הכנסת השתים-עשרה

מושב ראשון



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 26

מישיבת ועדת הכנסת

יום שלישי. ו' בניסן התשמ"ט (11 באפריל 1989). שעה 09:00

נוכחים - חברי הוועדה; ח' קורפו - היו"ר

מ' גולדמן

מ"ר גפני

ש' הלפרט

שי ו י יס

ת' טובי

יאיר לוי

יצחק לוי

י' צבן

י' שפרינצק

מזכיר הכנסת ש' יעקבסון

סגנית מזכיר הכנסת ש' כרם

סגן מזכיר הכנסת די לב

חשב הכנסת י י למברגר

היועץ המשפטי; צ' ענבר

א' קמיר - ע/היוע"מ

אי בן-יוסף

נ' שרם - ע/יו"ר הוועדה

י' חובב

א. ערעורים על החלטת יו"ר הכנסת והסגנים שלא

לאשר דחיפות של הצעות לסדר היום.

ב. עבודת הוועדות בפגרה.

ג. החלטות שכר וגימלאות לחברי הכנסת.

ד. תיקוני תקנון,

ה. שונות.

אני פותח את הישיבה. בקשה, חבר הכנסת וייס.

שי וייס;

אדוני היושב-ראש, כיוון שיש מספר חוקים שעדיין לא סיימנו את חקיקתם בקריאה

שניה ושלישית לאפשר לדון בהם ולחוקק אותם גם היום לא רק מחר. כל כך למה? יומיים

אחרונים לפני הפגרה, עומס רב מאד על הכנסת, מחר הכניסו שתי הצעות אי אמון בתור

אקורד אחרון של הכנס הזה, ואנחנו עשויים להיכנס למצב שלא נספק לחוקק את החוקים

האלה, על כן, יש אפשרות שאם הוועדות אכן תספקנה להכשיר אותם שנחוקק אותם היום.

היו"ר ח' קורפו ;

אני מתקשה להסמכה גלובלית. יש לנו בקשה מוועדת החוקה, חוק ומשפט. לא כדאי

לקבל החלטה גלובאלית, אני לא יודע מה מתגלגל שם.

שי וייס;

אני מציע החלטה ספציפית על חוק התקציב.

מיד אחרי הסעיף הראשון שעל סדר היום נדון בהצעתך. הנושא הראשון:

ערעורים של החלטת יו"ר הכנסת והסגנים

שלא לאשר דחיפות של הצעות לסדר היום

ואבקש את סגן יושב-ראש הכנסת להשיב מדוע לא הוכרה דחיפות הצעה לסדר היום מאת חבר

הכנסת פורת בנושא; הסלמה חמורה במספר הפגועים באיזור יהודה.

שי ו י יס;

זה מסוג הנושאים שהם תמיד דחופים, ועצם העובדה שהם תמיד דחופים סימן שאינם

דחופים. שלא לדבר על כך שהיום ידברו על הר הבית שזה אותו סיפור. זה מסוג

הנושאים כמו הצורך הדחוף בפתרום של שלום במזרח התיכון, נושא שתמיד דחוף ועל כן אף

פעם לא דחוף.

לא צריך לחכות שיקרה אסון.

יש כאן הסלמה ברורה ומעשית במספר הפגיעות באיזור. מדובר כאן שבשבועיים

האחרונים נזרקו עשרים מטחי אבנים בתוך בית רומנו, דבר שלא היה. בדרך כלל תקפו כלי

רכב, עשו כל מיני פעולות הטרדה. עכשיו המצב בחברון הגיע לידי כך שאנשים חודרים

לתוך בתים. מדובר בישוב שאושר על ידי הממשלה וששופץ על ידי הממשלה, אנשים חיים

שם, ואין הגנה עליהם.

העלינו את הנושא כיוון שיש כאן דבר חדש שלא היה כמוהו בתקופת השנה וחצי של

האינתיפאדה המוצלחת הזאת שבאו לבתים של אנשים וזרקו אבנים לתוך בתיהם.

מתוך ידיעה שיש לי יש רצון של חברים ביהודה להתרגן ולהגן על עצמם. אנחנו

מונעים את זה מהם, ומונעים את בכוח. זה יהיה אסון נורא. ראו מה קרה היום בשער

יפו. אם הידיעות נכונות שזה נעשה מתוך נקמה הרי זה דבר נוראי.



מה שקורה בשבועיים האחרונים באיזור חברון, באיזור יהודה, זה שלב חדש. החברים

פנו למשרד הבטחון, לאלוף הפיקוד, ואין מענה, אין נתייחסות. מתייחסים בדיוק כמו

שחבר הכסת שבח וייס התייחס לענין.

בכובד ראש.

יצחק לוי;

בכובד ראש אבל באורנה דחיפות כמו לפני חצי שנה. זה לא נכון. יש הסלמה, יש

שינוי. הייתי רואה הבדל בין אם מישהו זרק אבנים בכביש החוף לבין אם מישהו היה

נכנס לשכונה בנתניה וזורק שני בלוקים. לא היית רואה הבדל?

תרשה לי לשאול אותך, האם יש להם עוד תצעות רגילות בנושא?

לא, המכסה מוצתה.

יש הצעת חוק שנקראת חוק פורת.

אני מציע להעלות את הנושא כהצעה דחופה. ידעתי שפחות או יותר זו תהיה התגובה,

אך ראיתי לנכון לבוא ולהתריע על דברים חמורים שיקרו, אלה שלבים חדשים במאבק. אם

הכנסת לא רוצה להתייחס - שלא תתייחס. אם הכנסת לא רוצה לפתוח את העיניים ולראות

שקורים דברים חדשים - שלא תתייחס.

