הכנסת השתים-עשרה

מושב ראשון



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 25

מישיבת ועדת הכנסת

יום שני. הי בניסן התשמ"ט (10 באפריל 1989) , שעה 10:00

חי קורפו - היו"ר

ר' איתן

צ' ביטון

מי גולדמן

אי גמליאל

מ"ר גפני

שי דורון

שי וי יס

ג י כהן

ר' כהן

יאיר לו י

יצחק לוי

אי לין

נ י מסאליןה

י י צבן

אי רביץ

י י שפרינצק

מזכיר הכנסת שי יעקבסון

סגנית מזכיר הכנסת ש' כרם

סגן מזכיר הכנסת די לב

צ' ענבר

אי קמיר - ע. היועץ המשפטי

א' בן-יוסף

נ' שרם - ע. יו"ר הוועדה

י י חובב

א. דיון והחלטה בערעור הבחירות.

ב. בחירת סגן ליושב-ראש הכנסת.

ג. שונות.



בחירת סגן ליושב-ראש הכנסת

היו"ר חי קורפו ;

בוקר טוב. אני פותח את ישיבת הוועדה.

נפתח בבקשה מטעם סיעת המערך לבחור את חבר-הכנסת נואף מסאלחה כסגן ליושב-ראש

הכנסת במקומה של חברת-הכנסת שושנה ארבלי-אלמוזלינו.

ביקשנו מיושב-ראש הכנסת הודעה לוועדת הכנסת שאמנם חברת-הכנסת שושנה

ארבלי-אלמוזלינו התפטרה מכהונתה כסגנית ליושב-ראש הכנסת, שאם לא כן בבחירתו של

חבר הכנסת מסאלחה היינו מוסיפים עוד סגן ליושב-ראש שהרי כידוע אי אפשר להעביר סגן

מכהונתו עד תום הקדנציה.

ואמנם, קבלנו את אישורו של יושב-ראש הכנסת האומר: מכובדי, בתשובה למכתצבך

מיום כ"ט באדר- בי התשמ"ט - 5.4.89. בא אני להודיעך, כי חה"כ שושנה

איבלי-אלמוזלינו אכן התפטרה בפני הכנסת, בישיבתה היום, מכהונת סגנית יושב-ראש

הכנסת. בכבוד רב, דב שילנסקי."

הצעתה של סיעת המערך היא להמליץ בפני מליאת הכנסת על בחירתו חבר הכנסת נואף

מסאלחה כסגן ליושב-ראש הכנסת. מי בעד ההצעה? מי נגד?

הצבעה

בעד - רוב

נגד - מיעוט

ההצעה נתקבלה

הצעתה של סיעת המערך להמליץ על בחירתו של חה"כ נואף מסאלחה כסגן ליושב-ראש

הכנסת נתקבלה, והודעה על כך תימסר במליאת הכנסת.

ברשות היושב-ראש, אני מבקש לרשום לסדר היום של הוועדה שאני חושב שיושב-ראש

הכנסת לא נתן פירוש נכון בפעם האחרונה לעובדה שכאשר שר משיב על שאילתה בעל פה הוא

לא יכול לקרוא מן הכתובים אלא הוא חייב לאמר את דבריו בעל פה ללא קריאה מן

הכתובים. שמתי לב שגם חבר הכנסת שבח וייס וגם חבר הכנסת צבן הצטרפו לעמדת

היושב-ראש.

אני לא מבקש לקיים דיון בנושא הזה.

היכן אמור שהוא איננו יכול לקרוא תשובתו.

עיינתי בהחלטה של ועדת הכנסת באשר לשאילתה בעל פה,והשוויתי את הנוסח הזה עם

הנוסחים האהרים ונדמה לי כי כל המגמה של שאילתה בעל פה בא ליצור מוסד של דיאלוג

ישיר ושירה בעל פה בין השואל והשר וזה הבסיס לדיאלוג הזה, כפי שמקובל בפרלמנט

הבריטי .



