הכנסת השתים-עשרה

מושב ראשון



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 34

מישיבת ועדת הכנסת

יום שני. כ"ד באייר התשמ"ט (29 במאי 1989), שעה 00;10

ח' קורפו

צ' הנגבי

ש' וייס

ת' טובי

יצחק לוי

אי פורז

י' שפרינצק

מזכיר הכנסת ש' יעקבסון

סגנית מזכיר הכנסת שי כרם

סגן מזכיר הכנסת ד' לב

צי ענבר

א' קמיר

אי בן-יוסף

נ' שרם

י' חובב

סדר היום; א. קביעת מועד תום כנס חקיץ חתשמ"ט

ופתיחת כנס חחורף התש"ן.

ב. חוק כינוס חכנסת (חוראת שעה), חתשמ"ט-1989

- חכנח לקריאח שניח ולקריאה שלישית.

ג. ביטול זמן חחנמקח לחצעח אחרת לסדר חיום.

ד. שונות.



היו"ר חי קורפו

בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכנסת.

קביעת מועד תום כנס הקיץ התשמ"ט ופתיחת כנס החורף התש"ן

לפנינו פנייה מאת יושב-ראש הכנסת לאשר את המועדים על פי הצעתו. בישיבה הקודמת

סיכמנו שראשי הסיעות ייפגשו איתו בשל העובדה שחברי הכנסת שהתבטאו כאן קבלו על כך

שהם יעבדו קשה מדי ולא תהיה להם שהות להיות עם הילדים ועם הנכדים.

אי פורז

לא שהם יעבדו קשה מדי, אלא יעבדו בעיתוי הלא נכון.

היו"ר ח' קורפו

החוק קובע שכנס של כנסת יימשך שמונה חודש.

א' פורז

למעט שנת בחירות.

צ' ענבר

למעט שנה שבה הכנסת נבחרת שלא במועדה.

היו"ר חי קורפו

ובכן, הכנסת השתים-עשרה נבחרה במועדה. זאת אומרת, איננו יכולים אפילו ליהנות

מהפריבילגיה הזאת.

ש' וייס

אני מציע לא להתחכם עם החוק.

אי פורז

אני מציע לא להתחכם עם החוק, לקיים פגרה במהלך חודש אוגוסט ולשוב לפה בתחילת

ספטמבר ולצאת לפגרה נוספת. אפשר לדעתי את שלושת השבועות האלה שרוצים לתת אקסטרה

באוגוסט, דהיינו בין ה-4 ל-31 באוגוסט, לתת מה-1 בספטמבר עד 21 שבו.

שי ו י יס

לא בטוח שחברי הכנסת יאהבו את זה.

היו"ר חי קורפו

לפי הצעתך יהיו שלושה כנסים בשנה.

אי פורז

זה כנס עם אתנחתה, זה הכל. מה קורה ביום שהוא חג השבועות באמצע כנס? זה כנס

עם שני .SESSIONSזה מאד מעשי, רבותי, איננו מדברים פה על איזה קודש הקודשים או

על עניו של אידיאולוגיה, מדובר בסך הכל בעניו טכני לחלוטין של מועדי התכנסות.



התקנון הרי הוא בשליטתה של ועדת הכנסת. אם יסתבר שהתקנון לא מתאים ואנחנו

עושים פה דבר הבל, אז אין צורך להידבק לתקנון. אני לא בטוח שזה סותר את התקנון,

אבל אם זה סותר אפשר לתקן. כל הארץ יוצאת לחופשה באוגוסט, התוצאה תהיה שחלק גדול

של חברי הכנסת שיש להם ילדים קטנים למרות שיש חובה לא יבואו לכאן. יש מפעלים

קטנים שפעם היו נוהגים לתת לעובדים חופשות במועדים שונים. הסתבר שכאשר כל פעם

מישהו אחר יוצא לחופשה העבודה לא מסתדרת, ואז הוחלט לצאת לחופשות מאורגנות,

התעשיה האווירית, תדיראן, בחודש אוגוסט כולם יוצאים לחופשה.

השנה במקרה חודש ספטמבר מתאים באופן יוצא מן הכלל לעבודה, התלמידים חוזרים

לבית הספר ואנחנו יכולים לחזור לפה לעבודה.

אחרת, אם חברי הכנסת לא יבואו, מה עשינו?

