הכנסת השתים-עשרה

מושב ראשון



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 10

מישיבת ועדת הכנסת

יום שני, ט"ו באדר א' התשמ"ט (20 בפברואר 1989) שעה 30;09

היו"ר חי קורפו

פי גולדשטיין

שי דורון

צי הנגבי

שי וייס

רן כהן

יציק לוי

אי לין

י' צבן

י י שפרי נצק

מזכיר הכנסת ש' יעקבסון

סגנית מזכיר הכנסת שי כרם

סגן מזכיר הכנסת די לב

עוזר ליו"ר הוועדה נ' שרם

צי ענבר

אי בן-יוסף

י' חובב

א. קביעת הוועדה שתדון בהצעות לסדר היום ובהצעות חוק

שהועלו במליאת הכנסת.

ב. שונות.

אנחנו פותחים את הישיבה, בוקר טוב לכולם. הקדמנו את ישיבת היום בשל בקשת

ועדת החוץ והבטחון לאפשר להם לשמוע את ראש הממשלה בשעה עשר. עתה מתברר שראש

הממשלה אינו יכול להופיע בוועדה. להבא נשתדל שוועדות אחרות תסתגלנה לשעות העבודה

של ועדת הכנסת ולא נצטרך לשנות מועדי ישיבות.

קביעת הוועדה שתדון בהצעות לסדר היום ובהצעות חוק

לקבוע מסגרת של ועדות לדיון בהצעות חוק ונושאים שהועברו

מן המליאה, לקבוע מסגרת של זמן לדיון בנושאים הן על פי ההלטות שהועברו אלינו מן

המליאה והן על פי החלטת הממשלה.

במליאת הכנסת הוחלט לכלול בסדר היום שני נושאים: א) הסכם תוספת היוקר -

מטעם חה"כ רן כהן, אי פורז, חי רמון, אי מזרחי, י' שמאי; ב) היערכות הממשלה

לטפול במגזר במגזר המיעוטים - מטעם חה"כ מי איתן.

אני מציע שנקבע שעה לכל אחד מן הנושאים האלה לדיון במליאה, וכך יוכלו למצות

את הנושא עד תומו.

אדוני היושב-ראש, אבקש לאמר משהו בשולי ההצעה. מנסיוננו העשיר אנחנו

יודעים שכאשר יש הצעה לסדר היום זה כרוך בששה-שבעה חברי כנסת. למעשה מוצה הדיון.

השרים, מתוך איזור "לארג'יות" או מתוך רצון לאפשר לעוד שניים להגיש הצעות אחרות,

מציעים שיהיה דיון במליאה - -

- או כשאין להם רוב.

- ואנחנו מקבלים את הרעיון בהתלהבות, וזאת היא העבודה העקרה של מליאת הכנסת,

כי הדיון בשש-שבע הצעות באמת מתמצא. כשזו הצעה של חבר כנסת בודד - יש הצדקה לשוב

ולדון במליאה, אבל לא כאשר שבעה דוברים מציגים את הנושא.

הייתי מציא שהיושב-ראש יהרהר על איזו שהיא טכניקה חדשה כדי לחסוך כפילות

בדיונים ובזמנה של המליאה. אני בטוח שהכנסת ברצון תקבל שינוי.

יש סעיף שמדבר על מקרה שיש מספר ניכר של הצעות מטעם סיעות שמספר חבריהן הוא

רוב בכנסת, והנושא נכלל בסדר היום של הכנסת כיוזמה ממשלתית.

אז צריך לייעץ לממשלה. בכל מקרה צריכה לבוא המלצה של הוועדה בנדון.

גם יכול להיות שהדיון במליאה לא מתקבל בעקבות הצעתו של השר.

תהיה הסיבה אשר תחיה הוועדה הזאת לא חייבת לתרום להמלצות אוויליות לגבי העסקת

המליאה.

היו"ר חי קורפו ;

יש עוד אמצעי , נשיאות הכנסת יכולה גם לקבוע מועד קצת יותר מאוחר לדיון בנושא,

למשל אחרי הפגרה.

