הכנסת השתים-עשרה

מושב ראשון



-נוסח לא מתוקן-



פרוטוקול מס' 6

מישיבת ועדת הכנסת

ביום ג ב' באדר א' התשמ"ט - 7.2.89 - בשעה 09.00

נכחו - חברי הוועדה; חי קורפו - היו"ר

ר' איתן

אי גולדמן

פ' גולדשטיין

ש' דורון

שי וייס

מי וירשובסקי

ת' טובי

ר י כהן

יצחק לוי

אי לין

נ י מסאלחח

אי פורז

י' צבן

ר' ריבלין

מזכיר הכנסת ש' יעקבסון

חשב הכנסת י' למברגר

סגנית מזכיר הכנסת שי כרם

גי אבימר - סמנ"ל מע"צ

אי ערמון - אדריכל ראשי של מע"צ

הי ועץ המשפטי; צי ענבר

אי בן-יוסף

הקצרנית; יי חובב

סדר היום; א. ערעורים על החלטת יו"ר הכנסת והסגנים שלא לאשר דחיפות

הצעות לסדר היום

ב. החלטות שכר חברי חכנסת

ג. הצגת תכנית המבנה הטרומי ליד בניין הכנסת

ד. שונות

בוקר טוב, אני פותח את הישיבה. הנושא הראשון שעל סדר היום:

ערעורים על החלטת יו"ר הכנסת והסגנים שלא לאשר

דחיפות הצעות לסדר היום

לפנינו ערעור מאת חבר הכנסת טובי בנושא: דוח אמנסטי ודוח מחלקת המדינה האמריקאית

בענין תשטחים הכבושים.

נציג הנשיאות, סגן יו"ר הכנסת שבח וייס, בבקשה.

בבוקר טוב חברים. אומר משהו ספציפית ומשהו באופן כללי. ספציפית, כאשר שקלנו

את הענין העירו נציגי הממשלה שהדוח לא הגיעה לידיה ועל כן אינם מוכנים לתשובה

באופן מדויק. לדעתי זה מונע מחבר הכנסת טובי להגיש את ההצעה בשבוע הבא בהנחה

שהדוח יגיע לידם.

כללית אומר, שיש קושי לאשר הצעות דחופות משום שסיעות ממלאות את סדר היום

בהצעות רגילות בשטפון כזה שיש לנו קושי אוביקטיבי.

הנשיאות מציעה לדחות בשבוע את ההצעה ובשבוע הבא היא תשקול את הענין מחדש.

אני מבין שהפניה שלי מונהת על שולחן הנשיאות.

אני מבקש שתחדש אותה.

ובכן, הערעור נלקח בחזרה.

במסגרת שונות, לפנינו בקשה לקבוע את הוועדה שתדון בחוק הסדרים במשק, חוק שנלווה

לחוק תקציב המדינה, במליאת הכנסת הציע שר האוצר שהנושא יעבור לוועדת הכספים. מאחר

והיו הצעות אהרות ועדת הכנסת תקבע לאיזו ועדה החוק יעבור.

אני מציעה את ועדת הכספים כהצעת שר האוצר.

אני מציע את ועדת החינוך, ואני אומר את זה עכשיו ברצינות מעבר להתנגשויות

שבינינו. הדבר הזה החל לראשונה לפני כשלוש שנים, ב-1985, ויצרנו דפוס חקיקה חדש,

בעייתי. יצרנו מין "כל בו" של חוק שיש בו למעשה מקבץ של חוקים שונים ומשונים, שאת

כולם למאורה אפשר לקשור לתכנית הכלכלית ולתקציב וכדומה, אבל סוגי הקשר באמת שונים.



אני מוכן להביא בחשבון שיש נושאים שלמרות שהכותרת שלהם משרד זה או איור הס

נידונים בוועדת הכספים. אבל, לדוגמה, אילו באמצע השנה היתה הממשלה מציע חוק להטיל

אגרת חינוך. אני לא חושב שזה היה כל כך פשוט שזה ילך סתם כך לוועדת הכספים. יכול

להיות שהיו מעבירים את זה לוועדת החינוך, יכול להיות לוועדה משותפת של ועדת הכספים

וועדת ההינוך, כי לענין גם שיקולים כלכליים, וגם שיקולים חינוכיים של ארגון מערכת

החינוך ומה שקורה בבתי הספר.

החוק הזה מתייחס להרבה סוגיות.

י' צבן;

זה הענין.

היו"ר חי קורפו;

אתה מציע לפצל את זה לשש ועדות?

אני אומר שיצרנו כאן תקדים בחקיקה עוד ב-1985 - -

זה לא תקדים.

ואנחנו ממשיכים לרוץ עם זה. אני אומר לכם שאילו לא היתה ממשלת האחדות

הלאומית אופוזיציה גדולה לא היתה נותנת שיהיה דבר כזה. חברים, זה דבר שלא מתקבל על

הדעת, זה מין "מיש-משי'. אני יודע את אופי הדיון בוועדת הכספים בחוקים האלה. אגב,

מה יצא בפועל? בפועל חלק מהחוקים האלה פוצלו בתוך ועדת הכספים, אי אפשר היה

להחליט על אולם.

אני מציע שנפצל - -

נפרק אותו לגורמים.

לא את כולו. יכול להיות שהיום יעשו פירוק מינימלי לגורמים, או שהרוב יחליט

שלא עושים בכלל פירוק. אני מניח על השולחן שאלה רצינית, גם לעתיד לבוא, האם אתם

רוצים שיהיו לנו דפוסי חקיקה משונים כאלה, לא תקינים, לא סדירים, רק מפני שיש איזה

הקשר של עתוי של זמן? זה לא בריא לעבודת החקיקה של הכנסת, זה "חאפ-לאפ" של כל

הענין. אי השתתפתי כבר בשלוש דיונים על חוק ההסדרים במשק ואני יודע מה טיבו של

דיון כזה.

אדוני היושב-ראש, בחוק ההסדרים הקודם היה חוק בענין הארנונה. אנחנו יכולים

בוועדת הכספים לדון בארנונה בלי קשר לוועדת הפנים? זה לא רציני, זה לא הגיוני, זה

לא סביר. היה צריך להקים ועדה משותפת לוועדת הכספים לוועדת הפנים לדון בענין

הארנונה.

אני דווקה רוצה לדבר על הצד העקרוני. קודם כל אני רוצה לאמר שלו הייתי

באופוזיציה הייתי תומך לדון בזה בוועדת הכספים, אלא אם כן היתה החלטה סיעתית

להצביע אחרת. כל הגישה הזאת שהפרלמנט שלנו, על פי מתקונתו, שיטת בחירתו , הוא

קונפדרציה של מומחי-על המתפצלים בוועדות על פי מומחיותם העילאית והמקצועית - אין

לה שום בסיס, לא תיאורתי בתורת המשטרים, לא קונסטיטוציוני, שום בסיס. חברות

בוועדה היא שאלה של נוחות. כמו הליכוד: כל אחד יכול - כל אחד מומחה לבטחון, וכן

הלאה.

אני מבקש שהמשפט האחרון יירשם בפרוטוקול.

אנחנו עובדים על המתקונת פחות או יותר הקונטיננטאלית והבריטית. באנגליה

בכלל אין כמעט חלוק לויועדות מקצועית. הנחה שם היא שכל אחד יכול - אף אחד לא יכול

- ופתאום יש לנו פח עשר ועדות של מומחי-על, בתוכם ארבעים ושלושה חברי כנסת שזה עתון

נכנסו למפתן הבית הזה.

א' לין;

כולם אנשי מקצוע.

שי וי יס; י.

- ונבחרו בשביעיות ובעשיריות רק על פי מומחיותם העילאית.

בוודאי.

גם אני הבאתי אתי מקצוע מן החוץ, ואף פעם לא חשבתי את עצמי מומחה לשום דבר.

על כן, הגישה שלי היא שהפרלמנט צריך לעשות את העבודה הפרלמנטרית הכוללת.

יש כאן תכנית כלכלית שהממשלח-הקואליציה הביאה. לפי השקפתה חיא כוללת. לפי

השקפת האופוזיציה, כולל חברים בסיעתי שהם קופוזיציה - זו בכלל פוזה נהדרת - הם

רוצים לסבך, הם רוצים לשים מכשול על דרכה של הקואליציה, הם לא רוצים לשבת על

התכנית הזאת. אני כתיאורתיקן בתחום הזח, כמי שקצת מבין בפרלמנטריזם וכחבר

קואליציה - אני לא מתבייש לעזור לממשלה. אני לא נכנסתי לקואליציה כ"נעבאך", אני

נכנסתי עם סל של חובות בענין הזה.

דמוקרטיה זה לא רק אופוזיציה. זאת אומרת 99% של דמוקרטיה זה רק אופוזיציה,

ביהוד כשהיא קטנה אז היא מזהרת...קואליציה זה דבר עלוב, שולי, שלא זכה בבחירות...

אין לו שום ערך, אין לו שום תמיכה בעם... אבל יש לו איזו טיפה'לה זכות: בפרלמנט,

במתקונת הקונטיננטלית והבריטית הקואליציה נועדה לסייע לממשלה.

מה אני אעשה? אני אקח את התכנית הזאת וארסק אותה עכשיו לשש ועדות כדי

להפריד, ובוועדות יש לא רק התמחות - הרי כבר קבענו שכולם שם מומחים גדולי הדור

בכלכלה, גדולה הדור בעבודה סוציאלית, בתחבורה, העליתא, חם עברו מבחנים לפני שנבחרו

לכנסת, בשביעיות - החברים חמומחים יעשו שם מאמץ עליון של סחבת.