היו"ר חי קורפו

חבר הכנסת פורז, איזה ברור לחלוטין.

שי וי יס

יש פה חוק, אני לא מציע להתחכם איתו. דבר שני, לגבי האלטרנטיבה של חברי פורז

אני לא בטוח שכולם ישמחו. שבעה-שמונה חברי כנסת ובתוכם פורז אולי יהיו מרוצים

מזה, אבל שבעים מהם שדווקה תיכננו את מסעותיהם עד קצות תבל בספטמבר - יכעסו.

יש לנו בעיה מורכבת באמת, והיא של עובדי הכנסת. הרבה מאד מזכירות, פקידות,

יועצות, עובדות ועובדים, שהם ממש הורים צעירים. זאת בעיה שאני לא יודע איך

להתמודד איתה. אבל מבחינתנו אני חושב שצריך לקיים את החוק.

אני מבקש לצרף את קולי להצבעה, בהתאם, אם היושב-ראש מתכנן לערוך הצבעה.

צ' ענבר

לא ניתן לצרף קול להצבעה.

היו"ר ח' קורפו

אין ברירה, אם איננו יכולים לקבוע מועדים אחרים, חייבים להצביע. מה שאנחנו

יכולים לעשות כוועדה זה לאשר או לדחות. אני לא מציע לדחות את בקשת יושב-ראש

הכנסת.

ה-13 בחודש אוגוסט עונה גם לענין שמונת החודשים שעל כנס להימשך, אבל אני שומע

שהיושב-ראש לא הציע לנו מכתב אחר שבו ייאמר ה-13, אלא השאיר את מכתבו הקודם שמועד

תום כנסת הקיץ יהיה ב-20 באוגוסט. הווה אומר, שזה התאריך היחיד שעומד לפנינו.

מועד תום פגרת הקיץ - 23 באוקטובר 1989.

לבקשת חבר הכנסת יציק לוי, התאריך העברי: י"ט מנחם אב התשמ"ט - תאריך היציאה

לפגרת הקיץ, ופתיחת כנס החורף בכ"ד בתשרי התש"ן.

רן כהן

אם אין דרך אחרת על פי התקנון והחוק אז אני מקבל את זה בהכנעה.

היו"ר ח' קורפו

אני שואל את צבי, היועץ המשפטי שלנו, האם יש דרך אחרת ולשמור על הכללים של

שמונה חודשי עבודה ושני כנסים?



אי פורז

האם יש משהו משפטי שמונע להשלים את שלושת השבועות החסרים בחודש ספטמבר?

צ' ענבר

יש שני כנסים. בחוק נקבע בדיוק מתי ייפתח כל אחד מהכנסים, ומתי יינעל. רק

בשנה שהכנסת לא נבחרה במועדה תקבע ועדת הכנסת את זמנם של שני הכנסים.

היו"ר ח' קורפו;

מי בעד היענות לבקשתו של יושב-ראש הכנסת? מי בעד לדהות את הבקשה?

הצבעה

בעד אישור המועדים שבבקשתו של יושב-ראש הכנסת - רוב

בעד דחיית הבקשה - אין

נמנעים - 3

אי פורז

אני נמנע במחאה על שהחוק מטופש. אנהנו יכולים לתקן את החוק.

היו"ר ח' קורפו

פגרת הקיץ תהיה מה-20 באוגוסט 1989 עד ה-23 באוקטובר 1989.

הוועדה אישרה את בקשתו של יושב-ראש הכנסת המושחתת על החוק ועל המסורת.

שי ו י יס

- ועל רצון העם, בעיקר.

* * *

חוק כינוס הכנסת (הוראת שעה. התשמ"ט-1989.

(הכנה לקריאה שניה וקריאה שלישית)

החוק הזה בא לאפשר לעשרים חברי כנסת לזמן כנס מיוחד של מליאת הכנסת, במקום

שלושים הברים הנדרשים על פי חוק יסוד: הכנסת. הבאנו את זה לקריאה ראשונה. האם

יש הערות, אם אין - נביא את זה לקריאה שניה ושלישית.

ת' טובי

הייתי מציע חמישה עשר חברים.

