הכנסת השתים-עשרה

מושב ראשון



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 12

מישיבת ועדת הכנסת

יום שני, כ"ב באדר א' התשמ"ט (27 בפברואר 1989). שעה 00;10

היו"ר ח' קורפו

ר' איתו

צי ביטון

פי גולדשטיין

שי וייס

רענן כהן

אי לין

אי פורז

ר' ריבלין

ח' דמון

י' שפרינצק

מזכיר הכנסת ש' יעקבסון

סגנית מזכיר הכנסת שי כרם

סגן מזכיר הכנסת די לב

צ' ענבר

א' קמיר - ע/היועץ המשפטי

אי בן-יוסף

נ' שרם - ע/יו"ר הוועדה

י' חובב

א. ועדת הפירושים.

ב. ועדה משותפת לוועדות הכנסת והכספים - לדיון בתקציב

הכנסת לשנת 1989.

ג. חברי הכנסת כדירקטורים מקרב הציבור.

ד. שונות.

אני פותח את הישיבה. כן, חבר-הכנסת פורז.

אני רוצח לשאול, כחבר כנסת חדש זח מאפשר לי לשאול שאלת תם לפעמים.

האם באמת חמצב חוא שיושב-ראש של ועדה סוברני לחלוטין לשים לאל את החלטת הרוב

של הכנסת על ידי זה שהוא לא מכנס את הוועדה? הרי אנחנו מינינו את חבר הכנסת מצא

ליושב-ראש ועדת הפנים באישור מליאת. הכנסת. העניi בעיני נראה מאד חמור, כי יוצא

בעצם שהרוב הוא רוב, אבל יושב-ראש הוועדה הנוגעת בדבר ברגע שהוא מחליט הוא יכול

לעשות מה שהוא רוצה, יכול למשוך את זה, ואז אנחנו מגיעים - חלילה - שוב לתקדים

הזה של מיכה רייסר ז"ל שכביכול מדיחים את כל הוועדה וממנים אותה מחדש.

האם באמת לא הגיע הזמן שאנחנו ניצור איזה שהם כלים כמו בכל מיני מוסדות

דמוקרטיים אחרים שבמספר חתימות אפשר לתבוע כינוס להעלאת נושא על סדר יום על אפו

ועל חמתו של היושב-ראש. אני מבין שזה אפשרי במליאת הכנסת, זה אפשרי במועצת עיריה

לכוף דיון בצורה כזאת, ולדעתי הגיע הזמן - לפחות לגבי העתיד - שאנחנו נשב על

הענין הזה ונמצא דרך שבה תובטח חדמוקרטיה, דהיינו רצון הרוב יקויים.

רבותי , יש לנו סדר יום גדוש. בנושא הזה אני לא מתכונן להשיב, הנושא הוא רחב

ידיים ונופל לקיים על זה דיון בפעם אחרת. חה"כ פורז היה צריך לצאת ידי חובה

בשאלה - אז יצא ידי חובה, ובזה נסיים את הוויכוח עד אשר נקיים דיון בנושא.

אדוני היושב-ראש, אני מבקש באופן פורמלי אכן להעמיד על סדר היום של הוועדה את

הנושא של סמכויות של יושב-ראש, והייתי שמח לו היית אומר לנו מה הפרספקטיבה של

הדיון בנושא הזה, מפני שבעיני - מעבר לשבתון כן או לא - זאת השאלה הרצינית ביותר

שנחשפה.

בעיות התעוררו בתוך ועדות, אני הייתי עד למקרים ש-90% - שלא לאמר 100% - חברי

ועדה, במקרה ועדת הכספים, היו בדעה מסויימת והיושב-ראש מנע קבלת החלטה פשוט על

ידי מניעת הכללת הנושא בסדר היום, או אי הבאת הענין להצבעה. אלה דברים שלא יכול

להיות שיהיו.

