הכנסת השתים-עשרה

מושב ראשון



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול- מס' 4

מישיבת ועדת הכנסת

שהתקיימה ביום א', ל' בשבט התשמ"ט - 5.2.89. בשערן 11:00

חברי הוועדה: ח' קורפו - היו"ר

ר' איתן

ר' גפני

ש' דיין (במקום ר' פנחסי)

צ' הנגבי

ש' וייס

ג' כהן

מ' פרוש

ר' רבלין

מזכיר הכנסת ש' יעקבסון

צ' ענבר - יועץ משפטי

ת' אדרי - מנכ"ל ועדת הבחירות המרכזית

ש' גוברמן - המשנה ליועץ המשפטי לממשלה

ד' לב - סגן מזכיר הכנסת

ד' דיין

עו"ד י' ישורון

ני סוקולר

א' בן יוסף

רשמה: אי ברק

ערעורו של מר ד' דיין על תוצאות הבחירות

לכנסת ה-12

אני פותח את הישיבה.

הבוקר נשמע את הערעור השלישי על-פי- סעיף 86 לחוק הבחירות לכנסת

(נוסח משולב), שהוגש על ידי מר דיין באמצעות עורך הדין ישורון. אנחנו ננהג

כפי שנהגנו בשני הערעורים הקודמים. בשמע את המערערים, את המשיבים, חברי

הוועדה יציגו שאלות למערערים ולמשיבים, ולאחר מכן נקיים דיון. אם נראה צורך

נקיים ישיבה נוספת לשמוע עדים וראיות. אנו נחליט על פי החומר שיוצג בפנינו

היום. היום נשמע את הצדדים בלבד.

נתבקשתי על-ידי שתי סיעות של הבית לאפשר להן להופיע בערעור הזה

בייצוג, בהיותן צפויות להיפגע כתוצאה מקבלח הערעור. נוכל לראות את הדבר הזה

בשלב קצת יותר מאוחר. במידה וכן, הם זכאיות להיות מיוצגות. דבר זה נראה

בשלב מאוחר יותר, וגם הן בוודאי יגיעו למסקנות שלהן יותר מאוחר.

בבקשה המערערים, עורך-דין ישורון.

על פי מכתב ההזמנה שקיבלנו, אנחנו הוזמנו להשמיע את טענותינו

על-פי סעיף 3 של סדרי הדיון. כלומר, שזו שמיעה מוקדמת שלמעשה כך אנוכי

מבין אלא אם כן תעמידו אותי על טעותי, שהדיון היום הוא כדי לבדוק אם יש

מקום לטענה של דחיה על הסף של הערעור, מאחר שהוא לא מקיים את הוראות סעיף 2

של התקנות.

לא אנחנו ולא המשיבים מבקשים לטעון את זה.

סליחה, אני אטען את זה.

בשני המקרים הקודמים ויתרת על זה. אם אתה מבקש לטעון את זה,

תצטרך אתה להיות הפותח. בבקשה.

אני מבקש שהיועץ המשפטי של הסיעה של-נו ישתתף וישמע את הטענות.

אני מודה ליושב-ראש, משום שעל-פי תקנה 6 אנחנו זכאים לשמוע את

תשובת המשיבים על מנת שנדע על מה לטעון.

סיכמנו בערעורים הקודמים שלא נטען את הטענות המקדמיות. אבל אם

מר גוברמן מבקש להעלות את זה, אין לי ברירה אלא לאפשר לו לומר את דברו.

אני מבקש להזכיר שבשני הערעורים הקודמים ביקשתי את הוועדה

הנכבדה לדחות על הסף את הערעורים, וכך אני מבקש גם בערעור הזה לדחות על

הסף. הנימוק הוא שהערעור גם אם נקבל את העובדות המצויינות בו כמוכחות, כי

הרי זה המשמעות של המלה לכאורה, אין בפגמים שצויינו בערעור כדי לשנות את

התוצאות של הבחירות, ולכן מכוח סעיף 86 איך עילה לפני ועדת הכנסת להידרש

לערעור. אשר על כך, דינו של הערעור להידחות על הסף.

