ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 13/03/1989

ערעורו של מר דניאל דיין על תוצאות הבחירות לכנסת ה-12

פרוטוקול

 
הכנסת השתים עשרה

מושב ראשון



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' מישיבת ועדת הכנסת

מיום ב', ח' באדר ב/ 13.3.89 בשעה 10:00
נפחו
חברי הועדה; היו"ר ח. קורפו

ר. ריבלין

ש. דורון

ש. וייס

ר. איתן

א.רביץ

ג. כהן

י. לוי

א. פורז

י. שפרינצק

מ. פרוש

מ. גפני
מוזמנים
ת. אדרי - מנכ"ל ועדת הבחירות

ש. גוברמן - משנה ליועץ המשפטי

ר. רוזנפלד - עוזרת בכירה ליועץ המשפטי לממשלה

עו"ד צ. טרלו

עו"ד י. ישורון

עו"ד ר. שטוב

נ. סוקולר

ד. דיין

ד. לב

נ. שרם
יועץ משפטי לועדה
צ. ענבר
עתרת ליועץ המשפטי
א. קמיר
מזכירת הועדה
אתי בן יוסף
נרשם ע"י
חבר המתרגמים בע"מ
על סדר היום
ערעורו של מר דניאל דיין על תוצאות הבחירות

לכנסת ה-12
היו"ר ח. קורפו
רבותי, אני פותח את הישיבה. ראשית, יש לנו

צורך לקבוע מסגרת לדיון בשתי הצעות לאי אמון שהואשרו על ידי סיעת

התחיה וסיעת מולדת, יש הסכמה? תודה רבה.

יש הסכמה של יו"ר הכנסת להאריך את המועד שהקצנו לדיון על ישובי קו

העימות בגבול הצפון, אנהנו הקצנו שעה לדיון הזה, והיו"ר מבקש להאריך

את זה, נראה לו שזה לא מספיק.

ש. דורוו; סליחה, יש תקדימים, הועדה קבעה שעה, היא

יכולה לקבוע שעתיים. הסיבות לכך יכולות

להיות כל שהן.
ר. איתן
מי יקבל את התוספת זמן?
ש. וייס
כל מי שרוצה לבזות יותר כל סוג של דיון

צריך להאריך את מועדי הדיון. בזה גמרתי את

הערתי. אם הכוונה היא לבזות את הנושא, תאריך את זה לשלוש שעות.
ש. דורון
סליחה, מה קבענו, דיון סיעתי? דיון סיעתי

זה שלוש שעות.
היו"ר ח. קורפו
אני מציע שהועדה תסמיך את היו"ר לא להקפיד

על מועדי הזמנים בדיון הזה, כדי שהמשתתפים

יוכלו להרחיב ולהתבסא. טוב רבותי, אנחנו ניגשים לדיון.

ראשית אני רוצה להודיע שהישיבה ביום חמישי מתבטלת, ואנחנו נשב ביום

בי.

טוב רבותי, אנחנו עוברים לישיבה המוקדשת לערעורי הבחירות.
צ. טרלו
אני רוצה רק להזכיר, שחברי שמייצג את

הסיעה, מר שטובוד, עוד צריך להשמיע את מה

שיש לו להשמיע, אין בינינו חפיפה, אנחנו מדברים על אנשים שונים.

אנחנו לא טוענים אותו דבר, כלומר, אין כאן מטרה שאותו אדם ידבר על

אותה מדיניות.
היו"ר ח. קורפו
קיימת אפשרות שאתם תציעו שחבר אחר מהסיעה

יצא?
צ. טרלו
לא, אין כאן פידיון. למעשה אני מגיע

לטענתי השלישית שנדונה בסעיפים 12 ואילך

של כתב הטענות שלנו.

אני צריך להקדים מילה על טיב הארוע הזה. קודם כל, המצב הנורמאלי הוא,

שעם סיום ספירת הקולות בתוך המועד הקבוע בחוק, מפרסמת ועדת הבחירות

המרכזית, לפי סעיף 84 לחוק, את תוצאות הבחירות, והחוק קובע מה היא

חייבת לפרט שם, ונאמר בסעיף קטן בי של אותו סעיף 84, כי בכפוף



להוראות סעיף 86 תהיה הודעה לפי סעיף זה ראיה חותכת לחלוקת המנדטים

ולבחירת האנשים הנזכרים בהודעה.

מכאן ברור, שהערעור הוא הליך יוצא דופן, שצריך לפרש אותו במסגרת

המצומצמת שהחוק קבע, זה יפה לגבי כל הטענות שאני טענתי. זה מבחינת

הדין. מבחינת הדיין, יש לזכור שיש הבדל מהותי.
היו"ר ח. קורפו
סליחה, לא ירדתי לסוף דעתך. שם נאמר

שההודעה היא לכאורה אישור על 3-4 דברים,

בכפוף לסעיף 86, אז מדוע סעיף 86 מצטמצם בהיקפו בזה? אני חושב להיפך,

הוא מקבל פה מימד.
צ. טרלו
קודם כל ההודעה איננה לכאורה, אלא היא

ראיה חותכת, אם אין ערעור היא ראיה

חותכת.

היו"ר ח. קורפו; נכון.
צ. טרלו
משמע שהערעור הוא הליך יוצא דופן, זה לא

הדרך הנורמאלית של בירור עניין. זהו דבר

שצריך להתפרש בתוך מסגרתו. ברור שזו עובדה, שבחמש הכנסות הראשונות

בכלל לא היה דבר כזה, כלומר, היתה בחוק הוראה, אבל בפועל, רק בכנסת

החמישית התעורר העניין, וגם מאז היו כנסות שהעניין הזה לא התעורר.

למה אני אומר שזה הליך יוצא דופן? מפני שמגמת החוק עולה יפה מאוד מכל

הסעיפים, כי הפיקוח על הבחירות יהיה בידי ועדת הבחירות, כשבראשה עומד

שופט של בית המשפט העליון, דבר שלדעתי, (עם היותה עדיין גוף פוליטי)

משנה את מהותה גם להלכה וגם למעשה, כפי שכל מי שהיה עד לתהליכים האלה

במשך השנים רואה.

דבר שני, מה יוצא דופן בהליך? סעיף 86 איננו סעיף שנותן לכנסת,

למליאתה או לועדת הכנסת, סמכות גורפת ומתמדת לעשות רביזיה של בחירות,

וזה ההבדל בין סמכות יוצאת דופן בלתי רגילה, לבין סמכות רגילה. אילו

רצה המחוקק שהכנסת תשב באופן קבוע כאיזה גוף מאשר של תוצאות הבחירות,

או בכיוון הפוך, כגוף שבודק את תוצאות הבחירות, הוא היה כותב את זה,

שעל פי בקשת כל אדם שהיתה לו זכות בחירה, תבדוק הכנסת תוצאות של

בחירות במקום פלוני בכל הארץ, בכל קלפי, בכל מקום.
היו"ר ח. קורפו
זה לא מה שכתוב ב-86?
צ. טרלו
צריך להגיש לכנסת ערעור. מכאן, שהדיון

צריך להתקיים כערעור. אם לא היה מערער לא

היה דיון, ופה ההבדל, בכך שונה סמכותה של הכנסת וממילא של ועדת הכנסת

כזרוע שלה, לצורך איסוף חומר והצעת הצעות, מעבודה של ועדת הכנסת

בנושאים אחרים, שבהם גם חברי הועדה, גם יו"ר הועדה, גם הכנסת עצמה

חופשיים ליזום דיונים במסגרת תקנון הכנסת ככל שירצו.

עכשיו, למה הדברים האלה חשובים? מפני שאם אחרי דיון בועדת הבחירות

המרכזית, אושרו תוצאות, ההנחה היא שהן נבדקו כראוי מכל הבחינות, כולל



הבחינה המשפטית. ההנחה היא שהערעור צריך להראות, על פניו לפחות, דבר

אחד: שהוא איננו ערעור סרק.

אס אני הייתי פונה לבית המשפט הגבוה לצדק ומבקש שם סעד בשם לקוח שלי,

שיתנו צו החלטי נגד אשתו שתשוב לחיות עמו, אז לא היה מעניין אף אחד

אם מבחינה מוסרית, או חברתית, או סוציאלית, או כל בחינה אחרת, האשת

היא מורדת וראויה אינני יודע למה, ולבית המשפט הגבוה לצדק אין סמכות

לתת את הסעד הזה, והיו שולחים את אותו איש הביתה, למרות זה שלפי סעיף

15/א יש סמכויות מאוד מאוד רחבות.

אותו הדבר אני אומר כאן. אי אפשר לשחק או לתרגל תרגילים משפטיים

שהופכים את הערעור לבירור מבראשית, או שמבוקש בהם דבר שאיננו יכול

להינתן.

מה קורה אז? כאשר מגישים ערעור, כשהסעד המבוקש פה איננו קיים על פניו

בחוק, הרי שלמעשה, הדיון הופך מדיון משפטי בנושא פוליטי, לדיון

פוליטי בלי נושא משפטי, וזה בדיוק מה שקרה בערעור הזה.

יראו נא כבודכם את סעיף 86. סעיף 86 מאפשר לערער על תוצאת הבחירות,

ואחד לשלושה נימוקים ונאמר בו, "אחרי דיון בערעור, רשאית הכנסת לבטל

את הבחירות באיזור קלפי מסוים ולצוות על עריכתן שנית". או 2, "להכריז

מיד, או אחרי עריכתן של הבחירות שנית, שפלוני לא נבחר וכי אדם אחר

נבחר". נאמר גם שהחלטת הכנסת תהיה סופית, אבל שלא יהיו לכם אשליות.

העובדה שזה כתוב בחוק, לא אומרת שאי אפשר ללכת על זה לבג"ץ, יש על זה

כבר פסיקה משנות החמישים שאומרת, שסופיות כזאת פירושה שהכנסת לא

יכולה לעשות רביזיה על ההחלטה שלה, ולא שהבג"ץ לא יכול לבדוק. זה רק

להשלמת התמונה המשפטית.
ר. ריבלין
אז בכלל זה טוב.
צ. טרלו
מה טובי
ר. ריבלין
הועדה תקבל החלטה, היא תלך לבג"ץ, תגמור

את הכל.
צ. טרלו
השאלה היא כאן מי ילך.
ר. ריבלין
או שאתה תלך לבג"ץ.
צ. טרלו
השאלה היא מי ילך לבג"ץ.
ר. ריבלין
אני לא מתכוון לומר שמישהו ישקול, כי

בסופו של דבר השיקול הוא שיקול לעניין.
היו"ר ח. קורפו
חבר הכנסת ריבלין מתכוון שאנחנו לא

מסוגלים לעשות דבר חמור, שלא ניתן לתיקון.
צ. טרלו
שלא יבינו אותי לא נכון.
ר. ריבליו
אני בהתחלה פהדתי נורא, שאני מחליט וזה

סופי, זה היה באמת נטל עצום עלי. היום

אנחנו נחליט שאין שום פגם בתוצאה, אז הם ילכו לבג"ץ. נחליט שיש? אתה

תלך לבג"ץ ונגמר, מה אתם רוצים מאיתנו? שלא מבינים שום דבר מההרצאה

המאלפת שלך.
צ. טרלו
אני לא יודע מדוע חבר הכנסת ריבלין מזלזל

בנכונותם של חברי הכנסת.
צ. טרלו
מה שאמרתי איננו איום, שלא עולה על דעתי

שאצטרך ללכת לבג"ץ בעניין הזה. אני רק

הצבעתי על המצב המשפטי. ב. אני רוחש כבוד רב מאד לחברי הועדה הזאת,

שיושבים בתוכם בחירי הסיעות, ולא רק זה: אם הם טובים מספיק להחליט

בשאלות חיים ומוות למדינה, אז הם בודאי טובים לפסוק בערעור הזה. זה

אני רואה חובה לומר, לפחות ככל שאני מבטא את דעתי ואת דעת שולחי.

עכשיו, מה פרוש הדבר שהדיון צריך להתקיים במסגרת תאור? פרושו של דבר,

שאם מישהו בא ומבקש דבר שאי אפשר לתת אותו, צריך לשלוח אותו הביתה

כי בענינים אלה, דוקא בגלל האופי הפוליטי של הגוף הזה, יש לדקדק

בפרוצדורה כמו בחוט השערה.
היו"ר ח. קורפו
אתה חוזר לטיעון הבסיסי של אי רישום

המשיב?
צ. טרלו
לא.
היו"ר ח. קורפו
אלא?
צ. טרלו
הטענות האלה היו יפות גם לשם, הן יפות

לטענה, שמי שמבקש, המערער בתיק הזה, ואני

אקרא לכם מה הוא ביקש בכתב הערעור, אחרי זה נראה מה הוא ביקש פה.

בכתב הערעור העתירה שלו לסעדים, (העזרה שהוא מבקש פה) מצויה בסעיף 8.

בסעיף 8 יש פיסקה אחת שאני לא אקרא אותה, שנוגעת לתיקון טעויות סופר,

על זה דיברתי. מה יתר המבוקש לגבי 12 הקלפיות שהוא הזכיר שם? "אשר על

כן, מתבקשת בזה הכנסת לקבל את הערעור, ולבטל את הבחירות באיזורי

הקלפיות שמספריהן צויינו בסעיף 1, 2, 3, 4-7 לעיל, ולתקן את תוצאות

הבחירות וחלוקת המנדטים לאור התוצאות שהתקבלו לאחר פסילת הקולות

שנמנו בקלפיות הנ"ל ותיקון התוצאות כאמור". בלשון בני אדם מה שהוא

מבקש, שתקחו את ה-12 קלפיות האלה, תמחקו את כל המצביעים שהצביעו בהם,

תפסלו אותם.
היו"ר ח. קורפו
לא למחוק, אתה יכול להצביע פעם שניה, לא

צריך למחוק.
צ. טרלו
לא, זה מה שהוא איננו מבקש, אני קורא עוד

פעם. "לבטל את הבחירות באיזורי הקלפיות



שמספריהן צויינו בסעיף 1, 2, 3, 4, ולתקן את תוצאות הבחירות וחלוקת

המנדטים, לאור התוצאות שהתקבלו לאחר פסילת הקולות שנמנו בקלפיות הנ"ל

ותיקון התוצאות כאמור". אם נלביש את המשפט המסורבל הזה בלבוש

הסינטקטי הנכון שלו, אז מה שהוא מבקש זה כך. א. הוא מבקש לקבוע

שהבחירות בקלפיות האלה בטלות. ב. שיפסלו כל הקולות שנמנו בקלפיות

הנ"ל.

היו"ר ח. קורפו; זה אותו דבר, זה אותו דבר כמו הראשון.

צ. טרלו; לא, זה התוצאה שלה, בודאי. עכשיו, לאור

התוצאות שהתקבלו לאחר פסילת הקולות, אז

קודם כל צריך להגיד שצריך לפסול את הקולות. ג' לתקן את תוצאות

הבחירות וחלוקת המנדטים. במילים אחרות, אני מבקש שתסתכלו בטבלה ד'

שצורפה לערעור. הוא מבקש לשלוח הביתה 6,363 בוחרים, זה ימחק, ונסתכל

בסך הכל של הקלפיות האלה לפי המפלגות, ולמחוק שם 364 מצביעי אמ"ת,

332 מצביעי מפד"ל, 1,704 מצביעי אגודה, (אני קורא רק את הסיעות

הגדולות) 553 מצביעי מח"ל.

היו"ר ח. קורפו; טרלו מה רצית, שהוא יבקש לפסול את התוצאות

ב-12 הקלפיות האלו ולא למחוק את המספרים

הללו? אני לא מבין אותך. מה רצית שהוא יבקש?

צ. טרלו; אילו היה מבקש לפסול את הבחירות והיה

שותק, גם אז לא היה הערעור שלם, אבל אז

אפשר היה לטעון שהוא מכללה במשתמע, אני עוד לא שמעתי על כימיקל ערעור

במשתמע, אבל אצלנו הכל הולך, אז אולי ילך גם זה. משתמע שהוא מבקש

שיערכו בחירות חדשות.
היו"ר ח. קורפו
אבל זה החוק קובע.
צ. טרלו
זה בדיוק מה שאני אומר, אבל זה לא מה שהוא

מבקש בערעור. הוא מבקש בערעור סעד בלתי חוקי. הוא ביקש, א' שיפסלו

הקולות, בי שלא יהיו בחירות חדשות, אלא שיורידו את כל ה-6,000 קולות

האלה, ויחלקו מחדש את כל הקולות במדינה.

ר. ריבלין; סעיף 86/א קובע מי יכול להגיש ערעור

ובאיזה טענה. סעיף 86/ב קובע מתי הערעור

ישמע. סעיף 86/ג מורה לנו מה אנחנו יכולים לעשות, או זה או זה. כל

אדם שהיה זכאי לבחור, רשאי לערער בפני הכנסת על תוצאות הבחירות, אבל

לא אומרים איזה סעד הוא צריך לבקש. כתוב, "אחרי הדין בערעור רשאית

הכנסת מכוחה, בעצמה, או לבטל על הבחירות באיזור הקלפי, או להכריז מיד

על בחירות חדשות".

