ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 21/11/1989

חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם (תיקון מס' 7), התש"ן-1989

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס'72

מישיבת ועדת הכנסת

יום שלישי, כ"ג בחשוו התש"ן (21 בנובמבר 1989). שעה 09:00
נוכחים - חברי הוועדה
היו"ר הי קורפו

ר' איתן

שי ארבלי-אלמוזלינו

י' ביבי

ג י גדות

מי ג ולדמן

פי גולדשטיין

שי דורון

צי הנגבי

שי וייס

ת' טובי

רענן כהן

ג י כהן

אי לין

נ י מסאלחה

י' צבן

ר' ריבלין

י' שריד
מוזמנים
מזכיר הכנסת שי יעקבסון

סגנית מזכיר הכנסת ש' כרם

סגן מזכיר הכנסת די לב

שי גוברמן - משנה ליועץ המשפטי לממשלה (חקיקה)
היועץ המשפטי
צי ענבר
המזכירות
אי בן-יוסף
הקצרנית
י' חובב

('י-
סדר היום
א. ערעורים על החלטת יו"ר הכנסת והסגנים

שלא לאשר דחיפות של הצעות לסדר היום.

ב, חוק חסינות חברי הכנסת, 'זכויותיהם וחובותיהם

(תיקון מס' 7). התשמ"ט-1989.

ג. שונות.



ערעורים על החלטת יו"ר הכנסת והסגנים

שלא לאשר דחיפות הצעות לסדר היום

היו"ר חי קורפו

אני פותח את ישיבת ועדת הכנסת, בוקר טוב לכולם.
הערעור הראשון של חה"כ חנן פורת בנושא
תשובת אש"ף לארהצות-הברית ותגובתנו ללחצי ארצות-הברית

לשילובו של אש"ף במו"מ.

ינמק, סגן יושב-ראש הכנסת שבח וייס. בבקשה.

שי וייס

זה חלק מהדיון המדיני הקבוע שמתקיים בכנסת כל שבוע, במסגרת הצעות אי אמון ,

הצעות רגילות, הצעות דחופות, כולל אתמול. לכן, אני לא חושב שאני צריך אפילו

להסביר י והנר מזה.

היו"ר חי קורפו

מי לקבלת הערעור?

הצבעה

בעד - אין

הערעור לא נתקבל

הי ו "ר ח' קורפו
הערעור השני של חה"כ יגאל ביבי בנושא
הצורך להזהיר את הציבור מן המשכנתאות החדשות.

באותו נושא הערעור השלישי של חה"כ שושנה ארבלי-אלמוזלינו:

נטל המשכנתאות המעיק והורס משפחות.

אדוני, סגן יושב-ראש הכנסת.

שי וייס

מכיוון שהנושא כבר תועלה בכנסת בשנה שעברה, והוא מונח על סדר יומה ויש כוונה

בשבוע הבא לקיים דיון בנושא זה בהיקף רחב ממילא, ממילא הנושא יידון.

ששי ארבלי-אלמוזלינו

זה כולל גם את הנושא שלי, אם כן .

שי וייס

נושא המשכנתאות יידון בכנסת בשבוע הבא וההצעות שהיו בעבר ואשר אושרו כדהופות

כמקובל כולן תובאנה לדיון בשבוע הבא במליאה.



ש' ארבלי-אלמוזלינו

מניין הבטחון שאנחנו נוכל להגיע לביטוי בנושא הזה בדיון?

ש' יעקבסון

זה דיון סיעתי .

שי וייס

את היית חרבה שנים בנשיאות, את מודעת ואנחנו מודעים לכך שחבר הכנסת היזם

צריך לבוא לידי ביטוי אבל לא זה מה שעומד מאחורי הדחיפות, זולת הדחיפות. היתר

זה מקריות.

ש' ארבלי-אלמוזלי נו

שני הקריטריונים אשר שמאפשרים אישור הצעה כדחופה הם: א) למנוע מחדל במידה

שישנו או עלול להתרחש; ב) אם יש בזה ענין לציבור.

אני לא מדבר על המשכנתאות החדשות, כי דווקא בנושא זה נעשו צעדים חיוביים.

אני מדברת על אותן משכנתאות של אותן הקבוצות שקבלו אותן בראשית שנות השמונים, ועם

האינפלציה המשכנתאות האלה קפצו, עד כדי כך שהיום האנשים שקיבלו את המשכנתאות הללו

אינם יכולים לעמוד בהחזרים, ויש כאלה שמכרו כבר את דירותיהם ולא הספיק להם הסכום

להחזיר את המשכנתא, ויש מהם שאפילו יורדים מהארץ.

הבעיה היא חמורה מאד, היא בעיה חברתית ממדרגה ראשונה.

היו"ר ח' קורפו

מזכיר הכנסת מודיע כי נושא עומס המשכנתאות יידון בשבוע הבא בכנסת.

מי לקבלת שני הערעורים? מי נגד?

הצבעה

הערעורים של חה"כ י' ביבי ושי ארבלי-אתמוזלינו - לא נתקבל

היו"ר חי קורפו
הערעור הרביעי של חהייכ רן כהן בנושא
הצורך לעצור את התוכניות הנרקמות באוצר

לפגוע בקיצבאות הילדים, הנכים והקשישים.

הבר הכנסת יאיר צבן הגיש הצעה דומה.

י י צבן
הסיבה להצעה היא זאת
כתבתי בדברי ההסבר שלכאורה - ואני מקבל את זה - בדרך

כלל כאשר ציבורית עולה על הפרק נושא שמימושו תלוי בחקיקה יבואו ויאמרו: חכה עד

שיגישו הצעת הוק, אם אמנם תוגש זאת תהיה הזירה שבה תביע את התנגדותך.

שני טעמים לדרישה של הצגת הענין באורח מוקדם. הטעם הראשון, הקבוצות שבהן

מדובה, בייחוד הקשישים אבל גם הזוגות הצעירים, אנחנו יוצרים אצל הקבוצות הללו

חרדות על ידי כל הפרסומים האלה. מדובת בקבוצות חלשות, אני לא צריך לתאר את

המשמעות של הידיעות האלה ומה קורה בקבוצות האלה כאשר הן מתפרסמות. אני מבקש

שנזכור שאלה לא ידיעות בעלמא, שהרי היו כבה שלוש פעמים נסיונות של הממשלה, למשל



להטיל מס על קצבאות ז יקנה. היום מדברים או הצעה זאת או שקיצבאות הזיקנה יבוטלו

לחלק מהקשישים לפי מבחן הכנסה. זו הצעה שמתבשלת באוצר.

