ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 15/03/1989

ערעורו של מר דניאל דיין על תוצאות הבחירות לכנסת השתים עשרה

פרוטוקול

 
הכנסת השתים עשרה,

מושב ראשון



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 18

מישיבת ועדת הכנסת

מיום ד', ח' באדר בי 15.3.89 בשעה 9:15
נגחו
חברי הועדה: היו"ר יו. קורפו

ש. וייס

מ. פרוש

יצחק לוי

ג. כהן

ר. איתן

פ. גולדשטיין

י. שפרינצק

א. פורז

א. רביץ

ח. רמון
משקיפים
י. נאמן

מ. גפני

ר. פנחסי

ש. שטרית
מוזמנים
ת. אדרי - מנכ"ל ועדת הבחירות המרכזית

ש. גורבמן - משנה ליוע"מ לממשלה

נ. שוקולר

עו"ד ישורון - ב"כ המערער

ד. דיין - המערער

עו"ד צ. טרלו

עו"ד שטוב

ש. כרם - סגנית מזכיר הכסת
יועץ משפטי לועדה
א. קמיר
מזכירת הוועדה
אתי בן יוסף
נרשם ע"י
חבר המתרגמים
סדר היום
ערעורו של מר דניאל דיין על

תוצאות הבחירות לכנסת השתים עשרה.
היו"ר ח. קורפו
אנחנו פותחים את הישיבה. אבקש את עורך דין

ישורון לפתוח בדברי תשובתו למשיב לא משיב

גפני.
עו"ד ישורון
חברי עורך דין טרלו, בתחילת טיעוניו, ביקש

להוליך אותכס בעקבות ההתפתחות הפרלמנטרית

באנגליה. והוליך אותנו עד למעלה מ-200 שנה אחורה כדי לבוא ולנסות

לשכנע אותכם שהשיטה שבה נהג הפרלמנט הבריטי עדיפה על.
פ. גולדשטין
סלח לי אדוני היושב ראש, אבל זוהי סיבה ללכת,

שאם אדוני לא יקיים הצבעה היום, אז אני אחזור

לועדת חוץ ובטחון שבה אני חבר.
היו"ר ח. קורפו
אני רוצה לומר לך שלדעתי חברי הועדה שלא

נוכחים בישיבה הזו צריכים לפסול את עצמם מלהצביע.
פ. גולדשטין
מקובל עלי אדוני. אני אשמח מאד לפסול את

עצמי.

היו"ר ח. קורפו; זה לא הגיוני לשבת לשמוע ערעור כזה ולא להאזין

לטיעונים הבסיסים הנוגעים לענין.
פ. גולדשטין
אדוני היושב ראש, אני מקבל, ואני מודיע שאני

לא אשתתף בהצבעה בעניין זה.
היו"ר ח. קורפו
אתה זכאי לעיין בפרוטוקול.
פ. גולדשטין
אני מציע רק לא לקיים את הדיון. ואת ההצבעה

היום.
היו"ר ח. קורפו
וביום שני לא תהיה ועדת חוץ ובטחון?
פ. גולדשטין
אני מניח שלא.
היו"ר ח. קורפו
אני מניח שכן.

עו"ד ישותו; כפי שאמרתי, חברי ניסה להוליך אותכם כ-200 שנח

אחורה על מנת לנסות ולשכנע אותכם שהשיטה שבה

נקט הפרלמנט הבריטי עדיפה על השיטה הנוהגת בישראל. ועם כל הכבוד לטעוניו

של חברי, קשה לי להבין מה מקומם בפניכם, מפני שאם זכרוני אינו מטעני,

ב-15 במאי 48' מה שהפרלמנט או השלטון הבריטי עושה, חדל להיות בעל השפעה

במדינת ישראל. ונדמה לי שחוץ מאשר לצורך טיעון אקדמי, שאינני יודע מה

מקומו כאן, אין לטיעון הזה כל שחר. מה גם שלא יעלה על הדעת שלפני

ועדה של כנסת ישראל, שתפקידה לפעול בהתאם לחוק שהכנסת חקקה, יבואו ויטענו

שהיא איננה צריכה לפעול לפי אותו חוק, אלא לקבל לעצמה דוגמא ממה שהפרלמנט



הבריטי עשה, ולבוא ולומר, משום שמה שהוא עשה עדיף על מה שהכנסת עושה, לכן

אנחנו לא נפעל לפי חוק הכנסת. לדעתי זו טענה שלא זו בלבד שהיא בגדר

אבסורד, אלא שהיא גם טענה שהדעת איננה סובלת אותה, ושלא היה מקום בכלל

להעלות אותה בפני ועדת הכנסת.

אנחנו חייבים לדון בעניין שבפנינו בהתאם לחוק מדינת ישראל, חוקי הכנסת.

וחוק הכנסת קבע שערעורים על בחירות לכנסת נשמעים בפני הכנסת, כאשר הכנסת,

מכוח סמכותה, קבעה תקנות לסדר הדין בערעורים אלו, וקבעה שועדה זו היא

הגוף המוסמך לדון בערעורים הללו. הייתי אומר על המצב החוקי הזה, שהועדה

היא הגוף המוסמך. על סמך זאת פנה חבר הכנסת גפני, וסיעת "דגל תורה".

אם שתי הסיעות; הללו מסכימות, קשה לי להאמין שלמערער תהיה איזו שהיא

עמדה בנושא זה.

על סמך העובדה שועדת הכנסת דנה בערעור הזה, הגישו חבר הכנסת גפני וסיעת

דגל תורה עתירת לבית המשפט הגבוה לצדק, בג"צ 118/89, שכתוצאה ממנה

הבירור בועדה זו, שעבר כבר את השלב הטרומי, והיה בשלב של תחילת שמיעת

הראיות, כאשר עד ראשון כבר העיד, כתוצאה מן הבג"צ הזה חל עיכוב בהמשך

הבירור. והועדה המתינה לתוצאות הבירור.

לא יתכן שבדיון שאנחנו מקיימים עכשיו נתעלם מן הבג"צ. ולעניות דעתי, מה

שביקשו חברי כאן לעשות, הן עורך דין טרלו והן עורך דין שטוב, הוא להתעלם

ממה שקרה בבג"צ ואני מבקש בכל לשון של בקשה שאתם לא תתעלמו משום מילה

ומשום פסיק שהיה בבג"צ. ולכן אני פותח בנושא הבג"צ, ומשום שבכתב הטענות

שהוגש על ידי חבר הכנסת גפני לפניכם צורף אך ורק "פסק הדין" במרכאות של

הבג"צ שהרי זה היה פסק בהסכמה. אני מבקש, ואני חושב שאין צורך בפורמליות

מיוחדת לצורך כך שהעתירה בבג"צ, שהיתה נגד הועדה הזו, תהיה חלק מן

הפרוטוקול בועדה הזו. מדועז משום שלא יתכן שלא יביאו בפניכם את העילה

לעתירה לבג"צ. כי העתירה, שבסופו של דבר נדחתה, היא מרכיב הכרחי לצורך

הקביעה שלכם בנושא שעומד בפניכם היום. ואני מתהיל בנושא העתירה. כפי

שאמרתי, הוא דבר חיוני והכרחי.

העתירה הוגשה על ידי סיעת אגודת החרדים "דגל תורה", ועל ידי חבר הכנסת

הרב גפני. והיא היתה כנגד יושב ראש הכנסת, וכנגד ועדה זו, באמצעות יושב

ראש הועדה. כלומר, אתם, הועדה הזו, הופיעה בבג"צ כמשיב. היא היתה גם נגד

העותר, היא היתת גם נגד המערער כאן, ונגד יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית

לכנסת ונגד שר הפנים, ונגד סיעת התחיה, ונגד חבר כנסת לשעבר גרשון שפט.

העתירה הזו נועדה לקבל את הסעדים הבאים, ואני קורא בפניכם: הסעד
הראשון היה
מדוע לא תמנע ועדת הכנסת - דהיינו, אתם - מלהמשיך בדיון

בערעור שהוגש מטעם מר דניאל דיין, בהיותה חסרת סמכות לדון בו. ומדוע לא

יביא יושב ראש הכנסת את הערעור הנ"ל לדיון לפני הכנסת. העתירה הראשונה

והמרכזית בבג"צ היתה, שהערעור צריך להישמע בפני הכנסת. כדי לקצר, העתירה

הזו נדחתה לחלוטין. היא בכלל לא הגיעה לשלב כזה, שאפילו העותרים חשבו שהם

יוכלו להגיע בקשר אליה לאיזה שהיא הסכמה. ברור להם לחלוטין, מעמדת כל

שלושת שופטי הבג"צ, שאין כל סיכוי קל שבקלים שהבג"צ יקבל את העמדה הזו.



עו"ד שטוב; אני מתנגד לפרשנות. לא יתכן שתינתן פרשנות

על מה חשבו שלושה שופטים. לא יעלה על הדעת

שיטענו כאלה דברים.

עו"ד ישורון; אלמלא אתם נקטתם בשיטה הזו, אני לא הייתי מחזיק

אחריכם.
עו"ד טרלו
אנחנו הסתמכנו על נייר כתוב.
עו"ד ישורון
מר טרלו, אתם את הנייר הכתוב פירשתם, והסתמכתם

על דברי שופטים, והכנסתם לתוכו דברים שאינם

כתובים. אני רוצה להביא רק את הכתוב בפני הועדה. ללא הפרשנויות שלכם.

העתירה הזו נדחתה. אם רוצים להסתמך רק על הכתוב, אני במפורש, בהודעה

המוסכמת שקיבלה תוקף של פסק דין, כתוב בשורה האחרונה: לאור האמור בהודעה

החלטנו לבטל את העתירה. אם בוטלה עתירה, כמובן שאין לה יותר כל נפקות

מאיזה סוג שהוא. מה היתה העתירה השניה?

העתירה השניה היתה כעתירה חלופית, כלומר, לחלופין, למה לא יעוכב הדיון

בועדה זו, על מנת שיושב ראש הכנסת יביא את הערעור לדיון בכנסת לצורך מתן

החלטות. מה היו ההחלטות שביקשו שיביאו בפני הכנסת? 1) בטענותיהם המקדמיות

שלהעותרים בדבר חוסר הסמכות הן של הכנסת והן של הועדה, לדון בחלקים

מסוימים של הערעור.

2) לגבי הערעור על כל חלקיו, וזה הדבר החשוב ביותר - להביא בפני הכנסת את

הדיון בטענותיהם המקדמיות של העותרים לאמור, כי דין הערעור להידחות על

הסף משום שהרב משה גפני לא צויין בו כמשיב וכן משום שבגוף הערעור לא

בא זכרם של התוצאות העלולות לנבוע ממנו לגבי העותרים וכל אחד מהם, וכן

משום שמתן הסעד המבוקש בערעור לגבי כל חלק וחלק בו אינו קיים בחוק.
במילים אחרות
מאחר שאתם מכירים את החומר, העתירה החלופית הזו התיחסה

לכל אותם טענות שמועלות בפניכם עכשיו בפעם השניה, שהרי בפעם הראשונה הם

הועלו על ידי הרב גפני בדיון, בטרם הבג"צ, כאשר הרב גפני קרא את חוות

דעתו של עורך דין שטוב, והיום אין טענות אחרות פרט לטענות שהיו כבר בפי

עורך דין שטוב אז, ולמעשה, באו אל הבג"צ ואמרו לבג"צ: אנחנו מבקשים צו על

תנאי ובעקבותיו צו החלטי, שיורה להעביר את הדיון בעניינים הללו לכנסת.

העתירה הזו גם בוטלה, לא קיימת יותר. ואז מה נשאר, זה אותו ההסכם שאליו

הגיעו הצדדים בבג"צ.

מאחר שלא יתכן שאת ההסכם הזה יניחו לנגד עיניכם מבלי שהרקע להסכם הזה

יהיה בפניכם, אני אסתפק ואומר רק כך: ההסכם הזה נכתב על ידי עורך דין

טרלו. לאחר שעתיים וחצי של טיעון -
עו"ד שטוב
אנחנו מתנגדים לסוג הזה של הטיעון. לא יתכן

שיופיעו בפני הועדה דברים שלא בא זכרם בשום

פרוטוקול.



עו"ד ישורון; מר שטוב, אסור להביא בפני הועדה אמת? לא עורך

דיו טרלו כתב את זה?
עו"ד שטוב
אתה לא עד, אתה טוען כעורך דין.

עו"ד ישורוו; לא עורך דין טרלו כתב את זה?

עו"ד שטוב-. אני לא יודע. לא נמסרות עדויות עכשיו.
היו"ר ח. קורפו
עו"ד שטוב, זה לא עדויות.

עו"ד שטוב; זאת עדות.

היו"ר ח. קורפו; זו לא עדות, מכיוון שהרי הוא לא מבקש להוכיח

את זאת.

עו"ד שטוב; הוא רוצה שהועדה תשתכנע שאלו הס הדברים.

היו"ר ח. קורפו; הוא רוצה לומר, נוסחו של ההסכם, איך מצא -
עו"ד ישורון
אתה יודע מי כתב את ההסכם? מי?
היו"ר ח. קורפו
אתה סבור שהעובדות אינן נכונות?

עו"ד שטוב; שני הצדדים ישבו במסדרון והגיעו להסכמה.
היו"ר ח. קורפו
מר שטוב, אני מבקש ממך, תוכל לומר כל מה שאתה

רוצה, אבל בגדר ארבע אמות מידה של האמת.

עו"ד שטוב; בהחלט.

היו"ר רז. קורפו; לא ישבו במסדרון, הרי גם אני הייתי שם. אתה

אינך יכול לספר סיפורים.
עו"ד שטוב
היינו על הגג?

היו"ר ח. קורפו; לא ישבתם ליד שולחנכם. עורך דין טרלו כתב את

ההסכמה, והביא אותה אלינו למסדרון כדי שניקרא אותה.
עו"ד שטוב
עיינתם ואמרתם...
היו"ר ח. קורפו
נכון.

עו"ד שטוב; וחתמתם.
היו"ר ח. קורפו
אז מה, על זה שהוא אמר שטרלו ניסח את זה?
עו"ד שטוב
זה מה שהוא רוצה להסביר לכם, את הרקע, ולשכנע

אותכם שיש הסכמה שכוללת את ביטול העתירות

כביכול.
היו"ר ח. קורפו
מר שטוב, מסלול הבהירות כתוב בפסק הדין.
עו"ד שטוב
לא מה שכתוב, זה ללא הסכמה.
היו"ר ח. קורפו
הערת את הערתך, שמעתי, תמשיך בבקשה מר

ישורוו.
עו"ד ישורוו
לאהר שעורך דין טרלו ניסח את ההודעה המוסכמת

הזו, ואם עורך דין טרלו מודה, יש פה אשמה

גדולה. ניסהו את ההודעה המוסכמת הזו באי כוה הצדדים האהרים, כולל עורכת

הדיו נילי ארד, שיצגה את הועדה הזו. כי הרי הועדה היתה מיוצגת בבג"צ על

ידי ראש מחלקת הבג"צים של פרקליטות המדינה, עו"ד נילי ארד. כל המשיבים

עיינו בהודעה המוסכמת הזו.
ש. וייס
זו היתה עמדת ועדה?
עו"ד ישורון
ודאי, אני אביא אותה בפניכם.
ש. וייס
איך יכולה להיות עמדת ועדה, בלי הסכמת חברי

ועדה?
עו"ד טרלו
זו היתה אחת השאלות המענינות.
נ. ארד
לא היתה בעיה להביא, כי היתה הסכמת ועדה.
היו"ר ח. קורפו
לייצג את הועדה זה לייצג את החלטות הועדה.

הועדה החליטה שיש בעובדות שהועלו בפני הועדה

משום תשובה למתבקש בחוק ועל כן היא מחליטה לקבל את הערעור, לשמוע את

התשובות, זה הכל.