תראה, אם אנחנו רוצים לעשות פה פיליבסטר שזה מוצא חן בעיני, בוא נקבע

שהדיון הבא יהיה בעוד 4 שבועות את ו-4 השבועות נבזבז, ואז השגנו את

שתי התוצאות. הסמכות היא של הכנסת, הוא יכול לבקש מה שהוא רוצה,

אנחנו צריכים אחת משתיים, או לבטל, אם מצאנו שיש עניין, או לבטל או



להכריז על בחירות חדשות, כך כתוב בחוק. הוא לא צריך אפילו לבקש סעד,

הוא יכול לערער.
ש. וייס
אני הבינותי, כאילו שמר טרלו מבקש שאנחנו

נשתמש בסמכות הזאת באופן החוקי ביותר,

לאל
צ. טרלו
אני מבקש שאתם תדחו את הערעור, מפני שהוא

מבקש דבר שאתם לא יכולים לתת לו, זה הכל.
ר. ריבלין
למה? למה לא יכול לתת לול
צ. טרלו
אני לא יכול לענות לשתי שאלות בבת אחת.
ר. ריבלין
אז אני מבקש ממך, אם חידדת את העניין,

תסביר לי מדוע.
צ. טרלו
תרשה לי קודם לענות לך על השאלה הראשונה,

אחרי כן אשיב לשאלה השניה. יש שלושה

דברים. א' אני מוחה בכל הכבוד, על כך שחבר הכנסת ריבלין רואה בטיעון

שלי פיליבסטר, אני בקושי מדבר 20 דקות. אם זה פיליבסטר, הרי כל דיוני

הכנסת אינם אלא פיליבסטר.
היו"ר ח. קורפו
אתה מסתמך על שתי המילים, ^'בתיקון התוצאות

כאמור".
צ. טרלו
לא, אני מסתמך על זה שהוא מבקש.
היו"ר ח. קורפו
במילים האלו הוא לא מבקש בחירות חוזרות?
צ. טרלו
לא.
היו"ר ח. קורפו
למה?
צ. טרלו
הוא אומר בפרוש מה שהוא רוצה.
היו"ר ח. קורפו
מה הוא אומר?
צ. טרלו
הוא אומר לבטל את הבחירות.
היו"ר ח. קורפו
וזה אתה גם כן אומר.
צ. טרלו
הוא אומר לפסול את הקולות.
היו"ר ח. קורפו
זה גם אתה אומר.
צ. טרלו
ואחרי זה לתקן את תוצאות הבחירות, בלי

בחירות אין לי שום דבר.
היו"ר ח. קורפן
עם תיקון התוצאות כאמור.
צ. טרלו
כאמור מלמעלה.
היו"ר ח. קורפו
כאמור זה פסילה, וקיום בחירות.
צ. טרלו
איפה אתה קורא קיום בחירות בתוך סעיף שלא

כתוב בו דבר כזה?
היו"ר ח. קורפו
כתוב בחוק.
צ. טרלו
אבל לא כתוב בערעור.
היו"ר ח. קורפו
מה הוא צריך? ואס הוא לא היה כותב את

המשפט הזה בכלל, מה היית קורא?
צ. טרלו
אם הוא לא היה כותב אז זה היה ערעור אחר,

אז הייתי טוען טענות אחרות. זה לא מה

שכתוב שם. מה שכתוב שם בפרוש, זה למחוק, זאת אומרת לפסול את הקולות

ולתקן את התוצאות בלי שום בחירות, כך כתוב שם. לא כתוב לקיים בחירות

חדשות, גם אי אפשר היה לכתוב אז לתקן את תוצאות הבחירות. לערוך

בחירות חדשות. אבל אני אראה לכם שזה לא מקרה מה שהוא כתב כאן. אבל

אני חייב תשובה לחבר הכנסת ריבלין, תשובה ענינית.

התשובה היא, לא כך, לא יתכן, הכנסת, בערעור הזה, איננה בעלת בית, לכן

הקדמתי ואמרתי, שהכנסת איננה בעלת בית בלתי מוגבל. תארו לכם שהוא

מערער, נניח מן הטעמים של טעות סופר, ובמהלך הערעור מתגלים כל מיני

דברים, שבכלל לא עליהם ערערו, ואז באה הכנסת ומחליטה על בחירות חדשות

באיקס קלפיות, זה לא ילך, זה הליך בלתי חוקי. הכנסת דנה בערעור, אין

לפניה אלא הערעור, אין לה כאן חופש.
ר. ריבלין
אז הוא צריך לגלות עילה ב-1, 2, 3, 86/א.
צ. טרלו
כדי שיהיה ערעור, הוא צריך לבקש משהו,

והוא ביקש. עכשיו תראו מה הוא ביקש. אני

מפנה את ועדת הכנסת לעמוד 24 של הפרוטוקול מיום 5.2.89, אומר חבר

הכנסת גפני, "בחוק כתוב לבטל את הבחירות באיזור קלפי מסוים, ולצוות

על עריכתן מחדש". אתה לא מבקש את זה. לפי מה שאתה כותב בסעיף 8, אתה

כותב לבטל את הבחירות, ולא מבקש לצוות על עריכתן מחדש. על זה עונה

עו"ד ישורון. "אם אתם מחליטים לבטל, ממילא לפי עניות דעתי, על פי

החוק אתם חייבים לצוות על בחירות חוזרות, אי אפשר לעשות חצי דבר".

סוף ציטוט. אבל כאן הוא לא אמר וכאן הוא לא ביקש בכתב הערעור חצי

דבר, הוא ביקש דבר שלם. הוא ביקש, לפסול את הקולות ולחלק מחדש את כל

הקולות, זה מה שהוא ביקש, הוא לא ביקש את הדבר הזה, אז מה אומרים לו?

אתה לא ביקשת, אבל מהחוק אנחנו ננדב לך. איזה מן ערעור זה? על ידי

כך, הועדה - עושה את עצמה אם היא מאפשרת את זה-לצד בערעור, שלמעשה,

הועדה איננה צד בערעור, היא השופט בערעור. אומר לו היו"ר, חבר הכנסת

קורפו, "חבר הכנסת גפני, אין סטטוס של ביטול בלבד, יש אפשרות לקבוע



תוצאות בלי בחירות, ויש אפשרות לקבוע תוצאות עם בחירות חוזרות". זה

בדיוק מה שאני טוען, וזה בדיוק מה שהוא לא ביקש בערעור, אלא הוא

ביקש, לא רק שהוא עשה גס מחדל וגם מעשה. גם לא ביקש, וגם ביקש לפסול

את הקולות ולחלק מחדש, והיו"ר צודק בהערה שלו.

שואל חבר הכנסת גפני את מר ישורון, "זאת אומרת, אתה מבקש לערוך

בחירות חוזרות". עו"ד ישורון, "אני מבקש לפסול את הקלפיות הללו. מה

תהיה מסקנתכם בעקבות הפסילה, לא לי להחליט, אתם צריכים לקבוע". אבל

זה לא מה שהוא ביקש, הוא ביקש לפסול והוא ביקש להוריד את הקולות, כך

כתוב שם, והוא לא ביקש לתקן את זה, הוא גם לא יכול לתקן את זה בשלב

כל כך מאוחר, אחרי כמה חודשים. הוא ביקש סעד שהוא לא יכול לקבל. אז

כשהדבר הוגש בערעור רק אם זה פועל. כשהוא מוגש על ידי עו"ד, קל וחומר

שהכללים האלה פועלים. שהוא מוגש לגוף פוליטי, אתם תשימו את עצמכם

לנותני סעד למערכת שלא ביקשה סעד? הייתי מציע לכם לחשוב היטב אם

לעשות דבר כזה.

אפילו אם תאורטית, היתה סמכות כזו, ואני טוען שאין סמכות כזו, אף אחד

לא אומר לאנשים להגיש כתב ערעור בלתי אפקטיבי, מישהו אמר את זה?
היו"ר ח. קורפו
טרלו, איך צריך היה לנסח מערער, אשר מבקש

לפעול על פי הפיסקה שאנחנו נקבע, שפלוני

הוא חבר כנסת ללא בחירות, איך הוא צריך לנסח את בקשתו?
צ. טרלו
זה תלוי במתריה של העניין, זה תלוי מדוע,

אני לא יכול לענות על השאלה הזאת. השאלה

למה.

היו"ר ח. קורפו; מפני שהבחירות לא היו כשרות.
ר. ריבלין
בקיצור, שהיה פגם שהשפיע על תוצאות

הבחירות.
היו"ר ח. קורפו
היה פגם שהשפיע על תוצאות הבחירות, אבל

הוא לא רוצה ללכת לבחירות חוזרות, הוא

רוצה שאנחנו יהיה לנו אומץ, מאחר שלדבריו, לאחר שיחשפו בפנינו

העובדות נהיה משוכנעים ששם נעשה זיוף במתכוון, ואנחנו אפילו לא

זקוקים לבחירות, אנחנו יכולים להכריז שפלוני איננו חבר כנסת ואלמוני

כן, איך הוא ינסח?
צ. טרלו
השאלה הזאת טומנת בתוכה הנחה שאיננה

עומדת. אתם לדעתי אינכם יכולים לפסול

קולות, אלא על ידי עריכת בחירות חדשות באותן קלפיות.

היו"ר ח. קורפו; אז איך אנחנו מכריזים שפלוני איננו חבר

כנסת מבלי לפסול קולות? תגיד לי רק איך

אנחנו מסוגלים לקבל החלטה, בלי לערוך בחירות, כשפלוני איננו חבר כנסת

והשני חבר כנסת, מבלי להגיע למסקנה שהתוצאות אינן טובות.
צ. טרלו
אתן לך דוגמא. הדבר קרה גם במישור

המונציפלי. בפקודת המועצות המקומיות גם

שיטה של חישוב על פי מודד. עשו חישוב וקבעו שפלוני נבחר, זה לא מצא

חן בעיני מישהו, הוא הלך לערעור, שם יש ערעור לבית משפט, השופטת בן

פורת נתנה פסק דין וקבעה שהמודד שהם קבעו, זה לא המודד שהחוק התכוון

אליו, ושינו את המודד וקבעו. עכשיו, אם אתם שואלים אותי איך הכנסת

יכולה לעשות את זה בלי בחירות, תקחו את תוצאות הבחירות ותראו איזה

שיטה מסובכת זאת, שיטת בדר עופר, אז יש מודד ראשון, מודד שני, מודד

שלישי, רביעי וחמישי. ושישי, ושביעי, ושמיני. אז אם שם נפלה טעות

בחלוקת הקולות, טעות בשיטה, איך נגיד, בישום של סעיף בדר עופר, אז על

זה אפשר לעשות, זה בלי בחירות.
היו"ר ח. קורפו
אבל זה אמרת לנו בשבוע שעבר.
צ. טרלו
אבל זאת לא תהיה פסילת קולות.
היו"ר ח. קורפו
זה אמרת לנו בשבוע שעבר, זו סמכותו רק של

יו"ר ועדת הבחירות המרכזית בלבד.
צ. טרלו
לא, זה תיקון טעות סופר, זאת איננה טעות

סופר.
היו"ר ח. קורפו
אלא מה זה?
צ. טרלו
טעות סופר זה טעות טכנית חשבונית, זאת לא

טעות חשבונית.
היו"ר ח. קורפו
קביעת המודד זה לא טעות חשבונית?
צ. טרלו
זאת איננה טעות חשבונית.

היו"ר ח. קורפו .. אלא?
צ. טרלו
טעות שבאה מתוך פרוש לא נכון של סעיף

שקובע איך מחשבים את המודד, היא טעות

שאיננה טעות חשבונית, היא טעות קונספטואלית. החשבון לפי השיטה שהוא

בחר לחשב הוא נכון, רק שיטת החישוב איננה נכונה, זה איננה טעות

חשבונית כששיטת החישוב לא נכונה, על זה הוא יכול ללכת, ואם מצאו

שנפלה טעות כזאת, אז בודאי שאפשר לתקן אותה בלי בחירות. אבל אי אפשר

לפסול קלפי על כל מצביעיה בלי לעשות בחירות. בא האיש ואומר, אני מבקש

במפורש. זה גם הדבר שהוא היה מעונין בו. הוא רצה שימחקו כל הקולות

בקלפיות האלה, לעומת זה, יכנסו משתי טעויות הסופר הקולות שלו,

ואיכשהו, כתוצאה מאובדן כל הקולות בקלפיות האלה, אז כבר לא יהיו שם

לא מצביעי דגל תורה, לא מצביעי אגודה, אז הוא ישאר עם עודף קולות

יותר גדול מ-900, הוא גם אמר את זה בועדה. אז גם בועדה הוא אומר,

כשלוחצים אותו על זה, אז הוא אומר, את זה אני לא מבקש.

אין לפניכם דבר כזה שיש ערעור, אתם לא ועדה רפואית. כשמישהו מערער על

זה שמגיע לו נכות 10 נקודות בעד שיניים, הועדה יכולה להגדיל, להקטין,



לשנות, אין דבר כזה. זה לא גוף פוליטי שיושב לדון על תוצאות הבחירות.

יש לכם ערעור. אתם לא יכולים לתת סעד שלא נתבקשתם לתת בערעור.

מה הוא היה צריך לעשות? אחד משלושה דברים. או לא לכתוב שום סעד,

כלום, ואז הוא לא מבקש סעד. אז יכול להיות ויכוח משפטי, מה קורה כשלא

מבקשים סעד בערעור, והועדה לא יושבת לתת צוים. זו אפשרות אחת, והוא

לא הלך בדרך הזאת.

אפשרות שניה היתה, לכתוב את מה שצריך לכתוב, דהיינו, לפסול את

הקלפיות ולערוך בהן בחירות חדשות. הוא בא וביקש דבר ספציפי, לפסול את

הקלפיות, להוריד את כל הקולות, לחלק מחדש את המנדטים. לזה אין לכם

סמכות. אז עכשיו תבואו ותגידו, זה אמנם לא מה שאתה ביקשת, אבל יש לנו

סמכות לפסול ולעשות בחירות. אז למרות שלא ביקשת, אנחנו ניתן לך את

הסעד הזה.

מה קורה פה? אנחנו ניתן? זוהי חריגה ממסגרת הערעור, למה? היתה איזו

סיבה שהיא? הנייר סובל הכל, הוא היה יכול לכתוב את הדברים הנכונים.

אני לא נכנס כאן לשאלה המעשית, אם בכלל קיימות על פני הדברים הנסיבות

שמצדיקות לפסול 6,000 קולות.

לכן אני אומר, שגם אם היה צודק בכל טענותיו לגבי 12 הקלפיות האלה,

ויש הרבה מה לומר לגבי החישובים האלה, (אתם גם בינתיים קיבלתם

מסמכים) אני מדבר על הצד המשפטי.

הוא בא וביקש מכם משהו, ואני אומר שאסור בשום פנים ואופן, מטעמים של

ניקיון ציבורי והיגיינה פוליטית, שהועדה תקיים דיון שעשוי בסופו של

דבר להוליך לסעד שהולך בכיוון אחר. מבחינתו אני מבין למה הוא ביקש את

מה שביקש. כשמוחקים את הקולות אז הוא יודע מה תהיה התוצאה, אבל אם

היו הולכים לבחירות חדשות, מניין לו מה תהיה התוצאה? אז לכן הוא ביקש

באופן ספציפי.

אני אומר, שהן מבחינת הניקיון הציבורי, הן מבחינת ההיגיינה הפוליטית,

אתם צריכים לדבוק בנוסח של מה שהוא ביקש, ואת מה שהוא ביקש אתם לא

יכולים לתת לו וצריך לדחות את עתירתו. ערעורים שמוגשים לועדה זאת, לא

יכולים להיות ערעורי סרק, ולא יכולים להיות "פישינג אקספדישנס",

כמו שיש שם בסעיף מסוים.

אנחנו שמענו כל מיני שמועות, ואנחנו מערערים כדי שהמשטרה תחקור, בזה

אני חוזר לדברים שאמרתי קודם, אי אפשר לערער כך.

סך הכל הליקויים המשפטיים המצטברים שעליהם הצבעתי, ועוד לא הצבעתי על

כולם, מצדיקים את דחיתו של הערעור הזה על הסף. תודה רבה.
עו"ד שטוב
יש לי בעיה קטנה, שרק מר ריבלין מתנדנד,

לכן אני חייב לחזור על דברי עו"ד טרלו.
ר. ריבלין
היו לי ספקות, אבל עכשיו אני משוכנע.

לצערי הרב יש לנו סמכות, ולצערי הרב הסעיף



הזח קיים, ולצערי הרב הסעיף הזה הוא פוליטי, ואנחנו יכולים להחליט מה

שאנחנו רוצים, ומה אנחנו יכולים לעשות? תבטלו את החוק הזה, זה הכל.
היו"ר ח. קורפו
יתרה מזאת, אתה עשית חשבון מה המשמעות של

פסילת 12 הקלפיות האלו?

צ. טרלו; את זה אתם יכולים לראות בטבלה די.
היו"ר ח. קורפו
לא, לא, אתה תעשה את החשבון, מה המשמעות

שלהם לגבי כל הסיעות יחד. אתה יודע מה

פרושו של הדבר, למפלגות הגדולות, כשאתה מוריד את המודד ב-5 קולות, מה

המשמעות כשיש להם 40 מנדטים?
צ. טרלו
אבל אדוני, אני לא המערער, את השאלה הזאת

צריך להפנות לשם.

היו"ר ח. קורפו; לא, אבל אתה אמרת שהוא עשה את זה במתכוון,

אמרת שהוא עשה את החשבון.
צ. טרלו
אני מניח שהוא עשה את החשבון, בודאי. אם

הוא עשה את זה שלא במתכוון, אז עובדה

שהערעור נבדק כאן. אם הוא עשה את זה במתכוון, אז כדאי לשאול אותו. כך

מגישים ערעורים.
עו"ד שטוב
כבוד היו"ר, אמת שהסעיפים הללו שבחוק

זועקים לתיקון, אבל בשלב הזה הם זועקים

לפחות לפרשנות. על מנת שנבין מה נעשה, ומה אכן עשה המחוקק במסגרת

ערעורי הבחירות.

בשלב הזה יש לנו מספיק אינפורמציה כדי לדעת, שהערעור הוא בודאי פגום.

בנוגע לבחירות, אנחנו עוד לא יודעים מה יעלה בגורלם, ואיך הרכבת הזאת

תיסע הלאה. אבל ברור שהערעור הזה עשוי שלא כחוק, ושמידת הפגמים שבו

מרובים ורבים. לא בכל יום אנחנו מוצאים כתבי בית דין שמוגשים בצורה

כל כך פגומה.
ר. ריבלין
אדוני הפרקליט, נניח שעו"ד ישורון,

שמיומנותו המקצועית, כפי שידוע לי לא

מוטלת כאן בספק, לא היה מגיש את הערעור, אלא אחד העם. אדם שבא, הולך

לחוק וקורא, "כל אדם שהיה זכאי לבחור, רשאי לערער לפני הכנסת על

תוצאות הבחירות בטענה", ואני כותב, לכבוד כנסת ישראל, אני זכאי

לבחור, ואני רוצה לומר לכם שבקלפי מס' 432 הבחירות התנהלו לא כחוק,

משום שהיו דברים שהשפיעו על תוצאות הבחירות, והאנשים שם בחרו עם

תעודות זהוי לא כשרות. אני מבקש ממכם מיד לתת את הדין, להזמין אותי.

מכתב כזה זה לא ערעור בחירות? יש לך פה בתקנות איזשהו נוסח של ערעור

שלפיו אתה צריך להגיש?
עו"ד שטוב
תיכף נגיע לזה וזה שאין תקנה, לא אומר

שהעולם הפקר, יש מסגרת שנצטרך לדון בה.
ר. ריבלין
לא, אתה נותן מתכון למערער כשאתה רוצה

למצוא בו חסרון, כי עו"ד מיצג אותו, אבל

למעשה הסעיף הזה נותן אפשרות לכל אדם במדינה הזאת לערער.

היו"ר ח. קורפו; לא רק לכל אדם, אלא אפילו אדם שלא בחר,

והיה זכאי לבחור.
ר. ריבלין
אני מדבר על ההדיוט. אדם שבא ורוצה להגיש

ערעור. פה הוא נתקל בפרוצדורה.
עו"ד שטוב
בבקשה, מקובל עלי מאוד.
ש. וייס
זה צריך להיות אדם שיודע קצת כחוק, כי

כתוב "לא התנהלו כחוק".
ר. ריבלין
הוא יכול לומר לא התנהלו כחוק ולומר למה,

ואנחנו צריכים לומר אם זה כחוק או לא

כחוק.
עו"ד שטוב
כאשר נדון בערעורו של אחד העם נדון בו.