מחובתנו להתריע על כך ולאמר שאם לא תהיה התייחסות רצינית לאמצעים החדשים או

לדרכים החדשות שננקטות ולהסלמה בדברים אז אנחנו עומדים בפני מהדורה חדשה של דברים

שלא היינו רוצים לראות.

מה שר הבטחון השיב לאנשים?

שר הבטחון השיב מה שהוא משיב במשך שנה וחצי, שצה"ל עושה את המקסימום, עושים

מה שאפשר. לפי דעתי באיזור ההוא שר הבטחון איבד את הרסן. זו ההרגשה. מדובר

באמצעי בטחון מנימליים שאפשר היה לנקוט כדי להגן על הישוב היהודי בחברון. אפשר

לסגור את הקסבה, אפש רלעשות דברים. יש לנו הצעות מעשיות. לדעתי שר הבטחון איבד

את הרסן.

היו"ר ח' קורפו ;

כולנו תמימי דעים בדבר חשיבות הנושא וההידרדרות במצב שהיא המאפיינת את ההצעה.

ההערה שהעיר חבר הכנסת וייס היא שאם אנחנו מאשרים אתז ה כהצעה דחופה לסדר היום

יהיו שמונה מציעים, גם מהעבר הזה גם מן העבר השני.

ברצוני להציע לך הצעה. נדאג שתינתן לכם תוספת למכסה כדי שתוכלו להעלות את זה

כהצעה רגילה. אני נותן לך מכסה מסיעת הליכוד.



יצחק לוי ;

אני מוכן גם להעלות את הנושא מן המקום.

היו"ר ח' קורפו ;

תעשה את זה מעל הבמה.

ובכן, הערעור נלקח חזרה. תודה.

התבקשנו לפטור מחובת ההנחה שתי הצעות חוק שנמצאות בטפול ועדת הרווקה, חוק

חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 8); וחוק בתי המשפט (תיקון מס' 4). אלה שתי

הצעות חוק ממשלתיות שהוועדה מבקשת לדון בהן ביום ההנחה.

הכוונה שאם זה יונח מחר זה יידון מחר.

שי וייס;

הבקשה שלי דומה בחוק התקציב לשנת הכספים 1989 (תקון), התשמ"ט-1989.

מי בעד היענות לשלוש הבקשות? מי נגד?

הצבעה

הוחלט לפטור מחובת הנחה על שולחן הכנסת בקריאה שניה ושלישית את שלושת

החוקים הנ"ל.

* * *

החלטות בדבר שכר וגימלאות לחברי הכנסת

לפנינו מספר בקשות ביניהן שמתייחסות לכנסות הקודמות. אבקש את חה"כ הלפרט

להציג את הבקשה שלו. הבקשה על פני נראית הגיונית אך זקוקה להחלטה של ועדת הכנסת.

בכנסת האחת-עשרה קבעה ועדת נבנצל להרע את תנאי הפרישה של חברי הכנסת, במקום

לקבל כל קדנציה עשרים או שלושים אחוזים - - יחד עם זאת הוחלט שבכנסת השתים עשרה

מי שיש לו רציפות יקבל תוספת של 4%. ישנם כמה חברי כנסת שהיו בכנסת העשירית

וחזרו לכנסת השתים עשרה - חה"כ פרח, בר-זוהר, הלפרט, פורת וקליינר - ואנחנו

מבקשים לאפשר לנו רציפות כמו שמקובל לגבי הכנסת האחת עשרה והשתים עשרה בכדי לקבל

את תוספת של 4%.

הוועדה יכולה להחליט אבל אבקש קודם את התייחסות היועץ המשפטי לצד הפורמלי. על

פני הדברים זה נראה לי הגיוני.

לצד הפורמלי הענין הוא כזה: כאשר התקבלה בסוף 1986 החלטתה של ועדת הכנסת

לתקן את החלטת הגמלאות לחברי הכנסת ושאיריהם ביטלו את כל היוצאים מן הכלל וקבעו

בה את העקרון של 4% קצבה לכל שנת כהונה בכנסת.

בהוראות המעבר אשר קבעו ניתנה למי שכיהן בכנסת ה-11 הוראת מעבר מיוחדת אשר

בכנסת ה-11 לא חל כל שינוי . ההחלטה הקודמת ממשיכה לחול עליו (היו"ר ח'

) ההחלטה המיטיבה), ואם חבר הכנסת ה-11 אשר ימשיך לכהן בכנסת ה-12 הרי לגבי

הכנסת ה-12 תחול כבר ההחלטה המתוקנת, אבל במקום התוספות המי וחדות,הן בשל קצור

תקופת כהונת הכנסת או בשל תקופת כהונה רצופה, יהיה זכאי חבר הכנסת שהמשיך לכהן

בכנסת ה-12 לתוספת קצבה מיוחדת בשיעור של 4%. כלומר בעצם אם עבור כהונה של ארבע

שנים הכלל החדש הוא שמקבלים 16% ועל פי הכללים הישנים עבור כהונה של ארבע שנים

רצופות היתה קצבת מינימום של 20%, אז בעצם ה-4% האלה מפצים על אותם 4%.

"וכן יהיה זכאי אותו חבר כנסת לתוספת קצבה בשיעור של 2% מהמשכורת הקובעת בעד

כל שנת גיל בכנסת ה-12 שהיתה למעלה מחמישים." כלומר, ההוראה הזאת שנוגעת לתוספת

עבור שנות גיל היא בעצם הושארה בעינה.

2% אלה מקבלים גם אלה שנכנסו לכנסת ה-12?

_

לא, אלה שנכנסו בכנסת ה-12 חלים עליהם הכללים החדשים, דהיינו 4% לכל שנת

כהונה ללא תוספות וללא יוצאים מן הכלל.