אצלנו שרים קוראים הכל, לפעמים אינם יודעים אפילו מה שנאמר ומרז נשאלו. פניתי

בכתב בנושא זה שניתן פירוש שונה לסוגיה זאת במליאת הכנסת ואני חושב שהפירוש אינו

נכון.

בכל מקרה אני אבקש לעורר את הנושא הזה ששאילתות בעל פה צריכות להיות מושבות

בעל פה.

אני רוצה להצטרף לבקשה שהנושא הזה יידון בוועדה אבל מהיבט אהר, והוא ההיבט של

הגבלת זמן התשובה של השרים שהוא בעיני הופך את כל הענין ללא רציני. מוכרחה להחות

כאן יותר גמישות, וקורה לאחרונה שהשרים פשוט לא משיבים לפחות לחלק מהשאילתות.

יש אמנם שרים שמנצלים את זה ומכינים מראש תשובה, כפי שאמר חה"כ לין, וזה הצד

השלילי של הענין - תשובה של שלושה עמודים שקוראים אווזה מן הכתב - כך שמוכרחים

למצוא פתרון הולם לסוגיה.

היו"ר חי קורפו;

רבותי , בסוגיה זו נעסוק כאשר נדון בתיקוני התקנון.

דיון והחלטה בערעור הבחירות.

כזכור, דחינו את ההכרעה בשבוע שעבר לבקשתו של בא כוח "דגל התורה" עורך-דין שטוב.

ביקשנו להחמיר עם עצמנו כדי שלא תהיינה עילות וטענות שלא נהגנו כשורה. דחינו את

"ועדת הכנסת בישיבתה ביום כי באדר בי התשמ"ט - 2739 - החליטה כי בהתאם לתקנות

לסדרי הדיון בערעורים על תוצאות הבחירות, מוסמכת היא להציע למליאת הכנסת לדחות את

(א) הערעור לא הוגש במועד האמור בסעיף 86(ב) לחוק הבחירות לכנסת,

התשי"ט-1959;

(ב) המערער לא היה זכאי לבחור כאמור בסעיף 86(א) לחוק הבחירות;

(ג) הערעור אינו מציין עובדות שיש בהן, לכאורה, כדי לבסס אחת מן הטענות

המנויות בסעיף 86(א) לחוק הבחירות.

הוועדה מבקשת על כן כי תוגש מטעמכם, אם רצונכם בכך, הצעת החלטה לוועדה

המבוססת על אחד מהנימוקים הנ"ל. הצעה זו תובא להצבעה בוועדה ביום שני הקרוב."

"ועדת הכנסת מציעה לכנסת לדחות את הערעור שהגיש מר דניאל דיין, וזאת בשל כל

1. הערעור, על כל חלקיו, לא הוגש במועד האמור בסעיף 86(ב) לחוק הבחירות לכנסת

(נוסח משולב), התשכ"ט-1969 (להלן חוק הבחירות), ולפיכך מן הדין שיידחה על הסף.



2, בנוסף לאמור לעיל, הרי בערעור - ככל שהוא מתייחס לטעות הריבונית שנפלה

בפרוטוקולים של ועדות הקלפי מס' 575 ימס' 670/2 בתל-אביב, אין ציון עובדות שיש

בהן לכאורה כדי לבסס אהת מן הטענות המנויות בסעיף 86(א) להוק הבהירות. לפיכך, מן

הדין שהערעור לגבי שתי קלפיות אלה יידחה גס מטעם זה."

ברצוני לאמר שהוועדה קבעה כבר בהחלטה שהערעורים עמדו במבהן שנדרש בחוק, כלומר

הוועדה החליטה לא לדחות את הערעור על הסף אלא לשמוע אותו, והיא קבעה על ידי כך

שהערעור הוגש במועד, שהמערער היה בעל זכות בחירה, ושבערעור יש עובדות המצבעות

לכאורה על אחד הנימוקים המנויים בחוק. זה היה נוסה ההחלטה שלנו שכבר הצבענו

עליה.