ר' ריבלין

יש סכנה כזאת כל הזמן.

י י צבן

רגע, רגע, הכנסת תאמר את דברה לממשלה באופן ברור שתסיר את האיום הזה אהת

ולתמיד. היוגה כבר פעם אהת הצהרה של אהד השרים, השר ניסים הצהיר, ואגב אני רוצה

לאמר לזכותו שהוא קיבל את הענין הזה של החרדה בקרב האוכלוסיות האלה, הוא עלה על

הדוכן והצהיר שהוא מוריד מעל הפרק את ההצעות לפגוע בקיצבאות הזיקנה.

י י שריד

אחד הקריטריונים לדחיפות זה למנוע מעשה או מהדל.

היו"ר ח' קורפו
אפשר לשנות את הנושא
הצורך לכבד הודעות ממשלה...

י י צבן

זו הצעה גורפת, מרחיקת לכת, ו נתפסת כאוטופיה קיצו נית...

לגבי הזוגות הצעירים, תראו מה קורה. חלק מהזוגות הצעירים עכשיו טיפה נשם

לרווחה כי חלקם זכה בהסדרי משכנתאות יותר נוחים.

פ' גולדשטיין

מה ששיכנע אותי זו ההתחייבות של השר נסים. אני אצביע בעד קבלת הערעור.

היו"ר ח' קורפו

אבל על המשכנתאות יהיה דיון בשבוע הבא במליאת הכנסת.

הצבעה

מי לקבלת הערעור - 4

נגד - 4

הערעור - לא נתקבל

הי ו "ר ח' קורפו
הערעור האחרון של חה"כ אלי בן-מנחם בנושא
קיום מסגרות נבדלות לתלמידים

מזרחיים ואשכנים בחטיבות הביניים.

אדוני סגן יושב-ראש הכנסת, בבקשה.

שי וייס

הבוקר קיבלתי הסבר על כל החלטות באותה ישיבה של הנשיאות, כי אני עצמי לא

השתתפתי בישיבה. לדאבוני, על ההצעה הזאת לא קיבלתי הסבר.



אולי אפשר לחרוג הפעם, ולפנים משורת הדין אפשר לקבל ממזכיר הכנסת שהשתתף

בישיבה שידווח מה היו הנימוקים לדחייה.

שי דורון

ברשותך, אדוני היושב-ראש, הנושא הועלה בכל חריפותו בו ועדת החינוך, הוא

בטיפול, יש ועדה מיוחדת ברשות חבר הכנסת פרח, היא פועלת.אם זה יועלה שוב לדיון

מליאת הכנסת שוב תעביר את זה לוועדת החינוך.

היו"ר חי קורפו

זה לא הנימוק שצריך להישמע מפי הנשיאות.

בבקשה, חבר הכנסת שריד.

י י שריד

הכותרת מלמדת שאין בזה דחיפות. הנושא הוא חטיבות הביניים, עכשיו זה לא ראשית

השנה, לא עומדים להקים חטיבות ביניים חדשות, אין כתות חדשות. עד השנה הבאה זה לא

אקטואלי.

הי ו "ר ח' קורפו

רבותי, אני נענה להצעת סגן יושב-ראש הכנסת בלי ליצור תקדים בכך - מזכיר הכסת

יאיר את עינינו בענין זה.

ש' יעקבסון

המציע לא הדגיש שום דבר שקרה לאחרונה כדחוף. מסגרות נבדלות - זה קיים, וזח

קיים מזמן, והוא לא ציין שום מקרה קונקרטי בדברי ההסבר שלו.

פ' גולדשטיין

רק רציתי להעיר שוועדת החינוך החליטה על פי הצעתי בשבוע שעבר לקיים דיון נרחב

בנושא הזה, ולהזמין את כל הנוגעים בדבר.

הי ו "ר ח' קורפו

רבותי, לאחר סטייה מהנוהל, אני חוזר להצבעה. מי בעד קבלת הערעור?

הצבעה

בעד - אין

הערעור לא נתקבל

* * *



היו"ר ח' קורפו

במסגרת סעיף 'שונות' - שמענו אתמול את בקשתו של חבר הכנסת אוריאל לין ואנו

ביקשנו את התייחסותו של היועץ המשפטי לסוגיה לאיזו ועדה מוועדות הכנסת יש אמנם

להעביר את שתי הצעות החוק הללו: 1} חוק התאגידים (הגבלת שכר והסדרי פרישה),

התש"ן-1989; 2 ) חוק לתיקון פקודת החברות (שכר נושא משרה), התשמ"ט-1989.

צ' ענבר

הצעות חוק לתיקון פקודת החברות נדונו בדרך כלל בוועדת החוקה רחוק ומשפט,אבל

היו גם יוצאים מהכלל. היו לנו בוועדת הכספים בשנת 1952 תיקון אחד לפקודת החברות;

היתה הצעת חוק של חבר הכנסת אריאל ויינשטיין - ניירות ערך דירקטורים מטעם הציבור

(תיקון מס' 2 לנוסח החדש ) - נדונה בוועדת הכספים; הצעתו של חבר הכנסת יאיר צבן

- דוח על הטבות לבכירים (תיקון לפקודת החברות) הועבר לוועדת הכספים.

כלומר, היו שלושה תיקונים שנדונו בוועדת הכספים, שניים מהם התקבלו כחוקים,

ואחד עדיין בדיוניה של ועדת הכספים.

היה תיקון מס' 9. משנת 1965, של דוקטור בדר, אשר נדון בוועדת העבודה.

יכול להיות שיש מקום שהוועדה תשמע את המציעים עצמם, כי המציעים הם שהציעו

במליאת הכנסת את ועדת הכלכלה, ולא היתה כל הצעה אחרת - מדוע לדעתם ראוי שהנושא

יידון בוועדה שאינה ועדת החוקה. כי סגן שר האוצר הציע להסיר מסדר היום.

אשר לפרוצדורה - התיקון האחרון שהיה בתקנון אינו נוגע לעניננו, הוא נוגע רק

למקרה שבו עבר החוק קריאה ראשונה ואז החליטה הכנסת להעביר את הצעת החוק לוועדה,

"תועבר ההצעה לוועדה שהכינה אותה לקריאה ראשונה. חבר הכנסת רשאי לפנות לוועדת

הכנסת", וזה רק בשלב הזה - -

הי ו "ר ח' קורפו

תקרא הלאה.

צ' ענבר

"בין לפני החלטת הכנסת להעביר את הצעת החוק לוועדה ובין לאחר מכן"

היו"ר חי קורפו

צבי, הרי עסקנו בסוגייה הזאת כאן בוועדה. ההערה האחרונה שלך לא נכונה.

