נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 30

מישיבת ועדת הכנסת

מיום רביעי, י' באייר, התשמ"ט - 17 במאי, 1989, בשעה 09:00

חברי הוועדה: ח' קורפו - היו"ר

מ' נודלמן

פ' גולדשטיין

ש- ריין

שי וייס

א' ולדמן

רן כחן

ר' כהן

ש' יעקובסון - מזכיר הכנסת

שי כרם - סגנית מזכיר הכנסת

חה"כ מי גפני - ח"כ מסיעת דגל תורה

ת' אדרי - מנכ"ל ועדת הבחירות המרכזית

ש' גוברמן - משנה ליועץ המשפטי לממשלה

ר' רוזנפלד - משרד המשפטים

תנ"צ אי איש שלום - משטרת ישראל

סנ"צ מ' גלבוע - משטרת ישראל

פקד ר' נחמן - משטרת ישראל

עו"ד יי ישורן - ב"כ מר דניאל דיין

עו"ד ר' שטוב - ב"כ דגל תורה

א' קמיר

א' כן - יוסף

רשמה: ש' צהר

1. קביעת מסגרת הזמן לדיון בהבעת אי-אמון לממשלה מטעם סיעת רץ.

2, ערעורו של מר דניאל דיין על תוצאות הבחירות לכנסת השתים עשרה -

שמיעת נציגי משטרת ישראל.



1. קביעת מסגרת הזמן לדיון בהבעת אי-אמון לממשלה מטעם סיעת רץ

בוקר טוב. אני פותח את הישיבה. עלינו לקבוע תא מסגרת הזמן להצעת אי אמון

לממשלה מטעם סיעץ רץ בשבוע הבא.

קבלנו את בקשת יושב-ראש הוועדה, וגם הודענו רשמית ליושב ראש הכנסת.

אני מציע שנקבע הודעות סיעות במסגרת של 5 דקות לכל סיעה.

מאחר ומדובר בדין-וחשבון מורכב ומלא ממצאים מן הראוי להקצות לסיעות 10

דקות כדי להביע את דעתן ועמדתן.

חבר הכנסת רן כהן, אני מציע שתוותר הפעם על הבעת אי-האמון, כי השר מודעי

מוכן לקיים דיון על דו"ח מבקר המדינה.

אז שהוא יזום, אנחנו לא נוותר על הבעת אי האמון.

יש פנייה של השר מודעי, שהוא יזום דיון והודעת ממשלה על דו"ח מבקר המדינה

כדי שאפשר יהיה לקיים בו דיון ממצה בכנסת.

ישנה בהחלט אפשרות לאמץ את המתכונת של היום, כאשר הממשלה תבוא בהודעה

בנושא זה, אווזה יביא השר מודעי, ואז יתקיים דיון.

אם תציעו אי אמון בממשלה, יביא השר מילוא את תשובות הממשלה, ובזה ייגמר

הענין, ולא יהיה דיון בדו"ח מבקר המדינה. האם אתה מעדיף את זה?

סיעת רץ היא סיעה רצינית בת 5 חברי כנסת. היא לא צריכה כל כך הרבה

הזדמנויות להביע אי אמון לממשלה, והיא גם לא עושה זאת פעמים רבות. לפי דעתי יש

כאן פגם פרלמנטרי מסויים. אנחנו הקמנו ועדה לביקורת המדינה. מדי שנה מוגש

דוי'ח מבקר המדינה, ואין דו"ח של מבקר המדינה שאין בו כאילו עילות לאי אמון.

אגב, בהשוואה לדו''חות קודמים הדו"ח הזה הוא אחד הטובים והרכים ביותר שאני

מכיר. אם אנהנו הופכים כל נושא שמופיע בדו"ח מבקר המדינה להצעה להביע אי-אמון

לממשלה יש בזה קצת פרסה לגבי עצם המטרה של דין וחשבון כזה, כאשר המטרה היא

באמת לקיים דיון יסודי בממצאים וכו'. בשביל 20 דקות של נאום הפתיחה לא כדאי

להעלות את אי האמון.



אני חבר בוועדה לענייני ביקורת המדינה מזה מספר שנים. בדו"ח הנוכחי יש

אמנם פנים לבאן ולכאן. אבל יש בו דברים חמורים שאין למעלה מהם מבחינת סדרי

שלטון, כמו מינויים פוליטיים. דבר שהוא בנפשה של האומה.

המפד"ל יצאה היום בהצהרה שהיא בעד גיוס כל בחורי הישיבות. אז משהו בכל

זאת מתהיל לזוז. אני חוזר איפוא על הצעתי להקצות 10 דקות לכל סיעה.

הוחלט - להקצות 10 דקות לכל סיעה בדיון על הבעת אי-אמון של

סיעת רץ בשבוע הבא.

שמיעת נציגי משטרת ישראל.

אנחנו עוברים לסעיף הבא בסדר היום שלנו: ערעורו של מר דניאל דייך על

תוצאות הבחירות לכנסת השתים עשרה, שמיעת נציגי משטרת ישראל.

אתמול הובא לקריאה ראשונה תיקון החוק, שלפיו יוגשו ערעורים כאלח בפני בית

המפשט המחוזי. מובן שאם החוק יתקבל נצטרך להבטיח שכל מח שנעשה בוועדה יוכל

להיות מועבר לידי בלת המשפט, מבלי שיהיה צורך לחזור ולהתחיל מבראשית. הנוסח

הנוכחי בחוק אומר שיוכלו להגיש ערעור מחדש, אנחנו כמובן נעשה את התיקון לחוק,

ואם הוא יתקבל אז כל מה שנאמר כאן וכל מה שנקבע כאן יהווה חלק מהחומר שיועבר

לבית המשפט,

הזמנו לכאן היום את קציני המשטרה כדי לקבל מהם דיווח על החקירות שהתנהלו

בענין זיופי הבחירות. אם תהיה לנו שהות נוכל לאחר מכן להציג לחם שאלות. במידה

ולא נספיק לעשות זאת היום, נעשה זאת באחת הישיבות הקרובות.

הצעה לסדר. אני מכבד את קציני המשטרה שהוזמנו ובאו לישיבה.אבל אני רואה

בדיון הזה טעם גודל לפגם,כי הכנסת הסכימה פה אחד בקריאה טרומית, ולאחר מכן גם

בקריאה ראשונה, שערעורי בחירות צריכים להיות מוגשים לבית המשפט המחוזי. וועדת

החוקה עושה את עבודתה נאמנה ועובדת מהר, וכל ערעורי הבחירות יוגשו לבית המשפט.

אני רואה לכן טעם לפגם כאשר הוועדה הזאת בכל זאת ממשיכה לדון ולשמוע ערעורים,

אין ספק שזה צריך להיות מוגש לבית המשפט, ובית המשפט יצטרך לשמוע את הערעורים,

לכן אין טעם ואין צורר לעבור שני מסלולים מקבילים כאשר ממילא זה יצטרך להישמע

בבית המשפט. אני רואה בזה טעם לפגם.

חבר הכנסת גפני, נתתי לר את רשות הדיבור גם כשאינך חבר הוועדה. אני רוצה

להזכיר לך ש יש החלטת ועדה בענין זה. אני מבקש מנציגי המשטרה לפתוח בדבריהם.

נמצאים כאן תנ"צ אלכס איש שלום שהוא עוזר ראש אגף החקירות, פקד נחמן רון

שהוא ראש הצוות שחוקר את כל עבירות הבחירות, אני סנ"צ מאיר נלכוע.

יש לי בקשה, כבוד היושב ראש.

אני מבקש לשבת בשקט. מסרתי את רשות הדיבור לסנ"צ גלבוע.

אני רוצה להעיר...

אני מבקש לשבת בשקט. שום דבר לא יקרה אם תאמר את הדברים לאחר מכן.

בפרוטוקול יירשם שביקשת רשות דיבור, ולא נתתי לך.