למעשה אתה, אדוני היושב-ראש, בהתאם לסמכויות הקיימות היום, יכול למנוע את

הדיון על שינוי התקנון שיפחית מסמכויותיך. ואז אנה אנו באים? אני לא מעלה פה את

המקרה הקונקרטי שבדיוק ארנה תהיה האיש שיעשה את זה, זה לא עולה על הדעת, ואני מדבר

על הצד העקרוני כמובן.

חבר הכנסת צבן, הנושא איננו חדש, הנושא צף ועלה מספר פעמים בכנסת, בפעם

האחרונה עד כדי העברתו של יושב-ראש ועדה מתפקידו. לדעתי כדאי לחברי הכנסת לקרוא

את התקנון היטב, יש בתקנון גם תרופות לאי זימון ועדה או אי קבלת החלטות בוועדה,

נאמר אפילו מהו משך הזמן הסביר לדיון בנושא, מהו משך הזמן הסביר לטפול בהצעת חוק

בוועדה.

אני לא רוצה לברוח מהדיון. להיפך, אני מעוניין בקיומו של הדיון ואנחנו נקיים

אותו .

באשר למושג "סביר" - מצאתי נתונים. בכנסת האחרונה 39 חוקים עברו בפחות

משבוע, בהם 10 חוקים שעברו באותו יום. אז המושג "זמן סביר" בין קריאה ראשונה

לשניה הוא מושג גמיש מאד.

אני מציע שאנחנו לנושא הזה נקדיש דיון, הנושא ראוי לדיון, ואני חושב שהוועדה

כבר הוכיחה שהיא קלעה למטרה כשהעלתה לפני שבועיים נושא לדיון שכעבור שבוע הפך

להיות אקוטי - האם אפשר להעביר הצעת חוק מוועדה לוועדה - לפתע פתאום נמצאנו שזאת

הבעיה המרכזית שלנו.

אנחנו נקיים את הדיון על הנושא שהועלה, אבל אני מציע שהחברים יקראו את החומר

היטב ויהיו מוכנים לדיון בצורה יסודית.

* * *

ועדת הפירושים

קבלנו פניה ממזכיר הכנסת ביום ה-9 בפברואר ש.ז. המבקש מאיתנו על פי סעיף 149

לתקנון הכנסת להרכיב ועדת פירושים בת שמונה חברי כנסת בראשותו של יושב-ראש הכנסת.

הואיל והוגש ערעור על פירוש שנתן י ושב-ראש הישיבה בישיבת הכנסת מי ום אתמול -

היינו מה-8 בפברואר - לגבי אופן מנין הסתייגויות לחוק רצוי לבחור ועדה זו ככל

המוקדם.

חברי-הכנסת קורפו, שריר, ליבאי, ברעם, שריד, ורדיגר, פורת

ועזרן.

יחסי הכוחות בכנסת, כאשר לשתי הסיעות הגדולות שני

חברים ולארבעת הסיעות הנוספות חבר אחד לכל אחת.

לפני שאנחנו מדברים על ההרכב האישי של הוועדה שהוא הרכב מכובד וטוב, השאלת

היא האם לא נכון הוא שוועדת הפירושים תהיה רק מקרב חברי ועדת הכנסת, לדעתי עדיף

שחברי ועדת הפירושים יהיו רק מתוך חברי ועדת הכנסת, משום שלארור מכן נוכל לקיים

דיון. אני לא רוצה שחברים שאינם חברים בוועדת הכנסת הם יהיו המפרשים לדברים שהם

באחריותה של ועדת הכנסת.

אם יש עקרון של יצוג סיעתי הרי יש חברים בוועדת הכנסת - למשל לר"צ יש פה את

חה"כ רן כהן - הם יכולים להיות בוועדת הפירושים. אנחנו האחראים לענין התקנון

ולפירוש התקנון. פה מדובר בפירוש בלבד, אבל האחריות הקובעת זה אחריות ועדת

הכנסת. משום כך לא יתכן שנקים דבר שבעצם מפצל סמכות, מפצל מסמכותה של ועדת הכנסת

ונעביר אותה לחברי כנסת אחרים. זו בעצם ועדת משנה של ועדת הכנסת, יש בכך הגיון.