כמה בעלי זכות בחירה נמצאים ב-10 הקלפיות שלגביהן נטענו טענות

של ליקויים וזיופים?

אם ירשה לי אדוני, אני אטען לגבי כל פרט ופרט.

לא. אני שואל אותך עכשיו אם אתה יכול להגיד לנו את מספר בעלי

זכות הבחירה בתוך הקלפיות שלגביהך הועלו טענות.

לא עשיתי חישוב כזה. לעניות דעתי לא היה צורך לעשות את החישוב

הזה. אין כאך שום שמץ של הוכחה לזיופים.

לא דיברתי- על זיופים. דיברתי על נתון סטטיסטי. אם אתה יכול

לומר לנו כמה בעלי זכות בחירה ישנם באותך הקלפיות שמבקשים לפסול את הבחירות

בהן .

זה ניתך לברר, אבל כרגע תחת ידי אין לי הנתון.

סעיף 86 לחוק הבחירות לכנסת קובע לאמור: "כל אדם שהיה זכאי

לבחרר, רשאי לערער לפני הכנסת על תוצאות הבחירות בטענה - 1. שהבחירות בקלפי

מסויימת לא התנהלו כחוק; 2. שבהנהלת הבחירות או במהלכך היה פגם העלול

להשפיע על תוצאות הבחירות, על מספר הקולות או על חלוקת המנדטים; 3.

שהמנדטים לא חולקו כחוק".

כדי להשלים את התמונה חשוב לראות גם מהו הסעד אשר הכנסת רשאית

לתת על-פי הערעור.

לערוך בחירות חוזרות בקלפיות?

כך .

לא רק בחירות חוזרות. גם לקבוע בלי בחירות חוזרות שזה חבר כנסת

וזה לא חבר כנסת.

נכון .

סעיף 86(ג) קובע לאמור: "אחרי דיון בערעור, רשאית הכנסת - 1.

לבטל את הבחירות באזור קלפי מסויים ולצוות על עריכתן שנית; 2. להכריז מייד

או אחרי עריכתן של הבחירות שנית, שפלוני לא נבחר לחבר הכנסת וכי אדם אחר

נבחר. החלטת הכנסת תהיה סופית".

זאת אומרת, אם אני צריך להתייחס, ואני אעשה כך, לגבי כל פרט

ופרט מכתב הערעור, אם התוצאה שלגבי כל פרט היא גם בהנחה שזה נכון, שדהו

פגם, אם הפגם אינו עשוי לשנות את תוצאות הבחירות, כי אז איך עילה, ובהיעדר

עילה אין סעד של הכנסת, ועל כן דינו של הערעור להידחות. מיד אגש לסעיף 1 של

הערעור של מר דיין, אשר אני רוצה לומר שאני מאשר שהוא אזרח ישראלי אשר רשאי

להגיש את ערעור הבחירות, ושהערעור הוגש בתוך הזמן הקבוע לכך - תוך 14 יום,

כמו שקבוע בחוק הבחירות לכנסת.

יש התייחסות בסעיף 1 של כתב הערעור לאזור קלפי מסי 94 בבני-ברק.

הטענה היא, שנמצאו בקלפי זו 44 מעטפות ובהן פתקי הצבעה מעל מספר הבוחרים

שהצביעו בקלפי . מה אעשה ולפי פנקס הבוחרים, המחיקות של פנקס הבוחרים,

דהיינו - מה שנראה כאלה שהצביעו על פני הדברים, אני ספרתי 421 בוחרים, ולפי

התוצאות מספר הקולות הכשרים הוא 422. אינני יודע מנין לקח המערער הנכבד את

המספר 44. על כל פנים, על פני הדברים, בולטת לעניות דעתי, טעות של המערער

או שהוא התכוון לקלפי אחר. מכל מקום, לגבי קלפי 94, ואני אציע לפני הוועדה

את הפרוטוקול של הוועדה ואת פנקס הבוחרים של הוועדה, אשר על כן נראה ובולט

לעין שלטענה בסעיף הזה אין על מה לסמוך כלל. לא רק שאין עילה, אלא שאין שום

ממש בטענה.