אנחנו נמסור סקירה על דברים שאנחנו הקרנו בנושא של זיופי בחירות. צריר רק

לזכור שמלבד הדברים האלה היו עוד מספר חקירות שנערכו ביחידות שונות בארץ בנושא

זיופי בחירות. רוב החקירות היו על מקרים שארעו ביום הבחירות, כאשר אנשים נתפסו

על-חם על-ידי אנשים בקלפיות, ורוב התיקים הועברו לבית המשפט.

המקרים האחרים שלא נתפסו בעת ביצוע העבירה ביום הבחירות הועברו אלינו. את

הרוב הגדול כבר בדקנו, ויש עוד מספר קטן של מקרים שאנחנו ממשיכים לבדוק,

ביניהם מדגם מתוך המדגם של מבקר המדינה שפורסם זה עתה. אני מציע שפקד רון

ימסור לכם את הסקירה בנושא זה.

התחלנו בזמנו בסקירה שכוללת סוגי זיופי בחירות נפוצים על פי ממצאי חקירה

שנמצאו, ולא על פי השערות. לאחר הסקירה הזאת נעבור על מספר תיקים מסויימים,

מבלי להכנס לפרטים על העבירות ותוצאות החקירה.

זיוף רשימת בוחרים בקלפיות על ידי הוספת מעטפות עם פתקי

הצבעה. אדם מבין חברי הקלפי שהוא בעל נגישות לתיבת הקלפי, או מישהו מבין

המשקיפים מכניס במהלר יום הבחירות לתיבת הקלפ.י מעטפות עם פתקי הצבעה של

מפלגתו. את המעטפות הוא לוקח מבין המעטפות החתומות על ידי חברי הוועדה, כי

אחרת לא ייפתחו. לחילופין אדם כזה אוסף במשך היום- מעטפות רשמיות כנ"ל ומוסיף

אותן לערימת המעטפות המוצאות מתור הקלפי עם סגירתו, או לפני הספירה.

והרי מספר דוגמאות. היה תיק במרחב דן על משקיף מטעם "דגל התורה" בשם

ישראל גינסברגר שהוסיף 40 מעטפות לאלה שהיו על שולחן ה קלפי בעת הורקת התיבה.

בקלפי ברמת גן, בעת ספירת המעטפות עם פתקי ההצבעה נמצאו 66 מעטפות

עם פתקים יותר מהמספר הרשום של מצביעים באותה קלפי.

אנהנו קבלנו את התיקים מרחבי הארץ. במקרים שהתיקים היו גמורים, הם חזרו

לתחנות או שמראש לא הגיעו אלינו, כמו המקרה הראשון עם 40 המעטפות, כאשר האיש

נתפס בתחנה המקומית והענין טופל שם. זה הובא לידיעתנו, אבל ראינו שהתיק מושלם

ושהתחנה דואגת להמלצת התיק וכו'.

קבלנו גם חומר מוועדת הבחירות המרכזית, וכן תתרכז אצלנו חומר מאנשים

שונים שהגיע בכל מיני צינורות אל המפכ"ל ואל ועדת הבחירות. במקביל היתה גם

תלונה מרוכזת של נציג "התחיה".

באשר לקלפי 167 ברמת גן, בה נמצאו 66 מעטפות נוספות, הדברים רשומים

בפרוטוקול, כי זה התגלה בסיום הבדיקה, והנושא הובא אלינו לחקירה, בחקירה מצאנו

שבפרוטוקול נרשמו 66 מעטפות עודפות. כלומר, מצאנו את כל הממצאים של הפרוטוקול.



החשד שהתעורר בסיומה של החקירה הוא שאנשי הקלפי בעצמם או באמצעות אחרים הכניסו

מעטפות במהלר יום ההצבעה או ברגע פתיחת הקלפי לקראת הספירה, מבלי שמישהו הבחין

בכר. את החקירה סיימנו והעברנו את התיק והמלצנו עליו.

מדובר בקלפי בגבעתיים, באיזורחילוני יחסית. לכל המפלגות חדתיום, פרט

לרגל-תורה, היו שם בין 40 ל-50 קולות, ולרגל תורה היו 64 קולות. החשד שלנו הוא

שמי שהוסיף את 66 המעטפות עם הפתקים הוסיף אותן לטובת רגל-תורה, כי אם בוחנים

את האנשים הגרים באיזור מגורים זה לא יהיה זה סביר להניח שבאותו קלפי יימצאו

מצביעים רבים כל כר דווקה למפלגה זו, בעור שלכל שאר המפלגות הדתיות היו כ-45

קולות בסר הכל.

איך אתם קובעים שאיזור מסויים הוא איזור דתי, או לא דתי.

אני רוצה לצייו שזה רק בגדר חשד. אבל אנחנו מדברים על איזור חילוני

בגבעתיים.

זה ברמת יצחק, באיזור של הרב אברמוביץ. זה איזור חילוני, אבל יש שם ציבור

דתי. זה איזור של הרב אברמוביץ ועוד כמה מרבני רמת יצחק.

מדובר בבית ספר שבו היו כ-4 קלפיות, כולן מהשכונה. בקלפיות אחרות היו

לדגל תורה 4 מצביעים כמדומני. בקלפי הזאת שבה נמצאו אותן 66 מעטפות עודפות היו

64 מצביעים לדגל תורה.

הצבעה במקום אנשים שנמצאים בחו''ל. הממצאים שמצאנו בחומר שהגיע

אלינו בתלונה לפי קלפיות מצביע על אדם המחזיק בידו תעודת זהות של אדם אחר

הנמצא באותו זמן החו"ל, והוא מצביע במקומו. בדרר כלל זה אדם הנמנה על בני ביתו

של מי שנמצא בחו"ל. הוא בא אל הקלפי עם תעודת הזהות של האיש הנמצא בחו''ל

ומצביע בשמו. הוא יכול לעשות זאת גם ללא שיתוף פעולה מצד אנשי ועדת הקלפי,

ובדרר כלל בידיעת בעל התעודה. אחרת בעל התעודה צריר לתת הסבר איפה היתה

התעודה.

מקרה דומה הוא של המתחזה בתעודת זהות של אחר, אבל זה נעשה בידיעת מישהו

מבין חברי ועדת הקלפי. מקרה אחר של הצבעה במקום אדם שנמצא בחו"ל מבוצע בשיתוף

פעולה אם אחד או יותר מבין דוברי ועדת הקלפי, ובדרר כלל היושב ראש. מופיע אדם

עם תעודת זהות שלו בקלפי, והיושב ראש מקריא שם של אדם הנמצא בחו"ל והמופיע

ברשימת הבוחרים באותה קלפי. את תעודת הזהות של האדם שהופיע בקלפי אין אף אחד

מחברי הוועדה רואה. הם מכירים האחד את השני. ו הוא עושה עצמו כאילו הוא מחתים

את תעודת הזהות שלול. זה קורה בדרר כלל ללא ידיעת האדם שבשמו מצביעים.

ניתן לראות שמגוון האפשרויות היה רחב ביותר. בקלפיות ברחבי הארץ, בעיקר

בבני ברק בירושלים ובאיזורים דתים נוספים, חיו אנשים ששהו בחו"ל ב-1 בנובמבר

1988, ושמם נמחק מרשימת הבוחרים.

אנחנו בדקנו מספד שמות על פי תלונה. חלק מהם מצאנו שהיו מחוקים, אבל

האנשים הלו כארץ. כמקביל מצאנו גם אחרים. לאחר מכן הגיעו המימצאים שפורסמו

אתמול בדו"ח מבקר המדינה לגבי 435 איש, שבהמשך נפרט את הבדיקה לגביהם.