עו"ד ייצגה את הועדה על החלטותיה. הועדה לא צריכה לקבל החלטה להסמיך את

גברת נילי ארד ליצג אותה. היא ייצגה את יושב ראש הכנסת, את הועדה ואת

החלטותיה של הועדה.
עו"ד ישורוו
בקשר לדברי פרופסור וייס, הטענה היתה שהועדה

לא נהגה כחוק. אם זה נכון, נציגת הפרקליטות

בהחלטתה, בהתנהגותה, במעשיה, בכל דבר לא נהגה כחוק. טענו שהרי עצם העובדה

שהיא דנה, זה אינו כחוק. הכנסת צריכה לדון בכך. באה הגברת נילי ארד

שמייצגת את העמדה החוקית של הועדה, ומנמקת מדוע מבחינת החוק, הועדה כן

נוהגת כחוק. את זה היא הביאה בפני הבג"צ הן בכתב, והן בקיצור רב מאד (רק

למספר שאלות של שופטים) את עמדתה מדוע מה שעשתה הועדה הוא כחוק. אחרי כן

אקריא לכם גם את עמדתה.



ש. וייס; זה מה שעשתה עד שלב ההחלטה.
עו"ד ישורוו
עד שלב ההחלטה.
ש. וייס
זה בדיון.
עו"ד ישורון
לא, עד השלב שבו הוגש הבג"צ. כי הרי שמעו

כבר עד אחד.
יו"ר ח. קורפו
עד לבג"צ, כן.
עו"ד ישורון
ואז מה אמרה ההודעה המוסכמת? ורבותי, לעניין

הזה אני מבקש באמת את תשומת לבכם המירבית,

משוס שההודעה המוסכמת הזו, לעניות דעתי חורצת את כל גורל הדיון הזה,

שלדעתי הוא מיותר.

סעיף ראשון של ההודעה המוסכמת (וזה בפניכם במסגרת כתב הטענות שהגיש הרב

גפני). אומר כך-.

1) הואיל וחבר הכנסת הרב גפני רואה עצמו כמי שעלול להפגע מערעורו של מר

דיין, הוא מודיע כי לא יכהן כחבר הועדה בעת שמיעת ערעורו. ובמקומו יכהן

בועדה חבר כנסת הרב רביץ. אולם, חבר כנסת הרב גפני יהיה נוכה ומיוצג על

ידי עורכי דין. כמו כן, הוא יגיש תוך 10 ימים כתב טענות לועדה, ולאחר מכן

ימשך הברור בועדה. אני חוזר על הפסוק האחרון. כמו כן הוא יגיש תוך 10

ימים כתב טענות לועדה ולאחר מכן ימשך הברור בועדה.

מדוע הדגשתי את הדבר הזה?

אני מניח שחברי הועדה ערים לתקנות בדבר סדרי הדיון בערעורים לפני הועדה

הזו.
התקנות, עד תקנה 5 אומרות כך
1) ערעורים שהוגשו לכנסת לא צריכים להיות מוגשים לועדה, אלא שהם

מוגשים לכנסת על תוצאות הבחירות לכנסת, ויועברו על ידי יושב ראש הכנסת

לועדת הכנסת.

סעיף 1 במקרה שלנו בוצע.

2) הצעה לדחיה על הסף. מצאה הועדה אחד משלושה. (1) הערעור לא הוגש

במועד. (2) המערער לא היה זכאי לבחור. (3) הערעור אינו מציין עובדות שיש

בהן לכאורה כדי לבסס את אחת הטענות האמורות בסעיף 86. תציע הועדה לכנסת

לדחות את הערעור. סעיף 2 בא ומדבר על פעולה עצמאית של הועדה. הועדה בוחנת

את הערעור כדי לברר אם אחד משלושת ההנימוקים הללו נתקיים או לא נתקיים.

אם נתקיים אחד בלבד, זה מספיק על מנת שהועדה תציע לכנסת לדחות את הערעור.

ואז בא סעיף 3 שאומר שהועדה לא תציע הצעה לדחות את הערעור אלא אם הזמינו

את המערער ואת המשיבים, ונתנו להם הזדמנות להשמיע את טענותיהם.

מאחר ובסעיף 3 מדובר על משיבים, בא סעיף 4 ומציין מי הם המשיבים. המשיבים

לערעורים הם יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית ושר הפנים. ובערעורים הנוגעים

לבחירתו של חבר כנסת פלוני, גם חבר כנסת זה ובא כוח רשימת המועמדים

הכוללת את שמו.



ואז בא סעיף 5. ואומר כך-. מצאה הועדה שהערעור הוגש במועדו, שהמערער היה

זכאי לבחור, ושהערעור מציין עובדות כאמור בתקנה 2, ימציא יושב ראש הועדה

העתק הערעור למשיבים.

כלומר, עד להליך הזה של המצאת העתק הערעור למשיבים, המשיבים אינם משחקים

בכלל, אלא אם טוענים שאחד משלושת התנאים לא נתקיים. ולכן עומדים להציע

לדחות את הערעור על הסף.

מן התאוריה אעבור למעשה, למה שהיה במקרה שלנו.

אין ולא הועלתה בשום שלב של איזה שהוא דיון - לא בפניכם, לא בפני הבג"צ

ולא בדיון שישנו עכשיו - טענה שאחד משלושת התנאים הללו נתקיים. איש אינו

טוען שהערעור לא הוגש במועד, איש אינו טוען שהמערער לא היה זכאי לבחור,

ואיש איננו טוען שהערעור איננו מציין עובדות כאמור בסעיף 86 לחוק.

מאחר וטענה זו לא הועלתה בכלל, לא היה מקום לקיים דיון בשאלה אם צריך

לדחות את הערעור או לא. השאלה בכלל לא היתה יכולה להתעורר. יתרה מזאת.

בהחלטה הראשונה שלכם שמופיעה בפרוטוקול, אתם קבעתם שמאחר ואף אחד משלושת

התנאים הללו לא נתקיים, יש לדון בערעור. כלומר, אתם באתם ואמרתם: שלב

הטענות המקדמי בכלל לא יכול להתבצע. זו היתה החלטה שלכם. לכן גם הלכו

לבג"צ. משום שכעתירה חלופית, רצו שהבג"צ יתן פתרון או תרופה לכך שיעבירו

לכנסת את נושא הדיון הזה. אבל לדברים האלה לא היה שחר. ואנחנו, למעשה,

בעת שעמדנו בדיון בבג"צ עמדנו בסוף השלב של סעיף 5 של התקנות ועמדנו בשלב

של סעיף 6. מה אומר סעיף 6?

בסעיף 5 אמור שימציא יושב ראש הועדה העתק מן הערעור למשיבים. סעיף 6 אומר

שתוך 10 ימים מקבלת עותק הערעור, רשאי כל אחד מהמשיבים להמציא לועדה את

תשובתו לערעור. עכשיו, כשברור לנו שאנחנו עמדנו בשלב של סעיף 6, ברור

מדוע הסעיף הראשון של ההסכם בבג"צ היה, שהרב גפני בא ואומר אני רואה

את עצמי כמי שנפגע. ולכן אני מבקש כעת ונותנים לי את עשרת הימים כדי

להגיש את כתב הטענות שלי. וזה מה שכתוב בסוף סעיף 1 של החלטת הבג"צ. כמו

כן כתוב - הוא יגיש תוך 10 ימים כתב טענות לועדה, ולאחר מכן ימשך הברור

בועדה.

עכשיו, חברי עורך דין טרלו, וחברי עורך דין שטוב באו וניסו לומר לכם

שבפסק הדין של הבג"צ, בפסק הדין המוסכם, כתוב כביכול שלאחר עשרה ימים

והגשת כתב הטענות על ידי חבר הכנסת גפני, תחליט הועדה בטענות הטרומיות

וב פעם. אמירה כזו לא נאמרה. אי אפשר לעוות את הכתוב עד כדי כך.
ש. וייס
כתוב שם שיהיה המשך הברור, או שיהיה ברור?
עו"ד ישורון
המשך הברור עם ה' הידיעה בועדה. עכשיו רבותי

להמשיך משהו אי אפשר אלא מן הנקודה שבו הוא

הופסק. הברור בועדה הזו הופסק בעיקבות הבג"צ, לאחר עדותה של מנכ'ילית ועדת

הבחירות המרכזית. אנחנו עמדנו אז בשלב שהעדים הבאים היו צריכים להיות

אנשי המשטרה, שהיו צריכים להעיד על החקירות שהם ביצעו בקשר לתלונות

שהוגשו להם ושמתיחסות לקלפיות האלה.

ובכן, אני טוען שהעברית היא פשוטה. והחלטת הבג"צ אומרת דבר חד משמעי

לחלוטין שאי אפשר לעוות או לסלף אותו. היא אומרת, שלאחר שהרב גפני,

שהודיע שהוא רואה את עצמו כמי שנפגע וזו היתה ההודעה הרשמית מטעמו, (אני

אזכיר לכם גם שהודעה רשמית כזו מטעמו היתה דרושה, מפני שהרב גפני ניסה



לרקוד על שתי חתונות בדיון הראשון שהיה בפניכם. כאשר יושב ראש הועדה אמר

לו במפורש, והדברים הרי מצויים בפרוטוקול, אם אתה רואה את עצמך נפגע,

אינך יכול להמשיך ולהשתתף כחבר הועדה. תודיע שאתה נפגע, ואז תופיע כאן

באמצעות עורכי דינך אבל לא תוכל להופיע כחבר הועדה. חבר הכנסת גפני, כאשר

יושב ראש הועדה הציע לו זאת, לא קיבל את ההצעה. ואז בא ואמר- למרות

שאני אינני רואה את עצמי

כנפגע, ואני ממשיך להיות חבר ועדה, אני אקריא לכם את הטענות. והקריא את

הטענות שחוברו על ידי עורכי דינו. והם חלק מן הפרוטוקול כאן. כלומר כולן

הוצגו בפני הועדה).

בבג"צ, כאשר היה ברור שהמצב הזה לא יתכן מבחינתו, בא חבר הכנסת גפני

והודיע - אני מסכים כבר לראות את עצמי כנפגע. והואיל ואני נפגע

אני פועל, ואי אפשר לפרש את הדברים אחרת מכפי שהם כתובים, אני פועל

לפי האמור בתקנה 6. לפי תקנה 6, יש עשרה ימים למשיב להגיש את כתב טענותיו

לועדה ולאחר מכן ימשך הברור.

אבל מאחר וחבר הכנסת גפני בא ואמר, שהחלטת הועדה, שבה היא קבעה שאין כל

מקום להצעה לדחיית הערעור על הסף, משום שלא נתקיימו התנאים האמורים

בתקנות, אף אחת משלושת התנאים הללו לא נתקיים, טענת חבר הכנסת גפני היתה

שהחלטה זו אינה נראית לו. הוא איננו שלם איתה, ואיננו מסכים איתה. לאור

זה בא המשך הסעיף בהסכם שהיה בפני הבג"צ.

וכאן תרשו לי לפרש על מנת שיובן למה קיים המשך הסעיף.

כאשר אתם תגיעו למסקנה בדבר ההמלצה שאתם הולכים להעביר לכנסת, כי הרי

הועדה הזו איננה מחליטה, הועדה הזו ממליצה לפני הכנסת. בשעת הדיון בכנסת

בסוגיה אם לקבל את ההמלצה או לא, כל מי שמסתייג מן ההצעה של הועדה, יוכל

להעלות את הסתיגויותיו בפני הכנסת.

נדמה לי שהפרוצדורה היא אפילו כזו, שיושב ראש הועדה, כאשר הוא מביא את

המלצת הועדה בפני הכנסת, גם מביא בפני הכנסת את ההסתיגויות, ואם חבר כנסת

שעומד מאחורי ההסתיגויות האלו רוצה לנמק אותן, ניתנת לו גם האפשרות לנמק

אותן בפני הכנסת.

ובכן, מאחר שחבר הכנסת גפני כבר הצהיר מראש שלו יש הסתיגויות לגבי ההחלטה

של הועדה אשר אמרה שאין בסיס לדחיית הערעור על הסף, בא חבר הכנסת גפני

ואמר: אני אינני רוצה שהגשת כתב הטענות מצידי יתפרש כאילו אני סוגר לעצמי

את הדלת להעלות את טענות ההסתיגות שלי בשני שלבים נוספים שישנם. א. בטרם

שתחליטו על המלצתכם בפני הכנסת, ו-ב' היה ותחליטו בהמלצתכם בפני הכנסת

לקבל את הערעור, אני גם רוצה שתלהיה לי אפשרות לטעון את הטענות האלה

בפני הכנסת, את ההסתיגויות. ולכן בא הסעיף- "אין באמור לעיל -" (דהיינו

בכך שחבר הכנסת גפני מסכים לשלושה דברים. האמור לעיל הוא שלושה-

(1) שחבר הכנסת גפני רואה את עצמו כנפגע

(2) שחבר הכנסת גפני מסכים להגיש כתב טענות תוך 10 ימים.

(3) שחבר הכנסת גפני מסכים שלאחר הגשת כתב הטענות שלו הבירור בועדה

ימשך).

"משום ויתור על טענת טרומית כל שהיא. בין שנטענה בישיבה הקודמת, ובין שלא

נטענה". ובפרט אין ויתור לגבי המסקנות המשפטיות שיש, לדעת העותרים, לדעת

חבר הכנסת גפני, להסיק מאי ציונו של חבר הכנסת גפני כמשיב בכתב הערעור.

הוא שמר לעצמו את, הייתי אומר, הרזרבציה הזו, כאשר ברור לחלוטין שכשם

שהוא שומר לעצמו את הזכות לחזור ולטעון את הטענות האלה, הצד שכנגד שומר



לעצמו את הזכות לבוא ולומר.- אין לטענות האלה כל שחר. כל צד נשאר בעמדתו

לגבי הנקודה הזו. וזה מה שכתוב בסייפא, ויותר מזה שום דבר.
מ. גפני
הדיון חוזר מחדש?
עו"ד ישורון
לא, לא כתוב שהדיון חוזר, ובוא ואראה לך מדוע.

חבר הכנסת גפני, בוא לא נעוות את הכתוב.

מ. גפני; הרי זה הנושא.
עו"ד ישורוו
אז בא סעיף 2. וסעיף 2 לפסק של הבג"צ הוא

קרדינאלי מבחינה זו. מה בא סעיף 2 ואומר?

באי כוחו של הרב גפני יוכלו לחקור את מי שכבר הופיעו עד היום לפני הועדה.

עכשיו הגה בנפשך. אם הטיעון שלהם נכון, שאתם הייתם צריכים לדון מחדש

ולהחליט מחדש אם יש מקום לטענה טרומית או אין מקום לטענה טרומית, ואם

צריך לדחות את הערעור על הסף, או לא צריך לדחות את הערעור על הסף. איך

ניתן לומר שבאי כוחו של הרב גפני יוכלו לחקור את מי שכבר הופיע?
מ. גפני
אם הועדה תחליט
עו"ד ישורון
אדון גפני, אם הכוונה היתה שאתם רוצים החלטה

חדשה של הועדה, זה היה חייב להיות כתוב פה. היה והועדה תחליט בטענותיו

הטרומיות של חבר הכנסת גפני, כי אין מקום לקבלן, יוכל חבר הכנסת גפני

לחקור את העדים מחדש. אבל פה לא נאמר בתנאי שהיתה החלטה קודמת. פה נאמר

בהמשך ישיר.
היו"ר ח. קורפו
מר ישורון, תרשה לי לשאול אותך, אנחנו איפשרנו

למר גפני להעלות טענות שהושמעו ושלא הושמעו,

וכדי לחזור מבחינתו הוא, מהשלב הראשון. נניח שזה לא מחייב אותנו. אבל

נניח שמר גפני יוכיח שהמערער הזה הוא בן 14 ?
עו"ד ישורון
אם חבר הכנסת גפני היה בא והיה טוען בטענות

הראשוניות...
היו"ר ח. קורפו
לא הראשוניות. הרי בית המשפט איפשר לו להוסיף

טענות. נניח שהוא היה בא עכשיו ואומר שהמערער

הוא בן 14.
עו"ד ישורון
יפה. אם הוא היה בא ואומר שהמערער בן 14.