היום אנחנו עוסקים בערעורו של מר ישורון

ולא יכולים להתעלם.
היו"ר ח. קורפו
לא, אנחנו עוסקים בערעורו של מר דיין.
עו"ד שטוב
שהוגש באמצעותו של מר ישורון. אתה גם

מסכים איתי, שאם מר דיין היה מצלצל

טלפונית ללשכתו של יו"ר הכנסת ואומר לו, אדוני אני מערער, יש קלפיות

פסולות במדינה, האם היית רואה את זה כערעור?
ר. ריבלין
לא.
עו"ד שטוב
היית אומר לו תתכבד ותבוא הנה, ואם הוא

היה בא הנה וזורק פיסת נייר על שולחנו של

היו"ר היית מקבלי לא.
ר. ריבלין
הוא צריך למלא אחר תנאי סעיף 86/א, אבל

אין נוסח או פרוצדורה שמחייבים. הוא צריך

לגלות עילה לפי ס"ק 1, 2, ו- 3, ואנחנו צריכים לראות אם יש או אין

עילה.
עו"ד שטוב
יש לנו תביעות, על פי אפשרות להגיש תביעות

קטנות על 1,000 שקלים, זה מה שאני מבקש

ממר דיין, ואם שופט היה נותן לו סעד בתביעה ל-1,000 שקל, אני מסכים

איתכם שגם הערעור הזה תקין, ואנחנו נראה ששום שופט בישראל לא היה

מתיחס לתביעה שמוגשת, עם הצורה, עם האופי, עם הסעדים, עם הצדדים, עם

התוכן הפנימי של הערעור כפי שהוא הוגש בפניכם. אף שופט לא היה דן

בתביעה הזו. בצורה נכונה וישרה ולמה לא נאמר שהתחיה היא זו שמערערת.



הבקשה שלה היא שחבר כנסת מטעמה יכנס על חשבונו של חבר כנסת של סיעה

אחרת. למה הוסתר מהכנסת?

היו"ר ח. קורפו; אינני יכול לקבל את הטיעון הזה, בפנינו

איו איזכור של עניין התחיה במאומה. אני

יכול להניח גם הנחה הפוכה, שנכון שאולי היה מישהו מאנשי התחיה שהיה

גורם לעניין הזה, אבל ללא ידיעה מוקדמת מה תהיינה התוצאות.
צ. טרלו
סליחה, יש בפרוטוקול ראיה ברורה בדברי מר

ישורון, אני מציע.
היו"ר ח. קורפו
אני לא מדבר על דברי ישורון, אני מדבר על

המציאות.
עו"ד שטוב
היו גם מסיבות עיתונאים במסדרונות בית

משפט העליון כשהוגש הבג"ץ, והיה שם גם מי

שאמור להיכנס לכנסת מטעמם. ומר דיין דיבר לעיתונות, הדבר פומבי

וידוע.
היו"ר ח. קורפו
היום כשחבר הכנסת רביץ מופיע ברדיו, משיבה

לו גאולה כהן.
צ. טרלו
סליחה, בעמוד 21 פיסקה ראשונה מפרוטוקול

מיום 5.2.89.
היו"ר ח. קורפו
אני אינני מדבר על הדיון פה.
צ. טרלו
אבל מר ישורון אמר שהוא כבר אז ידע שזה

מטעם התחיה, הוא אומר. "אבל אני רוצת לומר

לכם, העובדות כפי שנטענו בערעור מבוססות על מידע שקיבלנו מחבה ועדת

הבחירות המרכזית שהיה נציג תנועת התחיה שם".
היו"ר ח. קורפו
איך זה מוכיח מה שאתה אמרת? זה רק מוכיח

את מה שאני אמרתי.
צ. טרלו
הוא מסר את זה למישהו?
היו"ר ח. קורפו
זה אותו חבר שאמר את מה שאמר, חשף מתוקף

ידיעתו את העובדות בהיותו חבר ועדת

בחירות, בלי לדעת אפילו מה זה.
צ. טרלו
והוא פנה במקרה לגמרי למר דיין כדי שיגיש

ערעור?
היו"ר ח. קורפו
הוא בודאי יפנה למישהו.
צ. טרלו
שיגיש את הערעור.
היו"ר ח. קורפו
נכון, אז רק צריך לערער, אחרת אין טעם בכל

העניין.
צ. טרלו
אם זאת איננה עדות נסיבתית, מר קורפו.
עו"ד שטוב
אבל אני רוצה להעלות את הדבר הזה, לאו

דוקא במישור של הטיעון המשפטי, אלא בגלל

טיעון שהועלה על ידי כבוד היו"ר, וגם בזמנו על ידי חבר הכנסת שבח

וייס, שאי אפשר להתעלם בערעור הזה מהפן החינוכי שבו. יש גם צד, לאו

דוקא השאלה מי יקבל כמה קולות יותר ומי יקבל כמה קולות פחות, אלא יש

לחנך, לדאוג שהציבור אכן ידע שבחירות צריכות להתנהל כתיקונן, וגם

סיעת דגל התורה, כמו כל סיעה אחרת שבבית, עומדת על הדברים האלה

ומסתייגת מכל דבר שאיננו נכון ואיננו חוקי. אלא שאם אנחנו עוסקים

בעניין חינוכי, יש לנו מספיק נתונים על קלפיות שיש בהן לכאורה

זיופים, שנוהלו על ידי אנשים מסיעת התחיה. אם זה עניין חינוכי, למה

פתחו פתח צר מאוד עם כמה קלפיות בודדות. אם האיש הוא איש חינוך בין

השאר.
היו"ר ח. קורפו
עדיין לא מאוחר להגיש קובלנה למשטרה.
עו"ד שטוב
אני עכשיו לא מדבר על הנושא המשטרתי.

היו"ר ח. קורפו; יש לך אינפורמציה?
עו"ד שטוב
יש לנו, הגשנו גם. יש לנו חומר על קלפיות

שאיש התחיה היה שם יו''ר.
היו"ר ח. קורפו
אני חושב שההזדמנות הזו מחייבת משהו.
עו"ד שטוב
כן, בהחלט. הרי מה שעשוי לקרות בהמשך,

כאשר הערעור הזה, אם יגיע יומו להישמע

לגופו, הרי אנחנו יודעים שגם לפי סעיף 86, הכנסת לא אמרה בחקיקתה,

שאם התברר שאכן היו עוולות, או היו פגמים, זה מחייב ביטול ועריכת

בחירות וכוי, אלא הכנסת רשאית. אז הכנסת תתפוס את מכלול השיקולים

שהיא יכולה לקחת, והיא תתפוס את התמונה הכוללת, ולצורך זה יצטרכו הרי

להביא בפניה את מלוא הנתונים, ואז הכנסת תבוא ותאמר, האם זה מפגע

בקנה מידה ארצי, האם זו בעיה מקומית, האם זו השתוללות של איזה ביריון

מקומי שעשה כמה וכמה דברים, האם זה טעות אנוש. עדיין אנחנו לא יודעים

שום דבר, בשלב זה עדיין הכל סתום.

אז נשאלת השאלה, מי שרצה ליזום הליך, שאחד הפנים שלו זה הצד החינוכי

והציבורי שלו, למה הפנה זרקור לפינה חשוכה אחת! הרי הוא כבר ידע, הוא

נתן תצהיר ואמר כשהגיש את הערעור, שהוא שלח אנשים לועדת הבחירות

המרכזית, והביאו לו אינפורמציה, והוא מחזיק כל מיני ידיעות, אבל בכל

אופן, מצאה חן בעיניו קלפי 94, למה הקלפי בקרית ארבע, שהיו בה מעטפות

עודפות לא מצאה חן בעיניו? למה הקלפי בכפר עציון, שהיו בה פגמים

חמורים לא מצאה חן בעיניו? הרי לא יעלה על הדעת שהתנהל כאן ערעור



ומישהו יבוא ויטיף ויאמר, כאילו, ושמענו פה דברים בפתוס רב, שמתיחסים

לנושא המורלי של הבחירות, תוך הפנית פנס למקום אחד.

לכן אני אומר שלא בכדי לא אמרו שסיעת עומדת מאחורי הערעור הזה. לא

בכדי ניסו לדלג על הנושא של המשיבים, אחד הנושאים החמורים שעלו כאן,

שאגב אני, לא יודע עד לרגע זה, אם יו"ר ועדת הבחירות המרכזית הוא אכן

משיב לערעור הזה, או עדיין הוא איננו משיב. אני לא יודע אם שר הפנים

משיב בערעור כמצוות החוק, כמצוות התקנות, או שהוא איננו משיב.

אנחנו יודעים שהתיק הגיע עד לבג"ץ, וביום שהתנהל הבג"ץ אמר שר הפנים,

אני לא יודע משום דבר.
היו"ר ח. קורפו
מר שטוב, אתה אומר בפנינו דברים שאין שום

הוכחה עליהם. אני לא הייתי רוצה שהם ישארו

ללא מענה, כי לפי הפרוטוקול יכול אחר כך לבוא מישהו ממליאת הכנסת

ולהגיד, בועדת הכנסת הוכח שבכפר עציון היו פגמים. אין לנו שמץ של

מושג, ואני מבקש לומר לנו דברים שאנחנו עוסקים בהם. אנחנו שומעים את

דבריך, ואין לנו שום ידיעה לגבי אמיתות הדבר, ואם יש להשיב על זה,

והייתי מציע, בוא נעסוק ממש בתחום שלנו ולא נרחיב את הגבולות ללא

צורך, זה לא רלוונטי לעניין. נניח שנשתכנע שהיו פגמים בעוד 90

קלפיות, אז זה יכול להיות, כשתהינה הוכחות על כך, שמליאת הכנסת תשקול

האם צריך להאחז במקרה של שתי הקלפיות האלו, האם זו מכת המדינה או לא,

אבל לצורך העניין שלנו, אין לנו שום ידיעה אחרת. אתה יוצר לנו את

התחושה, שהנה זה באמת מכת המדינה, אנחנו למעשה לא יודעים. אם אנחנו

איננו יודעים, אנחנו איננו יכולים להסתמך על זה, ואיננו יכולים

להשתמש בזה, בין אם מדובר בערך חינוכי או לא.
א. רביץ
אבל אנחנו יכולים להביא פרוטוקולים מועדת

הבחירות של הכנסת.
היו"ר ח. קורפו
אבל אנחנו מוסמכים לעסוק בזה. אנחנו

מוסמכים לעסוק רק באותם המקומות שהוגש

עליהם ערעור.

א. רביץ; כן, אבל כזרקור.
היו"ר ח. קורפו
אני יכול להצביע על עוד קלפיות שהיו בהם

פגמים וצריכים תיקון, אבל הם לא הובאו

בפנינו, ולכן אנחנו לא יכולים לעסוק בזה.

א. רביץ! אני חושב שאנחנו, כפוליטיקאים, בכל זאת

מושפעים מן הצד החינוכי, הרי אנחנו לא

יושבים כאן רק כמשפטנים גרידא.
היו"ר ח. קורפו
אז אין מניעה. אני מניח שבמליאת הכנסת,

יערך דיון.

א. רביץ! אז למה לא בועדת הכנסת?
היו"ר ח. קורפו
מכיוון שפה אנחנו צריכים להביא את המלצתנו

לאור העובדות, אנחנו עוסקים בליבון

העובדות. ובמסגרת ליבון העובדות, אנחנו איננו יכולים לעסוק בדבר שלא

הוצג בפנינו.
א. רביץ
אם זאת מכת מדינה, שיושבים אנשים שהם

פקידים לא מיומנים ועורכים את הפרוטוקולים

של ועדת הבחירות לפי הידע הבלתי מיומן שלהם, הבלתי מקצועי, אז יכול

להיות שנאמר, שאכן היו פגמים קלפי 94, אבל זהו דבר שמאפיין את מערכת

הבחירות בארץ, ומשום כך למה לנו להטריח את מליאת הכנסת?
היו"ר ח. קורפו
אז אנחנו צריכים הרי שוב לבחון את העובדות

שעליהן אתה מדמה, שהפקידים הם לא מיומנים.

אין לנו את זה בפנינו.
א. רביץ
טוב, אנחנו נביא פרוטוקולים מועדת הבחירות

המרכזית, שהיא תציין את העובדה הזאת של

חוסר התאמה, למשל, בין מעטפות לקוים, כעובדה שחוזרת על עצמה במרבית

הקלפיות בארץ, ואז מה נאמר?

עו"ד ישורון-. אפשר לשפר את ההצעה, לקבוע אחוז של מעטפות

עודפות אחרות, ואז אנחנו בכלל נדע

שהבחירות כשרות.
א. רביץ
יכול להיות שזאת תהיה הצעה, בכלל אפשר

לשפר ולהגיד שאיפה שזה לטובת התחיה, אז

אנחנו ננהג כך, ואיפה שזה לטובת מפלגה אחרת ננהג כך, גם זה אפשר, הכל

אפשר לעשות.
עו"ד שטוב
על מנת להבהיר את הנקודה הזאת, אני מסכים

עם דברי היו"ר, שלא עומד בפנינו ערעור,

אלא אותן קלפיות שצויינו. אני רק אמרתי, שאין לי ספק שהכנסת תתעניין,

כאשר היא תביא את מכלול השיקולים בפניה, (כדי לקבל החלטות מה לעשות)

יעניין אותה מה קרה במדינת ישראל, ולא רק מה קרה בקלפי מסוימת,

שלסיעת התחיה היה אינטרס מובהק להביא אותו בפניכם.

אני אומר שזה מבחינת האינטרס, ללבן את הנושא לאשורו, ולהחליט מה אכן

רצוי לעשות במסגרת שתראה. אני חושב שנפלה פה אי הבנה, אולי חשוב לחרד

אותה. המסגרת שבה אנחנו נמצאנו היתה, שהוגש כתב הערעור בפני הועדה

ובפני הכנסת, והועבר לכאן, וכאן היתה שאלה של יכולת העונים. ואז היתה

הסכמה, שהתקבלה במסגרת בית המשפט העליון, שהנושא ימשיך ויתברר בפני

הועדה, או, כפי שנאמר בתשובת הפרקליטות לעתירה, מאחר שאיסוף הנתונים

ימשך על ידי הועדה.
היו"ר ח. קורפו
בירור העובדות.
עו"ד שטוב
בירור העובדות יעשה על ידי הועדה, אני לא

זוכר בדיוק את הניסוח.



היו"ר ח. קורפו; הועדה תמשיך בבירור הערעור.
עו"ד שטוב
על כל פנים, על מכת להבדיל, במסגרת

התקנות, יש הבדל בין המסגרת מתקנה 1 עד

תקנה 5 ועד בכלל, ומתקנה 6 ואילך. כלומר, מתקנה 1 ועד סוף תקנה 5,

המסגרת היא, שהועדה עדיין בוררת ומסתכלת על המצב הטרומי של הבירור.

לאחר מכן, כשישנם המשיבים, אזי נכנס ההליך של הבירור לגופו, אין ולא

היתה שום הסכמה של שלב שבו צדדים הופכים להיות משיבים. היתה כאן את

האפשרות להשמיע טענות טרומיות לגבי המסגרת כולה. אני מדבר על ההסכמה

שהיתה במסגרת בית המשפט העליון.

היו"ר ח. קורפו; מי רשאי להגיש, לעלות את הטענות הטרומיות,

כל אחד מיוברי הועדה?
עו"ד שטוב
לא. כאשר ישנה הסכמה במסגרת של בית משפט

עליון, שאדם שעשוי בעתיד לראות את עצמו כנפגע, רוצה לבוא ולומר

טרומית מה הוא הושב על המסגרת, אמר לו בית המשפט העליון במסגרת

ההסכמה, תאמר את מה שיש לך לומר, אבל מעולם לא הוסכם שישנו שלב

שפלוני הפך להיות משיב. הסטטוס של משיב, אני לא רואה היכן הוא התקבל?

לכן התפלאתי שבאחד המכתבים שקיבלתי זה נאמר.
היו"ר ח. קורפו
אז בתוקף מה הוא?
עו"ד שטוב
כמי שעשוי להיות נפגע. בא בית משפט עליון

ואמר לאדם, ישנו הליך שמתקיים בפני הועדה,

ואתה מסיבה כלשהי עלול להיפגע מאותו דבר, אנחנו היום בהסכמה מרשים

לך, תעמוד בפני הועדה ותאמר להם מה שיש לך בכל מישור, בעיקר במישור

הטרומי.
היו"ר ח. קורפו
אז למה הוא מתבקש להיות בחוץ וחבר אחר

להחליף אותו?

עו"ד שטוב; אדרבא, אני אומר שמתוך הניסוח, ומתוך זה

שדקדקו שלא לציין אותו כמשיב, ישנה החלטה

שהוא עדיין איננו משיב.
היו"ר ח. קורפו
סליחה, אז למה צריך מישהו אחר להחליף אותו

בועדה?
עו"ד שטוב
הטעם הטוב אומר, שפלוני, ברגע שהוא עשוי

להיות נפגע, והוא ביקש רשות לטעון טענות,

אמרו לו תן לחברך שהוא יהיה המחליף שלך.
היו"ר ח. קורפו
זה בכלל לא הגיוני. אם העותרים רצו בזה

להדגים את זה שהם אינם במעמד של משיבים,

לא היו צריכים בשום פנים ואופן להסכים שגפני יצא מן הועדה, לא היתה

שום סיבה. גפני יוצא מן הועדה על פי התקנות, כאשר הוא הופך למשיב.

זהו התהליך שאדם חבר חדל להיות חבר בועדה.
עו"ד שטוב
אני רוצה להבהיר את הנקודה הזאת. ראשית,

וכאן אנחנו חייבים עוד פעם לחזור למסגרת

הפורמאלית שיצר לנו המערער. לא ועדת הכנסת ולא בית המשפט העליון

יבואו ויעשו עבודה עבור אדם ששכה בשוגג או בזדון לעשות אותה. הוא לא

הציב משיב בערעור הזה מטעמים משלו, אני לא צריך לעסוק פה בניתוח

נתונים, אבל זה מה שיש כאן.

האם יעלה על הדעת שבית משפט עליון יבוא ויאמר, אתה מר דיין לא הצבת

משיב לערעור שלך, אנחנו נעשה עבורך את המלאכה, גם כשלא ביקשו מבית

המשפט העליון, גם כשבית המשפט העליון, ספק אם היה מוסמך לעשות פעולה

כזאת, שנתונה לכנסת, וגם שבהסכמה שהצדדים חתמו עליה והיא קיבלה תוקף

של פסק דין, לא נזכרה המילה שפלוני הפך להיות משיבו אמרו לרב גפני,

אתה יכול לבוא להעלות טענות מקדמיות. בפרט כאשר כאן דקדקו ואמרו, וזה

אני מקריא מתוך פסק הדין, "אין באמור לעיל משום ויתור על טענה טרומית

כלשהי", ומהי הטענה הטרומית שלנול שלא הפכו אותנו להיות משיבים. אז

איך יכולים לבוא ולומר לנו, שבמסגרת אותה הסכמה שבה במפורש אמרנו

שאנחנו לא מוותרים על שום טענה טרומית, יבואו ויאמרו לנו שבמסמך הזה

הפכתם להיות משיבים. הרי ההיפך, במסמך הזה טוענים שאנחנו עומדים על

כל טענה שאפשר להעלות, וזאת הטענה המרכזית, שהמערער לא הציב משיבים.