אני תומך בהצעתו של חבר הכנסת וייס אבל לא לגבי הנושא הזה. במקרה בנושא הזה

גם השר וגם המציעים ביקשו שיתקיים דיון במליאה במועד מאוחר כדי לראות מה ההשלכות

של הסכם תוספת היוקר על המשק. שר האוצר פרס באמת נענה לענין הזה, גם לא היתה לו

דרך אחרת.

היו"ר חי קורפו ;

עדיין בכל זאת אפשר להעביר את הפרוטוקול של הדיון ולהדגיש את המלה 'מאוחר

יותר'. בבקשה, חה"כ גולדשטיין.

פ' גולדשטיין;

אני רוצה להציע ליושב-ראש לשקול הקמתה של ועדת משנה לוועדת הכנסת לשינוי

בתקנון הכנסת, אם אין ועדה כזו.

בשבוע שעבר היו לנו כמה הצעות אי אמון לממשלה, זה חזיון נפרץ בכל שבוע.

השבוע במקרה חופשי.

השבוע עוד לא עבר. . .

התופעה הנוהגת והמוכרת על ידי התקנון היא שכל אחד יכול להגיש כמה פעמים

וכאשר עולה על ראשו הצעות אי אמון, ואז - סליחה על הביטוי הלא פרלמנטרי - משבשים

את עבודת הכנסת.

אני מציע ליושב-ראש לשקול אפשרות הקמת ועדה שתבדוק את כל התקנון בהתייחס

להצעות האי-אמון. אמנם אנחנו חיים בתקופה שיש לנו הרכב כזה של ממשלה ואופוזיציה

אבל יש מקום לשינוי גם למען העתיד.

מאחר והחברים הציעו הצעות שונות אני רוצה להציע על סמך נסיוני בשבוע שעבר

שהשרים שמשיבים להצעה לסדר היום לא ישיבו מתוך הכתובים, שלא יקראו את דברי

הם מכינים את התשובה בכתב לפני ששמעו בכלל מה אוזה

אומר. בשבוע שעבר העליתי הצעה לסדר בקשר לעליה החדה בפשיעה בשנת 1988, ובמכוון

אין לי ביקורת כלפי המשטרה, התפיסה שלי היא בכיוון אחר לגמרי. אבל שר

המשטרה כבר הכין תשובה בכתובים אשר עונה על ביקורת שלי כלפי המשטרה. התוצאה

היא: שר המשטרה לא השיב על ההצעה שלי.



אני למדתי בשבוע שעבר שבפרלמנט הבריטי אסור לקרוא, מדברים רק בעל פה. אני

אומר לכם, כאשר באים שרים וקוראים תשובות בכתב זרז דוחף אותנו לבינוניות, לחוסר

חשיבה, לאי מוכנות, לכל הדברים הלא טובים. שר צריך להיות מסוגל להשיב על הדברים

שמושמעים בפניו במליאת הכנסת.

אני מציע שנחזור לדון בעניו הזה שלא תהיה קריאה בכתובים, אחרת אין טעם

להעלות הצעות לסדר היום.

גם המציע יציע בעל פה.

אני מוכן גם לזה.

רבותי, ההצעות שהועלו כאן הן חשובות מאד, אבל הן אינן ענין של הוועדה שלנו.

אני מתכוון להצעתו של חבר הכנסת אוריאל לין. צריך לקבוע איזה שהם קריטריונים מי

יכול לכהן כשר בממשלה מי לא. יש מי שאיננו יודע להשיב שלא מן הכתב, לא יכול לאלתר

תשובה, או לא יכול לשלב בזת פסוק לפחות כמו 'אף על פי שהמציע לא התקיף את המשטרה

אני אומר כך וכך'.

חבל שחבר הכנסת גולדשטיין לא היה בדיון שקיימנו בישיבה הראשונה של ועדת

הכנסת, אני אמרתי שאני אינני נוטה להקים ועדה לתיקון התקנון מכיוון שוועדות כאלה

יש על הנייר כבר שש או שבע, הן עוד קיימות ואף אחד לא פיטר אותן. זה לא רציני.