צ' ענבר

"תועבר ההצעה לוועדה שהכינה אווזה" - זה בין הקריאה המוקדמת לבין הקריאה

הראשונה.

היו"ר ח' קורפו

אתה תיקנת את הנוסח כדי שזה יכלול את כל השלבים שבהם יוכל חבר הכנסת לערער על

המסלול שקבעה המליאה. בבקשה, חברת הכנסת ארבלי-אלמוזלינו.

צ י ענבר

אני מצטער, זה תחת הכותרת 'המשך הדיון', שזה סעיף 141.



שי ארבלי-אלמוזלינו

הנושא של התאגידים הוא בתחום סמכותה של ועדת הכלכלה. יש שוני בין תאגיד לביו

חברה, ואני לא רואה שום הצדקה להעביר את זה לוועדת החוקה חוק ומשפט. אני מציע

לוועדת הכנסת להשאיר את החלטתה של מליאת הכנסת ולא לבוא ולהמליץ בפניה לשנות את

ההחללטה.

י' שריד

תאגידים - איפה מופיע המונח הזה בתקנון הכנסת? בוועדת הכלכלה? או שזה אינו

מופיע.

היו"ר חי קורפו

בדרך כלל מופיע המונח "חברות".

צ' ענבר

המילה "תאגידים" אינה מפיעה באף אחת מן הוועדות, אבל פקודת החברות נדונה

בדרך כלל בוועדת החוקה חוק ומשפט, פרט לאותם יוצאים מן הכלל שפרטתי בפני הוועדה.

ישנה אולי רק נקודה אחת שנוגע לאיגוד שיתופי שהוא שייך לוועדת הכלכלה.

שי דורון

זה דבר אחר.

אי ליו

רבותי , נושאים שנוגעים לפקודת החברות וכל הנושאים שקשורים בפקודת החברות מאז

ומתמיד כדבר שבשיגרה נדונים בוועדת החוקה חוק ומשפט. אם יש מי שמערער על כך -

שיאמר. אני לא חושב שיש מי שמערער על כך.

יש מקרים חריגים שנושאים שנוגעים לתאגידים, כמו אגודות שיתופיות, שכל מהותו

זה אופי כלכלי-חברתי ולא נוגע למבנה המשפטי של תיפקוד חברות בעם ישראל - לא באים

לוועדת החוקה, חוק ומשפט.

הנושאים של פקודת החברות תמיד עוסקים בכל מה שנוגע למבנה הגופים, מה

שאנחנו קוראים הישויות המשפטיות. כל הנושאים שכרוכים בכך נמצאים במסגרת פקודת

החברות. מאז ומתמיד זה בתחום התמחותה של ועדת החוקה חוק ומשפט.

גם מבחינת הרכבה האישי יש לה יותר משקל מקצועי של עורכי-דין.

אנחנו דנו במרוצת הקדנציה הזאת בשני תיקונים בפקודת החברות. בקדדנציה הקודמת

היו לנו חמישה תיקונים בפקודת החברות. צריכים להיות מקרים מאד חריגים שיצדיקו

הוצאת נושא מסויים מוועדת החוקה חוק ומשפט.

גם התיקו ו כבד המשקל הזה, שהיה התיקון של אריאל ויינשטיין, שהטיל חוב למנות

נציגי ציבור בחברות בע"מ, היה חריג שלדעתי לא היה מוצדק, והוא בהחלט חריג כבד

משקל. לדעתי הוא לא היה מוצדק, חבל שהוא נעשה, ומוטב שאנחנו נשמור על סדר וחלוקת

עבודה של הוועדות.

זה הכל.



היו"ר חי קורפו

ההצעה של היועץ המשפטי לפנות למציעים לא נראית לי הגיונית, הרי אנחנו

קיבלנו ההלטה של מליאת הכנסת לעניו הזה, ולא היתה הצעה להעביר את זה אלינו לקבוע

את הו ועדה.
לפנינו שתי הצעות
להעביר את שתי הצעות החוק הנ"ל לוועדת החוקה, חוק ומשפט,

על פי בקשתו של יושב-ראש הוועדה, או להשאיר אותן בוועדת הכלכלה כהחלטת המליאה.

אני מעמיד את שתי ההצעות להצבעה זו מול זו, וההחלטה שתתקבל תהיה הצעת החלטה

למליאת הכנסת.

מי לשינוי מסלול הצעות החוק הנ"ל והעברתן להמשך הדיון בוועדת החוקה, חוק

ומשפט? מי להשארת הצעות החוק במסלול הנוכחי?

הצבעה

בעד שינוי המסלול - 6

בעד המשך המסלול הנוכחי - 5

הבקשה להעביר את הצעות החוק הנ"ל להמשך הדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט -

נתקבלה

היו"ר חי קורפו

ה י ח ל ט להמליץ בפני הכנסת לשנות את המסלול.

חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם

(תיקון מסי 7) , התשמ"ט-1989

(הכנה לקריאה שנייה וקריאה שלישית)

לפני שניגש לסעיף הבא שעל סדר היום - חוק חסינות חברי הכנסת - אני מוצא לנכון

להביא לידיעת הוועדה כי משלחת של מועצת תלמידים שהפינה פטיציה בענין זה ליושב-ראש

הכנסת ביקשה לההתקבל לראיון. אני פגשתי אותם, שוחחתי איתם, ובקשתם היא שגם חברי

הוועדה יקבלו אותם לראיון.

הייתי ממליץ להיפגש איתם - אם במסגרת מליאת הוועדה או ועדת משנה - אני חושב

שיש בזה תרומה חינוכית, כאשר צעירים עושים מאמץ ציבורי, להתייחס אליהם ולשמוע את

טענותיהם מדוע לא צריך לקבל את התיקון המוצע.

ש' דורון

אתה לא חושב שזה ייצור תקדים?

היו"ר ח' קורפו

אני חושב שהנושא הוא נושא בהחלט ראוי, יש התייחסות ציבורית רחבה אליו. תוקן

חוק, מתקנים אותו בשנית. אם לאלה שמציעים את התיקון יש קרקע מוצקה מתחת לרגליהם

אז מה הבעיה להיפגש עם קבוצת צעירים ולנסות לשכנע אותם בצדקת הדרך.

ש' וייס

הפעם אני מציע ליידע אותי. זה ענין שכבר גלש לתחומים פראיים כאלה, ובוודאי

שצריך לאפשר להם. אני מציע גם להחליט שזה לא תקדים. מה שקורה לא פעם הוא שמורים

ומורות מסיתים תלמידים, אני לא בטוח שאנחנו צריכים לנהל איתם משא ומתן.