קודם כל תמוה בעיני לנגה אין בוועדה מועמד של הסיעה שלנו. מקובל עלי שחברי

ועדת פירושים צריכים להיות פהות או יותר חברי ועדת הכנסת, ואני חושב שוועדת

הפירושים צריכה להיות צמודה גם לתקנון וגם למה שקורה במליאה. לא פעם צריכים לקחת

החלטות כאלה ואחרות של היושב-ראש או של ממלא מקום היושב-ראש בניהול ישיבת הכנסת,

לא פעם צריך לקיים התדיינויות כאלה ואחרות, וועדת הפירושים צריכה להיות בהרכב של

כל סיעות הבית, או לפחות מרביתן. לא יתכן שמועמד של הסיעה שלנו ייעלם מן הרשימה

הזאת, וכמובן לא מועמד כמו חה"כ תופיק טובי, אשר במשך הרבה מאד שנים היה חבר ועדת



הפירושים, ואני חושב שהוא מקובל על כל נציגי הסיעות בכנסת אשר מכירים את עבודתו,

את מעמדו, את היחס שלו לתקנון וכולי.

אדוני היושב-ראש, האם הוא מוכן לאמר לי האם כל ההתייחסות לנושא ועדת הפירושים

מצטמצמת בסעיף 149-147 לתקנון?

סעיף 149 לתקנון - ועדת פירושים בת שמונה חברים בראשות היושב-ראש; החלטה

סופית.

י י צב;

"התעורר בשעת הדיון בכנסת ספק בפירוש הוראה מהוראות התקנון" -

זה הולד לוועדת פירושים.

אם חבר כנסת מערער.

האם יש מקרים בפרקטיקה שהדיון לוועדת פירושים הגיע לאחר שהוא היה בוועדת

הכ נסת?

לא, אין שני מסלולים. אדם יכול לערער על החלטת יושב-ראש הישיבה בזמן ניהול

הישיבה, ויושב-ראש הכנסת מעביר את זה לוועדת הפירושים.

תקרא את סעיף 149.

יש לי ספק לגבי ההרכב של הוועדה. כל המערכת היא אמנם פוליטית אבל מה שנוגע

לוועדת הפירושים נראה לי שהרושיבות לפעילותה של ועדת הפירושים שתהיה לה סמכות

משפטית-תקנונית ואפילו במידה מסויימת מוסרית.

לכן, אנחנו נצפה מוועדת הפירושים שהיא תפרש דברים לא לפי אינטרס

פוליטי-מפלגתי שוטף, אלא מתוך נסיון להקפיד על כך, עד כמה שהדבר ניתן, שהתקנון

כמכשיר אוביקטיבי להדרכת פעולתה של הכנסת יישמר.

אז מה הפגם בהרכב הזה? ההרכב הזה נראה לך פחות אמין מכל הרכב אחר?

הייתי מחזק את המרכיב של משפטנים בוועדה הזאת, כי ועדת הפירושים זו מעבדה

משפטנית.



פ' גולדשטיין;

יש לך שלושה משפטנים - חה"כ קורפו, ליבאי, שריר.

וגם היושב-ראש משפטן.

הייתי אמנם מתחשב כמובן בצד הפוליטי של אגפי ימין ושמאל, לא הייתי קובע רק

נציגים של סיעות שמעל להמישה הברים,מפני שיכול להיות שיש גם אדם טוב מסיעה יותר

קטנה, ובחשבון שבין ימין לשמאל אפשר לקרות את זה בחשבון. לא הייתי דק פורתא על

ההרכב של הסיעות, ואם אינני טועה היו לנו הרכבים יותר טובים מזו מבלי לפגוע

ברשימה המכובדת הזאת.

רבותי, ההרכב הזה היא הרכב גם יצוג על פי הסיעות, בוודאי שאפשר יהיה לקהת

נציג מחד"ש או נציג ממסיים - - אלא שאלה סיעות יותר קטנות - -

אני לא מציע מועמד בכלל.