לא רק שלא הציב משיבים אחרים, אותנו ודאי שלא אותנו, לאמור, את הרב

גפני, הוא בודאי לא הציב כמשיב. אז אף אחד לא יעשה לו את המלאכה שהוא

לא טרח לעשות, ולכן אני חושב שבאותו מכתב, שיצאה הזמנה כמשיבים, שם

ודאי נפלה טעות סופר לפחות, וזה לא המסגרת הנאותה, וכאן אנחנו שבים

ואומרים, שעדיין אין משיבים לעתירה.

כפי שאמרתי קודם, כשם ששיחת טלפון לא היתה הופכת את הערעור לערעור,

גם נייר שלא מציב צדדים כנדרש בכל מסמך משפטי אחר, לא יכול ליצור יש

מאין.
היו"ר ח. קורפו
אני לא מבין אותך, יש שני משיבים. אתה כל

הזמן מדבר בלשון מוזרה מאוד, לא מובנת.

משיבים ישנם, משיבים על פי החוק, הם הופיעו כאן, נימקו, העלו את

הטענות, ויתרה מזאת, אחד מחברי הועדה אפילו העלה טענות טרומיות, שהוא

אחר כך חזר עליהן באמצעותך. הוא תעלה אותן כשהועדה ישבה עוד בשלב

הראשון, ולאחר כל זה הועדה החליטה שיש בעובדות שנחשפו בפניהם כדי

לענות על המנוי בחוק, והיא מקבלת את הערעור ומבקשת להשיב עליו. יש

החלטה של הועדה, האם ההחלטה הזאת נפסלה על ידי בית המשפט העליון?
עו"ד שטוב
לא, כבודו, אני רוצה להסביר את הדבר. כאשר

בית המשפט העליון אמר, לך בפני הועדה

ותשמיע כל טענה טרומית.
היו"ר ח. קורפו
נכון, וזכותך להשמיע את כל הטענות

הטרומיות, שלא השמעת אותם קודם, או שהשמעת

אותם קודם ואתה רוצה לחזור על זה עוד פעם.
עו"ד שטוב
נכון, זו הלשון. הואיל ואני יכול לחזור על

כל טענה טרומית. הרי אם תאמר שנשאבה אותה



החלטה קודמת של הועדה, הרי שעשינו חוכא ואיטלולה מכל ההחלטה לבוא

ולטעון כאן. כלומר, אס תאמר שההחלטה הקודמת שאמרה, שמה שכבר החלטתם

לדחות את אותם טענות טרומיות שרירה וקיימת, מה עשינו?
היו"ר ח. קורפו
אלא אם כן הועדה תקבל החלטה אחרת.
עו"ד שטוב
אני לא יודע מהי ההחלטה האחרת.
היו"ר ח. קורפו
אם הועדה תשתכנע מהדברים שלך, של טרלו, של

גפני, היא תקבל החלטה אחרת, היא תבקש

לחזור בה מההחלטה מלפני שבועיים, ולקבל החלטה אחרת, לאמור שהועדה

ממליצה בפני מליאת הכנסת לדחות על הטף את הערעור, זו המשמעות.
עו"ד שטוב
הרי אינו חבר ועדה, כשחבר ועדה הוא לא צד,

אלא הוא חלק מהגוף השיפוטי, מאותו

טריבונל. אז לבוא ולומר, אתה השופט אמרת משהו, ואנחנו החלטנו וזה

כובל אותך. הרי הטטטוס כבר השתנה, הרי זה מה שקרה כשהוא הפסיק להיות

חבר ועדה, ואמרו לו, לך תהיה מיוצג, ולך לועדה ותעלה את הטענות

הטרומיות.
היו"ר ח. קורפו
העובדות היו הפוכות. מר גפני ביקש שאתה

תעלה את הנימוקים, ואני אמרתי לו, שאתה

חבר הועדה, ואתה בתוקף היותך חבר הועדה, תעלה אותם, ולא בתוקף משיב

שיש לך כבר עו"ד, ומנעתי ממך מלענות, ואז הוא קרא את דבריך.
עו"ד שטוב
אמת.
היו"ר ח. קורפו
עוד לפני שהועדה קיבלה את ההחלטה הראשונה

שלה.
עו"ד שטוב
אבל בתור מה הוא דיברו
היו"ר ח. קורפו
בתור חבר הועדה.
עו"ד שטוב
בתור חבר ועדה. עכשיו, כמשיב, או כצד, או

כמי שעשוי להיות פגוע.
היו"ר ח. קורפו
אתה אומר שהוא איננו משיב.
עו"ד שטוב
לא, אני אומר לשיטתכם.
היו"ר ח. קורפו
לשיטתנו ברור.
עו"ד שטוב
אז היום בא פעם ראשונה וטען.
ח. קורפו
מר שטוב, לדידי הענין פשוט. בית המשפט קבע

לו מעמד של משיב, ומשום כך הוא פתח בפניו

את כל מה שהוא יכול לטעון בקביעה המקדמית, בדיון המקדמי, גם אם הוא

העלה אותו קודם, מכיוון שקודם הוא דיבר כחבר הועדה, ולא כמשיב. היום



בית המשפט פתח לו את הכל. מבחינתי המצב המשפטי בפסק הדין הוא פשוט,

הועדה קיבלה החלטה, בית המשפט ביקש, תעצרו רגע אחד, וכך נהגנו, לא

המשכנו, לא היתה כל מניעה שאנחנו נמשיך לברר את הבירורים שקיבלנו

אותם, כפוף, כמובן, להחלטה שאנחנו נקבל בעניין, בטענות המקדמיות

שהעלה המשיב השני, אבל לא עשינו כך. עכבנו את הבירורים, עצרנו את

הכל, מתוך כוונה לשמוע את הטענות המקדמיות ולקבל החלטה, או שאנחנו

חוזרים על החלטתנו הקודמת מיום זה וזה, או שאנחנו מקבלים החלט

הפוכה.

המצב הוא פשוט. מר גפני הפך למשיב, ומשום כך בית המשפט פתח בפניו את

האפשרות להעלות את הטענות שהוא העלה כבר קודם, אבל קודם הוא העלה

אותם כחבר הועדה.
עו"ד שטוב
אז אולי כבוד היו"ר יפנה אותי, או להחלטת

ועדה, או לפיטקה בהחלטת בית משפט העליון,

שבה הרב גפני הפך להיות כמשיב, הרי משיב זה סטטוס.
היו"ר ח. קורפו
אתה גם לא יכול להפנות אותי לפיסקה בפסק

הדין, שההחלטה שאנחנו קיבלנו איננה בעלת

תוקף.
עו"ד שטוב
אני עכשיו לא נוגע בנקודה הזאת, את זה

אמרתי קודם, שאם בית המשפט העליון שלח

אותנו לטעון טענות טרומיות, אז הוא הבין שכל החלטה שחסמה עד עכשיו,

או דחתה טענות טרומיות, נדחית כלפי אותו פסק דין, ככה אני מבין.
היו"ר ח. קורפו
נכון, כן.
עו"ד שטוב
אז לשלב השני אני אומר, היכן ישנה הסכמה

או החלטה אצל הועדה, או בבית משפט העליון,

שאנחנו הופכים להיות משיבים? שמר גפני הפך להיות משיב?

היו"ר ח. קורפו; זה עולה מהעובדה שמר גפני מסכים להפסיק את

חברותו בועדה ויחליף אותו מר רביץ. זה

הפרוש היחידי שהאיש הופך מחבר ועדה למשיב.
עו"ד שטוב
ולמה הטיפול הארוך הזה? למה לא לכתוב

שגפני הוא המשיב?
עו"ד ישורון
אני אשיב לך על כל אותן השאלות.
היו"ר ח. קורפו
כן, אולי רק ניתן לצבי, שהוא היועץ של

הועדה, לשאול את השאלה?
צ. ענבר
כרגע קיימוות שתי אפשרויות בפני הועדה.

אפשרות אחת, שהועדה מקבלת את הטענות

הטרומיות, לרבות הטענה, שאי-ציונכם כמשיבים זה פגם שפוסל את כל

הערעור, וזאת אתם טוענים, אמת? ואז אין ערעור, וכשאין ערעור אין נפקא



מיכא אם אתם מכונים משיב, או שאתם מכונים מי שעלול להיפגע מהערעור של

מר דיין. בואו נאמר שמצבכם הוא משיב על תנאי. מה זה משיב על תנאיו

אתם מקבלים את האפשרות, כמו משיב, להעלות את כל הטענות המקדמיות,

לרבות הטענה שאתם בעצם לא משיב, ואז, אם הועדה תקבל את הטענה הזאת,

אז הדבר יבוא לידי סיומו.

אפשרות שניה, שהדה דוחה את הטענות. האם במקרה הזה, כשהועדה דוחה את

הטענות, אתם רוצים לטעון שגם אז לא תוכלו להיות משיבים בערעורז האם

לא ינתן לכם הסטטוס של משיב בערעור, אם תידחנה טענותיכם?

היו"ר ח. קורפו; אתה שאלת איפה כתוב במפורש בפסק הדין שהוא

הופך למשיב. מה המשמעות, חוץ מהחלפתו

בועדה. אלא שהוא מיוצג על ידי עו"ד, כמו כן, הוא יגיש תוך 10 ימים

כתב טענות לועדה, ולאחר מכן ימשך הבירור בועדה. האם זה לא זהה

לחלוטין לאמור בסעיף 6ל שתוך 10 ימים מקבלת העתק הערעור רשאי כל אחד

מהמשיבים להמציא לועדה את תשובתו לערעור?

עו"ד שטוב; לא כבודו, פשוט, זה היה עניין של נוחות,

יכולתם לבקש 30 יום או 5 ימים.
היו"ר ח. קורפו
אבל כתוב 10 ימים. יכול להיות שאם היית

מבקש 30 יום לא. תסלח לי.
עו"ד שטוב
בהסכמה רצינו 10 ימים.
צ. ענבר
סליחה אדוני היו"ר, אנחנו היינו אומרים מה

פתאום 10 ימים? 10 ימים זה המועד.
עו"ד שטוב
אני לא יודע מה אתם הייתם אומרים, אני

יודע מה אנחנו אמרנו, שהספיקו לנו 10 ימים

להתארגן.
עו"ד ישורון
אתם לא אמרתם כלום, זה מובטח בהסכמה בין

שני הצדדים.
עו"ד שטוב
סליחה, הסכמה זה דבר שאני אומר ואתה אומר.

זה לא כתוב בתקנות, אלא זה הסכמה. מר

ישורון אומר כמוני. הוא אומר, הסכמנו. למה אנחנו הסכמנו אם יש

תקנות?
היו"ר ח. קורפו
התקנה אומרת את זה.
עו"ד שטוב
לא.
היו"ר ח. קורפו
כן.
עו"ד שטוב
אנחנו הגענו להסכמה, שאנחנו רוצים 10 ימים

כדי להבהיר את הסוגיה, וזאת סוגיה כבדה



וחשובה, וחשוב להעיר אותה גם בכתב וגם בעל פה. אז הגענו להסכמה

בבג"ץ, כמו שאומר עו"ד ישורון, על 10 ימים, ועמדנו באותם 10 ימים.

אבל למה כל הפלפולים? אם מישהו חשב שאני משיב, שיכתוב שאני המשיב.

למה שאנחנו נסיק את זה מתוך 10 ימים, ומתוך זה שאני מתפטר מהועדה,

ושהשני נכנס לועדה?
היו"ר ח. קורפו
אם תשאל אותי, אני חושב שאפשר היה להשיג

גם הסכמה למשיב, לדעתי.
עו"ד שטוב
אבל לא רצינו לוותר על הנושא הזה.
היו"ר ח. קורפו
לא נכון, אני מודיע שלעצם העניין הזה, היה

מצוין המשיב.
עו"ד ישורוו
אילו היית כותב בהסכמה, שמה שכתוב בתוך

אותה הסכמה, אין פרושו שאתה משיב, לא היית

מקבל את חתימתנו על זה.
עו"ד שטוב
אני לא יודע.
היו"ר ח. קורפו
יותר מזה, למה לא נאמר שתהיה למר גפני

האפשרות, אחרי עשרת הימים האלה היות

משיב?
עו"ד שטוב
מכיוון שאתם תחליטו אם הוא משיב או לא

משיב. הכנסת תקבל החלטות אחר כך.
היו"ר ח. קורפו
הכנסת צריכה להחליט מי המשיב?
עו"ד שטוב
אלה מי צריך להחליט? המערער עד היום לא

החליט מי המשיב.
היו"ר ח. קורפו
המערער החליט כבר מי המשיב.
עו"ד שטוב
איפה הוא החליט, איפה ההחלטה שלו?
היו"ר ח. קורפו
שר הפנים ויו"ר ועדת הבחירות המרכזית.
עו"ד שטוב
איפה זה כתבו בערעור שלו, סליחה, גם פה לא

כתוב.
היו"ר ח. קורפו
תסלח לי, זה כתוב.
עו"ד שטוב
בתקנות כתוב איך הוא צריך לקבל? לא כתוב

שאתם הופכים אותם למשיבים, גם זאת טעות,

תסלח לי.



היו"ר ח. קורפו; לא, הם באופן אוטומטי משיבים.

עו"ד שטוב; לא, לא כתוב בתקנות שהם באופן אוטומטי

משיבים, זה מר דיין היה צריך להפוך את שר

הפנים למשיב.

היו"ר ח. קורפו; מה פתאום?

עו"ד שטוב; מה פתאום? איפה זה כתוב? כתוב המשיבים

יהיו יו"ר. כשהוא מנסה את הערעור שלו, היה

צריך לצרף את שר הפנים ואת יו"ר הועדה, הוא לא צריך לעשות כלום.

היו"ר ח. קורפו; ואם הוא היה כותב שר הקליטה?

עו"ד שטוב; אולי יתחלך מחר שר הפנים, אני יודע?

היו"ר ח. קורפו; הוא יכול לבהור לו מי המשיב? כתוב בפרוש

שהמשיב יו"ר ועדת הבחירות ושר הפנים.

עו"ד שטוב; בהחלט, והוא היה צריך לצרף אותם כמשיבים,

ולכן אמרתי, שעד היום אני לא יודע אם יו"ר

ועדת הבחירות ושר הפנים הם משיבים. כשהגענו למסגרת הבג"ץ, אמר שר

הפנים, אני לא יודע מכלום, משמע שהוא לא היה המשיב ועברו 14 הימים.

היו"ר ח. קורפו; לשר הפנים אין מה לומר, יש פה נציגות עם

יפוי כח, ולא צריך להוסיף על זה שום דבר.

עו"ד שטוב; קיבלתי את הדברים, אבל אני אומר...

ר. ריבלין; סליחה, רוח החוק היא כל כך ברורה, היא

נותנת לכל אדם הזכאי לבחור את הזכות

לערער. החוק קובע, התקנות קובעות מיהו המשיב, בין שהוא מציין ובין

שהוא לא מציין.

עו"ד שטוב; מר ריבלין יש לי אליך שאלה, ואם תיתן לי

עליה תשובה תניח את דעתי. נניח שאתה מקבל,

יומיים אחרי הבחירות...

היו"ר ח. קורפו; גם אם יחיו 15 בחירות חוזרות, אני לא

מאמין שיש פה מישהו שיכול לעשות את

התחשיבים מי יכול להיפגע ומי לא, זה תלוי בתוצאה, אז אני צריך למנות

את כל מי שיכול להיפגע מבחירות הוזרות? אני אומר לא. בתקנה כתוב

בפרוש, המשיבים זה ועדת הבחירות ושר הפנים.

צ. ענבר; אני חושב שהויכוח הזה הוא באמת ויכוח.

הטוענים טוענים נגד מעמד של משיב, משום

שהם חוששים שהדבר מהוה כביכול ויתור על טענה, וזה בפרוש לא כך, מפני

שבמפורש אמרנו, אין ויתור לגבי המסקנות המשפטיות שיש לדעת העותרים



להסיק מאי ציונו של חבר הכנסת הרב גפני כמשיב בכתב הערעור, ומלכתחילה

אנחנו הסכמנו שהטענות האלה הן טענות שיוכלו להעלות אותן, ואז, אם

הועדה מקבלת, אז מה לי משיב, מה לי מי שעשוי להיות נפגע. אם הועדה

מקבלת שאי ציונו של הרב גפני כמשיב הוא פגם שפוסל את הערעור, אז

גמרנו, ולכן הויכוח הוא ויכוח סמנטי.
עו"ד טרלו
הויכוח הוא באמת רק לצורך שמירת הטענה

הזאת.
צ. ענבר
והטענה הזאת נשמרת לחלוטין.
עו"ד טרלו
בסדר, מקובל עלינו.
עו"ד שטוב
עכשיו, על מנת להפיס את הדעת, עלמשהו

בנושא הזה אני חייב לחזור. מה היה קורה

אילו היה מתייצב יו"ר ועדת הבחירות המרכזית בפני הכנסת והיה אומר, יש

בידי נתונים על אלפי קולות במדינת ישראל, שהם פסולים, ניהול קלפיות

בדרך פגומה, אז חברי הכנסת היו מראים לו את הדלת ואומרים לו, צא

החוצה, יש לך כתב ערעור כשר? נדון בזה. אין כתב ערעור כשר, לא נדון.

זה מה שרצה המחוקק, לכן לא כדאי להקל ראש ולומר, אז הוא לא ניסח, אז

הוא לא כתב, אז הדברים לא מדויקים, ובכל זאת נדון בערעור. זה לא בא

בחשבון.

אם תהיה ידיעהעל זיופים למה לנו מערער בכלל? למה לנו את כל הלבוש

שחוק הבחירות קבע, שרק אדם שהוא בעל זכות בחירה שהגיע בפניכם, וכוי

מדוע? אם המחשב יפלוט לכם עכשיו נתונים מדויקים ומעודכנים שאומרים,

שקרה כזאת וכזאת במדינת ישראל, אתם תטיסו את זה מהחלון החוצה. מדוע?

כי אתם תפנו לחוק הבחירות ותגידו, יש מסגרת מדויקת שהמחוקק קבע, כן

או לא? ובאותו האופן אתם צריכים להתיחס לערעור הזה.