במה מדובר? האם מדובה בטפול בכל ההוקים? מדובר פח בכך וכך חוקים סוציאליים

ואחרים שבמסגרת מדיניות כזאת או אחרת רוצים לשים דגש על משהו אחר. וכי מה פסול

בכך? המליאה היא המוסד העליון בענין זה בעיקר בשיטה הפרלמנטרית הקונטיננטלית

והבריטית שאנחנו נוהגים על פיה.

אם ועדת הכספים מסיבוות אינטלקטואליות תמצא שאיזה חוק זר לחלוטין, היא

תמצא שהגז דלף שם במקרה - אז אותו היא תנפה. אותו יושר שידידי יאיר צבן מפגין

כאן - ואני יודע שהוא מונע על ידי מניעים טהורים וישרים, ואני מקווה שהוא יתייחס

כך גם למלים שלי - הוא שם יעיר את ההערה הזתא, הוא ינפה חוק כזה זר שבטרמפ "דלף".

יכול להיות דבר כזה, שמעתי אתמול את "מרד הגז" של חברי גדעון גדות.

אני תומך ברעיון להעביר את חוק ההסדרים במשק לוועדת הכספים שהיא הוועדה

שצריכה לסייע לפרלמנט הישראלי לגבש תכנית כלכלית כוללת.

תודה רבה.

הי ו"ר חי קורפו;

תודה, שבח. לו היית עוסק רק במחצית השניה של דבריך נדמה לי שלא היו גם

חולקים על דבריך. חה"כ פורז, בבקשה.

נהני נו מכל מילה.

אי פורז;

אני אחד מסיעה שלא מיוצגת כמובן לא בקואליציה אפילו לא בוועדת הכספים.

י' צבן;

פורז מהאיזור המפורז...

אי פורז;

לנו אין אפילו את הזכות הקטנה שיש למפ"ם ולר"צ - נציגות בוועדת הכספים.

ולמרות הכל אני תומך בזה שזה יעבור לוועדת הכספים.

אני חושב שתפקידה של האופוזיציה טאוטורוס, כמו שאמרו פעם, אבל לא צריך

לתקוע מקלות בגלגלים כשלענין הזה אין אחיזה אמיתית.

אני רק מבקש דבר אהד: שהסתייגות לכל החקיקה הזאת יוכלו להגיש לא רק חברי

ועדת הכספים אלא כל חברי הכנסת.

ת' טובי;

זה מעוגן בתקנון.

זה לא מעוגן בתקנון.

חבר ועדה רשאי בזכות, מי שאינו חבר בוועדה רשאי ברשות. מאחר ואנחנו נדיבים

בהעברת החוק הזה אנ-בלוק לוועדת הכספים למרות שעניינית אפשר למצוא גם נימוקים

למה להעביר את זה לוועדות אחרות, שתישמר הזכות לכל מי שרוצה להגיש הסתייגות בין אם

הוא נציג ועדת הכספים בין אם לאו.

אתה יכול גם להסתמך על ראשית דבריו של חבר הכנסת וייס שענין הוועדות זה לא

משמעותי. חבר הכנסת וירשובסקי, בבקשה.

הלו ואי שזה היה כך.

אני תומך בדברי חבר הכנסת צבן, אני לא צריך לחזור עליהם. אבל אני רוצה

לציין שלושה חוקים הכלולים באסופה הזאת שהוגשו לנו. יש שם שלושה חוקים שאין להם

קשר עם חוק התקציב. אני יכול להבין את מה שאמר חבר הכנסת יאיר צבן בענין

הארנונות, אבל התוצאה היא שההוראות המהותיות עוברות לא להעלות את המסים העירוניים,

וזה משפיע על התקציב. אבל מדיניות חברות הגז ושחרור הענין מהחוב לקבל היתרים

בדברים כגון אלה זה לא שייך בכלל לא לתקציב, לא ליסודות התקציב ולא להסדרים

שקשורים בתקציב.

דוגמה שניה, המוצעה לשיווק פרי הדר. יש שם הוראות סידוריות שבכלל אינן

נוגעות לתקציב ולבעיות הכספיות והמשקיות שדנים בהן במסגרת התקציב.

דבר שלישי, דחיית הביצוע של חוק חינוך מיוחד. זה חוק שהתאריך של כניסתו נקבע

במפורש בוויכוח ובהסכמה בסופו של דבר בין שר האוצר הקודם לבין ועדת החינוך

והתרבות. אני יודע את זה היטב מפני שאי טפלתי בכך והוצאנו התחייבות מפורשת משר

האוצר שרצה לדחות את החוק למספר שנים לבסוף חסכים שזה ייכנס לתוקפו השנה. כן, זה

החוק של אמירה סרטני.

שלושת הנושאים האלה, כדוגמה, הם בוודאי לא ענין של ועדת הכספים. לכן אני

מציע שיימצא הסדר להוצאת נושא הגז למשל שהבר הכנסת שבח וייס אמר שהוא דלף פנימה,

הוא לא דלף במקרה, רוצים לעקוף את סדרי ההקיקה המקובלים של הבית הזה וזה לא שייך

לתקציב. אני לא אומר שהמוצא הוא לא מצויין, אבל אנחנו חוטאים לפרלמנטריזם בזה שלא

נוציא נושאים שאינם שייכים.

במידה ולא תתקבל עמדתו של חבר הכנסת יאיר צבן שאני תומך בה, אני חושב ששלושה

דברים אנחנו צריכים להוציא מהמסגרת, לא מפני שכך כתוב בתקנון, אלא שמבחינה עניינית

ענייני גז במהותם שייכים לוועדת הכלכלה, ענייני המועצה לשיווק פרי הדר - גם לוועדת

הכלכלה, ובעני ן החינוך היה דיון ספציפי פרטני בוועדת החינוך. לפחות את אלה נעביר

כדי שנוכל לעשות המשכיות נכונה בעבודת ועדות הכנסת.

אני חושב שכולם היו צריכים להיות מודעים לדברים האלה, וזה לא יפגע באישור

התקציב.

עד שאנחנו דנים על חוק חהסדרים במשק בואו נדון על התקציב עצמו. מדוע כל

התקציב נידון ומתברר בוועדת הכספים - -

כי הוא מכסה את כל התחומים.

- כאשר הוא מכסת את כל התחומים, וכאשר בוודאי העניינים התקציביים של כל אחד

מן המשרדים מושפעים מהעניינים המהותיים והערכיים.

אז אני לא מבין את חבר הכנסת צבן, היית צריך לבוא ולהגיד שיש לך הצעה

מהפכנית - שכל התקציב יידון באופן אחר. אבל אתה לוקח את הפירורים ועליהם אתה

מתווכח, ואילו המנות העיקריות אתה משאיר לוועדת הכספים.

אני הושב שאנחנו צריכים לסמוך על המומחיות של חברי ועדת הכספים, נושא שלדעתם

צריך לשתף חברים אחרים הם יעשו זאת, ללא קשר לכך אם החברים בוועדות אחרות

הם מומחים או לא.

אני תומך בהעברת כל החוק לוועדת הכספים. יכול להיות שצריכה לצאת הנחיה

להעברת הפרוטוקול של הדיון הזה ליושב-ראש ועדת הכספים שיקח לתשומת לבו את ההערות

שהועלו לגבי חוקים או הסדרים מסויימים.

רבותי, אנחנו יכולים לסיים את הנושא, נאשר העברתו לו ועדת הכספים. אני רק

אנחנו יוצרים לא תקדימים אלא אנחנו הולכים בשיטת חקיקה פסולה

מאין כמוה. אני הושב שגם חברי הכנסת שזו להם הפעם הראשונה בכנסת ידעו מה שקורה

כאן. באים מפעם לפעם עם מדיניות כלכלית חדשה מכניסים חוץ מאשר את מסגרת התקציב

נושאים מנושאים שונים, סל של נושאים מגוון בנושאים שונים של חינוך, בנושאים של

רווחה, בנושאים שבאופן רגיל נופלים בתחומי האחריות של ועדה מקצועית שהיא. שמים את

זה בסל אהד, מביאים את זה במסגרת של הסדרים מיוחדים במשק, מעבירים את זה כחקיקה

חפוזה, כחלק אינטגרלי של חוק התגציב.

מוציאים חלק מהחרקים האלה.

כמובן שלא אוכל להתנגד לכך שזה יועבר לוועדת הכספים, רק שלא נשלה את עצמנו

שאנחנו עושים דבר חיובי. אנחנו עושים דבר שלילי מאין כמוהו, כי אנחנו ממסדים

מדיניות של שיטת טלאים. אתן לכם דוגמה: אי אפשר לנהג מדינה עם טלאים ושינויים

בלתי פוסקים כל הזמן. דברו על עקרון ששיעור המס המירבי יהיה % 48. יציעו לכם

במיסגרת ההסדרים - % 51. אנחנו מדינה רצינית או שאנחנו משנים כל דבר עם שינוי

השקפה או שינוי פרסונלי.

צריכים להבין שיש מספר נושאים שהשינוי בהם מחייב דיון רציני ויסודי, וחוק

ההסדרים במשק זוהי השיטה הקלאסית להעברת דברים בצורה חפוזה, בשיטת טלאים, באופן לא

רציני. למה לא לקחת את הנושאים האלה, להעביר אותם במרוצת שנה בצורה מסודרת כפי

שצריך.