הייתי אומר שהיתה לכם הזכות...
היו"ר ח. קורפו
לא לומר שההחלטה הקודמת שלנו איננה תקפה

ואנחנו מקבלים החלטה שנתקיימו הסיבות לדחלה

מקדמית ואנחנו נמליץ לפני הכנסת לדחות.
עו"ד ישורון
יפה. אבל, וכאן הרי מה שאמרתי מלכתחילה, אם

הסיבות לדחיה על הסף יכולות להיות רק שלוש;



ועמדה זו איננה רק עמדתי שלי, אני חושב שזו משמעות החוק, שהחוק אומר את

הדברים בלשון מפורשת, ואני גם בא ואומר שההופעה בפני הבג"צ, ובטיעונים

בפני הבג"צ בשמכם, העמדה המשפטית שהוצגה לבג"צ היתה שהועדה רואה אך ורק

בשלושת נימוקים אלה כסיבה לדחיה על הסף.
היו"ר ח. קורפו
אתה אלה היא יכולה לפתוח עכשיו בטיעוניו של

גפני?

עו"ד ישורוו; את אלה, כיום?

היו"ר ח. קורפו; כן.
עו"ד ישורוו
אני חושב שאלה אפשר לפתוח בכל שלב.

היו"ר רו. קורפו; פירוש הדבר שבית המשפט ביקש מאיתנו שאנחנו

נחליט, אחרי שמר גפני ישמיע את טענותיו, לקבל

ההחלטה. האם ההחלטה הקודמת שלנו בעינה עומדת, מכיוון שאין עילה שאנחנו לא

נקיים את הברור, או שיש בטענותיו משום צורך לקבל החלטה אחרת.

עו"ד ישורון; אני אינני סבור כך, לאור עובדה אחת פשוטה; הוא

איננו מעורר טענה כזו. הוא לא העלה טענה כזו

בשום שלב והוא איננו מעלה טענה כזו היום. וכאשר הוא איננו מעלה טענה כזו

כיום, אי אפשר לבוא ולומר שאנחנו צריכים לפתוח את הדיון בטענות שלא

קיימות.

היו"ר ח. קורפו; מר ישורון, ברור לנו שהוא לא העלה את הטענה

הזאת. אני מדבר על הקונסטרוקציה המשפטית.

אני אומר שברגע שבית המשפט אמר שניתנת לו הזכות להיות משיב כמו מהשלב

הראשון, לו הוא היה מעלה את אחת הטענות והועדה היתה משתכנעת שבשל כך

אנחנו צריכים לדחות את הערעור, אנחנו זכאים לעשות את זה. על זה אני

מדבר.

עו"ד ישורון; כבוד היושב ראש, להסכם שהיה בפני הבג"צ יש

שלבים, והשלבים הם לפי הסעיפים שלו. שלב אי-

חבר הכנסת גפני אתה רואה את עצמך כנפגע? שלב בי חבר הכנסת גפני תגיש כתב

טענות תוך 10 ימים. 3. הגשת כתב טענות, ואתה שמרת לעצמך את הזכות לטעון

טענות טרומיות, בין כאלה שטענת, בין כאלה שלא טענת. עכשיו אנחנו עומדים

בפני מצב שאנחנו צריכים להחליט. בין טענותיך היתה טענה שהיא במסגרת שלושת

הטענות הטרומיות, מאחר ואנחנו הסכמנו שאתה יכול להעלות טענות טרומיות

מחדש או רק את הטענה הטרומית שמוכרחים לדון בה. לא טענת בכתב הטענות טענה

טרומית מסוג השלוש האלה - שמורות לך הזכויות לטעון מה שאתה רוצה בשלב

הסופי של הערעור בועדה, ובשלב הסופי, של הדיון בכנסת. אבל לא אם לא תעלת

טענה טרומית כזו בכתב הטענות שלך.

היו"ר ח. קורפו; מקובל. בנקודה הקודמת אמרת שמאחר שסמכותה של

הועדה לדחות ערעור, מקופלת בשלושת התנאים

הללו, והם אינם מתקיימים ולכן היא צריכה להמשיך.
עו"ד ישורוו
לא רק שחם לא מתקיימים, חם גם לא נטענים.

אני אומר שמתוך סעיף 2, כאשר בנוסחו של סעיף 2

לא חיתח חחתייח שאם תתקבל החלטה, יש ללמוד שחחסכם חזח לא דיבר על כך

שיכולח לחיות חחלטח מחדש באותם טענות שכבר חיו בפניכם, ושלגביחם אתם באתם
ואמרתם
מאחר שאף אחת מן חטענות חללו אינח נופלת במסגרת שלושת חנימוקים

חקבועים בחוק, חברור בועדח צריך לחמשך. נשמע את הדברים עד סופם. ומכאן גם

חדרישח וחחסכמח שחיתח, שבאי כוחו של חבר חכנסת חרב גפני יוכלו לחקור את

מי שכבר חופיע עד חיום.

חעובדח שחתיחסו למי שכבר חופיע עד חיום איננח עובדח שיכולים למחוק אותח

ולעבור עליח לסדר חיום. מדוע? מפני שאנחנו נמצאים חיום בועדח כאשר עברנו

שלושח שלבים. אנחנו עברנו את חשלב חראשון שחועדח בדקח ואמרח - חערעור

ממלא אחר חתנאים חכתובים בתקנות, ולכן צריך לדון בו לגופו. בגמר חדיון

לגופו יוחלט מח שיוחלט.

(2) חיתח חודאח מטעם נציג, אני חושב שזח חיח בשם שני חמשיבים, אם לא אז

אני מתנצל ויתקנו. בשם שניחם, יושב ראש ועדת חבחירות חמרכזית. ושר חפנים.

חיתח חודאח בפניכם, שבמח שנוגע לאותן שתי קלפיות, שבחם אנחנו טענו

שבעקבות טעות, חוחלפו חמספרים, ורשימח אחת קיבלה את חקולות של חרשימח

חאחרת, שטענח זו בערעור נכונח. חיתח על כך חודאה, כאשר במסגרת הדיון יש

בפניכם כבר חודאח בעניין חזח. וחנקודח חזו סגורה כבר. חנקודח חזו בפניכם
נמצאת במצב שחמשיבים אומרים
חמערער צודק בנקודח זו, חערעור בנקודח זו

נכון.

עכשיו, אם אתם כבר יודעים שבנקודח אחת חערעור נכון, בעקבות אותח חודאח,

ולאחר מכן אתם חספקתם לשמוע עד ראשון, וחעד חראשון, בשם ועדת חבחירות

חמרכזית, מודיע שחטענות שלנו לגבי אותן שתי קלפיות שבחם יש מעטפות עודפות

נכונות, חמספרים במקום אחד יותר גדולים, במקום אחד יותר קטנים, אבל

חטענות שלנו נכונות, באים ואומרים לכם: נכון, יש בקלפיות חאלח מעטפות

עודפות. מנין לכם מספר הבוחרים שנרשמו כבוחרים שחצביעוז אתם אינכם

יכולים לבוא ולחגיד חיום שיש לפנינו את חעובדות חאלח. אנחנו נתחיל לדון

באפשרות של דחיית חערעור על חסף. מדוע? מפני שאנחנו רוצים מתחת לשטיח

לטאטא את חעובדות חללו. כדי שעם ישראל לא ידע. כדי שישבו בכנסת בעקבות

תוצאות לא נכונות. בעקבות תוצאות מזויפות. זח בלתי אפשרי. אנחנו לא

יכולים לאבד את חדמוקרטיח שלנו ולעשות אותח לחוכא ואטלולח. מח אם חדבר

יוודע לציבור, שידוע כבר שאלח חן חעובדות, ולא רוצים לברר אותן? אם

תבררו אותם ותגידו, זח לא נכון. בדקנו, עשינו חכל, זח לא נכון, יפח. דנו

לגופו של עניין וחחליטו זח לא נכון. אבל מח חם מתבקשים לעשות? שלא על פי

אחד חנימוקים חקבועים בתקנות, ולא טוענים אפילו שחנימוק חזח ישנו, באים

ואומרים לכם רבותי, בואו נדחח את חערעור בשלב חדיון המקדמי, לא נשמע

אותו, את חעובדות שאנחנו יודעים נסתיר. ועל ידי כך, חכל יחזור על מקומו

בשלום. את נפשנו חצלנו. אנחנו יושבים בכנסת ולא מעניין אם נבחרנו כדין או

לא נבחרנו כדין. זח לא מעניין לא את חציבור, ולא את הכנסת עצמח.

אני טוען שזח נימוק שלא רק שחרא בלתי מוסרי באופן חחמור ביותר, אלא שחוא

נימוק שנציג ציבור שמכבד את עצמו, איננו יכול בכלל לשמוע אותו.
היו"ר ח. קורפו
נניח שלא חיו חטענות לגבי שתי חקלפיות לעניין

חזיופים. וחיו טענות לגבי טעויות רישום בשתי

חקלפיות.
עו"ד ישורון
מה פירוש? אני לא מביך.

היו"ר ח. קורפו; המספרים שנרשמו מסיעה אחת לסיעה אחרת. מה

יכולה הכנסת לעשות!

עו"ד ישורוו; אתה מדבר על אותן שתי קלפיות?
היו"ר ח. קורפו
כן היה בפנינו לית מאן דה-פליג שבשתי הקלפיות

האלו שלוש מאות עשרים ואחת קולות נרשמו בטעות

כאן במקום להרשם שם. אין טענות לגבי קלפיות אחרות על זיופים אחרים. מה

ביכולתה של הכנסת לעשות!
עו"ד ישורון
להודיע שהתוצאות, כפי שפורסמו על ידי ועדת

הבחירות המרכזית, אינן נכונות מבחינת המספרים.

והתוצאות הנכונות, בעקבות הערעור, הן כאלה וכאלה.
היו"ר ח. קורפו
מנין לכנסת הסמכות כזאת?
עו"ד ישורון
זה ברור לחלוטין.
היו"ר ח. קורפו
יש לה סמכות לומר שפלוני חבר כנסת ואחר לא.

אתה מציע לחזור על הבחירות?
יש לנו שתי אפשרויות
או לחזור על הבחירות, בגלל הטעות ברישום, או

להחליט שפלוני חבר כנסת ואלמוני איננו חבר כנסת. נניח שהקולות הללו אינם

משנים את המודד כדי להצדיק הוצאתו של אחד והכנסתו של אחר. זרקו טעות של

1500 ולמעשה יש טעות של 300 בלבד. מה הכנסת יכולה לעשות?

מבחינת החוק אין לה כלים.
עו"ד ישורון
ואני אומר שמה שכתוב בסעיף 86 ג', שאחרי דיון

בערעור רשאית הכנסת (א) לבטל, (ב) להכריז כי שני הדברים הללו הם שני

דברים שנאמרו בחוק אבל שהם לא כל מה שהכנסת רשאית לעשות. והסיבה היא

פשוטה. ישנו עיקרון משפטי, נורמה, שאין חולק עליה, שכל גוף שהוא ערכאה

לערעור, שהוא גוף בודק, כאינסטנציה מעל לאינסטנציה קודמת, יש לו את כל

הסמכויות של האניסטנציה הקודמת. לא נשלל ממנו מאומה.
א. פורל
אבל יש פה חוק מיוחד שמקביל. חוק הכלליות כוחו
יפה בדברים אחרים בצ
ורה מיוחדת.
עו"ד ישורון
יפה. אשאל אותך שאלה פשוטה. אם באותן שתי

הקלפיות, השינוי בקולות היה כזה שהוא משנה את

מי צריך היה לבחור אז אתה נמצא במסגרת סעיף ג'2 שלפיו אתה אומר אני

מכריז מיד.
א. פורל
ללא כל צורך בבחירות נוספות.



עו"ד ישורון; עכשיו, אם זה איננו גורם לשינוי, לדעתי הדבר
שאתם עושים הוא שאתם אומרים
התוצאות לא

נכונות, התוצאות הן כאלה וכאלה אבל זה לא משנה שום דבר.

היו"ר ח. קורפו; ומשנים את התוצאות!
עו"ד ישורון
משנים את התוצאות, אבל הן לא משנות לגבי -

היו"ר ח. קורפו; אתה מדבר על התוצאות, על המספרים? אותם

משנים?

עו"ד ישורון; בודאי, מפני שהרי לא יעלה על הדעת שבפני הכנסת

תהיה הודאה שיש טעות בתוצאות. שהתוצאות, כפי

שפורסמו, אינן נכונות. ובכל זאת, יבואו ויגידו רגע, אסור לנו לעשות שום

דבר. מה משמעותה של ההודעה שניתנה מפי עורך דין גוברמן בפניכם, שזה נכון?

מה המשמעות ההודאה שהוא נתן בפניכם, (ההודאה ב-א'). שיושב ראש ועדת

הבחירות המרכזית, השופט העליון, הופיע בפניכם ואמר בפניכם (זה הרי הוא,

הוא מדבר בשמו). טעיתי, זה לא נכון מה שכתוב שם. אז אתם תבואו ותגידו,

לא, אסור לנו כעת לתקן את זה, אסור לנו להודיע שהתוצאה לא נכונה? יעלה

על הדעת אבסורד יותר גדול מזה?
א. פורל
לא חסרים אבסורדים בחקיקה.

היו"ר ח. קורפו; אברהם, אני שאלתי שאלה בשביל לחדד את העניין

שנדע למעשה מה עומד בפנינו.

עו"ד ישורון; יש אבסורדים בחקיקה. אבל לענין החוק המיוחד

אני רוצה לתת לך תשובה מיוחדת. מפני שאותו

עניין, אם בסעיף החוק זה כתוב או איננו כתוב, כבר היה בפני בית המשפט

העליון. ואני רוצה להקריא לך ממה שבית המשפט העליון אמר בסוגיה זו.

ש. וייס; למה זה אבסורד? הלא פעם אתה מגיש עתירה לבג"צ,

והבג"צ מגיע למסקנה. או שאתה צודק, הוא כבר לא יכול להגיש, אז תשאר צודק

למרות שבית המשפט לא יקבע שאתה צודק.

עו"ד ישורון; אבל אני רוצה לתת לך תשובה: 1. אני מפנה את

תשומת לבך לנורמה לסעיף 18 של חוק הפרשנות,

כאשר סעיף 18 אומר; הסמכות לדון בהשמעת הערה או השגה אחרת על החלטה של

רשות, משמעה גם הסמכה לאשר את ההחלטה בשינויים, או בלא שינויים. לבטלה,

להחליט החלטה אחרת במקומה, או להחזיר את העניין עם הוראות לרשות שהחליטה.

למה חוק הפרשנות מצא לנכון להגיד את זה? משום שהוא אמר, אם בחוק בחוקים

שונים לא פורש, אנחנו מודיעים שסמכויות כאלה קיימות. 2. אבל אני רוצה

להפנות תשומת לבך למה שאמר השופט זוסמן, שלמיטב ידיעתי איש לא יחלוק על

הסמכות שלו, והוא אמר את זה בבג"צ 86/58 שפורסם בפסקי דין כרך יב'...
היו"ר ח. קורפו
זה לא קשור לסעיף 86.

עו"ד ישורון; בעמוד 1663, ואני אקרא לכם קטע קטן. שמות

הצדדים היו בוגנים נגד ראש המטה הכללי בצה"ל.