במקביל נמצאו מימצאים רומים בקלפיות שונות שלגביהם היה מידע מוקדם בנושא

זה, בגוו קלפי 94 ו-91 בבני ברק, וקלפי 252 בירושלים ועוד. במקרים מסויימים

אותרו אנשים שהיו בחו"ל וחזרו והציגו תעודות זהות לא חתומות, ולא ידעו בלל

שהצביעו בשמם ואין להם כל מידע על כך ששמם ברשימת הבוחרים נחמק, כאילו הם

הצביעו. במקרים מסויימים אותרו בני משפחה של אנשים השוהים בחו"ל שבסך הכל

יכלו להגיד שקרוב המשפחה שלהם אמנם בחו"ל אבל לא ידוע להם דבר על כר שתעודת

הזהות שלו נמצאת בירי אחרים. במקרים אחרים אותרו אנשים ששהו בחו"ל וחזרו ארצה,

ולדבריהם תעודת הזהות שלהם אבדה או נגנבה.

התקבל הרושם שבקרב הציבור החרדי התושבים אוספים מידע מוקדם ועדכני לגבי

מי שעשוי לשהות בחו"ל ביום הבחירות, והדבר ידוע גם לאנשי ועדת הקלפי. מצאנו

קלפיות בהן סימנו חברי הוועדה סימונים שונים ליד שמות הבוחרים: האות חי, למשל,

פירושה חו"ל; האות מ' פירושה מת, והאות ס' פירושה סטמר.

אני עובר לנושא הבא: הצבעה במקום חולים, מתים ונעדרים. על פי מידע נמצא

שחולי נפש שאינם יכולים להצביעה...

אין חוק המונע מחולה נפש להצביע.

אין גם חוק המונע מחולה נפש להיבחר,

אבל יש חוק המונע ממישהו אחר להצביע במקום חולה נפש.

אם לפרט מקרים של זיופי הצבעה מהנוסח של הימצאות בעל זכות הבחירה בחו"ל

אפשר להצביע על קלפי 252 בירושלים. זה קשור בעצם לסעיף הבא שנקרא בשם הצבעה

במקום חולים, מתים ונעדרים. מדובר בכך שאנשי המשפהה בדרך כלל לא יודעים, כאשר

מדובר בחילוניים, הם נותנים לנו את תעודת הזהות הלא חתומה שלהם, או שהם

אומרים לנו שהיא נמצאת במשרד הפנים. ברגע שמגיעים עם דבר כזה אל אדם דתי, אז

הוא טוען שהוא לא ידע בלל שהוא כביבול הצביע והוא מציג בפנינו את תעודת

הזהות הלא חתומה, קשה לקבוע אם הוא מעורב בענין הזה, ולעתים גם אין מאתרים

אותו כי הוא עדיין שוהה בחו"ל, אבל מישהו בכל זאת מחק את שמו. ואם הוא כבר חזר

ארצה הוא טוען בדרך כלל שהוא לא היה בארץ ואינו יודע מי הצביע במקומו, והוא

טוען שאין לו תעודת זהות.

מצאנו סוף סוף מקרה בודד של אדם שהיה בחו"ל ביום ההצעה ותעודת הזהות שלו

בכל זאת חתומה, אבל הקושי להגיע לקביעה מי בדיוק עשה זאת הוא גדול מאד. בית

חולים לחולי נפש נמצא קרוב לקלפי 252 בירושלים. אחד המשקיפים טען שהוא ראה

בחור צעיר עומד לפניו שעה שהקריאו בשמו של אדם מבוגר חולה נפש שהוא מכיר.

יו"ר הקלפי היה אדם חרדי.

היו"ר ביצע באותו מעמד את כל הפעולות שאמורים

ביק את תעודות הזהות, קרא בשמות, מסר את המעטפות, מחק

את השמות מפנקס הבוחרים, החתים את התעודות. והוא ניצל את העוברה ששאר חברי

הוועדה היו נשים והוא היה אדם חרדי וישב במרחק של כיסא. הוא כמובן תושב מקומי

ויעיל מאד בעבודה.. החשד הוא שהיו"ר סייע לאנשים להצביע בשם אחרים, ובפועל

נמצאו רשומים שהצביעו; אדם שנפטר ושלושה חוסים סיעודיים מאושפזים שלא הצביעו

ולא יכלו להצביע כי הם פונו מבית החולים הזה זמן מה לפני הבחירות והועברו

למקומות אחרים. בית החולים שליד הקלפי נסגר בחודש אוקטור שלפני הבחירות. מדובר

בחולים סיעודיים שהיו שם 20 או 30 שנה, ואין להם קרובי משפחה ושארי בשר, והם

רשומים שם. קבלנו עדויות מבית החולים המצביעות על כך שכל הנמצאים שם הם חולים



סכיזופרנים והפרופסור אסר עליהם להצביע מפני שהם אנשים שלא אחראים למעשיהם.

אנשים שלא יודעים להבחין בין טוב לרע. ולא היה מדובר באנשים שקרובי משפחה באו

לסייע להם להצביע. האנשים האלה לא הצביעו אף פעם ואינם יודעים מה הן בחירות.

מצאנו שלושה אנשים כאלה שאפשר בכלל לבקש חוות דעת לגביהם ולראות אותם,

ויש רופא ואחות שיכולים להעיר שהם לא היו כלל בירושלים ביום הבחירות, ולגבי

אדם נוסף שכביכול הצביע יש עדויות על כר שנפטר בבית החולים מספר חודשים לפני

יום הבחירות.

במקביל, כאשר הגיעו תוצאות דו"ח מבקר המדינה אחרי שהקלפי הזאת נפלה

במדגם, בדקנו את הדברים. המבקר מצא חמישה אנשים שהיו בחו"ל ושמותיהם נמחקו

מרשימת הבוחרים. בדקנו את החמישי ומצאנו שלגבי שנייים מהם היו טעויות ברישום

ביקורת הגבולות, ושלושה מהם אמנם היו בחו"ל ביום הבחירות, ושמותיהם בכל זאת

מחוקים. כשנשאלו להסברים, כל אחד נתז הסבר אחר. אחד מהם הביא תעודה, השני סיפר

שתעודת הזהות שלו נגנבה, והשלישי לא ידע שצריך לשאת תעודת זהות. הסיבה למעשה

לא חשובה. עובדה היא שהוא היה בחו"ל ומישהו אחר הצביע במקומו. אם היה שותף

למעשה הזה או לא, זה נושא שהחוק צריך להתערב בו.

האם אין תולשים אח התמונה מתעודת זהות של נפטר?

לא יענבו קבורתו של נפטר רק מפני שקרובי המשפחה אלאהביאו את תעודת הזהות

שלו למשרד הפנים, וכר קורהשבני משפחת הנפטר לא תמיד מעבירים אחר כך את תעודת

הזהות למשרד הפנים.

פקד נחמן, אתה מקפיד לחזור כל הזמן על הביטוי "חרדי". מנין לך שהאיש הוא

חרדי, ולא איש התחייה שגם הוא חובש כיפה?

כשאנחנו מדברים על חרדי איננו מתכוונים לאיש מפלגה זו או אחרת דווקה.

ובוודאי לא באופן שלילי, אלא להגדרה העצמית שלו. כאשר ריברנו על איש מפלגה

מסויימת הזכרנו את שמה. כשאני מזכיר איש חרדי איני מציין את המפלגה אליה הוא

משתייר. לא פעם שאלנו את האיש עצמו כיצד הוא מגדיר את עצמו, ובמקרה הספציפי

הזה הוא הגדיר עצמו כחרדי. דרך אגב, במקרה הספציפי הזה האיש לא היה נציג

דגל-תורה, אלא נציג אגודת-ישראל, והוא אמר זאת בפירוש, והדבר היה רשום

בפרוטוקול. כאשר כתוב שיו"ר הקלפי הוא איש אגודה, אני מוודא אם האיש אכן איש

אגודת ישראל.

קרה פה מקרה מוזר. המבקר לא עבד בתאום אתנו. הוא בדק קלפיות בבני ברק.

אלינו הגיעה תלונה. ואנחנו בדקנו אותה. קבלנו תלונה על קלפי 94 בבני ברק,

שבמקרה לא נפלה במדגם של המבקר. התלונה התייחסה לארבעה איש בקלפי הזאת, אבל

כאשר התחלנו לחקור גילינו 35 מקרים של הצבעה במקום אנשים שלא היו בארץ.