אני אתן תמיכה להעביר את זה לוועדת הכספים, ואציע גם הצעה

קונקרטית. למה? כי אני לא רוצה להכשיל את שר האוצר. היום אין לו ברירה, זה חלק

מהתכנית שלו. אם אנחנו היום נרצה לפזר את זה בוועדות הבית הוא לא יוכל להתקדם

בחקיקה. זה ברור לחלוטין.



אדוני יושב-ראש הוועדה, חייבים באיזה שהוא מקום בבית חזה לאמר לממשלה:

תפסיקו עם שיטת החקיקה הזאת; תכננו מראש, על תביאו לנו בעוד שנה עוד פעם חוק

הסדרים מיוחדים במשק. יש לכם שינויים רציניים לחציע בתחומים שונים תציעו אותם

בדרך של חקיקה מסודרת, וכשתגישו - תגישו תקציב.

היום אני רק רוצה להציע כהצעה קונקרטית לפתרון העין שיושב-ראש ועדת הכספים

לגבי חוק ההסדרים במשק יקבל הערות מיושב-ראש הוועדות האחרות באשר לחוקים המוצעים

במסגרת הזו, כדי שבזמן הדיון בוועדת הכספים יובאו בחשבון כלל ההערות של שאר

הוועדות שעוסקות בנושאים האלה בדרך כלל.

אין לנו כלי כזה. חבר הכנסת טובי.

הערה אחת, לגבי מה שקרה שאתמול במליאת הכנסת, כאשר ממלא מקום ראש הממשלה ושר

אני מבקש בשם הקואליציה, סיכמנו כך בקואליציה, שהחוק הזה יוצבע

עליו ויועבר לוועדת הכספים עוד היום. הוא בקיא בכספים, אני מתאר לעצמי שהוא לא

בקיא באותה מידה בהליכי הכנסת. אבל אנחנו לא יכולים לקבל שיטת עבודה כזאת

סיכמנו כך בקואליציה, תאשרו את זה.

הוא צודק. לא צריך להגיד.

אל נרמוס את הכנסת.

הדבר השני, לגבי הערות ידיד חבר הכנסת שבח וייס סגן יושב-ראש הכנסת. יש לנו

ועדות בכנסת לא מפני שיש מומהים היושבים במליאה והם מתפצלים לפי ועדות, אלא מפני

שיש עניינים שהכנסת מטפלת בהם באופן קורנקרטי, והתקנון קובע שנושאים סוציאלים,

עבודה, חינוך יידונו בוועדה המתאימה הנוגעת בדבר לא מפני שיושבים שם מומחים אלא

מפני שהוועדה הזאת מוסמכת לדון בנושאים האלה.

רוכשים מומחיות במשך הזמן.

אל נגחך את חשיבות העבודה הזאת שמעוגנת בתקנון הכנסת על ידי גיחוך חברי

הכנסת ובחירתם. זה לא ענין של מומחיות, אלא כל ועדח היא הכתובת שתטפל בנושאים

שמועלים בכנסת לפי סמכויותיה. חוק ההסדרים במשק זה לא רק ענין של תקציב. אני

תומך בדעתו של חבר הכנסת לין, אי אפשר להמשיך כך שנה אחרי שנה.

לבסוף, לענין ההסתייגויות. עוד לא קרה שבענייני תקציב למשל חבר כנסת או סיעה

שאיננה מיוצגת בוועדת הכספים תגיש הסתייגויות לתקציב ולא יתקבל רישום ההסתייגויות.

זה ענין בכלל לעורר אותו אפילו.

אם כך, אז אין בעיה.



אי לין;

זה לא כך, וזה לא בסמכות הוועדה.

אי פורז;

אבל אתם אומרים שהיא נוהגת בליברליות.

אני מבין שהרוב מצדד בהעברת הרווק לוועדת הכספים. אני מניין כך, אדוני

היושב-ראש, היות ואתה המנווט. דבר אהד ברור והוא שיש פה פגמים בנושא הזה. אנחנו

לא נפתור את הפגמים האלה היום. יכול להיות שצריך להקים ועדת משנה מטעמנו שתשב

ותטקס עצה מה עושים במקרים כאלה. תודה רבה.

היו"ר חי קורפו;

חה"כ יאיר צבן, לפנים משורת הדין אני נותן לך שוב את רשות הדיבור.

י' צבן;

אני מקבל בברכה את ההצעה של חברי חבר הכנסת גולדשטיין. אני רק רוצה לאמר

לחברי המלומד חבר הכנסת פרופסור שבה וייס שהוא גם ידיד אישי, אני התחנכתי על ברכי

עקרונות חפרלמנטריזם, ואני אמציא לחברי הוועדה את מה שאני שאבתי מספריו בנושא

חלוקת הכנסת וועדות והסמכויות שלהן, כאשר הבעיה היא, והוא צודק, שאנהנו לא מוסד

טכנוקרטי. אנחנו מוסד פוליטי, אבל החלוקה לוועדות הכנסת - ואני בטוח שאת זה

יאשר גם היושב-ראש שלנו שהוא פרלמנטר ותיק - היא קובעת סמכויות, זה תחום הסמכויות.

אני רוצה לשאול, בינינו לבין עצמנו, אם באמצע השנה תבוא הצעת חוק בנושא אגרת

חינוך - תסכים ועדת החינוך ויושב-ראש ועדת החינוך שזה יידון שלא בשתופה לפחות? לא

יעלה על הדעת. בענין הארנונות - תסכים ועדת הפנים ואנחנו היינו מאשרים שוועדת

הפנים תהיה מחוץ לנושא?

חבר הכנסת צבן, את זה כבר אמרת קודם.

אני כבר מסיים, אתן רק דוגמה. הדוגמה אפילו שנתן חבר הכנסת לין על חוק מס

הכנסה תופסת במובן אהד; שאילו היו ניגשים בגישה נכונה היו מקיימים על זה דיון נפרד

בקריאה ראשונה. והוא צודק מנקודת ראות שלו - זה מחייב דיון בקריאה ראשונה, מעבר

לוועדה וכולי.

לחבר הכנסת יצחק לוי רק דבר אחד בענין התקציב - אין נטו התמחות או נטו דיון

כולל. יש איזה איזונים. בוועדת כספים יש נוהל שמחלקים את חברי הוועדה לרפרנטים,

וכל הבר מתכונן לקראת דיון במשרד מסויים, למשל משרד העבודה. כל זה רק כדי שהוועדה

תקבל תמונה כללית, כי ועדת הכספים עוד לא שינתה ספרה אחת בתקציב. הדבר היחידי

שהיא שינתה היה שהיא הכניסה את התקציבים היהודיים לפי המענקים הקואליציוניים בשנה

שעברה לתוך התקציב, ולזה כולם מומחים באופן מקצועי, אישי וסיעתי גם יחד.

תודה. מזכיר הכנסת ביקש למסור כמה מלים, יכול להיות שלו נתתי לו רשות הדבור

בתהילת הישיבה הדיון היה מיותר, בכל זאת, טוב שחברי הוועדה התבטאו כי הנושא בעל

חשיבות.

בהחלט, למדנו הרבה.

לחבר הכנסת יאיר צבן התשובה היא: יתכן והכנסת מפורשות ובמודע העבירה לא עחת

לועות חוק וועדה אחרת בניגוד מפורש לתקנון. אז היו דברים מעולם גם במרוצת השנה ולא

רק בתקופת תקציב.

זה חריג.

חריגים מצטברים.

דבר שני, אני מסופק אם יש לוועדת הכנסת היום אפשרות בכלל לשנות החלטת הכנסת

שנאמרה מפורשות שלא כמו בשנים קודמות הפעם הכנסת במפורש הצביעה נגד ההצעה לפרק את

החוק. בעבר היתה רק הצבעה בעד ונגד, הפעם הועמדה במפורש השאלה האם לפרק את החוק או

לא, והכנסת החליטה במפורש בהצבעה מוקדמת לפני הוועדה להעביר לוועדת הכנסת שתקבע,

נגד הפירוק. כך שמסופקני אם ועדת הכנסת יכולה עכשיו לבוא ולהמליץ מחדש בפני הכנסת

על פירוק החוק.

אני מציע את זה כענין של קבע.

הדבר איננו חדש, לא רק שהוא קיים בשתי שנות תקציב שהגישו לנו חוק הסדרים

במשק, אלא גם קודם לכן היו תקציבים שצורפו אליהם תיקוני חקיקה אשר לא עברו את כור

ההיתוך של הוועדות, ובדרך זו יצרו להם שרי האוצר מוקדי כוח שלא היו להם בשנים

שלפני כן. הכל כתוצאה מחוק התקציב שהוצמד לעוד ועוד משהו וזה עבר בהזדמנות חגיגית

זו. מאז יש לנו בעיות עם יכולת להתמודד עם התקציב. אני לא מדבר עכשיו כמי שרוצה

להתמודד, אלא באופן אוביקטיבי, לא קיימת אפשרות לא לוועדות הכנסת אלא לשרי הממשלה

לא קיימת אפשרות להתמודד עם התקציב. זאת מפני שהדביקו לחוק התקציב מספרים כאלה

שיצרו עובדות שנתנו את מרבית השליטה בענין לשר האוצר או לרפרנטים של משרד האוצר

ולא למשרדי הממשלה.

האמת היא שבין כל האמצעים האלה יש אמצעי והוא בידיה של ועדת הכספים. ועדת

הכספים יכולה בהחלט להחזיר הלק מן החוק ולא כולו, היא יכולה בהחלט להוציא את הקטע

של גז, חינוך או נושאים אחרים, ולהחזיר לכנסת את החוק בליעדיהם, ואת אלה להשאיר

אור לדיוניה, או לבקש שזה יידון בוועדה משותפת לוועדת הכספים וועדה נוספת. קיימת

גם אפשרות כזאת.

