הפוטנציאל הרוחני.

קריאות - - -

שי וייס

בבית הזה היה פעם דב סדן, היה אורי צבי גרינברג, היה אבא אבן.

פי גולדשטיין

- היה משה שמיר, פרס, רבין.

שי וייס

אני מתקדם לפי הקדנציות. פרס לא קיבל פרוטה. נניח תיאורתית שצייר בא

לכנסת. האנשים האלה זה לא שהם משתמשים בבית הזה או ביתרונות שהוא מעניק לו כחבר

כנסת, זה שונה לגמרי.

אני מציע שאנחנו לא נהיה שונים מכל פרלמנט אחר בעולם, ובאמת אין לי שום

אינטרס אישי פה, אני רוצה להגן על פוטנציאל של אנשים כאלה שיהיו פה. אנחנו כקבוצה

נצא במין "עליהום" כזה, באיזה יחס כזה בוטה וולגרי לאנשי רוח?

הי ו"ר הי קורפו

רבותי, אני רוצה לשאול רק שאלה אחת: הרי אנחנו רוצים להגביל את ההכנסה ואת

העיסוק, ומצאנו את הנוסחה כפי שהוצעה כאן והצבענו עליה.

אם נניח שהרצאה תיחשב קנין רוחני, אז אדם יכול להרצות כל יום שני והמישי.

מאמרים? יכתוב כל יום מאמר.

הנקודה היחידה שאנחנו יכולים להתייחס אליה בצורה שונה במימד שונה זה באמת

כתיבת ספר.

קריאות נכון, את כל היתר נוציא.



היו"ר חי קורפו

על כן, אולי נחפס פתרו לענין הזה של כתיבת ספר.

י' שריד

אני מסכים להצעתו של היושב-ראש.

שי וייס

ספר, יצירדה מוסיקלית, ציור - כן; מאמרים והרצאות - לא.

ר' ריבלין

הדילמה הקיימת פה בין השוללים לבין המחייבים, בין המבקרים לבין הצדקנים -

מבקרים במובן החיובי, צדקנים במובן השלילי - בין הנמנעים לבין הנעדרים, יש
יש בה שאלה אחת
האם חבר הכנסת צריך רק להסתפק בהכנסה כמרכיב העיקר, שאז יכול כל

סופר לכתוב כל ספר, כל אדם שהוא ענק רוח לעשות כאוות רצונו, רק לא לקבל תמורה. שאז
לבוא ולאמר
כל כוונת החוק הזה היתה אך ורק לעשות שוויון בין חברי הכנסת, שיוויון

במובן ההשתכרות שלהם אקב שירותם ותוך כדי שירותם בכנסת.

י' שריד

זו לא היתה כוונת החוק.

ר' ריבלין

ודאי שלא, משום שאין שוויון - בא אדם עשיר לכנסת, בא אדם עני לכנסת, בא אדם

עם אחד-עשר ילדים, ובא אדם שיש לו כבר נכדים. כך שהשוויון לא קיים וזאת לא היתה

הכוונה.

השאלה שאנחנו נכנסים אליה לאחר שרובנו כבר הצבענו בעד החוק, מתעוררת שאלה

שאני חושב שמסוכן להיכנס להגדרות משפטיות לגביה. קנין רוחני זה דבר שנובע מעצם

השם שלו, ויש לו פרשנויות. יש אנשים רמאים, ויש ישרים, כך זה בכל מקום בעולם. מי

שרוצה לגנוב יגנוב גם בלי לכתוב את הספר. מי שרוצה לקבל שוחד יקבל את השוחד.

יכולות להיות התחכמויות, ולהיפך, וזה הדבר העיקרי.

מרגע שהכל ברור וגלוי, כהצעת ההסתייגות של חברת הכנסת דורון, שאני מברך

עליה, אפשר היה גם להתיר יותר מחצי המשכורת.

שי דורון

נכון.