התלונות התקבלו בקשר למספר מקרים, וכאשר התחלנו לבדוק את כל הקלפיות

התברר שלא תמלד האינפורמציה היתה נכונה, אבל היתה לנו כבר סיבה להמשיך לחקור

משיקולים שלנו בעקבות דברים שגילינו.



בקלפי 94 בבני ברק גילינו 36 אנשים שרובם נתנו עדויות ומסרו את תעודות

הזהות הלא חתומות שלהם למשרד הפנים. הם מעולם לא איבדו תעודות, ולא העלו טענה

כזאת. לא היתה גם קונסטלציה כזו שהם ירצו להתחזות. לכן גם הגענו למסקנה שרוב

האנשים האלה אמנם היו בארץ, ובגלל סיבות אידיאולוגיות לא רצו להצביע ולא

הצביעו. לתופעה חזו קראנו סטמר, אבל אלה יבולים להיות גם חסידים אחרים. מדובר

באנשים שבגלל סיבות אידיאולוגיות אינם מצביעים. הם הציגו את תעודת הזחוח שלהם,

והסבירו לנו שהם שמרו על תעודת הזהות שלהם מכל משמר, כי לא היה לחם כל אינטרס

בבר שמישהו אחר יצביע בשמם, והם גם לא ידעו ששמם בפנקס הבוחרים נמחק כאילו הם

הצביעו שם.

אני מבקש להתייחס לחסידי סטמבר. לפי מה שאנחנו יודעים הם היו מעוניינים

לא רק שהאנשים שלהם לא יצביעו, אלא גם הודיעו זאת בדרכים שלהם למפלגות שונות,

האנשים שלנו אינם מצביעים ואנחנו לא רוצים שיצביעו. הם אפילו העבירו

רשימות של אנשיהם לפי הקלפיות השונת למרכזים של מספר מפלגות שידעו שהנציגים

שלהם יהיו בקלפיות האלה, וביקשו מהם להקפיד על כר שהאנשים האלה אכן לא יצביעו,

ושגם לא יצביעו בשמם. בסר הכל יכולנו לעקוב היטב אחדי התופעה הזאת, שבלטה

בקלפי 94, אח כי גם במספר קלפיות נוספות, אבל במידה יותר קטנה. בקלפי 94 יש

לנו שמות של 15 אנשים שמזוהים כסטמר שנמצאו בארץ ולא הצביעו ומישהו חצביע

בשמם, ועוד שני אנשים שנפטרו ואחרים הצביעו בשמם, וכן גם מפגר שמישהו הצביע

בשמו, וכל היתר הם אנשים שנמצאו ביום הבחירות בחו"ל ואחרים הצביעו בשמם. בסך

הכל 36 איש.

בקלפי הזאת לא עשינו בדיקה כמו זו שעשה מבקר המדינה שפשוט לקח את רשימת

האנשים מאותה קלפי שהיו בחו"ל ועשה השוואה עם מספר הבוחרים בקלפי. אנחנו פעלנו

לפי מידע שקבלנו וכן עדויות של אנשים.

האם לא חקרתם את חברי ועדות הקלפי?

חקרנו, ועוד אתייחס לזה בהמשך דברי.

הקושי באיתור האנשים שהיו בחו"ל הוא גדול מבחינת מערכת המחשב. מסתבר

שלמבקר יש גישה יותר טובה אל המשטרה מזו שיש לשוטרים עצמם. הפתיע אותנו שהוא

לא בדק את קלפי 94 בבני ברק. אנחנו בלי הבדיקה שלו מצאנו את 36 המקרים. המבקר

בדק את קלפי 91, למשל, ושם מצא כי 9 אנשים שהיו בחו"ל נרשמו כאילו הצביעו.

אנחנו חקרנו את הנושא הזה בקלפי 91 ומצאנו 5 מקרים נכונים, ו-4 מקרים של

טעויות של הרישום, אבל לא טעות במובן הרע, אלא שהיו אלה אנשים עם דרכונים

כפולים שיוצאים עם דרכוו ישראלי וחוזרים בדרכון אחר, או שחזרו לפני שנים רבות

ובטעות אנוש הזינו אח המחשב בצורה לא נכונה, או שההזנה לא נקלטה. ואז האנשים

הציגו את המסמר שהעיד על כר שהיו בארץ ביום הבחירות והציגו את תעודת הזהות

החתומה. האנשים האלה לא טענו שתעודת הזהות שלהם הלכה לאיבוד, הם בסך הכל הציגו

תעודה חתומה, ואנחנו רשמנו כי ראינו תעודת זהות חתומה ונוכחנו על פי חותמת

בדרכון שלחם שיום היו בארץ ביום הבחירות.

אתה אומר למעשה שאדם יכול ליהות בארץ וברישומים של משרד הפנים הוא נמצא

בביכול בחו"ל. 436 המקרים הכתובים בדו"ח מבקר המדינה אינם בהכרח כאלה, אלא אם

כן נערכת חקירת משטרה המבררת זאת.

זה בהחלט יכול להיות, כמו שגם יכול להיות שאין המדובר ב-436 מקרים, אלא

ב-4360 מקרים. הם הרי לא בדקו את כל הקלפיות.

שאלתי שאלה טכנית. למעשה יכולים הדברים האלה לתלות רק בסיס לחקירת

המשטרה.

ציינו שבקלפי בירושלים מתוך חמישהאנשים שניים היו בארץ. ובקלפי הזאת

מצאנו 4 מתון ה-9. בקלפי 87 בבני ברק, שהמבקר מצא שם 15 טעויות, אנחנו מצאנו

3. זאת הקלפי ששם מצאנו לראשונה שאזרח ממין נקבעה שהיתה חו"ל ביום הבחירות

נרשמה בפנקס הבוחרים כאילו הצביעה. היא חזרה אחר כר ארצה והמציאה תעודת זהות

חתומה. היא בוודאי לא הצביעה כי היתה באותו יום בחו"ל. אבל אם מתחילים לרדת

לפרטים ושואלים מי בפועל שלשל את המעטפה לקלפי, אז יש לה י"נ בנים ובנות, כלות

וחתנים, אבל הם חס והלילה לא עשו זאת, כי עשו שיפוצים בבית וכוי. זו היתה הפעם

הראשונה שמצאנו תעודה חתומה של מי שאומר שלא הצביע. כל שאר ההצבעות נעשו בלא

תעודות הזהות של הנעדרים או בלי הסכמתם. החוק אינו קובע בהחלטיות שאיש שהיה

בחו"ל ביום הבחירות ותעודת הזהות שלו חתומה כאילו הצביע יועמד על כך לדין,

ההצבעה נעשתה קרוב לוודאי על ידי בן משפחה, שאם לא כן תעודת הזהות לא

היתה חוזרת לבעליה.

במקרה הזה לא מצאנו טעם לחקור 26 אנשים, בנים ובנות, חתנים וכלות של אותה

אשה, כי חשבנו שגם אם נחקור אותם קטנים הסיכויים שנגלה מי עשה זאת.

בבדיקות שלנו באותו נושא מצאנו שבקלפי 96 בבני ברק נרשמו כמצביעים אנשים

שהיו ביום הבחירות בחו"ל, ובקלפי 90 נרשם כמצביע אדם שנפטר לפני יום הבחירות.

המקרים של הצבעה במקום נפטרים הוא הרבה פחות קיצוניים מאשר המקרים של הצבעה

במקום אנשים שהיו בחו"ל ביום הבחירות. במקרה של נפטר קל לקבוע שביום הבחירות

לא היה יותר בין החיים, אבל קשה לקבוע מי האיש שהצביע במקומו, מה נם שקשה

לוודא אם אמנם השתמשו בתעודת הזהות שלו, כאשר אנחנו יודעים שבשביל לבצע את

הזיופים אין כלל צורד בתעודת הזהות המקורית של אותו אדם. אפשר להצביע ללא

תעודת הזהות המקורית של האדם שבשמו מצביעים. בקלפי 94 מצאנו את 36 חסידי

סטמד אלה, ורובם הציגו בפנינו את תעודת זהות שלהם כשהיא לא חתומה, בעוד

ששמותיהם בפנקס הבוחרים נמחקו כאילו הצביעו.