אני מציע שוועדת הכנסת לצורך מסויים תהיה ועדת פירושים.

לשם כך צריך לשנות את התקנון. כתוב בתקנון: הכנסת תבהר שמו נה הברים בראשות

היושב-ראש לוועדת הפירושים. כך כתוב בתקנון. אין מה לעשות כרגע. אפשר לתקן את

התקנון.

ההרכב המוצע מבחינה אישית יש בו ארבעה משפטנים.

אם אי אפשר להוסיף עוד הבר אני מציע לההליף מועמד.

היהס בין המשפטנים לבין הברי הכנסת הותיקים והמנוסים צריך להישמר. הבר הכנסת

שריד הוא מן הוותיקים - -

קריאה;

מה עם הה"כ עזרן?

בסיעתו אין יותר ותיק ממנו. הה"כ פנרוסי הוא סגן יושב-ראש הכנסת, ואני אציע

שנקבל החלטה שסגן יושב-ראש לא יכול לכהן כהבר בוועדת פירושים מן הטעם הפשוט

שוועדת הפירושים צריכה לפסוק לפעמים על החלטתו הוא.

זה נכון.

כך שההרכב הזה נראה לי הרכב טוב, הוא ממצה את חברי הכנסת הוותיקים, המשפטנים,

המנוסים, המכירים את התקנון.

קיימת הצעה אחת שצריך לבדוק אותה, הצעתו של חה"כ אוריאל לין: האם לא מן

הנכון שחברי ועדת הפירושים תהיה כולה מורכבת מחברי ועדת הכנסת.

לי נראה שבהצעה זו אנחנו מחטיאים את הכוונה של ועדת פירושים. הרי הכוונה היא

לא לתת לוועדת הכנסת שתי זרועות פעולה - האחת באמצעות החלטותיה כוועדת כנסת

לקביעת התקנון והתקדימים, ומצד שני גוף שמערער על החלטות שניתנו תוך כדי מהלך

ישיבה בכנסת על ידי היושב-ראש או על ידי אחד מסגניו. בזה נחטיא את הרעיון של

ועדת פירושים.

אני לא חושב כך.

בכל אופן אם זו הצעה היא צריכה להיות מעוגנת בתקנון. אז צריך לתקן את התקנון

- 'חברי ועדת הפירושים בת שמונה חברים מתוך חברי ועדת הכנסת'. אם את זה נכתוב -

פתרנו את הבעיה.

t

אני רק אבקש להבהיר: הצעתי אינה סותרת את התקנון, אני מצטער מאד. בשום מקום

לא נאמר שהם לא יכולים להיות כולם מתוך חברי ועדת הכנסת. אני לא אומר שזה חייב

להיות, אני אומר שזה יכול להיות. השאלה היא מה הוועדה הזו מעדיפה.

מאחר ואנחנו עוסקים הרבה בענייני תקנון, ואנחנו מגבשים כאן מגמות בקשר ליעול

עבודת המליאה וכולי, לא טוב יהיה אם אנחנו ננתב ועדת פירושים כאינסטנציה נפרדת

סופית בנושא של פירוש התקנון שהיא לא תהיה קשורה לוועדת הכנסת.

אני מציע שנקבל קודם כל הכרעה בענין הזה. מבחינה אישית ההרכב הוא טוב, רק

לדעתי תהיה פה התפתחות לא בריאה אם זה לא יהיה מתוך חברי ועדת הכנסת.

אני חושב שבהחלט יש פה איזו שהיא סתירה. ועדת הכנסת מתפקידה לעסוק בנושא של

פירושים והחלטות בכל הנוגע לניהול הכנסת. לי אין שום מניעה לקבל את השמות שהועלו

כאן, אני מקבל את כולם, וכבודם במקומו מונח. אבל, לפי דעתי, נושא זה תפקידו

באופן ברור ביותר במסגרת ועדת הכנסת.