ר' ריבלין

אני רואה בענין מחצית המשכורת מס שפתיים או צביעות במובן זה אר אחר. אחת

משתיים, או אתה מנצל את הכנסת כקרדום לחפור בו, או שבמקום לעשות את עכודתך בכנסת

בתפקיד שלשמו נבחרת אתה מתעסק עם דברים אחרים, או שאינך עושה זאת. יש אנשים חחכמי

משפט, כמו חברי הכנסת ליבאי ורובינשטיין, בהחלט יכולים לכתוב מנסיונם ספרי משפט

שהם בעלי ערך גם כלכלי וגם רוחני, חבר הכנסת אונא כתב ספרים, את אלה בהחלט אפשר

להגדיר קנין רוחני. קנין רוחני הפירוש שלו הוא כמו-שהוא, כמו שהוא מובן בלשון

בני אדם. נוציא את הקנין הרוחני וכל אחד יוכל לעשות מה שהוא ירצה בקנינו הרוחני

ויהיה הדבר פתוח לשפיטת הציבור. יבוא הציבור ויאמר האם ליטבינוסקי צייר לפני כן

או התחיל לצייר פתאום אחרי כן. גם אני יכול להפוך לליטבינובסקי...



זה דבר שהוא מובן מאליו, הקנין הרוחני הוא חלק מחייהם ומהווייתם לפני הגיעם

לכנסת.

דבר אחד אני חייב לאמר והוא שצריך לבוא ולאמר מהו לא קנין רוחני, למרות

שבהחלט בדרך רגילה של ענינים הוא יכול היה להיחשב קנין רוחני, כגון הרצאה. אם

הרצאה בהחלט יכולח להיחשב על ידי אנשים מסויימים כקנין רוחני, צריכים אנחנו לבוא

ולהוציא אותה מכלל קנין רוחני.

י' שריד

אין ויכוח. אנחנו משאירים בהיתר אך ורק ספרים, יצירות מוסיקליות ואמנותיות,

כלפי הצעתו של היושב-ראש.

היו"ר חי קורפו

רשות הדיבור לחבר הכנסת אוריאל לין.

אי לי ו

רבותי, הנושא הזה הועלה על ידי לפני שלוש ישיבות. העליתי את שאלת האפשרות של

כתיבת ספרים, וגם לפני היה המקרה של מיקי בר-זוהר שאמר לי ימה יקרה אם אני אכתוב

ספר ופתאום ירצו לשלם לי בשביל הספר הזה 250 אלף דולר, או איזו תעשיית סרטים תרצה

לקנות את הזכויות לעשות סרט מהספרי, אמרתי לו כי יש בזה ממש והעליתי את הנושא הזה

בפני הוועדה.

עכשיו, בואו נעשה הבחנה פשוטה בין קנין רוחני במובן שיוסי שריד דיבר על זה.

אבא אבן כותב מפעם לפעם ספר בנושא ציבורי. אבל יש לך מקרה אחר - כותבים ספרים,

אפשר לקרוא לזה קנין רוחני במובן הרחב של המילה, אבל כתיבת ספרים היא מקצוע.

שי וייס

ספר כמו 'מדריך לקרטה'.

רי ריבליו

או ספרים פרלמנטריים.

אי לין

או מותחנים. כתיבת ספרים כמקור הכנסה.

אני רוצה להזור על מה שהיה. אני הצעתי באותה ישיבה שנאפשר לוועדת האתיקה

שהיא תהיה הסמכות, שהיא תחליט, באיזה מקרים היא מתירה את ההכנסה מעבר ל50% אחוזים

מהשכר. אמר לי י ושב-ראש הוועדה-: 'ומה לגבי אותו עורך-דין שבמקרה קיבל תיק עזבון

כזה וכזה ובמקרה גם שם ההכנסה יותר?' אמרתי לו: 'גם במקרה זה לפי דעתי ועדת

האתיקה כדאי שתהיה לה סמכות במקרים יוצאי דופן כשלפתע נוצר מקור הכנסה שהוא לא

תוצאה של פעילות שיטתית, אלא שהוא תוצאה של מקריות כמו כתיבת ספר הד-פעמי, או איזה

מקרה של תיק, שתהיה לוועדת האתיקה במקרים כאלה את הסמכות.

