ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 07/06/1989

ערעור בחירות המשך שמיעת נציגי המשטרה

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב ראשון



נוסח לא מתוקן



פרוטרקול מס' 38

מישיבת ועדת הכנסת



יום רביעי. די בסיון התשמ"ט. 7.6.1989. שעה 9.00
נכחו
חברי הוועדה: ח. קררפו - היו"ר

ר. איתן

מ. גולדמן

מ.ר.גפני

ש. דורון

ש. וייס

י. שפרינצק
מוזמנים
ש. יעקבסון - מזכיר הכנסת

ת. אדרי - מנכ"ל ועדת הבחירות המרכזית

לכנסת

תנ"צ ז. בנאי - משטרת-ישראל

סנ"צ; מ. גלבוע - משטרת-ישראל

ש. ג וברמן - משרד המשפטים

גבי ר. רוזנפלד - משרד המשפטים

עו"י י. ישורון - בא-כח המערער

נ. סוקולר - עוזרו של עו"ד י. ישורון

ד. דיין - המערער

עו"ד ר. שטוב

גבי א. קמיר - עוזרת ליועץ המשפטי של

הו ועדה
מזכירה
א. בן-יוסף

קצ:רנית: ח. אלטמן
סדר-היום
ערעור בחירות - המשך שמיעת נציגי המשטרה.



ערעור בחירות

המשד שמיעת נציגי המשטרה
הי ר "ר ח. קורפו
בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת

הכנסת. אבי- מודה לעורך-דין שטאוב שעשה מאמץ כדי

להגיע לישיבה אף-על-פי שהוא קיבל ממני רשות להעדר מהישיבה הזאת כיוון

שהוא עסוק במשפט חשוב אחר.

היום נשמע את השלמת דבריהם של נציגי המשטרה על-

פי בקשתנו מהישיבה האחרונה, לאחר מכך בא-כח המערער יציג את שאלותיו

ואחר-כך באי-כח המשיבים יגידו מה שיש להם לומר בנושא הזה.

אני פונה לנציגי המשטרה ומזכיר להם כי בישיבה

הקודמת שקיימנו בנושא הזה הם נשאלו מספר שאלות והיום הם היו אמורים

להביא אתם את התשובות עליהן.
מ. גלבוע
אני מבקש להתייחס בתחילת דברי לקלפי 167.

בישיבה הראשונה שהוועדה קיימה נתנו בקשר אליה

דיווח ועכשיו היה ברצוני להוסיף מספר דברים.

קיבלנו חומר נוסף מוועדת הבחירות המרכזית לכנסת,

כזה שלא היה לנו קודם לכן. בהתחלה אנחנו עבדנו על-פי הפרוטוקול של

ועדת הקלפי ועל-פי אחת מרשימות המצביעים. בכל קלפי יש שתי רשימות-, אחת

שמסומנת ב ,v-לפני שהאזרח מצביע, והשניה שמסומנת בקו מחיקה, אחרי שהוא

מצביע.

אנחנו עבדנו רק על-פי רשימה אחת.
היו"ר ח. קורפו
ברצוני לשאול שאלה אינפורמטיבית; הרשימות

נשארות בצורה של , vוקו מחיקה? או ששתיהן

נמחקות אחרי שהאזרח הצביע?
ת. אדרי
ברשימה אחת מסומנת האות /י כאשר אותו אדם בא

ומזדהה, ואחרי שהוא הצביע - יש קו מחיקה.
היו"ר ח. קורפו
על אותה רשימה?

ת. אדריף לא על אותה רשימה. יש רשימות מקבילות.

בשלב הראשון כאשר אזרח מזדהה מסמנים ליד שמו את

הסימון vעל-גבי אחת הרשימות, ואחרי שהוא מצביע מסמנים קו מחיקה על

הרשימה השניה. יש שתי רשימות.
מ. גלבוע
אני יכול להראות לך דוגמה אם אתה רוצה.
היו"ר ח. קורפו
כל העניין של הרישום בא כדי שיהיה רישום כפול.

אם עובד קלפי אחד מסמן vועובד שני מסמן קו

מחיקה - אין רישום כפול אלא רישום יחיד. אם כך אפשר לבצע זאת רק בפנקס

אחד; לצורך מה יש שני פנקסים? מחזיקים שני פנקסים כדי שתהיה ביקורת.

מדוע ברשימה אחת מסמנים vוברשימה שניה מסמנים קו מחיקה?
ת. אדרי
כך כתוב בתקנות.



ש. וייסף המחוקק חכם; אנחנו צריכים לשאול את עצמנו: מדוע

הוא קבע זאת?
היו"ר ח. קורפו
קשה לי להבין .
ש. וייס
אם מישהו הופיע בקלפי- הוא צריך להיות מסומן בשתי

הרשימות. ברשימה אחת הוא מופיע תחת הסימן: v ,

וברשימה השניה הוא מסומן בקו מחיקה.
ש. גוברמן
זאת כוונת מבדיקה.
י. ישורון
יש הגיון בעניין הזה כיוון שעל-ידי-כך שהרישום

נעשה על-ידי שני רושמים שונים, יש עליו פיקוח.
הי ו"ר ח. קורפו
מדוע זה לא יכול להיות בשני הפנקסים?
י. ישורון
לא רוצים שבאותו הפנקס תהיינה שתי התנועות.
הי ו"ר ח. קורפו
מדוע סימון ה-v בפנקס לא יכול להעשות על-ידי שני

אנשים, וקו המחיקה לא יכול להעשות על-ידי שני

אנשים?

מה ההגיון שאיש אחד מסמך vואיש אחר מסמן את קו

המחיקה?

אגב, באיזו תקנה הנושא הזה מופיע?
ת. אדרי
בתקנה 61/3 מדובר על הסימון: v(קוראת את

התקנה).
ש. וייס
מאיזו שנה הזאת?
ת. אדרי
בתקנה 66 מדובר על קו המחיקה (קוראת את התקנה).
היו"ר ח. קורפו
תודה. אני מחזיר את רשות הדיבור לסגן-ניצב

גלבוע.
מ. גלבוע
אנחנו עבדנו, כאמור, על-פי הפרוטוקול של ועדת

הקלפי ועל-פי אחת הרשימות שהיא הרשימה שסומנה
בסימן
v .

על פי הפרוטוקול והרשימה הגענו למסקנה שלכאורה

יש 66 מעטפות, כפי שגם נרשם בפרוטוקול. בפרוטוקול, אגב, היתה טעות.