בעיות שאנחנו נתקלים בהן, בעיות חיות, נקדיש להן

ישיבה אחת, נמצא להן פתרון, נעגון את זה בתקנון או בהחלטה ונלך הלאה. אם נקים

ועדה שתתקן את התקנון - זה כמו הוועדה לחוקי יסוד, יעבדו חמש-עשרה שנה.

אפשר לתת כותרת לתיק הזה: "כל אינצידנט מוליד פרצדנט" - ציטטה מדברי

שפרינצק.

על כן, יש לנו באמת תיק לענין הזה, וכבר שילבנו בהצעה לסדר יום שני נושאים

שהועלו בפנינו שאנחנו צריכים לתת להם פתרון, לעגון את זה בהחלטה או בשינוי

התקנון, וכך בצורה כזאת נתרום תרומה קונסטרוקטיבית.

שי דורון;

הייתי עדה בפרלמנט של אוסטרליה בקנברה בשאילתות בעל פה - כל השרים חייבים

לשבת כי אין יודעים למי היושב-ראש יפנה את השאילתה; אין בכלל מן הכתוב, לא השואל

ולא המשיב, זה ספונטני, זה מרתק, כל אחד מדבר דקה-שתיים. אם יש משהו שנוגע

לתקציב מותר לשר להגיד שאת המספרים הוא ימציא בהזדמנות. זה מחיה את הפרלמנט.

אני בהחלט מצטרפת להצעה עם השינוי שהצעתי, כדי שהספונטניות תתחיל להיכנס לבית

המחוקקים שלנו. אני מציעה להקדיש לנושא זה דיון באחת הישיבות.



היו"ר חי קורפו;

אני בהחלט מוכן להקדיש לנושא זה דיון ארוך. אני רק רוצה לאמר לכם מן הנסיון

שכדי להבטיח ששר אהד בתורנות השבועית שלו ישב לשולחן הממשלה אפשר לכלות את

הכוחות . כך שאם חה"כ דורון רוצה להציע הצעה שכל חברי הממשלה ישבו מסביב - - -

שי דורון ;

אם אותו שר יעשו לו בעיות באישור תקציב המשרד שלו אז יכול להיות שהוא כן

יטריח את עצמו.

לסיכום הנושא שהתחלנו, הוחלט; כל אחד משני הנושאים - 1) הסכם תוספת היוקר

ו-2) היערכות הממשלה לטפול במגזר המיעוטים - ידון במסגרת של שעה אחת במליאת הכנסת

וכך הם ימוצו עד תום.

***

רבותי לפנינו עוד שתי הרולטות שהועברו אלינו ממליאת הכנסת: קביעת הוועדה

מצבם של ערביי ישראל - מטעם חבר הכנסת נואף מסאלחה; הנושא השני: העלית

החדה ברמת הפשיעה בשנת 1988 - מטעם חבר הכנסת אוריאל לין.

אדוני היושב-ראש, אני מציעהאת ועדת הפנים לשני הנושאים.

מה וקיו ההצעות במליאה?

הנושא הנוגע לסקטור הערבי קשור בבעיות של ממון וכן הלאה הציעו להעביר לוועדת

הכספים; מישהו הציע את ועדת הפנים. אולי וועדה משותפת?

אדוני היושב-ראש, לפי התפתחויות של דברים שהיו בשנה שעברה בענין הרשויות

המקומיות הערביות, כשבסופו של דבר זה היטלטל בין ועדת הכספים וועדת הפנים וחלק לא

קטן מן העניינים הוכרע בוועדת הכספים - אני מציע ללכת בעקבות הערת הביניים של

חבר הכנסת וייס וכן להקים ועדה משותפת לוועדות הפנים והכספים, מפני שכל הדיבורים

ישארו דיבורים בעלמה.

זה הרעיון שהתגלגל אז במליאת.

היות והממשלה החליטה להכיר בעובדה שיש כאן מה לתקן - אז בואו נגש לתקן.

אם אנחנו הולכים על ועדות משותפות אני חושב שצריכים להיות בהן נציגים גם של

ועדת החוקה, חוק ומשפט, ואני רוצה להסביר.