ההצעה אשר הוכנה ונמצאת בתיק איננה בדיוק כפי שפנו חברי הכנסת הלפרט ואחרים

לגבי מי שכיהן בכנסת ה-10, אלא על פי הצעתו של יושב-ראש הוועדה הניסוח הוא: מי

שכיהן כחבר כנסת וחזר לכהן בכנסת ה-12. כלומר, גםמי שכיהן כחבר כנסת שלפני הכנסת

ה-10, וישנם כאלה, דינו יהיה כדין מי שכיהן בכנסת ה-10. כלומר, כל מי שהיה הבר

כנסת בזמן מן הזמנים וחזר לכהן בכנסת ה-12 יחושבו זכויותיו וזכויות שאירי ו לגבי

תקופת כהונתו בכנסת ה-12 בהתאם להוראות סעיף 13ב(2) להחלטת התיקון, דהיינו הדברים

אשר קראתי והסברתי קודם.

אני רוצה לראות את ההגיון שמאחורי הדבר הזה. תנאי העבודה, תנאי הגילמלאות של

חברי הכנסת היו עד להחלטת ועדת נבנצל טובים יותר. אני צודק?

עבור תקופת כהונה של ארבע שנים רצופות קבלו 20%.

יפה. ובאה ועדת נבנצל ויצרה מגבלות לתנאי הגימלה של חברי הכנסת. אבל את זה

הכינה הכנסת ה-11, אז לכנסת ה-11 ניתן פיצוי. הרי אמרו להם שאם יחזרו לכנסת ה-12

כבר לא יהיו להם התנאים בכנסת ה-11. אז קבעו שמי שייכנס לכנסת ה-12 יקבל את ה-4%

הנוספים, פיצוי גלובאלי . זה לא מפני שהוא היה בכנסת ה-11, אלא מפני שבכנסת ה-11

צריך היה לקבל חוק שירע אתו כשיהיה בכנסת ה-12. זה כמו ההגיון שאמר צבי ענבר

קודם שאם הכנסת מסיימת לפני תקופת כהונתה אומרים לא על תיבהל מכך שתצביע בעד

פיזור הכנסת, אינה תקבל פיצוי על כל תקופת כהונתך. זה פיצוי לכנסת ה-12 לא לכנסת

ה-11. זהו ההגיון שבתוספת הגלובאלית הזאת - כיוון שאנחנו מרעים את התנאים אז

קבעו שאורנה כנסת ה-11 אשר הולכת להרע את תנאיה אתם תקבלו בכנסת ה-12 פיצוי של 4%.



לדעתי הניסוח צריך להיות שכל חבר כנסת שמכהן בכנסת ה-12 וכיהן באחת הכנסות

הקודמות צריך לקבל את הפיצוי הזה. אבל לא בלבד לאלה שכיהנו בכנסת ה-10. לא

ליצור כאילו תיקון שאנחנו עושים על פי בקשה של פלוני אלמוני.

יש להניח שאלה שהיו בכנסת הראשונה או השניה לא חוזרים כבר לכנסת ה-12, ולא

יחזרו לכנסת ה-13 - ברציפות כן, עד 120 - ולכן אם נקבל החלטה שחבר כנסת שנבחר

לכנסת ה-12 וכיהן כחבר כנסת בעבר יקבל את ההטבה שנקבעה לחברי הכנסת ה-12 שכיהנו

בכנסת ה-11.

אני חושב שזה יהיה נסוח שלא יוצר בעיה כיוון שמספרם איננו גדול, והוא נותן

תיקון לפיצוי נאות לאלה שבאמת שהיה להם ניתוק של כנסת אחת שלא יצאו מקופחים.

אם זה מקובל, רבותי, ניגש להצבעה. מי בעד? מי נגד? אין.

ה צ ב ע ה

היו"ר ח' קורפו ;

ההצעה נתקבלה.

אחרי שגמרנו בענין הזה, אבקש לבדוק את הבעיה שהעליתי בפניך מדובר במי שכיהן

בכנסות ה-10 וה-11. למעשה וחסרו לו שלושה-ערבעה חודשים מפני שהכנסת פוזרה לפני

הזמן, כדי שיחשבו לו שתי הקדנציות כשמונה שנים מלאות.

י' למברגר;

הוא כיהן שבע שנים וחצי.

שבע שנים ושישה חודשים.

ההגיון שקבעו שמחשבים כנסת אם היא מתפזרת לפני המועד כמלאה צריך לחול גם על

הכנסת ה-10.

חבר הכנסת טובי אני רוצה להציע לך משהו. תן לי בכתב את הבקשה, אתייעץ עם

היועץ המשפטי. אני מבין את הגיון,] גם חש אותו, אני רק רוצה לנסות למצוא את

האסמכתא הפורמלית בתקנות שאפשר יהיה להיענות לבקשה הזאת.

הנושא הועלה בסוף הכנסת הקודמת על ידי חברי כנסת ביניהם דן תיכון ובן מאיר.

נדון ארוכות בוועדת הכנסת, נדון ארוכות בוועדת המשנה. היתה כאן סערת רוחות ממש,

ובסופו של דבר פסקה ועדת הכנסת לחזור ולפנות לוועדת נבנצל ולבקש ממנה חוות דעת

בסוגיה האמורה. עלתה פנייה לוועדת נבנצל אשר קיימה ישיבה מיוחדת ושלחה תשובה

שלישית חד משמעית ואפילו כועסת על עצם הפנייה הזאת, אמרה שזה נוגד את כל העקרונות

שהם קבעו ובשום פנים ואופן הם לא מוכנים לשנות. כך שהנושא הזה נדון ונשקל.



ת' טובי ;

במה זה נוגד את העקרונות?

יש מכתב, תוכל לראותו.

אני בכל זאת מבקש שתכתוב לי מכתב.

זה מתייחס לכעשרים חברי כנסת.