מתברר שבמקום מסויים, אחרי ההצבעה, נרשם מספר המצביעים על-פי שתי
הרשימות. לפי הרשימה שסומנה בסימן
, vהיו 622 מעטפות, ולפי הרשימה

שסומנה בקו מחיקה היו 626 מעטפות. מספר המעטפות היה 695 כאשר

בפרוטוקול מצויין נושא הפער. בעת ספירת הפער בין מספר המצביעים לפי

הרשימה בפנקס הבוחרים ובין מספר המעטפות, 626 מצביעים מסומנים בפנקס

הבוחרים, לעומת 692 מעטפות.

לפני שבועיים-שלושה, כאשר קיבלנו את הרשימה

השניה שמסומנת בקו מחיקה ואת תעבודה שנעשתה בוועדת הבחירות המרכזית

לכנסת, ערכנו השוואה, ולפי חשבוננו אין אפילו מעטפה אחת מיותרת. יכול

להיות לכן שמה שאמרנו לפני כן - בטעות יסודו.
המספרים שבידינו הם אלה
סך הכל הוצאו מהקלפי

695 מעטפות על-פי המסמך שהוגש על-ידי גב' תמר אדרי. מספר המעטפות



שהוצאו מהקלפי על-פי הפרוטוקול הוא, כאמור, 695. ברשימה שסומנה בסימן:

v, נמצאו 617 איש, וברשימה שסומנה בקו מחיקה סומנו 666 איש.

ברשימה שסומנה בקו מחיקה נמצאו 75 אנשים שלא

מסומנים בסימן-. . Vזאת אומרת שאם נוסיף אותם ל-617 נקבל 692.

אם נוסיף 26 אנשים שסומנו בסימן-. , Vולא סומנו

בקו מחיקה ל-666, נקבל גם כן 692. זאת אומרת שמה שכנראה היה באותה

הקלפי, אם נשתמש בשפה עממית, היה בלאגן; לא היה סדר. אנשים נרשמו

במקום אחד ולא נרשמו במקום שני, ולהיפך.

מעטפות מיותרות כנראה לא היו.

ז. בנאי בהשוואת השמות.
היו"ר ח. קורפו
מה היתה הבדיקה בין אלה שסומנו בקו מחיקה ולא
סומנו בסימן
?V
מ. גלבוע
היו 75 איש שסומנו בקו מחיקה ולא סומנו בסימן:

. Vאנחנו לא חקרנו אותם; שיהיה ברור. אנחנו

עשינו חשבון פשוט.
היו"ר ח. קורפו
אני שאלתי מה העלתה הבדיקה של אותם אנשים?

אם יש נסיון לזייף כי אז מדובר על המחיקות

העודפות - - -
ר. שטוב
אם היה בכלל נסיון כזה.
היו"ר ח. קורפו
כמובן. דבר ראשון, טבעי, שצריך לעשות במקרה כזה

הוא לבדוק את האנשים שסומנו בקווי מחיקה.

לו אותם 69 אנשים היו נחקרים כי אז הייתם יודעים כמה מהם הצביעו - - -
מ. גלבוע
את רשימת הבוחרים השניה, שמסומנת בקו מחיקה,

קיבלנו, כאמור, רק לפני שבועיים. במהלך כל

החקירה נעזרנו רק ברשימה שמסומנת בסימן: , vובפרוטוקול. לא הצלחנו

למצוא את הרשימה שמסומנת בקו מחיקה לכן כל הממצאים שלנו מבוססים על שני
דברים
על הפרוטוקול ועל הרשימה שסומנה בסימן: .vלא יכולנו להשוות

את הנושא עם הרשימה השניה.

אני מדגיש שמה שאני אומר עכשיו מבוסס על חשבון

פשוט ולא על חקירת אותם אנשים שסומנו ברשימה אחת ולא סומנו ברשימה

השניה.
י. ישורון
החשבון לא יכול לתת כל תוצאות כיוון שתמיד

תהיינה מחיקות כדי לכסות על מעטפות עודפות.
היו"ר ח. קורפו
האם המשטרה יכולה לבדוק את הרשימה שמסומנת בקרי
מחיקה ולא בסימן
?V
מ. גלבוע
עקרונית כן.
היו"ר ח. קורפו
הנסיון לשים מעטפה מלווה בנסיון למחוק.

אין ספק שאם היה נסיון לזייף נמחק קו ונזרקה

מעטפה. נזרקו, לדוגמה, 5 מעטפות ונמחקו 5 שמות.



בין הרישמה של המסומנים בקווי מחיקה וביין הרשימה

של מי שמסומניים בסימן-. , vהיתה צריכה להיות חקירה. כאן נמצא ה"מפתח".
מ. גלבוע
באופן עקרוני זה אמנם יכול להתבצע בצורה כזאת

אבל יכול להיות שאותם אנשים שהצביעו בשמם יכלו

גם למחוק את השם וגם לסמן את הסימן: . v
היו"ר ח. קורפו
זה אותו דבר. אפשר במקום לבדוק 60 אנשים -

לבדוק 90 איש. זה "המפתח".
מ. גלבוע
את זה לא יכולנו, כאמור, לעשות עד עכשיו.
היו"ר ח. קורפו
רשות הדיבור לעורך-דין שטוב.
ר. שטוב
ברור שמה שמסתבר הוא שבכל קלפי יתכן והיה מעשה

אסור. אפשר לצאת מהנחה כזאת. אנחנו לא באים

"לחפור" על-מנת לגלות מעשה אסור. אנחנו יכולים לבקש מהמשטרה, וחזקה על

אנשיה המקצועיים שתם יבצעו מלאכתם נאמנה, שהם יצליחו לחפור ולגלות

משהו; אבל זה לא תפקידנו.

השאלה הנשאלת בהקשר הזה היא האם בשלב הזה ברור

שיש מעשה אסור? איש המשטרה אומר בהגיון ובצדק שיש מחיקות ויש מעטפות

והכל חופף ולכל הטענה אין על מה להסתמך. אבל מה אומר יושב-ראש ועדת

הכנסת? שעל-פי תיזה מסויימת, על-פי אפשרות מסויימת, יש מעשה עבירה.

אם תבצעו חקירה יום ולילה ותחפשו שמא מי שמחק ועשה קווים עשה דברים

שאינם משקפים את המצב בשטח, אולי דרך החקירה הזאת תצליחו למצוא מעשה

עבירה.

עם כל הכבוד, זה לא תפקידה של הוועדה בשלב הזה.

השאלה שאנחנו צריכים לשאול את עצמנו היא אם יש מעשה אסור? שמענו זה

עתה מנציגי המשטרה שלא היה שום דבר כזה.