אנחנו מתבקשים בהצעה שהוגשה לנו על ידי חבר הכנסת רביץ שהערעור הוגש באיהור

על כל חלקיו; והנימוק השני - שהערעור המתייחס לטעות בשתי הקלפיות בהן נרשמו

הקולות לא לזכות המפלגות שזו בהם אלא מפלגות אחרות, שאין בעובדות הללו כדילבסס

אחת מן הטענות המנויות בסעיף 86(א) לחוק הבחירות, ולפיכך מן הדין שהערעור לגבי

שתי קלפיות אלה יידחה גם מטעם זה.

בסיבות המנויות יש גם טעות בתוצאות ההצבעה, לא רק בחלוקת המנדטים. כלומר,

אפילו אם יש שינוי בתוצאה כלשהי מבלי שהיא תשנה לגבי חלוקת המנדטים, אם יש

בעובדות כדי לגלות את הטעות הזאת, גם זו סיבה לקבל את הערעור, לבדוק אותו

ולהחליט.

כך שנראה לי שעל פני הדברים איננו רואה בערעור טעם מספיק. אני רק אבקש

מהיועץ המשפטי להתייחס לנושא, אחר כך נקיים דיון ונחליט.

ר' כהן ;

ברשותך, לפני כן, האם יש אפשרות לקבל את הצעות החוק שהוגשו בנושא, כיוון

ששמעתי שמועות משמועות שונות.

אם ארנה מתייחס להצעות להעביר את הסמכות לבית המשפט העליון - הגיעו שתי הצעות

חוק פרטיות לוועדת החוקה, חוק ומשפט.

הי ו "ר ח' קורפו ;

חבר הכנסת רן כהן, אנחנו עוסקים עכשיו בסוגיה האם לדחות את הערעור על הסף,

ואם כן פירוש הדבר שאין לו המשך ולא חשוב אם או בבית המשפט. לא עוסקים עוזה בהצעה

אם אותנו יחליף בית המשפט, זאת סוגיה אחרת. עכשיו אנחנו עוסקים בבקשה לדחות את

הערעור על הסף, אם נקבל את הבקשה פירושו שהערעור הזה נגנז, נסתיים. אם נתקן הצעת

חוק זה יהיה על מה שיחטאו מפלגות אחרות בכנסת השלוש-עשרה אם הן יחטאו,

יש חשיבות עצומה לכך שהנושא הזה של החקיקה יתקדם.

ג' כהן;

אם אתה דוחה את הערעור הזה החוק כבר לא יחול כבר עליו. אתה מבין?

מ"ר גפני;

הוא יכול לחול רטרואקטיבי.

חבר הכנסת גפני , אני הייתי מעדיף אם לא היית משתתף בישיבה, ואומר לך מדוע:

הישיבה הזאת היא של חברי הוועדה בלבד בלא השתתפות של אחרים.

יש החלטה של הוועדה ושל בית המשפט שמותר לו להשתתף אך לא להצביע.

אי ו החלטה כזאת.

עכשיו יושבת הוועדה, חבר הכנסת רביץ הוא חבר הוועדה מטעם סיעת "סגל התורה",

חבר הכנסת גפני איננו חבר בוועדה. כיוון שאנחנו יושבים בוועדה עצמה הייתי שמח אם

היית מסיק את המסקנה.

היועץ המשפטי צבי ענבר, אבקש התייחסותך לגבי שתי ההנמקות.

למעשה ניתנה חוות דעת משפטית מפורטת בישיבת הוועדה ב-20 במרץ 1989 , שבה נתנה

עוזרתי אורית קמיר חוות דעת מפורטת לגבי הטענות המשפטיות שהועלו על ידי באי כוח

המערערים.