צריך לזכור, חבר הכנסת וייס, שסמכותן של הוועדות קבועות בתקנון, והבעיה

איננה מי מומחה ובא לשם אלא מי מתמחה כתוצאה מזה שהוא יושב בוועדה הזאת, ומי אחראי

לכך. יש גם תפקידים סטטוטוריים, יש וועדות שיש שם הרבה מאד תפקידים סטטוטוריים,

ואין ספק שהחלוקה של הוועדות היא נכונה וחשובת ולא צריך לכרסם בה בנימוק שאנחנו

דנים בתקציב שעוסק בכל. זה נכון, אבל ההתדיינות בסעיפים הספציפיים של כל משרד

נידונים בוועדות המתאימות במשך כל ימות השנה בכל הזדמנות שקיימת.



על כן, רבותי, אני סבור שצדקו החברים שאמרו שברגע זרז אין לנו אלא להעביר את

זה לוועדת הכספים. לוועדת הכספים יש האפשרות לתקן את הדבר, אני מקבל גם את ההצעה

להקים ועדה שתבהן האם ניתן לעשות משהו בתחום הזה כדי להימנע עוד פעם מתופעות כאלה

שמשחילים לנו שאינם בדיוק שייכים.

אין פטנט טוב מאשר להקים ועדה - פרק די בתורת המינהל.

הצעתי להעביר את הדיון בסעיף הזה ליושב-ראש ועדת הכספים.

לא. אני רוצה לאמר לך, וזו תשובה גם לחבר הכנסת וייס - לחבר כנסת של ועדה

אחרת אין רשות לראות את הפרוטוקולים של הוועדה. זה מבהיר לך באיזו חומר תקנון

הכנסת מתייחס לתפקידה של ועדה.

אפשר להעביר את ההחלטה.

אני לא בטוח שאנחנו צריכים לעשות זאת, אבל אין קושי בכך, המציאות היא

שיושבים כאן חמישה-שישה וברי ועדת הכספים.

איך אוכל להגיש הסתייגות על החלטה של ועדת הכספים אם אינני יכול לעיין

בפרוטוקול?

ובכן, מי בעד ההצעה להעביר את הוק ההסדרים במשק לוועדת הכספים? מי נגד?

הצבעה

תודה. ה ו ח ל ט: חוק ההסדרים במשק המדינה ידון בוועדת הכספים.

***

שכר חברי הכנסת (התלייה הצמדה), התשמ"ט-1989

אבקש את הי ועץ המשפטי שלנו למסור את השתלשלות העניינים מפני שלא לכל חברי הוועדה

יש את המידע, ונקבל סיוע טכני אם נזדקק מחשב הכנסת. היועץ המשפטי מר צבי ענבר,

אחרי כן חברי הכנסת דורון וגולדשטיין וייס וטובי שמבקשים רשות הדיבור.

ועדת הכנסת היא קובעת כידוע את שכרם של הברי הכנסת.

זה צריכים לדעת כל חברי הכנסת, זו עובדה שכולם מיושב-ראש הכנסת ועד אחרון

חברי הכנסת צריכים לדעת שוועדת הכנסת היא קובעת ולא יושב-ראש הכנסת.

ועדת הכנסת קובע את השכר בהחלטה בעלת תוקף משפטי וניסוח משפטי. בהחלטה

הקיימת כיום בתוקף שנמצאת בחוברת 'החלטת שכר חברי הכנסתי - שכל חבר כנסת יכול

לקבל אותה - סעיף 5 להחלטה קובע הצמדה לשכר הממוצע במשק, והוא קובע שהצמדה זו

תהיה אחת לשלושה חודשים. פעם היה כתוב בסעיף שאם עלה השכר הממוצע במשק יועלה שכרם

של חברי הכנסת. אבל בשנים האחרונות החלה תופעה על פי השכר הממוצע במשק לעתים עולה

ולעתים יורד בשל תשלומים עונתיים שונים, כי בקיץ כשמשלמים תוספת ביגוד ותוספת

הבראה לעובדי המדינה בבת אחת השכר הממוצע במשק עולה, לאחר מכן בין אוקטובר לינואר

השכר הממוצע יורד. זה כבר קרה לא אחת, זה קרה השנה, לכן אומרים: השתנה השכר, השכר

עולה או יורד לפי השכר הממוצע במשק. זה בעקרון.

פעם אחרונה שבה נקבעה השכר הממוצע במשק היה באפריל 1988. ביולי 1988 לא היה

כל שינוי בשפר הממוצע במשק, ובאוקטובר 1988 - כלומר ששה חודשים לאחר העדכון האחרון

- עלה השכר הממוצע מ-1571 ש"ח לל-1819 ש"ח, שזו עליה של % 15,8.

עם ההודעה על העליה בשכר הממוצע במשק פרסמו שר האוצר ושר העבודה והרווחה

הודעה על פי חוק שכר מינימום לפיה השפעת שכר המינימום על העליה בשכר הממוצע היא

% 4.5, ואותם 4.5% הורדו מהעליה בשכר, עוקרו.

אני מסביר שוב: העליה בשכר מינימום במשק יש לה השפעה מסויימת על השכר

הממוצע. על פי החוק לשר האוצר ולשר העבודה והרוורחה כאחד יש סמכות להודיע: מתוך

העליה בשכר הממוצע כך וכך אחוזים יש לעקר, כי זה בגלל עלית שכר מינימום.

זה מוריד את העליה בשכר ל 11.3%

אני מוכרח לאמר שההסבר של היועץ המשפטי מאד בהיר.

ב-17 באוקטובר 1988 פנה מזכיר הממשלה, מר אליקים רובינשטיין, אל יושבי-ראש

ועדות הכספים והכנסת, והביא לתשומת לבם את החלטי. מספר 1458 של הממשלה מיום 16

"הממשלה פונה לוועדת הכנסת ולוועדת הכספים להימנע מלעדכן את שכר נושאי המשרה

ברשויות השלטון ולקיים דיון מהודש בשיטת עדכון השכר."

אכן, היתה גם קודם לכן פניה של שר האוצר ושל מזכיר ההסתדרות אל ועדה זו

וקויים בה דיון. באותו דיון נדחתה התביעה של שר האוצר ושל מזכיר ההסתדרות -כמזכיר

ההסתדרות -

יש עוד פרלמנטים שאיגוד מקצועי מתערב בשכר הברי הפרלמנט?

אנחנו דחינו את ההתערבות הזאת.

האם יש לשני השרים מכונית צמודה ונהג צמוד?

אני הייתי מבקשת תשובה, לפרוטוקול.

יש בתביעה הזו , אדוני היושב-ראש, כל כך הרבה צביעות והוסר יושר.

חברים, אני מבקש לקיים דיון בצורה מכובדת.

אנחנו רוצים אינפורמציה מלאה.

אשתדל שהדיון יערך בצורה מסודרת.

פניה זו נדהתה על ידי הוועדה בנימוק שהוועדה את החלטתה קבלה על סמך החלטה של

ועדה ציבורית, כלומר שנתנה לגוף ציבורי מחוץ לכנסת לקבוע והיא קבלה את כל התביעות.

לכן, אמרה הוועדה, לא יתכן שאנחנו כל פעם נבחן מחדש, אנחנו הוצאנו את עצמנו מענין

זה.

בעקבות פנייתה של הממשלה קויים דיון בוועדת הכנסת ב-19 באוקטובר 1988,

"שכר חברי הכנסת יעודכן בעיתוי וברמה זהה לגמול המלא של כלל השכירים במשק.

אנו מטילים על יושב-ראש הכנסת לבצע החלטה זו לאלתר. תוקם לאלתר ועדה משותפת של

ועדת הכספים וועדת הכנסת אשר תדון בשיטת העדכון של שכר חברי הכנסת ונושאי משרות

בכירות במגמה לתקן את השיטה שהיתה נהוגה עד כה. הוועדה המשותפת תקבל חוות דעת של

מומחים אשר תשמש כבסיס להחלטה זו."



השתתפתי בישיבה זו, והואיל והיא הייבה ניסוח הרולטה משפטית, מפני שכאמור

הסוגיה הזאת היא סוגיה של ההלטות מנוסחות משפטית, הן קובעות בדיוק, רציתי לבקש

מהוועדה הבהרות מסויימות למה הכוונה "יעודכן בעיתוי וברמה זהה לגמול המלא של כלל

השכירים במשק".

זו היתה החלטה של ערב בהירות.

צי ענבר;

משום שהגמול המלא של כלל השכירים במשק היה עליית שכר מ-1571 ל-1819 ש"ח,

והיה פה דיון האם לקבוע בהחלטה במפורש שחברי הכנסת יקבלו אך ורק את תוספת היוקר

שהשתלמה לכלל השכירים במשק בגובה של 82 שקלים, או שמא יש כוונה אחרת. מה זה הגמול

המלא?

לצערי הרב לא הצלחתי לקבל תשובה, אפילו לא ניתנה לי רשות דיבור לגבי השאלה

הזו. לכן אני פורס את היריעה, ובעיני ההחלטה הזו נותרה בלתי ברורה לחלוטין.

בהתאם להחלטה זו קיים יושב-ראש הכנסת פגישה כדי לשמוע מה עליו לעשות וכיצד

להנחות את חשב הכנסת לחשב את המשכורות. באותה ישיבה הבעתי את דעתי שהגמול המלא של

כלל השכירים במשק לא מתבטא בתוספת היוקר, הוא מתבטא בכל מיני תוספות, עובדה שהשכר

הממוצע עלה. אולם יושב-ראש הכנסת קיבל את הדיעה שכוונת הוועדה היא אך ורק לתשלום

תוספת יוקר. זאת ההנחיה שהנחה את החשב, ובהתאם לכך תוקן שכר הברי הכנסת מאוקטובר

1988 על ידי הוספת תוספת יוקר בלבד.