היו"ר חי קורפו

אם הוועדה לא מתנגדת, ומבלי שזה יהיה תקדים, נזמין את משלחת התלמידים, נשמע

אותם על ההערות ועל המאמץ - הם הגישו פטיציה, החתימו כמה אלפי תלמידים -

שי וייס

אני רוצה לשאול בעקרון, נניח שילדים יחתימו על פטיציה לעונש מוות למחבלים,

האם אתה תקבל אותם לשיחה בוועדה?

היו"ר חי קורפו

אם זה יהיה ISSUEציבורי - כן. אם אתה מסכים, אני מוכן שהנשיאות תקבל

אותם...

שי וייס

אני מציע שנפתח פה פרלמנט לנוער...

היו"ר חי קורפו

עתה, לחוק עצמו. אני מניח שאין התנגדות לשם החוק, או למספר הסעיף.

צי ענבר
תיקון קל לשם החוק. יהיה
התש"ן.

יי שריד
הערה לשם החוק
אני מציע שזה ייקרא - חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם.

היו"ר חי קורפו

זה שם החוק המקורי.

י' שריד
זה השינוי שאני מציע
"חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם (תיקון מסי 7),

התש"ן-1989." זו תהיה הסתייגות מספר אחת שלי.

שי וייס
באותו נושא אני מציע שיישאר
"חובותיהם". הכוונה היא שחברי כנסת צריכים עוד

חצי משרד כדי להחזיר את חובותיהם...

שי גוברמן

השם של החוק נדמה לי שחייב להישאר כפי שהוצע. ההצעה של חבר הכנסת שריד יכולה

לבוא לידי ביטוי כסעיף ראשון של החוק המטריאלי אשר קובע ששם החוק יתוקן.



שי וייס

אבקש לרשום שם הסתייגות בשמי.

אי לין

לי גם יש הצעה מסויימת. אני מציע שאנחנו נקדיש גם מחשבה לאותם חברי כנסת לא

שהם עובדים רק שלושה-ארבעה ימים בשבוע בכנסת, אלא שהם לא מופיעים בכלל. יש

שנעדרים שנה שלימה. זה נושא בעל חשיבות.

היו"ר ח' קורפו

אם אתה לא מציע את זה לשם החוק, אז תנסח סעיף ותציע אותו אחר כך.

רבותי, מי לשם החוק עם השינוי התש"ן (במקום התשמ"ט), כהצעת הוועדה? מי נגד?

הצבעה

בעד - רוב

נגד - אין

ההצעה נתקבלה

היו"ר חי קורפו
שם החוק אושר עם השינוי
"חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם

(תיקון מסי 7), התש"ן-1989".

י' שריד

מיד לאחר שם החוק אני מציע כי יבוא: מוצע לשנות את שם החוק ל"חוק חסינות

חברי הכנסת, זכויותיהם".

היו"ר ח' קורפו

מי בעד ההצעה של חהייכ י' שריד? מי נגד?

הצבעה

ההצעה של חהייכ י י שריד - לא נתקבלה

הי ו"ר חי קורפו
נא לרשום
הסתייגות לחה"כ יוסי שריד.

ת' טובי

אני מציע תיקון לשם החוק: חוק חסינות חברי הכנסת וזכויות יתר.

היו"ר חי קורפו

אני מעמיד את ההצעה להצבעה.

הצבעה

בעד - מיעוט

נגד - רוב

הצעתו של הה"כ ת' טובי לא נתקבלה

היו"ר חי קורפו

הסתייגות לחה"כ תופיק טובי.



[יו"ר הוועדה קורא בקול את סעיף 13א רבתי]

זה הסעיף הגדול שבהצעה בכחול. בבקשה - הערות.

י' שריד

לי יש תיקון מאד קצר, הוא ירשם בקלות. אני מציע שסעיף 13א(א} יאמר: "חבר

הכנסת לא יעסוק בכל עסק או בכל עיסוק נוסף." נקודה. כל השאר יימחק.

שי דורון
שאלת הבהרה
סעיף (2) - חשש של ניצול לרעה - מדוע צריכה להיות המילה "לרעה"?

ניצול הוא ודאי לרעה. אפשר לפרש את זה שהוא מקדם עסק של משקיע - זה בכלל לטובה.

אז למה להגיד את המילה "לרעה"? השש לניצול - זה מה שהשוב.

היו"ר ח' קורפו

יפה. זו הצעה לתיקון לשון הסעיף.

שי וייס

הדברים כבר נאמרו, אך כיוון שאני לא עומד להצביע עבור החוק הזה אז תוכנו לא

כל כך מענין אותי. ההערות של חה"כ יוסי שריד מספיקות לי (י' שריד: תסתפק בחמש

המילים האלה, נגיש הסתייגות במשותף) ואני מצרף גם את הסתייגותי.

תי טובי

אני יכול להסתפק בהצעה הזאת גם כן, אבל בכל זאת אני מציע טקסט אחר.

אני מציע לבטל בסעיף 1. את סעיף 13א(א), ובמקומו יבוא:

"הבר הכנסת לא יעסוק בכל עסק או בכל עיסוק נוסף.

לענין סעיף זה -

"עיסוק נוסף" - 1) עיסוק נוסף על העיסוק כהבר הכנסת לרבות עיסוק חד פעמי,

יצוג של אדם אהר, מתן יעוץ או קיום פעילות שתדלנית למענו, והכל בין בתמורה כספית

ובין בתמורה חומרית אחרת; 2) כהונה כיושב-ראש של רשות, תאגיד או מוסד ממלכתיים;

3) כל תפקיד אהר של קבע שיש בו ניגוד ענינים בין תפקידו של חבר הכנסת כחבר הכנסת

ובין התפקיד האחר."

זו הזרה בעצם למה שהיה קודם.

י י שריד

אז מספיק להגיד ייחבר הכנסת לא יעסוק בכל עסק או בכל עיסוק נוסף". נקודה.

ג' כהן

כל המוסיף גורע.

ת' טובי

אני מוכן לקבל את זה.

היו"ר הי קורפו



חבר הכנסת רענן כהן.

רענו כהן

סעיף 1 מקובל עלי. אבל סעיף (ב) אני מתנגד לכולו. אני חושב שחבר חכנסת

צריך לעסוק רק בכנסת. אם אכן יתקבל התיקון של סעיף (א), אז סעיף (ב) מיותר.

י' שריד

בוודאי, הצעתי למחוק הכל.

רענו כהן

במידה וזח יתקבל אני מצטרף. במידה ולא יתקבל אני מצטרף להסתייגות.