בשבתן בערעור, חייב בית המשפט לערעורים ליתן את אותו פסק דין אשר צריך

היה להינתן בדרגה הראשונה. פעמים נקבע דבר בחוק עצמו, כמו בסעיף זה

לפקודת שיפוט בתי משפט השלום, עליו הסתמכנו בערעור אחר. פעמים, בתקנות

סדרי דין, כגון תקנה 350 לתקנות הפרוצדורה, ואף בלי הוראה מפורשת בחיקוק,

מוטלת חובה על בית משפט לערעורים בהיותו דרגת ערעור, לעשות כן. אז עכשיו,

אם זו הנורמה, שהמוסד הבודק, המוסד שבפניו מערערים, צריך למעשה לתקן או

לעשות את מה שהמוסד שמתחתיו עיוות, ממילא יש לו הסמכות לבוא ולהגיד,

(וכאן אני נוגע לענייננו). התוצאות שאתה הכרזת עליהן מוטעות. זה לא

מיליון ארבע מאות שמונים ושבע, זה מיליון חמש מאות ששים ושלוש. נכון שזה

לא משפיע. אבל זו התוצאה הנכונה. למה? בגלל חשיבותה של האמת. ולא צריך

להגיד יותר מזה. האמת חייבת להיאמר, זה הכל. אז כולם ידעו, שהמספרים לא

נכונים, ותגידו ולנו, אסור להודיע כאן, לנו אסור לתקן את זה. מה זה משנה

מי ישב בכנסת ומי לא ישב בכנסת. משנה שידעו מה היתה התוצאה הנכונה.
א. רביץ
אני רוצה לשים דברים על דיוקם. אנחנו יודעים

שכאן היתה אי התאמה. אבל אף אחד מאיתנו עדיין לא יודע מהי האמת. כי האמת

יכולה להיות לפי מספר המעטפות, ולא מספר הקוים. (אני מדבר על הקלפיות

שהוא פה העלה עד כה).

היו"ר ח. קורפו; אני מדבר על מקרה אחר, ושאלתו התיחסה לא למקרה

הזה, של ספקות, אלא של ודאות מוחלטת.

א. רביץ; לאף אחד מאיתנו אין ידיעה וודאית.
היו"ר ח. קורפו
על זה אנחנו לא מדברים.

א. רביץ; אנחנו יודעים שיש אי התאמה בין קוים למעטפות,

זה הכל.
היו"ר ח. קורפו
מר רביץ, אתה לא שומע את הזולת, רק את עצמך

אתה שומע.

א. רביץ; אנחנו מדברים על שתי הקלפיות, אשר בהן נקבע

בוודאות מוחלטת, ללא צל של ספק, שהרישום איננו

נכון, לא שאיננו תואם. הרישום איננו נכון, מכיוון שהוא לא נרשם ברובריקה

הנכונה, אלא ברובריקה המוטעית. על זה שאלתי אותו.

עו"ד ישורון; ובכן, אני מנסה לחזור לשביל שהיינו בו. אני

הייתי בשלב שבו אני אומר, שלמעשה מבקשים

מאיתכם להזקק מחדש לטענות טרומיות, שאינן בגדר הטענות שקבועות בתקנות,

כאשר אתם כבר נמצאים בשלב שהחילותם בברור, וכאשר אתם כבר יודעים עובדות

מסוימות. ולמעשה, הבקשה להזקק לטענות הטרומיות, אי אפשר לתאר אותה אחרת,
מאשר לבוא אליכם ולהגיד לכם
רבותי, אנחנו מבקשים מאיתכם עצימת עיניים



אנחנו מבקשים מאיתכם שמח שאתם כבר יודעים לא ונדעו. מדוע? מפני שאם תמשיכו

לדון בעניין הזח, אנרונו חס וחלילח נחיח במצב שיחיח ברור לכל שחרי בלתי

אפשרי לבוא ולחגיד שערעור כזח צריך לדחותו על חסף. אז לכן באים ואומרים

לכם, רבותי, לא חשוב מח ששמעתם עד עכשיו. תשכחו ממח ששמעתם עד עכשיו.

אני טוען שזו טענח שלא יכולח לחיטען, משום שגם לגבי טענות טרומיות נכון

שיש שלב מסוים שיכולים לחעלות אותן, ונכון שיש טענות שחן בגדר טענות

טרומיות, אבל שיכולים לחעלות אותן בכל שלב שחוא, גם אם חם לא במסגרת

טענות טרומיות, לדוגמא בנושא סמכות, אתח יכול לעורר את זח אפילו בשלב

חערעור, אם יתברר שחגוף שדן בעניין, לא חיח מוסמך לדון בו.

במקרח שלנו אין טענות מחסוג חזח. במקרח שלנו באים אליכם ואומרים כך: נכון

שאנחנו לא נופלים במסגרת שלוש חקטגוריות שקבועות בחוק. אבל אנחנו באים

וטוענים בפניכם, שחרשימח חזו איננח רשימח סגורח. שמותר לנו לחעלות גם

טענות נוספות, ואנחנו מעלים טענות נוספות; על סמך חטענות חנוספות, בשלב

זח שאתם כבר חתחלתם את חברור, אנחנו מבקשים. אני אומר שחדבר חזח לא יתכן.

אבל בעיקר אני רוצח לחזדקק לאותן שלוש טענות עיקריות שבאים ומעוררים

בפניכם, ושאומרים שחם טענות כח פגומות, שחן מצדיקות את זח שתחזרו אחורח.

חטענח חראשונח חיא שחרב גפני לא צוין כמשיב. נתקפחו זכויותיו.

ראשית, רבותי, חמצב חזח לא קיים יותר חיום. מדוע? מפני שחרב גפני חגיש

כבר כתב טענות. חרב גפני מיוצג ע'יי עורכי דין, וכל מח שחרב גפני יכול חיח

לחעלות על חדעת לטעון כבר נטען. כלומר, מבחינת קיפוח זכויותיו, אין שום

קיפוח. אני רוצח לומר לכם יותר מזח. חשאלח אם חרב גפני חיח צריך לחיות

משיב או לא חיח צריך לחיות משיב, חתשובח לכך, למח שאני אייחס אותח לעצמי?

עורכת חדין נילי ארד יצגח את חעמדח חמשפטית של חועדח בפני חבג"צ. ואני

חושב שאין טוב מאשר לחביא בפניכם את מח שחיא טענח. חיא טענח את חטענות
חבאות
(זח נמצא בעמוד 10 ועמוד 11 של תשובת חועדח לבג"צ). ראשית, חיא

אומרת, חערעור אינו נוגע על פניו לבחירתו של חבר כנסת פלוני. כלומר, אותח

טענח שאנחנו טוענים, שאתח אינך יכול לדעת בעיקבות סגירת חקלפיות חללו, מי

מחברי חכנסת עלול לחפגע או עלול לחפגע.

2. אומרת חפרקליטח ארד שיושב ראש חועדח עצמו נקט עמדח זו כאשר חוא אמר

. וכאן אני מצטט מח שחיא אומרת: "במקרח שלפנינו מדובר על אפשרות שחכנסת

תחליט על ביטולן של חבחירות באזורי קלפי מסוימים ועל עריכתן שנית באותם

אזורים. חחלטח זו אינח מבחינת קביעח שפלוני לא נבחר לחבר חכנסת, שכן אין

לצפות את תוצאות חבחירות חחוזרות שיערכו. ולכן ספק אם אף חיא כשלעצמח

מעניקח לו זכות למעמד של משיב בכלל. קל וחומר שבשלב חראיות לכאורח

וחטענות חמוקדמות, אי אפשר חיח כלל לצפות על פני חערעור מי חן חסיעות

שעקב קבלת קולות בלתי כשרים בבחירות חראשונות, עלולות לחפגע במרכאות

במספר נציגיחן בכנסת בבחירות חחוזרות אם יחיו".

עובדות אלח מתבחרות עתח במחלך בירור חראיות, ובחתיחס לאלח, אמר יושב ראש

ועדת חכנסת לעותר, ופח חיא ציטטח את דבריך בפני חבג"צ, כי ברגע זח עוד לא

קבענו מי חן חסיעות חמעונינות. פרוטוקול מספר 4 מיום 5.2.89 עמוד 10.
ועוד הוסיף ואמר
לאחר שמיעת ועדת חבחירות חמרכזית, דחיינו, לאחר העדה

חזו, יחיח צורך להודיע לסיעות או לחברי הכנסת שעלולים להפגע, שהם יצופו

את עצמם כמשיבים לעניין הזה. סעיף 8ה' לעתירה. זה היה הטיעון של הגברת

ארד בפני הבג"צ. ואחרי כך חיא הוסיפה ואמרה עוד. והיא עשתה את זה על דרך

של "אם". היא אומרת, אם בכלל ימצא פגם כלשהו באי צירופו של חבר כנסת גפני



כמשיב, הרי שעדיין פתוחה הדרך לתיקון הדברים. כך שחבר כנסת גפני יבקש

מיוזמתו להיות משיב לאותו ערעור בראותו עצמו כנפגע, וכמי שעלול להפגע

מהחלטת הכנסת בעניין זה. הטענה הזו של הגברת ארד לא קיימת היום יותר.

מדוע? מפני שחבר הכנסת גפני הכריז על עצמו כמי שעלול להיות נפגע בפני

הבג"צ. ואת כתב הטענות הוא כבר הגיש. כלומר, אין עד היום בכלל אפשרות

שחבר הכנסת גפני יטען שמתקפחות זכויותיו, מפני שהוא איננו מגן על עצמו

כמי שעלול להיות נפגע או כמשיב. פתוחה בפניו היום הדרך לטעון ולהגן

ולחקור עדים ולעשות כל מה שהוא רוצה.

ולבסוף. וזו הטענה שאני סבור שהיא החזקה ביותר מן הבחינה המשפטית, והיא

נמצאת בסוף הטיעון שלה לנקודה זו. ועל כך היא אומרת את הדברים הבאים:

על כל אלה נבקש להוסיף כי סעיף 86 לחוק אינו קובע כלל ועיקר מי הם

המשיבים לערעור. או את החובה לציין בכתב הערעור את המשיבים לו. גם בתקנות

אין בנמצא חיוב שבילתו אין וינקוב בשמו של המשיב לערעור. ומלבד ציון

העובדה בתקנה 4 מי הם אלה שיהיו המשיבים לערעור.

הטיעון הזה, שמבטא את העמדה המשפטית של ועדה זו (כך אתם טענתם מבחינת

העמדה המשפטית שלכם) בפני הבג"צ, זהה לחלוטין לטיעון שאנחנו טוענים.

אנחנו אומרים שאין בתקנות חובה לקבוע מי המשיב, אי אפשר ליחס לנו

פגם שלא קיים על פי התקנות, ואי אפשר לבוא היום ולהתפס ולהגיד לנו שאנחנו

עיוותנו, ושאנחנו ניסינו להסתיר, כאשר אנחנו פעלנו בדיוק לפי התקנות.

אני רוצה כאן בהערת אגב רק להגיד לכם. אומר לי לקוחי, מר דיין, שכאשר

הוא הגיש את הערעור, הביאו אותו בפני מזכיר הכנסת. כי הרי את הערעור צריך

להגיש לכנסת. למי בכנסת יגישו אותו? הגישו אותו למזכיר הכנסת. ואומר

לי מר דיין, ששמו את הערעור לפני מזכיר הכנסת על השולחן ואמרו לו ראה,

הנה הערעור, האם הוא ערוך כהלכה? לא מבחינת התוכן שלו, אלא מבחינת הצורה,

מבחינת כל מה שהוא אומר. ומזכיר הכנסת אמר כן. כך הערעור צריך להיות, אני

מקבל אותו. עכשיו יכולים לבוא אלינו ולהגיד לנו שאנחנו פגענו במשהו

בעניין הזה?

עו"ד שטוב; אתה מדבר על הליכים שנעשו. לא שיש לזה נפקות

אם לאו, אבל אי אפשר להביא עדות שמיעה בשמו של

מזכיר הכנסת, שמכשיר את הנוסח הזה של הערעור.
היו"ר ח. קורפו
מזכיר הכנסת גם לא יכול להשיב או ולפסול.

עו"ד ישורון; לדעתי, לאור ניסוח התקנות, העמדה שבוטאה על

ידי הפרקליטה שהופיעה מטעמכם היא העמדה

שאנחנו מבטאים, ושלדעתנו היא העמדה החוקית הנכונה. ושהתתפסות לעניין שהרב

גפני לא צוין כמשיב, לדעתי היא התפסות מלאכותית, על מנת לנסות ולמצוא

איזה שהיא דרך כדי לחסום את ברור הערעור.

אני מבקש מכם בעניין זה שלא להזקק לטיעון הזה מחמת שלושה נימוקים. ראשית,

הנימוק הזה איננו אחד משלושת הנימוקים שרשאים להעלות אותם כטענה טרומית

על פי התקנות. (2) הנימוק הזה, לגופו של עניין, אינו נכון מבחינה משפטית,

כאשר גם העמדה המשפטית שלכם היא, כפי שאנחנו טוענים, שאין צורך בערעורים

מסוג זה לציין משיב, אלא במקרה אחד ויחיד, והוא כשהערעור מכוון אישית

כלפי חבר כנסת מסוים. ו-(3) שהנימוק הזה, אפילו אם הוא נימוק שיש מקום

לשמוע אותו, הרי היום עבר זמנו, בטל קורבנו. מדוע? משום שבנתיים, הן



בעקבות הצעות של יושב ראש הועדה, והן בעקבות מה שקרה בבג"צ, הפגם הזה

נירפא לחלוטין. הוא לא קיים יותר, מפני שחבר הכנסת גפני מופיע, בין שיכנה

את עצמו כצד שעלול להפגע, בין שיכנה את עצמו כמשיב, הוא מופיע בפניכם על

מנת לנצל את כל הזכויות וההגנות שיכולות להיות למשיב. ושום עוות ושום

עיוות דין לא יכול להגרם יותר בנושא זה.

הטענה השניה שמועלית בפניכם, שאיננה במסגרת שלוש הנקודות, היא הטענה

שהערעור מתייחס לנושא שבו אין לכם בכלל סמכות להחליט. זה נושא אותן שתי

קלפיות שבהם הקולות, נרשמו כאילו הם של רשימה אחת, במקום שהם יהיו

של רשימה אחרת. ושבנושא הטעויות הללו, הסמכות היחידה שישנה היא אך ורק של

יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית. לטיעון הזה תשובתי היא זו: האשית, הטיעון

לגופו של ענין אינו נכון. מדוע? משום שבסעיף ?84 לחוק הבחירות נאמר
במפורש
שמשנסתיימה ספירת הקולות, בתוך המועד קבוע, תפרסם הועדה המרכזית

ברשומות את תוצאות הבחירות. ואז מצוין מה הם ארבעת הדברים שצריכים להיות
מפורסמים בהודעה
מספר הקולות הכשרים שנמסרו לכל רשימה, מספר הקולות

הפסולים, מספר המנדטים שבהם זכתה כל אחת, ואת שמות האנשים שנבחרו.

על פי סעיף 1, אם ההודעה צריכה לפרסם את מספר הקולות הכשרים שנמסרו לכל

אחת מן הרשימות, ברור שההודעה (כפי שאנחנו טוענים בערעור), שפורסמה, לא

היתה הודעה שפירסמה את המספר הנכון של הקולות הכשרים. מדוע? בגלל אותו

שיבוש. בא סעיף 84ב' ואומר בכפוף להוראות סעיף 86 תהיה ההודעה לפי סעיף

זה ראיה חותכת. דהיינו, 86 גובר. רק בכפוף לו, זו ראיה חותכת. מה הוא

סעיף 86? סעיף 86 זה סעיף הערעור. כלומר, גם אם זה עבר את מסננת הערעור,

ההודעה הזו תהיה כנכונה. אם במסננת הערעור יקבעו שהתוצאות לא נכונות,

התוצאות לא נכונות. באים ואומרים לכם לא, משום שנקבע בסעיף 79, שיושב

ראש הועדה המרכזית רשאי לתקן טעות חשבונית בפרוטוקול, ואתם יותר לא

יכולים לתקן את התוצאות. איפה נשמע אבסורד יותר גדול מן הדבר הזה?