יש מעטפות, מספרן חופף את מספר המצביעים והכל

בסדר גמור. אבל יושב-ראש הוועדה שואל: אם אולי תעשו חקירה מקיפה יותר

תמצאו שאותו איש בקלפי שסימן קו - סימן אותו שלא כדין?

אני חושב שלא זה מה שמוטל עלינו ולא זה מה שצריך

לעשות עכשיו. מבחינת תפקידה של הוועדה היא צריכה לשאול את עצמה אם

הובא בפניה חומר שבערעור משקף 66 מעטפות שאינן נכונות כי הן עודפות?

שמענו זה עתה מנציגי המשטרה שלא. היו בפניהם הדו"חות והם מצאו שהכל

היה כשר למהדרין.

אני מציע לעזוב את קלפי 167.
היו"ר ח. קורפו
מר שטוב, על-פי אותו הגיון אפשר לשאול מה היתה

הסיבה להביא לפני שבוע פנקס נוסף? אם לא צריך

"לנבור" או לבצע בדיקה נוספת אפשר לשאול: בשביל מה היה צריך להציג

פנקס נוסף לפני שבוע? היכן הוא היה עד היום?
ר. שטוב
אתה הזמנת עכשיו מנציגי המשטרה חקירה; לא פנקס.
היו"ר ח. קורפו
תסלח לי; אם הפנקס לא היה לפני שבוע בידי נציגי

המשטרה מדוע שלא ניתן להם אפשרות לבדוק אותו?

הרי רק לפני שבוע הם קיבלו אותו.
ר. שטוב
הירם נציגי המשטרה נתנו תשובה על- השאלה שנשאלה

ואמרו שהם מצאו מחיקות ומצאו מעטפות ואז אתה

אומר להם שאולי המחיקות אינך משקפות מה שקרה.
היו"ר ח. קורפו
נציגי המשטרה אמרו היום שבפנקס השני שהובא

לידיהם אין פער בין המעטפות ובין המחיקות. אבל

זה לא נותן לנו עדיין שום דבר.
י. ישורון
סגן ניצב גלבוע, בקלפי 167 נבדקו מספרים.

המעטפות שהוצאו היו 695 על-פי הספירה.

מ. גלבוע-. לא ספרנו וגם הם לא ספרו.
י. ישורון
בפרוטוקול כתוב שהוצאו 695 מעטפות. על-פי
הרשימה שמסומנת ב
v, הצביעו 617 אנשים. לפי

הרשימה שסומנה בקו מחיקה הצביעו 666 איש. שלושת המספרים אינם חופפים.

איך כאשר שלושת המספרים אינם חופפים יכולים להסיק מסקנה אם היה זיוף או

לא היה זיוף לפני שבודקים שניח את השמות?
השאלה שאני שואל היא
איך, קודם הבדיקה, אפשר

להסיק מסקנות?
הי ו"ר ח. קורפו
רשות הדיבור לתת-ניצב בנאי .

ז . בנאי אילו השמות שמופיעים ברשימה שמסומנת בסימן: V ,

היו מופיעים גם בבדיקות, זה היה על-פניו בסדר.

אבל מדובר כאן על שתי רשימות נפרדות שאין בהן תפיפה.

אפשר לגשת שנית לכל אדם ולבדוק את תעודת הזהרת

שלו ולוודא שהוא אכן הצביע.

הי ו"ר ח. קורפו -. על-פי אותו הגיון אפשר לומר שהוצאו 690 מעטפות

ובאו להצביע 690 איש-, אחרת איך יש 690 מעטפות?

אז בשביל מה צריך לבדוק את הנושא בכלל?
מ. גלבוע
הוא ניתמך ברשימות.
הי ו"ר ח. קורפו
לא-, חסלח לי.
מ. גלבוע
בצירוף שתי הרשימות.
היו"ר ח. קורפו
אז למה לא תצרף גם את המעטפות?
י. ישורון
כל אותם אנשים שבדקתם וקבעתם כעובדה שהם לא היו

בארץ והם לא הצביעו, היו מחוקים או שסומן ליד
שמם הסימן
. Vהאם הסימן של קו המחיקה או הסימן: ,Vמראים שהרישרם

נכון? שזאת אכן האמת?

ברגע שמסיקים מהמספרים שהם לא חרפפים מסקנה

כאילו לא היו מעטפות עודפות, יש פגם לוגי מובהק. לפני בדיקה אי-אפשר

להסיק מסקנה כזאת.
מ. גלבוע
אין כל ספק בכך שהיה פגם.
ש. ו י יס
אם הטענה היא שיש פער בין הרשימה של המסומנים

בקווי מחיקה ובין הרשימה של מי שמסומנים ב, v-



על-פני הדברים ובקלות רבה מאד יש סימנים לחוסר תקניות ולזיוף. אם יש

חפיפה זה עוד לא אומר כלום. אחרים יכלו להתחזות ולהצביע.

מבחינת חומרת הזיוף בשני המקרים זה אותו דבר.

יכול להיות שדווקה המקרה השני שיותר קשה לחקירה הוא זיוף יותר חמור.

זאת אומרת שיכול להיות במקרה הראשון שמישהו בבת-אחת זרק 30 מעטפות,

ובמקרה השני יש 30 זייפנים. זה לגבי הצד העקרוני של הדברים. מכאן אני

עובר לצד הפרוצדוראלי שלהם. אם הטענות של נציג העותרים התבססו על-כך

שיש פערים בין הרשימה המסומנת בסימן-. ,Vובין הרשימה שמסומנת בקווי

מחיקה, והמשטרה אומרת שאין פערים - הטיפול כאילו הסתיים.

אם הטענות הן מגוונות, גם כאלה וגם, לדוגמה,

טענה שאנשים התחזו וכדומה, כל הפרשה מקבלת צורה אחרת.
י . ישורון
טענתנו היתה שמספר המעטפות שנמצאו באותה קלפי

עולה על מספר האנשים שנרשמו כמי שהצביעו. עובדה

זאת מאומתת על-ידי המשטרה גם ברשימה שמסומנת בקו מחיקה וגם ברשימה

שמסומנת בסימן . v.-
ש.וייס
אם כך כי אז אינני מבין את המסקנה שלך.