אי לין

אדוני היושב-ראש, אני רוצה להסביר לחברי הוועדה למה אי אפשר לקבל את הצעתו

של חה"כ יוסי שריד אפילו אם רוצים ללכת בקו התפיסה של איסור עיסוקים לחברי הכנסת.

אם נשים נקודה לאחר "לא יעסוק בכל עסק או בכל עיסוק" - זה יהיה מעל ומעבר למה

שמתכוונים אלה שחברי הכנסת לא יהנו מהכנסה נוספת. ומדוע: משום שפה נאמר לא יעסוק

בכל עסק ובכל עיסוק. קחו לדוגמה את חברי הקיבוצים - יזם חוזרים הביתה, יכולים לעבוד

בפלחה, לצאת לשדות, וזה יהיה עיסוק. מי זה מגדיר מה -זה עיסוק? בלשון העברית זה כל

דבר שיש בו תכלית.

שי וייס

כמו כתיבת ספר.

אי לין

פך שכאן תהיה המגבלה כזו שלא יעמדו בה. זה מרחיק לכת.

יש פה עקביות כמובן במה שמציע חה"כ שריד. מפני שאם עושים נקודה כאן כמובן

שאין צורך בסעיף קטן (ב). סעיף קטן (ב) מתבסס על כך, והרי הסעיפים האלה הם בעצם

שזורים אחד בתוך השני, הם בנויים אחד בתוך השני על פי תפיסה מסויימת שאומרת: כן

לאפשר לחברי הכנסת להשתכר מחוץ לעבודתם עד לרמה של 50% מההכנסה שיש להם בכנסת,

מבלי לבדוק מה אופי הדבר שהם עושים, אבל שלא יתנגש עם אף אחד מהאיסורים המנויים

כאן - (1) עד (4).

זאת אומרת, התפיסה שמוצעת בסעיף קטן (ב) אומרת: אתה יכול להשתכר, אתה יכול

להשתכר עד 50%, אבל אסור לך גם במסגרת ההיתר הזה לעשות דבר שיש פה פגיעה, או

ניצול, או השגת יתרון, או ניגוד ענינים, או הופעה או יצוג וכולי. כלומר, האיסורים

האלה קיימים בצד ההיתר הרחב. אם רוצים לבטל בכלל את ההיתר הרחב כמובן שאין צורך

בכל המגבלות האלה. אני רוצה שיהיה ברור מה הפירוש לשים את הנקודה כאן, כהצעתו של

חה"כ שריד, ומה תהיה התוצאה.

שי ג וברמן

אדוני היושב-ראש, יש לי כמה הערות קלות ערך שלא משנות את התוכן.

אני מציע שכותרת השוליים תהיה: "סייגים לעיסוק." זה לא רק "עיסוק נוסף" כי

ההצעה דנה גם באיסור עיסוק בכל עסק.

שי וייס
אם כבר, אז
"עיסוק נוסף וסייגיו".

שי ג וברמן

הקושי הוא שהרישא מדברת על שני סוגים של עיסוק. כתוב: לא יעסוק בכל עסק או

בכל עיסוק נוסף -

שי וייס

בכל זאת לב הענין זה העיסוק.

שי ג וברמן

- ולכן, גם בהמשך אני מציע "...או בכל עיסוק נוסף אם יש בעיסוק (במקום
"בהם") אחד מאלה
"

בפסקה (3) אני מציע שיהיה: "אפשרות של ניגוד ענינים בין העיסוק לבין

תפקידו של חבר הכנסת."

הי ו"ר חי קורפו

ולא "כחבר הכנסת"? לי בכל זאת נראה שצריך להיות "כחבר הכנסת".

שי גוברמן

אני חושב שלא, כי צריך לקרוא את זה יחד עם הרישא: "חבר הכנסת לא יעסוק בכל

עסק או בכל עיסוק נוסף אם יש בעיסוק ---אפשרות של ניגוד ענינים בין העיסוק לבין

תפקידו של חבר הכנסת."

י' צבן

"של חבר הכנסת" זה יכול להיות חלק ממהותו כחבר הכנסת.

ש' גוברמן

אני מקבל את זה.

סעיף (ב)(1), שורה שלישית, במקום "מעיסוק נוסף" אני מציע: "מעיסוק כאמור"

כדי שזה לא יהיה רק עיסוק נוטף אלא גם עיסוק בעסק. ואז לא צריך להיזקק למילה

"והכל" בשורה הרביעית, משום שהביטוי "בין בתמורה כספית ובין בתמורה חמרית" מטבע

הדברים מתייחסת לכל.

סעיף קטן (ב), פסקה (2) - במקום "תחולתו", צריך להיות: "תחילתו".

בסעיף (ג), בהגדרה של "רשות ממשל", אני מציע: למחוק המילה "לרבות", משום

שרשות מקומית איננה רשות המדינה, ומטבע הדברים היא לא דרושה בענין זה. על פי הצעתי
ההגדרה תהיה
"רשות ממשל" - רשות מרשויות המדינה, רשות מקומית, רשות לפי דין וכן

תאגיד או מוסד ממלכתיים, למעט בית משפט, בית דין ומשרד שבו נרשמות זכויות על פי

דין.

בסעיף קטן (ד) - כדי למנוע הבנה לקויה של הסעיף כאשר מדובר פה בחבר כנסת

שהוא מכהן כחבר כנסת, אני מציע את התיקון הקטן הבא: "סעיף זה לא יחול בתקופה של

תשעת החודשים הראשונה לכהונתו של חבר כנסת פלוני, ובלבד שערב אותה תקופה לא

כיהן כחבר הכנסת שקדמה לה."



היו"ר חי קורפו

תודה למר ג וברמן, ההצעות נרשמו. רשות הדיבור לחברת הכנסת גאולה כהן.

ג' כהן

במקום סעיף 13א ((א)-(ד) אני מציעה שייאמר: "חבר הכנסת לא יעסוק בכל עסק או

בכל עיסוק נוסף אלא אם כן הוא מותר על פי הוראות הוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם

והובותיהם (תיקון מסי 5), התשמ"ח-1988."

היו"ר חי קורפו

זה התיקון הקודם של החוק. תנסחי את זה.

כן, חבר הכנסת שריד.

י' שריד

שתי הערות. הערה אחת היא לא לשיטתי אלא לשיטת חברת הכנסת דורון. שמעתי את

הברת הכנסת דורון מעלה רעיון שאמנם לא חשבתי שהוא פותר את הבעיה אבל אני ממריץ

אותה בכל זאת להישאר נאמנה ודבקה לרעיון שלה, מה שאינני הושב שהיא עושה ברגע זה.