הצבעה בשמם של חולים ומוגבלים. בפרדס חנה יש בית חולים גריאטרי, ובבתי

חולים גריאטריים כל תעודות הזהות של החולים מרוכזות בידי המזכירות או המזכירה.

הגיעה אלינו תלונה בדבר חשד שמרכזי תעודות הזהות בבית החולים בפרדס חנה לא

נתנו את הספח של תעודות הזהות לחולים שלדעתם לא מצביעים עבור המפלגה שלהם. זה

דבר חמור ביותר. וכר הגיעו אנשים מוגבלים אל הקלפי ללא הספח. בבית החולים לא

נתנו להם את הספח, ועל ידי זה לא איפשרו להם להצביע.

המקרה הזה לא נחקר אצלנו, אלא על ידי תחנת חדרה. בבתי חולים כאלה ובבתי

אבות כל תעודות הזהות מרוכזות כל השנה במזכירות לצורך טיפולים ורישומים שונים,

וביום הבחירות חילקו את תעודות הזהות לחולים ללא הספח הדרוש. התחנה במקום בדקה

את התלונה על האחראים שחילקו את תעודות הזהות ללא הספח הדרוש לאנשים שחשבו שלא

יצביעו בעד המחנה שלהם. זה מתייחס לאו דווקה לדגל-תורה, אלא למפלגות חילוניות

כנראה.

היה גם ענין בקלפי מסויים בבני ברק, שנחקר על ידי מרחב דן. לבית חולים בו

מעורבים חרדים הגיע קצין- המשטרה ביום הבחירות ומצא את המגירה במשרד עם תעודות

זהות. בהיותו שם הגיע למקום אדם בעל זהות חרדית, ואינני יודע לאיזו מפלגה

נמנה, והוא ביקש את תעודת הזהות קול פלוני כי לדבריו הוא בא להסיעו אל הקלפי

כדי להצביע. זה לא מקובל עלינו, כי אנחנו סבורים שאת תעודת הזהות צריך לתת

למצביע או לבני משפחתו. האיש לא בא לקחת תעודות זהות כדי להצביע בשם האנשים,

אלא בא לעשות טובה ולהסיע את האנשים לקלפי, ולכן ביקש לקבל את תעודות הזהות

שלהם כדי שיוכלו להצביע. הדבר לא יצא אל הפועל כי קצין המשטרה הגיע למקום

והחזיר לאנשים בעצמם את תעודות הזהות שלהם. היתה תלונה לגבי המקרה הזה, אבל

איננו יודעים את תוצאות החקירה.

יש מקומות בהם לא ניהלנו כלל חקירה, ואיננו יודעים שהיתה בהם עבירה. בדרך

כלל חקרנו מקומות שלגביהם היתה תלונה. אבל היו מקומות בהם ניהלנו, חקירה גם ללא

תלונה, כי תלונה במקום אחר גררה אותנו לחקירה במקום הזה.

היתה למשל תלונה בכפר ערבי בנושא מסויים. חקרנו את הנושא שלא היה קשור

בזיופים. במהלר ההקירה התבררו עובדות שרשומות בפרוטוקול, ושלא עלו כלל על

דעתנו, כי שם יש אופרה אהרת לגמרי. אתן לכם דוגמה. אשה זקנה יושבת בבית, ובנה

עם תעודת הזהות שלה בא לקלפי. חברי הוועדה מזהים אותו כבנה של אותה אשה זקנה,

ורושמים בפרוטוקול שהגיע בנה של האשה עם תעודת הזהות שלה, והורשה לו להצביע

בשם האם.

הם פשוט הרחיבו את ההוראה המאפשרת לבן משפחה לעזור לאדם מוגבל לבצע את

ההצבעה. והם רשמו זאת בפרוטוקול.

מצאנו גם מקרה נוסף, כאשר אשה הובאה אל הקלפי אבל נשארה יושבת במכונית

מחוצה לה, ואנשי הוועדה יצאו מהחדר ושאלו אותה בהיותה ישובה במכונית אם היא

מרשה לבנה להצביע. כאשר אישרה שאכן היא מרשה לו להצביע, איפשרו לו להצביע,

ורשמו זאת בפרוטוקול. תום הלב שלהם בענין זה הפתיע אותנו.

זיוף רשימת בוהרים לאהר הצבעה במהלר הספירה. היה לנו מידע שאחרי גמר

ההצבעה בדקו כמה אנשים בחרו וכמה שמות נמחקו, ואת העודף חילקו ביניהם, והיו

צריכים כמובן גם למהוק שמוח וגם לשלשל מעטפות נוספות את הפתקים מוסיפים בהתאם

למספר בלעי זכות הבהירה של הגיעו לקלפי עד זמן סגירתו.

היתה עדות בכתב של אדם, שהיה משקיף בקלפי. שסיפר כי אמרו לו שאם יציעי

לו סירור כזה, ואם לא נמצא מחנה יריב אחר, שיסכים לזה. אחר כך התברר שלא היו

ראיות למעשה כזה. אבל עצם האפשרות לעשות זאת אכן קיימת.

מה עשיתם עם מזכירי הוועדות? מה היה המעמד שלהם במקרים כאלה?

הס נחקרו כמו כל חברי הוועדה והמשקיפים. בכל קלפי כזה נחקרו כל בעלי

המזכיר, חברי הוועדה והמשקיפים.

האם לא מצאתם לנכון להביא לדין אף מזכיר ועדה? שהרי הוא איננו נציג

מפלגה שם אלא נציג של ועדת הבחירות.

החוק לא נותן לו כמעט כל סמכות, אלא לעשות את מח שאומרים לו יו"ר הוועדה

וחבריה. אין לו סמכות אפילו להניד שענין מסויים נראה לו חריג והוא רוצה לרשום

את זה. איז לו סמכות לרשום דבר על רעת עצמו אם יו"ר הוועדה או מישהו אחר מבין

חברי הוועדה לא מסכים לכך.

אבל הוא יכול לדווח לוועדת הבחירות. קודם כל יש לו מעמד, כי הוא צריך

למלא כמה פונקציות בוועדה. אבל אם הוא רואה דבר שלא נראה לו הוא יכול לדווח על

כר לוועדת הבחירות, שהיא זו ששלחה אותו- למלא את התפקיד הזה באותה קלפי.

בקלפי 252 בירושלים, למשל, מזכירת הוועדה היתה גברת ששימשה סגן מנהל אגף

במשרד ממשלתי, גכרת המבינה עניין. ולמרות העובדה שמשקיף בקלפי הצביע על זיוף

שקרה בפועל היא לא התייחסה לזה ברצינות. אינני יודע מדוע. עד שאנחנו הגענו לזה

וחקרנו אותה עברו כחודשיים או שלושה, והזכרונה לא היה כל כך חזק. אבל ברור

שהגברת לא ראתה את זה כדבר יוצא דופן שצריד לרשום אותו או להביאו לידיעת ועדת

הבחירות האיזורית או המרכזית.

בקלפי 167 בבני-ברק, ששם נמצאו 66 מעטפות נוספות, ישבנו עם מזכיר הוועדה,

והבחור טען בלהט במשך כל החקירה שהוא לא מבין איך זה קרה ושלדעתו זה לא יכול

לקרות. הזמנו אותו לספור שוב ביחד אתנו את מספר הפתקים והוכחנו לו שהיו שם

יותר פתקים. אז השתכנע שזה נכון, והוסיף שהוא לא ראה את הדבר הזה וכי איננו

יודע אין זה קרה. דוגמאות כאלה יש גם מקלפיות נוספות.