אני עובר לסעיף 2. הטענה בערעור בסעיף זה היא, שעל-פי דו"ח ועדת

הקלפי של קלפי מס' 167 ברמת-גן, נמצאו 66 מעטפות ובהן פתקי הצבעה מעל למספר

הבוחרים שהצביעו בקלפי. דו"ח ועדת הקלפי, מסי המעטפות והפתקים שנמצאו

בקלפי מצויים בידי ועדת הבחירות המרכזית ומדברים בעד עצמם. והנה מה שהם

שמספר המחיקות, דהיינו - מספר הבוחרים שהשתתפו בהצבעה באותה קלפי

מסתכם ל-660. מספר הקולות הכשרים אשר נקבעו בדו"ח של ועדת הקלפי הוא 689.

משמע, יש הפרש של 29 קולות בין מה שעולה מתוך המחיקות של פנקס הבוחרים לבין

הדיווח על מספר הקולות של המצביעים הכשרים לפי הדוי'ח של ועדת הקלפי.

המערער טוען בסעיף ב' של הערעור "הממצא המפורט בסעיף א' לעיל

מהווה ראיה חלוטה". ראשית, אין מדובר ב-66 כי אם ב-29. איך יותר מאשר 29

לכאורה על פני הדברים, ואיך מקור אחר לקבל ידיעה על מה שהתרחש באותה קלפי

זולת הספירה של המחיקות ברשימת הבוחרים, ועיוך בתוצאות הבחירות, כפי שרשמה

ועדת הקלפי, שכידוע, מורכבת מנציגים של סיעות שונות.

מר ג וברמן, אנחנו עדיין בשלב של הטענות לכאורה. אם אתה כבר

מצביע על כך ש-29 נמצאו למעלה מהמספר הדרוש, הוויכוח יהיה אם ב-29 אפשר היה

לשנות תוצאות בחירות בקלפי אחת. אני חושב שאנחנו מבזבזים זמן בגלל הרצון

שלך להשיג את מה שדחינו בשתי הפעמים הקודמות.

אדוני היושב-ראש, הדבר האחרון שארצה זה לבזבז זמן.

בשלב הזה הנימוק שיכול להיות הוא שהערעור איננו מציין עובדות

שיש בהן לכאורה כדי לבסס אחת הטענות המנויות בסעיף 41(א) שזה היום סעיף

86(א). כלומר, כל מה שהמערער צריך להראות זה, שהעובדות שהוא מציין יש בהן

לכאורה או כדי להראות שהבחירות בקלפי מסויימת לא התנהלו כחוק, או אפילו כדי

להראות שבהנהלת הבחירות או במהלכן היה פגם העלול להשפיע על מספר הקילוח,

אפילו לא על תוצאות הבחירות. בשלב זה מספר הקולות די בכך לכאורה.

השאלה אם זה יביא לידי עריכת בחירות מחדש באותה קלפי אי לא

איננה שאלה עדיין לשלב הזה. לכן נראה שעל פני הדברים יש לפחות בטענות שמעלה

המערער כדי להראות שיש איזה פגמים או ליקויים. אלה הן עובדות לכאורה.

ההתייחסות של מר ג וברמן היא התייחסות לפרטים כבר, בעצם תשובה לערעור עצמו.