שי דורון

אני מוכנה לכל דיעה אחרת, אבל אנא ממך אל תחלק ציונים.

י' שריד

עם כל הכבוד, אמרתי רק שאני ממריץ אותך להישאר נאמנה למה שאמרת באמצעי

התקשורת, ואני לא מתרשם שזה המצב כאן. מה קרה? זו קביעה עובדתית. אולי אני טועה,

אז אני מתנצל.

אני שמעתי שחברת הכנסת דורון חושבת שהבעיה יכולה להיפתר בחלקה על ידי פרסום

של העיסוקים וההכנסות.

שי דורון

עוד לא הגענו לזה. אבל, אם כבר, אני מבקשת לרשום שאני מציעה להכניס סעיף

נוסף שאומר שהעיסוק הנוסף והכנסתו יהיו גלויים, פתוהים. הסעיף צריך כמובן להיות
מנוסח בצורה משפטית, כמו
"ההצהרות כאמור בפיסקה (2) יעמדו לעיון הציבור לפי

הסדרים שקבע יושב-ראש הכנסת." סעיף זה יבוא בסוף סעיף קטן (ב) פסקה (3).

יי שריד

אוה, חשבתי שאתה תהיי הראשונה להעלות את זה בפסקה שאומרת כי יושב-ראש הכנסת

ישמור על סודיות הצהרות חברי הכנסת. אדם רוצה להועיל, במקום להודות לו - - -

שי דורון

תודה. לא שמתי לב.



י' שריד

ההערה השנייה, בעקבות דבריו הנכוחים של חבר הכנסת אוריאל לין, מכיוון שיש פה

באמת הרחקת לכת מעבר לחוק הקודם שהיין מרחיק לכת לכשעצמו, אז צריך להיות כתוב: "חבר

הכנסת לא יעסיק בכל עסק או בכל עיסיק נוסף שאינו כלול בחיק זה כפי שאושר בכנסת

ביום 25.7.1988."

היו"ר הי קורפו

יפה. האם יש עוד הערית? בבקשה, חה"כ וייס, אחריו - חה"כ טובי.

שי וייס

בעקבות ההערות והתיקונים שהציעו חבר הכנסת שריד עכשיו, וחברת הכנסת גאולה

כהן קודם, ברצוני להעיר ששני התיקונים בעצם לא נתוצים. יש פה ענין של פרדוקס.

י' שריד

בכל זאת כדאי שזה יהיה.

שי וייס

לא, אגיד לך מדוע. אםד החוק הזה מתקבל - אז מי שעיסק בעיסוקים נוספים יהיה

לו מותר נניח מחצית הכנסה נוספת. למשל, מי שיוציא ספר ויהיה לו על זה ריוח של

שבעים אלף דולר לחידש, הוא ישאיר לעצמו אלף דולר ו-69 אלף דולר יחזיר... זה

לפי המצב החדש. אם החוק הזה שלא יתקבל - במילא נשאר המצב הקודם, שהיא ההסתייגות

של חה"כ גאולה כהן.

תי טובי

אני בכל זאת חוזר להצעה המקורית שלי. היא עונה לחה"כ לין. הוא צודק. אנחנו

באים ומציעים הצעה גורפת.

אי לי ו
יש לי הצעה
פשוט לא להעביר את החוק הזה, ואז נשאר החוק הקודם.

ת' טובי

אילו מבחינת תקנונית היה אפשר להגיד: כל הסעיפים בטלים, ולהסתפק בזה - אני

מוכן. אבל אי אפשר לעשות דבר כזה, כי ההוק התקבל ומה שנשאר לעשות זה להסתייג.

היו"ר חי קורפו

חבר הכנסת טובי, תקרא בבקשה את ההצעה שלך.

תי טובי

1. לבטל בסעיף 1 את סעיף משנה 13א(א), ובמקומו יבוא:

ייחבר הכנסת לא יעסוק בכל עסק או בכל עיסוק נוסף.

לענין סעיף זה - ייעיסוק נוסף": 1) עיסוק נוסף על העיסוק כחבר הכנסת, רבות

עיסוק חד פעמי, יצוג של אדם אחר, מתן יעוץ אי קיום פעילות שתדלנית למענו, יהכל בין

בתמורה כספית ובין בתמורה הומרית אחרת; 2} כהונה כי ישב-ראש של רשות, תאגיד או

מוסד ממלכתיים; 3) כל תפקיד אחר של קבע שיש בו ניגוד ענינים בין תפקידו של חבר

הכנסת כחבר הכנסת ובין התפקיד האחר.



על אף האמור, לחבר הכנסת מותר לעסוק בנוסף בתחום שהוא נושא לזכות קנין

רוחני, ושנתקיימו בו הוראות סעיף 13."

2. לבטל בסעיף 1 את סעיף משנה 13א(ב}.

3. לבטל בסעיף 1 את סעיף משנה 13א(ג).

זו הצעתי. תודה.

היו"ר ח' קורפו

ובכן, רבותי, אני מבקש מכל המסתייגים לסעיף 13א רבתי שקראנו, לרבות הוספות,

לרבות התיקונים הלשוניים, להגיש אותם חתומים ליועץ המשפטי.

צי ענבר

אדוני היושב-ראש, היו פה הצעות שונות, אני מאד מבקש לעבור פסקה-פסקה וכל

פסקה תאושר בנוסחה כפי שהוועדה מאשרת אותה, ואם יש לאותה פסקה הצעה אחרת תוצבע או

תיקון נצביע עליהם.

היו"ר חי קורפו

לא הייתי רוצה להצביע כשאין נוסח כתוב. נערוך את ההצבעה בשבוע הבא.

רענן כהן

גם לי יש כמה הסתייגויות. אגיש אותן בכתב בשבוע הבא.

היו"ר חי קורפו

רבותי, אנחנו יכולים ללכת על פי הצעתו של היועץ המשפטי ולהצביע קודם כל על

העמדות, ואהר דכך לקבל את הנוסח ולנסח אותו משפטית, או אם לא יתקבל לרשום

הסתייגות. אני סבור שזה איננו טוב מכיוון שאם תירשם הסתייגות לא כפי שהוצבעה כאן

יכול ההבר לבוא בטענות שלא על זה הצבענו ויתברר שאין תיאום. רצוי שנצביע על דבר

כתוב וחתום על ידי החבר.

צי ענבר

ההסתייגות תנוסח בין כה וכה בצורה שונה. מפני שהסתייג ותו של חבר הכנסת

טובי, למשל, היא פחות או יותר הסעיף הקיים אבל יש כמה תיקונים.