ת' טובי;

אם כך, זאת באמת בעיה.

היום הם מקבלים עבור שבע שנים וחצי. במקום 40% יש כאלה שזוכים ל-29%.

היו"ר ח' קורפו;

איך יתכן הפרש כזה גדול בין שבע וחצי לשמונה שנים.

י' למברגר ;

זה הסקנדל, על זה בוכה הנביא.

ת' טובי;

זה העוול.

המעגלים התבטלו. פעם היו מעגלים. מי שכיהן שמונה שנים - 40%, הגם שלפי הקצוץ

של 4% לשנה - רק 32%. זאת אומרת, בכלל תמעגלים שהכניסו לפני מספר שנים - זה

ההבדל.

צ' ענבר;

זה פשוט מאד. שתי קדנציות זה שמונה שנים. היתה הוראה ששמונה שנים זה מינימום

40% פנסיה. לעומת זה, מי שיש לו פחות משמונה שנים אז הולכים לפי 4%.

י' למברגר;

בכנסת ה-10 וה-11 כיהנו אלה שלא נבחרו מחדש שבע שנים ושלושה חודשים. עבור

שבע שנים מגיע 28% פלוס עוד משהו זה 29%. לו היו מכהנים עוד ארבעה חודשים מקבלים

מעגל של 40%. יש כאלה שמקבלים 33% בשל הגיל מעל לחמישים.



מי גולדמן;

עיוות גדול מאד אותם חברי כנסת.

היו"ר חי קורפו ;

לש פה עוול משווע. אם הכנסת קבעה תנאי עבודה מועדפים מיוחדים לחבר הכנסת

והסכימה לתת לו 20% לשנה גמלאות, אם נקבע שחבר כנסת הוא האיש החשוב ביותר זכאי

לחבל את זה אז הוא חדל להיות חשוב אם כיהן שבע שנים וחצי ולא שמונה.

צי ענבר ;

הבעיה היא שאם אדם מגיע לגיל מסויים או לפרק זמן מסויים שמזכה אותו בקצבה,

הרי הכלל הוא שמונה שנים. באו ואמרו אם תהיה שבע שנים ו-181 יום רואים את זה כמו

שמונה שנים.

אבל המעבר הוא חריף וחד, וזאת השאלה. אם זת כך זה לא נסבל.

מדובר על חודשים בלבד.

היו"ר חי קורפו ;

אם אתה אומר שאם לא הגיע לתקופה מסויימת שנקבעה אז הוא מקבל תנאים קצת

פחותים. זה סביר, זה הגיוני, מעבר, מדרגה. אבל לא יתכן שתאמר לו ששמונה שנים

היית מגיע 40% ומספר חודשים פחות - 29% בלבד. זה מעבר חריף מדי.

11% הפרש.

חבר הכנסת שכיהן בכנסת ה-9, וב-10 וב-11, לו היה מכהן עוד חודש אחד היה מקבל

60% - שלוש קדנציות - בגלל שיוסר לרב דרוקמן למשל חודש אחד של כהונה הוא מפסיד 8%

חבר הכנסת טובי, שלח לי מכתב, אני רוצה לקיים על זה דיון.

במסגרת "שונות" -לפנינו העברות ממליאת הכנסת לקבוע את הו ועדות שידונו בשני

1) הבטחת נוהלי בטחון בהעסקת עובדים ביהודה שומרון וחברל עזה - מטעם

חה"כ שי ארבעלי-אלמוזלינו; 2) תנאי העסקת פועלים ערביים ביהודה שומרון וחבל עזה -

מאת חה"כ אורה נמיר. הנושא הם אחידים ועלינו לקבוע לאיזו ועדה להעביר את הנושא.

ועדת העבודה והרווחה.

אולי לוועדת הפנים, בכל זאת זה קשור עם נוהלי בטיחות, משטרה. הנושא לא עלה

מפני שהם מקבלים שכר נמוך. ההדגש כאן הוא תנאי הבטחון בהעסקתם. נראה לי שוועדת

הפנים י ותר מתאימה.

אני מעמיד להצבעה.

הצבעה

בעד העברה לוועדת הפנים - רוב

בעד העברה לוועדת העבודה והרווחה - מעוט

היו"ר ח' קורפו ;

ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הפנים - נתקבלה.

הוועדה נתבקשה לקבוע מסגרת דיון בשלוש הצעות לסדר היום: 1)זיהום המים בצפון

הארץ - מטעם חברי הכנסת וירשובסקי, טובי, צבן וסולודר; 2) החלטת מועצת המנהלים

של חברת החשמל למקם את תחנת הכוח בצפון - מטעם חה"כ ש' ארבלי-אלמוזלינו;

3) היערכות לקליטת עליה מברית המועצות - מטעם חברי הכנסת גאולה כהן, רפאל איתן

ו יצחק לוי .

אני מבין שמקובלת עליכם ההצעה לקבוע מסגרת של שעה לדיון. ובכן, כך הוחלט.

* * *

לפנינו שתי הצעות אי אמון, של סיעת החזית הדמוקרטית לשלום ולשוויון, סיעת

הרשימה המתקדמת לשלום, והמפלגה הדמוקרטית הערבית. שתי הצעות אי אמון לממשלה

בשל עמדת ראש הממשלה שמיר בשיחותיו בארצות הברית; והנושא השני: בשל הימנעות

הממשלה מתגובה על דברי השר לקליטת עלייה יצחק פרץ. ההצעות יידונו בישיבת הכנסת

מחר.

אני מציע שנקבע הודעות סיעות במסגרת של חמש דקות לסיעה. תודה רבה.