לכן מבחינה חוקית, ראשית זה לא נכון. שנית, מבחינת הסמכות התינהרנטלת שיש

לכם כגוף לערעורים, כבר הקראתי לכם שיש לכם את הסמכות לתקן כל דבר שלא

הגופים, הגוף שאותו אתם בודקים במסגרת הערעור. ושלישית, אני לא חושב

שטענה כזו יכולה בכלל להיות מועלית בפניכם, כאשר יושב ראש ועדת הבחירות

המרכזית קם לפניכם ואמר, נכון, בנקודה הזו הערעור צודק. נכון שהתוצאות

לא נכונות. טעיתי בעניין.

אם העובדות נכונות, זאת אומרת שהטענה שלנו, שחל שיבוש במספרים צריך

להיות ההיפך, לגביה הוא אומר, זה נכון. אז מה אתה רוצה? אתה רוצה לשים

חותמת שההפך הוא האמת?
מ. גפני
לא שההפך. השאלה אם לש סמכות או אין סמכות.

זה הויכוח. מישהו טען על העובדות?
עו"ד ישורון
יפה. במה שנוגע לנושא הסמכות אני כבר אומר.

אם אתה מדבר על צורה של הליך משפטי, העקרון

הגובר על הכל, הוא שבהליך משפטי הסכמת הצדדים חזקה יותר מכל דבר אחר.

ונניח שמופיעים בפני בית משפט שאין לו סמכות. והצדדים מסכימים שתהיה לו

סמכות, מכוח הסכמתם יש לו סמכות.
מ. גפני
אנחנו לא מסכימים מה זה הצדדים מסכימים?
עו"ד ישורון
ברגע שיושב ראש ועדת הבחירות המרכזית הוא

המשיב, והטענה היא שהוא פירסם תוצאה לא נכונה,

מפני שהנה במקום זה וזה יש טעות - ואני אינני בא ואומר לא זדון ולא שום

דבר. אני אינני יכול לדעת מה ששם היה, אני רק יכול לדעת ששם יש טעות - בא

הוא ואומר, אני מודה, זו טעות, זה לא נכון, בזה גברנו על הכל. משום שהוא

נתן הודאה בעניין הזה.

הטענת השלישית שמעלים בקשר לנושא טענת טרומית, היא הטענה שהסעד שנתבקש

הוא סעד שאיננו קבוע בחוק, ומאחר וביקשו מאיתכם סעד שאיננו קבוע בחוק,

הערעור פסול מיסודו.

אני רוצה לפתוח בקשר לדבר הזה ולומר, שהטענה שכאילו בכל מקרה, הכנסת,

בקבלה ערעור, אם היא מבטלת את הבחירות באזור קלפי מסוים חייבת לצוות על

עריכה מחודשת של בחירות באותו אזור, לא נראה לי שזו טענה שצריך לקבל

אותה ללא ניד עפעף וללא בדיקה. אני חושב שהטענה הזו קצת מרחיקת לכת.

מדוע? מפני שעל פי סעיף 86ג' נקבע שאפשרות אחת היא שהכנסת מבטלת את

הבחירות באזור קלפי מסוים, ומצווה על עריכתם שנית.

הכנסת רשאית להכריז מיד או אחרי עריכתן של הבחירות שנית, שפלוני לא נבחר

לחבר הכנסת וכי אדם אחר נבחר. אם מבטלים בחירות באזור קלפי מסוים, ומצוים

על עריכת בחירות באותו אזור מחדש, מי ממונה על עריכת הבחירות באותו אזור

מחדש? לדעתי, הדעת נותנת שועדת הבחירות היא שממונה על זה. הבחירות

בקלפיות שנפסלו, לא מתנהלות תחת פיקוחה של הכנסת, אלא תחת פיקוחה והנהלתה

של ועדת הבחירות המרכזית. ואם הן מתנהלות תחת פיקוחה והנהלתה של ועדת

הבחירות המרכזית, לא הכנסת היא זו שמכריזה על התוצאות, אלא הועדה. היא

שצריכה להכריז על התוצאות. ולכן האמירה בסעיף ג'2, שהכנסת, לאחר דיון,

רשאית להכריז מיד או אחרי עריכתן של הבחירות שנית, שפלוני לא נבחר או

פלוני כן נבחר, זה ניראה בעיני קצת מוזר. זה מתעלם מהעובדה שלא הכנסת היא

המכריזה על הבחירות, על תוצאות הבחירות.

י. לוי; האם מיד פירושו לפני עריכת הבחירות?
עו"ד ישורון
בודאי. אין פירוש אחר.
י. לוי
כלומר, שועדת הכנסת או הכנסת יכולה לבטל ללא

עריכת בחירות חדשות?
עו"ד ישורון
נכון. זו לדעתי אחת האפשרויות. ובאים וטוענים

בפני שזה לא נכון.
היו"ר ח. קורפו
עורך דין ישורון, המשמעות היא פשוטה. אם הועדה

מגיעה למסקנה, כפי שאתה הצבעת, שהיתה טעות

ברישומים, ומגיעים למסקנה שמספר הקולות שנרשמו בטעות, מספיקים כדי לשנות

את הבחירה, היא יכולה לעשות את זה בלי בחירות.
עו"ד ישורון
זה ברור.
היו"ר ח. קורפו
אם היא תעשה בחירות היא תעוות את התוצאות.



עו"ד ישורוו; מר קורפו, זה ברור. אני מדבר על אחרי.
היו"ר ח. קורפו
רגע, זאת משמעות האפשרות של הכרזה על שינוי

בכנסת בלי בחירות. מה שכתוב "אם לאחר הבחירות"

כמובן שזה לאחר פרסום תוצאות הבחירות. היא מקבלת את התוצאות.

ש. וייס; לפי הפרשנות שלך, בכלל איננו רשאים לקיים

הוראת חוק המאפשרת לנו בעצם לא לערוך בחירות.

אתה מצמיד את זה רק למקרים של טעות סופר, אבל זה לא כתוב בחוק.
היו"ר ח. קורפו
זה מובן לגמרי. מתי יכולה הכנסת להחליט בעצמה

בלי בחירות על שינוי? זה רק במקרה שיש טעות

בולטת לעין וכאשר היושב ראש שלה...
א. קמיר
כיוון שבסעיף הראשון כתוב לבטל את הבחירות,

ולצוות על עריכתן שנית. המקרה השני לא אומר

לבטל את הבחירות באזור מסוים, אלא מתיחס כניראה למקרה אחר. כי אחרת היה

אומר לבטל את הבחירות באזור קלפי מסוים ולהכריז מיד.

היו"ר ח. קורפו; זה מובן לגמרי. זה יעמוד בכל מבחן משפטי. אילו

הטענות שלהם ביחס לשתי הקלפיות שהיו לא 321

קולות בקלפי, אלא 821 קולות, שבהם על פי התוצאות הקודמות, היה כדי לשנות,

רשאית הכנסת להכריז שפלוני איננו חבר כנסת נבחר ואלמוני כן. מפני שהיא

מסתמכת על תוצאות נכונות של הבחירות הקודמות.

ש. וייס; הכנסת בכלל רשאית לעשות בכלל דברים פנטסטיים.

על פי שתי קלפיות היא יכולה להכריז על פלוני

שהוא חבר כנסת ואלמוני לא, לפי חמש קלפיות אחרות היא יכולה להכריז על

בחירות חדשות. יכולה לעשות הכל. הרי החוק לא מנוסח.

א. קמיר; סליחה, המצב שהמערער מדבר עליו כאן הוא מאד

פשוט.

ש. וייס; השאלה אתם מבקשים בחירות חדשות בקלפיות?

עו"ד ישורון; בכתב הערעור אנחנו אמרנו שאנחנו מבקשים לפסול

את הקלפיות. אני לא אמרתי בכתב הערעור לפסול

ולעשות בחירות חוזרות. מדוע? משום שלעניות דעתי המשפטית, יש לכם סמכות

לפסול בלי לעשות בחירות חוזרות. ואני אנמק את העמדה המשפטית הזו.

ש. וייס; אז אני צודק לפי עמדתך.

היו"ר ח. קורפו; שבח, אני אמרתי לדעתי יש סמכות לכנסת להחליט.

ש. וייס; יש פה כמה עמדות של משפטנים שונים.



עריך ישורון; לי יש דעה, שאתם גם רשאים לעשות את הדבר הזה,

ואני אנסה לשכנע אותכם. אבל היה ואני לא אצליח

לשכנע אותכם, שאתם רשאים לפסול קלפיות בלי להחליט על בחירות חוזרות, מה

יקרה אזו אם זו תהיה עמדתכם, ואם שיכנעתי אותכם שיש מקום לפסול את

הקלפיות האלה, תכריזו על כך שאתם ממליצים על פסילת הקלפיות ועריכת בחירות

חוזרות?

עו"ד שטוב! אתה לא יכול לתקן ערעור בשלב הזה.
עו"ד ישורון
אתה תטען כל מה שאתה רוצת.

עו"ד שטוב; אדוני, אם אני לא אטען עכשיו, יחשב הדבר

כהסכמה. ולא נסכים.

עו"ד ישורון; יש כללים, מר שטוב, לא מתפרצים לדברי הצד

השני, ואם אתה יושב בנימוס ושומע, זה איננו

אומר שאתם מסכים.

עו"ד שטוב; יש כאן בקשה לסעיף חדש, שלא בא זיכרן בכתב

הערעור.

א. קמיר; אין צורך בכלל לבקש כל סעד כחוק כך שזה לא

משנה.

עו"ד שטוב; אני לא יודע. המחשבות שלך לא מחייבות אותנו.

א. קמיר; זה לא מחשבות. זה מחייב את הועדה. זו ועדה

משפטית. זה לא רלוונטי.

עו"ד שטוב; יש צעדים מבוקשים, ואף אחד לא יתקן לו, גם לא

ועדת הכנסת, את הסעדים בשלב הזה. כך

את חושבת.

א. קמיר; אני לא חושבת.

היו"ר ח. קורפו; לדעתי המערער לא צריך לציין מה הסעד המבוקש.

החוק אומר מה הסעד המבוקש.

עו"ד שטוב; אני לא יודע. כשהחוק נותן לי סעד, ואני מגיש

תביעה על פי אותו חוק, אני צריך לומר שאני

מבקש את אותו סעיף של החוק. והשופט לא ישב במקומי וינסח את פסקי הדין. לא

היו דברים מעולם.

עו"ד ישורון; אני מבקש את עזרתך כיושב ראש, שתפנה את שימת

ליבן של עורך דין שטוב, שלמרות שזה דיון בפני



ועדת כנסת, הוא חייב להתנהג כעורך דיו ולא כחבר כוסת. אז שישב בשקט וישמע

את דברי ללא קריאות ביניים.
עו"ד שטוב
זו פגיעה בכנסת.
עו"ד ישורוו
אבל אתה מפריע.
היו"ר ח. קורפו
תמשיך ישורון.
עו"ד ישורון
ברור הפסיקה שלנו איננה הסכמה למה שאתה אומר.
היו"ר ח. קורפו
מר ישורון, אני רוצה להסב את תשומת לבך למילה

בחוק. אולי זה יערער קצת את הנסיון שלך לקבוע

קביעה אחרת.

כתוב בפיסקה 2 של גי להכריז מיד, בלי להזדקק לבהירות או אחרי עריכתן של

הבחירות כאמור בסעיף 1. בסעיף 1 נאמר לבטל את הבחירות באזור קלפי מסוים

ולצוות על עריכתם שנית.

שנית, שפלוני לא נבחר לכנסת. לא כתוב איננו חבר כנסת ואלמוני הוא חבר

כנסת. נבחר פירושו שהאקט של הבחירה התקיים והוא שקבע. הכנסת רק קובעת את

העובדה שועדת הבחירות למעשה כבר קבעה. אבל שים לב, המילה "נבחר" כתובה.

לא כתוב "איננו חבר כנסת".
עו"ד ישורון
יכול להיות. אבל מאחר ואני הייתי סבור שבמה

שנוגע לסעדים או לסמכויות, קיימת גם האפשרות

שאתם תוכלו להעניק סעד כפי, שאנחנו ביקשנו בעתירה. ניסחנו את זה כפי

שניסחנו. אולם באים וטוענים, שמשום שאנחנו ניסחנו את הסעד בצורה הזו, אין

מקום לקבל את הערעור, ובשלב טרומי כבר צריך לפסול אותו. על כך אני רוצה
להשיב
1) זוהי נורמה ידועה במשפט, שכאשר אתה מבקש סעד מעל ומעבר למה שניתן

למוסד או לבית המשפט לערכאה שאליה פנית להעניק לך, היא זכאית תמיד להעניק

לך פחות מבלי שהדבר פוגם בבקשה שלך, או בעתירה שלך. רק מהסעד שאתה ביקשת.

לא בגדר מה שהיא יכולה להעניק. אנחנו יכולים לבוא ולהגיד שתביעה מסוג כזה

לא יכולה להיות מוגשת בפנינו.

שנית, עמדת הועדה עצמה. וכאן אני שוב חוזר לטיעון של הפרקליטה ארד בפני

הבג"צ בעמוד 11 של הטיעונים שלה, ואני אקריא אותו בפניכם: בהתיחס לסעד

המבוקש בערעור, כל אשר מוטל על המערער הוא להראות כי יש ממש בטענות

מטענות הערעור כמפורט בסעיף 86 א' לחוק הבחירות. הכנסת היא זו אשר מוטל

עליה להחליט אחת מההחלטות המנויות בסעיף 86 ג' אם מצאה שיש ממש בטענות

מטענות הערעור. לפיכך, מהות הסעד הנדרש בערעור, אף אם הוא שגוי, אין בו

כשלעצמו לפסול את הערעור או להוות טענה שיש בה כדי להביא לדחיית הערעור

על הסף.

אני חוזר ואומר פה, שמאחר ואנחנו ביקשנו את פסילת הקלפיות, ברור שסעד כזה

אתם זכאים לתת. אבל אם אתם תגידו: אנחנו חייבים לתת סעד כזה יחד עם

עריכת בחירות חוזרות, אין שום מניעה בעולם שאתם לא תתנו את הסעד הזה, אס

בערעור, העובדות שאנחנו טוענים להן, תוכחנה כעובדות שמצדיקות את פסיקת



הקלפיות ועריכת בחירות חוזרות. והעובדה שאנחנו בערעור לא אמרנו "עריכת

בחירות חוזרות", אין בה משום פגם שהוא בגדר אחד הפגמים בחוק שבגללו

אתם יכולים לדחות את הערעור על הסף, וגם אם לא היינו מתיחסים לשלושת

הנימוקים שישנם בחוק, במהותו זה איננו פגם שבגללו צריך לדחות ערעור על

הסף.

אלה הם למעשה היו שלושת הטיעונים שעל פיהם נתבקשתם לשקול את עמדתכם

מחדש.

אם תחליטו שאתם צריכים לשקול את עמדתכם מחדש, וטיעוני שלי הם שאתם לא

צריכים לעשות זאת, אלא אתם צריכים להמשיך בערעור, אני סבור שההחלטה שלכם

צריכה להיות, שלאחר ששמעתם את טענות הצד שרואה עצמו כמי שעשוי להפגע, ואת

טענות סיעת דגל תורה, ולאחר ששמעתם את טענות המערער, הגעתם למסקנה שלא

הועלו בפניכם טענות שלא היו כבר קודם לכן, ושאין כל קיבה לפתוח את ההחלטה

הקודמת מחדש או לשנות אותה. זו דעתי. הדבר היחיד שאתם צריכים לעשות הוא

להמשיך בשמיעת הערעור.