אנחנו לא יכולים לקחת נושא וא-פריורי להניח להניח שיש פה הנחת יסוד שהנושא

הזה מכיל בתוכו הנחת יסוד שמצבם של ערביי ישראל הוא כזה שאנחנו צריכים דיון משותף

עם וועדת הכספים כי יש פה צורך בפתרון בעיות כספיות. מה זה אומר שאתה תצרף

נציגים מוועדת הכספים לוועדה משותפת? זהה אומר שיש פה בעיות כספיות.

אני לא מוכן לקבל א-פריורי שהנושא הזה יש לו רק היבטים כספיים. יש היבטים

רבים, יש גם היבטים של ציות לחוק, יש היבטים רבים בעלי משקל.

אני מציע שזה ידון בוועדת הפנים. הוועדה תדון בדברים האלה ואם יהיו נושאים

שמתפצלים לאחר מכן הדבר יועבר בחזרה לוועדת הכנסת להמשך דיון בוועדה אחרת.

חיו"ר ח' קורפו;

חבר הכנסת צבן, אם רוצים שנושא יידחה - אין דב ריותר טוב מאשר להקים ועדה

משותפת. לוקח זמן עד שמחליטים על הוועדה, עד שמרכיבים אותה וכולי.

שי דורון ;

מהנסיון - זה לא עובד.

יש לי דוגמאות אחרות. הייתי יושב-ראש ועדה בכנסת הקודמת לענין משכנתאות

לזוגות צעירים והיא עבדה יפה מאד. שים אותי בראש הוועדה המשותפת.

ודאי שאפשר להקים ועדה משותפת, אחרת האפשרות הזאת לא היתה מעוגנת בתקנון. אני

אומר שאם כל נושא שיש לו נגיעה בתחום הכספים -כמעט שאין נושא מוניציפלי שאין לו

נגיעה בתחום הכספי - נקים ועדה משותפת? ועדת הפנים זו המסגרת הטיפוסית ביותר

שיכולה להיות למצבן של הרשויות המקומיות, התקצוב עובר דרך משרד הפנים ולא ישר דרך

משרד האוצר, בכלל לא קשור באוצר, זה קשור בחלוקה תקציבית של משרד הפנים.

על כן, אני מציע לקבל את ההצעה להשאיר את זה בוועדת הפנים כדי שזה יהיה מעשי

מבחינת הדיון .

אם זה מקובל עליך - לא נצביע, אם לא - נצטרך להצביע על שתי ההצעות.

הוחלט להעביר את שני הנושאים לדיון בוועדת הפנים ואיכות הסביבה.

***

פניה לוועדת הכנסת לקבוע את הוועדה שתדון בנושא שהעלו חברי הכנסת ח' פורת,

עי סולודר, די צוקר ושי דיין: תופעות ההתעללות בילדים, שהועלו במליאת הכנסת

בשבוע שעבר.

זה נושא קלאסי לוועדת העבודה והרווחה. כל מי שמטפל בנושאים הקשורים נוגע

לוועדת העבודה והרווחה, כולל תחומי המשטרה ואחרים.

שי דורון ;

באופן פרדוקסאלי אני מציעה ועדה משותפת. עקבתי אחרי הצלומים בטלוויזיה בליל

שבת, ראיתי את התגובה של הגננת, ראיתי את חוסר המעורבות של מורים, ולכן, במקרה

זה, אני מציעה ועדה משותפת לעבודה ורווחה ולוועדת החינוך.



שי וייס;

אני תומך ברעיון הזה.

שוב פעם, נושא שיש בו כמה מרכיבים שבעצם צריך להתמקד היטב בכל אחד מהם: אכיפת

החוק, התנהגות מערכת החינוך, איך מסגרת הרווחה מסייעת - שלושת המרכיבים האלה.

יכול להיות שמאחר והנושא הזה הוא נושא בעל חשיבות מיוחדת ורצינית ביותר אני

מציע שהפעם תהיה ועדה שהיא משותפת לשלושת הגורמים האלה.

לא ניתן להקים ועדה משותפת לשלוש ועדות.