המזכירים נחקרו. אם היינו מוצאים לנכון להעמיד מישהו לרין בנושא זה היינו

עושים זאת. לא מצאנו ראיות שיעידו על מעורבות של מזכיר בנושא הזה או אפילו על

רשלנות מסויימת מצדו, אף שאין סעיף של עבירה על רשלנות, למעט הסיפור של קלפי

252 שהוא באמת יוצא דופן.

השאלה היא אם לא עלה אצלכם החשד שהם מעורבים בענין.

במקרים הבודדים שחקרנו מצאנו שבבני ברק נתנו לחתולים לשמור על החלב. כל

האנשים הם מהשכונה. גם המזכיר מהשכונה. אבל את המזכיר ניטרלו בדרך כלל. בכל

מקום בו חקרנו אנשי קלפי התברר שאנשי הוועדה עשו את הכל, והמזכיר ישב בצד ולא

התערב. כד זה היה במקומות בהם חקרנו. בקלפיות 87 ו-91 שבהן מצאנו מימצאים לא

הגענו עדיין אל חברי הוועדה, ואינני יודע אם בכלל נגיע אליהם.

אתה לא משוכנע שעשו זאת, כי אילו חיית משוכנע שעשו זאת היית מעמיד אותם

לדין.

הוא משוכנע שעשו,ש אבל לא יודע מי עשה זאת. ואין לו ראיות מספיקות.

אמרת שחביר ועדת הקלפי ניטרלו את מזכיר הוועדה. גם יכול להיות שחברי ועדת

הקלפי לא עשו את העבירה, כי למעשה מדובר רק בחשד לכאורה. עד כמה שידוע לי

מהעתונות אף אחד מבין חברי ועדות הקלפי לא הועמד לדין.

חבר הכנסת גפני, בשביל להעמיד לדיו חייבים לדעת מי עשה את העבירה הזאת.

בחקירה אפשר בהחלט לחגיע למסקנה שנעברה עבירה, אבל אין די ראיות באשר למי שעשה

אותה.

אני כלל לא בטוח שהעבירה בענין הזה בכלל קיימת. יכולות להיות לדבר הזה

כמה וכמה אפשרויות, כמו למשל אי התאמה, דבר שגם מבקרת המדינה טוענת.

לא יכול להיות ספק בכד שהעבירה אכן נעברה.

אני רוצה להצביע על האפשרות שגם אם נעשתה עבירה בענין יתכן והיא נעשתה

על ידי מישהו מבחוץ, ולא על ידי חברי ועדת הקלפי או חבר מבין חבריה. יכול

להיות שזה נעשה על ידי אנשים אחרים כאשר חברי הוועדה היו בהפסקה. אי אפשר לדעת

דבר ברור, ואין הוכחה מבוססת לכר שמישהו מבין חביר הוועדה עשה זתא.

אני רוצה להביא בפניבם מקרח של אדם שנחקר ולא היה חשוד שביצע עבירה.

ההברל ביו תמונתו ביום המעצר לבין התמונה בתעודת הזהות היה מדהים ממש, כי

הפרש הגילים הוא של עשרות שנים.

אנחנו מרכזים את כל המקדים שחקרנו, עם ובלי מימצאים, עם חשודים ובלי

חשודים, כהערות על המגוון הרחב של האופציות לזיופים.

אנחנו הופתענו לגלות שלאנשי דגל התורה לא היה מעמד של חברי ועדה. בקלפי

ברמת גז היה כתוב כי יו"ר הקלפי הוא איש הליכוד או איש המערך, אינני זוכר

כרגע, והנה מגיע אדם שמצהיר על עצמו שהוא יושב ראש הקלפי, והוא איש דגל

התורה. כאשר הגענו לבני ברק ראינו שכל חברי הוועדה שם הם על תקן של ליכוד,

מערד, רץ וכוי. אן זה היה כד רק מפני שבמקום הזה אין סיכוי למפלגות חילוניות

לקבל קולות וחבל על כוח אדם, ניחא.ואם היו חילופים, אין לי בעיה עם זה. אבל

אם היושב-ראש והסגן, שהעידו על עצמם שהם עשו את כל הפעולות ולא מישהו אדור, הם

אנשי השכונה המכירים את כל אנשי השכורה, הרי זה מגביר את החשד שלנו שהם יודעים

או קשורים בעבירה. כי לא יתכן שיבוא אדם מהשכונה ויציג תעודת זהות של מישהו

אחר שנמצא בחו"ל, ושזה יתקבל.



אבל היו קום נציגי מפלגות יריבות.

לא תמיד, ואתן לך דוגמה. בקלפי מסויים יושב נציג אמיתי של מפלגה אחת,

ובגלל חילופין שנעשו בהיתר וכהוק, אף שלדעתי אחת ההמלצות שלנו צריכה להיות שלא

להתיר זאת בעתיד...

גם במגזר החילוני.

במגזר החילוני זה קורה פחות.

מתוך 78 הקלפיות שחקר משרד המבקר אנחנו חקרנו 4 או 5. זה גם מתשכל וגם

מייאש. אתה הולך לחפש אדם כדי לוודא אם הוא בארץ או בחו''ל. אם הוא בחו"ל אני

צריו לקבל ממנו עדות על כר. עדות של בני משפחה אינה מספיקה.

אני לא רוצה שיווצר הרושם שהיריבות בקלפיות במגזר החרדי איננה קיימת,

ושכאשר מדברים על שכונה לא צריך לחשוב כאילו שם כולם מצביעים בעד אותה מפלגה.

היריבות שם היא בהחלט גדולה.

אנחנו מגיעים להנחה שעם כל היריבות הקיימת כל אחד הביא את האנשים שלו.

היושב-ראש הביא את שלו, והסגן את שלו, ומויסר לא חיה.

היו הפגנות נגד מויסר.

ההפגנות היו כבר אחרי המשפטים, והמשפטים היו של אנשים שנתפסו לא על

ידינו, אלא נתפסו על חם. ההפגנות התקיימו כאשר הם הועמדו לדין שלושה חודשים

אחרי הבחירות.

שמענו מהשוטרים שתגברו את כח השיטור ברחובות חזון איש והאדמ"ור מגור,

שההפגנות ביום הבחירות באו כדי למקד את תשומת לבם של השוטרים לנעשה ברחובות

האלה.

אגב, האם מהקיבוצים לא היו תלונות?

בל דתי שחקרנו אמר לנו: תבדקו בקיבוצים. לא חקרנו שם, ואסביר גם מדוע.

אדוני היושב ראש, אני זוכר שבזמנו הקמתם מטה לבדוק מה נעשה בקיבוצים.

כמדגם של מבקר המדינה נבדק קיבוץ אהד, מענית. שם מצאו כי מתוך 17 חברים

ששהו בחו"ל ביום הבחירות נמחקו מרשימת הבוחרים שמותיהם של שלושה, כאילו הם

הצביעו. יכול להיות שאכן מישהו הצביע בשמם, ויכול נם להיות שהיתה טעות

בקביעה הזאת, דוגמת הטעויות שמצאנו בבדיקת מספר אנשים חרדים שנמסר כי שהו-

בחו"ל ביום הבחירות וששמותיהם נמחקו מרשימת הבוחרים.