אני חושב שיכולה להיות דרך נוספת, ושהיא עשויה להיות גם נכונה, והיא,

אם אכן הערעור לא נכנס לאותה מסגרת מקובלת של מסמכים שצריכים היו

להיות מוגשים, ואין בפנינו ערעור, הייתי מבקש לראות את זה כשניים

שלושה עמודים מודפסים שאינם נכונים, ואינם כתב ערעור, אך למרות

הכותרת שלהם, יש מקום לשקול אם לא לתת ליו"ר הכנסת את האפשרות לבדוק

את הנייר הזה מחדש. יתכן שהחלטת היו"ר להעביר את זה, שמא לא שם ליבו

למה שקורה כאן. שמא לא בדק כדבעי שאין צדדים כאן, שאין צעדים חוקיים

כאן, שהדברים הם לא במסגרת החוק, ויתכן ששיקול נוסף של יו"ר הכנסת,

היה נותן לנייר לנוח על מקומו בשלום מבלי להטריד את הכנסת ואת כל

הנוגעים בדבר הזה, ואני חושב שהעצה הזאת, שהנושא יעבור בדיקה מחודשת

של יו"ר הכנסת, עשויה לפתור את הבעיה כולה, כי אין ספק שאם יופנה

ליו"ר הכנסת ערעור מעין זה, לאחר יעוץ נכון, הוא לא יוחזר לכנסת

לדיון.

באשר לשאלה בדבר הטענות הטרומיות, שועדת הכנסת "ראויה" לדון בהם, אלא

הוטל עליה לדון בהם אם הרשימה סגורה אם לאו, גם על כך צריך לתת את

הדעת, ואם ישנן טענות טרומיות שחורגות מסעיף 2 לתקנות, (וכאן הועלו

ומועלות טענות טרומיות כאלו) הרי שהן צריכות להתברר בפני הכנסת.



כלומר, כי אם ועדת הכנסת איננה יכולה לדון באותן טענות טרומיות

שהורגות משלושת ההלופות שמופיעות בסעיף 2 לתקנות בסדרי הדין

וערעורים, הרי שטענות טרומיות יכולות להישמע, להתברר ולהיות מובאות

רק בפני הכנסת עצמה, ואין שום דרך אחרת.

אני לא רואה אפשרות להרהיב, כאשר באופן ספציפי, לאהר שכבר הועברו

סמכויות כל כך משמעותיות לועדת הכנסת, מאיפה תיטול לעצמה הועדה

להתכבד ולהיכנס לתוך נושאים נוספים, שלא נמצאים באותן חלופות של

סעיף 2.

היו"ר ח. קורפו; לא הבנתי אותך. כתוב שאם יתקיימו, אם מצאה

ועדה אחת מאלה, תציע הועדה לכנסת לדהות את

הערעור. לא כתוב שהועדה צריכה לפנות לכנסת לקבל את הערעור.
עו"ד שטוב
לא, אני אומר, פלוני יש לו טענה טרומית,

טענה מקדמית, שלפני כל טריבונל משפטי

בעולם ניתן להעלות אותה, וסדר הדברים שהם מתבררים לפני בירור הערעור

לגופו, בא פלוני בפניכם והעלה טענה טרומית שלא מופיעה בסעיף 2

לתקנות.
עו"ד ישורוו
אז הוא לא ישמע.
היו"ר ח. קורפו
לא יוכלו להשיג דחיה.
עו"ד שטוב
האם ישנה תקנה שאומרת שאי אפשר להביא טענה

טרומית בפני הכנסת? היתה צריכה להיות תקנה

שפוסלת.
היו"ר ח. קורפו
בועדה הטענות הטרומיות יכולות להתיחס רק

לשלושת הדברים המנויים בסעיף 2.
עו"ד שטוב
כן, אבל אני שואל, יש לפלוני טענה אחרת

שאיננה במסגרת הזאת?
היו"ר ח. קורפו
הועדה יכולה לשמוע.
עו"ד שטוב
ולאן היא צריכה להיות מובאת?
היו"ר ה. קורפו
אם הועדה תחליט לקבל אותה.
עו"ד שטוב
מאיפה היא קיבלה את הסמכויות לדון בטענות

טרומיות אחרות?
היו"ר ח. קורפו
זה לא הועדה. הועדה תמליץ בפני הכנסת,

הועדה לא מחליטה שום דבר.
עו"ד שטוב
מתי תובאנה טענות טרומיות שאינן בתקנות

בפני הכנסת?
היו"ר ח. קורפו
אס הועדה תקבל אותן, אז היא מביאה, היא

החליטה לדחות את הערעור, והיא תביא בפני

מליאת הכנסת, נוסף לפגמים המנויים בועדה, היא תיתן עוד 4-5 נימוקים

מפני מה הועדה ממליצה לדחות אותם, כמו שהיא עשתה עד היום בכל

הערעורים שהוגשו בפניה, אבל לא כתוב בשום מקום שהיא חייבת לקבל והיא

צריכה את אישור הכנסת בשביל לקבל את הערעור, מאיפה אתה לוקח את כל

זה?
עו"ד שטוב
אם לפי פרשנותו של יו"ר הועדה, ואני מבין

שמצטרף לכך היועץ המשפטי שאומר, שבמסגרת

הבג"ץ, הפך להיות חבר הכנסת גפני למשיב, אזי מבחינת כל הנפקויות

האפשרויות שיכולות להיות ביחס לחבר הכנסת גפני, לא ביחס לנפקויות

אחרות במסגרת הערעור, הרי שהערעור לא הוגש במועד. כלומר, מאחר וסעיף

1/2 אומר שאחד הדברים שיובאו בפני הועדה לדיון הוא, אם הערעור לא

הוגש במועד האמור בחוק, ורק במסגרת הדיון בבג"ץ, לפי הפרשנות שניתנת,

הפך הרב גפני להיות משיב, מבחינת הרב גפני חלפו 14 הימים.
היו"ר ח. קורפו
טוב, זה נימוק טוב בשביל לבקש דיון נוסף

בבג"ץ, נגד הבג"ץ, אבל מה אנחנו אשמים?
עו"ד שטוב
את הפרשנות הזאת לא אני נתתי. אתם אומרים

היום שהפרשנות שאתם נותנים למה שכתוב בפסק

הדין של הפשרה הוא, שבאותו רגע הפך להיות הרב גפני כמשיב לערעור.
עו"ד ישורון
מר שטוב, רק כדי להבין את טענתך, כי אני

אצטרך להשיב. לטענתך, אם אנחנו משוים את

הדבר למצב בבית משפט. אם בית משפט מצרף משיב או מצרף נתבע, תאריך

הגשת התובענה משתנה לפי מועד הצרוף?
עו"ד שטוב
כלפי פלוני, לדוגמא.
עו"ד ישורוו
משתנה תאריך ההגשה?
עו"ד שטוב
כלפי פלוני. אני אסביר. אם הגשת תביעה נגד

שני אנשים, ביום האחרון טרם חלפו שבע

השנים לפי חוק ההתישנות, ואחרי שבועיים, מאיזשהי סיבה, צרפת כנתבע

אדם שלישי.
היו"ר ח. קורפו
לא אני צרפתי, בית משפט צרף.
עו"ד שטוב
סליחה, בית משפט לא עשה כלום, בית משפט לא

מצרף ולא נמנע מלצרף. אני אומר, אתם

נותנים עכשיו פרשנות. אם בית משפט מצרף או לא מצרף.
היו"ר ח. קורפו
שטוב, זה נימוק מצוין, אני אמרתי לך,

באמת, לערער על החלטת הבג"ץ, בסך הכל הרי

זה פסק דין שלהם. זו טענה משפטית מענינת, אתה אומר שאם הם צורפו אז

התארכה התקופה מעבר ל-14 ימים. זה נכון.
עו"ד שטוב
הרב גפני עבר, יש חתישנות כלפיו, אי אפשר

להגיש כנגדו. היום אני גם בספק.

היו"ר ח. קורפו; אז הוא עשה טעות שהוא הגיש.
עו"ד שטוב
לכן אמרתי קודם, שאנחנו דייקנו ולא כתבנו

משיב. אנחנו עוד מצפים ליום שעו"ד ישורון

יצרף אותנו כמשיבים. אבל אני אומר, אם מישהו מעלה על דעתו שאז נעשה

המעשה, ואז בית משפט אמר לי, אבל תלך עם כל הטענות הטרומיות שלך

לועדה, ובועדה אני יכול להסביר כל דבר, לרבות את הט.ענה שחלפו כבר 14

הימים, הרי זה בודאי אני יכול להעלות גם עכשיו. אז עכשיו אני בא

ואומר לכם, כלפי הרב גפני יש התישנות, אי אפשר בכלל לדון לגביו, וזה

בודאי נכנס לתוך מסגרת של סעיף 2(1).

אני התהלכתי על קצה אצבעות עם הטענה הזאת קודם, כי עדיין לא פרשתי

שאני אכן עדיין משיב, ואני אומר את זה לדידם של המפרשים כך, ואני

חושב שעדיין יבוא היום שנקבל בפני הועדה כאן בקשה לתיקון כתב ערעור.
היו"ר ח. קורפו
זה יכול להיות רק בכנסת ה-13.
עו"ד שטוב
אני לא יודע, יתכן שמחר בבוקר נפגוש פה

נציג מטעם מר דיין, שיאמר שהוגשה פה בקשה

לתיקון עם הסבר, שכך אני הבנתי את ההליך שלפני הבגי'ץ, ולא היה לי ספק

בדבר, ועובדה שכבר אמרתי לעיתונאים במסדרון שאני זורק את גפני

מהכנסת, וכל מיני דברים כאלה, כפי ששמענו באותו יום, ואז הוא יבוא

ויתקן ויאמר, אבל לא בדיוק, בינתיים עוד לא הכנסתי אותו באופן

פורמאלי כמשיב.
היו"ר ח. קורפו
מר ישורון אמר את זהל
עו"ד שטוב
לא, אמרתי מר דיין. הזכרון שלי לא מי יודע

מה, אבל זכיתי לשמוע בערך המילים האלה,

אבל זה גם לגיטימי, אין שום פסול בניסוח הזה.
ד. דיון
הדברים הוקלטו ושודרו, ולא כלול בהם מה

שאמרת.
עו"ד שטוב
ודאי שידוע, ויודעים את זה גם החברים

בועדה, שהם אינם משפטנים, שלא יעלה על

הדעת שגופים או אנשים אחרים יעשו את מלאכתו של המערער, זה ברור.

אנחנו רק נראה מה עשה המערער, מה הגיש המערער, ולא יתכן שעם כל מיני

פרשנויות ופלפולים חיצוניים, אנחנו ננסה להכשיר או להסביר דברים

שנעשו שלא כשורה.

עכשיו לגבי הפרשנות בחוק עצמו. לפני שניכנס אני רוצה להבהיר כמה

דברים בסעיף 86 עצמו. אני רוצה שעוד פעם ניכנס לאותה מסגרת שהמערער

תבע לנו והדריך אותנו, ואנחנו לא נוכל לעשות דברים שהוא לא עשה,

ובאחת הישיבות הקודמות, נדמה לי שגם יו"ר הועדה דיבר על הנושא הזה,



לגבי החלופות של סעיף 86, עד כמה חן מצטברות באותם חלקים שאפשר לומר

שהדרישה של החוק היא שהדברים יהיו מצטברים, לאמור, סעיף משכה 2 בסעיף

86/א/2 אומר, שבהנהלת הבחירות או במהלכן היה פגם שעלול להשפיע על

תוצאות הבחירות. סעיף 3 אומר, שהמנדטים לא חולקו כחוק, והשאלה היתה,

האם כל סעיף עומד בפני עצמו, או שהנושא הזה פשוט מצטבר, שאם היו

פגמים או דברים לא חוקיים במהלך הבחירות, אזי אם המנדטים לאחר מכן לא

חולקו כחוק, אזי, וכוי.
היו"ר ח. קורפו
כתוב פעמיים על חלוקת המנדטים, כתוב גם

בסעיף 2 וגם בסעיף 3.
עו"ד שטוב
ואני חושב שהפרשנות שיו"ר הועדה נותן

עכשיו היא הנכונה לכאורה, וכמו שאמר מקודם

גם עו"ר טרלו, הכוונה היא למעשה אם תפיסת המדד נכונה וכוי, אבל מה

נעשה? עו"ד ישורון לא חפץ בפרשנות הזו. אנחנו כבולים לניסוח של

הערעור, ואני מפנה אתכם לעמוד 1 לערעור שלו, הוא אומר, "הערעור מוגש

בטענה כי 1, 2, 3, וב-3 הוא אומר, כי לאור האמור לעיל, המנדטים לא

חולקו כחוק. כלומר, אנחנו רואים פה הצעת פרשנות של המערער, שהוא כן

רואה כן את הקשר המחייב שבין הסעיפים הללו.

אני אומר, אנחנו בכל אופן כבולים לדרישה הזאת, לאמור שעל פניו,
בערעור, הוא צריך להראות לנו
א. איפה המנדטים שחולקו שלא כחוק? הוא

הרי אומר לחברי הכנסת, אני טוען בכתב הערעור שלי, שהמנדטים לא חולקו

כחוק. אחר כך אנחנו קוראים כתב ערעור שלם, לא רואים שום מנדט שלא

חולק שלא כחוק. אז אני אומר, הואיל והוא כבר מלכתחילה הכניס את עצמו

לאותו כוון שהוא עומד לטעון בפני הועדה, שלפי פרשת הדברים שאותה הוא

עומד לטעון, יש חלוקה בלתי חוקית של מנדטים, וכשאנחנו עוברים אחר כך

לקרוא את הערעור כשלעצמו, אנחנו רואים איזה פגם, או טענה, או מעשה

עבירה לכאורית באיזשהו מקום, אבל את אותה טענה שהוא טוען ברישא,

שישנה חלוקה בלתי נכונה של מנדטים שאותה הוא בא לטוען, זה לא כתוב

בהמשך בכתב הערעור כלל.
היו"ר ח. קורפו
אם הוא טוען שב-12 קלפיות היו פגמים

שבכוחן היה להשפיע על התוצאות, על מספר

הקולות, או על חלוקת המנדטים, למה הוא לא יכול לומר שזה יכול להשפיע

על חלוקת המנדטים, כאשר הוא יכול לצאת מהנחה, שאם ב-12 הקלפיות האלה

הבחירות היו מתנהלות כשורה, היתה חלוקת מנדטים אחרת? הוא צריך להצביע

כמה? איך הוא יכול לדעת? איך הוא יכול לומר מה היו התוצאות

ההיפותטיות, לוא היו הבחירות כשרות?
עו"ד שטוב
אני מסכים עם כל מילה ואומר כך: אם הוא לא

היה טוען בפניכם את פיסקה 3, אלא היה

אומר, כמו שהיו"ר אמר, שיתכן שכך קרה, אז לא היה צורך להוסיף.
היו"ר ח. קורפו
הוא לא טען את פיסקה 3, הוא טען את הסיפא

של פיסקה 2.



עו"ד שטוב; ואומר, כי לאור האמור לעיל, המנדטים וכוי

ולא מה שכבוד היו"ר אומר עכשיו.
היו"ר ח. קורפו
זח הסיפא של פיסקה 2.

עו"ד שטוב; י אבל הוא אומר, אני טוען, כי לאור האמור

לעיל, המנדטים לא חולקו כחוק. אז אני אומר

שהוא לא טוען נגד תוצאות של ספירת הקולות מבחינה זאת שהוא אומר, אני

רוצה שירשם אצלי עוד 100 קולות, ובכך אני מסתפק. לא, הוא אומר, אני

אראה לכם בערעור הזה, שהמנדטים לא חולקו כחוק, על זה הולך הערעור

שלי, לא הולך על התוצאות. אני לא טוען על הצד המוראלי, אני לא טועו

על הצד שאני רוצה שיחשב שסיעתי קיבלה קצת יותר. אני רוצה להראות לכם

שמנדטים לא חולקו כחוק במסגרת הבחירות, ואני אומר, שהוא לא מראה, הוא

לא מתקרב לזה, הוא לא רומז לזה, אין שום דבר.

אם הוא היה משאיר רק את שתי הפיסקאות הראשונות, אזי יו"ר הועדה צודק,

אבל הוא לא עושה את זה, הוא חפץ להראות את פיסקה 3.

היו"ר ח. קורפו; אם נניח שמליאת הכנסת תקיים את הדיון,

והיא תגיע למסקנה שהיה בזה כדי לשנות את

מספר הקולות, לא את חלוקת המנדטים, רק את מספר הקולות, היא רשאית

לקבל החלטה?

עו"ד שטוב; לפי סעיף 2 כן.

היו"ר ח. קורפו; בהסתמך על הערעור הזה?

עו"ד שטוב; לא, הוא לא רוצה את זה בכלל. תקראו את

סעיף 3: הוא אומר לכם, אני לא נכנס לכל

הקטנות האלה, לא מעניין אותי להטריד אתכם סתם עם סיפורים, אם בבני

ברק יהיה עוד 300 או עוד 400. הוא אומר לכם בפיסקה 3, אני אראה לכם

שהמנדטים צריכים עכשיו להתחלק אחרת, לפי מהל לפי מה שקרה למעלה? ואחר

כך אנחנו קוראים את כל הערעור, ורואים שהוא לא מתחיל, לא מתקרב, לא

מצליח להראות. היה צריך לעשות לפחות ניתוח היפותטי.

היו"ר ח. קורפו; בסך הכל, בערעור, אין כדי אפשרות של שינוי

בחלוקת המנדטים?

עו"ד שטוב; גם אם יש, המערער לא מראה את זה, ולא

מצביע על כך.
היו"ר ח. קורפו
הקלפי צריכה להראות את זה.

עו"ד שטוב; הקלפי צריכה להראות, אבל כתב הערעור צריך

להראות לפחות ניתוח כלשהו באיזשהו עמוד

מהעמודים שלו, לעשות טבלה ולומר, תראו, אם אתם תעשו בחירות חוזרות

בקלפי מסי 94 ובקלפי מס' זה וזה, ושם, אפילו היפותטית, כל האנשים לא



יצביעו עבור כל מפלגה אחרת, והכל ילך לתחיה, אז תדעו לכם שלי יכול

לקרות דבר כזה וכזה. אז חברי הכנסת היו רואים ערעור לנגד עיניהם,

ותיו רואים תוצאה אפשרית, והיו באים ואומרים, רגע, הוא יכול אולי

להראות לנו את סעיף 3, אבל איפה הוא עשה את זה? איפה יש? נניח שהיום

חבר כנסת רוצה לבוא ולהתרשם, איך הוא הולך ליישם את סעיף 3? המעט

שהיה צריך להוות בכתב הערעור שלו, זה טבלה קטנה אחת עם ניתוח של

מספרים ותוצאות היפותטיות אפשריות, ואז היינו יודעים שיש כאן ערעור,

ושהקולות עשויים להתחלק בצורה אחרת.
היו"ר ח. קורפו
ואם טבלה כזו קיימת? כלומר, היא לא הוגשה

ע"י המערער, אבל אפשרות כזאת קיימת, אז

הכתיבה שלו היא נכונה?
עו"ד שטוב
אז אנחנו חוזרים למה שאני אומר, אנחנו

היום בונים למר דיין את הערעור שלו צעד

צעד, כל שבוע ניתן לו עוד משהו. נביא לו משיב, נביא לו סעד, נביא לו

עילות. אנחנו נתרום לו כל שבוע משהו, עד שאחרי שנה פתאום נראה שיש

לנו ערעור לנגד עינינו.