עבודת הוועדות בפגרה

לפנינו בקשה משתי ועדות, ועדת הכלכלה וועדת החוקה חוק ומשפט. ועדת החוקה חוק

ומשפט מבקשת את את ועדת הכנסת אישור לעבודתה בימי פגרת הכנסת לצורך המשך החקיקה

הראשית וחקיקת משנה; ועדת הכלכלה - מבקשת אישור ועדת הכנסת לקיים דיונים בתקופת

הפגרה.

הצבעה

בלא התנגדות אושרו הבקשות.

אני רוצה להבין בקשר לישיבות בזמן פגרה. אני מבין שאם כך יושב-ראש ועדה יכול

אם יקבל היתר להזמין ישיבה כל אימת שירצה בכל פורום שהוא ולקדם חקיקה. הרי פגרת

הפסח היא פגרה לא ארוה, ומטבע הדברים אי אפשר כמעט להתכנס. אז יש כאן ראשי ועדות

מאד חרוצים, אבל אלה רוצים בישיבות לגמור כל מיני דברים שחברים לא יוכלו להשתתף

בהם.

זה בצק בלי תנור. הרי הכנסת בפגרה, אין מליאה.

הוועדה יכולה לסיים דיוניה ולהביא חוק ללא הסתייגויות.

יבקש חבר דיון מחדש.

בפגרת הקיץ יש בזה הגיון, פגרה יותר ארוכה. פגרת פסח זו פגרה קצרה, אין זמן

להתכנס.

אפשר לזמן ישיבה על פי בקשה שליש מחברי הוועדה.

כאן דובר על היתר כללי.

היו"ר ח' קורפו;

אם נניח מישהו מעונין לקדם חקיקה מגמתית בתקופת הפגרה. אם יש לו שליש מחברי

הוועדה הוא יכול לכנס אותי בלי אישור שלנו.

שני יושבי-ראש הוועדות חשודים בעיני רק בכך שהם מאד חרוצים, אבל גם החריצות

הזאת מונעת מחברי ועדה אחרים להשתתף בדיון, להעלות נקודות ולהביע הסתייגויות.

בוודאי שלא נוח אחרי הפגרה לבוא ולבקש רביזיה על מה שנעשה בפגרה. לא בטוח גם כמה

ישיבות יזומנו. בפגרה לא יבואו יותר משליש, ושליש ממספר חברי הוועדה מספיק כדי

לכנס אורנה.

שי יעקבסון;

מבחינת הלוח הזמן מאד מצומצם. השבועיים הראשונים זה ערב פסח והמימונה, ואחר

כך השבוע של יום העצמאות ויום הזכרון. סך הכל הפגרה היא ארבעה והצי שבועות, מהם

שלושה שבועות הם חגים, יום השואה והגבורה ומאורעות אחרים.

* * *

כמדי פגרה ועדת הכנסת מסמיכה את הוועדות - מלבד ועדת הכספים וועדת החוץ

והבטחון אשר רשאיות להתכנס לישיבות רבות יותר - לזמן את הוועדות שלהם עד שתי

ישיבות בפגרה.

מ"ר גפני;

זו הסמכה שחייבים לתת אותה.



היו"ר ח' קורפו;

לא חייבים. אני רק אומר מה אנחנו עושים בערבי פגרה אחרים.

אני לא מסכים. יש הגיון רב בדברי הרב יצחק לוי.

היו"ר חי קורפו;

כולם צודקים, גם אתה צודק, אבל זה נופל בהכרעה. ובכן, ועדת הכנסת על פי

סמכותה לפי סעיף 99א בתקנון הכנסת מטילה על ועדות הכנסת - מטילה?

הסעיף מדבר על "מטילה", מפני שהתקנון התכוון לכך שוועדת הכנסת שהיא הנווט של

עבודת הבית היא צריכה לראות באיזה ועדות יש איזה שהוא פיגור מסויים בענין מסויים

ואז ועדת הכנסת מטילה על אווזה ועדה לעסוק באותו נושא גם בפגרה.

היו"ר ח' קורפו ;

מה הסקציות של זימון ועדה על פי החלטלה של ועדת הכנסת?

צ' ענבר;

אין סנקציות, אבל ועדת הכנסת מטילה על ועדה להמשיך בעבודתה בתקופת הפגרה.

למשל חוק ערעור בחירות, יכולה ועדת הכנסת לחשוב שהחוק הזה הוא חוק חשוב, ואז היא

מטילה על ועדת החוקה להמשיך ולדון גם בפגרה בחוק הזה. אם הוועדות רוצות להתכנס -

לשם כך נועדה החלופה השניה - דהיינו, יתקבצו שליש מחברי הוועדה, יסכימו ואז

הוועדה מתכנסת.

נשאיר את הנוסח כפי שהוא כתוב בתקנון, אם כי הוא נראה לי קצת צורם: ייועדת

הכנסת על פי סמכורנה לפי סעיף 99(א) לתקנון הכנסת מטילה על ועדות הכנסת להמשיך

בעבודתם בימי פגרת הפסח, אולם מספר הישיבות שוועדה כלשהי תקיים לא יעלה על שניים,

אלא אם יושב-ראש הכנסת יתיר ישיבה או ישיבות נוספות על פי סעיף 99(ב) לתקנון.

הגבלה זו לא תחול על ועדת החוץ והבטחון וועדת הכספים."

יש לי הצעה אחרת. היות ומדובר בפגרת פסח, ומדובר בפגרה שרוב הזמן שלה הוא

חגים וארועים, כמו שאמר חבר הכנסת יצחק לוי יכול לבוא יושב-ראש ועדה ולכנס את

הוועדה, אני מציע שבפגרת הפסח לא יתקיימו ישיבות מלבד של ועדת הכספים וועדת החוץ

והבטחון.

אתה מציע תיקון התקנון.