זו היתה אז הצעתי, ואני חוזר על הצעתי זו, משום שלפי דעתי לא נוכל לעשות

הבחנה מלאה בין קנין רוחני לבין הכנסה ממקור אחר. גם דוד ליבאי שבא לכנסת עם

כישורים של עורך דין מהמדרגה הראשונה, אין קשר בין השירותים המשפטיים שהוא נותן

לבין חברותו בכנסת. הוא יקבל את העבודה הזו בין שהוא חבר כנסת בין שהוא לא חבר

כנסת. שוב, לא קבלו את הצעתו זו, לאפשר לוועדת האתיקה במקרה שמדובר במקרה יוצא

דופן של מקרה הכנסה שהוא לא פרי של פעילות שיטתית לאפשר לחבר הכנסת חריג של קבלת

הכשנס למעלה מ-50% מהשכר. זה האיזון היחיד שאפשר לחשוב עליו.



צי הנגבי

אני מתנגד לעיסוק נוסף לחברי כנסת, עיסוק מכל סוג שהוא, לכן הצבעתי נגד

החוק. אבל זה כבר מאחורינו, לפחות בוועדה הזאת, כרגע יש דבר חדש על סדר היום. אז

יש מגבלה של עד 50% מהשכר, לדעתי היא בעייתית מאד ואינני יודע אם ניתן לפקח על

כך, אבל היא כרגע המחסום האחרון שעוד קיים.

אני מתנגד למה שהציע יוסי שריד - לאפשר איזו שהיא פירצה בזכות ערכים רוחניים

כאלה או אחרים, כי זה מאפשר למעשה לצאת לגמרי מגדר אותם 50%.

מצד שני, אני מקבל את מה שיוסי שריד אומר שלא יתכן לשלול מסופר, בין אם זה

עמוס עוז על ספריו, או באם זה אמנון רובינשטיין, לקבל תמלוגים על ספרים שהוא כתב

- כמו "המשפט הקונסטיטוציוני" שעד היום רוכשים את מורי ותלמידי משפטים - לפני

כהונתו בכנסת.

צי ענבר

לאותו "משפט קונסטיטוציוני" שהוא כל כך חשוב כמו שאתה אומר, הוא הרי חייב

לעדכן אותו ובאמת הוא עושה זאת. מה יהיה? הוא חייב לעדכן אותו.

צי הנגבי
לכן אני אומר כך
אין למנוע מסופר להמשיך ליהנות מפרי יצירתו אשר למעשה

התקיים בפועל ויצא לעולם לפני כניסתו לחיים הפוליטיים. מה שצריך לקבוע זה את גדר
הזמנים
מה שנכתב עד הכניסה לכנסת - יוכל להמשיך לקבל תמלוגים, לא הגיוני להעניש

אותו על כך שנבחר לכנסת. אבל מרגע שהוא נבחר הוא צריך להקדיש את זמנו לכנסת.

צי ענבר

גם קבלת תמלוגים מספרים שנכתבו קודם היבחרו לכנסת.

היו"ר חי קורפו

תמלוגים, מניות, הכל.

צי הנגבי

עמוס עוז, עם כל הכבוד, הוא עדיין לא נבחר. אם ייבחר הוא ישתמש בכישורים,

בערכים, בנסיון שהוא צבר כסופר כדי להשפיע על עבודתה של הכנסת. הוא לא צריך להמשיך

בזה, אתם קבעתם שהוא יכול להמשיך עד הכנסה של 50%, אין ברירה אי אפשר לשלול את זה,

שאבל לא מעבר לזה.