היום הצעת ההחלטה היא אכן מנוסחת בדיוק בצורה שתיתאם את העניינים שלגביהם

אפשר לדחות ערעור על הסף.

שהערעור על כל חלקיו - והמלים "על כל חלקיו"

נובעות מכך שהטענה החילופית מתייחסת רק לחלק מן הערעורים - לא הוגש במועד האמור

בסעיף 86(ב) לחוק הבחירות לכנסת, ולפיכך מן הדין שיידחה על הסף.

סעיף 86(ב) אומר כך: "הערעור יוגש לכנסת תוך ארבעה עשר יום מיום פרסום

תוצאות הבחירות." לגבי הנקודה הזאת אין ספק שמבחינה עובדתית הערעור אכן הוגש

בתקופה זו של ארבעה עשר יום.

אז בשביל מה צריך את ההצבעה היום?

אלה שהטוענים טוענים טענות משפטיות, וטענתם המשפטית היא שאין לראות את

הערעור כערעור שהוגש תוך 14 יום, על כל חלקיו. וכל כך למה? כאן אנחנו מגיעים

בהצעת ההחלטה, בסעיף 2 בדברי ההסבר מופיעה ההנמקה. הטענה הראשונה המופיעה בה

היא: שקיימת היתה חובה לצרף את סיעת "דגל התורה" ואת חבר הכנסת הרב גפני המשיבים

לערעור. ומכיוון - כך אומרת הטענה - שהסיעה וחבר הכנסת גפני לא צורפו, הרי שכתב

הערעור איננו שלם - כך הטענה - ואם איננו שלם כבר עבר המועד ולא ניתן להוסיף

אותם; ואם לא ניתן להוסיף אותם אז בפנינו בעצם אין ערעור.

התשובה על כך היינה בתכלית הקיצור, והכוונה היא לחוות הדעת המשפטית שנתנו בקשר

לכך: לא החוק ולא התקנות אין בהם שום דרישה לצרף משיב כלשהו.



המערער מגיש את ערעורו ואומר מרז הוא טוען, והטענות שלו יכולות להיות או

"שהבחירות בקלפי מסויימת לא התנהלו כחוק, או שבהנהלת הבחירות או במהלכן היה פגם

העלול להשפיע על תוצאות הבחירות, על מספר הקולות או על חלוקת המנדטים, או

שהמנדטים לא חולקו כחוק." זה כל מה שהחוק דורש מהמערער. החוק, גם לא התקנות לסדרי

הדיון - אווזה חקיקת משנה אשר באה ומפרטת את הדברים הטכניים הלא מהותיים מצד אחד,

ומצד שני כדי שיהיה סדר היא נכנסת לדקדוקי פרטים טכניים - החוק וגם התקנות לסדרי

הדין אינן מטילות על המערער חובה כלשהי לציין משיבים. מה שקובעת תקנה 4 לתקנות

הוא; "המשיבים לערעור יהיו...", כלומר התקנות קובעות מי יהיו המשיבים לערעור.

ולכו, חוות הדעת שנתנו אותה בפני הוועדה היתה שאין צורך לציין משיבים,

ומכיוון שאין צורך לציין משיבים אין גם צורך לתקן את כתב הערעור כדי לציין

משיבים, ואם אין צורך לתקן את כתב הערעור הרי שהערעור שכולי עלמא לא פליגי שהוגש

במועד של ארבעה עשר יום.

זה באשר לטענה הראשונה.

כתב הערעור כולו מכוון לקבלת סעד בלתי הוקי, ככתוב

במפורש, ולכן הוא איננו ערעור. ושוב, אם איננו ערעור אז הוא לא הוגש במועד. אין

ספק, אומרים המשיבים, שהסעד שמתבקשת הכנסת לתיתו, ככתוב בכתב הערעור, הו סעד

בלתי חוקי של ביטול התוצאות בשתים עשרה קלפיות בכדי להגיע ישירות לחלוקה מחדש של

המנדטים, ולפיכך יש לדחות את הערעור על כל חלקיו גם מטעם זה.