רן כהן

פניתי ליושב-ראש הוועדה להעמיד את זח על שמונה עשר חברי כנסת, שהם 15%

מהחברים. אני לא אעלה על הבריקדות, אבל השיקול שלי, במשפט אחד הוא כי מאחר ויש

לנו אופוזיציה מאד מצומצמת, תנאי של עשרים חברי כנסת יתן אפשרות לכנס את הכנסת רק

בהסכמה ביו האופוזיציה משמאל לאופוזיציה מימין. בלי הסכמה כזאת הכנסת לא תכונס.

בעוד שבמספר יותר נמוך, חמישה-עשר, שמונה-עשר, יש סיכוי יותר גדול שהאופוזיציה

משמאל עם חלק מהתומכים בקואליציה, והאופוזיציה מימין עם חלק מהתומכים בקואליציה

כן יצליחו לכנס את הכנסת.

האמת היא שלא הצעתי חמישה-עשר חברי כנסת מסיבה פשוטה: כי האופוזיציה משמאל

היא שישה-עשר, וזה היה נראת לא הוגן כלפי האופזיציה מימין. על כן אמרתי שגם השמאל

יזדקק לעוד אחדים מהקואליציה, וגם הימין יזדקק לעוד אחדים.

היו"ר חי קורפו

יזדקק לא לאחדים אלא לרוב מהקואליציה, להרבה מהקואליציה.

רן כהן

אתה צודק.

היו"ר ח' קורפו

אם אני צודק אז האיזון צריך להישמר, ויכול להישמר בהצעה שלנו. ההצעה שלנו

מחייבת את שניהם להידבר. אז יעלו שני נושאים, אחד על פי בקשת הימין, נושא אחד על

פי בקשת השמאל.

רבותי, היוזמה לענין הזה היתה יוזמת הוועדה. העליתי את הנושא מיד בראשית הדרך

מתוך חשבון שבאמת המצב של ממשלת אחדות לאומית איננו מצב תקין כאשר 97 חברי כנסת

תומכים בממשלה, ומהעבר השני יש 23 חברי כנסת אופוזיציוניים.

גם בפעם הקודמת, בכנסת ה-11, היה בדיוק אותו מצב - 97:23. ביים הגשת החוק

הזה. חבר הכנסת ורדיגר הצטרף לאופוזיציה יותר מאוחר.

הכוונה איננה לעשות את הפגרה לזמינה למועדי כנסת - בדרך כלל תכנסת מתכנסת

בפגרה או על פי זימון הממשלה או על פי חתימתם של שלושים חברי כנסת - הכוונה היא

שהיא לא תהיה דבר יומיומי. אם נפרוץ יתר על המידה - לא ניטיב, אין לי ספק בכך.



על כן, אני מציע לחזור לאותה מתקונת. לא נשתנו התנאים, היחס בין שמאל לימין

השתנה באיש אחד, גם פה וגם פה. או שיימצאו מהעבר השני של המתרס, כלומר

מהאיפוזיציונרים שבקואליציה, ומצבכם איננו כל כך רע בענין הזה, אם כי לימיו קצת

יותר קשה בגלל מספרם, שבעה אנשים זקוקים ליותר. אני מציע לא לפרוץ יתר על המידה,

ולשמור על המתכונת.

הכנסת נבחנת ביכולתה לשמור על נוהלים. אם היא תעשה את כל נוהליה מתואם לרגע

אז לא יהיה לנו לא תקנון ולא הוק, הכל יהיה לפי הוראות שעה, זה לא טוב. אני מציע

לקבל את זה ולהביא את זה כהצעה מוסכמת של הוועדה. הוויכוח בינינו הוא לגיטימי,

אבל כלפי חוץ בואו נשמור על הצביון. אין קושי בגיוס עשרים חברי כנסת. אתם מעלים

שני נושאים, אחד על פי בקשת השמאל, אחד על פי בקשת הימין; שני שרים צריכים לבוא

להשיב. זהו.

אי פורז

אדוני היושב-ראש, אני חושב שאין לנו מנוס מלהסכים להצעתך מסיבה אחת

אם נשאיר אותך פה במיעוט במליאה תביא אותנו חזרה לאן שהיינו קודם, אז

מה עשי נו ?...

היו"ר ח' קורפו

מי בעד ההצעה כפי שהוגשה לכנסת?

הצבעה

היו"ר הי קורפו

קבלנו רוב, אני גם לא מצביע מי נגד מפני שמספרם לא יכול להיות יותר גדול.