זה הייב הכנסת החלטה משפטית, מצדי, שאומרת שאותו סעיף אשר קובע הצמדה לשכר

הממוצע במשק, אותו סעיף מותלה, אין נוהגים על פיו בינתיים עד שיחליטו שחוזרים.

הפניה היתה גם לוועדת הכספים, ועד כה נהגה ועדת הכספים בכל הנושאים של שכר

שרים וסגני שרים ללכת בעקבות ההחלטות אשר התקבלו בוועדת הכנסת לגבי חברי הכנסת.

במקביל התקיימה ישיבה של ועדת הכספים, וועדת הכספים החלטה לנהוג לגבי שרים וסגני

שרים כפי שפרש יושב-ראש הכנסת את החלטת ועדת הכנסת לגבי חברי הכנסת. לעומת זאת

ההלטה הוועדה לא לגעת בשכרם של אלה שאינם פוליטיקאים, כלומר שופטים, דיינים, נשיא

המדינה. על מנכ"לים אין החלטה פורמלית, אבל באופן בלתי פורמלי דברו על כך.

מכל מקום, ההחלטות הפורמליות נגעו אך ורק לשרים וסגני שרים, ולכל היתר ניתנה

הודעה על עדכון שכר כמקובל. ועדת הכספים אכן קבלה החלטה פורמלית בענין זה.

אני עוד באוקטובר 1988 הכנתי את ההחלטה הפורמלית הדומה לחתימתו של יושב-ראש

ועדת הכנסת דאז הה"כ אדרי, אבל ועדת הכנסת לא קיימה אחרי אותה ישיבה אף ישיבה

נוספת, ולכן ועדת הכספים קבלה ההלטה וועדת הכנסת לא קבלה החלטה, וכרגע עדיין פועל

חשב הכנסת מכוח החלטה שאין לה את הבסיס המשפטי המלא.

אני רוצה לציין שבוועדת הכספים נאמר - ומצוי בפני הפרוטוקול של ועדת

הכספים - נאמר במפורש שביקשתי את רשות הדיבור כדי לבקש הבהרה ולא ניתנה, וחיים

רמון במפורש אמר 'רבותי היקרים, הגמול המלא הוא לא תוספת יוקר, הגמור המלא הוא

מורכבי. כל זה נאמר בישיבה של ועדת הכספים מה-20 באוקטובר.

בינתיים מה שקרה הוא שבינואר - כפי שאמרתי כשם שהשכר הממוצע עולה בגלל

תשלומים עונתיים באוקטובר, ובינואר הוא יורד - השכר הממוצע ירד ב% 6 בערך, ומה

שנותר כרגע הוא ההפרש שבין אפריל 1988 - כי ביולי לא היה עדכון - לבין ינואר 1989

כל העליה בשכר הממוצע היא בערך מסתכמת ב-4% במשך תשעת החודשים האלה שזה כבר כולל

את 82 השקלים, כלומר זה פחות גם מ4% זה % 4,8 ברוטו כולל תוספת יוקר במשך תשעה

חודשים.

תפריד את תוספת היוקר. לפעמים יש עוות בהסבריו, משום שהשכירים יקבלו תוספת

יוקר של % 6 בנוסף. אני רוצה שידעו ש-% 4,8 זה כולל תוספת יוקר ששולמו בעבר.

זה כולל את תוספת היוקר ששולמה בעבר, אני אומר את זה.

הוועדה מבהינתי יכולה כרגע לקבל אחת משתי ההלטות, מבחינתי כלומר מהבחינה

האחת, הוועדה מקבלת את הפירוש אשר נתן יושב-ראש הכנסת שהכוונה היא אך ורק

לתשלום תוספת יוקר, ולכן הוועדה מתלה את הוראת סעיף 5 בדבר הצמדת השכר הממוצע אחל

מה-1 באוקטובר 1988.

האפשרות השניה, הוועדה קובעת שמה שהיה עד 1 בינואר 1988 - היה, אבל אותה

אפליה תוקפא אך ורק לאותם שלושה חודשים ומה-1 בינואר 1989 אנחנו חוזרים להסדר

הישן. כלומר, ההתלייה היא מה-1 באוקטובר 1988 ועד ה-31 בדצמבר 1988, ומה-1 בינואר

1989 ייעשה חישוב כולל בהתאם לשינוי שחל בשכר הממוצע מיום 1 ביולי 1988 ועד ה-1

בינואר 1989.

אני לא אומר באוקטובר כי לפי ההחלטה הרגילה מחשבים לפי שלושה חודשים קודם,

אבל אז יצטרו להוריד % 6. לכן צריך ללכת לשישה חודשים קודם כדי שלא תהיה ירידה של

עוד % 6 בשכר הממוצע.

עד כאן הצגת הבעיה כפי שאני רואה אותה.

תודה. רבותי, ביקשתי מהיועץ המשפטי שלנו להבהיר את הענין מפני שמספר של חברי

כנסת לא היו חברים בוועדת הכנסת הקודמת, לא הכירו את הנושא ולא ידעו מהי הבעיה.

רשומים בלי עין הרע כמעט כל הברי הוועדה. אולי הענין כל כך ברור שאנחנו

יכולים פשוט להצביע. האם זה מקובל עליכם?

תעשה הצבעה נסיונית.

אבקש קודם של הבר הכנסת שבח וייס שביקש רשות להודעה.

אני ביקשתי פני שבוע התיעצות סיעתית, חשבתי שזה נושא שראוי להתיעצות. אצלנו

ההחלטה היא שההצבעה בענין זה אישית, אי לכך אני מבטל את הבקשה, וכל אהד יצביע על

פ' מצפונו.

אני מבקש לאול לפני שנצביע. שאלה אחת ליועץ המשפט, אני רוצה להבין: אם

אנחנו מחליטים עכשיו על חזרה לנורמה של הצמדה לשכר הממוצע במשק, מה תהיה תוספת

השכר בפועל?



י' למברגר;

תוספת לשכר בפועל תהיה עוד 110 שקלים יוחל מחודש ינואר, שזה תוספת של %ב 2,37.

אז למה אתם אומרים 4.8%?

י 'למברגר;

% 4,8 כולל תוספת יוקר, בלי תוספת יוקר זרז % 2,37.

שי וייס;

המספר הגבוה יותר הוא הוא שיפורסם.

י' צבן;

שאלה שניה ליושב-ראש; מה גורל ההחלטה על אותה ועדה משותפת?

היו"ר ח' קורפו;

היום נחליט עליה, ללא כל קשר, אנחנו חייבים לפתור את הענין הזה פתרון קבוע.

שאלה לחבר הכנסת פנחס גולדשטיין, בבקשה.

פ' גולדשטיין;

היות ולא הייתי חבר בוועדת הכנסת אני מבקש לשאול. רק בימים האחרונים הובא

לידיעתי שיש בבית הזה אנשים שמרוויחים יותר מחברי הכסת. אי לכך, כחבר ועדת הכנסת,

אני מבקש לדע את משכורתם של עובדי הבית הזה שמשכורתם עולה על משכורות חברי הכנסת.

אתה לא רשאי.

פ' גולדשטיין;

אני רשאי וזה לגיטימי, על האינתיפאדה שמתנהלת נגדנו אני צריך להסביר לציבור

גם דברים אהרים.

שי וי יס;

לא הם מנהלים אותה.

הבקשה לגיטימית, היא לא קשורה עם העיתוי, עוד מעט נדון בתקציב הכנסת וזה

יהיה לפנינו. חבר הכנסת טובי, בבקשה.

הערה שביקשתי להעיר; בימים האחרונים קראתי שיושב-ראש הכנסת הנכבד הודיע

שהוא יחדש את ועדת נבנצל ואם היא לא תפעל הוא יקים ועדה אחרת.



שי דורון;

רק ועדת הכנסת יכולה לעשות זאת.

אשר לנושא שלפנינו, מה שהציע היועץ המשפטי משמעותו שאנחנו חוזרים למצב

הנורמלי שהיה ומוקמת ועדה משותפת שתבדוק את הענין מחדש. האם הבנתי נכון?

זו אהת משתי האפשרויות.

כן, הבנת נכון, במקשה של הצעתו של היועץ המשפטי ושלי הבנת נכון.

השכר הכולל כולל את מרכיב ההוצאות.

צי ענבר;

למרכיב ההוצאות אין בכלל התייחסות. אין לזה קשר.

א' לין;

איך מעודכן מרכיב ההוצאות?

צי ענבר;

יש החלטות נפרדות של ועדת הכנסת אשר מתייחסות לסוגיות שונות, כאשר בכל אחת

מן ההחלטות האלה ישנה איזו שהיא הצמדה.

אי לין;

ההצמה הזו לשכר הממוצע במשק היא ההצמדה היחידה על פיה יעדכנו את השכר ולא

יתהשבו בתוספות היוקר בכלל.

צ' ענבר;

השיטה שהיתה קיימת היתה מורכבת משתי צורות של העלאת שכר; כאשר משתלמת התוספת

יוקר לכלל העובדים במדינה, בלי קשר באיזה תאריך היא משתלמת, היא משתלמת באותו מועד

גם לחברי הכנסת. ביום שבו נעשה העדכון רואים מה השכר- ממוצע שכבר יש בו תוספת היוקר

מול השכר הכולל של חברי הכנסת שהוא שכר יסוד פלוס תוספת היוקר, עושים אז את

ההשוואה כאשר בהשוואה שני הסכומים כוללים גם תוספת יוקר.