כאשר נתקלנו בחשד לעבירה לגבי אדם או שניים בקלפי לא טיפלנו בזה כלל, כי

אנחנו יוכלים להבין שכאשר מדובר בחברי ועדת קלפי שיושבים יום שלם, ויש בלאגן

והרבה עבודה, עלול מישהו למתוח בטעות קו בשורה הלא נכונה ולמחוק על ידי כך את

השם הלא נכון. ובאמת נתקלנו במספר מקרים כאלה במקומות שונים,

היה סיפור, שגם פורסם בעתון, על גברת בשם ציפי רבינוביץ מגבעתיים, שבאה

לקלפי ולא איפשרו לה להצביע בטענה שהיא כבר הצביעה ושמה נמחק. היא הראתה להם

את תעודת הזהות שלה שלא היתה חתומה, והיא הקימה שם צעקות ודרשה להצביעה. לא

נתנו לה להצביע שם, ומבחינת ועדת הקלפי גם בצדק, כי שמה נמצא מחוק בשתי

רשימות. העבירו את הענין לחקירה כאילו מישהו בקלפי זייף וכוי. אנחנו לקחנו את

רשימת המצביעים באותה קלפי וראינו שגברת באותו שם, ציפורה רבינוביץ, הנמצאת

ברשימה לפניה או אחריה, הצביעה ביום הבחירות, אבל שמה לא נמחק. פירוש הובר

שבטעות מחקו את שמה של ציפי רבינוביץ השנייה. טעויות קורות ואנחנו מודעים לזה.

מהנסיון של מר שילט, שהוא מפקח על הבחירות מטעם משרד הפנים, למדני

שכאשר בקלפי אחד יש חריג, שניים או שלושה זה עדיין במסגרת המקובל. צריו להתחיל

לחקור כאשר בקלפי אחד מתגלות למעלה מחמש או שש חריגות. שתים או שלוש חריגות הך

בגדר טעות סבירה. הטעות שגעשתה לגבי גברת ציפי רבינוביץ לא היתה הטעות היחידי!

שמצאנו. מצאנו טעויות דומות שנעשו בשל סיבות אחרות.

אנחנו נעביר את הלקחים שלנו במרוכז כאשר נסיים את העבודה בנדון. אני-

רוצה רק לציין כי נראה לנו שהחלפת אנשים בין קלפיות יצרה את האפשרות לכר

שבקלפי אחד יהיו אנשים עם השקפות דומות.

אנחנו מודעים לתופעה הזאת. ברור שהדבר טעון תיקון, כי התופעה הזו אכד

יצרה פירצות.

מצאנו גם טעויות סופר. לא ידענו שהמבקרת בדקה 65, כפי שזה פורסם אתמול

בעתון, ואינני יודע מה המימצאים ואם טעויות סופר אלו תוקנו. אנחנו מצאנד

ודיווחנו לוועדת הבחירות המרכזית.

בקלפי 252 בירושלים היתה תלונה של אביגדור שנן, איש מימד. היושב ראש

האגודאי, שנחקר, הגיע כדי להראות עד כמה הוא בסדר וסיפר שהוא גילה כי 48

קולות של הליכוד נרשמו למימד. הוא אמר גם כי למחרת הוא טילפן לכנסת וכוי.

יכול להיות שהוא צלצל, אבל מה בעצם קרה? לפרוטוקול יש כידוע גם העתק, אז התברר

שבעותק אחד נרשמו הדברים בסדר, ובעותק השני לא. ומשום מה הזינו את המסוף דווקה

בעותק עם הטעות, כפי שהיא מופיעה בדוגמה שצילום ממנה נמצא בידי. גם בתוצאות

הרשמיות ישנה הטעות. הוא הודיע על כר לוועדת הבחירות המרכזית.

אנחנו קבלנו את המכתב בענין זה מהמשטרה לפני כחודש,

אנחנו שלחנו הודעה על כר לגברת אדרי ב-9 לחודש מרס 1989, כי סמוך לתאריך

הזה מצאנו את המימצא. בעדות שלו הוא אמר כי הוא הודיע על כך לנציג הליכוד,

ואח נקב בשמו, ושמו רשום בתיק החקירה שכבר הומלץ.

נציג הליכוד ננזף כפי הנראה על שלא טיפל בזה כמו שצריך.

אלה 48 קולות בנוסח לקולות שאנחנו מציינים בערעור.

מצאנו דבר בזה בעוד שתי קלפיות, כאשר טעות נפלה בגלל שהעתיקו לא נכון

משורה לשורה.

אותה בעיה קיימת בפרדס כץ לגבי דגל התורה. אנחנו לא ידענו, ולכן לא

התלוננו.

לנו מפריע שיתקבל ערעור על מה שידעו, ולא יתקבל על מה שלא ידעו. אם אנחנו

נתבקש להביא את מירב המימצאים, אנחנו נחקור. אבל אם נציג התחיה מסר על קלפי 91

שהצביעו בו אנשים שהיו בחו"ל, ולא מסר על קלפי 92, ואנחנו נמצא דברים כאלה

בקלפי 92, יהיה הבדל בין שתי הקלפיות מפני שלגבי קלפי אחת יש ערעור ואין ערעור

לגבי הקלפי השניה.

המצב הוא כזה שלכם יש סמכות לדון רק על ערעור שהוגש, ואם אנחנו מצאנו

עוול שלא הוגש לגביו ערעור, אתם לא יכולים לדון נו.

אם זו עבירה אתם תטפלו בזה, כי אתם לא קשורים בערעורים. אם זה ליקוי,

נתקן אותו בחקיקה. ואם זו עבירה, ינהגו בזה, כפי שאמרתי, כמו שצריך לנהוג

במקרה של עבירה.

היום אין לנו סמכות לטפל בזה,

אלא אם בית המשפט, במידה והערעור יעבור אליו, יגיד שהוא מסכים שכל החומר

יובא בפניו,



היתה תלונה של חבר הכנסת ר??? כהן על מקרה בירושלים הקשור בחב"ד, שנמחקר

ונמצא שלגברת אחת באו נציגי רשימה ג' ערב לפני הבחירות כרי לקחת את תעודת

הזהות שלה. אבל למחרת התעודה הוחזרה אליה והיא בסופו של דבר חצביעה. אלא היא

דיווחה על בך למישהו, ואותו ארם דיווח על בן למחרכז. אנחנו חקרנו את זה כי

חשבנו שהיה שם פול של תעודות זהות, אבל לא הגענו למימצא חד משמעי בענין הזה,

כי ברגע שהעבירה לא בוצעה בשלמותה יש קושי בחקירה. הסבירו את זה כך שכאילו בסך

הכל רצו להבטיח שמישהו ממפלגה זרה לא יקה אותה, אלא שהם יבואו לקחת אותה

במונית ויתנו לה את תעודת הזהות שלה כדי שהיא תוכל להצביע. אי אפשר לחקור

מקרה של ביצה שעוד לא נולדה.

היו תלונות שהגיעו אלינו על אנשים שהתפארו ואחרים שקיבלו שוחד תמורת מתן

תעודת הזהות שלהם לאחדים. הדברים נחקרו אבל לא הגענו לשום מימצאים.

תודה רבה לכם נציגי המשטרה.

אנחנו מוגבלים בזמן. אבל המערערים והמשיבים יוכלו כמובן להציג את

שאלותךיהם לנציגי המשטרה. אני מציע שהדבר ייעשה בישיבה אחרת של הוועדה. ניתן

לחברי הוועדה את הפרוטוקול מהישיבה הזאת, כי חלק מהם לא יכול היה להיות נוכח

כישיבה היום. הם יוכלו לעיין בפרוטוקול ואחר כד להשתתף בהצגת שאלות לאנשי

המשטרה, למערערים ולמשיבים.

זה דבר מאד לא מקובל. איר קורה רבר כזה שנותנים פרוטוקולים לחברי וערה

שלא נוכחים בישיבה.

חכר הכנסת גפני. את כל הדברים האלו תגיד לי אחר כד. אני מחליט על פי

סמכותי.

אני שואל. למה אתה מדבר אלי בנוקשות כזו?

מפני שאתה שואל כל פעם שאלות שלא לעניין.

אני שואל שאלות ענייניות.

חברי ועדה שלא יכלו להיות כאן...