מדוע? הנושא הזה צריך אישור של ועדת הכנסת. אם אנחנו מצביעים נגד - זה לא

מאושר. אז בבקשה, תביא להצבעה את ההצעה שלי. אני מבקש לא לאשר באופן חד-משמעי

ליושבי-ראש הוועדות זימון הוועדות בפגרה. אם הם רוצים להתכנס ואכן יש דברים

דחופים הם יכולים לבקש משליש מחברי הוועדה לחתום על זימון, הם לא צריכים את

האישור שלנו. זה לא כולל את ועדת החוץ והבטחון וועדת הכספים.



היו"ר ח' קורפו;

רבותי, אם אתם רוצים לפרט שמות, אני אבקש עוד ועדות. אני מציע לא לעשות איפה

ואיפה, אם אנחנו מתירים לוועדות לזמן שתי ישיבות פירוש הדבר שאם יהיו להם נושאים

דחופים הם יתכנסו לשתי ישיבות. אני למשל חושב למצות את שתי הישיבות האלה, כי יש

לנו כמה נושאים בוערים.

מה למשל?

היו"ר ח' קורפו;

למשל חוק חסינות חברי הכנסת. שני הנושאים בוערים לנו מאד מכיוון שיש מועד

שאנחנו צריכים להחליו עליו ולסיים. יש לנו את ערעורי בחירות.

מה דחוף בערעורי בחירות?

אתה גם חושב שאפשר להחליט בפגרה?

לא אמרתי להחליט, אני אומר לעבוד. אגיד לד מה דחוף בערעורי בחירות. בערעורי

בחירות ישנו האלמנט של שהוי. אם הוועדה לא תעסוק באופן שתבטא את עבודתה בכל

הפסקות היא יכולה להיכשל בעבודתה.

מ"ר גפני ;

אמרת לי שאתמול היתה החלטה שלא מגישים המלצות למליאה, ועדת הכנסת לא אמורה

לקבל החלטה. אם הוועדה תרצה להתכנס אני אהיה אחד מחמישה חברי הכנסת שיחתמו

והוועדה תתכנס.

היו"ר ח' קורפו ;

ואם לא תרצה לחתום?

מ"ר גפני ;

הנושא הזה אין בו דחיפות ואני לא רואה מה ועדת הכנסת צריכה להמשיך לדון בזה

בשעה שיש כבר החלטה כפי שהזכרתי, ועוד בפגרת הפסח. אני מבקש להביא להצבעה את

ההצעה שלי.

היו"ר ח' קורפו ;

אני מציע את הצעת הסיכום כפי שמקובל לפני כל פגרה.

אני מציע הצעה אחרת.

אני מבין שיש פה נוהל, כדי למנוע טרחה מוועדת הכנסת וממוסדות אחרים של הכנסת,

אנחנו נותנים במקרה שיש נושאים מיוחדים או דהופים אפשרות מראש ליושב-ראש ועדה

לקיים עד שתי ישיבות ועדה. איננו צריכים לסטות מהנוהג הזה.

מדובר על עשר ועדות הכנסת.

י' צבן;

ברשות היושב-ראש, יש לי שאלת הבהרה. יש איזו שהיא בלימה מפני נצול לרעה של

התכנסות ועדה?

הגבלנו את זה לשתי ישיבות.

י' צבן;

גם בישיבה אהת אפשר לקבל החלטה בעני י נים שהם מאד שנויים במחלוקת בוועדה,

וההחלטה הזאת יכולה להיות כזאת שהיא בלתי חזירה - גם אם היא יכולה להיות חזירית -

היו"ר ח' קורפו ;

זה יכול לקרות לאו דווקה בפגרה. רואים שיש הצעה חזירית אז דואגים שחזירים

יבואו - -

אנו ניגשים להצבעה.

תסלח לי, אדוני היושב-ראש, אני מבקש להעמיד להצבעה הצעה אחרת והיא שוועדת

הכנסת לא תדון בפגרה בערעורי בחירות.

ש' יעקבסון ;

אין לזה אסמכתא בתקנון.

אי אפשר להגיש הצעה כזאת.

רבותי , מי בעד ההצעה להטיל על יושבי ראש הוועדות בהתאם לסעיף 99(א) לזמן את

את הוועדות לשתי ישיבות במשך הפגרה, למעט ועדת החוץ והבטחון וועדת הכספים שתשבנה

י ותר.

הצבעה

בעד - רוב

נגד - אין

ההצעה נתקבלה

* * *



היו"ר ח' קורפו ;

החלטת שכר חברי הכנסת (תשלומים לכסוי הוצאות נסיעה והחזקת רכב

(תיקון),התשמ"ט-1989.

אנחנו תיקנו את חוק חסינות הכנסת לפני הבחירות, קבענו שראשי ערים יכולים לכהן

כחברי כנסת. התעוררו שאלות גם לגביהם וגם לגבי אחרים שעובדים בגופים ציבוריים

שזכאים לקבל הטבות של החזקת רכב והטבות אחרות. מוגשת הצעה אשר תקבע מתקונת בין

ההטבה שהוא מקבל מן המקום האחר וההטבה שהוא מקבל מהכנסת בכל הקשור לענין הרכב.

אני אקרא את הסעיף, ואבקש מהיועץ המשפטי מר צבי ענבר להרחיב את היריעה

ולהסביר את הנקודות המשפטיות. "מי שהעמיד רכב לרשותו של חבר הכנסת בהתאם להוראות

סעיף 13א(ג) לחוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם, התשי"א-1951. יהיה

זכאי להחזר תשלומים בהתאם להוראות סעיף 1, למעט פסקה (5)."

כלומר, הגוף שהעמיד רכב לרשותו של חבר הכנסת יהיה זכאי להחזר ההוצאות למעט

פסקה (5). פסקה (5) מדברת על ההוצאות הקבועות.