רו כהו

אנחנו לא יכולים להצביע נגד כי אז נישאר על שלושים...

היו"ר חי קורפו

ביטול זמן ההנמקה להצעה אחרת לסדר היום

ההצעה מובנת. אנחנו מבזבזים הרבה מאד זמן ושלא כדין, מפני שאנשים עולים

טרמפיסטים על העגלה של מישהו להצעה דחופה לסדר היום, ואז במקום שישה מציעים יש

עוד שנים-עשר. על כל הצעה יש שניים שמציעים הצעה אחרת, זאת אומרת אנחנו מוסיפים

פי שלושה נואמים וזמן שלא לצורך. בעל ההצעה האחרת לא טרח, לא יגע, הוא לא הגיש

הצעה לסדר היום, לא הצעה דחופה ולא הצעה רגילה. פשוט הוא משתמש בהזדמנות הזאת אז

"אריין געכאפט" גם הוא תורם לעניו חמש או עשר דקות.

הצענו שהכל יתנהל כמות שהוא, המציעים יציעו, ומי שרוצה להציע הצעה אחרת

להצעתו של אחד מן המציעים - יציע אווזה מן המקום בלי הנמקה. יגיד: אני מציע להסיר

את הנושא מסדר היום, או יגיד: אני מציע להעביר את ההצעה לוועדה; במקום לעלות

ולנמק ולנצל את ההזדמנות החגיגית הזאת לאמר כל אשר על לבו.



אי פורז

אני חושב שההצעה לא טובין ולו מסיבה אחת: חלק גדול מחברי הכנסת שיושבים באולם

מה שמניע אותם זה בין היתר האפשרות לעלות ולהציע הצעה אחרת. גם כך המליאה לא

סובלת מעודף נוכחות, אם נוריד את ההצעה האחרת נגיע למצב שכמעט המציע ואולי השר

ואולי עוד חבר כנסת אחד יהיו נוכחים. זאת אומרת, זה עוד דבר שמרוקן את המליאה.

לכן, לדעתי, צריך להשאיר את המצב כמו שהוא, כלומר שלוש דקות.

שי יעקבסון

חמש דקות בתקנון, שלוש דקות במוסכם על ידי ועדת הכנסת.

אי פורז

אפשר אפילו להוריד את זה לשתי דקות להצעה אחרת, ולבקש מסגני יושב-ראש הכנסת

שמנהלים את הישיבות או מהיושב-ראש עצמו להקפיד על שתי דקות. ואז כל התהליך עצמו

עובר מהר. זה גם מאד דינמי, למען העניו עצמו כדאי לשמור על המתכונת ולא לרדת

מזה לחלוטין.

רו כהו

אני רוצה שאנחנו לא נתפוס את העניו רק תפיסה טכנית. עם כל הכבוד, העלאת

נושאים לסדר היום הוא אחד המוסדות החשובים בכנסת, כי בין נושאי חקיקה ובין נושאי

בקרה ופיקוח על עבודת הממשלה הנושא שהכנסת מצליחה להיות בו עם היד על הדופק על מה

שקורה בעם במדינה בחברה זה הנושא של הצעות לסדר היום. זה בין היותר נשמת אפה של

הכנסת כשהיא שומרת על טמפו של קשר עם מה שקורה בציבור.

לא הייתי רוצה שבענין הזה אנחנו נפגע במשהו במוטיבציה של חברי הכנסת לאמר את

דעתם בכנסת ובציבור. על כו, אני סבור שהעני ו הוא בהחלט לגיטימי שחבר כנסת, גם אם

הוא לא הגיש את ההצעה לסדר היום, יגיד משהו על ההצעה.

אני בין הזריזים, אני גמרתי את הכנסת ה-11 עם המספר הגדול ביותר של הצעות

לסדר- היום שאני הגשתי, לא שעליתי טרמפ, ואיו לי שום סיבה לחשוב שאני מקופח. יחד

עם זאת, אני סבור שחבר כנסת בא למליאה ורוצה לאמר על נושא שאכפת לו במשך

שתיים-שלוש דקות - זה לגיטימי. לנו יהיה רע מאד להוריד את זה כי אנחנו בעצם נפגע

בכושרה של הכנסת להתייחס לנושאים דחופים או חשובים שעל סדר היום.