לכן, כל נושא שקשור בפירושים או בוועדה מסויימת שצריכה לקבוע בנושאים של

עבודת הכנסת זה חייב להיות בהרכב מוועדת הכנסת, אם כל הכבוד לרשימה שהוצגה כאן.

אם מרכיבים את ועדת הפירושים היא צריכה להיות בהרכב של ועדת הכנסת.

רבותי, לפנינו ההצעה כפי שהועלתה על ידי עם ההרכב של החברים כפי שקראתי אותה,

בהסתמך על הנוהלים הקבועים בכנסת עד היום לא היו מגבלות לגבי הרכבם של חברי ועדת

הפירושים.

כפי שאמרתי לחבר הכנסת ביטון, אני לא מקבל את הצעתו, סיעתך היא בת ארבעה

חברים ואני לא מוצא שום הצדקה להכניס נציג של סיעה בת ארבעה חברים ולהוציא חבר

נציג של סיעה בת חמישה חברים. אילו היו מוצעים נציגים של סיעות יותר קטנות לא

הייתי מפקפק בכך שחבר הכנסת תופיק טובי צריך להיות חבר הוועדה הזאת, וזה גורם לי

צער רב שהוא לא יהיה חבר הוועדה. הוא היה חבר ועדת הפירושים הקודמת, חבר טוב. אין

ברירה, אני לא יכול להפלות לטובה סיעה קטנה על פני סיעה יותר גדולה.

האם ועדת הפירושים היא ועדה אד הוק לכל ערעור וערעור?

ועדת הפירושים היא ועדה קבועה בכנסת, מוסד קבוע.

עוד הערה אחת, אם תשימו לב לתקנון, הזכות לעשות שינויים בהוראות התקנון שמורה

לוועדת הכנסת. ועדת הפירושים לא יכולה לעשות את זה. ועדת הפירושים רק קובעת האם

ההחלטה מתישבת עם הוראות התקנון או התקדימים, או לא. את השינויים עושה ועדת

הכנסת. ראו סעיף 147.

למה להביא אנשים לוועדת הפירושים מחוץ לוועדת הכנסת?

מדוע שלא תהיה התיעצות סיעתית? מה בוער?

אני בעד התיעצות סיעתית.

נשוב ונדון בנושא אחרי התיעצות סיעתית, על פי בקשת החברים.

הצעת הרכב לוועדה משותפת לוועדת הכנסת וועדת הכספים

לדיון בתקציב הכנסת לשנת 1989

שוב, הצעת ההרכב היא על בסיס של יצוג סיעתי כפי שהיה מקובל בעבר ויצוג של שתי

הוועדות בתיאום עם יושב-ראש ועדת הכספים.

חברי ועדת הכספים - חברי-הכנסת אריאל ויינשטיין, יגאל הורביץ, עדנה

סולודר, אברהם ורדיגר ושולמית אלוני. חברי ועדת הכנסת - חבררי-הכנסת חיים קורפו,

חיים רמון, מיכה גולדמן, רפאל פנחסי ויצחק לוי.



העקרון גם פח נשמר - הוועדה היא בת עשרה הברים, כאשר שלושה ושלושה משתי

הסיעות הגדולות, וארבעת הסיעות שלאחריהן או מתוך חברות בוועדת הכספים או

בוועדת הכנסת.

אדוני היושב-ראש, לא ערערתי על ההרכב מבחינה סיעתית בדיון הקודם, והענין

מחריף כאן. המכניקה הזאת תביא לכך שסיעות יותר קטנות מחמישה לא תשתתפנה. לו

הדיון היה יותר על בסיס אישי הייתי בהחלט מציע את המועמדות שלי רק מתוך ענין אחד

- אני חבר בוועדת המיחשוב של הכנסת ואני חושב שצריך להיות אינטרס של קשר בין שני

הדברים, זה ענין רציני, ואני אומר שבדרך כלל מכניקה כזאת יוצרת מצב שסיעות של

ארבעה חברים לא יהיה להם יצוג בדברים- שהם חשובים בקביעת דרכי עבודתה של הכנסת.