אי לי ן;

כלומר, רק פעם אחת. ההצמדה לשכר הממוצע בעצם מכילה כבר גם את תוספת היוקר.

צ' ענבר;

נכון. תוספת היוקר נבלעת בתהליך העדון בתוך השכר הכולל.



נ י מסאלחה;

אני חושב שמבחינת העקרון חשוב מאד שתקום הוועדה שתקבע את שכר הבכירים.

קריאה;

שכה ח נבחרי ם.

אם שמנו לב אחרי הירידח של השכר הממוצע של % 6 הרי כל התוספת היא % 2,3. אי

מדבר על הצד העקרוני, אני מדבר על ההיבט הציבורי היום, שאנחנו דורשים מהשכירים

לוותר על חרבה כסף, ואני שואל: האם לא כדאי לוותר על /,'2,3 לעוד שלושה חודשים כי

עדיין הסכם תוספת היוקר לא נחתם ויכול שהמשק יושבת.

מה יזה שייך? מה חקשר?

הקשר הוא ציבורי. מבחינה ציבורית, האם לא כדאי שנשקול לוותר על התוספת של

% 2,3 למשך שלושה חודשים?

יש לי שאלח קצרה מאד.זו התנייה: אני מבקשת שיהיה ברור שעם ההצבעח שלנו

הנושא לא יורד מהפרק ומוקמת בו -זמנית ועדה שתדון בבעיה של שכר חברי הכנסת, אז אני

מוכנה להצביע היום על הנושא הזח.

תודה רבה. ובכן רבותי שמענו את הסוגיה והיא בהירה לחלוטין. אני מציע שלא

ניכנס לדיון כי למעשה בשאלות כבר הוצגו כמעט כל נקודות המוצא.

אני רק רוצה לציין שתי עובדות: א) אנחנו מחליטים שתקום הוועדה המשותפת

לענין עדכון שכר השרים, סגני שרים וחברי הכנסת, ועדה משותפת לנו ולוועדת הכספים.

ב} ועדת הכספים עכשיו מקבלת את ההחלטה - שאנחנו קבלנו כאן לענין שכר חברי הכנסת -

לענין נושאי משרה ברשויות השלטון. ג) אנחנו מאמצים את ההצעה שהועלתה על ידי

היועץ המשפטי וחשב חכנסת, אשר לפיה אנחנו נותנים לגיטימציה להתלייה שיתה למעשה לא

מעוגנת בהחלטה פורמלית - כי ועדת הכספים קבלה החלטה פורמלית וועדת הכנסת גם לא

קבלה החלטה - כלומר אנחנו נותנים את התוקף להתלייה שהיתה, ומחליטים לשוב למתקונת

הקודמת שפירושה % 2,3 תוספת שהם 108 שקלים.

- שפירושה הצמדה לשכר הממוצע החל מה-1 בינואר 1989 כשמביאים את ההפרשים שנוצרו

מח-1 ביולי 1988. זו למעשה משמעות ההחלטה, הסכום זו התוצאה.

חוזרים למעשה להחלטח של ועדת נבנצל.



היו"ר ח' קורפו;

אוריאל, זה בהיר לחלוטין. אני הצגתי את את זה מן הצד הציבורי שיהיה יותר

ערב לאוזן. בצד כל זה כמובן נצטרך לשוב לסוגיה הזאת מיד אחרי שהוועדה המשותפת תביא

מסקנותיה. אז נדון בענין ואולי נצטרך גם לבדוק מה היו המלצותיה של הוועדה

הציבורית שהקימוני כי גם שם היו נושאים שעדיין תלויים ועומדים ולא הייתי מציע

לא לא-לטפל גם לא לבצע את זה מיד. הייתי מציע שנבחן את הענין הזה לאור המסקנות של

הו ועדיו המשותפת לנו ולוועדת הכספים.

אנו ניגשים להצבעה.

י' צבן;

נצביע על שלוש ההחלטות כל אחת לחוד.

היו"ר חי קורפו;

אנו מצביעים עתה על ההחלטה להקים את הוועדה המשותפת לוועדת הכנסת וודעת

הכספים שתהיה ועדה לענין עדכון שכר השרים, סגני שרים וחברי הכנסת. מי בעד ההצעה ?

מי נגד?

הצבעה

בעד - רוב

נגד - אין

ההצעה להקים ועדה משותפת לוועדת הכנסת וועדת הכספים לענין עדכון שכר השרים, סגני

שרים וחברי הכנסת - נתקבלה

הי ו"ר חי קורפו;

ההצעה השניה מונחת לפניכם - החלטת שכר חברי הכנסת (התלייה הצמדה),

התשמ"ט-1989. יש בהצעת ההחלטה שני סעיפים: הטופס להתלייה הקודמת והוראת שעה.

אי לין;

אני רוצה להציע שינוי בהצעת ההחלטה. אני מציע שסעיף 2 לא יתייחס רק לעדכון

של ה-1.1.89, אי רוצה שיהיה ברור שאנחנו חוזרים לשיטת ההצמדה לשכר הממוצע אחת

לשלושה חדשים דרך קבע.

היו"ר חי קורפו;

בשביל מה אנחנו מקימים ועדה?

אנחנו לא עושים פה טלאים. כל הזמן חושבים פה על עתונות ואיך יגיבו ולא

עוסקים בהחלטות.

אוריאל צודק.

אני מציע שנקבל החלטה שחוזרים לשיטה הקודמת אחת לשלושה חודשים הצמדה לשכר

הממוצע במשק. כאשר תהיינה המלצות חדשות או שינויים אחרים אז אנחנו נשנה. אנחנו



חוזרים לשיטה, לא להחלטה באשר לה-1 בינואר 1989 ובעוד חודש נעסוק עוד פעם במה

לעשות ב-1 באפריל.

הוא צודק.

נכון.

צי ענבר;

זה בדיוק מה שכתוב בסעיף 1.

אי לי ן;

אז למה להתווכח על הנוסח.

אגיד לך למה - מפני שהנוסחים הם שקובעים מבחינת משפטית מה ייעשה. זו לא

הודעה לעתונות, אני מאד מצטער, עם כל הכבוד. סעיף 1 אומר במפורש שהוראת סעיף 5 -

סעיף 5 זה הסעיף שדן בהצמדה לשכר הממוצע - היא מותלית בדיוק מה-1 באוקטובר 1988 עד

ל-31 בדצמבר 1988, כלומר שלושה חודשים וגמרנו. סעיף 5 קיים, סעיף 5 כל כולו קובע

שתהיה הצמדה לשכר הממוצע, אלא שהוא קובע שצריך להצמיד אותו לשכר הממוצע שלושה

חודשים קודם. אתה לא רוצה שלושה חודשים קודם - לכן יש הוראת שעה.

בצד המשפטי אתה צודק, גם אני משפטן, וזה דבר שדורש הסבר.

שי וי יס;

האם משמעות ההחלטה שמקבלים היום זה ביטול כל שינוי של החלטה מה -17 באוקטובר

1988?

אני אמנע.

מי בעד הצעת ההחלטה לענין שכר חברי הכנסת כפי שהונחה בפניכם? מי נגד?

הצבעה

בעד - רוב

נגד - 2

נמנעים - 2

ההצעה לענין שכר חברי הכנסת (התלייה הצמדה),

התשמייט-1989 - נתקבלה

אני לא חושב שהבעיה היא בתות של % 2,4. במשך שבע שמונה שנים אני משתדל לשכנע

את החברים שההצמדה לשכר הממוצע זאת שיטה שאסור לנו לדבוק בה, אנחנו צריכים להתפטר

ממנה.



היו"ר י' צבן;

תהיה חבר בוועדה המשותפת.

אני מציע להרכיב עכשיו את הוועדה.

אנו ניגשים להצבעה בתוספת השלישית שההחלטה הזאת צמודה להחלטתה של ועדת

הכספים שהיא מקבלת עכשיו לענין שכר נושאי משרות ברשויות השלטון,

אני מבקש לצרף אתד התוספת הזאת להחלטה. מי לתוספת הזאת שההחלטה היא חלק מן

ההחלטה שמקבלת ועדת הכספים? מי נגד?

הצבעה

בעד - רוב

נגד - אין

ההצעה שההחלטה בדבר שכר חברי הכנסת צמודה

להחלטה של ועדת הכספים לענין שכר נושאי המשרות ברשויות השלטון

נתקבלה

היו"ר חי קורפו;

רבותי, עלינו לבחור ועדה משותפת לוועדת הכנסת וועדת הכספים. כמדומני

שיושב-ראש הוועדה הוא נציג ועדת הכנסת.

ועדת הכנסת קובעת את ראשות הוועדה.

ובכן, אני מציע שנקבע קודם כל שיושב-ראש הוועדה הזו יהיה חבר ועדת הכנסת.

מי בעד?

הצבעה

ההצעה שיושב-ראש הוועדה המשותפת לענין שכר

חברי הכנסת יהיה חבר ועדת הכנסת - נתקבלה

אני מציע את החברים הבאים: חברי הכנסת גולדשטיין, צבן, גולדמן.

מקובל. מי בעד נציגינו אלה בוועדה המשותפת?

הצבעה

ההצעה נתקבלה. תודה רבה.



במסגרת ערעורים על החלטת יו"ר הכנסת והסגנים שלא לאשר דחיפות הצעות לסדר

היום, הגיע אלינו ערעורו של חה"כ מיכאל בר-זוהר על דחיית הצעתו הדחופה לסדר היום

משבר טאבה.