ואכן, גם כאן, אם היה מתברר שכתב הערעור הוא כתב ערעור בלתי חוקי אז ברור

שאין כתב ערעור אם הוא בלתי חוקי. השאלה היא: חהאם אמנם הוא כתב ערעור בלתי

חוקי, האם יש צורך לציין בו סעד כלשהו, ובהנרוה שיש צורך או אין צורך לציין בו סעד

כלשהו - מה קורה כאשר המערער מציין סעד שהוא בלתי חוקי.

ואכן, המערערים בכתב הערעור שלהם ביקשו לבטל את התוצאות בשתים עשרה קלפםיות

ולחלק מחדש את המנדטים. הם אכן ביקשו. השאלה אם הדברים האלה יש בהם כדי להעלות או

להוריד אם לאו.

- - - אין אפשרות להיענות לפי החוק.

כן, אין אפשרות להיענות. כלומר, מה שהם ביקשו לא ניתן, אז זה לא ערעור.

גם לגבי כך חוות הדעת שלנו הסתמכה על חוק הבחירות ועל התקנות. חוק הבחירות

והתקנות אינם מטילים על המערער חובה לציין סעד כלשהו. לא רק שאינם מטילים על

המערער חובה לציין סעד כלשהו, זה לא עסקו בכלל. הוא מערער אך ורק באחד הנימוקים

שניתנו בחוק. זה הערעור שלו.

החוק מקנה למליאת הכנסת סמכות לעשות או כך, או כך, או כך. החוק קובע מה היא

מוסמת לעשות. היא מוסמכת לבטל את הבחירות באיזור לקפי מסויים ולצוות על עריכתן

שניתך; כלומר, היא בהחלט אינה מוסמכת לבטל את הבהירות באיזור קלפי מסויים ולהגיד

'והקולות שניתנו באותן קלפיות הם קולות פסולים ואנחנו מורידים אותם מהמנין הכללי

של הקולות' - זאת בשום פנים ואופן לא.

האפשרות השניה שיש בידי הכנסת היא להכריז שפלוני לא נבחר כחבר הכנסת ואדם איור

נבחר. מתי יכולה הכנסת להכריז - כאן יש בידי הכנסת שתי אפשרויות: האחת, מיד;

השניה, איורי עריכתן של הבהירות שנית.



מתי, למה מיד ? יכול להיות מיד בכל מיני אפשרויות: או משום שהיה ערעור

כי המנדטים לא חולק כחוק. והיו בפני הוועדה ערעורים כאלה שטענו שוועדת הבחירות

המרכזית לא ישמה את הוראות החוק בדבר חלוקת המנדטים כפי שצריך לפרש את הוראות

החוק, נזכור שמדובר בחלוקה לפי חוק בדר-עופר ויש ויכוח בין מתמטיקאים, לפחות

מתמטיקאי אחד טוען שהחלוקה צריכה להיות אחרת, זה המערער ד"ר קריב שהפעם ויתר על

הטענה הזאת. או, הוכח בפני הכנסת - וזו בהחלט אחת הטענות שלנו - שקולות אשר

נמסרו על ידי הבוחרים לסיעה מסויימת בטעות חולקו וחושבו לטובתה של סיעה אחרת.

וכתוב בסעיף 86(א)(2}: "...פגם העלול להשפיע על מספר הקולות." מהו פגם

המשפיע על מספר הקולות? אם רשמה ועדת קלפי ש-321 ניתנו בפועל לרשימת הליכוד אבל

בטעות נרשמו בעמודה הלא נכונה וניתנו על ידי ועדת הברוירות המרכזית בסופו של דבר

לרשימה אחרת - הרי זה פגם. מהו הפגם? הרישום הלא נכון; הוא משפיע על מספר הקולות?

כן, הוא משפיע על מספר הקולות.