כחבר ועדה הייתי צריו פעם פרוטוקול של ישיבה, והייתי צריך לעבור, לא

חלילה מסע יסורים, ובסופו של דבדר אף קבלתי את הפרוטוקול, אבל הייתי צריך

לפנות תחילה אל מזכירת הוועדה. והיא הלחה צריכה לפנות אל יושב ראש הוועדה, וכל

זאת כדי שאוכל לקבל פרוטוקול. ופתאום פה במין לרג'יות כזאת אתה מחליט לחלק

פרוטוקולים מדבריהם של נציגי המשטרה כאן...

חבר הכנסת גפני, אני מבקש ממר לשבת במנוחה. שמעתי אותר, ואשיב לר תשובה

עניינית. חברי וערה הסבירו לי שלא יוכלו להיות נוכחים בישיבה, בגלל ישיבות

סיעות המתקיימות לקראת הריון שיהיה היום במליאה, ובגלל ישיבה מיוחדת של וערת

החוץ והבטחון המתקיימת עכשיו. הם ביקשו ממנו לראות אחרי הישיבה את הפרוטוקול

של הערות מפני שהם רוצים להשתתף בהצגת שאלות לנציגי המשטרה.

חברי וערה שיבואו לישיבה. ומי שמעוניין שיבקש את הפרוטוקול ויקבל.

אתה הרי סיפרת כאן שביקשת פרוטוקול וקיבלת.

אמת. מי שיהיה מעוניין יבקש פרוטוקול ויקבל אותו.

חבר הכנסת גפני, אתה מרבר כבר כמו שוטה, תסלח לי על הביטוי. אמרתי לר...

בגלל שזה עם מי שאני מרבר. פתאום לחלק פרוטוקולים למי שלא מבקש. אני פשוט

לא מבין את ההתנהגות הזו.

אני מבקש ממך, בניחותה.

ברור שאם זה הוא מה שאני מבקש אז אני הופך להיות שוטה. זו ממש חר-צרריות

באופן בולט ואבסוררי.

אני מבקש למחות על פגיעה בכנורו של הבר כנסת. איך אפשר לומר שוטה לחבר

כנסת?

אמרתי: אתה מרבר כמו שוטח. חבר הכנסת גפני הוא חכם שמשתטה לפעמים.

חבר הכנסת קורפו צריר לחזור בו והכל יבוא על מקומו בשלום.

הכל לפי המבייש והמתבייש.

אני מבקש שהחומר אשר הגישה גברת תמר אדרי, מנכ"ל ועדת הבחירות המרכזית,

על הבדיקה שעשתה בפנקסי הבוחרים של קלפי 167 ו-94 עם הרשימות של הבוחרים

הרשומים ברשימת המחיקות יוגש למשטרה כסיוע לחקירה שלה לגבי שתי הקלפיות הללו.

נדמה לי שהמשטרה לא קיבלה את זה.

אם זה עוד בתהליך של חקירה במשטרה אין מניעה לכר שהחומר יועבר אליה.

החומר של הגברת אדרי הוא דבר שאדוני היו"ר הורה כי בתום חקירתה יוגש

לוועדה, והיא ממלאת למעשה אחרי הוראה זו. זה למעשה חלק מחומר. הראיות כערעור.

אני מבקש שהעתק ממנו יימסר לצדדים.

נמסר. ואם איננו בידר תוכל לקבלו.

יש לי עוד בקשה. מאחר וחקירת המשטרה נעשתה לפחות על פי בקשה שלנו, שהיו"ר

נעתר לה כאשר בקשנו להביא את המשטרה בפני הוועדה, ואנחנו מתכוונים לחקור את

נציגי המשטרה בקשר לממצאים שבידם לצורר הערעור שלנו, שתורה שבמקרה זה נוכל

לקבל העתק מהפרוטוקול.

בהחלט. אתה תוכל לקבל העתק של הפרוטוקול. גם חברי הוועדה שביקשו זאת

יוכלו לקבל העתק של הפרוטוקול ויוכלו לעיין בו. את הישיבה הבאה נקיים אחרי

שהחומר הזה יהיה בידי חברי הוועדה והנציגים.

ישנה נקודה שלצורך הענין אני חושב שצריכים לתת עליה את הדעת לפחות. בזמנו

היה שלב שהיה נקרא העלאת הטענות הטרומיות, והוועדה קיבלה בזמנו החלטה כנושא

הזה. לאחר מכך חערעור קיבל לבוש נוסף במסגרת שלאחר הדיון שבפני חבג"ץ, ואז

הוועדה התכבדה ודנה בכל הטענות המקדמיות שהועלו בפניה. בהמשך של אותו הליר

התכנסה הוועדה שלא בהשתתפות עורכי הדין ושמעה את היעוץ של היועץ המשפטי של

הוועדה, ובמהלך שאחריו החליטה הוועדה שהיא שבה ומודיעה שהיא דבקה בהחלטות

הקודמות שלה.

הואיל והועלו טענות, לרעתנו טענות נכבדות, כשלפחות חלק לא מבוטל מהטענות

היו טענות חדשות שלא היו לפני כן בפני הוועדה, אז העובדה שהוועדה אימצה את

ההחלטה הקודמת, כאשר ההחלטה הקודמת לא התייחסה לכל הטענות המקדמיות האחרות,

מצביעה לדעתי על כך שבשלב הזה חסרה ההתייחסות של הוועדה לאותן טענות נוספות

שהבאנו כפני הוועדה. לפי דעתנו היה מן הראוי שהוועדה אכן תתייחס לטענות

שהועלו כטענות מקדמיות, שלפי הפירוט שהגשנו מתייחסות לאותם שלושה סעיפי משנה

שבסעיף 2 לתקנות, והוועדה צריכה לתת את דעתה ולהחליט בנושא הזה. החזרה להחלטה

הקודמת, שבכלל לא נגעה ככל הטענות הנוספות שהעלינו, לוקה באיזה שהוא חסר בשלב

הזח.



17/5/89 - 19 -

החלטת הוועדה הלחה לדחות את הטענה המקדמית לדחיית הערעור. ההחלטה הלחה רק

לדבר אחד-. לדחות את הבקשה בשלב המקדמי הזה לא לקבל את הערעור. וכאשר הוועדה

שמעה את כל הטענות החדשות והלשכות והנוטפות שהעליתם, ומקבלת החלטה לדחות,

פלרוש הדבר הוא שעל אף כל הטענות וההשגות שלך והדברים שהוספת הלא דוחה את

הטענות שלך. זאת משמעות ההחלטה שלה.

כאשר הוועדה אומרת שהלא חוזרת על ההחלטה הקודמת שלה לדחות, אלן משמעותו

שהלא חוזרת על ההחלטה לדחות מפנל שהלא שמעה את זה ואת זה, ועכשלו הלא שומעת

דברים חדשים והלא צרלכה לפרט אותם. הלא לא צרלכה לפרט אותם. הוועדה אמרת שהלא

חוזרת על ההחלטה לדחות את הטענה לאחר הדלון המקדמל לא לקבל את הערעור.

סליחה. אלפה נמצאת ההחלטה הזו? באיזה עמוד בפרוטוקול לשנה ההחלטה הזאת?

אנל לא מוצא שלש החלטה לדחות את כל הטענות המקדמיות.

למה לא תלו לבג"ץ עוד הפעם.

זה כתוב בהחלטה. אני לא לכול להגלד לר ברגע זה באלזה עמוד זה כתוב. אשלב

לו בכתב באלזה דף בפרוטוקול מופלעה ההחלטה של הוועדה לחזור על ההחלטה הקודמת

שלה בענלן הטענות המקדמלות, וזה סוף פסוק.

מר לשורון, אשתדל לקבוע מועד מתואם כדל שיהיה לכם החומר שנמסר היום

בעדות. העברנו למשטרה את העדות שמסרה מנכ"לית ועדת הבחלרות. לאחר שהברל הוועדה

יעיינו בעדות המשטרה נקיים את המפגש הבא אתם לצרכל הצגת שאלותלכם ושאלות

המשיבים. אתאם את מועד הלשלבה גם אם מר שטוב ועם נציגי המשטרה.

תודה רבה לכולכם. לשלבה זו נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 10:40)