יש סתירה בין שתי הטענות.
ר. שטוב
חבר-הכנסת שבח וייס יוצא מתוך הנחה שברור שאם יש

פער בין הרשימה שמסומנת בקו מחיקה ובין הרשימה
שמסומנת בסימן
, vזאת אומרת שיש זיוף.
ש. וייס
לא. זאת אומרת שיש משהו לא ברור.
ר. שטוב
אפשר להניח שבאותן עשר דקות שבהן תיפקד העובד
שסימן את הרשימות בסימן
, vהעובד שסימן את

הרשימות בקווי-מחיקה יצא לשתות קפה, לדוגמה.
ש. וייס
במקרה כזה המעטפות הן אלה שקובעות.
ר. שטוב
לכן אני אומר שאיננו נמצאים בשלב שמה שמבוקש

מנציגי המשטרה עכשיו הוא לחפש שמא יש זיוף?

יש כל מייני הסתברויות שהנושא התנהל על מי-

מנוחות.
היו"ר ח. קורפו
רשות הדיבור ליועצת המשפטית של הוועדה.
א. קמיר
מבחינה משפטית הטענה והערעור היו על-פי דו"ח

ועדת הקלפי 167 לפיהן נמצאו בקלפי 66 מעטפות

ובהן פתקי הצבעה מעל למספר הבוחרים. כלומר טענת הערעור היא בלי

להתייחס קונקרטית למספר של סימני ה-v ולמספר קווי המחיקה, שלא היתה

חפיפה בין מספר המעטפות ובין מספר הבוחרים.

העובדות החדשות שהיום המשטרה מציגה בפנינו לא

מפריכות ולא מחזקות את הטענה הזאת אלא אומרות שעל-סמך הבדיקה של שתי

הרשימות יש מקום לספקולציה כזאת ויש מקום לספקולציה אחרת. כלומר, אם
תחבר אם המספרים שמסומנים בסימן
v, עם המספרים שמסומנים בקווי מחיקה

באופן מסויים שאין לו שום ביסוס, לא תהיה עדיין סתירה בין מספר

המצביעים ובין מספר המעטפות, ואם לא תחבר אותם באותה צורה שאפשר לחבר,

וזה הגיוני באותה מידה, אז תישאר הסתירה על פניה.



המשטרה בעצם לא חידשה שום דבר לעומת טענת הערעור

לכן בקשת יושב-ראש הוועדה לחקור כדי לרדת לשורש העניין בקשר לשאלה האם

'יש ממש בטענת הערעור או איך ממש בטענת הערעור לא חריגה מעבר לבקשה

שהייתה קודם לאמת או להפריך את טענת המערער. המסקנות שהובאו היום אינך

מבוססות על שום דבר מלבד מאשר ספקולציה אפשרית ב"משחק" בין שתי

הרשימות.
ש. וייס
מה דעתך על טענת המשיבים בקשר שיטת הבדיקה?

אומרים לנו שעל-פי אותו פרינציפ בכל קלפי בכל

מקום ש"תזרקו מטבע" תוכלו למצוא פגם.
א. קמיר
צריך לזכור את המסגרת החוקית - ~ -
היו"ר ח. קורפו
אילו בקלפי יש התאמה מלאה בין הרשימות שמסומנות
בסימך
,Vביון הרשימות שמסומנות בקווי מחיקה,

ודאי ימצאו 50 מעטפות עודפות. מה המשמעות? שלא הספיקו למחוק.

על-פי הספירה היו רק 520 מחיקות וכאלה שמסומנים
בסימן
, vישו 570 מעטפות. אז מה משמעות הדבר הזה? שהכל כשר? לא.

הזיוף היה בקטע אחר. לא במחיקות או בסימנים של ה-V, אלא בזויקת

המעטפות.

אנחנו עומדים בפני עובדה של מעטפות עודפות.

אפשר ליישר את הדברים אם נאמר שאם נספור הכל יחד, נתקרב למספר המעטפות.

עורך-דיך ישורון אומר ששלושת המספרים לא

משתלבים.
א. קמיר
אני רוצה להזכיר לכם את המסגרת המשפטית. הסעיף

בחוק אומר שכל אדם שהיה זכאי לבחור, זכאי לערער

בטענה שהבחירות בקלפי מסויימת לא התנהלו כחוק או שבהנהלת הבחירות היה

פגם.

שלושת המספרים לכאורה מעידים על פגם. הצירוף

האפשרי שהמשטרה מציעה לא מתבקס על שום דבר שיכול להפריך את טענת הפגם.

ועדת הכנסת תסתפק בתוצאות ותסיק בעצמה את המסקנות האם היה פגם או לא

היה פגם, או שהיא תבקש עובדות יותר מוצקות שתעזורנה לה להחליט בנקודה

הזאת. אין כאן שום סטיה מהמסגרת החוקית שבתוכה אנו פועלים.
היו"ר ח. קורפו
רשות הדיבור לעורך-דין שטוב.
ר. שטוב
אני מבקש להעיר לדבריה של היועצת המשפטית של

הוועדת שאני מתפלא מאד על דבריה. היום נציגי

המשטרה באו לכאך ואמרו מפורשות, בצורה חד-משמעית, שאין ממש בסעיף 2א

לערעור.
א. קמיר
אתה מפרש את דבריהם שלא כהלכה.
ר. שטוב
אנשי המשטרה אומרים שעם 3 מעטפות קיימת בעיה.

אם בודקים את הרשימות מוצאים שהמצביעים הופיעו .

יש רשימות שמשקפות מי הופיע בפני ועדת הקלפי. אז היום אנחנו מנסים

להיות ספקולנטים ולומר שאולי ישב מישהו רמאי בתוך ועדת הקלפי ורשם

קווים שלא כדין?

אחרי שברור שהכל כשר והמצביעים משקפים את

הרשימות את באה ואומרת "לחפור" תחתיהם כדי למצוא שמישהו לא סימן קווים

נכונים? זה במפורש סותר את הטענה שאמרה שמספר המעטפות גדול יותר ממספר



הבוחרים. מציגים רשימות של מספרי הבוחרים שתואמים את מספר המצביעים.

למה את אומרת שאפשר להסביר את הדברים אחרת ולכן סעיף הטענה נכון?
א. קמיר
אני מבקשת שלא תטעה את הוועדה. תפקידי לעמוד

על-כך שחברי הוועדה לא יוטעו. מה שהמשטרה אמרה

הוא שלא הופרכה או הוזמה טענת הערעור באשר לאי השוויון בין מספר

המעטפות ובין מספר המצביעים. כל מה שנאמר כאן הוא שלאור שתי הרשימות

הנפרדות אפשר להעלות השערות מהשערות שונות לגבי היחס בין האנשים

שמופיעים ברשימה אחת ביחס לאנשים שמופיעים ברשימה השניה, ולגבי מספר

המעטפות.