אני סבור שאם אתם שוקלים את השיקולים המשפטיים, אני מרשה לעצמי לומר

שאתם, לעניות דעתי, חייבים גם לשקול שיקולים ציבוריים, ולא רק שיקולים

משפטיים.

אני מיד אומר מה אני חושב שצריך להיות בשיקולים ציבוריים. שיקול ציבורי

במסגרת דיון כזה של ועדת ערר על חוק הבחירות לכנסת, צריך להיות אך ורק

במסגרת אמות המידה של טוהר הבחירות. שום שיקול ציבורי אחר. עכשיו, אם אתם

רוצים או חושבים לנכון לערב שיקולים פוליטיים, אני קטן מכדי לטעון בפניכם

אם הדבר ראוי או לא ראוי. לדעתי הוא פסול מיסודו. אני חושב שזה אחד

הדברים המעוותים ביותר שיכולים להיות. משום שאם הכנסת תגיע (ולדעתי זה

לשפל המדרגה), לכך שההחלטות שלה אם בחירות הן פסולות או לא פסולות,

תהיינה מותנות בשאלה מה תהיינה התוצאות החדשות בקלפיות הפסולות, מבחינת

השיקול הפוליטי של קואליציה או לא קואליציה, איזה סיעה תהיה, ואיזה סיעה

לא תהיה, אזי דרום אמריקה יכולה לבוא ולקבל שיעורים מהכנסת. אם זו הדרך.

אבל אם הדרך היא באמת, שהועדה הזו באה ואומרת, אנחנו בדיון כזה שוקלים אך

ורק שיקול אחד, שיקול מעורב משפטי-ציבורי, האם הנימוקים הם נימוקים בגדר

החוק, והאם הבחירות והערעור שהוגש עליהן, הן בחירות שאנחנו יכולים לאשר

אותם מבחינת נקיונן וטוהרן אם לאו, אז השיקול הוא נכון. ואז אם שיקול

כזה אכן ישנו בפניכם, איך אתם יכולים, (ואני שואל את זה כשאלה (רטורית)

להעלות על דעתכם שאתם תבואו ותגידו שאתם שוקלים מחדש ודוחים על הסף ערעור

שבו כבר יש לפניכם בפרוטוקול עדות שבקלפיות שלגביהם אנחנו טוענים, יש

מעטפות עודפות על מספר המצביעים? ולא מדובר במעטפה אחת עודפת; יש לנו

מקומות שבהם נדמה לי שאנחנו מגיעים למכסימום של שבעים ומשהו מעטפות בקלפי

אחת. אז יכול להיות שתוך כדי שמיעת הערעור, יתברר שזה טעות, וכולם היו

תמימים ונקיי כפיים. ברור שמי שרוצה להוכיח את זת צריך ללחוץ שהערעור

ישמע. אבל בהחלט ישנה גם אפשרות שיתברר שבאותה קלפי נעשו זיופים. ואם

נעשו זיופים איך אתם יכולים לתת לדבר הזה לעבור? האם זת יעלה על הדעת?

דיבר כאן עורך דין טרלו על כך שצריך להוציא את הדיון בערעורים האלה

מהועדה לבית המשפט העליון או בית משפט אחר. שופט בישראל היה שם ערעור כזה

מתחת לשטיח והיה אומר, אני דוחה אותו על הסף? בוא נבוא עם הערעור הזה

לבג"צ ונראה לו את התוצאות בקלפיות האלה.



היו"ר ח. קורפו; גאולה, אתם עושים מעשה שלא יעשה. אתם כבר

מתנהגים כאילו הכנסת כבר החליטה להוסיף עוד

חבר כנסת לתחיה. הנה גם יובל נאמן כבר יושב פה.

ג. כהו; למרות שהכנסת עוד לא החליטה, ובלי שום קשר למה

שהיא תחליט, אנחנו אומרים-
א. רביץ
אבל השיטה שלכם היא להסתתר מאחורי, לחפש

קלפיות שידעו את הדין וכן מצאו שיש שמ זיופים

וזה המוסר. כל הקלפיות שיש בהן אי התאמה בין הקוים למעטפות, יובאו לכאן.

הגשנו לדוגמא את קרית ארבע, אבל אנחנו לא יכולים -
ג. כהן
אבל במשטרה.
היו"ר ח. קורפו
אפשר להמשיך רבותי? אני רק רוצה להעיר לחבר

הכנסת רביץ שדוקא בבקשה שלך אתה מונע גם בפני

הועדה לשמוע על מה שאירע בקלפיות אחרות.
א. רביץ
לא אני דוקא מעונין שישמעו.
היו"ר ח. קורפו
אז מה אתה מבקש? אנחנו לא נשמע את זה כערעור

אבל עובדות אנחנו יכולים לשמוע. למה לך

להפריע? אז תך לתהליך להימשך ותביא את הדברים שאתה רוצה לומר בועדה.
עו"ד ישורוו
אני אמרתי שאני חושב, שכאשר אתם הולכים

להחליט, לאור הטענות שלי, אתם צריכים היום

להחליט כיצד אתם מתקדמים בנושא, או סוגרים אותו, כפי שמבקשים מאיתכם. אני

מבקש שתביאו בשיקול המשפטי ציבורי שיקול אחד נוסף.

אני חושב שההחלטה שלך, אם תהיה חס וחלילה לדחות את הערעור הזה על הסף,

שלא תעטה כבוד על הכנסת, אלא שזו החלטה שיש עימה כלימה. משום שאתם

יודעים היום שהערעור מבוסס על עובדות ראויות ולא תרצו לדון בו.

----: זו טענה משפטית?
עו"ד ישורון
לא, חס וחלילה. היא במישור הציבורי. אני אמרתי

במפורש אילו טענות משפטיות היו. אבל אמרתי

שאתם פורום שאיננו יכול לשקול שיקולים משפטיים במנותק משיקולים ציבוריים.

זה בלתי אפשרי. לכן אני מבקש מכם שאם ברצונכם לדון בעניין לגופו תהיה

החלטתכם מה שתהיה, אבל שהיא תהיה בסופו של דיון, ולאחר שכל העובדות יועלו

בפניכם, ושלא תמנעו את הבאת העובדות בפניכם.
ש. גוברמו
לא נדרשתי אלא כדי להעיר מספר הערות, כדי

ששתיקתי לא תחשב כהסכמה, לא לצד זה ולא לצד

זה, כדי לעשות שרות לועדה, שאני חושב שאני חייב לעשותו.

ברצוני להביא לידיעתכם את פסק הדין המוסכם שעליו נאמר בסוף הקטע הראשון

"אין באמור לעיל משום ויתור על טענה טרומית כלשהי בין שנטענה בישיבה



קודמת, ובין שלא נטענה". טענה טרומית, מעצם משמעות המילה, אומרת שאם

הטענה הזאת מתקבלת, כי אז אין טעם להמשיך בדיון. שהרי לא טוענים טענות

טרומיות אלא כדי להפסיק את הדיון. ויש במילים האלה, לעניות דעתי, הסכמה

של הנוגעים בדבר, לאפשר דיון מחדש בטענות הטרומיות. ואשר על כן, אני מציע

לועדה, שאם הועדה תשוב ותדון בטענות הטרומיות, דינו של הערעור להידחות על

הסף, מן הטעמים שהבאתי ושאני לא רוצה להלאות את הועדה ולחזור עליהם כאן

לפניכם.

בשאלה של מעמדו של חבר הכנסת גפני כמשיב, אני מבקש להמנע מלהביע עמדה

כלשהי.

היו"ר ח. קורפו; זה יהיה המשך לשתיקה שלך, אם כך.

ש. גוברמן; זאת תהיה שתיקה כאשר יש לי דעה בעניין זה, אבל

אני חושב שבשל מעמדי, עדיף שאני לא אחווה דעה

בעניין זה.

אני רוצה לעבור לשאלת סמכותה של הועדה, וסמכותה של הכנסת לדון בשאלות

שהתעוררו כאן לפניכם. אני רוצה לנגוע בשאלה של הטעות ביחוס הקולות (מאה

חמישים וששה קולות ומאה ששים וחמישה קולות). טענתי היא, שמבחינת סעיף 86,

על הערעור להידחות על הסף, גם כאשר מדובר בדרישה לתקן את הטעות הזאת.

משום שטעות ביחוס הקולות, כל טעות כשלעצמה איננה עשויה להשפיע על

חלוקת המנדטים בסופו של חשבון, ואשר על כן אין צורך ואין הצדקה לקבל את

הערעור.
היו"ר ח. קורפו
אתה לא מקבל את הטענה של עורך דין ישורון

שאנחנו רשאים לעשות גם תיקון לתוצאה שממילא

אין לה כל השפעה על חלוקת המנדטים?

ש. גוברמן! לא. טענתי היא, בראש ובראשונה, שכאשר אין

השפעה על תוצאות הבחירות, דינו של הערעור

להדחות.

א. קמיר; אנחנו פותחים מחדש את הטענות הטרומיות גם

למשיבים שלא הצטרפו לעתירה ואיתם יש הסכמה?

כלומר, יש חזרה לטענות הטרומיות, גם של המשיבים שכן ייוצגו בשלב הראשון?
ש. גוברמן
אם הועדה עומדת לקבל החלטה והיא צריכה

להחליט -
א. קמיר
אבל היא כבר קיבלה החלטה.
היו"ר ח. קורפו
מר גוברמן, השאלה היא נכונה וגם ציבורית. את

הטענות הטרומיות כבר העלית. לאחר שהעלית את

הטענות הטרומיות המלומדות, החליטה הועדה לדחות את הטענה שיש צורך לבטל את

הערעור על הסף, מכיוון שבעובדות שהוצגו בפניהם, יש משום תשובה לנדרש

בחוק, והיא תמשיך בערעור, ותבקש לשמוע תשובות עליו. זאת היתה החלטת

הועדה. אתה היית אז חלק מן ההחלטה, מפני שכבר הופעת בפני הועדה. בא חכר

כנסת וטען שההחלטה שלנו יכולה לפגוע בו והוא מבקש להצטרף למעמד של משיר,



של "עלול להיפגע", קרא לזה איך שאתה רוצה. ובית המשפט איפשר לו לבוא. מה

אתה חוזר עכשיו על ...
ש. גוברמן
מפני שאי אפשר. אם הועדה תקיים דיון ותחליט

בענייו חזה -

היו"ר ח. קורפו; לקיים דיון על הטענות שאיפשרו למר גפני ולסיעת

דגל התורה להעלות. היא לא תקיים בודאי דיון,

גם לא נאה לעשות את זה, לבקש דיון על מה שהיא כבר החליטה. זה לא מכובד.
ש. גוברמו
אדוני, כך אני הבנתי את ההסכמה. וכל המשיבים

היו צריכים
היו"ר ח. קורפו
איפה יש לכל המשיבים? איפה כתוב כל המשיבים?
ש. גוברמן
בפסק הדין.
היו"ר ח. קורפו
כן כתוב.

ש. גוברמן; לכל המשיבים. מתיחס לכל המשיבים.

היו"ר ח. קורפו; איך הוא מתיחס לכל המשיבים? הוא מתיחס לכל

המדינות בעולם.
ש. גוברמו
שהם צדדים להסכם.
היו"ר ח. קורפו
מה?
ש. גוברמו
כל המשיבים לערעור בבג"צ הזה הם שותפים להסכם. י
היו"ר ח. קורפו
אבל איפה כתוב שכל המשיבים רשאים להעלות את כל

הטענות? יותר מזה. תראה איך שאתה מכרסם

בטיעונים שלהם. הם טוענים שהם גם לא משיבים. אז הזכות הזאת לא ניתנה

למשיב, אלא למי שעלול להיפגע. איפה המעמד של "עלול להפגע"? הלא מר טרלו

דיבר על זה שלוש שעות כדי להוכיח לנו שהוא איננו משיב.

אני מבקש ממך טענות חדשות, או שיש בהו כדי להאיר את הענייו הזה. אתה מיצג

את הנהלת הבחירות ואת שר הפנים, אני מבקש לא להעלות ברגע זה טענות

כמשיבים.
ש. גוברמו
אני עובר לעניו של סמכותה של הועדה לתקו את

הטעות, ובעניו זה אני מצטרף לדברים שאמר חברי

ישורוו, שברגע שיש טעות, צריך לתקו אותה. השאלה היא איך עושים את חדבר

הזה. אם הועדה מקבלת את הערעור, אם היא משעבדת את הערעור לדעתי, יש לה

סמכות להציע לכנסת לתקו את הטעות הזאת.
היו"ר ח. קורפו
גם אם אילו התוצאות על חלוקת מנדטים.



ש. גוברמן; טענתי הראשונה היא, שאין לקבל את הערעור גס אם

יש טעות. כי הרדיפה אחרי האמת האבוסולוטית,

יכולה לפעמים להביא לתקלה. אבל זה עניין של שיקול דעת, ותו לא.

היו"ר ח. קורפו; מר גוברמן, אתה יודע שבאחת הכנסות היו שתי

טיעות עם 19 חברי כנטת, ונפלה הכרעה מי הטיעה

האופוזיציונית הראשונה על פי מטפר הקולות?
ש. גוברמן
יכול להיות.
היו"ר ח. קורפו
המפלגה הליברלית העצמאית והמפלגה הליברלית

המאוחדת קיבלו שניהם 19 מנדטים.
א. בורג
לליברלים העצמאיים אף פעם לא היו 19 מנדטים.

היו"ר ח. קורפו; כשהמפלגה הליברלית התפלגה, וחציה הלך עם

החרות, וחציה נשאר במפלגה הליברלית, התוצאות

היו 19 - 19.
ש. גוברמן
לא כל כך הרבה.

היו"ר ח. קורפו; רבותי, תבקשו את התוצאות במחשב של הכנטת

השביעית או השמינית. שתי המפלגות קיבלו מטפר

שווה של מנדטים. ודוקטור באדר שיכנע את ועדת הכנטת, שמאחר שחרות קיבלה

מטפר רב יותר של קולות, מטפר הקולות, לא המנדטים, היא האופוזיציה

הראשונה, ומאז נקבע ...
מ. שטרית
מטפר הקולות שימש גם שיקול לנשיא המדינה

פעמיים בהחלטה על מי להטיל את הרכבת הממשלה.

היו"ר ח. קורפו; נכון.
ש. גוברמן
אדוני היושב ראש, כל מה שאני רוצה לומר זה,

שיש בידי הכנטת הטמכות, על פי שיקול

דעתה, לתקן את התוצאות.

היו"ר ח. קורפו; איך אתה מגיע להצעה כזאת, שבטמכותנו לשנות את

התוצאות? מפני שיש לזה חשיבות. הן מבחינת הצדק

והן מבחינת התוצאות המעשיות. אבל לדעתי אנחנו צריכים לדחות את הערעור

כאשר מבוקש רק לתקן את התוצאות? זה אני לא מבין.
ש. גוברמן
הטענה שלי היא, שכאשר צריך לפרש את המילה,

תוצאות יבוא במשמעות של חלוקת המנדטים בלבד.
היו"ר ח. קורפו
זה לא כתוב.



----: הוא אומר שאס אין שינוי בחלוקת המנדטים הערעור

נדחה.

היו"ר ח. קורפו; ומח עם הצורך לקבוע את מספר הקולות?

זה סמנטי לגמרי, מה זה משנה?
היו"ר ח. קורפו
איפה הצדק?

ש. גוברמו; אני אביא ציטטה מפסק דינו של הנשיא משה לנדאו.