יצחק לוי ;

אני מציע ועדה משותפת לוועדת העבודה והרווחה וועדת החוקה, חוק ומשפט, מכיוון

שהבעיות המדוברות הן לא כל כך במערכת החינוך כמו שהן מחוץ למערכת החינוך. מדובר

בהתעללות בילדים בבית, במסגרות אחרות, גם המסגרות הפנימיתיות נוגעות יותר לרווחה

מאשר לחינוך.

אני מדבר באופן כללי. לדעתי ענין אכיפת וזחוק ואולי תיקוני החוק בענין הם

חשובים יותר מדברים אחרים.

לכן, אני מציע ועדה משותפת לוועדת הרווחה ולוועדת החוקה, חוק ומשפט.

היו"ר חי קורפו;

לפנינו הצעה להעביר את הנושא לוועדה משותפת בשל רגישות הנושא.

סליחה, האם יש בתקנון איסור על הרכבת ועדה משותפת משלוש ועדות.

אין איסור. כתוב בתקנון: ועדה משותפת מורכבת משתי ועדות.

אני מכיר את ועדת העבודה והרווחה היטב, אם היא מחליטה לקחת על עצמה את הנושא

הזה ברצינות יכול להיות שדחיפתו בשתוף פעולה עם כל הגורמים שצריכים לבוא לידי

ביטוי בתחום החקיקה, בתחום המשטרה, וכולי, יכול להיות דווקה היעיל ביותר.

השאלה היא אם ניתן שהיושב-ראש יקח דברים עם יושבת-ראש ועדת העבודה והרווחה.

אם היא מתכוונת לקחת את הנושא ולקדם אותו ביעילות ובמהירות ויש לה את הזמן לזה -

זה הטוב ביותר. אם לא, אני אצטרף להצעות של החברים להקים ועדה משותפת.

זה מה שנראה לי לטובת יעילות הענין, והענין הוא דחוף. אם 24 אלף ילדים מוכים

במדינת ישראל זה לא ענין לעשות עליו תרגילים.

אל תסמוך על המספר הזה.

רן כהן;

ציטטתי את המספר מהעתונות. ברור שהתופעה הזאת קיימת בצורה מאד אנושה. השאלה

היא אם יש נוהג כזה, אם ניתן שהיושב-ראש יקח דברים עם אורה נמיר יושבת-ראש ועדת

העבודה והרווחה.

שי דורון;

המקרה כל כך מזעזע שאני הייתי מציעה להקים ועדה מיוחדת, ואז כל הנימוקים שאי

אפשר לשתף נציגים משלוש ועדות נופל, ואפשר לשתף את כל הנציגים ואפילו אם זה נציג

אחד מכל ועדה. הנושא מאד רציני, ומאד ראוי.

זו הפעם הראשונה שאני מציעה להקים ועדה מיוחדת.

היו"ר ח' קורפו;

רבותי , לפנינו קודם כל הצעה שזה יועבר לוועדת משותפת של שתי ועדות. אם נקבל

החלטה על ועדה משותפת - נחליט על איזה שתי ועדות. ההצעה השניה - ועדה מיוחדת.

שי דורון;

ההצעה מרחיקת הלכת היא - ועדה מיוחדת.

אם תקים ועדה מיוחדת אתה כולל את כל האלמנטים - חוקה, רוויה, חינוך.

היו"ר ח' קורפו;

ואם אתה מעביר לוועדת העבודה והרווחה בלבד אין לך נציגים שם שיושבים בוועדת

החינוך ובוועדת החוקה, חוק ומשפט? ובכן, הבה נתקדם.

קודם ההצעה להקים לענין הזה ועדה מיוחדת. מי בעד?

הצבעה

ההצעה נתקבלה

שי דורון;

הייתי מציעה הרכב של שישה.

היו"ר ח' קורפו;

הוחלט להעביר את הנושא של ההתעללות בילדים לוועדה מיוחדת בהרכב של שישה

חברים.

אני מבין שהחברים מבקשים להביא לישיבה מחר הצעות להרכב הוועדה, והודעה על כך

תימסר מחר.