כעת, השפעה זו, יכול שיהיה בה כדי לשנות מיד את חלוקת המנדטים, אבל יכול גם

שלא יהיה בה כדי לשנות את חלוקת המנדטים אלא רק לשנות את מספר הקולות. במקרה אשר

כזה יכולים לקבל את הערעור מבחינה זו שבאמת צריך לתקן את מספםר הקולות. יחד אם

זאת, הכנסת לא תוכל לשנות את החלוקה כי גם תיקון מספר הקולות אינו משנה את מספר

המנדטים, אבל אולי יש לו חשיבות לצרכים אחרים - קרי: לקבוע מה באמת היו התוצאות

הסופיות שלהבחירות - אבל במקרה הזה אין ענין של הכרזה.

הטענה אשר נטענה בהקשר הזה, היא גם מתייחסת לנימוק הערעור השני: שדווקא אותם

321 קולות אין סמכות לתקן, טוענים המערערים. מדוע? טוענים הם בסעיף 3 כי "טעות

חשבונית נתונה לתיקון אך ורק על ידי יושב-ראש ועדת הבחירות לפי סעיף 79, או

לחילופין גם על ידי ועדת הבחירות המרכזית ודין הערעור לכן להידחות על הסף ככל

שמדובר בשתי הקלפיות הנ"ל." כלומר, המערערים אינם טוענים שאין טעות חשבונית, הם

מסכימים שיש טעות חשבונית, הם רק אומרים שזה לא בסמכות הכנסת לתקן טעות כזאת; תהא

אשר תהא טעות, וגם אם אין מחלוקת על כך שנפלה טעות, אם הטעות הזאת לא תוקנה על

ידי י ושב-ראש ועדת הבחירות לפי סעיף 79 - גמרנו.

על כך התשובה היתה בתמציתה - ושוב,התשובה שניתנה היתה ארוכה ומפורטת מהבחינה

המשפטית - שבסופו של דבר כל הליך הערעור לא נועד אלא אחרי שכבר גוף כלשהו מהגופים

העוסקים בבחירות, בין אם זו ועדת קלפי, בין אם זאת ועדת. בחירות מרכזית, בין אם זה

יושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית, מישהו לא הפעיל מאיזו סיבה שלא תהיה את הסמכות

שנתונה לו כדין ושחייב להפעיל או שיכול להפעיל אותת, ויכולות להיות לזה סיבות

שונות ומשונות, בין מפני שלא ניתנה הדעת לכך, הרי לשם מה נתן המחוקק ארבעה-עשר

יום לערעורי בחירות? על מנת לאפשר לכל אזרח במדינת לבדוק את החומר ולראות שמא

נפלה טעות הנכנסת לגדר נימוקי הערעור כפי שהחוק מקנה אותם, והכנסת היא הגוף

המוסמך לתקן כל טעות, סמכותה אינה מוגבלת.

האם יש איזו שהיא פרוצדורה מסויימת כדי לבדוק שהטעות היא אכן טעות.

אנחנו כבר בשלב שבאו בפני הוועדה הראיות שטעות היא טעות.

כעת, אם יורשה לי, עוד הערה אחת. מכיוון שהושמעו טענות שונות לגבי הכנסת

וועדת הכנסת הדנים בערעור, ושהם גם הנושא להצעת החוק שהועברה, אני בפירוש הייתי

מחלק כאן את ההליך לשני שלבים ברורים: השלב הראשון - ההחלטה אם לדחות ערעור על

הסף; שלב שני - החלטה לגבי עצם הטענות.

זה הכרחי , למהות הענין.



צ' ענבר;

בוודאי .

הייתי אומר כי השלב השני הוא שלב שיש בו בהחלט מקום מבחינת כל המבנה של עצם

העברת הערעור לכנסת לשיקול במאזניים האס פגם שהתגלה הוא עד כדי כך חמור שמצדיק

עריכת בחירות מחדש. יש כאן מקום לשיקול דעת שהוא לא רק משפטי טהור אלא גם שיקול

דעת כללי-עני י ני .