פ' גרופר

אני חושב שקנין רוחני זו פרנסה. כל סופר בעל שם ולא בעל שם רוצה לחיות, הוא

חי מהכתיבה, הוא חי מזה, זו פרנסה. אם הוא בא לכנסת והוא מקבל את המשכורת שלו כחבר

הכנסת עם הגבלה כזו או כזו, הוא צריך להיות שווה בין שווים. אני לא מדבר על

העבר, כי יש רבים שעוסקים בנושאים אחרים לא בכתיבה אבל זו גם יצירה.

אי לי ו

אדריכלות זו גם יצירתיות.



פי גרופר

יש ויכוח מה זאת יצירה. ניקח את הדוגמה של חה"כ רפול איתן - הוא לא עוסק

בנגרות הק כדי להרוויח כמה שקלים. אצלו זו אמנות, זו יצירה. אנחנו מסתבכים, כאשר

רוצים לעשות הגבלה זה דבר קשה, כי זה תופס גם דברים לא הכי צודקים, אבל אין מה

לעשות אלא למצוא דרך אחרת. אבל אתה לא יכול על השם 'קנין רוחני' לעשות איפה

ואיפה, כי נצא באמת טפשים. אז אמר היועץ המשפטי יפה: עד 50% מותר לכולם. בבקשה.

תמלוגים - לא. יש הרבה אנשי ציבור שמכהנים במוסדות ציבוריים, מי בתנועת המושבים,

מי בהתאחדות האיכרים - וזה אני - כבר שלושים שנה. זו יצירה של חקלאות, של חקלאים,

של כלכלה, של הברה. אז מה? הפסקתי להיות הבר בהתאחדות האיכרים? פעם היו משלמים

לי הוצאות, אז אני לא לוקח, נגמר, אבל אני ממשיך ביצירה הזו, זו יצירה של מאה

שנים. זו לא יצירה?

אז אני מבקש, אני בעד זיו שאם כך אז יש עוד שטחי יצירה לא רק קנין רוחני

בכתיבת ספרים.

אני לא נגד, אני בעד פה ובעד פה, אני בעד שכולם יהיו שווים.

ר' ריבלין
קריאת ביניים
אלה שהעלה את הנושא של קנין רוחני על סדר היום עשו טעות

חמורה.

פי גרופר

אתה לא מבין אותי, אני בעד קנין רוחני, אבל יש עוד קנינים רוחניים מלבד

כתיבת ספר.

תודה.

י י שריד

אני מרשה לעצמי להפציר בכם שלא לקבל פה החלטה שבנוסף לכל ההחלטות שאנחנו

מקבלים אחר כך אנחנו צריכים להסביר את עצמנו ואת הדברים שלא ניתנים להסבר. אני

מציע שלא יווצר רושם שהכנסת שמורכבת - וכך היא צריכה להיות מורכבת בפועל -

מפוליטיקאים החליטה שהיא לא רוצה שאנשי רוח יגיעו אי פעם, ולצערי הרב הם לא

מגיעים הנה בהמונים.

פ' גולדשטיין

למה? כך זה יתפרש.

י' שריד

כך זה יתפרש, כך גם אני הייתי מפרש.

שי דורון

אותו דבר לגבי רופא, אותו דבר לגבי אדריכל.

י' שריד

חבר הכנסת ריבלין, הנושא הזה של קנין רוחני איש לא העלה אותו על סדר היום,

הנושא הזה 'קנין רוחני' הוא על סדר היום מיום שהחוק הזה בא לעולם. לחבר הכנסת

גרופר, כל החברה האנושית בנויה מיצירה, אבל יש יצירה ויש יצירה, ויש הבדל בין כורם

והלוואי שהייתי כורם - לבין רמברנדט, ועל היציאה הזו אנחנו מדברים עכשיו. הדבר

לא יוכל להתפרש אלא כמחסום, זה פשוט מחסום ברור וגלוי בפני אנשי רוח להיכנס לכנסת.

אסביר למה.



קודם כל להערה של חבר הכנסת אוריאל לין. לכאורה הצעתו הגיונית. הוא אומר:

יבואו לוועדת האתיקה, וועדת האתיקה תגיד: 'זה מותחן' והיתה פה אפילו נטייה לקבל את

?זה. אני פוסל את זה מכל וכל.