* * *

ועדת הכנסת מתבקשת לקבוע מסגרת לדיון בחוק התקציב הנוסף (מס' 2) לשנת הכספים

1988, התשמ"ט-1989, אשר יונח היום על שולחן הכנסת.

שעתיים, לפי המקובל.

היו"ר חי קורפו;

מי מתנגד לכך? אין.

הוחלט להועיד מסגרת של שעתיים לדיון לתקציב הנוסף לשעת 1988.

הממשלה מבקשת מוועדת הכנסת לפטור את חוק הרשויות המקומיות (הוראות שונות),

התשמ"ט-1989. מחובת הנחה לפני הקריאה הראשונה, כדי שאפשר יהיה להביא את זה לקריאה

ראשונה עוד היום.

החוק למעשה מחיל על הרשויות המקומיות אותה מגבלה שקיימת לגבי הבחירות לכנסת.

האם אני מדייק, מר ענבר?

צי ענבר;

כן, בדבר אחד. בכנסת אחד המבחנים הוא חמש שנים מתום סיום המאסר, בשעה שההוק

ברשויות המקומיות דיבר על חמש שנים מהמשפט בלבד, זאת אומרת אדם יכול היה להשתחרר

היום ולהיכנס מחר. בזה רוצים לעשות את הדומה. לעומת זה, השוני הוא בכך שהחוק

הזה מדבר על כל עבירה שיש עימה קלון, בשעה שבכנסת זה מצומצם אך ורק לעבירות

בטחוניות. כאן זה יותר רחב.

בחוק הבחירות לכנסת אין הגבלה של עבירה שיש עימה קלון?

צ' ענבר;

בחוק הבחירות לכנסת זה מתחיל בסעיף 6 לחוק יסוד; הכנסת, שם נקבע ש"נידון

לעונש מאסר בפועל לתקופה של חמש שנים או יותר - וכאן מדובר על שנה - בשל עבירה

נגד בטחון המדינה - בלבד - שנקבעה לכך בחוק הבחירות-לכנסת" חוק הבחירות לכנסת

קבע את אותן עבירות נגד בטחון המדינה.

היו"ר חי קורפו;

עכשיו אני שואל אם בחוק הבחירות לכנסת אין סעיף אחר אש מדבר על עבירה שיש

עימה קלון.

צ' ענבר;

אין.

היתה הצעת חוק של חה"כ רפול איתן בשעתו.



צ' ענבר;

הדבר היחידי שכן ישנו הוא שבחוק יסוד: הכנסת, הכנסת רשאית בהחלטה להעביר חבר

כנסת מכהונתו אם היא קבעה כי אין הוא ראוי לכהונתו - -

זה דבר אחר. אני מדבר על איסור הצגת המועמדות.

צ' ענבר;

לא קיים.

י' צבן;

נטיית הלב היא ללכת לכיוון החקיקה הזאת, אבל זה דבר כל כך מהותי וזה לא מקרה

שבחוק אין ההגבלה הזאת לגבי בחירה לכנסת. לעשות את זה בחאפ-לאפ ערב הבחירות אני

מרגיש ממש רע.

היו"ר ח' קורפו ;

המטרה היא הבחירות.

אבל לא שבועיים לפני הבחירות.

היו"ר ח' קורפו;

כשאתה בא לבטל יום שבתון - אתה אומר שזה חשוב מאד שזה יהיה ליום הבחירות;

אתה בא לקבוע תקציב מוגדל - ארנה אומר שזה חייב לבחירות עכשיו. למה זה לא חשוב

לגבי מועמדות של אנשים שעברו עבירה שיש עימה קלון?

י' צבן ;

נניח הנחה תיאורתית שיש מועמד שהדבר הזה מתייחס אליו והוא נתון במערכת

בחירות, ועד עכשיו שום מערכת תחיקתית לא פעלה, אני בכל אופן לא יודע על מערכת

תחיקתית כזאת.

שי דורון;

יש.

פתאום, שבוע לפני הבחירות ארגה מתקן חוק כזה. זו לא רקיקה תקינה. אני מצטער

מאד,

רן כהן ;

זו התערבות במערכת הבחירות הנוכחית.