אני מציע לשקול את זה עוד פעם.

חבר-הכנסת צבן, בכנסת הקודמת שפר מזלך, הייתם סיעה בת שישה חברים ונציגכם היה

חבר בוועדה ואחרים לא היו. הגלגל מסתובב. אנחנו לא יכולים לסטות בגלל זה וליצור

עקרונות לכל כנסת מפני שההרכב השתנה.

הייתי מצטרף באופן כללי להערתו של חבר-הכנסת צבן במובן זה שאנחנו לא תמיד

יכולים לתת ביטוי לכל הסיעות בכל ועדה וועדה. אבל סיעה שלא באה לביטוי בועודה אי

נשתדל להביא אותה לידי ביטוי בוועדה אחרת, לסירוגין, שיהיה פיזור מסויים.

אני חושב שזו יכולה להיות מגמה בריאה, כי לא עוסקים באמת בנושאים בעלי אופי

פוליטי. פח אנחנו עוסקים בנושאים ענייניים, מקצועיים, ובמידה שאפשר לתת יצוג גם

לסיעות קטנות אני חושב שכקו עקבי אין סיבה שלא ניתן, אין סיבה שלא נחלק את

העבודה.

בסך הכל של שתי הוועדות שבהן אנו דנים היום - מחר תהיה ועדת משנה או ועדה

משותפת שלישית - לא נלקחנו בחשבון.

חבר-הכנסת צבן, החברות של ועדת המיחשוב הרי קיימת. אין ספק שכאשר נדון

בנושאים האלה אינה תוזמן לוועדה. נציע נוסחה כזו שהזאב יצא שבע והכבשה שלימה.

מאותם נימוקים של חבר-הכנסת לין אני מבין שלפחות בכנסות הקודמות היה חבר

הכנסת תופיק טובי חבר הוועדה המוצעת.

י י צבן ;

אולי נבקש התייעצות סיעתית.

התכוונתי לבקש גם אני התייעצות סיעתית.

פה לא מדובר בתחרות פוליטית שבה יהיו הכרעות פוליטיות הרות גורל. אנהנו

מדברים בסך הכל בתקציב הכנסת, ואנחנו יודעים שאנשים ותיקים כמו תופיק טובי מכירים

את עבודת הכנסת וחשוב שגם הוא יהיה חבר בוועדה הזאת.

היו"ר ח' קורפו;

רבותי, יש לפנינו שתי הצעות. אם יש בקשה לדיון סיעתי - אני סבור שאפשר

לדחות לשבוע, אם כי אנחנו חייבים להקים את הוועדה בהקדם. חשוב יותר לדון בתקציב

הכנסת ולהגיע לאיזה שהם הישגים מאשר להתווכח במשך שלושה שבועות מי יהיה הנציג שם.

סיעתך השתתפה בדיון, חה"כ רענן כהן, נתנה את נציגיה, נתנה את חבריה, ויש בזה

קצת טעם לפגם שאחר/ מבקש דיון סיעתי.

רענן כהן;

אני מבקש להתייעץ עם סיעתי על ההרכב.

המשך הדיון נדחה לשבוע הבא.

אני מציע לחבר הכנסת צבן להפנות בקשתו לסיעת המערך.

את הכתובת הזאת הוא יודע יפה.

חברי הכנסת כדירקטורים מקרב הציבור

הופנתה אלינו פניה מהוועדה לטפול בדירקטורים מקרב הציבור. פקודת החברות תוקנה

והוכלל בה אלמנט של חברה אשר מציגה את מאזניה, זאת אומרת חברה אשר רשומה בבורסה,

צריכה למנות שניים מתוך חברי הדירקטוריון שלה מקרב הציבור.