דמי ביטוח ורישוי.

הכנסת נותנת את כל התשלום שהיא נתנה לחבר הכנסת לגוף שהעמיד לרשותו את הרכב

הזה כאילו שהוא מבצע את הנסיעות, למעט דמי רישוי וביטוח אשר הגוף בין כה וכה משלם

עבור כלי הרכב שלו.

אני חושב שיש הגיון בתקנה הזאת. היא מונעת את הכפל, היא נותנת פיצוי למוסד -

כמו קיבוץ או מועצה ציבורית - שיהיה רשאי לקבל את ההוצאות המשתנות שחבר הכנסת

זכאי להן.

ושהוא לא מקבל אותן היום. הוא זכאי ולא מקבל.

כמובן שלזה יש תוספת שקובעת את התצהיר. חבר הכנסת מצהיר שהרכב הועמד לרשותו

על ידי הגוף.

זאת ההצעה. אני מציע לאשר אותה. היא נראית הגיו נית, היא נותנת פיצוי נאות

לאותם הגופים אשר נושאים בהוצאה הזאת בשעה שחבר הכנסת זכאי להן באופן אישי.

תחילתה של החלטה זו ב-1 בספטמבר 1989, משום שרק אז נכנס סעיף 13(א) רבתי

לתוקף. על פי הדין היום בכלל אסור לרשות מקומית או להסתדרות להעמיד רכב לרשות

חבר הכנסת.

אז היום אני עובר על החוק אם אני נוסע ברכב ממומן.



צ' ענבר;

אם אתה מקבל את הרכב מן המפלגה - זה חוקי , אבל כל ראשי הרשויות המקומייות

למשל או מזכיר ההסתדרות שמעמידים לרשותם רכב מטעם מקום העבודה שלהם הרי זה סוג של

שכר, וזה אסור על פי סעיף 8 לחוק שכר חברי הכנסת. מה-1 בספטמבר יהיה מותר לחבר

הכנסת שהוא ממלא תפקיד ציבורי או מפלגתי להחזיק רכב על פי סעיף 13(ג). לכן,

ההתנאה בכלל, מי שהעמיד רכב לרשותו של חבר הכנסת בהתאם להוראות סעיף 13(א)(ג),

כלולמר שההעמדה מותרת על פי הוראות הסעיף, אז גם מותר להחזיר.

היו"ר ח' קורפו ;

סעיף 13(א)(ג) עצמו נכנס לתוקף ב-1 בספטמבר 1989.

מ' גולדמן;

אבל כל הזמן הם נסעו ברכב כזה.

צ' ענבר;

נסעו אבל הכנסת לא מימנה את זה.

התשלום תלוי גם באיזור המגורים. השאלה אם אותו גורם גם הוא ישלם לפי איזור

המגורים.

אותו דבר.

רבותי , החלטת שכר חברי הכנסת (תשלומים לכסוי הוצאות נסיעה והחזקת

רכב)(תיקון), התשמ"ט-1989 אושרה, ותחילתה ב-1 בספטמבר 1989.

* * *

החלטת שכר חברי הכנסת (תשלומים לכסוי הוצאות נסיעה)

(תיקון), התשמ"ט-1989

עד היום היו ארבעה אי זורים, כאשר איזור ירושלים יהודה ושומרון יצא מקופח במכסה.

למעשה זה הופחת בכנסת הקודמת. ההצעה מוסיףה איזור חדש - הצפון והדרום הרחוקים.

בהצעה זו אין הפחתה באיזורי הצפון והדרום, אבל איזורי מרכז הארץ -ירושלים, יהודה

ושומרון - אוחדו עד לרחובות ונתניה. כלומר, לקחו את מרכז הארץ כאיזור אחד, צפונה

ודרומה מהם זה איזור שני, והרחוקים יותר כאיזור שלישי.

קבוצה אי - 2000 ק"מ לחודש, כאשר קודם לכן לחלקם זה היה

פחות; קבוצה בי - 2500 ק"מ לחדוש; קבוצה ג' - 3 ק"מ לחודש.

מ' גולדמן;

מתוך נסיוני ונסיונם של חברי ממגדל העמק, עפולה ומטולה, עשינו סטטיסטיקה של

החודשים האחרונים וזה נע בין 3600 ל-3800 ק"מ לחודש. אני מדבר על קבוצה ג'. כך

שלפי החודשים הראשונים ראינו שיש פער של 600 עד 700 ק"מ. למשל, מטולה- 700 ק"מ,

כפר תבור - 600 ק"מ. עפולה ומגדל העמק 500 ק"מ.

הטענה הזאת נשמעת גם ממקומות אחרים. אלה שנוסעים שלוש נסיעות בשבוע

לתל-אביב ופעם אהת בחודש לחיפה לא מספיקים להם 2000 ק"מ במדידה, והרי יש להם גם

הנסיעות העירוניות. אנחנו בעצם לא שינינו מאומה, רק איחדנו שני איזורים.

אני מציע להשאיר את זה לדיון על תקציב הכנסת לשנת 1989 המתחילה באפריל.

מי גולדמן;

אני מציע להוסיף קבוצה רביעית, דרומה לבאר שבע ומחור הצפון.

כאשר נדון בזה נשב עם החשב ונבדוק את הענין באופן מעשי. הרי יש לו גם קבלות

שכנגד. כאשר נדון על התקציב אולי נקבע הרחבה כוללת, נוסף 500 ק"מ לחברי הכנסת,

יכול להיות. נשאיר את זה כרגע כמות שהוא, נקבע את האיזורים ועל פיהם אחר כך

נבדוק את עצמנו.

יאיר לו י ;

אני לא מצוי בסוגיה, אך אני מבקש להעיר הערה קטנה. חברי הכנסת לא רק באים

לכנסת בתוקף תפקידם אלא אם נוסעים גם החוצה. מפלגות חשובות וגדולות יש להן סניפים

בכל הארץ.