לעומת זאת, השלב הראשון, וזה השלב שבו מצויה הוועדה בשלב זה, שלב של בקשה

לדחות ערעור על הסף, זהו לדעתי שלב משפטי טהור. גם אם יש בין חברי והוועדה כאלה

שסבורים שבסופו של דבר אין זה מן הראוי לקיים בחירות מחדש, לפחות בשלב הזה, תהא

אשר תהא דעתם העניינית, מהבחינה המשפטית לדעתי צריכים הם לקבל החלטה שהיא החלטה

מבוססת מבחינה משפטית. ולפי דעתי מהבחינה המשפטית נימוקי המשיבים לעניין דחייה

על הסף אינם עומדים במבחן משפטי, ולדעתי הוועדה מהבחינה המשפטית צריכה לא לסטות

ולא לשנות את ההחלטה הקודמת שעל פיה היא מבררת את הערעור לגופו .

כלומר, אני הייתי מציע לוועדה לדחות את טענות המשיבים ולהמשיך בבירורו של

הערעור.

תודה. חבר הכנסת אוריאל לין, אולי תוכל להשיב לשאלתו של חבר הכנסת רן כהן

ביחס להצעות החוק שהועברו לוועדת החוקה, חוק ומשפט.

אתייחס לזה, ואוסיף שתי הערות.

קודם כל יש שתי הצעות חוק פרטיות, של חה"כ משה גפני וחיים רמון, להעביר את

הדיון והבירור המשפטי להכרעה שיפוטית, מוועדת הכנסת לבית המשפט העליון. על אף

סדר היום העמוס של ועדת החוקה, חוק ומשפט, התחלנו את הדיון היום. יחד עם זאת אני

לא רוצה להשלות את הברי הוועדה שזו הצעת חוק שנוכל לגמור אותה ביום-יומיים.

זה דורש דיון יסודי, הוזמנו גם נציגי משרד המשפטים, יכול להיות שגם יהיה נציג

של בית המשפט העליון. פה מדובר בנושא שמחייב הכרעה בצד העובדתי על ידי בית המשפט

העליון. בדרך כלל בית המשפט העליון עוסק יותר בשאלות משפטיות, כערכאת ערעור או

כבית משפט גבוה לצדק, שאשר מסכת העובדות ניתנת בתצהירים. כאן יש מצב שהדיון

והבירור העובדתי הם יותר מורכבים מאשר בדרך כלל מקובל שנעשה בבית המשפט העליון.

יחד עם זאת, אין ספק שאין ברירה, הנושא חייב להיות נדון בבית המשפט העליון

שזוהי הערכאה המתאימה שגם צריכה לשבת כערכאה סופית בנושא הזה.

הצעות החוק האלה מתחילות להיות נדונות היום בוועדה, אבל אינני חושב שזה יכול

להיעשות בתהליך חקיקה חפוז ולהיגמר בקריאה שניה ושלישית כבר השבוע הזה.

ר' כהן;

תעבדו בפגרה?

אין כוונה לדחות. אני מסביר לך שכבר הכנסנו את זה לסדר היום בקצב מתאים, אבל

לא הייתי רוצה שתיווצר כאן אשליה בוועדה שהנה השבוע גמרנו את הכנת החוק. התיעצתי

ושמעתי דיעות והנושא הוא קצת יותר מורכב מכפי שנראה היה לי בהתחלה.

לגבי מהות ההצעות, האם יש בין ההצעות מי שאומר שהחוק יחול רטרואקטיבית גם על

הכנסת הזאת. זאת הנקודה הכי חשובה.