היו"ר חי קורפו

אני לא מקבל תיקונים. הוא רוצה לתקן את הנוסח שישב עם ארבעה-עשר יועצים

משפטיים ויתקן. אני צריך לתקן אותו ואחר כך להיכנס לקונפליקט עם מה שהוא ועל מה

שהצבענו?

כל הסתייגות לסעיף הזה אני מבקש שתוגש בכתב וחתומה על ידי המציע. אנחנו נניח

אותה על השולחן, נקרא אותה ונצביע עליה. אבקש שהדבר ייעשה עד יום שלישי הבא בשעה

תשע בבוקר.



רבותי, אני ממשיך בקריאת החוק. סעיף 2 קובע כי "סעיפים 13ב ו-13ג לחוק

העיקרי - בטלים."

מה המשמעות?

צי ענבר

אדוני היושב-ראש, כל עוד לא נוצבע סעיף 13א, ואנחנו לא יודעים אם מבטלים את

ועדת ההיתרים, אי אפשר להחליט לגבי 13ב ו-13ג.

סעיפים 13ב ו13ג דנים בוועדת ההיתרים אשר נזכרת בסעיף 13א הנוכחי שהוא עדיין

תקף.

היו"ר חי קורפו

זה פועל יוצא מקבלתו של סעיף 13א, ממילא בטלים שני הסעיפים אשר נוגדים את

האמור בסעיף 13א.

האם יש הערות לכך?

שי וייס

יש לי שאלה. המשמעות היא שאם החוק הזה יתקבל בטלה ועדת ההיתרים? אם כן,

זה דווקה בסדר.

היו"ר חי קורפו

ובכן, לסעיף 2. - אין הסתייגויות, אין הערות.

אני קורא את סעיף 3. "בסעיף 13 ד לחוק העיקרי - (1) במקום סעיף קטן (א)

יבוא: (א) חבר הכנסת שעבר על הוראות סעיף 13א יהיה נתון לשיפוטה של ועדת האתיקה

של חברי הכנסת;

ש' גוברמן

הערה, אדוני היושב-ראש. אני מציע שאחרי "שעבר על הוראות סעיף 13א" להוסיף

את המלים "או לא קיים הוראה לפיו". זה כדי להסיר כל ספק, למשל שלא הגיש את הדין

וחשבון.

שי דורון

מקובל.

היו"ר חי קורפו

האם יש עוד הערות לסעיף 3.

שי דורון

אני מבקשת שאלת הבהרה לגבי סעיף 3. נניח שוועדת האתיקה החליטה שמישהו פעל

בניגוד לחוק. מה אז קורא? זה הרי לא כתוב כאן. ירשמו פרוטוקול וזהו?

אני רוצה מצד אחד להתיר, אבל מצד שני גם הוצאת מסקנות חריפות כנגד מי שהפר

את הוראות החוק. מצד אחד להקל, מצד שני אני רוצה להחמיר.



אי לין

אני מצטהף לדעתה של חברת הכנסת דורון. צריך להבטיח בחוק הזה שמסקנותיה של

ועדת האתיקה תהיינה יותר חריפות מכפי שהן היום.

את זח יכול להסביר לנו היועץ המשפטי.

היו"ר חי קורפו

גם האמצעים שעומדים לרשותה אולי לא מספיקים.

שי דורון

נכון. אולי גם ועדת ערעור על החלטות ועדת האתיקה. אולי. אני מתלבטת בסעיף

הזה.

שי וייס

איזה כוח יש לוועדת האתיקה בענין סעיף זה?

צי ענבר

סעיף 13ד רבתי דן בוועדת האתיקה, וסעיף 3. בהצעת החוק בא לתקן את סעיף 13ד

רבתי. סעיף 13ד רבתי, הקיים, בסעיפים שלא מתוקנים, נותן תשובה לכל השאלות שנשאלו.

דהיינו, איך מורכבת ועדת האתיקה, איך פועלת ועדת האתיקה, ומה סמכויות ועדת האתיקה.

הסמכויות של ועדת האתיקה הן להטיל על חבר הכנסת - הערה, אזהרה, נזיפה, הרחקה

מישיבות מליאת הכנסת וועדותיה לתקופה שלא תעלה על שישה חודשים ובלבד שחבר הכנסת

יהיה רשאי להיכנס לישיבה לצורך הצבעה בלבד.

בכל הסעיפים האלה הצעת החוק שלפנינו אינה נוגעת.

שי דורון

אין ועדת ערעור?

צי ענבר

אין.

שי דורון

נניח סיטואציה פוליטית מסויימת שוועדת אתיקה מורכבת רק מ"ירוקים",

ו"האדומים" רוצים לערער.

הי וייר חי קורפו

את תופסת במקל בשני הקצוות. רגע לפני אמרת שאת רוצה לחזק את ועדת האתיקה,

להחמיר. עכשיו את מציעה ועדת ערעור.

ועדת האתיקה נבחרת על פי הרכב סיעתי. האם ועדת הערעור תהיה אחרת? היא תהיה

מכנסת אחרת? האם ניקח שופטים של בית המשפט העליון כוועדת ערעור? הלוא ביטלת את

ועדת ההיתרים כי את לא רוצה שופט חיצוני. אז מה ההגיון.



צ' ענבר

לגבי ענין הרכב ועדת האתיקה, אם תהיה מורכבת כולה מירוקים או אדומים, נאמר

בסעיף 13ב הקיים שיושב-ראש הכנסת כאשר הוא ממנה את הוועדה יתחשב בין השאר בהרכב

הסיעתי של הכנסת.

היו"ר הי קורפו

אותו דבר יהיה לגבי ועדת ערעור.

שי וייס

לגבי העונש, ברצוני לשאול. אם להיכנס להסתייגות של אוריאל לין ושלי שחבר

כנסת חייב להשתתף גם בישיבות הכנסת, כלומר שבעית עיסוק נוסף היא אצלו ממשית - -

אי לי ו

לא שהוא חייב להשתתף בישיבות. שאם הוא נעדר תקופה מסויימת לא משלמים לו

משכורת.

שי וייס

- אז אם הוא חצי שה נעדר העונש שיטילו עליו יהיה שהוא ייעדר עוד הצי שנה.

היו"ר חי קורפו

זה לא לוועדת האתיקה. מה שמציע אוריאל לין זו סנקציה מפורשת בחוק, לא קשורה

לאתיקה.