אי לי ו

לא אם זה מותחן. אבחנה בין פעילות שיטתית לבין כתיבת ספר באופן חד פעמי.

י' שריד

אני לא יודע מה זאת פעילות שיטתית. אני מכיר סופרים שמרבים לכתוב ספרים,

ויש כאלה שמוציאים ספר פעם בעשר שנים. הכל תלוי בהשראה הברוכה. אני לא יכול

להפקיד את זה בידי ועדת האתיקה, כי ועדת האתיקה מופקדת על כללים אתיים של חברי

הכנסת. היא איננה יכולה ואיננה מוסמכת, אין לה שום כלים, להבחין בין יצירה ליצירה.

אני אתן לוועדת האתיקה, עם כל הכבוד, לחברינו המכובדים ורדיגר וג'ומס לקרוא את

היצירות ולהחליט האם זה בגדר מותחן או לא. מי שמחבר את המותחן חושב שזו יצירה

ספרותית ענקית. שום ועדה אחרת, לא רק ועדה שמורכבת מאנשים פוליטיים, לא יכולה

להבחין בין יצירה ליצירה. זה נשאיר להסטוריה לשקול.

למה זה בכל זאת יוצא דופן, מר גרופר. למשל כללי ועדת אשר חלים על שרים, הם

לא חלים על חברי כנסת. אנחנו יודעים, זה לא סוד, שכללי ועדת אשר מונעים משרים

מלהיות מעורבים באופן פעיל אבל נניח הם מאפשרים להם לשים את הנכסים שלהם בנאמנות

עיוורת. או, השרים יכולים בכלל לרשום את עסקיהם על שם נשותיהם, בניהם, ילדיהם,

ואנחנו יודעים שזה נעשה מנהג יום ביומו. אותו דבר אפשרי גם לגבי חברי כנסת, הכל

יכול להיות רשום על שם אשתו של חבר הכנסת. יש דבר אחד ויחיד וזה יסביר לך את ההבדל

בין יצירתך לבין יצירתו של מישהו אחר, יש דבר אחד ויחיד שלו הייתי מחפש הגדרה לא

הייתי מוצא הגדרה יותר מדוייקת לענין הזה - שאי אפשר להוריש אותו, אי אפשר לרשום

אותו על שם אדם אחר, אי אפשר לתת אותו בנאמנות עיוורת, וזו היצירה הרוחנית. עמוס

עוז איננו יכול לרשום את ספריו על שם אשתו, זה כל ההבדל. אין כל אפשרות. אדם בא עם

מה שיש בו, עם מה שיש לו, עם הכשרון שלו, עם ההשראה שלו, עם היחודיות, עם המקוריות

ועם היצירתיות שלו. הוא לא רושם את זה על שם אף אחד אלא אך ורק על שם עצמו.

שי דורון

- רופא -

י י שריד

זה מקצוע, זה מקצוע שלומדים באוניברסיטה. איך את בכלל משווה. זה מקצוע מכובד

שלומדים באוניברסיטה. הולך אדם בעל כישורים מסויימים לומד להיות סנדלר.

אי לי ו

אדריכל הוא סנדלר? אדריכל זו לא יצירתיות?

שי דורון

גם סנדלר לא יכול להעביר את הידע לאשתו.

י' שריד
מה אני מציע
אני מציע לקבל את הצעתו של יושב-ראש הוועדה, כדי שחס וחלילה לא

יהיה כאילו מתכוונים למשהו אחר. הרצאות - לא, מאמרים - לא, אבל אין אפשרות להגיע

להגדרות יותר אמינות, יותר מאבחנות, יותר מדוייקות מאשר ספר ויצירת אמנות. ברגע

שזה כרוך בכריכה זה הופך את זה ליצירה, אחר כך זה כבר נתון לשיפוט ציבורי.