אנחנו חברי כנסת, לגבי הבחירה שלנו - אין המגבלה הזו בחוק. אפילו אם יש מקום

להבחנה, אני מוכן להניח תיאורתית שיש לכך מקום, בואו נקיים דיון רציני בענין הזה.

לא חאפ-לאפ, רבותי.

יש ארבעה מקרים של מחבלים שהם מועמדים.

רן כהן;

אם מותר לי להוסיף לדברי חה"כ יאיר צבן, אילו הענין הזה היתה לו נגיעה בפועל

יוכלו להגיש או לא יוכלו להגיש מועמדות - זה לא היה מפריע לי

לקיים דיון כזה ערב הגשת המועמדות, משום שמותר לבית המחוקקים לתקן את החוק כאשר

הוא רוצה שהחוק יהיה יותר נכון, יותר תקין ויותר צודק.

הבעיה היא שזה לא ערב הגשת המועמדות. המועמדים כבר הוגשו. הם מתמודדים, הם

ישנם בשטח, אני אפילו לא יודע מי הם, אני לא יודע אם זה נוגע למישהו. כל מה

שיקרה פה הוא שאנחנו מאשרים הקדמה של הנחת הדיון היום - בזה אנחנו אומרים שאנחנו

מתערבים במערכת הבחירות.

לכן, לא אכפת לי לבטל מחובת הנחה עד אחרי הבחירות, שיגישו את זה יום אחרי

הבחירות בשבוע הבא. לי אין בעיה עם זה, הממשלה רוצה - אני בהחלט מוכן ללכת

לקראתה. אבל להניה את זה היום לפני הבחירות - זה נראה מוזר, זאת תהיה טעות, ולכן

אני מציע שלא נעשה את זה.

אני מתאר לעצמי שאם הממשלה כל כך מזדרזת סימן שיש מקרים כאלה. אני עצמי לא

יודע במה המדובר, אבל יתכן שיש מקרים חמורים שצריך למנוע. יכול להיות שהממשלה

התעוררה לאחר שהאנשים הגישו מועמדות. הרבה פעמים קורה שאדם לא מתעורר לתיקון חוק

מכיוון שמעשה לא בא לידו. אם מעשה לא בא לידו הוא לא צריך לקבוע הלכה. אבל כשמעשה

בא לידינו יכול להיות שצריך לקבוע הלכה, ויכול להיות שיש דברים חמורים שאיננו

יודעים.

אני מציע לאשר את השחרור מחובת הנחה ובוועדה נברר את זה. הרי אישור הנחה.

מוקדמת לא אומר שאנחנו גומרים את הקריאה השלישית מחר. שחרור מהנחה פירושו של דבר

שאנחנו מאפשרים לברר את הענין כך שאם באמת יש דברים חמורים נחוקק חוק מיד, אם

נראה שהדברים אינם חמורים גם אני אהיה בעד לדחות את זה. אינני יודע במה מדובר.

אם הממשלה הזדרזה סימן שיש לה סיבה. אז בואו נשמע את הסיבה.

נזמין אותם הנה.

אין זו הפעם הראשונה שאנחנו מחוקקים בחופזה, ברוב המקרים ביוזמת הכנסת. אין

זו פעם ראשונה שאנחנו מחוקקים מול מצב פרסונלי. אין ספור הצעות בשינוי חוק בזמן

שאבוחצירה היה בטיפול היו תוך כדי היות הטיפול בו, עשו לו צליה כללית בכנסת.

לכן, אם כל הכבוד, אני באופן עקרוני נגד כל סוג של ענישה כזאת. אני אצביע

נגד החוק, אבל אני בעד אפשרות להגיש אותו.

אני חושב שברגע שאדם ריצה את עוונו - הוא פותח דף חדש. אבל זאת היא גישתי

העקרונית, כי אחרת זה המשך של ענישה. אבל זה סיפור אחר.

מדי פעם אנחנו נזקקים למין חקיקות כאלה.



שי דורון;

איך נוהגים בפרלמנטים אחרים?

אין אחידות בכלל. בארצות-הבריות אני יודע שמחמירים מאד בענין הזה.