אני בהחלט בעד לנסות ולייעל את הענין. להוריד את זמן ההנמקה מחמש דקות לשלוש

- אני לא מתנגד. יש דרך להציע רק הצעה אחת חלופית - בבקשה. בין כה וכה, אם השר

מציע להסיר את הנושא מסדר היום ממילא נשארת רק אפשרות אחרת אחת - להעביר לוועדה.

במקרים שיש שתי אפשרויות, מקרים די נדירים, כי אם הוא מציע להסיר נשארת אפשרות

להעכיר לוועדה; אם הוא מציע להעביר לוועדה - נשארת רק אפשרות להסיר מסדר היום.

לעתים השר מציע להסתפק בהודעתו.

ש' כרם

אם השר מסכים לדיון במליאה נשארות שתי אפשרויות - להסיר מסדר היום או להעביר

לוועדה.

רו כהו

נכוו.



הדבר היחיד שהייתי מציע ליעול הענין הוא שבמקרים בהם השר מציע דיון במליאה,

שזה בעצם תואם את עמדת המגיש, וצריך לתת לזה יתרון כי ממילא יתקיים דיון במליאה

מתי שהוא, אני מציע שבמקרה הזה לשני המציעים האלטרנטיביים יהיו רק שתי דקות להצעה

אהרת: הגיוני להגיד במשפט אחד למה להעביר לוועדה, יש דבר ענייני שצריך להגיד

אותו, למשל שנושא מן הסוג הזה דורש הבאת מומהים ואנשי מקצוע, זה לגיטימי שיקום

וי גיד את זה.

אני מציע שזה יהיה התיקון היחיד: אולי לקצר את זמן ההנמקה מחמש דקות לשלוש,

על פי התקנון. ושנית, במקרה ונשארות שתי אפשרויות - זמן ההנמקה לכל אחת שתי דקות.

תודה.

ת טובי

האם זאת הצעה שבאה תוך הידברות בין שני האגפים?

היו"ר חי קורפו

לא, זוהי יוזמה ליעול עבודתה של הכנסת.

ת' טובי

אם זו יוזמה אישית מתוך רצון לייעל את עבודת הכנסת, כפי שאמר היושב-ראש, אני

רוצה להגיד לבעלי המחשבה הזאת שהם לפיה יגיעו למעשה לשיתוקה של הכנסת, שיתוקה

מבחינת יוזמותיהם ופעילותם של חברי הכנסת.

היו"ר הי קורפו

מה זה קשור עם יוזמותיהם?

ת' טובי

אי אפשר להשאיר את הכנסת בעבודתה רק על פי הסדר שהבר כנסת מגיש הצעה, מחכה

שהיא תבוא לדיון, עומד ומחכה אם תבוא אולי, ואז הולך ועוזב, אין לו יותר מה

לעשות. לעומת זאת, יש אפשרות של מעורבותו של חבר הכנסת באירועים שונים, גם

יצרנו בעצמנו דפוסי עבודה שבנויים על השתלבות חבר הכנסת בדברים שלא ביוזמתו. זה

בריא, זה טוב, זה כמו בשאילתה בעל פה. לפי ההגיון של ההצעה תגיד: למחוק את

השאילתה הנוספת; חבר הכסת טרח, הגיש שאילתה, קיבל תשובה, בשביל מה לתת לעוד שני

חברי כנסת לרכב על העגלה הזאת ולהגיש עוד שאילתות? בהנמקה הזאת נגיע להפיכת חברי

הכנסת -לא רוצה להגיד לרובוטים - אומר למצומצמים מאד במעורבותם בחיי הכנסת.

לכן, אני חושב שלא זה מה שמבזבז את זמנה של הכנסת. זה חלק חשוב מעבודתה של

הכנסת, ההצעות לסדר היום זה אהד הדברים המחיים את עבודת הכנסת.

י' שפרינצק

אבל אתה מסכים, חבר הכנסת טובי, לצמצום הזמן להנמקת ההצעה האחרת?

ת' טובי

ממילא צמצמנו מחמש דקות לשלוש.

היו"ר חי קורפו

אם זה מכניס חיים לכנסת למה צמצמנו?



אי פורז

אחרי שתי דקות זה מתחיל לשעמם...

תי טובי

- ושלוש דקות זה מיותר? באמת, תחוסו על הכנסת, אני אומר לכם. ככה, בדרך

הזאת, הורגים אותה.