יכול להיות שההבחנה הזאת היא לא הכי טובה בעולם אבל אין טובה ממנה. בכל זאת

לא מוציאים ספרים רק כדי לעשות ביזנס, אני מכיר עסקים יותר טובים. הם לא יושבים

וכותבים שמונים אלף מילה וכורכים את זה אחר כך בכריכה. אני אומר שנכון שזו הגדרת

קצת שרירותית. כל דבר שבא בכריכה ושמו בישראל והשם שקורא עליו הוא יספר' - הוא

קנין רוחני, והוא מחוץ להגדרה הזאת.

אם אדם זר היה בא לדיון הזה הוא היה מתפוצץ מצחוק. אפשר לחשוב שחברי הכנקת

כל הזמן רק כותבים ספרים, וידוע שפה כותבים מאות ספרים בשנה ושאנשים מנצלים את זרו

לרעה. הלוואי שהיו כותבים פה ספרים, לא כותבים. אז יהיה אחד שיכתוב פה ספר, אז

מה?!

פי גולדשטיין

אני מוכן לקבל את הקונספציה שקנין רוחני שונה באיכותו, זה הגיוני, זה נכון.

אני גם מוכן לקבל את ההפרדה בין השרצאות ומאמרים - שאותם הוצאנו - ובין ספרים.

הו ויכוח הוא על ספרים.

אף אחד לא יוכל להוכיח לי שחבר כנסת שכתב ספר, כמו מיכה גולדמן למשל, שאותו

ספר לא יימכר הרבה יותר טוב בעיקר בחוץ לארץ בגלל שמיכה גולדמן, לצורך ענין זה,

הוא חבר כנסת. הייתי אומר שהעובדה שהוא איש ציבור לצורך ענין זה משפרת את מעמדו

של הספר.

היינו רוצים שזריצקי ועמוס עוז ואחרים ייכנסו לכנסת, גם אלדד שרם וכל

הקומפוזיטורים האחרים. אז מי שירצה להיכנס לכנסת יסתכן היום במצב כזה שיהיה לו

רק 50% משכרו כחבר כנסת כתמורה מעיסוק נוסף.

יש לי הצעה. אומרים שיין משתבח עם הזמן. הוא לא חייב להוציא את חיצירה

היום, הוא יגמור את הכנסת יוציא את הספר. לא יקרת לזה שום דבר, אולי נהפוך הוא,

רבותי, אני ציני כמוכם. אילו אני הייתי מדבר כך על הנושא הזה - העתונות כבר היתה

עטה על זה. יש כאלה שמותר להם, יש כאלה שאסור להם.

י' שריד

בהחלט, נכון.

פ' גולדשטיין

בוודאי, אני הרי בעד הרוחניות, בעד הרוח, רבותי. אני רק רוצה להראות לכם עד

כמה אפשר להביא דברים עד אבסורדום כשזה נוח, כשמדברים על תמורה, אני הרי לא מדבר

נגד הרוהניות. אני מדבר רק על התמורה המתקבלת לא ממאמרים אלא מספרים.

ספר זה ספר ולא צריך להגביל להוציא ספרים, צריך רק לקחת בחשבון שחוק חסינות

חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם, יצר היום מצב שבו מותר לקבל תמורה עד 50%

מהמשכורת. אז מי שייכנס לכנסת. יידע זאת מראש, או אם הוא ייכנס לכנסת יודיעו לו

שהתמורה הזאת היא עד 50% ממשכורתו.

הוויכוח הוא לא על הקנין הרוחני, הוויכוח הוא על התמורה המוקנית לאותו

אדם שהוא סופר. אני חושב שצריך להיות הוגן - שיוויון כלפי כולם. היות ומדברים על

משהו עתידי, הרי אומרים שאין לנו מישהו שכותב ספרים, מדברים על העתיד, אז עם כל

הכבוד וההערכה, ואתם יודעים שאין לי טענה כלפי אף אחד, צריך להיות יחס שווה כלפי

כולם. תודה.