המשטרה לא הביאה בפני הוועדה כל מי מצא פוזיטיבי

עובדתי מוכח לכאן או לכאן אלא מציגה בפני הוועדה דרך אינטרפרטטיבית בלי

ביסוס, איך אפשר ליישב דבר שעל-פניו לא סותר את הטענה העובדתית שהביא

המערער.

הוועדה היא זאת שצריכה להסיק את המסקנות

מהנתונים. לא הספקולציה של המשטרה קובעת. חברי הוועדה צריכים לדעת

שמבחינה עובדתית לא השתנה כלום ומבחינת השאלה שהם צריכים להכריע בה

לכאן או לכאן - הכל עדיין "פתוח" בפניהם.

אין להציג את מה שהמשטרה הביאה כאילו יש בו

מסקנה שמחייבת את חברי ועדת הכנסת לכאן או לכאן.
ר. שטוב
האם לדעתך בשלב זה המשטרה צריכה לצאת לשטח ולחפש

ממצאים?
היו"ר ח. קורפו
אני אשיב לך על השאלה הזאת. ברגע שאמרת

שמהדברים של המשטרה הוכח שמצביעים הופיעו - זה

טעון הוכחה ואת זה אני מבקש מהמשטרה לבדוק.

הרשימה שסומנה בקווי מחיקה שלא היתה בידי המשטרה

קודם לכן, לכן היא לא יכלה להשלים את עבודתה.

בקשר המעטפות - אי-אפשר לדעת עכשיו מי זרק אותם,

אבל את המצביעים אפשר לבדוק. בודקים את רשימת האנשים שסומנו בסימן: V ,

שהתייצבו להצבעה, ואחר-כך את הרשימה של האנשים שסומנה בקווי מחיקה

שמעידה על מי שהצביע בפועל, ואת הסתירה ביניהם אפשר ליישב בקלות.

אתה אמרת שההוכחה מתבטאת בכך שהמצביעים הופיעו

להצבעה. כדי לאמת את ההוכחה הזאת - נבצע את הבדיקה.

אילו החומר היה מוגש למשטרה לפני חודש, לא לפני

שבוע, אין ספק שהיא היתה מבצעת כבר את בדיקתה. אפשר לבדוק את תעודת-

הזהות של האנשים אם יש בה חותמת שהם הצביעו או אין חותמת שהם הצביעו.

בשלושה ימים אפשר לבצע את העבודה אז למה שלא נעשה אותה אם היא תיתן את

התשובה לאלטרנטיבה שמוצבת בפנינו?
ש. וייס
זאת עדיין לא תהיה בדיקה, כיוון שמישהו אחר יכול

היה באותה מידה להתייצב עם תעודת הזהות של חברו

ולהצביע, ואני מדבר על מצב תיאורטי; לאו דווקה על המקרה שלפנינו.
היו"ר ח. קורפו
רשות הדיבור למר גוברמן.
ש. גוברמן
אני אנסה להביא את הדברים כפי שאני רואה אותם

מנקודת-מבטי וזאת אותה נקודת-מבט שהיתה לי עוד

כאשר השבתי לראשונה על הטענה, נקודת- המוצא של המערער היתה, לפי מה



שכתוב בפרוטוקול, כאילו יש 66 מעטפות יתרות מעל הבוחרים שמסומנים

ברשימות כאילו הם הצביעו. דבר זה לכאורה אומר דרשני.

רשימות הבוחרים שהיו בשימוש בקלפי 167 ושהיו

במשמרתה של גבי תמר אדרי עמדו לרשותו של המערער אלא שהוא לא טרח לבדוק

מה סומן ברשימות והוא מסתמך אך ורק על חלק אחד מחומר הבחירות, דהיינו

על הפרוטוקול. לאמיתו של דבר היה עליו לבדוק את רשימות הבוחרים.
היו"ר ח. קורפו
מדוע?
ש. גוברמן
מי שבא להגיש ערעור צריך להביא בפני הוועדה את

כל המידע שעומד לרשותו - - -
הי ו"ר ח. קורפו
הפרוטוקול מבטא זאת.
ש. גוברמן
לא. רשימות הבוחרים הן חלק מהחומר.
היו"ר ח. קורפו
כל החומר האחר בא לסמוך את ידו על הפרוטוקול.

הפרוטוקול צריך לשקף את כל החומר.
ש. גוברמן
הפרוטוקול לבדו איננו משקף את המציאות. אם

מישהו טוען שכאילו נעשה מעשה בלתי-חוקי והחומר

נמצא בידו, הוא זה שצריך להביא את החומר. אבל אנחנו נמצאים בשלב זה

במצב הרבה יותר מאוחר.

לגופו-של-עניין; כאשר גבי תמר אדרי ואנכי בדקנו

את הרשימות בדיקה מדוקדקת, אחת לאחת, השווינו כל בוחר שסומן בסימן:v,

ובדקנו ברשימה השניה אם הוא נמחק או לא נמחק, הגשנו לוועדה הנכבדה את

הרשימה השמית של בוחרים שסומנו בסימן-. /י, ולא נמחקו, ואלה שנמחקו ולא
סומנו בסימן
v .

אני התכוונתי להביא בסיכומים שלי לגבי הממצאים

הללו את משמעות העניין הזה, אלא שנציג המשטרה הקדים אותי בהם.

מה מתברר? שקודם לכל יש כאן טעות. אני לא

יכול לומר לכם שלא היו כאן מעשים שלא יעשו אבל מבחינת הבוכהלטריה יש

הסבר שלעניות דעתי מתקבל מאד על הדעת. שני אנשים ניהלו שתי רשימות.
אחד סימן
v, והשני סימן קו מחיקה. מי שסימן את ה v~לא הקפיד במילוי

תפקידו ומי שסימן את קווי המחיקה גם הוא לא הקפיד על מילוי תפקידו.

המעטפות הן לכאורה המספר האובייקטיבי שאין עליו מחלוקת.

נקודת המוצא היא שקיימות 695 מעטפות שהוצאו מתוך

הקלפי. אם מוסיפים למספר הבוחרים שסומנו בסימן:v, את מי שלא נמחקו,

מקבלים שלוש מעטפות פחות ממספר המעטפות שאכן הוצאו מהקלפי.

הוא הדין בכל מה שנוגע לרשימה השניה. אם מצרפים

לרשימת המחיקות את מספר המסומנים בסימן:, v מקבלים אותה תוצאה.