יצחק לוי

אני בעד העברה לוועדה או בעד להסיר בלי לנמק - זה קצת

מגוחך. הרי בסופו של דבר ארגה רוצה לשכנע, ארזה רוצה להביא נימוק. אבל מה שקורה

זה שרוב חברי הכנסת לא משתמשים בזמן הזה בכלל כדי לנמק את עניו ההצעה לסדר היום.

לכן, התיקון צריך להיות שלא מדברים מהדוכן אלא מהמקום או מהמיקרופונים שבצדי

האולם, כמו בשאילתות בעל פה. כשמדברים מעל לדוכן מאריכים, ויש עוד כל מיני

עניינים שמתלווים. מהמקום - זה קצת אחרת, מהמיקרופון ממילא אנשים מדברים פחות.

להשאיר את זמן הנימוק שלוש דקות על פי התקנון, ומהמקום או מהמיקרופונים

שבפינות האולם.

היו"ר ח' קורפו

את הסוגיה הזאת עוד נלבן, נשמע את כל חברי הוועדה. אני רק רוצה לענות לחבר

הכסת תופיק טובי ולחבר הכנסת פורז: זה בדיוק ההיפך. הכנסת מרוקנת מתוכנה בגלל

מלל מיותר.

אי פורז

מהו תוכנה?

היו"ר ח' קורפו

רבותי, מה קורה. שבעה חברים מעלים את הנושא. אותם החברים שמישהו מסיעתם כבר

העלה את הנושא הזה. ואז לפתע פתאום נחה על עוד אחד ההשראה ויש לו משהו להוסיף.

הלוא זה לא חשוב מה הוא מציע, זו רק הזדמנות בשבילו לדבר. חבר שלך כבר דיבר, למה

אתה גוזל ממנו את הכותרת? למה אתה גוזל ממנו את עין המצלמה? הרי זה מספר כפול של

חברים מאותה סיעה עצמה. מה אתם מספרים לנו שזה מחייה את הכנסת. זה היה מחייה את

הכנסת אילו היא היתה כל הזמן אפקטיבית, מכריעה, מצביעה, מתווכחת, אבל לא מדברת.

הרי זה סתם חסר כל תועלת. חבר שלך דיבר, איזה בא ומבקש לקיים או דיון במליאה או

להעביר את זה לוועדה. פורמלית, צריך להציע אחד מהדברים. אם החבר אמר דבר אחד,

אתה עולה לאמר את הדבר השני . ועל כל אחד משבעה או שמונה הנואמים יש שניים שמציעים

הצעות אחרות.

רבותי, זו אחת הדוגמאות המובהקות כיצד הכנסת מתרוקנת מתוכנה. זה הופך

לדו-שיח, ובגלל זה לא יושבים במליאה, חבר הכנסת פורז. מה מענין אותי מה יאמר

פלוני, סתם דברים - סליחה על הביטוי - שחזר עליהם עשרות פעמים בכל נושא; במקום

למקד את זה בתמציתיות, בוויכוח ענייני, בהכרעה ובהצבעה. אלה החיים של הכנסת.

אי פורז

אם שבעה חברי כנסת מציעים את אותה הצעה, צריך למצוא פתרון שמי שיגיד הצעה

אחרת היא תהיה לגבי כל השבעה, ולא .ONEBY ONE



היו"ר ח' קורפו

זאת הכוונה. הרי הצעה להסיר את הנושא או להעביר את הנושא זו בוודאי לא

דברי תשובה של חבר הכנסת לחבר כנסת אחו- שהעלה את מחשבותיו ואת רעיונותיו. זו לא

במה בשביל ויכוח פנימי. במקרים כאלו זה ויכוח בינינו לבין הממשלה. נניח שיש

למישהו הצעה אחרת - יציע אותה לגבי כל שבע ההצעות. אבל עתה על פי התקנון הולכים

על כל אחד ואחד ומציעים עוד שניים באותו זמן שעומד לרשותו של המציע.

זה אחד הדברים שאני סבור שצריך תיקון.

רבותי, לא נעלת נושאים נוספים. אנחנו היום בהרכב חסר, ואני נועל את הישיבה.

תודה רבה.

. . .

(הישיבה ננעלה בשעה 11.00)