היו"ר חי קורפו

רבותי, הבעיה היא בעיה. נדמה לי שצחי הנגבי נגע קצת בנקודה הנכונה. הרי

אנחנו רוצים ליצור מצב שהברי הכנסת לא רק שההשתכרות שלהם מבחוץ תהיה מוגבלת אלא גם

העיסוקים הנוספים שלהם יהיו מוגבלים, כדי שיוכלו להקדיש את זמנם לכנסת. דרך אגב,

הנסיון עד היום הוכיח שאף סופר לא ישב יותר מקדנציה אחת בכנסת.

י' שריד

ס' יזהר ישב בכנסת חמש קדנציות, מהשנייה עד השביעית.

ש' יעקבסון

הוא נאלץ לעזוב כי ישב חצי שנה באנגליה.

היו"ר חי קורפו

בכל אופן כל הסופרים שאני מכיר אני זוכר שכיהנו קדנציה אחת.

חבר הכנסת שריד, כשאנחנו אומרים שכתיבה היא מותרת ללא הגבלה, המשמעות היא

שגם היעדרות שלו מהכנסת בשל כתיבה היא סיבה. אתה לא יכול אפילו להשתמש בסנקציה

שהכנסת קודם לגבי היעדרות. הוא יגיד לך: אני עוסק בעיסוק מותר.

י' שריד

אם עורך-דין מפסיק לעבוד יש עורך-דין אחר תחתיו, אם סופר לא יכתוב את ספרו

אני חושב שזה הפסד של כולנו.

היו"ר חי קורפו

הרעיון בדבריו של צחי הנגבי היה: אתה נכנס לתקופה מסויימת לשירות הציבור. יש

מי שהולך לכהן כמנכ"ל של משרד, הוא סוגר את העיסוק הפרטי שלו למשך ארבע שנים

כדי לשרת את הציבור. הוא יורד מתנאים אידיאליים, מעבודה נהדרת, מניהול חברה פרטית,

מהכנסה גבוהה.

י' שריד

זה הפסד שלו, לא שלנו.

היו"ר חי קורפו

אני לא בטוח שזה לא הפסד שלנו. אם הוא מנכ"ל טוב ומפתח מטוס חדש או פטנט אחר

זה שירות לציבור. במה המצאה טכנית פחות טובה מאיזה רעיון פילוסופי מבריק? אי

אפשר לאמר שזה אל משרת את הציבור באותה מידה.

זו מגבלה שאנחנו נוטלים על עצמו לתקופת כהונתנו בכנסת. אנחנו אומרים: זי

איננה משרה, זו איננה עבודה, יש לזה תנאים מיוחדים. האם לא היה מקרה שמנהל

בית-חולים עזב את בית החולים ובא לכהן בכנסת קדנציה אחת? אז מה הריבותא בכך? הרי

הוא בא לוותר על מה שהוא עושה כדי לשרת את הציבור. אז זה יהיה הפיתוי לבוא לכהן

בכנסת - שיוכל להמשיך לעסוק בכל עבודתו הנוספת? איך תהיה עבודתו הפרלמנטרית? מה

תהיה תרומתו, בזה שכתב ספר יפה? במה התרומה היא פרלמנטרית? אמנם בקישוט זה יפה

שיש פה סופר, אדם בעל מוניטין, אבל במה תרומתו הפרלמנטרית?

בהתחלה חשבתי שאולי ספר זה בכל זאת ענין של קנין רוחני מובהק, כמו ציור

תמונה או המצאת פטנט גאוני. אבל רבותי מי אומר שבעד הספר הזה הוא צריך לקבל

תמלוגים במשך המש שנים. הוא יכול לחלק את התמלוגים לחמש עשרה שנה כדי שהוא יעמוד

גם במבחן הכספי. הרי לא מחייבים אותו לקבל את התשלום מיד, שיחלק אותם. יגמור את



הקדנציה ינסה לתקן את החוזה. בסך הכל אנחנו לא מאבדים את היצירה, אנחנו מאבדים את

התמורה, הוא צריך קצת לוותר. הספר שלו כל כך טוב ומהווה תרומה כל כך חשובה

לאנושות והוא בעצמו לא יהיה מוכן להלק את התמלוגים לתקופה יותר ממושכת?