אי ליו ;

תודה שהזכרת לי, חבר הכנסת כאן . אין שום ספק שהצעת החוק שתתקבל, על כל פנים

זו תהיה הצעתי והצעת שאר חברי הוועדה, תכניס במפורש מרכיב שאומר שנושאים שנדונו

בפני ועדת הנסת ומתייחסים לכנסת השתים-עשרה ועדיין לא הוכרעו גם כן יוכרעו על ידי

בית המשפט. כי אחרת אנחנו עושים דבר שהוא לא שלם.

לגבי הבקשה של דחיית הערעור על הסף. אני לא לגמרי שלם עם כל ההערות שהעיר

היועץ המשפטי של הוועדה באשר לנימוקים למה לדחות את הבקשה הזאת. האמת היא שכאשר

מגישים ערעור הוא צריך לפחות לגלות את כל התשתית השעובדתית על מה בעצם מתבסס

הערעור. זאת אומרת, אין פה מצב של הגשת הודעת ערעור תוך ארבעה-עשר יום. יש פה

מצב שצריך להגיש ערעור, והגשת ערעור משמעות הדבר שהיא חושפת את התשתית העובדתית

של הנושא.

הייתי מצטרף לדעתו הסופי של היועץ המשפטי שלא נוכל לקבל

את הבקשה לדחייה על הסף. קודם כל משום שלא מקובל לשמוע בקשות לדחייה על הסף בשלב

מתקדם בבירור עצמו, והנושא נמצא בפני הוועדה כבר הרבה זמן. בדרך כלל מקובל שבקשה

לדחייה על הסף ניתנת מיד בשלב הראשוני.

נוסף על כך, הנושא שאנחנו נידרש לדון בו, להכריע בו, לקבל את הבקשה הזו או

לא, דורש דיון משפטי די מורכב. זאת אומרת, כדי שוועדת הכנסת תחליט אם להיעתר

לבקשה לדחייה על הסף או לא זה מחייב אותנו לדיון משפטי די מורכב ודי רציני,ך ואני

חושב ששמאחר ויש כוונה שהנושאים בסופו של דבר יוכרעו בפני ערכאה שיפוטית חיצונית

מוטב שניתן לזה להיות מוכרע בפני ערכאה שיפוטית חיצונית.

צ' ענבר;

אני חייב להעיר הערה אחת לגבי עניין העלאת הטענות בשלב מאוחר. אני אינני רואה

בכך כרגע שום פגם ואם היה לי איזה שהוא יסוד לקבל טענה מהטענות האלה, אם היתה

טענה טרומית כלשהי שלדעתי היתה נכונה הייתי תומך בה בכל לב. הסיכום בבית המשפט

העליון היה במפורש שאנחנו פותחים את כל הנושא של טענות טרומיות לבדיקה מחדש, ולכן

הוועדה צריכה להיות פתוחה לשמוע את הבקשה ולדון בה.

אי לין;

לא ידעתי שזה היה הסיכום בבית המשפט העליון. אני מבקש סליחתך.

היו"ר חי קורפו;

אם מקובל בוועדה שאין בעובדות האלו כפי שהציג אותן היועץ המשפטי כדי לשנות את

החלטתה הקודמת של ועדת הכנסת - אז איננו מצביעים, אנו ממשיכים בעבודה.

מקובל. אין צורך בהצבעה.

חברי הוועדה, כדי שיהיה ברור, אני חוזר על ההחלטה: אנחנו מקבלים את ההצעה

כפי שהוצגה על ידי היועץ המשפט שהוועדה אינה משנה את החלטתה הקודמת ואינה מקבלת

את הבקשה לדחות על הסף היום את הערעור. היא ממשיכה בעבודתה ומחליטה שהחומר כולו

בחוק שיוכן על ידי ועדת החוקה יכלול סעיף מעבר שיבטיח את העברת הערעור הזה לידי

בית המשפט העליון, וכן העברת כל החומר שיתגבש, יוצע, יוכן וייאסף בוועדה.

תודה רבה.

....

הישיבה ננעלה בשעה 10.00