מספר חברי כנסת מכהנים כדירקטורים מקרב הציבור, והשאלה שהופנתה אלינו היא:

האם החוק אשר תוקן, חוק חסינות חברי הכנסת אשר ייכנס לתוקף בספטמבר ש.ז., אינו

סותר את מינויים של חברי הכנסת כדירקטורים בחברות ציבוריות.

ביקשתי את חוות הדעת של היועץ המשפטי של הוועדה. ישבתי עם עורך-דין ברגר

שהוא המזכיר של הוועדה הזאת, ונראה לנו כי אין מנוס מן המסקנה שהמשרה הזאת יש

עימה גמול קבוע וגמול לישיבות, וחוק לקינות חברי הכנסת ( תיקון מס' 5) אשר הגביל

את זאת יחול גם עליהם, ומן הדין שהם ייערכו להחליף את חבריהם בתוך החברות הללו

בהם מכהנים חברי כנסת.

קודם כל אני רוצה שיהיה ברור אינני נציג ציבור באף מועצת מנהלים, אם כי אני

חבר במועצות מנהלים.

חבר כנסת יכול להיות לא נציג ציבור?

היום בוודאי שהוא יכול.

עד ספטמבר 1989.

אולי ההערה שלי תיתן תשובה לענין. היום, עד אשר החוק יהיה בתוקפו יש שאלה אם

חבר הכנסת יכול להיות נציג ציבור במועצת מנהלים. למה יש שאלה - כי החוק הזה מטיל

חובות מיוחדות על נציג ציבור, ויכול להיות שהחובות המיוחדות האלה עומדות בסתירה

לתפקידו כחבר הכנסת.

אין מבחינת החוק היום שום בעיה לחבר הכנסת שהוא חבר במועצת מנהלים או חבר

בהנהלת קואופרטיב או אגודה שיתופית וכולי. זה היום המצב החוק עד אשר ייכנס

לתוקפו חוק חסינות חברי הכנסת (תיקון מס' 5). ב-1 בספטמבר 1989.

מאחר וכמה חברי כנסת כבר מכהנים כנציגי ציבור במועצות מנהלים, ונושא חוק

חסינות חברי הכנסת (תיקון מס' 5) נכנס לתוקף ב-1 בספטמבר, ויש שתי הצעות פרטיות

שאני יודע עליהן שהן בדרך שאני מניח שהן תבאנה לידי דיון בוועדת הכנסת בעתיד

הקרוב - אני מציע שעד ה-1 בספטמבר אין אנחנו עושים שום שינוי. לא נתחיל היום

להגיד לחברי כנסת שהם כבר חברים מועצות מנהלים כנציגי ציבור להתפטר היום,

מדובר עד אשר ייכנס החוק החדש לתוקפו.

אשר למצב החוקי מה-1 בספטמבר 1989 אני מציע שאנחנו ניתן על זה תשובה מחייבת

לאחר שנראה אם יוזמות לשינוי החוק הקיים יעברו או לא יעברו. משום שאם יעברו

יוזמות לשינוי החוק הקיים, ויש יוזמות, זה יתן תשובת ניצחת לענין. לא יעברו -

נידרש לתת תשובה לנושא.

חבר-הכנסת אוריאל לין, ההצעה שלך כלל לא מובנת. לא שואלים אותנו נגה יהיה

המצב כאשר יתקבלו חוקים חדשים. אף אחד מאיתנו לא יודע מה יהיה תוכנם, אז איך

אנחנו יכולים לתת תשובות.

על פי המגבלות הקיימות בחוק הקיים האם לא מן הנכון שהם

יסבו את תשומת לב חברי הכנסת שרוצים למנות אותם עכשיו, או אלה שמונו בעבר, שיתכן

שבספטמבר יצטרכו לחדול מלהיות חברים על פי החוק הקיים היום.

אדוני היושב-ראש, אם זו השאלה, והשאלה היא בדיוק במסגרת שאתה הגדרת כרגע,

האיסור יחול עליהם. אין שום ספק בכך, ואסביר למה: משום

שזה המקרה שהם חייבים לקבל גמול, הגמול נקבע על ידי שר האוצר, מוטלים עליהם חובות

מיוחדות, ברור שהחוק הזה יחול עליהם.