אם שני אנשים בוועדת הקלפי ניהלו רשימות שונות

והסיכום בסופו-של-דבר תואם - - -
י. ישורון
לא תואם, חסרות שלוש מעטפות.
ש. גוברמן
יש יסוד אנושי שצריך לקחת בחשבון כאשר מדברים על

סדר-גודל של מספרים כאלה. מדובר בסך הכל בשלוש

מעטפות מתוך 695.
י . ישורון
בשבל זה צריך לתקן את חוק הבחירות.
היו"ר ח. קורפו
מר גורבמן, ישרת כמעט את כלי ההדורים. מה עם

התוצאות?
ש. גוברמן
ברצוני להפנות את תשומת-ליבכם לתקנה מס' 91
של תקנות הבחירות בה נאמר
תוצאות ההצבעה יקבעו

בוועדת הקלפי לפי מספר הקולות הכשירים על-יסוד פתקי ההצבעה הכשירם

שהוצאו ממעטפות כשירות אשר נמצאו בקלפי. כלל זה יחול גם כשתהיה אי-

התאמה בין המספרים שנרשמו בפרוטוקול.

זאת אומרת שהיסוד של הטעות האנושית בנויה בתוך

השיטה. אנחנו עוסקים בבני-אדם, מה עוד שהם אינם מאומנים לעבודה

ביורוקרטית. המחוקק, ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ושר הפנים שהתקין את

התקנות יצאו מתוך הנחה שכל עבודה שבני אדם עוסקים בה - יש טעויות

אנוש. אי מחיקה או אי סימון בסימן: , vהן טעויות אנוש. כאשר הן

ניתנות להסבר מתקבל על הדעת, ואני לא דורש יותר מזה, כי אז היסוד

שכאילו היה כאן מעשה פלילי שכאילו הוספו באופן בלתי-חוקי 66 מעטפות,

הסברה נופלת. נשארת רק הסברה המתקבלת על הדעת שהיתה טעות אנוש באי-
מחיקה ובאי-סימון הסימן
, vמכואן אין מקום להטרדת המשטרה.
היו"ר ח. קורפו
תודה. רשות הדיבור לעורך-דין 'ישורון.
י. ישורון
יש עובדות שאין עליהן מחלוקת ושכל הזמן מנסים

לטשטש אותן הן אלה שהמספרים שאנחנו מדברים עליהם

מדברים בעד עצמם. 695 מעטפות. 666 מחיקות בקו מחיקה ו-617 סימונים
בסימן
. Vאם מנסים ללכת בדרך הספקולטיבית שהציעו כאן, דהיינו לקחת את

מי שנמחקו בקו מחיקה או אנשים שסומנו בסימן: , vמנוסים לחבר את שתי

הרשימות כדי להגדיל את המספר, בכל דרך לא יגיעו ל-695. מגיעים ל-692

ויש הודעה בפה מלא על-כך. זאת אומרת שה"תרגיל" הזה של החיבור איננו

מצדיק את המסקנה לכאורה שהיתה רק טעות אנוש. לכן קשה לי להבין מה יכול

להיות הנימוק שמצד איזשהו גורם תהיה התנגדות ש-60 או 70 שמות יבדק ועל-

ידי המשטרה כראוי? ננסה לאמת מה הן העובדות האמיתיות. מה ההתנגדות?

האם ההתנגדות היא לדעת את האמת? אם זה הנימוק ואם הוא נימוק לגיטימי

בעיני משרד הפנים כי אז צריך לשנות את כל הקונספציה שלנו.

איך אפשר לעורר את הטענה שמספר קרוב יפתור את

הבעיה? אילו נורמות הן אלה? אני מזועזע שמעלים בכלל נימוקים מהסוג

הזה. עם כל הכבוד לא שהיועצת המשפטית של הוועדה צריכה לקבל את תמיכתי

אבל כל מלה שהיא אמרה תחשב בגדר פנינה.

אחרי שנבדוק את הנושא או שנדע אם לטענה יש בסיס,

או שנדע שלטענה אין בסיס. מדוע אתם חוששים מבדיקת הנושא?
ר. שטוב
אני לא מגיב בשלב זה על דבריו של עורך-דין

ישורון כיוון שהוויכוח לא הסתיים. נציג המשטרה

אמר: בדקנו עשרות קלפיות ואחרי כל הבדיקה הזאת כמעט שאין קלפי שאין בה

שוני בין התוצאות הסופיות ובין הרישומים שבפנקסים.
מ. גלבוע
במספרים קטנים.
ר. שטוב
זאת לא התופעה שבקשר אליה עורך-דין ישורון

מזדעזע אלא שמדובר על נושא כלל-ארצי שכפי שאמר

מר גוברמן, אנשים שאינם מקצועיים עוסקים בכך כך שיכולים לקרות כל מיני

דברים. אלה דברים שהמשטרה כבר ראתה בעשרות מקומות.
היו"ר ח. קררפו
תרדה. רשות הדיבור לסגן-ניצב גלבוע.
מ. גלבוע
אני אעבור עתה על הקלפיות על-פי כתב הערעור
ואשמיע בפכיכם את תוצ
אות הבירור שלנו; הסעיף

הראשון שאני אתייחס אליו בערעור הוא סעיף 3א המדבר על קלפי 91. מדובר

על אדם בשם משה פרידמן שעל-פי הטענה שהופיעה בפרוטוקול של הקלפי, מישהו

אחר הצ;ביע במקומו. בדקנו את הנושא הזה ומצאנו שמשה פרידמן נמצא בחוץ-

לארץ. ביום הבחירות הוא היה בארץ.

אחיו, יוסף פרידמן, שרשום בקלפי אחרת בבני-ברק,

היה בחוץ-לארץ ביום הבחירות - - -
ר. שטוב
אנחנו עוסקים בקלפיות מוגדרות בכתב הערעור כך

שאפשר לעזוב את זה.
ש. גוברמן
סליחה, האם משה פרידמן היה בארץ בירם הבחירות?
מ. גלבוע
כן. אני עובר לקלפי 93/1 בבני-ברק. גבי בשם

טאובה זיסרמן אכן יצאה לחוץ-לארץ בתחילת שכת

1988. לא מצאנו שום אישור על כניסתה לארץ. היא לא אותרה לא במקום

מגוריה ולא מצאנו קרובים שיכלו להעיד היכן היא. לפי כל הרישומים

המצויים בידינו היא נמצאת עדיין בחוץ-לארץ.