בפסק הדין מגדה ליבל נגד הרשות המוסמכת. זה

בדיון נוסף 15/79 שפורסם בפדי כרך ל'ה חלק שלישי והדברים אמורים בסעיף דף

34, 35. שם היתה שאלה, באיזה מידה בית משפט רשאי. הועדה לעניין חוק,

ועדת עררים לפי חוק פיצויים לרדיפות הנאצים, לא פסקה ריבית והצמדה

למבקשת. והם טענו שגם בית המשפט לא רשאי לפסוק ריבית והצמדה. אומר הנשיא
בזה הלשון
דעתי היא, כי השאלה חיבת להיחקר על פי סמכותה של הרשות

המוסמכת דוקא. כי בערעור עליה קובעת ועדת העררים כמו כל רשות ערעורים רק

מה שהערכאה הראשונה היתה חייבת לקבוע.וכן גם בסמכות שהיתה לבית המשפט

העליון. בהמשך הדברים הוא אומר ככה: הטעם לדבר הוא, שבדרך כלל הסמכות של

ערכאת ערעור היא סמכות של ביקורת על החלטת הערכאה שעליה מערערים, וכאן

מביאים את פסק הדין, את הדברים של מספרו של זוסמן. לענין זה אין נפקא

מינא אם הערכאה הראשונה היתה גם היא רשות שיפוטית, כשמשמעותה הרגילה,

להבדיל ממשמעותה המיוחדת, לפי ההגדרה, העומדת כאן לדיון או רשות מינהלית

או רשות של שיפוט מינהלי. כלומר, שברגע שיש סמכות (ואין לי שום צל של ספק

שהיה זה בסמכותה ועדיין זה בסמכותה, של ועדת הבחירות המרכזית המכהנת גם

היום, משום שהיא כל הזמן מכהנת לצד כל כנסת), ועדת הבחירות המרכזית היתה

יכולה גם היום לתקן.

היו"ר ח. קורפו! ועדת הבחירות לכנסת ה-13, שבאה לתקן את תוצאות

של הועדות האחרות לכנסת ה-12.
ש. גוברמן
היא ועדת הבחירות המרכזית. היא מוסמכת, ומכאן

גם סמכותה של הכנסת לתקן.
היו"ר ח. קורפו
מר גוברמן, כשאנחנו אומרים שאם אנחנו חוזרים

על בחירות בקלפי אחת או שתיים עכשיו תבצע את

זה ועדת הבחירות לכנסת ה-13. ועל כן, ההחלטות והתוצאות תתקבלנה על ידה.

איך אנחנו יכולים לומר שאת זה צריכה לעשות ועדת הבחירות לכנסת ה-12 ששבקה

כבר חיים לכל חי? שאינה קיימת יותר?
ש. גוברמן
אדוני, ועדת הבחירות המרכזית קימת, קיומה הוא

במקביל לקיומה של הכנסת.
היו"ר ח. קורפו
סלח לי. ועדת הבחירות המרכזית קיימת, אבל לכל

תקופה יש ועדת בחירות ספציפית לה. יש הרכב שני



אחר, יש יושב ראש אחר. יש חלוקת תפקידים, יש חלוקת סגנים אחרת, יש הרכב

אחר של ועדה. איך אפשר לומר את זח?
ש. גוברמן
ההרכב משתנה, אבל הועדה עומדת.
היו"ר ח. קורפו
השלד.
ש. גוברמן
הועדה קיימת, ההרכב משתנה. בדיוק כמו כנסת
ישראל
הכנסת קיימת, הרכבה משתנה מידי בחירות.

כך גם ועדת הבחירות המרכזית. משום שאם הכנסת מחליטה לפי סעיף 86, לערוך

בחירות חדשות באזור קלפי מסוים, אזי מי שמבצע את זה, זוהי ועדת הבחירות

המרכזית, המכהנת באותה שעה. וועדת הבחירות המרכזית מביאה את התוצאות

לכנסת והכנסת מכריזה על התוצאות האלה ומשלבת את התוצאות האלה עם התוצאות

הקודמות של הכנסת הקודמת.
היו"ר ח. קורפו
אני הייתי מציע לך לבדוק קצת את עצמך בעניין

הזה. אני לא כל כך בטוח. אני חושב שהקונספציה

הזאת מוטעית. אני חושב שאין גם השוואה. הכנסת ה-13 לא יכולה לתקן שום

החלטה שקיבלה הכנסת ה-12. אם היא יכולה לקבל רוב, היא יכולה לשנות את זה,

זאת סמכותה, אבל היא לא יכולה לפרש את מה שהכנסת ה-12 עשתה. זאת

הערכתי. אני חושב שאין דמיון בין שניהם.
ש. גוברמן
אולי לא הסברתי את עצמי. בסעיף 86, כאשר

מסמיכים את הכנסת לבטל את הבחירות באזור קלפי

מסוים, ולצוות על עריכתם שנית, הרי ברור שכאן מדובר בכנסת החדשה, וברור

שמי שיכול לבצע את הדברים זאת ועדת הבחירות החדשה.
היו"ר ח. קורפו
ה-13.
ש. גוברמן
ועדת הבחירות המכהנת באותה שעה. אין אחרת.

ולכן מצויה הסמכות - בידי הכנסת לצרף את המנין

החדש, של הבחירות החדשות, למנין הקודם, כי אחרת אין כל משמעות סמכות

להכריז שפלוני לא נבחר אחרי עריכתן של הבחירות שנית.
היו"ר ח. קורפו
ברור שזה מתלבש על התוצאות הקודמות. אחרת

נצטרך לבטל את כל הכנסת הקודמת. רבותי, שני

הערות. קודם כל לענין ההערות שמעירים ליועץ המשפטי לועדה, היועץ המשפטי

של הועדה נועד להאיר את הסוגיות המשפטיות לחברי הועדה שלא כל אחד ואחד

בקי בהן. ואין צורך להעיר ליועץ המשפטי לאיזה צד הוא משתייך. הוא איננו

משתייך לצד, הוא שייך לועדה. הוא חלק אורגני של הועדה.

הערה שניה; אנחנו בישיבה הבאה נשמע חברי הועדה בלבד, אני מבקש את סליחתם

של כל האחרים. שמענו את הטיעונים, הטיעונים המשפטיים ברורים לחלוטין.

גם מצד המשיבים, גם מצד המערערים, וגם מצד המשיבים המקוריים.



צ. טרלו! אנחנו לא זקוקים ליותר מעשה דקות עד רבה שעה.

כשהתחלתי לענות אמר לי היושב ראש: אתה תשיב

כשיגיע התור למענה שלכם.
היו"ר ח. קורפו
לא אמרתי את זה.

צ. טרלו; משהו כזה.
היו"ר ח. קורפו
לא אמרתי את זה. אם אתה רוצה להשיב, אני אבקש

שתשלח מכתב ליושב ראש, שיאפשר לנו להמשיך את

הישיבה. אני לא אועיד לזה מועד נוטף. אני אבקש מיושב ראש הישיבה לאפשר

לועדה לשבת עכשיו, בזמן ישיבת המליאה, כדי שתוכל להשיב את טענותיך. אני

מבקש שתבקש מיושב ראש הכנטת הסמכה להמשיך רבע שעה.

בישיבה הבאה אני רוצה לשמוע את היועץ המשפטי של הועדה ואנו בלבד נקיים

דיון. ביום ב' ב-09:00. לא בנוכחות בעלי הצדדים, לא בנוכחות עורכי דין.

ב-11:00 יש מליאה. זה הרי ערב פורים. בעשר מתחילה הישיבהז אז ניראה

אם לא יטפיק לנו הזמן נקבע ומועד נוטף. אנחנו נשמע קודם את היועץ המשפטי

של הועדה, על גיבוש הנקודות המשפטיות שהועלו בפנינו על ידי כל הנוגעים

בדבר.

צ. טרלו; אם אתם שומעים יועץ משפטי של הועדה אז לדעתי

אתם צריכים לאפשר ליועצים המשפטיים האחרים

להיות נוכחים גם הם.
היו"ר ח. קורפו
מר טרלו, תוטיף את זה לטיעונים.
צ. טרלו
לטיעונים בבג'יצ שלי.
היו"ר ח. קורפו
כן, תוטיף את זה לטיעונים בבג"צ.
צ. טרלו
אני מקוה שחברי יוטיף את זה לטיעונים.
היו"ר ח. קורפו
תוטיפו את זה שניכם.
צ. טרלו
אבל או שהועדה יושבת כמו שיושב בית משפט -
א. קמיר
בית משפט לא לוקח אף איתו. מה זה שייך?
צ. טרלו
אנחנו לא רוצים להיות נוכחים, אבל אנחנו רק

חושבים שיש טידור, שערכאה שיפוטית, באנגליה זה

שימש טיבה לפטול ...
עו"ד ישורוו
צבי, במה שנוגע לבג"צ, הרי זה מן המפורסמות,

ומה שנוגע לדיון בועדה, לועדה יש יועץ משפט-

שלה, של הכנטת. ואיזה נימוק בעולם ...



צ. טרלו; אני חושב שאני חייב לומר את זח, שאתם הולכים

ליצור תביעה משפטית. לדעתי, חועדה, או שהיא

יושבת בנוכחות -

היו"ר ח. קורפו; היא יושבת בעצמה. תן לנו לפתור את בעיותינו

אנו.
צ. טרלו
לא. הדבר נוגע לזכויות שלנו. אז אני חייב לומר

בשביל הפרוטוקול.
א. קמיר
זו שוב החשדה במשוא פנים.
עו"ד ישורוו
יש לי הצעת פתרוו. צבי אולי תתקבל גם על

דעתך. נקבל פרוטוקול, הצדדים יקבלו פרוטוקול

מהדיון הזה שלא בנוכחותם.
צ. טרלו
לא, אני לא מעונין. אני רוצה להסביר. הענין

הוא משפטי והוא חמור. כשהועדח יושבת כועדה

של הכנסת באלף עניינים אחרים, אין ספק שהיועץ המשפטי, מקומו בועדה. ולא

שהוא צריך להיות שם, הוא חייב להיות שם. ולדעתי, הועדה צריכה להשתמש

בשרותיו. לא כן כשמדובר בערעור. בערעור אתם כמו בית משפט. ובבית משפט לא

שומעים שום דבר בהתיעצויות שופטים, בפרט כשמדובר בועדות בטריבונלי, ובבית

משפט שאיננו מורכב משופט מקצועי, שיכול להחזיק אצלו את המתמחה. לא יכול

להשתתף בדיון סגור שום אדם זולת הועדה עצמה שהיא יושבת כגוף ערעור. ואם

אתם הולכים לעשות את הדבר הזה אתם הולכים לעשות שגיאה.
היו"ר ח. קורפו
סיימת?
צ. טרלו
כן.

היו"ר ח. קורפו; בחמישה מיקרופונים נקלטה כל מילה שאמרת. אני

מודיע לך שהועדה מתכנסת ביום שני לבדה, בלי אף

אחד מן הצדדים. אני אבקש את היועץ המשפטי של הועדה להציג את הדברים

שהועלו בפני הועדה בהעדרם של חלק גדול מאד מחברי הועדה, שאפילו הם לא

ידעו והם לא מבינים במה עוסקים, כדי שהם יקבלו את התמונה שקיבלו חברי

הועדה שנכחו בישיבה. וזה תפקידו של היועץ ותו לא. לא מוצא חן בעיניך, אתה

יכול להגיש על זה בג"צ. אני אופיע בבג"צ. אני מבטיח לך שאני אביס אותך.
צ. טרלו
זה מה שאמר לי השר בר לב פעם, בקשר לבג"צ של

סויסה. ואת התוצאה אתה יכול לקרוא בפסקי

הדין.
היו"ר ח. קורפו
יכול להיות.
עו"ד ישורון
הפרוטוקולים של דיוני הועדה בנושא הערעור הזה

ימסרו לבאי כוח הצדדים?



היו"ר ח. קורפו! אני אבדוק את זה. אם אין פגם בנוהלי הכנסת,

אני אעשה את זה ברצון. אין בעיה.
צ. טרלו
אני חייב לומר שלדעתי אסור לועדה למסור מדיון

סגור שלה את הפרוטוקולים.

היו"ר ח. קורפו; אמרתי שאני אבדוק את הענין.

צ. טרלו; אני רוצה לעשות לך חיים קלים. אסור לך למסור

מישיבה סגורה את הפרוטוקול, בפרוש אסור. בשביל

זה הישיבה סגורה. אז זה לא מונע את אחד מחברי הועדה להתיעץ. אבל למסור

פרוטוקול?

היו"ר ח. קורפו; אני אבדוק אם זה לא פוגע בנוהלי העבודה של

הועדה ובתפקידה המיוחד.

צ. טרלו; צריך לתת לחברים חופש דיבור מכסימלי.

היו"ר ח. קורפו; נכון.

צ. טרלו; ולכן, במקרה כזה, לדעתי, התיעצות סגורה לפני

שהם מחליטים...

עו"ד ישורון; אבל מה עם הפרוטוקולים הקודמים? אני רואה שהם

ישנם בידיך.

צ. טרלו; לא, לי יש רק את הפרוטוקולים של הבג"צ. מה

שהוגש בבג"צ.

עו"ד ישורון; איפה הם? אני לי אין אותם.

צ. טרלו; אבל יש לך. אתה לא קיבלת מהמדינה מ.ש-4

ו-מ.ש."5?

עו"ד ישורוו; לא קיבלתי אותם.

צ. טרלו; אז המדינה לא המציאה לך. הגברת ארד לא המציאה

לך את הפרוטוקולים. הם צורפו כמוצגים בעתירה.

עו"ד ישורוו; לא קיבלתי אותם.

צ. טרלו; זו בעיה שלהם. תפנה ותבקש מגיע לך. המדינה

הגישה אותם לבית המשפט. לגבי הדברים שנאמרו

כאן, בית המשפט יודע לנסח את דבריו. בית המשפט העליון, כשהוא כותב

שהעתירה נדחית, או שעתירה מתבטלת, פירושו שהצדדים הסכימו שהיא תבוטל. זה

מה שקרה כאן. שופטים לא דחו את העתירה. אנחנו אמרנו שהתקנות אינן לכפות

על אדם מנימוקים. כל מה שנאמר בתקנות זה, כשקיימים שלושת הנימוקים האלה,



חייבת הועדה לדחות. לעניין הסעד שלא נתבקש, ואני אומר את זה גם למר

גוברמן, מתעלמים מדבר מסוים ומביאים ראיה מעניין שהוא איננו מן הטענה.

הענין של ריבית, ובמידה מסוימת, גם הפרשי הצמדה, נחשב לפי הפסיקה לסעד

כללי. זה מושג של סעד שלא צריך לבקש אותו, במיוחד בכתב התביעה, ויש על זה

פסיקה. אז לכן לההוציא מזה מסקנות, שבית המשפס לפי ההגיון זה נתן הצמדה

או לא, לא גובה... מדוע? כי בית המשפט מממש תביעה כספית. אם אתה תובע אלף

שקל והיה פיחות עצום, ונשארו מהם רק מאה שקל, אז ברור שאתה לא צריך לבוא

לבית המשפט ולהגיד, תנו לי את האלף שקל. הרי תבעתי אלף שקל. הענין איננו

דומה כשיושב פורום נכבד כזה, ומחליט שקיימת במדינת ישראל הזכות להבחר

ובעקיפין גם הזכות לבחור.

כך או כך, זאת איננה ועדת ערר לפי אחד מחוקי הנכות, כשיושבת ועדה רפואית

והיא יכולה לעשות כל מיני דברים כועדת עררים.

אנחנו טענו, ואנחנו חוזרים וטוענים, שדוקא מפני שהגוף הזה איננו גוף

שבראשו עומד שופט, אלא גוף על טהרת אנשי המדינה, נבחרי העם, אז הוא חייב

להגביל מאד במסגרות הפרוצדורליות שלו. כי למעשה זוהי הגנה יחידה למען

הזכויות, וגם לפני הצדק. וסטיה מהדברים האלה מטילה צל על הגוף שמחליט.