אי לין

חבר-הכנסת וייס, אני לא אמרתי שתהיה חובה לחבר-הכנסת להשתתף בישיבות. חובה

היא מובנת מאליה והיא כתובה בחוק. אני התכוונתי לסנקציה. אם יש מקרה, ואפילו

למטרות הטובות ביותר ולאינטרס הלאומי הלאומי החיוני ביותר, חבר כנסת לא יכול לבצע

את תפקידו כחבר כנסת, הוא נעדר מהכנסת שנה תמימה, חצי שנה תמימה, עד כדי כך שאני

אפילו שוכח שהוא חבר כנסת כשמזכירים את השם שלו - אז אני חושב שצריך להיות כאן

סידור שמפסיקים לשלם לו שכר. כי לא יתכן שיפעלו כנגד אותם חברי כנסת שמשקיעים

"רק" חמישה ימי עבודה בשבוע, שאסור להם לעבוד באותו יום שישי לפני הצהרים, אבל מצד

שני יגידו שמי שנעדר במשך שנה ימשיך לקבל את הכסף מהקופה הציבורית. יש פה חוסר

איזון, ונדמה לי שגם אלה שמבקרים את הענין של העיסוקים יסכימו שיש פה הוסר איזון.

ג' כהן

למה חצי שנה?

אי לין

סתם אמרתי חצי שנה. אפשר גם שלושה חודשים. דברתי על תקופה שהיא תקופה רצופה,

לא המחשתי בינתיים ונקבתי במלים "חצי שנה" רק בתור דוגמה.

היו"ר חי קורפו

כשתגיש את זה בכתב תצטרך להגדיר.



אי לין

לגבי הצעתה של חברת-הכנסת שרה דורון. היא רוצה שלו ועדת האתיקה יהיה יותר

שיניים. למה? כי מעתה והלאה ועדת האתיקה תצטרך לעסוק גם במידה רבה ביישומו של ההוק
הזה. ההגיון שבהצעתה אומר
אתה נותן היתר, הסנקציה היא פנייה לוועדת האתיקה. אז

היא רוצה היום שלו ועדת האתיקה שיש לה סמכויות יותר רהבות והיא גם הדן בנושא הזה

שיהיה גם יותר תוקף לההלטותיה.

אני חושב שזו עמדה נכונה. אפשר להציע הצעה פשוטה ולפתור את הענין: הרחקה

מישיבות הכנסת לשישה חודשים זו סנקציה הריפה. אפשר להוציע את המלים "ובלבד שיוכל

להצביע", ואז אנחנו יודעים שההרחקה היא אבסולוטית, עד שישה חודשים.

גי גדות

זו סנקציה נגד הציבור כולו. אתה מונע מחבר הכנסת מלמלא את תפקידו.

י' שריד

מבחינה ציבורית אתה לא יכול.

שי דורון

אתה יכול למנוע ממנו את השכר.

אי לין

אני חוזר בי מהצעתי.

היו"ר חי קורפו

אוריאל, ההצעה לא טוב.

אי ליו

חזרתי ממנה.

היו"ר חי קורפו

אבל צריכה להיות גם איזו שהיא סנקציה כנגד הסיעה של אותו חבר כנסת. למשל

סיעה בת חמישה, חסר חבר אחד - היא בת ארבעה, היא תקבל פריבילגיות של סיעה בת ארבעה

הברים.

אי לין

אני מתקן את הצעתי ומציע שוועדת האתיקה תוכל להורות על ניכוי משכרו של חבר

הכנסת.

גי גדות

בבקשה.

שי דורון

זה כן.



ת' טובי

שי וייס

זה הכל למענך, קוראים לזה הצעת תופיק זיאד.

י' שריד

זה לא מפריע לי.

שי וייס

כן, שיבוא, הם תמיד רק שלושה.

ג' כהן

זאת אומרת, שחבר הכנסת לא יקבל שכר?

אי לין

ודאי.

ג' כהן

אלה סנקציות יותר מדי הריפות.

ת' טובי

זה לא יעזור.

היו"ר חי קורפו

תיכף נמקד את הסעיף בהצעת החוק כדי שנוכל להעביר אותו כמיקשה אחת.

ובכן, עוד בסעיף 3, סעיף קטן (2) אומר: "סעיף קטן (ה) - בטל."

צי ענבר

סעיף קטן (ה) מדבר על סמכויות ועדת האתיקה, וקובע שוועדת האתיקה לא תטיל

הרחקה, שאותה הזכרתי קודם, אם חבר הכנסת עסק בעיסוק נוסף בנסיבות שבהן ועדת

ההיתרים ---וכולי. כלומר, הוא מותנה בפעולתה של ועדת ההיתרים, והיות והיא מתקבטלת

אז מתבטל גם סעיף קטן (ה).

היו"ר חי קורפו

מובן. אני מבקש את כל התיקונים וההצעות עד יום שני בבוקר, כדי שנוכל לקבוע

את סדר ההצבעה.

צי ענבר

וגם לנסח אותם.



היו"ר חי קורפו

הסעיף האחרון, סעיף 4, אומר: "סעיף 8 לחוק שכר חברי הכנסת, התש"ט-1949 -

בטל."

צ' ענבר

זה הסעיף האומר שחבר הכנסת אינו רשאי לקבל שכר מכל מקור אחר.

אי לין

האמינו לי שהצעת החוק הנוכחית היא הוגנת, פשוטה, אין הצעה טובה הימנה.

הי ו"ר חי קורפו

ובכן, יש הערות לסעיף 4? אין.

צריך לזכור שפה התוספו שני סעיפים, כהצעות לדיון.

אחד - הסעיף שהציע חה"כ אוריאל לין לגבי ניכוי משכרו של חבר הכנסת. הוא

י נסח ויגיש אותו בכתב.

השני - הצעתה של חה"כ שרה דורון לסעיף 3, בדבר מתן פומביות להצהרות חברי

הכנסת בדבר ההכנסה השנתית מעסק או עיסוק נוסף. גם זו הצעה למסגרת הדיון, ואבקש

לנסח ולהגיש.

תודה רבה. ביום שלישי הבא נקיים הצבעות על סעיפי החוק ועל ההצעות והצעות

התיקון. זה כמובן אחרי הנושא הראשון שעל סדר היום שהוא ערעורים על החלטות

הנשיאות.

* * *

חברי הוועדה מציעים שמשלחת התלמידים תיפגש עם ועדת משנה של ועדת הכנסת. אני

מציע לקיים את הפגישה ביום שני בשעה 14.00 למשך מחצית השעה. חברי ועדת המשנה:

חברי הכנסת חי קורפו, שי וייס, ת' טובי, אי לין, ופי גולדשטיין.

רבותי, הישיבח נעולח.

. . . .

(הישיבה ננעלה בשעה 10.45)

קוד המקור של הנתונים