אבקש את סגן יו"ר הכנסת חבר הכנסת שבח וייס לנמק את החלטת הנשיאות.

הנימוק פשוט, מכיוון שרוב ההצעות לסדר היום על פרשת טאבה הוגשו באותו שלב

שבו היתה הנחה שיש משבר והסתבר שהמשבר חלף. חשבנו שאין טעם לעורר מחדש את המשבר

ביוזמת הפרלמנט הישראלי.

היו"ר חי קורפו;

מי בעד קבלת הערעור? מי נגד?

הצבעה

הערעור של חה"כ מי בר-זוהר - לא נתקבל

הערעור נדחה.

הצגת תכנית המבנה הטרומי ליד בנין הכנסת

ואני מקדם בברכה את מר אבימר גיל, סמנכ"ל מע"צ, ואת מר ארנסט ערמון האדריכל הראשי

של מע"צ, אשר הוזמנו להציג בפנינו את התכנית.

נתבקשתם להסביר בעיקר את תכנית המבנה הטרומי, ואחר כך כמה מלים גם על המבנה

הגדול.

נחליף את הסדר.

הבנין של האגף הנוסף כידוע מסרנו את ההוראה לקבלן להתחיל בעבודה. ההודעה

נמסרה לו בסוף החודש שעבר ובמחצית החודש הזה הוא אמור להתחיל בעבודה. פירושו

שיתחילו לבוא הפועלים לשטח. הקבלן צריך זמן להתארגנות, ללמוד את התכניות, לחתום

הסכמים עם קבלני המשנה, להזמין חומרים וציוד ולאסוף את קבוצות העובדים. במקרה

הספציפי הזה בעיית העובדים קצת יותר מורכבת בגלל הדרישה שהעובדים יהיו י וצאי צבא

והקבלן עומד להגיש רשימה שתהיה מוסכמת על קצין הכנסת לקבלת היתרים לכניסת הפועלים

לשטח.

השטח יהיה מגודר לחלוטין, זאת אומרת לא יהיה חיבור של האנשים שיעבדו בבנין

החדש עם הבנין הקיים.

ת' טובי;



מי החליט החלטה כזאת שאין באף מוסד שהקטגוריה של הפועלים תהיה רק יוצאי צבא?

אי פורז;

אם יש הפרדה פיזית של גדר מה הפחד?

חיו"ר חי קורפו;

אני מבקש לאפשר לאורחים להציג את התכנית, אנחנו אחר כך נקיים שיחה.

אי גיל;

הגישה של העובדים לאתר תהיה מכיוון כביש רופין לא מתוך שטח הבנין.

שי דורון;

סליחה. אולי אפשר להבין מה הולכים לבנות. מי יהיו הפועלים, עם כל הכבוד,

אנחנו סומכים על הקבלן ועל מי שמופקד. אנחנו באנו לשמוע על המבנה, על המתכנן, על

התכנון.

היו"ר חי קורפו;

הערה נכונה.

אגמור בקצור לענין העבודה, והאדריכל ערמון ימסור את הפרטים האחרים.

אי לכך העבודה תתחיל במשך השבוע הבא, כמובן שבהתחלה בקצב איטי שיתפתח ככל

שהבנין יתקם.

יבנה אגף משרדים, 48 לשכות לחברי הכנסת, ואולם ארועים.

שי דורון;

מה זה אולם אירועים? אני מציעה שנקבל פרוגרמה, נקרא את הפרוגרמה ונכין

שאלות.

היו"ר חי קורפו;

אילו הצעת זאת בשבוע שעבר היינו מביאים פרוגרמה, עכשיו כבר הזמנו את האנשים

ואני מציע שנשמע אותם.

אי גיל;

הבניה כמובן צומחת מלמטה, החפירות כבר נעשו לפי למעלה ממחצית השנה, בפגרת

הכנסת הקודמת, כדי שלא תהיה הפרעה של העבודה המרעישה במיוחד אם כי גם שאר העבודה

תגרום לרעשים אם כי בהיקף יותר קטן. יתחילו מהשלמת החפירות וחפירות היסודות,

העבודה תצמח וככל שתצמח לגובה ולרוחב וייכנסו כל המקצועות היקף העבודה ילך ויגדל.

התכנון בוצע לפי פרוגרמה שקבלנו מיושב-ראש הכנסת, ממזכיר הכנסת, מוועדת

הבניה שליוותה אותנו. הגשנו פה מספר הצעות ראשון, וקבלנו אישור לתכנון הרעיוני

הראשוני ועל סמך זה בוצע התכנון המפורט, אדירכלי, פונקציה וכל המערכות

האלקטרו-מיכניות.



האדריכל הראשל של מע"צ, האדריכל ארנסט ערמון היה המתכנן הראשי של הבנין

ולידו צוות אדריכלים נוסף שסייע בידו, בחלקם אנשי חוץ בחלקם אנשי פנים. אותו דבר

בשאר המקצועות. זה לגבי המבנה החדש.

תקופת הביצוע אמורה להיות שנתיים, ומתוך תקווה שלא יהיו הפרעות הבניה אמורה

להסתיים בעוד שנתיים מינוס-פלוס. בנושא של בניה קשה בדרך כלל להגיד 'מינוס'.

תלמדו מראשי המועצות.

המבנה הטרומי מיועד לאכלס זמנית מספר חברי כנסת. חיפשנו קודם כל איתור מתאים

שפירושו לא לקלקל משהו בשטח אם זה חניה או גינה. חיפשנו שטח אפילו על המרפסות,

סיירנו בשטח יחד עם אנשי הכנסת, ומצאנו שהמקום הטוב ביותר הוא בפיסת הדשא שנמצא

ממזרח ובסמוך לבנין הקיים, ושמעבר לה ישנו בביש השירותים שמוביל לכביש רופין

וחורשה. זה משטח קטן יחסית, המבנה יהיה נמוך מבחינה טופוגראפית, אפשר להגיד שהוא

כמעט לא ייראה משום מקום מלבד אולי ממגדלי וולפסון או בנין כלל שאפשר לראות אפס

קצהו. מבחינה זו אפשר לאמר שלמרות שהוא בלתי נראה הוא גם לא בלתי אסתטי, ומכל

מקום בלאו הכי זה זמני.

המקום נבחר גם משום שזה קרוב לקו הביוב ולחשמל.

המבנה הוא זמני וייבנה מחומר שעדיין איננו יודעים, יתכן אסבסט או פח - מצופה

מבחוץ בטיח - תלוי בחברה שתזכה, יש אלטרנטיבות שונות. צלמנו כמה מבני משרדים

אחרים בירושלים - זה לא בדיוק אותו דבר - ואני מראה לכם אותו רק לשם מראה עיניים

כדי להבין על מה מדובר. אלה מבנים שעומדים כבר עשר שנים.

זה יהיה מבנה ארוך, חדרים משני הצדדים ומסדרון מפריד ביניהם ומקשר בין המבנה

לבניין הקיים. המשך המסדרון יהיה סגור. לאורך המסדרון שורה של 23 חדרים, בקצה

יחידת שירותים ומטבחון קטן. כל חדר בגודל של כ-10 מ"ר, 3.40/3,5 מי. בפנים יחיו

טפטים, שטיח, מזגן לקירור ולחימום. כל המבנה הוא לגרוט, זאת אומרת שנצטרך אחר כך

לפרק אותו, ואנחנו מניחים שאולי אפשר יהיה למכור אותו באיזו שהיא עלות.

- או לתרום אותו.

העלות עם מיזוג האוויר וכל השאר כ-400-500 אלף שקל. שטחו של המבנה כ-400

מ"ר, להקים אותו יארך קצת למעלה מחודשיים מיום מתן הוראת ביצוע לקבלן. כלומר, אם

היום אני מוציא הודעה, מקסימום תוך שבועיים נקבל הצעות מקבלנים, ומתחילת הביצוע

ועד קבלת המפתח עוד שמונה-תשעה שבועות.

השירותים יספיקו?

זה מספיק והמקום קשור לקומת הוועדות.

שני חדרי שירותי - יוניסקס - לכמות כזו של חדרים זה מעל לתקן.

יצחק לוי;

לגבי המבנה הטרומי - האם התכנון לוקה בחשבון גם תכנון וזה יעוד החדרים, לגבי

כמות החשמל וכדומה.

באחד הדיונים שהיו בוועדה הצעתי שהגיוני הוא שאם מישהו צריך לטרומי זה שלא

חברי הכנסת אלא אנשי המנהלה או חלק מהשירותים. לא יעלה על הדעת שבתוך הבנין יש

בית דפוס ועוד שירותים ואילו חברי הכנסת ילכו למבנה הטרומי, זה אמנם לא במרחק

מהבנין אבל לא מתקבל מבחינת הענין.

על כן אני מציע לתכנן את המבנה הטרומי כך שאם נחליט להעביר בית דפוס, או את

יחידת המחשב שאולי צורך יותר חשמל ושקעים וכדומה, כך שהוועדה תוכל להחליט מי עובר

לשם בלי מגבלות, ולא שלא תהיה ברירה אלא לעשות מן החדרים חאלה חדרי מנוחה בלבד.

א' פורז;

זה לא שייך למתכננים, כי החדרים הם "פרבה", ואחר כך מחליטים מה לעשות בהם.

אני שואל את יושב-ראש הוועדה ומזכיר הכנסת, האם הכוונה היא לעשות את זה

כחדרי מנוחה עבור חברי הכנסת? זו כוונת הדיור הנוסף?