אני שוב פעם אומר, כל אדם שמגיש תביעה כותב, הלכתי למכולת קניתי כך

וכך, נפלתי, שברתי רגל, יש לי הוצאות ונזיקין, חסר לי 1,000 שקל, אני

טוען שאתה אשם. הדבר המינמלי הזה לא נמצא בכל הערעור. אנחנו לא

מוצאים שום בשר בכל הערעור הזה, חוץ מהכותרת והחתימה, עם כל הכבוד.

אני עכשיו רוצה להידרש לסוגיה שגם היא חמורה מבחינת הסעד שמבוקש כאן,

וזה העניין של תיקון טעות סופר, ואני סבור ויותר מסבור, שהנושא הזה

בנוי טעות על גבי טעות, ולא היה מקום, ולא היה סברה של הבאה ממה,

ושום דבר שעליו אפשר להסתמך כדי לבוא בפני הכנסת ולבקש תיקוני

טעויות. אני אביא לכם לפחות 8 ראיות על כך שלא היה מקום להיכנס

לסוגיה הזאת, ולא היה מקום להגיש ערעור בעילה מעין זו.

אני אתן לכם ראיה ניצחת אחת, שעל פניה תראו שכל הסיפור הזה הוא טעות

אחת.

היו"ר ח. קורפו; איזה טעות?

עו"ד שטוב; שאפשר להביא בפניכם את הנושא של תיקון

טעויות. קריאה קלילה ופשוטה בתוך הסעיף

תראה לכם שכל העסק בנוי על טעות. אני מפנה אתכם לסעיף 86 שאומר: סעיף

86(א)(2) אומר, שבהנהלת הבחירות, (הרי רק כאן יכול להיכנס הסיפור של

תיקון טעות) או במהלכן, היה פגם העלול להשפיע על תוצאות הבחירות, על

מספר הקולות, או על חלוקת המנדטים.

עכשיו, אם נחשוב לרגע, מה זה פגם במהלך הבחירות? פגם זה פשוט הליך

שאיננו נכון, ולאו דוקא בשגגה. יש פגם, כל העסק מתנהל לא נכון, ולאו

דוקא שאנחנו כבר יודעים שהתוצאה היא פסולה, לא שיש לנו נתון, שאנחנו

יודעים שיש פה חלוקת קולות לא נכונה, אלא שיש פגם.



ניקח, לדוגמא, מה שקרה בחיפה בשבוע שעבר. יו"ר ועדת קלפי מגיע עם

הקופסא שלו, מגיע לבית פאני קפלן בשערי חיפה, הוא רואה שם תור

של עשרות אנשים, הוא אומר, זה לא טוב לעצבים שלי הסיפור הזה, לוקח

איתו את הקלפי, נוסע איתה הביתה, מתיחד לילה שלם עם הקלפי. בא בבוקר,

שם את הקופסא על השולחן. עכשיו, לא שאנחנו אומרים לו אין לך כבר חזקת

כשרות, ואנחנו יודעים שאתה ערבבת והוצאת והכנסת. אנחנו אומרים לו,

אדוני זה פגם, כי את הקלפי משאירים מיד אחרי הבחירות כאן במקום, ואתה

לא לא יכול לטייל לילה שלם עם הקלפי. זה נקרא פגם. אנחנו לא יודעים

ברגע זה אם קרה משהו, אבל אנחנו אומרים, אתה יכול לבוא לכנסת ולדרוש

את עריכת הבחירות באותה קלפי מחדש. אז אנחנו לא יודעים מה יקרה,

אבל זה רק עלול. אנחנו לא יודעים מה קרה שמה.

אבל, אם בא פלוני ואומר, בקלפי בתל-אביב יען קיבלה 156, אבל

צריכים למחוק את זה ולתת את זה למח"ל, זה לא עלול? זה על המקום

התיקון. הרי מה כתוב פה? אם יש פגם שעלול להשפיע על תוצאות הבחירות.

כלומר, אני בא עם סוג של טענה, שהטענה הזאת עלולה, אנחנו עוד לא

יודעים, לגרום לאיזשהו שינוי. אבל כשלא נתבע עם עט ונייר ואומר, חברה

תמחקו 100 ותכתבו 0, מה עלול פה? זאת אומרת שאנחנו באים ואומרים, בוא

ותתקן, וזה המחוקק לא רצה, וזה על פני הדברים מתוך לשון הסעיף אומר,

שאין תיקון טעויות במסגרת סעיף 86.
צ. ענבר
אם היה כתוב שבהנהלת הבחירות או במהלכן,

אם היה פגם שפגע באופן ברור במספר הקולות,

אתה אומר זה לא בסמכות. אם זה בספק זה בסמכות, כי הוא עלול, אבל אם

ברור וודאי פגם שהשפיע על תוצאות הבחירות, זה כבר לא בסמכות? זאת

הטענה?
עו"ד שטוב
זה טעות, זה תיקון אריתמטי, וזה לא עלול,

זה מתקן על המקום.
היו"ר ח. קורפו
בין הפגם לבין הטעות, מתי זה תוקן? זה

טעות, כאשר במקום שאתה תאמר, את זה אפשר

לתקן, אז יכולה ועדת הקלפי לעשות את זה, יכולה ועדה איזורית, יכול

יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, שלושתם יכולים לתקן את זה. אבל מה קרה?

הפגם הזה, תקרא לו איך שתקרא לו, נשאר אחרי כל זה. האם זה פגם שפוגע

בתוצאות הבחירות, או לא?
א. רביץ
לא, השאלה היא אם זה בסמכותנו.
עו"ד שטוב
זה לא פגם, אני אומר, שמתוך הלשון אנחנו

מבינים, שהתיחסו ביתר רצינות לכנסת ולא

אמרו - חברי הכנסת, תוציאו את העטים ואת המשקפיים ותתחילו לתקן

ניירות. מדוע? לא בגלל כבוד הכנסת בנושא הזה; מכיוון שזה לא נושא

שעלול, אלא אומרים להם תתקנו את התוצאות על המקום.
היו"ר ח. קורפו
בכל זאת, השאלה הגיונית כל כך, אז אמרנו

כבר, ועדת הבחירות יכולה לתקן את זה,



המזכיר של הועדה יכול לתקן את זה, ועדה איזורית, המזכיר, כולם יכולים

לתקו את זה. מה קרה לאחר שכל זה עבר?

יתרה מזאת, אני אשאל אותך אחרת. נניח שלא נקלטו תוצאות של 10 קלפיות

במחשב, והן עברו, וועדת הבחירות אישרה, אף אחד לא היה מודע לכך שעשר

תוצאות של קלפיות לא נקלטו. האם זה יכנס למסגרת הפגם שיכולה לתקן או

לא?

עו"ד שטובי. אם לא מדובר בפגם.

היו"ר ח. קורפו; לא פגם, לא נקלטו 10 קלפיות במחשב.
עו"ד שטוב
אי אפשר לדון בזה.
היו"ר ח. קורפו
אי אפשר, או.קי. זהו.
א. רביץ
כתוב שבהנהלת הבחירות או במהלכן. כבוד

היו"ר לא מדבר על מהלכן של הבחירות בכלל.
היו"ר ח. קורפו
לא, אלא מה? זה לא בהנהלת הבחירות?
עו"ד שטוב
אני אגיד לך למה. אני רציתי רק להראות

בשלב הזה, שעולה מזה שמחוקק החוק דיבר על

דברים שעלולים לקרות כתוצאה מן הערעור, ולא על תיקון ישיר, היה אומר

כמו שאומר היועץ המשפטי הנכבד, אם ישנו פגם מתקן, לא עלול לתקן, מתוך

הניסוח, שלא בא ואמר שאתם תעשו את מלאכת התיקון וכאלה דברים, אלא

הסמיך אתכם לטפל בכאלה סיטואציות, שכתוצאה מהבירור שלהם עלול לקרות

דבר כלשהו. אם עלול לקרות דבר כלשהו, זה לא תיקון מיידי.
היו"ר ח. קורפו
סליחה, אני רוצה להבין אותך. אתה אומר

שהמילה עלול מפריעה לך.
עו"ד שטוב
לא, היא אומרת לי את ההיפך, על דבר מיידי

אל תיכנס לסעיף הזה.
היו"ר ח. קורפו
אז עכשיו מותר לתקן תיקון שלא ישפיע על

חלוקת המנדטים?
עו"ד שטוב
אז אין לו שום נפקות.
היו"ר ח. קורפו
יש נפקות.
עו"ד שטוב
לא, גם על תוצאות כתוב בסעיף.
היו"ר ח. קורפו
כן, אז אני שואל אותך בלי חלוקת מנדטים.
עו"ד שטוב
גם כן אפשר בפגם, בפגם שעלול.



היו"ר ח. קורפו; אני אומר כמו שאתה אומר, הפגם; לא נרשמו

התוצאות ברובריקה הנכונה, האם מותר לתקן

אותם ולרשום אותם ברובריקה הנכונה, מבלי שזה ישנה את המנדטים, אלא רק

במספר הקולות, יען אם תקבל פחות 250, והרשימה האחרת תקבל יותר.
עו"ד שטוב
אי אפשר, אי אפשר, כי המחוקק אמר את שני

הדברים. או את תוצאות הבחירות, או על מספר

הקולות, או על חלוקת המנדטים, כל אחד בפני עצמו.
היו"ר ח. קורפו
על מספר הקולות היתה השפעה.
עו"ד שטוב
מה זאת אומרת על מספר הקולות? עלולה להיות

השפעה על מספר הקולות, עלולה. אבל אם זה מיידי, אתה לא יכול לעשות את

זה. זה דוקא דבר שעלול, זה פרשנות הגיונית מאוד, ולמה? יש לזה הסבר.

מה ההסבר בהמשך? כיוון שאתם צריכים לשים לב להבדל בין המילה פגם

למילה טעות, צריך להתיחס גם למילים שהמחוקק שם.
היו"ר ח. קורפו
מתי נעשה שימוש בסמכותה של הכנסת להכריז

שפלוני איננו חבר כנסת ואלמוני חבר כנסת

בלי בחירות?
עו"ד שטוב
פשוט מאוד, אמר קודם טרלו יפה מאוד,

החלוקה לא היתה לפי המדד החוקי הנכון.

היו"ר ח. קורפו; אז מה זה שם לא עלול?
עו"ד שטוב
רגע, היא הנותנת; דוקא באותו מקום שמדובר

על חלוקת מנדטים באופן ישיר. אם זה חלוקת

מנדטים וידוע באופן ישיר על המנדט, ושמה אפשר.
היו"ר ח. קורפו
רק על תוצאות, בלי חלוקת מנדטים.
עו"ד שטוב
על תוצאות לא, כתוב עלול, זה סעיף 2. לא

אני ניסחתי אותו. בא סעיף 3 שזה סעיף

עצמאי, לפי שיטתכם למה היה צריך את סעיף 3? אם יש לי את זה כבר בסעיף

2 בנוגע לעלול, על אחת כמה וכמה כשישנה חלוקה לא נכונה. על מנדטים,

לא על קולות, זה בדיוק מה שכתוב כאן.
היו"ר ח. קורפו
אז סעיף 3 זה מנדטים, נכון, אז על זה יהיה

מותר?
עו"ד שטוב
באופן ישיר.
היו"ר ח. קורפו
ועל חלוקה ראשונה, חלוקת המנדטים כתוצאה

ממספר הקולות לא?



עו"ד שטוב; אני אומר כך, כאשר זרז עלול, יש גם שני

סוגים של בעיה של מנדטים. יש נושא של

ערפל, זה העלול, אנחנו עוד לא יודעים מה יקרה, וזה גם התוצאות, הכל.
היו"ר ח. קורפו
דוקא ההיפך, תאיר את זה באור מלא. קיימת

אפשרות של חלוקת המנדטים הראשונה, שהיא

תוצאה של מספר הקולות. קיימת אפשרות של חלוקת מנדטים שזה טעות

ברישום. אז אתה אומר שזה בסמכותנו, לשנות על פי סעיף 3, על פי סעיף 2

זה לא בסמכותנו. גם אם התוצאה היא אותה תוצאה של חלוקת המנדטים.

עו"ד שטוב-. אני רוצה להסביר עוד פעם. על פי סעיף 2 יש

סוגיה שלוטה בערפל, כמו הדוגמא שהבאנו

מחיפה. אנחנו עוד לא יודעים מה יקרה כאן. אנחנו לא יודעים אם זה

ישפיע או זה לא ישפיע על מנדטים או על מצביעים, אנחנו לא יודעים

כלום. אז בא סעיף 2 הזה ואומר לי, אם עלולה בעתיד להיות לזה השלכה

כלשהי על החלוקה, אז אתם מוסמכים לבוא ולעשות את מה שאתם תעשו. סעיף

3 אומר, לא על עלול. אם היום אתם יודעים שפלוני, עקב איזשהי פעולה לא

נכונה, לא נכנס לכנסת, תכניסו אותו לא עם ספירת קולות, לא עם בחירות

ולא עם קלפיות ולא עם שום דבר, זה מה שאומר סעיף 3.
היו"ר ח. קורפו
במילים אחרות אתה אומר, שסמכות הכנסת

להורות על שינוי חברות בכנסת, וזה מוכרח

להיות על חשבון מישהו, הרי אנחנו לא יכולים להחליט על 121 חברי כנסת.

אם אנחנו מחליטים שמישהו נכנס, אז חייבים להחליט שמשיהו אחר יוצא. זה

נתון לנו רק על פי סעיף 3 של 86/א.
עו"ד שטוב
אמת. לא בכדי המחוקק הפריד בין סעיף של

טעות, שזה תיקון אריתמטי, לבין עניין של

פגם. פגם זה עניין שיש בו פסול, ככה במילונים שלנו פרשו את הדברים

האלה והביאו עליהם מקורות. אין פגם שהוא מתעסק עם נושא אריתמטי. טעות

זה נושא של משגה אנוש שאין בו שום זדון. פשוט, במקום לכתוב במשבצת

ימין, כתב במשבצת שמאל, לא קרה שום דבר, ואז אומרים לו, זה מה שקרה

בתל אביב, אף אחד בינתיים לא טען אחרת. אמרו רק טעו, במקום לכתוב

מח"ל כתבו יען, אף אחד לא רימה, אף אחד לא שיקר, אף אחד לא שיחד, אף

אחד לא עשה שום דבר. הטעות הזאת כולה מכוסה בסעיף 79, שם מטפל בה

יו"ר ועדת הבחירות.

כשאתה מגיע לפגם, אתה מכניס נושא שהיו בו מניעים פסולים, עם דברים

אסורים.
היו"ר ח. קורפו
איך אפשרו הרי גם אפשר לרשום ברובריקה

אחרת מתוך כוונת זדון?
עו"ד שטוב
אבל בערעור לא הועלתה טענה כזו! אנחנו

נבנה לו גם את החלק הזה של הערעור?



היו"ר ח. קורפו; אתה רוצה שהוא יבוא ויגיד לך שהרישום היה

בזדון או לא?

עו"ד שטוב; אבל מי כמו היו"ר יודע שטעות סופר זה לא

זדון. הוא ניסח אצלו ואמר טעות סופר. אז

למה שאנחנו נכניס לו מילים שהוא לא טען אותם בפניכם? הוא אמר היתה

טעות סופר. מה זה טעות סופרז נפלה שגיאה, זה לא פגם. פגם זה "קלקל

והטיב פסול". פלוני הלך והכניס קלקול, זה לא טעות סופר?
היו"ר ח. קורפו
בטעות סופר לא יכולים להיות זדון ועבירה?

עו"ד שטוב-. איפה שמענו על טעות סופר מתוך כוונת זדון?

הפעם הראשונה שאני שומע כזה דבר.
היו"ר ח. קורפו
התוצאה היא טעות סופר, אבל זה אנחנו עדיין

לא יודעים.

עו"ד שטוב; כשיו"ר הועדה, במקום לכתוב למח"ל כתב

ליען, זה זיוף. אבל הוא לא טוען את זה,

הוא אומר טעות סופר, למה הוא לא אומר זיוף?
היו"ר ח. קורפו
הוא רואה רישום מוטעה וקורא לזה טעות

סופר. יכול להיות שיתברר, לאחר שאנחנו

נבדוק, שזה היה במתכוון. גם צ'ק כשאתה כותב סכום שונה, זה יכול להיות

טעות סופר וזה יכול להיות הונאה.
עו"ד שטוב
אני אומר ליו"ר מאיפה זה נובע. כשהוא מוצא

בבני ברק עוד 2 מעטפות, או 26 מעטפות בתוך

הקלפי, אז כבר שמענו פה על תחית המתים, ועל הרוגים, ועל פצועים, ועל

פושעים, ועל הכל. אז שם הוא יודע. מאיפה הוא יודע? אולי זה כמו שכבר

הוסבר פה, אנשים שחזרו עם תעודת זהוי שאינה התעודה המקורית ונמצאים

בארץ, או שהרישום ממשטרת הגבול לא כיסה מאיזשהי סיבה. אבל הוא כבר

יודע ששם מדובר על זיופים ולעיני כל ישראל זה כבר ידוע.

בתל-אביב, הוא קורא לזה טעות סופר. כיוון שעכשיו הוא נלכד בעניין של

טעות סופר, שעל פניו לא נכנס לסעיף 86, אז בא היו"ר ועוזר לו, ומציע

לו, בוא נתקן אותך. אמרת טעות סופר, אבל לא התכוונת לטעות סופר.

אנחנו נסביר שבמונח טעות סופר הכוונה היא בעצם שאחד זייף בתל-אביב.