זה ידוע, לכן תיקנו את זה.

יאיר לוי;

אז שהתיקון יהיה שווה נפש לכולם.

בכל זאת זה שונה כאשר אדם גר במטולה. אם הוא נוסע לבאר שבע המרחק שלו גדול

יותר מאשר של חבר שגר בתל-אביב או בירושלים. אותו דבר חיפה ובאר שבע בכל זאת

יותר רחוקים לצורך ביקור באותם הסניפים שרובם במרכז הארץ.

כפי שאמרתי , נבדוק את הסוגיה בדיון על תקציב הכנסת.

תיקון של מילה אחת: בקבוצה אי, בירושלים שיהיה כמו קודם "ירושלים וסביבתה",

מבשרת למשל.

* * *

עכשיו עוד אינפורמציה שלא דורשת החלטה שלנו אבל זה נוהל. היה כאן דיון לגבי

דמי האירוח שחברי הכנסת מקבלים. הרעיון שעלה הוא פשוט: מאחר שחבר הכנסת זכאי

לסכום מסויים לאירוח, המזנון של הכנסת יגיש לו את כל החשבון וחבר הכנסת יוסיף

למטה 'אבקש לחייב את תקציב האירוח שלי בסך 80 שקלי ואת היתרה הוא ישלם למזנון.



היום המצב הוא או שהמלצרנית צריכה לגשת אל חבר הכנסת ולשאול אותו אם זה

אירוה. זה לא מכובד. יותר מכובד שהמזנון יגיש לו את חשבון ההוצאות שלו, יבדוק את

הקבלות, יאשר, ויוסף בכתב בסוף החשבון 'אבקש להייב את חשבון האירוח שלי', זה הכל.

המזנון מגיש את הפירוט הזה עם החתימה לחשב והחשב משלם למזנון את האירוח.

דרך זו יותר נאה, יותר מכובדת. חבר הכנסת לא צריך לכתוב על כל קבלה אם זה

אירוה אם לאו, אלא הוא מאשר שמתוך הסכום הכללי ינכו לו את הסכום - שהוא קבוע -

לאירוח.

אני לא מרגיש נוח עם הכאילו הזה. למה שחבר הכנסת ירגיש לא בנוח עם עצמו שהוא

כתב אירוח באותו חודש בעוד שאינו זוכר אם בכלל ארח באותו חודש. למעשה אין חבר

כנסת שאינו מארח, אם לכוס קפה, קומפוט או עוגה. אני מציע שאת דמי האירוח יוסיפו

לשכר באופן אוטומטי בלי שהוא יצטרך לחתום על החשבון.

היו"ר ח' קורפו ;

על זה בכו. הוא בסך הכל מקבל חשבונית של מה שהוא עשה במשך החודש, אם הוא לא

אכל לא ישלמו. הוא משלם את הסכום פחות 80 שקלים. אני שואל את החשב: האם הוא

יכול לקבל את ה-80 שקל בלי לחתום?

י' למברגר;

כן, אבל עליו לשלם מס ואז הוא יקבל רק 40 שקלים...

אני מציע את הניסוח הבא: "אבקש לחייב את תקציב האירוח שלי".

בסדר גמור.

אדוני החשב, בעונותינו הרבים אנחנו צריכים גם לשהות בבית מלון. כל הנושא של

ההסדר הזה, לפחות אני כחבר ועדת הכספים, יש בו אי נוחות מסויימות. לא מעט פעמים

הוועדות מתכנסות בימי ראשון, אנחנו מגיעים ולא יכולים לשהות בבית מלון בימי ראשון

אם ברצוננו להישאר כבר בירושלים.

ההחלטה אומרת כך: אם חבר כנסת גומר את הישיבה בשעות הצהריים אז תוך המשים

דקות הוא יכול להגיע לתל-אביב. אבל מי שגר יותר רחוק זכאי ללון.

אחרי ששמעתי את התשובה אני מבין גם את השאלה. קודם חשבתי שהישיבה נגמרת

מאוחר בלילה,



לפנינו הצעה לאפשר לחבר הכנסת להשתמש בטלפון של המלון לשימושים פרלמנטריים.

ביקשתי מן החשב לבדוק את הנושא ומתברר ששיחת טלפון במלון עולה פי ארבעה-המישה

מאשר שיחה טלפונית בכנסת או מן הבית על פי החיוב של חברת בזק. זאת אומרת, לשבת

במלון ולעשות עבודה פרלמנטרית זה עוול משווע מבחינת ההוצאה כאשר אפשר לעשות אותה

מבנין הכנסת במחיר מינימלי, או מהבית בטלפון הפטור מתשלום וגם במחיר הבסיסי .

אני חושב שלא צריך לחייב את חבר הכנסת עבור שיחה דחופה למשפחה וכדומה, אני

מציע שאם נוכל להגביל למספר שיחות מינימלי, סביר - נניח עשר פעימות - זה מתקבל על

הדעת, ונוסיף למלון עבור כך, ואל לנו ליצור פרצה של משרד פרלמנטרי במלון.

אני מציע לקבל את הסיכום הזה להתיר עשר פעימות לחבר כנסת ללינה, והגזברות

תמצא את הדרך לתאם אם בתי המלון. אם ירווח ואפשר יהיה להרחיב את זה נוכל לדון

בכך באחת הישיבות הבאות.

עשר פעימות טלפוניות ללינת לילה יצורפו לתשלום לבתי המלון, בתוקף

מה-1 באפריל 1989.

* * *

רבותי , בזה מיצינו את כל הנושאים שהיו בפנינו. תודה רבה. פגרה נעימה.

הישיבה נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 10.40)