אבל גם לגופו של ענין, לא יכול להיות מצב אחר. דוקא מפני שההחלטות עלולות

לנבוע מכל מיני שיקולים. הקפדה על הפרוצדורה, על דרכי הגינות, מבטיחה גם

הקפדה על ישום הדין עצמו. תודה רבה.
עו"ד שטוב
כבוד היושב ראש, בשלב זה למשל של הדיון נמצאים

בועדה כחמישה חברי כנסת. אני חושב שהדיון הוא

כבד משקל, אז אם ההשתתפות הפיזית קשה, אני חושב שמן הראוי לאפשר לחברי

הכנסת, ובשלב הזה, לכל חברי הועדה, לעיין וללמוד היטב את החומר אשר הובא

בפניכם. הובאו פה שאלות כבדות משקל ויסודיות בנושאים שלא מרבים לדון

בהם יתכן שלראשונה נערך דיון רחב ומקיף בבעיה הזאת של סעיף 86 לחוק

הבחירות, ולכן, עד כה, לא ראינו את הפרוטוקולים הקודמים. אני חושב שחשוב

מאד לתת סיפק ביד חברי הכנסת לקבל את החומר המלא, לעיין, לדון בו, להתיעץ

בו. וקשה מאד לקבל החלטות מבלי שחברי הכנסת יתייחסו בצורה מלאה לכל

הדברים שהובאו.

עכשיו אני רוצה לשוב ולשאול ואני שאלתי ישירות את השאלה הזאת גם בישיבה

הקודמת, והיום, גם מתשובתו של עורך דין ישורון, עדיין לא קיבלנו את
התשובה, והיא
האם הערעור נשאר במתכונתו עם הסעדים שהוגשו, או שמא הוגשה,

או מוגשת בקשה לתיקון? ואני חושב שחשוב שהמצב הנתון יהיה בפני הועדה-,

שכפי שהבנתי את התשובה של עורך דין ישורון, הוא רואה את הסעד כסעד נכון,

על פי פרשנות מסוימת שהוא ניסה להציע, לאמור, מר דיין היום בא ואומר בפני

הועדה הסעדים שביקשתי, למרות שהם פגומים, ולמרות שהם לקויים, אני עומד

מאחוריהם וזה מה שאני מבקש.
עו"ד ישורון
אני אינני אומר שהם פגומים או לקויים. אני

אומר שהסעדים שביקשתי הם סעדים שכדין.
היו"ר ח. קורפו
מר ישורון, אתה לא חייב להשיב. שמענו את

תשובתך, שמענו את הערות חברי הועדה.
עו"ד שטוב
תשובתו של מר ישורון בעיקרה, שגם מי שמבקש סעד

בבית משפט, יכול לשוב בהמשך ולומר אני הולך

על הסף הנמוך יותר. כלומר, ככלל, אתם באים ואומרים שמה שאני מבקש אתם לא

יכולים לתת לי, אז אני יורד דרגה ואומר, תנו לי את הסעד בדרגה הנמוכה

יותר.
היו"ר ח. קורפו
את זה הוא לא אומר. הוא אומר שהוא מבקש לפסול

את הבחירות בשתי הקלפיות הללו או ב-15

הקלפיות, ומה שתעשה הועדה זה להכריז על בחירות חוזרות, או להכריז על

שינויי המנדטים. הוא מבקש לפסול את הבחירות. אליבא דה קולה הוא אמר, כל

סעד שנדרש, חייב להגיע קודם כל למסקנה שההצבעה בקלפיות האלה לא היו

כשורה, כי אחרת בכלל אין סעד. כתוב מהו הסעד.
עו"ד שטוב
אנחנו מדברים עכשיו על שני נושאים אחרים.
היו"ר ח. קורפו
לא. אנחנו מדברים על אותו נושא.
עו"ד שטוב
עורך הדין ישורון דיבר על שני נושאים. אני

מדבר עכשיו על הנושא של הקלפיות שבהם הוא אומר

שהיו זיופים, במרכאות, או בלי מרכאות. ואז הוא בא אליכם ואמר לכם: את

הזיופים הללו אני מבקש רק שתתקנו, ואני לא מבקש בחירות חוזרות. הוא ניסח

בצורה ברורה.
היו"ר ח. קורפו
הוא לא אמר שהוא לא מבקש.
עו"ד שטוב
סליחה יש לי את סעיף 8. אני קורא את דבריו של

עורך דין ישורון.
היו"ר ח. קורפו
אבל הוא לא אמר.
עו"ד שטוב
תסלח לי, פה כתוב. אני חוזר על השאלה: האם

מבקשים פה תיקון?
היו"ר ח. קורפו
כתוב בסעיף 8 שהוא לא מבקש בחירות חוזרות?
עו"ד שטוב
כן, כן,
היו"ר ח. קורפו
תקרא אותו.
עו"ד שטוב
הוא אומר ככה: "אשר על כן מתבקשת בזה הכנסת

לקבל את הערעור ולבטל את הבחירות באזורי הקלפיות שמספריהם צוינו בסעיף

4,3,2,1 לעיל לתקן את טעויות הסופר שנפלו בציון מניין הקולות בקלפיות וכן

הלאה. ולתקן את תוצאות הבחירות וחלוקת המנדטים". כלומר, הוא לא מחפש

בחירות. הוא אומר לך בדיוק מה שהוא רוצה. אז אני אומר שהועדה לא תתקן לו

דברים שהוא לא ביקש אותם. אז כשהוא בא ואומר אני הולך על הסף הנמוך יותר

כאילו פה זה לא סף נמוך. הוא ביקש דברים לדלג על כל הנושא של הבחירות.

להתעלם מזה שהכנסת מסוגלת או מוסמכת או רוצה להכריז על בחירות חדשות.



עורך דין ישורון לא רוצח את הבחירות. אולי איזור הבחירה לא כל כך נוח לו.

אני לא יודע למה. אבל הוא לא רוצה את זה. הוא רוצה רק תיקונים. אז עכשיו

הוא בא ואומר, חברים, מה שאני רוצה מכם זה סף נמוך קצת יותר. זה סף הרבה

יותר גבוה. הוא רוצה לחסוך את כל הלוקסוס של עריכת הבחירות. ולכן אני

שאלתי וחזרתי ושאלתי, חאם יש כאן בקשה לתיקון? אומר עורך דין ישורון: אני

לא רוצה לתקן. אני רוצה שהדבר הזה יהיה ברור, שהבן אדם רוצה דבר שאיננו

כתוב בחוק. שאי אפשר לתת אותו.

היו"ר ח. קורפו; עו"ד שטוב, לא בחוק, לא בתקנות, לא נדרשת בכלל

בקשת סעד. איפה כתוב שצריך לבקש סעד, כאשר הוא

צריך להוכיח רק שלושה דברים? הוא צריך להוכיח שהבחירות בקלפי מסוימת לא

התנהלו כחוק, שבהנהלת הבחירות, במהלכן, היה פגם העלול להשפיע על תוצאות

הבחירות, על מספר הקולות או על חלוקת המנדטים. וכן, המנדטים לא חולקו

כחוק. איפה כתוב שאסור לבקש סעד? הוא מבקש לבטל את התוצאות הללו שהתקבלו

שלא כשורה. זה כל מה שהוא מבקש. איפה כתוב שהוא זקוק לסעד! הוא לא צריך

להזכיר את המילה, הוא לא צריך לבקש מבית המשפט, ומהכנסת שום דבר. הוא

צריך רק לומר, בקלפיות האלו התנהלו הבחירות שלא כחוק. העובדות מוכיחות את

זה, בידינו הסעד לתת לו.
עו"ד ישורון
אדוני היושב ראש אפשר לבקש שלא נתחיל לקיים

דיון חוזר?

היו"ר ח. קורפו; כן.

עו"ד ישורון; יש לנו תשובה. אבל ההבדל בין זכות תשובה לבין

דיון חוזר הוא שדיון חוזר חוזר על מה שכבר

אמרו. זכות תשובה מתיחסת לנקודה אחת שתים שלוש שדורשות הבהרה משום שלא

היה ברור.

היו"ר ח. קורפו; אני מסכים.

עו"ד שטוב; כמובן שלא יעלה על הדעת שהכנסת, בחוק ובתקנות,

תנסח גם ותאמר איך בדיוק צריך ערעור להיות

בנוי. אבל אני שב ואומר שלא יעלה על הדעת שאדם יגיש ערעור או עתירה, או

בקשה, ויאמר ליושב ראש הועדה, כאן, בתקנות, לא כתוב איך או מה הוא צריך

לומר בסיומת דבריו. כל תביעה וכל בקשה, אם אין בה את הסעד המבוקש, איננה

תקפה. חברי הועדה לא יודעים במה לדון, כי לא יודעים מהי עתירתו של אותו

פלוני. הדברים פשוטים וברורים.

עורך דין ישורון שב והעלה את נושא הצד הציבורי. גברת גאולה כהן אמרה לחבר

הכנסת, עבר הזמן, פיספסת. יתכן שאתה צודק, יתכן שיש עוד זיופים, יתכן שיש

עוד פשלות במדינה, הכל בסדר. אבל אתה נפלת. תפסנו אותך. עברו הימים שלך,

אנחנו לא נביא לשולחן הזה את הדברים הללו. אז איפה התשובה הציבורית? איפה

התשובה החינוכית? הרי אתם מדברים פה על חינוך, ואתם אומרים הפסדתם את

הרכבת.

צ. טרלו; יש הוכחות שהיא פגומה, ולכן נכון שהיא תפסל.



א. רביץ; זה לא תלוי בך.

עו"ד שטוב; עכשיו מרימים את הכפפה של מר ישורון ואומרים,

בסדר. בואו נאריך את המועד של ה-14 יום.

תאפשרו לכו להביא עכשיו את הנושאים.
היו"ר ח. קורפו
בסדר, רבותי, לכל ההסכמים שלכם יש חשיבות.

אנהנו נקיים את הדיון, תהיה לנו אפשרות גם

לשמוע טענות מסוג זה, שבכל הארץ היו זיופים, בכל הארץ היו אי התאמות.

מאות מעטפות מיותרות. אם אנחנו עכשיו נדחה על הסף, גם את זה לא נוכל

לשמוע. זה הכל. אז מה הטיעון שלך?
צ. טרלו
אנחנו מדברים על תוצאות. וכי אתה לוחם כאן את

מלחמת הצדק? אתה נלחם את מלחמת גרשון שפט. למה

את מיתמם?
א. רביץ
אני לא יכול לטעון בשם הצדק?
צ. טרלו
בודאי שכן. לכן אני רוצה את הצדק עד הסוף.
עו"ד שטוב
אני אומר כך: סעיף 2 של התקנות נתן את אותה

רשימה ונגיד שזאת היא רשימה סגורה. סעיף 2
אומר כך
הטענות 1 2 ו-3 אלה טענות מקדמיות, שועדת הכנסת תציע לגביהם את

מי שהיא תציע. אומר עורך דין ישורון אתם לא ביקשתם שום דבר שנכנס לתוך

אחד משלושת הדברים הללו. ואני אומר במפורש את ההיפך. כאשר אנחנו טענו

מפורשות, ואמרנו שהרב גפני צורף או לא צורף בשלב מאוחר והוא משיב.
היו"ר ח. קורפו
זה בשלוש התקנות. אתה מעייף את הועדה שלא

לצורך.
עו"ד שטוב
תסלח לי, אם יש לך דעה של טיעוני סרק, תפסול

את עצמך מלדון בנושא הזה. אני אומר לך, לא
יתכן כדבר כזה. כתוב ככה
הערעור לא הוגש במועד האמור בסעיף 41 בי, שזה

היום סעיף 86. אם אמרנו שאחד המשיבים לא צורף בזמן, זה אומר שהערעור

לגביו לא הוגש במועד. אז זה אחד מהסעיפים הללו. ואתם צריכים להחליט.

הטענה יכולה להראות בעיניך חריפה או חלשה, אבל אתה צריך לקבל החלטה. אני

אומר לך שלגבי אחד המשיבים, הערעור לא הוגש במועד. וצריכים להחליט אם אני

צודק בטענה הזאת או לא.
צ. טרלו
מי זה המשיב?
עו"ד שטוב
המשיב זה הרב גפני.
צ. טרלו
הוא יגלה את עצמו כמשיב.
עו"ד שטוב
תסלח לי, אתה אומר שהבג"צ כולל אותו, אני לא

יודע. אתה צירפת אותו.



צ. טרלו; הוא צירף את עצמו.

עו"ד שטוב; אני לא יודע. במועד כלשהו היה הליך של צירוף.
צ. טרלו
חוא צירף את עצמו, תוך החלטה של בית משפט, שזה

לא מונע לטעון נגדך את הטענות. בהחלטה של בית

המשפט נאמר בפרוש. אנחנו מצטרפים להליך הזה תוך שמירת מלוא טענותינו,

למסקנות שיש להסיק. מכאן שהוא לא צריך אותנו כמשיבים. אז אתה צודק ואני

צודק. זה שני צדדים של אותה בעיה.
היו"ר ח. קורפו
שאלה: בא איש פשוט לישיבות הכנסת, ומגיש ערעור

וכותב שהוא מערער נגד יושב ראש ועדת הבחירות,

על החלטות לקבוע את התוצאות האלו, מאחר שהיו פגמים, ומצביע על זיופים כדת

וכדיו, בכל מקום ומקום שהיו. אתה תאמר שאם הוא לא כתב את שר הפנים אלא

רק ועדת הפנים, הערעור הזה לא יתקבל?
עו"ד שטוב
הוא לא כתב נגד שר הפנים.

היו"ר ח. קורפו; הוא כתב אני מערער על החלטות של יו'יר ועדת

הבחירות. המשיבים הם,על פי החוק, שר הפנים..
עו"ד שטוב
שר הפנים הוא משיב סטטורי ידוע.

היו"ר ח. קורפו; אז נניח שהוא לא כתב את זה.
עו"ד שטוב
המשיבים ידועים, והמשמעות של התקנות היא שהם

מצורפים אוטומטית. פשוט מאד.
מ. פרוש
האם הישיבה הזאת חוקית?

היו"ר ח. קורפו; כן, חוקית. קיבלתי הסכמה מיושב ראש הכנסת

להמשיך לשבת. אחרת זה היה נכנס לבג"צ.
עו"ד שטוב
אין ספק שכל מי שיקרא את ההחלטה וההסכמה, יאמר

שהפרשנות שניתנה להסכמה שהיתה בבג"צ היא

מוטעית ולכן נימת הכעס המסוימת שיש על היעוץ המשפטי שהועדה קיבלה, מופנית

לדבר הזה, שהועדה קיבלה החלטות על פי יעוץ משפטי בזמנו, שאין ספק שיש

קושי בהשמעת טענות טרומיות, כאשר ברור שההסכמה בבג"צ היתה שניתן להביא כל

טענה טרומית, בין שנטענה ובין שלא נטענה, ושנית, שלא היתה מעולם כל

הסכמה על הפיכתו למשיב במסגרת הבג"צ. אלה היו שתי הנקודות. אם פגענו

באיזה שהיא מילה או משתמעת איזה שהיא מילה כלפי היעוץ המשפטי, לא זה מת

שהתכוונו. אין לנו טענה אישית. יש לנו טענה על יעוץ.
היו"ר ח. קורפו
אני אמרתי קודם לועדה, ביחס לשיוויון במנדטים,

והעדפה על פי מספר קולות. ובכן, זה היה בכנסת

החמישית, כאשר רשימת ח' קיבלה 17 מנדטים, ורשימת לי קיבלה 17 מנדטים



ובועדת הכנסת נקבע שחרות קיבלה מספר גדול יותר של קולות, ולכן היא הפכה

לאופוזיציה הראשונה ו-ל' היתה האופוזיציה השניה.

תודה רבה רבותי המשך ביום ב' להברי הועדה בלבד.

הישיבה ננעלה בשעה 11:40

קוד המקור של הנתונים