אז קודם כל, אני לא חושב שזה לרוחו, ושמר דיין בכלל רוצה את הניסוחים

האלה, ושיגידו שגם מחוץ לגבולות של בני ברק היה מישהו שעשה פעולה

שאיננה חוקית. אני לא יודע אם הוא חפץ בזה, אבל גם אם הוא היה חפץ

בזה, הוא לא כתב את זה, ואם הוא לא כתב את זה ואמר שזו טעות סופר,

אנחנו מצווים לקבל את דבריו ככתבם וכלשונם ולהתייחס כך לערעור שלו.
היו"ר ח. קורפו
דוקא אחת הקלפיות שלו היא ברמת-גן.
צ. ענבר
האם רישום של מספר קולות שנתנו לסיעה אחת

על שמה של טיעה אחרת, האם זה לא פגם?
עו"ד שטוב
שוב, אני הרי מגיש בפניך כתב תביעה.
צ. ענבר
זה פגם או לא פגם לרשום קולות של סיעה אחת

על שם השניה?
עו"ד שטוב
אם אותו יו"ר ועדת קלפי, איש של מפלגה

מסוימת, עשה את הרישום של סך כל הקולות,

וראה שהנה מחייל קיבלה 156, והחליט, אף אחד לא רואה אותי, אני מזיז את

הסיפרה ורושם אותה על יען, מדובר בעברין פלילי, באדם שעשה מעשה של

זיוף תוצאות בחירות. אבל אם בא בפניך מערער ולא אומר לך את זה, אלא

אומר לך, אדוני, אני יודע. איך הוא כותב בתצהיר שלו? בדקתי, שלחתי

אנשים, הוא יודע כבר את הכל.
צ. ענבר
לא נאמר בסעיף 2 שבהנהלת הבחירות או

במהלכם היה זיוף, נאמר "היה פגם", מהו

פגם? פגם יכול להיות פגם קטן, פגם יכול להיות פגם גדול. אנחנו יודעים

שיש פגמים מאוד קטנים.
עו"ד שטוב
אז אולי תשלים את מה שאתה אומר עכשיו,

ותסביר לחברי הועדה, למה המחוקק בסעיף 79

דיבר על טעויות, ובסעיף 86 נטש את המינוח הזה. סעיף 2 לפקודת הפרשנות

שונה. כל דבר צריכים לנתח מתוכו, ומגופו, ומהבנתו וכוי. אנחנו לא

יכולים לתת פרשנות על סמך הדמיון שלנו. למה המחוקק דיבר על טעות עד

סעיף 86, ומשם והלאה נטש את הטעות.
צ. ענבר
התשובה היא פשוטה. בסעיף 79 מדובר על

סמכות יו"ר הועדה המרכזית, לתקן טעות

חשבונית בפרוטוקול, ואילו סעיף 2/86 הוא הרבה יותר רחב, הוא מקנה

לכנסת, כאשר היא נוגעת בפגם שעלול להשפיע על מספר הקולות, את הסמכות

לתקן אותו. הרי למה נאמר בסעיף 4 שהמשיבים לערעורים יהיו יו"ר ועדת

הבחירות המרכזית? גם הוא, מפני שאם הפגם הזה היה פגם שנובע מטעות

חשבונית, הרי הוא, יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, לא מילא את חובתו,

אולי מפני שאף אחד לא הסב את תשומת ליבו לפי סעיף 79/ה, או, נאמר, לא

הפעיל את סמכותו לפי 79/ה. הרי ערעור הבחירות הוא גס ערעור על יו"ר

ועדת הבחירות המרכזית, והכנסת, בתור פוסק אחרון בערעורים, היא הגוף

המוסמך לתקן כל פגם שנפל, ולכן הניסוח הוא, שהבחירות לא התנהלו כחוק,

אבל המחוקק לא מסתפק בזה ואומר, הבחירות התנהלו כחוק, אבל בהנהלת

הבחירות ובמהלכן, היה פגם, איזה פגם? או פגם שיכול להשפיע על תוצאות

הבחירות, או שהוא יכול להשפיע רק על מספר הקולות.

אם אתה תסכים, שלרשום קולות של סיעה אחת בשמה של סיעה אחרת זה פגם,

אם זה לא פגם אז קשה לי להבין מהו פגם. אתה אומר שרק זיוף הוא פגם,

אבל כאן לא נאמר זיוף, כאן נאמר פגם. פגם יכול להיות בטעות, פגם יכול

להיות פגם שנובע מזדון, אינני יודע, אבל די לנו בסמכות.



היו"ר ח. קורפו; מר שטוב, טעות שיו"ר מתקן אותה, הטעות

החשבונית שאתה מדבר עליה, זה אי התאמה

בחשבון, זה בכלל לא רישום, פה אין טעויות, החשבון הוא מדויק. מספר

הקולות הכשרים זהה, מספר המעטפות זהה, מספר המצביעים זהה, אין שום

פגם, אין שום טעות כאן.

אני חושב שליו"ר, כאשר היו מקרים כאלו. הוא הפנה את זה חזרה לועדת

הבחירות, הוא ביקש חזרה את ועדת הקלפי, לא רק ועדת הבחירות האיזורית,

מפני שאת זה לא יכול היו"ר לתקן, היו"ר יכול לתקן טעות חשבונית. אם

יש לו אי התאמה בשתי קולות בין מספר המצביעים בחלוקת האותיות, הוא

בודק את זה, מחפש ומוצא את הטעות ומתקן את זה. רישום ברובריקה אחרת,

זה בכלל לא בסמכותו של היו"ר. הוא צריך לחזור לועדת הקלפי, ולהסב את

תשומת ליבה, שעל פי גיליונות ההצבעה, כל הקולות האלה, של ה-150 קולות

שהם סימנו לסיעה זאת, נרשמו בטעות לסיעה אחרת, וועדת הקלפי, יו"ר

ועדת הקלפי יכול לתקן את זה במעמדו של היו"ר, וכך נהג היו"ר

בפרקטיקה, הוא לא תיקן טעויות שאתה מדבר עליהן, שהם אינן פגמים, אלה

דברים של מה בכך, שאפשר לתקן אותם במקום בלבד, היו"ר לא תיקן אותם.

היו"ר ביקש את ועדת הקלפי לבוא אליו, ואיתם יחד הוא תיקן את התוצאה,

מפני שזה לא טעות חשבונית המוענקת לו על פי החוק.
עו"ד שטוב
הנוהג והנוחות של יו"ר ועדת הבחירות לא

עומדים כאן לדיון. השאלה היא, מה המחוקק

נתן לו והאציל לו ואמר לו, אתה תתקן טעויות. הניסוח המדויק אומר שהוא

רשאי לתקן טעות חשבונית בפרוטוקול של ועדת הקלפי. אני אומר יותר מזה,

אני בכל אופן מתפלא, אני קורא את מה שכותב עו"ד ישורון, והוא אומר

כך: כשהוא מספר מה קרה ברישומים בתל-אביב, הוא אומר, רישום זה נובע

מטעות סופר, וכל ילד בן 5 יודע מה זה טעות סופר, זה מוסכם. בא עו"ד

ענבר ואומר לו, אני אגיד לך, יתכן שיש כאן זיוף. למה תשים בפיו דברים

שהוא לא אמר? הוא בא והופיע בפני הועדה ואמר, אני יודע, אני, המערער,

אומר לכם שמדובר בטעות סופר.
היו"ר ח. קורפו
הוא מדבר על העובדה ולא על מניעיה.
עו"ד שטוב
אני לא יודע.
היו"ר ח. קורפו
גם אני לא יודע, מותר להגיע למסקנה,

שבעובדה הזאת של הרישום של טעות סופר היתה

כוונת זדון ושיש בזה עבירה פלילית?
עו"ד שטוב
כבודו, איסור מוחלט, איסור. הועדה, חברי

הכנסת, לא יכולים לעשות כזה דבר. יש פה

תצהיר בשבועה שנתן המערער, ובו הוא אומר, כל העובדות הנטענות בערעור,

הינן עובדות שהגיעו לידיעתי עקב מידע שנמסר לי, הן מפי חבר ועדת

הבחירות המרכזית, והן מפי אנשים אשר מתבקשים לבדוק וכוי וכוי. אז

המערער בא ונותן תצהיר בשבועה ואומר, בדקתי ואני יודע את הכל, ואני

אומר לכם שזה טעות סופר. באים ואומרים לו, לא כבוד המערער, תתקן את

דבריך קצת. אז אם אני אומר שיש כאן טעות סופר, שמבקשים בתום לב לתקן

דבר, סעיף 86 לא מאפשר לעשות את זה.



היו"ר ח. קורפו; איזה סעיף כך מאפשר לעשות את זהו

עו"ד שטוב; סעיף 79 איפשר בזמנו. אני מדבר על

הפרשנות, איך שאנחנו מבינים את דברי

המחוקק. זה גם הגיונם של דברים, תיכף נגיע גם להיגיון שבדבר.
ר. ריבלין
תגיד לי, כאשר שמים במקום למח"ל, ליען, זה

פגם או לא פגמו
עו"ד שטוב
זה טעות, אם בא אליך בנאדם ואומר טעיתי.

זה לא פגם. זה לא נכלל בהגדרת פגם, ואתה

גם תצטרך לתת הסבר מדוע המחוקק שינה את המילה, למה הוא דיבר איתנו על

טעויות, ואחר כך עבר לדבר על פגמים.
היו"ר ח. קורפו
היא הנותנת.

עו"ד שטוב; ואנחנו גם הבהרנו והבאנו אסמכתאות לכך,

שפגם זה מעשה פסול בזדון, להבדיל מטעות,

שזה נושא של טעות אנוש ומשגה אפשרי. פגם עולה כדי מעשה זדון.

ר. ריבלין; אם כל התוצאות, כל הקולות שקיבלה דגל תורה

היו ניתנות למח"ל, זה היה פגם או לא היה

פגם?

עו"ד שטוב; פגם שהוא טעות?

ר. ריבלין; אני לא יודע.

עו"ד שטוב; אתה לא יודע, אז אתה זהיר, אבל המערער היה

דבקני יותר, וניסח ערעור ואמר, אני יודע

שזה טעות. אז למה אתה בא ואומר שאתה לא יודע? הרי הוא אמר כבר שהוא

יודע.

היו"ר ח. קורפו; אני לא מבין אותך, גם מה שחבר הכנסת

ריבלין אומר לך זה טעות, אבל הוא שואל

אותך, האם בטעות כזאת לא יכול להיות מעשה זדון, והאם זה פגם שאנחנו

רשאים לתקן? הוא יקרא לזה טעות סופר, טעות דיין, תקרא לזה מה שאתה

רוצה.

עו"ד שטוב; אני אגיד לך מה, אני אגיד לך למה הדבר

דומה, אני אכנס פה בפני חברי הועדה של

פורום משפטי ואומר לכם, מישהו פה בחדר חייב לי כסף. האם יעלה על הדעת

שהועדה תחליט, תשאל אולי זה, אולי זה, אולי זה, או שאני יודע מי חייב

לי או לא, אחרת אין ערעור. אז אם בא הבנאדם ואומר, אני יודע שזה

טעות, אז אתם תבואו ותגידו, לא, אנחנו מפרשים אחרת את הדברים? אני

חוזר ואומר לא, המחוקק דיבר בסעיף 79 על טעות.



ר. ריבלין; נניח שחברי הועדה יושבים פה בחדר נעול,

איו נכנס ואין יוצא, ואני שמתי 100 שקלים

על השולחן ופתאום הם אינם, אני יודע שמישהו, לא חברי הועדה, אנשים

שיושבים, הנוכחים, ואני יודע דבר אחד, העובדה היא שאין לי את 100

השקל. עכשיו, יכול להיות שמישהו לקח את זה בטעות, יכול להיות שמישהו

לקח את זה במכוון, אבל העובדה היא ברורה. היו פה 100 שקל על השולחן

והם לא נמצאים עכשיו. אז אני אומר לכם רבותי, היה לי 100 שקל והם

אינם, עכשיו בואו נברר, אולי מישהו מכם לקח את זה בטעות? אולי אחד

מכם לא לקח בטעות, אולי נחפש?
עו"ד שטוב
אתה עם הדוגמא שלך עזרת לי, זה עניין

למשטרה ולא לבית משפט. לקחו לך 100 שקלים,

זה לא נושא שיפוטי, זה נושא לטיפול המשטרה.
ר. ריבלין
אבל אני רוצה את ה-100 שקלים בחזרה, לקחו

לי קולות, בטעות נתנו אותם למישהו אחר.

קודם כל תחזיר לי את הקולות כי זאת הדמוקרטיה, זה החוק, הוא בא ואומר

שיש פגם, יכול להיות, שעלול להשפיע על חלוקת המנדטים, יכולה הועדה

להתערב, כך כתוב.
עו"ד שטוב
עכשיו אני רק מסכם את הנקודה הזאת, בניגוד

למה שנשמע בדקות האחרונות. אתם אומרים

דברים נכונים, והמערער אומר ההיפך ממה שאתם אמרתם. הוא בא ואמר
לועדה
חוץ מטעות לא היה פה כלום. אז ממילא, למסגרת של פגם זה לא

נכנס, הנושא נשאר במסגרת של סעיף 79.

חשוב לדעת דבר נוסף. יש לנו את המסגרת של סעיף 79 שאומרת איך צריך

הדבר הזה להתברר. צריכים לפנות ליו"ר ועדה מרכזית, שהוא יתקן את

הטעות. למה לא נאמר שיוגש ערעור בפני יו"ר הועדה? למה סעיף 79 לא יצר

הליך של ערעור מוקדם, שאם מישהו טוען שהיתה איזשהי טעות, ואולי

פלוני, הצד השני, יש לו מה לטעון כנגד זה, למה לא איפשרו את ההליך

הזה בשלב מוקדם יותר? אז ברור שלא הסתכלו על הנושא של תיקוני טעויות

כעל מסגרת של הליך שבין צדדים, איך פתאום סעיף 86 הפך להיות לסעיף

שיש בו יריבות? שאחד נלחם עם השני על תיקון הטעות? סעיף 79 לא דרש את

זה בכלל.

אז מתוך זה שסעיף 79 אמר: יש לך משהו במסגרת של תיקוני טעויות? תיגש,

תראה את הרשימה ויתקנו על המקום. אז כשהולכים ליו"ר ועדת הבחירות,

לועדה המרכזית, לא צריך מסגרת של ערעור. כשמתקדמים עוד 6 סעיפים

קדימה, צריכים משיבים, צריכים 14 יום, צריכים מסגרת, צריכים כנסת של

120 איש, מה השתנה פה פתאום?

ברור דבר נוסף, שסעיף 79/ה היה גם צריך ליחד ולומר, שתיקון טעות יכול

להיות או לפני יו"ר הועדה המרכזית, או לפי האמור בסעיף 86 להלן.

כלומר, אם היינו אומרים שאת אותה טעות, מתקנים בשני שלבים ואנחנו

יודעים איך מנסחים חוק, כאשר סעיף אחד נותן את הסעד במקום נוסף,



שישנה ההפניה, ואז היתה צריכה להיות כאן ההפניה האפשרית שאומרת, שלפי

סעיף 86 גם כן אפשר לעשות את זה.

על סמך העובדה שהמחוקק שתק, והשאיר את זה כסעיף עצמאי, ברור שהוא לא

איפשר לבוא ולאפשר לקחת את הסעד הזה במקום אחר, בלי לאזכר אותו ובלי

להזכיר אותו.

אנחנו גם נראה שהחוק, כשלעצמו, חוק הבחירות, שהוא חוק חדש יותר, בנוי

בסדר מסוים ובפרקים מסוימים, עם החלוקה לסעיפי המשכה ולפרקים, עם

הגדרת מדויקת לגבי כל דבר ודבר, וכשיש לנו פרק נפרד, שאוחז בתקופה

הטרומית של לפני תוצאות הבחירות, פרק עצמאי שמתחיל בסעיף 68 ועד סעיף

80, הוא תוחם תקופה. חוק הבחירות הוא חוק עם היסטוריה, כלומר, הוא

יוצר את הפרמטרים ההיסטוריים לגבי כל תקופה ותקופה, לגבי כל נושא

ונושא, וכאשר תם הנושא של הקולות, נגמר הנושא של התיקונים והטעויות,

ואחר כך אנחנו עוברים לפרק זי, לפרק חי, והפרק ההוא דן על הנושאים,

כולל הערעור של 86, ואי אפשר להכניס לסעיף 86 דברים שלא היו בו ולא

נזכרו בו.

על מנת לחדד את הנושא, חשוב גם לדעת, שהנושא של תיקון טעויות, נושא

של בחירות, זה דבר שאין לו סוף, מתחילים לאפשר לכל אדם מכל קלפי

להגיע עם איזה רעיון, עם איזה רצון לתיקון וכוי.

בחוק הבחירות לרשויות, למשל, אין בכלל את התופעה של תיקוני טעויות,

יש רק התיחסות לנושא של פגמים. כלומר, כדי למנוע מצב שכל אחד יוכל

להטריד בכל רשות ורשות, לבוא ולומר, שם רשמנו כך ושם רשמנו כך, והיה

קול אחד יותר ואחד פחות, הרי כך הבחירות לא היו מסתיימות מארבע שנים

לארבע שנים, ולכן יש את התחימה המדויקת, גם של הימים, גם של המועדים,

וגם של העילות שבגינן אפשר לבוא, ועובדה שניתנה כאן אפשרות מיוחדת

לעשות את זה לפני יו"ר ועדת הבחירות המרכזית ולא איפשרו את זה בחוקים

אחרים.

אפשר לקחת אם יש עוד חוק, חוק בחירות לגופים ציבוריים, שמאפשר

שהמדינה כביכול מנהלת את הבחירות לגופים אחרים, ובו אין בכלל את

הנושא הזה של תיקוני טעויות, לא עלה. אז איך יעלה על הדעת לא לתת

לאדם האפשרות לבוא ולאפשר לו לעשות את ההליך הזה? לא, המחוקק סתם

ושתק, ולא נתן את האפשרות הזאת, כי אם מפה תצא ההוראה, שתיקוני

טעויות, עדיין אפשר לבוא איתם בערעורים, אי אפשר לדעת במה תהיה הכנסת

מוצפת.

עכשיו אני רוצה לומר לכם דבר אחד שאולי לא שמתם לב אליו. למעשה,

הנושא הזה של תיקון הטעויות, יש בו כבר מעשה בית דין, כלומר, כבר

ניתנה החלטה בנושא הזה, וכבר נדחתה הבקשה לתקן את הטעויות, ולכן

הכנסת לא מוסמכת. כפי שאמרתי לכם, בערעור הזה הסתום מרובה על הניגלה,

ואנחנר לא יודעים את כל הדברים, רק מפעם לפעם מתברר עוד איזה דבר,

אבל אני מפנה אתכם לדיון הועדה מה-5.2.89, הועדה שכאן. השופט גולדברג

כבר דחה את הבקשה לתקן. הם אמנם לא המציאו לנו את כל האינפורמציה אבל

כתוב ככה, עו"ד ישורון מדווח לכם ואומר בעמוד 19, "שעות אחדות לפני

פרסום תוצאות הבחירות על ידי השופט גולדברג, פנינו אליו והפננו את



שימת ליבו לאותן טענות שאנחנו מביאים בערעור הזיז בפניכם, ופרטנו אותן

אחת לאחת, וביקשנו שלא יכריז על תוצאות הבחירות בטעם שהטענות חללו

יבדקו", וכוי, "טרם שהמשטרה תבדוק ותיתן דו"ח. השופט גולדברג דחה את

הבקשה שלנו". אמנם הוא אומר שהשופט גולדברג אמר שזה לא בסמכותו. אני

לא נכנס לנימוקים של השופט גולדברג. הוא היה המוסמך.
היו"ר ח. קורפו
אתה אומר המוסמך, אבל השופט גולדברג הוא

לא מוסמך, זה מעשה בית דין.
עו"ד שטוב
הוא דחה, הם באו אליו. סליחה, הנושא של

תיקון הטעות כבר הובא בפני יו"ר הועדה

המרכזית. שופט עליון בישראל שמע. הוא דחה, הוא אומר, קודם כל אני

דוחה, נימוקים לא מענינים אותי, שילך לבג"ץ נגדו. אני יודע שהשופט

גולדברג דחה את הערעור שלהם. זה גם מתיחס לנושאים האחרים, ואני חושב

שהוא היה צריך לפנות כנגדו לבג"ץ, אבל בנושאים האחרים שאין לו סמכות

ענינית, אז ההחלטה שלו מאוימת, ויתכן שלעניין זה הוא לא היה צריך

לפנות בעתירה, אבל לעניין תיקון הטעות, זה נושא של השופט גולדברג,

והשופט גולדברג דחה את זה, ודבר שנדחה אי אפשר לשוב איתו לועדה ולבקש

שהנושא יהיה נדון מחדש.
ש. גוברמן
רק לדיין, הפניה לשופט גולדברג היתה לאו

דוקא באופן ספציפי לעניין תיקון הטעות,

אלא לגבי הטענה של אי-סדרים ותלונה למשטרה, ועל זה היתה פניה בכתב

לשופט גולדברג לעכב את הפרסום עד לבירור הטענות בדבר מעשים פליליים.