אני מסכים עם חוות הדעת, אני מבקש שאנחנו נפעל על בסיס החוק הקיים, בלי שום

סטיה, זה שיש יוזמת חקיקה כזאת או אחרת לא תופש כרגע ויכול גם להתקבל תיקון הפוך.

אני מציע שלא ניתן פירושים שאחר כך יצרו אנדרלמוסיה, ולעמוד מאד על העניו חזה בלי

שום תוספות.

בעל יוזמת רקיקה ידאג להודיע בציבור, הוא כבר דאג להודיע בציבור.

אני חבר במספר מוסדות. אם אני יחבר במוסדות ציבוריים או הסתדרותיים האם מותר

לי להמשיך עד ספטמבר? אם זה בהתנדבות האם מותר לי להמשיך גם לארור מכן, ללא

תמורה?

תיקח לך עורך דין שיבדוק לך את השאלות האלה.

אי לין ;

כן, עד הראשון בספטמבר.

רבותי, ניתן ליועץ המשפטי להאיר את עינינו בענין הזה, ובזאת נסכם.

מבלי להיכנס לכל הפרובלמטיקה של הסוגיה אלא אך ורק לנקודה אחת שאותה הזכיר

היושב-ראש - ענין הגמול - הגמול מתחלק כאן לגמול משני סוגים: גמול שנתי וגמול

השתתפות בישיבות.

הגמול השנתי יש לו מאפיינים של משכורת האסורה על פי סעיף 8 לחוק שכר חברי

הכנסת. לכן לכאורה על פני הדברים לא יכול חבר הכנסת לכהן כדירקטור מטעם הציבור,

אלא אם כן, ואני מניח שהדבר אפשרי , הוא מותר על הגמול השנתי. אם הוא מותר על

הגמול השנתי ונותר רק גמול ההשתתפות בישיבות - אז אין הדבר עומד בסתירה לחוק שכר

חברי הכנסת, ואז רק תעמוד השאלה מה-1 בספטמבר והוא יצטרך לשם כך לקבל היתר מן

הוועדה.

האם גמול הישיבות הוא גמול קבוע , או גמול שיכול להשתנות מחברה לחברה.

הגמול משתנה מחברה לחברה, אבל לא רק זה - הוא גם משתנה לפי מספר ההשתתפות

בישיבות. אתה משתתף אתה מקבל גמול. בשעה שהגמול השנתי נכנס כל חודש בין אם אתה

משתתף בישיבות בין אם לא, ובזה יש אלמנט של משכורת.

רבותי, התשובה שלנו ברורה לחלוטין: על פי המצב הקיים לא יוכלו חברי הכנסת

לכהן כדירקטורים מטעם הציבור.



עוד ענין אחד, אני לא רוצה להאריך בסדר היום כי יש ישיבה מקבילה בוועדת החוץ

והבטחון.

חברי הכנסת מקבלים ל"דף לבוחר" סכום שנתי קבוע שהוא עכשיו 4400 שקלים. יש

חברי כנסת שמבקשים לרכוש בחלק מן הסכום ציוד משרדי שהם זקוקים לו באותה

נחיצות. מוצע שהם יוכלו לרכוש בסכום של 1060 מתוך הסכום הנ"ל לרכוש ציוד משרדי

ממחסן הכנסת, ציוד עשיר מאד, וזהו הסכום שי עמודי לרשות כל אחד מהם. במידה ואינו

מנצל אותו לצורך זה הוא יוכל להמשיך להשתמש בו להדפסת "דף לבוחר", על פי בחירתו.

היו"ר ח' קורפו: 71 ו ח ל ט לאשר את הבקשה, וחבר הכנסת יוכל לרכוש בסכום של עד 1000 שקלים

ציוד ממחסן הכנסת.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

* * *

(הישיבה ננעלה בשעה 10.55)