בקונטיננט - בצרפת בכלל אין דברים כאלה, בצרפת אדם שריצה עוונו פותח דף חדש

בחי יו .

בצרפת יש גם מושגים אחרים למילה קלון.

זה תמיד עם "קולון"...

הייתי מאד מעריך אם נציג הממשלה, זה שכל כך ביקש מאיתנו לתת דחיפות לחוק הזה,

יבוא ויסביר במה דברים אמורים. זה יקל גם על החברים האחרים להחליט.

רק לפני מספר ימים סיימנו חקיקה רטרואקטיבית שעסקה בנושא מימון המפלגות והיא

היינה במהותה חקיקה שעסקה בדמים, בכסף. כאן מדובר כפי שאני מבין מהתקשורת באנשים

שעוסקים בדמים מסוג אחר. לא יתכן שהם ייבחרו למנהיגי ציבור, מה עוד שהשלב חזה

הוא שלב טרם בחירה.

רן כחן ;

לא מדובר בעבירות בטחון.

האנשים האלה היו חברים בארגוני מחבלים.

גם מי שאנס ילד, זה בדיוק אותו דבר.

צ' הנגבי;

המקרים הספציפיים שאותם רוצים למנוע הם אנשים שהיו מעורבים בבעיות בטחון.

זה לא מה שכתוב.

רבותי, שמענו את דיעותיהם של חברי הוועדה. אני רוצה להסב את תשומת לבכם רק

הנוסח של התחולה למעשה איננו רטרואקטיבי, מפני שהוא לא מבטל את

המועמדות, הסעיף של התחולה מדבר על הבחירה, והבחירה עוד לא היתה. כלומר, זה מנוסח

בצורה כזאת שזו לא תהיה תחולה רטרואקטיבית, זה לא מערער על זכותו להיות מועמד,



זה מערער על זכותו להיבחר.

ניסוח טוב לענין הזה.

היו"ר ח' קורפו;

ברור לגמרי שאם הכוונה היא למנוע בחירתם של אנשים מסויים - את זה אפשר לדעת

רק לאחר הגשת המועמדות. הרי לא היית מציע את החוק אם לא היית עובר את המועד של

הגשת המועמדים והיית רואה שהם נמצאים ברשימת המועמדים.

ההוק יתבטל מיד לאחר הבחירות. נכון?

אני לא אומר את זה, אני אומר שאנחנו עכשיו נמצאים במצוקה. מתברר ביום אישור

המועמדים שישנם מועמדים שיש לפסול אותם. למה? נשמע מהשר שיבוא לוועדה וישמיע את

הסיבות לכך.

החוק איננו בעל תחולה רטרואקטיבית, החוק למעשה אוסר עליו להיבחר ולא אוסר

עליו להיות מועמד, כך שמבחינת לשון החוק זה יותר רך אם כי המשמעות היא אותה. אין

טעם שלא נפטור אותם מחובת הנחה אם אישרנו את החוק, שהרי אין טעם לחוקק עכשיו

לבחירות למועצות המקומיות בעוד חמש וחצי שנים.

על כן נראה לי שנאשר את הבקשה לשחרר את הצעת החוק הנ"ל מחובת הנחה לפני

הקריאה הראשונה ובוועדה נבחן את הסיבות שהביאו את שר המשפטים לחקיקת החוק הזה.

הבקשה נראית לי הגיונית מאד.

י' צבן;

שהשר יבוא הנה לוועדה.

זה היה נכון אילו היינו נוהגים בדרך הרגילה, אבל פה להלכה יושבים הדיוטות

מבחינת החלק החקיקתי .

מי בעד ההצעה להיענות לבקשת הממשלה לפטור את הצעת החוק מחובת הנחה לפני קריאה

ראשונה? מי נגד?

הצבעה

הוחלט לפטור את הצעת חוק הרשויות המקומיות (הוראות שונות), התשמ"ט-1989,

מחובת הנחה לפני הקריאה הראשונה.

תודה רבה, רבותי. הישיבה נעולה.

* * *

(הישיבה ננעלה בשעה 10:40)