נושא הטעות לא נזכר, לא הובא בתור שכזה, לא הובא לפי הרישומים העולים

מתוך התיק, לא הובא בתור שכזה לשופט גולדברג, ולא נתנה תשובה של

השופט גולדברג לגופה של הטענה בעניין הטעות ביחוס הקולות של מחייל

לרשימות אחרות.

צ. טרלו; אני רק הייתי מבקש, בעקבות מה שאמר מר

גוברמן, שיוגש לפרוטוקול הועדה הזאת ויהוה
חלק ממנו
א. המכתב של סיעת התחיה בנדון, שבו לא נזכר העניין של

הטעות סופר בכלל, ושנית, של החלטת הנשיאות, זה פשוט לבירור העובדות

כהוויתן.
היו"ר ח. קורפו
נברר את העובדות, זה לא רלוונטי לנו.

מכתבה של סיעת התחיה לא רלוונטי לנו, אין

לנו כל איזכור.
צ. טרלו
אחד מהשניים, או שלא היתה פניה ליו"ר

כדין, אז התוצאות..
היו"ר ח. קורפו
אני לא מתנגד שתקחו את כל החומר שיש ותעשו

בזה שימוש ככל העולה על רוחכם, הועדה לא

זקוקה לזה.

צ. טרלו; אני רק הערתי את זה, הוא לא שאל על

הו-לוונטיות. אחד מהשניים, או שהם לא פנו



כמו שהיו צריכים לפנות, אז שוב אנחנו טוענים שאפילו לחילופין, אם דבר

כזה יכול היה לבוא לפני הועדה הזאת, היה צריך קודם לפנות ליו"ר, ואם

הם פנו ליו"ר הוא דחה את זה, ואז עומדת טענתנו הראשונה, שהכנסת

והועדה לא מוסמכות לדון בנושא, זה רק להשלים את התמונה.

היו"ר ח. קורפו; טוב, מה שברור לחלוטין, שאם יש טענות

ליו"ר ועדת הבחירות, על כך שהמערערים לא

עמדו בכל הנדרש מהם, המשיב מטעמו היה אומר את זה. הרי יש פה גם משיב

מטעם יו"ר ועדת הבחירות, אז אם מישהו לא נהג כשורה בהליכים בפני ועדת

הבחירות המרכזית, המשיב היה עונה על זה.
צ. טרלו
לאו דוקא, המשיב הוא שופט, הוא איננו חייב

לנקוט עמדה שעלולה להתפרש לטובת אחד

הצדדים. הוא כאילו נטרלי. הוא העיר את מה שהוא העיר, הוא אמר את מה

שאני אומר, שהפניה לא התיחסה לדבר הזה בכלל, זאת העמדה של היו"ר.

היו"ר ח. קורפו! מר שטוב, עשה עמנו חסד ועמדי חסד, אם לא

אני אצטרך להשאיר אותך ככה קצת לדבר לבד.
עו"ד שטוב
כבוד היו"ר, אני רוצה לומר שוב, אני

ציטטתי מילה במילה ממה שאמר עו"ד ישורון,

פה אין שום המצאה שלי.
עו"ד ישורון
אתה לא ציטטת מילה במילה, כי הפסקת והכנסת

עוד.
עו"ד שטוב
אז אני יכול לחזור על זה. אבל אני אומר,

המילה החשובה, פרטנו אותן אחת לאחת. הוא

אומר לכם, תדעו לכם, כל טענה שאתם רואים פה בכתב הערעור, הובאה בפני

השופט גולדברג, והוא דחה, בין השאר דחה (מה שחשוב לנו) את הנושא של

התיקון טעות, וכשיש דחיה של מי שהיה מוסמך.
היו"ר ח. קורפו
מר שטוב כבר שמענו את זה, וכבר שמענו

אפילו שהוצאת עוד מילה אחת שהוא אמר,

מחוסר סמכות, הוצאת עוד מילה אחת ואתה מבליע אותה עכשיו. זה ברור לנו

מה שהוא אמר.
עו"ד שטוב
אני אומר, מחוסר סמכות הפרשנות העיקרית

היא לגבי אותם דברים שלא שיכים לו לפי

סעיף 79.
היו"ר ח. קורפו
ודאי, אז יכול להיות אפילו, שאם העלו

בפניו את עניין טעות ברישום, שלזה הוא

התכוון כשאמר - זה לא בסמכותי. יש ועדת כנסת, יש כנסת לעניין הזה,

סעיף 86.



א. רביץ; אבל משתמע מכך, לא כפי ששמענו מכבוד

העו"ד, משתמע מכך, שהוא אכן הביא לפני

השופט גולדברג.
היו"ר ח. קורפו
אז אתה שומע מנציגו של יו''ר ועדת הבחירות

מה הובא בפניו.

א. רביץ; יש כאן סתירה מאוד מענינת, בין מה שישורון

אומר שהוא הביא לפני השופט, לבין מה שעו"ד

שטוב אומר שהובא בפני השופט.
היו"ר ח. קורפו
מר שטוב לא רוצה לבנות מה שנאמר, הוא רוצה

לבנות על מה שהיה בפועל. אז אנחנו שמענו

מה היה בפועל.
א. רביץ
מאוד מעניין אותי כחבר ועדה לשמוע את

התשובה, לא של השופט גולדברג, של מר

ישורון, הוא אומר אני כן הבאתי אחת לאחת.
היו"ר ח. קורפו
מר ישורון ישיב.
עו"ד שטוב
אני רוצה, לגבי הנושא הקודם שדיברנו, לחדד

את הנושא. מה שקורה לנו כאן זה, שבמהלך

הדיון כאן מתבשלת העתירה, או הערעור שמוגש כאן, למעשה מתבשל לאט לאט,

והיתה השאלה מה יהיה, האם קיימים גופים שרשאים, כשהם רשמו לבד מקיומם

של מעשה עבירה, או מעשה אסור, או מעשה שיכול להוות כעילה, האם הגופים

הללו, אותן ועדות, יכולים לבנות לבדם ערעור שעדיין לא נמצא בפניהם,

ואני רוצה להפנות כדוגמא אחת רק, שישנה הסמכה רק בכללים של לשכת

עורכי הדין, בתקנות של בתי הדין שדנים בעניני משמעת, שזה המקור, הוא

שמתקין התקנות, בא ואמר, אפילו כשיש אדם שמגיש תלונה, ושעל יסוד אותה

תלונה ניתן לבנות קובלנה כנגד חבר לשכה, זה רק בתנאי שקיבלתם הסמכה

מפורשת לעשות זאת. כלומר, אדם מגיש תלונה, בתלונה שלו יש ממש או אין

ממש. אם אין ממש, על פניה, באותה תלונה, הועד לא היה מסוגל לבנות

קובלנה נגד חבר. בא מתקין התקנות ואמר, תדעו לכם, אני מרשה לכם, נותן

לכם איזשהי פריבילגיה והיא, אם הגיעה לקובל ידיעה על עבירת משמעת שלא

בדרך תלונה, והוא סבור שיש מקום להגיש קובלנה. כלומר, רק אם מתקין

התקנות נותן לך סמכות מפורשת, כשאתה מתרשם שיש מעשה אסור, אז תבנה

נגדו את התיק.

אבל כשבא אדם ואומר, אני אומר שיש טעות סופר, עונה לו, הועדה עונה לו

רגע, רגע, אתה אולי חושב שזה טעות סופר, אנחנו נתחיל לבשל פה את

העניין, ואנחנו נזמין חומר, ואנחנו נזמין אנשים, ואולי ברבות הימים

התברר שזה פגם וזה לא רק טעות. אז אני אומר, שאם רצו להעניק במסגרת

של תקנות סמכות לעשות כדברים הללו, היו נותנים את זה מפורשות, כמו

שעשו את זה בתקנות אחרות.



בנושא הבקשה עצמה, בנושא של הסעדים שבוקשו. על מנת לחדד את הדבר, מה

הייתם עושים אם לדוגמא היה בא המערער מר דיין ואומר, תדעו לכם,

בבני-ברק, בגבול רמת-גן וכו' היו כאלה וכאלה דברים שאני מציין

בפניכם, ולכן אני מבקש 100,000 דולר, כך היה אומר, אני רוצה 100,000

דולר, מה היו עושים עם כתב הערעור שלו? אין ספק שהיו שולחים את

המערער עם הכתב או בלי הכתב. ברור שבמסגרת הזאת, ודי במכוון, (כפי

שמר טרלו גם הראה את זה) הגישו את זה עם סעדים שלא בא זכרם בשום

מקום, ושאין אפשרות להעניק אותם.

אבל על מנת להבין את מה שעשה המחוקק, אני אתן ציטטה של ממלא מקום

נשיא בית המשפט העליון לשעבר, השופט זילבר, באיזשהו פסק דין ובו הוא
אומר ככה
"אפתח בהליך זה וזה", הוא מצטט, "שהוא זורה אור על כל שאר

ההליכים היגעים והבלתי ריאליים שהפרקליט המלומד מטריד בהם את בתי

המשפט והרשויות הממשלתיות, מתוך מטרה אחת ברורה ובולטת, להביא לידי

חוכא והיתלולה את כל המערכת וכוי. בנוהג שבעולם, אדם פונה לבית

המשפט, שוטח לפניו את בקשתו, ומיד הוא, בית המשפט ובית הדין יודע מה

מבוקשו של האיש, ומהו האינטרס הלגיטימי שיש לו בנשוא הבקשה. כאן,

במקרה שבו הוא דן, הכל צפון, נסתר, מוסווה, מתחמק, מבקשים דבר אחד

ומתכוונים להיפוכו של דבר. מנסחים בקשה רחבה ומכתיבים לבית הדין את

השביל הצר הממוקש שבו עליו לנוע, כדי להגיע אל המסקנה החבויה, אותה

חומר בקרב ליבו הפרקליט המלומד". כמובן ששם העתירה נדחתה, גם בגלל

הסיבה שעו"ד טרלו היה בצד השני באותה עתירה, אבל גם מהסיבות שהשופט

זילבר מנה כאן. האם המערער שלנו לא ידע מה כתוב בחוק? האם הוא לא ידע

שמה שהוא צריך זה לערוך בחירות חוזרות, זה נעלם מעיניו? הרי הוא מכיר

כל תג בחוק שבו הוא עוסק. אבל הוא בכל אופן ביקש סעדים אחרים, מתוך

תקוה שמא הסעדים האחרים יקרבו אותו אל אותה מטרה.

אני חושב בניגוד לאוירה שכביכול ניסו לטעת פה בקרב החברים,

שאפשר לתת גם כל מיני סעדים שלא כתובים וכוי, וזה ברור אם נביא,

למשל, את דבריו של השופט זוסמן מספרו שאומר, "לניסוח הסעד אשר התובע

עותר לבית המשפט, נודעת חשיבות רבה, שכן לעולם לא יפסוק בית המשפט

לתובע

יותר

מאשר ביקש, אפילו נתברר במהלך הדיון כי היה זכאי לקבל יותר". כלומר,

לא יעלה על הדעת לעולם לתת לאדם, לתובע, למערער, דבר-מה מעבר למה

שהוא ביקש. לתת פחות אפשר. ישנה פסיקה

שאומרת, אם למשל אני ראיתי שפלוני פלש לתוך דירתי, אני מגיש נגדו כתב

תביעה, ובכתב התביעה אני כותב, הואיל ואני הבעלים החוקיים של הנכס

הזה,

והואיל ואני בעל החזקה היחודית, והואיל וביום זה וזה פלוני פלש לתוך

הדירה, והואיל והוא נמצא בה ועושה בה שימוש שלא כדין, אשר על כן וכו'

וכוי, מתבקש בית משפט להצהיר שאני הבעלים החוקיים של הדירה, וכך

אנחנו מנהלים את התיק, אבל שכחתי לכתוב שאני גם מבקש את הפינוי מתוך

הדירה. התנהל התיק, ובית משפט קיבל את העמדה שלי, וקבע באמת שאני

הבעלים, וקבע באמת שאני בעל הזכויות ויאמר לי, עם נושא הפינוי תלך

הביתה, לא ביקשת, לא תקבל, והפסיקה זרועה בפסקי דין כאלו, וכל אחד

יודע מה עושים במקרה כזה, כאשר עו"ד נוכח לראשונה במקרה הזה, הוא רץ

לשערי בית המשפט והוא אומר לשופט, תראה מה שקרה כאן, או מתוך אי שימת



לב או מתוך אי הבנת העניין, או מתוך לחץ הזמן, אני

מבקש לאפשר לי לתקן עכשיו את כתב התביעה, ואין בית משפט שידחה את

הבקשה הזאת כשאין בה זדון, ואין בית משפט שלא יתן, גם אס יהיה מלווה

בהוצאות קטנות או גדולות, אבל זה מה שיקרה במסגרת ההליך. אבל לא

שמענו .מעולם פסק דין של פינוי דירה כשפלוני ביקש פסק דין הצהרתי.

ההיפך ממה שאתה מתכוון זה כן. אם אני מבקש פינוי, אולי אני אצא עם

פסק דין הצהרתי, זה קורה לעיתים. אבל הדרך שבה אתם הולכים, שאתם

מוציאים פסק דין הצהרתי שהדירה שלכם, בלי שאי פעם ביקשתם פינוי, שום

בית משפט בעולם לא היה פוסק ולא יפסוק לעולם כדבר הזה. אם תגישו את

בקשת התיקון שאני כבר ציפית מזמן שתוגש, אז היו עולות השאלות והיו

מתעוררות אותן בעיות שהיו מתעוררות, אבל בלי התיקון של כתב הבקשה

הזאת, הרי לא יעלה על הדעת שאיזשהו גוף שיפוטי משפטי היה מתייחס

במובן הזה של נתינת הסעד הזה, ולכן הטענה היא טענה טרומית, כיוון שלא

דיווחו רק על מנת ליגע את הכנסת כגוף שיפוטי, גוף שעמוס בתפקידים

לרוב, ויש לה מה לעשות, לבוא ולומר לכנסת בואו תדונו בכל העניין,

ובואו נפתח את כל נושא הבחירות במדינת ישראל, ובואו נבדוק את כל

ההשלכות ואת כל הארועים ואת כל מה שקרה, ואחר כך תבוא הכנסת ותאמר,

אבל רגע, איפה המערער הזה בכלל ביקש מאיתנו עריכת בחירות חוזרות? אז

יוצא שנייגע את האנשים, נבזבז את הזמן, ואני שואל ברגע זה, על מנת

להיות הוגן. האם הוא ביקש או מבקש את תיקון הערעור שלו? כי אחרת אני

לא מבין בכלל מה אנחנו עושים כאן. אני חייב לשאול את השאלה, כי אני

רוצה לחסוך מזמנכם, ואני שואל בשלב הזה את המערער, אם הוא נשאר

בערעורו במתכונתו, מתוך אמונה או ציפיה שמישהו פה יעשה לו את העבודה,

או שהוא מתכונן להגיש בקשת תיקון? אם הוא מתכונן להגיש בקשת תיקון,

מה אנחנו ומה זמננו? חבל על כל הדבר הזה. אם הוא לא מתכונן לתקן את

הערעור שלו, והוא משאיר אותו במתכונתו, אז אני אומר לכם, רבותי, אתם

צריכים להבין שאין לפניכם מאומה, ולהחליט בשלב הזה בהתאם.

אני הרבה פעמים נתקל בדברים מסוג זה, שאני מחפש איפה נמצאים הצדדים,

איפה גוף העתירה, איפה הסעדים, איפה זה משתלב עם החוק, ובגלל הקושי

הזה, ואת המסר הזה מתוך הניסיון החוזר להבין אותו, יסולח אותו עוון

אל מול פני אותו ערעור. לסיום הייתי מוסיף משפט, אולי בלי העניין

שבלא תהא קוהלת כפונדקית, מהמובן הזה שלא נדרוש ממי שבא בפני גוף

נכבד כמו הכנסת עם כתב ערעור, ומבקש להניע גלגלים של מערכת שלמה לאחד

הנושאים המרכזיים שיכולים להיות נדונים בכלל, ולא נדרוש ממנו להביא

את מה שנדרוש מכל תובע קטן אחר.

מה שאנחנו נבקש בנסיבות שתוארו עד 'עכשיו זה, שעדיין מן הראוי, כפי

שאמרנו קודם, שהנושא יבדק על ידי יו"ר הכנסת, ולאפשר לטעון לפניו את

הנושאים הללו, על מנת להאיר את עיניו באשר לסיטואציה שבה אנחנו

נמצאים. דבר שני, שיהיה הדיון בכל הטענות הטרומיות, ואני בהסכמה

מצטרף לכל הטענות הנוספות שהובאו על ידי חברי המלומדים עו"ד טרלו

ועו"ד גוברמן, ואני מצטרף בהסכמה לכל דבר ודבר שנאמר על ידם.

בנסיבות העניין, הואיל והנושא שייך לחברי הכנסת כשופטים, שאמורים

לקבל את ההחלטות בנושא הזה, שכל הטענות המובאות לפני הועדה בכל שלב,

ואין שום מניעה בדבר. כלומר, העובדה שאונם מגישים הצעות בפני חברי



הכנסת, לא מנטרלות אותם מהמעמד השיפוטי שיש להם מבחינת הבאת כל

הטענות המצויות בפני חברי הכנסת.

הנושא האחרון זה ההחלטה שלכם, (גם אם אני חלוק במשהו בעניין הזה)

קבלת ההחלטה לגבי הצבת משיבים לתיק הזה.
היו"ר ח. קורפו
תודה רבה. רבותי, אנחנו נמשיך. מר גוברמן,

אני מציע שאנחנו נעשה את זה ביום רביעי,

אתה תפתח בכמה הערות, ואחר כך אנחנו נשמע את עו"ד ישורון. תודה רבת

רבותי.

הישיבה ננעלה בשעה 12:30

קוד המקור של הנתונים