רבותי, אני שואל את היועץ המשפטי לענין גמלאות, תמלוגים, הכנסות מהון, כל

הדברים האלה מעוגנים במקום הזה?

צי ענבר

ברגע שהם לא נוגעים לעיסוק אין בעיה.

מי פרוש

רבותי, כל ההוק הזה הוא מורכב מאד. אני מציע שבנושא הזה של קנין רוחני וכל

התגמולים האלה, נסתפק בזה שהוא יודיע על כך ליושב-ראש הכנסת, ולא נחוקק עכשיו

חוקים אשר יתקבלו בציבור כאבסורד. אם למנוע תגמולים או דברים כאלה אנחנו נועלים

כאילו את הדלת בפני אלה שהם שאנשי רוח מאיזה סוג שהוא.

לכן, אני מציע להשאיר את כל ענין הקנין הרוחני כפי שהיה, ואם ניתקל אי פעם

במשהו אבסורדי - נמצא לו פתרון.

היו"ר חי קורפו

אני חושב שאנהנו איננו יכולים להשאיר את הנושא פתוח. אם אנחנו רוצים להכליל

איזו שהוא סמכות נוספת לוועדת האתיקה אז נדמה לי שהיה הרבה יותר הגיוני להשאיר את

ועדת ההיתרים.

מי פרוש

אני מציע להשאיר את הקנין הרוחני לדיווח ליושב-ראש הכנסת.

קריאות - - -

היו"ר חי קורפו

רבותי, הבר הכנסת שריד, אני אומר לך עוד פעם, מבחינת ההגיון הרצוף רגשותי עם

היוצרים, האומנים, אלה שמסוגלים לתרום לחברה ולאנושות. אבל בסך הכל אנחנו יוצרים

מקים לפירצה.

שי וייס

פירצה קוראת לסופר...

היו"ר ח' קורפו

לא צריך עכשיו לעסוק לא בהגדרות רחבות ולא בקנין רוחני, אלא צריך להכריע
בענין הזה העקרוני
האם להוציא מכל המגבלות האלה כתיבת ספרים.

י' שריד

ויצירת אמנות.

שי וייס

יצירת אמנות - זו הגדרה מובהקת של קנין רוחני, כמו מוסיקה, ציור.



י' שריד

לא היה אף פעם צייר בכנסת, אבל באופן סמלי אי אפשר שלא לכלול אותו בהגדרה של

קנין רוחני,

היו"ר ח' קורפו

אנהנו נצביע על העקרון. את הניסוח נשאיר למשפטנים.

ר' ריבלין

ברוח הדברים שהי ושב-ראש אמר, אני מציע לאמר קנין רוחני ולהשאיר אותו כך,

ולהוציא הרצאות ומאמרים.

היו"ר הי קורפו

במקום לכתוב קנין רוחני ולהתחיל להוציא מה לא מוטב לכתוב מה כן. זה עדיף.
אז לעקרון
כתיבת ספרים ויצירות אמנות הוצאו מכלל תחולתו של החוק הזה.

הצבעה

בעד - רוב

נגד - 1

ההצעה להוציא מכלל החוק הזה כתיבת ספרים ויצירות אמנות - נתקבלה

היו"ר ח' קורפו

הניסוח נשאיר ליועצים המשפטיים.

מי לחוק בשלמותו על כל סעיפיו? מי נגד?

הצבעה

בעד - רוב

נגד - מיעוט

החוק נתקבל

היו"ר ח' קורפו

החוק נתקבל עם התיקונים שנתקבלו. לבעלי ההצעות שלא נתקבלו זכות ההסתייגות.

אני מודה לכם. הישיבה נעולה.

* * *

(הישיבה ננעלה בשעה 10.50)

קוד המקור של הנתונים