12 שמות אחרים שצורפו לתלונה שהוגשה למשטרה

שכביכול שהו ביום הבחירות בחוץ-לארץ, היו בארץ ביום הבחירות והצביעו.
ר. שטוב
למי אתה מתייחס בדיוק?
מ. גלבוע
לקלפי 93/1.
י. ישורון
בערעור אני דיברתי על גב' טאובה זיסרמן.
מ. גלבוע
בקשר לקלפי 94 - התוצאות נמסרו לכם במפורט אבל

אני אחזור עליהם בקצרה. הקלפי הזאת מופיעה גם

בסעיף הזה וגם בעמוד הבא, בסעיף מס' 4. מר אברהם וירצברגר שמופיע

בערעור נמצא בחוץ-לארץ על-פי עדות שגבינו מאביו, מלבד האישורים של

ביקורת הגבולות.

גבי גיטל ליבי-לנדאו נמצאת גם היא בחוץ-לארץ,

יחד עם כל בני-משפחתה, על-פי עדויות של שכנים שמכירים אותה ואת כל בני

משפחתה.

אני- עובר, ברשותכם, לשמות שמפורטים בעמוד מס' 3
של הערעור
רחל ויוסף ונחוצקר, שניהם בארץ והם מסרו עדות שמטעמים

אידאולוגיים, מאחר והם נימנים על חסידי סאטמר, הם לא מצביעים. שניהם

לא השתתפר בבחירות ואין בתעודת הזהות שלהם חותמת. שמם, כאמור, מחוק.

כנ"ל לגבי שני השמות הקודמים שמסרתי לכם: גיטל ליבי-לנדאו ואברהם

וירצברגר.

אידה ויהושע שטרן לא הצביעו מטעמים

אידאולוגיים, בדיוק כמו משפחת ונחוצקר. בתעודת-הזהות שלהם לא מצאנו

חותמת.
י. ישורון
כל ששת השמות האלה שמתייחסים לקלפי 94 אומתו

מבחינת נכונות הערעור לגביהם.



מ. גלבוע-. בקלפי מס' 94 היו ערד שמרת של אנשים שלא הצביעו

ואשר מסרתי לכם אינפורמציה לגביהם. מדובר על 35

איש בסך-הכל שלא הצביעו והם מתוקים.
י. ישורון
זה לא היה בערעור שלנו.
מ. גלבוע
קלפי מס' 96-. גב' רחל סנדרס. על-פי הרישום

בקלפי היא מתוקה, זאת אומרת כאילו שהיא הצביעה.

על-פי עדות של אביה היא נמצאת בחוץ-לארץ.

אברהם וחד, קלפי מסי 96-. על-פי הרישומים

בביקורת הגבולות הוא נמצא בחוץ-לארץ אבל בכתובת שנמסרה לנו הוא לא

אותר. לא מצאנו אף אדם שיכול היה למסור לגביו עדות.

לגבי קלפי 76/1 נמסרו שני שמות: יוספוף והורביץ

כאילו מישהו הצביע בשמם או מחק את שמם מהקלפי. הדבר התברר להם כאשר הם

הגיעו לקלפי, רצו להצביע, ולא יכלו לעשות זאת. לא נמצאה חותמת בתעודת

הזהות שלהם.
א. קמיר
השמות שאתה נוקב בשמם הוגשו ברשימה שנמסרה

לד על-ידי המערער?
מ. גלבוע
כן.
ר. שטוב
כאשר אתה אומר: הצביעו, אתה מכוון לומר

ששמותיהם נמחקו. לא שהם הצביעו.
מ. גלבוע
נכון.
היו"ר ח. קורפו
תעודת הזהות שלהם לא סומנה בחותמת.
מ. גלבוע
לגבי קלפי 77 היתה טענה שהיו בה 30 מעטפות

עודפות. אנחנו מצאנו שבפרוטוקול רשום שהוצאו

621 מעטפות, מספרי המצביעים על-פי הרשימה שמסומנת בסימן: v, היו 624,

ועל-פי הרשימה שסומנה בקווי-מחיקה - 620. זאת אומרת שקיימת אי-התאמה

קלה.

כפי שכבר ציינתי קודם בדברי, אי-התאמות כאלה

נמצאו כמעט בכל הקלפיות שבדקנו.

בקלפי 93/2 ארבעה אנשים ששמם נמסר לנו בתלונה

היו בארץ והצביעו ביום הבחירות.

לגבי קלפי 59 נמסרו לנו שני שמות; אלתר

ורולצקי. שניהם שהו בחוץ-לארץ, שניהם מחוקים ברשימות כאילו הצביעו

ובנוסף לכך הקלפי נבדקה על-ידי מבקר המדינה ובהשוואה בין רשימות

המצביעים מבקר המדינה מצאה ש-18 איש היו מחוקים.
א. קמיר
זה לא חומר ששייך לערעור.
י. ישורון
אנחנו ערערנו על שניים אבל בדיקת מבקר המדינה

העלתה 18.
מ. גלבוע
בקלפיות 245, 251 ו-255 הטענות היו בעיקר בקשר

החלפת אנשי ועדת הקלפי באשר אנשים מרשימה אחת

'-שבו בוועדת הקלפי על תקן של אנשים מרשימה אחרת. הנושא לא נבדק על-

ידנו ~ - -
היו"ר ח. קורפו
הם הופיעו באמצעות מסמכים מזוייפים או שהם הונו

את המפלגות?
מ. גלבוע
אדם מסויים הגיע עם בתב-מינוי כנציג רשימה אי

ואחר-כך הוא אמר שמבסגרת החילופין בין המפלגות

הוא אמנם איש רשימה בי, אבל מופיע בתקן של רשימה אי. מצאנו, אגב,

מצב כזה בהרבה קלפיות.
ד. דיין
בו זמנית ישבו שני אנשים שבפועל היו שייכים

לאותה מפלגה בוועדת קלפי - - -
היו"ר ח. קורפו
בתעודות של מפלגות שונות.
מ. גלבוע
קלפי 245 לא היתה בערעור. תחליטו אתם מה לעשות

בקשר אליה. היא, אגב, נבדקה במידגם של מבקר

המדינה ונמצא בה ש-13 איש ששהו אותה עת בחוץ-לארץ - מחוקים.
א. קמיר
באותן שלוש קלפיות אתם ערערתם רק על ההתחלפות?