כשוועדת החדרים הביאה את הנושא הזה לפנינו היא אמרה שיש לה מחסור בחדרים

לחברי הכנסת, ומציעה לבנות מבנה נוסף בחוץ כדי לפתור את הבעיה, ויהיו לחדרים את

אותם השימושים שיש להם היום.

אי פורז;

הסתבר בוועדת החדרים שבגלל הגודל הגדול של הממשלה יש בעצם לכל שני חברי כנסת

חדר כולל לירושלמים. אני חושב שזח מצב נסבל למשך עוד שנתיים. חבל ללכת להשקעה של

הצי מליון שקל. אם היו אומרים שיש איזו יחידה חיונית של הכנסת שלא יכולה לתפקד

הייתי בא ואומר ניחא. הכנסת חזו קיימת משנת 1965. אם באמת ביצוע התוספת כבר

מתחיל לא הייתי מציע להוציא חצי מליון שקל למשהו זמני לשנתיים.

היו"ר חי קורפו;

חבר הכנסת פורז, זה לא מעשי. הוועדה כבר ברבה את יושב-ראש הכנסת על היוזמה

הזאת, לפני שבועיים, קבלה כבר החלטה בענין זה. או שאז היה המועד לדבריך, או

שהיום לא המועד. אפשרות שלישית - אין.

אי פורז;

לא ידעתי שברכו כבר את היושב-ראש.

א' גולדמן;

אני רוצה לחזק דבר אהד בדברי הבר הכנסת יצחק לוי, ולחזור ולאמר: אני בעד

לחזק את חהחלטה לבנות את המבנה הטרומי, ואם מדברים על שנתיים לבניית מבנה הקבע -

אני מקווה שחברי הכנסת הנוכחים יזכו להיות בחדרים האלה. לגבי מי יעבור לחדרים

האלה אני רוצה שתהיה החלטה שתביא קודם כל פתרון אמיתי לחברי הכנסת בתוך הבנין

הקיים. לגבי היעוד של המבנה הנוסף - היעוד ייקבע על ידי חברי הכנסת, בוועדת

הכנסת, ולא על ידי שום גוף אחר.

כל חדר הוא "פרבה", ואפשר להחליט לגבי השימוש בכל חדר וחדר. אפשר להעביר

קו חשמל נוסף, אין בעיח. לגבי הזזת קירות - חלק אפשר יהיה וחלק לא, כי יתכן

שהתכנון יהיה כזה שכל שלושה חדרים מחוברים ביניהם. בתוכם יתכן שאפשר יהיה להזיז

קירות.

היו"ר חי קורפו;

תודה. אולי נשמע מהאדריכל ערמון על מבנה הקבע.

אי ערמון;

הפרויקט הגדול התחיל ב-1982 כאשר הנהלת הכנסת בקשה למצוא פתרון לתשעים-

תשעים וששה חדרי משרדים לחברי כנסת. הפתרון שנמצא היה בקומת הקרקע, באגף שסובב את

הבנין במערב דרום ומזרח, במרחק כעשרה מטרים מהבנין הקיים, כלומר אגף חדש שייצור

חצר פנימית בין קומת הוועדות לבין הבנין החדש.

הבנין החדש צריך להיות בשתי קומות, קומה אחת על פני הקרקע, ואחת קבורה

בחלקה, החלונות יהיו מעל פני הקרקע. זאת כדי שלא לשנות את צללית הבנין. כלומר

להוסיף חדרים מבלי לשנות מדמות הבנין הידוע, כפי שמישהו התבטא אז "אי אפשר להוסיף

משהו על הקפיטול". זה היה הפתרון המקורי.

במהלך התכנון הנהלת הכנסת בקשה גם ליצור אולם, אודיטוריום, לכ-350-300

מקומות ישיבה למטרות שאני מציע שמר יעקבסון יסביר אותן אחר כך.

התכנון הזה הוא תכנון לשלב רחוק. לשלב הראשון נבחר מתוך התכנון הזה רק אגף

אחד שהוא רק בצד הדרומי של הכנסת אשר כולל 48 משרדים לחברי כנסת, מקביל לקומת

הוועדות בצד הדרומי הזה, בשתי קומות, כאשר יש בו 8 4 לשכות לחברי כנסת, ועוד 48

חדרים קטנים יותר לעוזרים פרלמנטריים. בנוסף לזה, ישנו אותו אודיטוריום.

מה החשבון של 8 4 לשכות?

סך הכל בתכנון המקורי זה 96 חדרים, בינתיים כיוון שלא רוצים ללכת על הבנין

הגדול הוחלט בינתיים אל מחצית המספר, 48 חדרים זה מספר החדרים שנכנס לאורך

המסירון.

המספר שרירותי. זה מלוא אורך האגף.

האודיטוריום קבור כולו באדמה, רק הגג מהווה מעין מרפסת לקומת הקרקע.

היו"ר חי קורפו;

התאורה והאוורור מיכניים.

ממילא אולם כזוז זה כמו אולם תיאטרון שכולו אטום, גם לא ניתן אחרת. יש בו

360 מקומות ישיבה נוחים. יש יציע לתרגום סימולטני, לרדיו, לטלוויזיה ישראלית. יש

גם תאים שצוותי טלוויזיה זרים יכולים להתחבר אליהם ולפעול בפנים. השתדלנו שיהיו

בפנים מקסימום סביר של אלמנטים אלקטרוניים לצורך ועידות, להתקשרות להקלטות ישירות,

לתרגום סימולטני, להקרנות, הן ממכונות הקרנה קונבנציונליות, הן ממטול וידיאו,

ואפשר לעשות באותה הבמה מלבד ועידות עתונאים ופרלמנטריות אפילו הצגות קטנות כמו

קונצרט בהיקף קטן וכולי. כלומר האולם הוא רב תכליתי. מסביב לאולם יש שני חדרי

איפור קטנים - לצורך הטלוויזיה - ויש מעט חדרים למזכיר-ויות לצורך ועידות שעשויות

להתקיים.

בבנין יש כמובן חדרי מכונות לחימום וקירור, וכן מקלט שיהיה דו-תכליתי.

המקלט הקיים לא תקני.

אי ערמון;

הוא היה תקני כאשר הוא נבנה, בינתיים התקן השתנה. המקלט יכול לשמש גם חדר

כושר לדוגמה, ואנחנו הכנו אותו לצורך זה, יהיה בו מיזוג אוויר מלא ואפשר יהיה

להתעמל בו שלא כמו במקלט הישן. מלבד זה יהיה מזנון שימלא שני תפקידים: להבאת

כיבוד ללשכות חברי הכנסת, ומעין דלפק-בר בכסדרה האמצעית מתוך שלוש האכסדראות

שאפשר, לשבת לידו. באותן אכסדראות חבריד הכנסת יוכלו לקבל אורהים אם לאירצו לקבלם

בתוך הלשכות.

יש שלוש מעליות בבנין, שתיים לקהל הרחב כולל נכים, ואחת לאחמ"ים. אמנם עד

למעלית האח"מ חייב לעבור דרך הלובי המשותף, אבל מרגע שהוא מגיע לאותה מעלית עד

לבמה הוא לא עובר דרך הקהל.

יש את כל הסידורים לנכים, הן לחדרים, הן לאולם, חן לבמה.

אסביר על הלשכות עצמן; הכוונה המקורית היתה לאפשר לחברי הכנסת גם מנוחה,

ובנוסף לכך גם לינה בלילה. כלומר, מלבד שולחן הכתיבה, כסא והכורסאות בפינת הישיבה

תהיה גם ספה שניתן לישון עליה, יש ארון שבחלקו ארון ספרים ובחלקו ארון סגור

לבגדים. יש חיבור לטלוויזיה, ויש גם שירותים צמודים לכל לשכת, מלבד שירותים

כלליים באותה קומה לאורחים. בשירותים הצמודים האלה יש כיור, אסלה ומקלחת.

הגימור של הבנין הוא גימור ברמה של הבנין הקיים, לא פחות, לא יותר. השתדלנו

לא להפריז לשני הכיוונים, לעשות משהו סביר ובעיקר עמיד וקל לתחזוקה.

שלא יהי ו דליפות.

בקשר לזה - כאשר הצגנו את התכנית בפני ועדת הכנסת הקודמת היתה דרישה מפורשת

זו מול זו. .

ש' יעקבסון;

אני מתכוון לדליפת גשם.

דליפות תרתי משמע. נתבקשנו אפילו לדאוג שהיציאות מהלשכות לא יפנו זו מול

זו ,שאי אפשר יהיה לראות אפילו באקראי מי נמצא בלשכה השכנה.

אי פורז;

תכנית בנין ערים של הכנסת איזה יעוד היא קובעת לגבי השטח של הדשא?

בשלב הסופי נקים עליו את האגפים הנוספים.

אי פורז;

ויש טבו מאושרת? הגשתם כבר תכניות לעיריה? גם זה אורך שנים.

לא הגשנו תכניות לגבי המבנה הטרומי.

ש' יעקבסון;

היה דיון אצל יושב-ראש הכנסת, הופיעו שם מהנדס העיר וסגן ראש העיריה מר

כהילה והם אמרו שלא יהיה שום עיכוב במתן היתר אם תינתן הוראה להתהיל לבנות. ניתנה

הוראה, ההומר נשלה לסגן ראש העיר, הוא קבל את העתקי המכתבים שיושב-ראש הכנסת חתם

עליהם, אינני רואה שום סיבה לעיכוב.

היו"ר ח' קורפו;

רבותי, תודה רבה לכם. הישיבה נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 11.00)