לא טענתם שכתוצאה מכך היו מקרים של אנשים שנמחקו

שלא כדין?
י. ישורון
לא היו לנו שמות.
היו"ר ח. קורפו
על מה ערערתם? על זה שמפלגות איפשרו לנציגי

מפלגות אחרות - - -
י. ישורון
אנחנו טענו לגבי שתי מפלגות ששני נציגים של אותה

מפלגה ישבו, כאשר אחד "מכוסה" על-ידי מפלגה

אחרת, ולגבי קלפי אחת, מסי 245, טענו שהיו אנשים שנרשמו כמצביעים וחם

לא הצביעו, אבל לא היו לנו השמות. מבקר המדינה מצאה באותה קלפי 13

כאלה.
מ. גלבוע
את הסעיפים 5 ו-6, מאחר ומדובר על טעות ולא על

חשד לעבירה, לא בדקנו.

בשתי קלפיות נוספות מצאנו במקרה טעויות סופר ,

בכל קלפי, בסדר-גודל של בין 30 עד 50 איש. אחת מהן היתה קלפי בירושלים

והשניה בצפון הארץ.
היו"ר ח. קורפו
תודה. רשות הדיבור לעורך-דין ישורון.
י. ישורון
אין לי שאלות.
היו"ר ח. קורפו
רשות הדיבור לעורך-דין שטוב.
ר. שטוב
יש לי הצעה; אנחנו עוסקים בערעור שרמת חשיבותו

נחשבת עליונה, ולהוציא את חברת-הכנסת שרה דורון,

לא נמצא בחדר אף חבר הוועדה. אולי כדאי להתכנס שוב כאשר חברי הוועדה

יהיו כדי שהם יוכלו לתת דעתם על הנאמר? אנחנו מנסים לברר נושא כדי



שחברי הוועדה ידעו מה מצוי לנגד עיניהם ואני לא סבור שיש תכלית לבירור

כזה אם הם לא נמצאים כאן. אני לא מכסה "למשוך" זמן, אבל מוזר בעיני

שבערעור ב;רמת חשיבות כזאת חברי ועדת הכנסת לא נמצאים בחדר.
הי ו"ר ח. קורפו
הוועדה עובדת במתכונת הדאת; אנחנו לא פעם

ראשונה עוסקים בסוגיות חשובות כאשר חברי הוועדה

נכנסים ויוצאים מדי פעם בפעם מהחדר. החומר נמצא בתיקים שלהם, הם

מעיינים בו ונמצאים בתוך ה"תמונה". גם היום כפי שיכולת לראות כניסתם

ויציאתם מהחדר היוותה חלק נכבד ממה שאתה מדבר עליו.
ר. שטוב
אני מבקש לשאול האם אותה שיחה או דיבורים שהיו

בשלב של הדיון שהתקיים לפני כשעה, כאשר המשטרה

היתה אמורה לקבל הנחיה לצאת לשטח ולפתוח בחקירה, היתה לצורך השיחה או

שזאת החלטה?
היו"ר ח. קורפו
החלטה.
ר. שטוב
אם לצורך החלטה, שאני מתנגד לה כמובן, כי אז

אנחנו עוד לא נמצאים בשלב של חקירה נגדית הואיל

ועדיין לא קיבלנו את העדויות - - -
הי ו"ר ח. קורפו
מדובר על מה ששמענו היום.
ר. שטוב
אני מבקש לא לחקור בשלב הזה אלא אם כן תתקבל

החלטה כזאת שאני כן צריך לחקור כיוון שאני לא

יכול לחקור מחצית, שליש או רבע מהחומר. אני צריך לקבל את כל התמוכה

בשלמותה קודם שאני אגש לחקור, ואין שום סיבה שנתחיל בחקירה.

אם היושב-ראש יגיד שהוא מקבל החלטה שתחייב אותי

לחקור - אני אחקור.
היו"ר ח. קורפו
לגבי קלפי מס' 167 אני מבקש לקבל בדיקה של השמות

שסומני בקווי-מחיקה לעומת השמות שלא סומנו
בסימן
. v אני מבקש לבדוק האם אותם אנשים הצביעו או לא הצביעו?
א. קמיר
לשני הכיוונים.
ש. גוברמן
לפי אותו עיקרון צריך לבדוק גם את קלפי 94.
י. ישורון
לגבי קלפי 94 אני התלוננתי וציינתי 6 שמות של

מי שנרשמו כמחוקים, כאילו הצביעו, בעוד שהם היו

בחוץ-לארץ. המשטרה מאשרת זאת.
ש. גוברמן
בערעור שלך כתוב שבקלפי 94 נמצאו 44 מעטפות

יתרות. זאת אומרת שקיים בדיוק מצב מקביל לזה

שיש בקלפי 167.
היו"ר ח. קורפו
זה לא חסר לנו. מה שלי חסר זאת בדיקת אי-התאמה
בין השמות שסומנו בסימן
, vובין השמות שנמחקו

בקווי-מחיקה, בקלפי מסי 167.
ש. גוברמן
אני חוזר ואומר שזה בדיוק המצב בקלפי מס' 94:

379 אנשים סומנו בסימן: , v ו-405 סומנו בקו-.

מחיקה. לפי מספר המחיקות יש 26 בוחרים עודפים שמסומנים בקו-מחיקה, ולא
בסימן
v. אם מוסיפים את ה-26 מגיעים בדיוק למספר של המעטפות.
י. ישורון
אחרי שהוכיחו ש-6 אנשים מתוך אותה הקלפי רשומים

כמצביעים והם בחרץ-לארץ, אז כל הספקרלציה שלכם

"מתפוצצת" ברגע אחר.
היו"ר ח. קורפו
אני מבקש שלגבי קלפי 167 תבדקו את האנשים שלא

הופיעו בשני הסימונים. תבקשו מהם את תעודת

הזהות ותציינו האם הוטבעה בה חותמת או לא.

אותה בקשה יש לנו על-פי בקשת המשיב.
ר. שטוב
אני מבקש לומר פעם נוספת שאין ליושב-ראש ועדת

הכנסת שום סמכות להורות לנציגי המשטרה לצאת בשלב

זה לבדיקה בשטח על-מנת לחפש עבירות. אני מתנגד לכך.
היו"ר ח. קורפו
אני לא מבקש מנציגי המשטרה לחפש עבירות אלא

לחפש הסבר לענייך שהועלה בפנינו ולא "התיישב" עם

הדברים האחרים.
ר. שטוב
שאלתי האם אני צריך לחקור בשלב זה? כן או לא?

טרם קיבלתי תשובה לשאלתי זאת.
היו"ר ח. קורפו
התשובה היא: לא. אתה תחקור כאשר נציגי המשטרה

ישלימו את התשובות על השאלות ששאלנו אותם.

הישיבה הסתיימה בשעה 10.15

קוד המקור של הנתונים