עם כל הכבוד לחברי המלומד, הטענה שלי לדחיה על הסף היא לאמור,

שעל פני הדברים הערעור הזה לא יכול להצליח, גם בהנחה שהמספרים האלה הם

נכונים. אבל כיוון שהנתונים בידי כנציג של ועדת הבחירות המרכזית, אינני

יכול להתייצב כאן בפניכם ולא להביא את הנתונים היסודיים הבסיסיים הנוגעים

לענין. משום שהמשך טענתי, בניגוד למה שהמערער הנכבד טוען בכתב הערעור, כאיל

ההפרש של הקולות לעומת המצביעים בפועל מצביע כהוכחה חלוטה שהבחירות בקלפי

לא התנהלו כחוק. אני טוען שחלוטה ודאי שלא, ייתכנו רק שתי אפשרויות, לעניית

דעתי: אפשרות אחת היא שהמחיקות בפנקס הבוחרים לא בוצעו בשלמות, ושהיה כאן

פגם של ועדת הקלפי שלא מחקה מספיק את הבוחרים שהתייצבו לפניה. אפשרות שניה

היא שהיתה שחיתות ונוספו לקלפי מעטפות שלא היו צריכות להיית שם בדרך ישרה.

אפשרות שלישית שהיו באמת 66 אבל הספיקו למחוק עיד קצת כדי

להתקדם לעכר - - -

אני טוען שוועדה נכבדה זו צריכה לפעול בדרך שבית משפט פיעל.

דהיינו, לא בספקולציות אלא על יסוד ראיות. ראיות שמקובלות בבית-משפט, ולא

על '-סוד ספקולציות שיש אפשרות שזה כך ויש אפשרות שזה בדיוק ההיפך. על כן

צריך להעמיד דברים תמיד על הכשרות ולא - - -

אני פשוט לא מבין למה אתה חישב שאין לו קייז. אני לא אומר לך

שהוא הוכיח את הקייז. למה אין לו קייז? נדמה לי שמה שאמר היועץ המשפטי של

הוועדה הוא כל כך ברור. היא פשוט חזר וקרא באזנינו את סעיף 86, וסעיף 86 כל

כך ברור. קודם כל, לא צריך שתהיה השפעה על הבחירות בסעיף קטן 1. מספיק

"שהבחירות בקלפי מסויימת לא התנהלו כחוק". כן השפיע, לא השפיע על הבחירות,

לא חשוב. זה לא אקומילטיבי לסעיף 2. זה סעיף שעומד בפני עצמו. די בכך כדי

להצביע על כך שיש לו ערעור. השני אומר דבר אחר. נשמע אותי עכשיו, יכול

להיות שהדברים שהוא אומר הם עורבא פרח, אבל כפי שבא לכאורה לעומת הערעור של

האדם הראשון שהיה לפנינו, שלא נתן אפילי ראיית לכאורה אלא נתן ערעור גורף,

הבנתי שאז צריך באמת להסביר לו שמן הראוי שהוא בעצמי יחזור מן הערעור, כי



בסופו של דבר לא נוכל לתת לו כל סעד. פה כתב עורך דין ישורון, שגם הוא,

להערכתי , היה ער לסעיף 86 כאשר כתב את הכתב הזה, והוא מסביר למה לכאורה יש

לו ערעור.

חברי ישורון ישיב, אבל יורשה לי לטעון את טענותי.

66 קולות, גם אם המספר הזה עומד כפי שהוא, וכפי שהסברתי קודם

הוא אינו עומד ולא יכול לעמוד לאור הנתונים העובדתיים אשר נמצאים בידי -

המדובר ב-29 קולות של הפרש, גם ההפרש הזה, לעניות דעתי, אינו יכול לשמש

עילה לביטול בחירות בקלפי. מפני שה-29 הקולות האלה לא רק שבסלים בששים אלא

הם בטלים לחלוטין. מפני שכל זמן שאין שום ראיה לגבי האפשרות מה קרה שם, הרי

שטענתי היא שזה לא מאפשר לבסס עילה לביטול בחירות.

טוען חבר-הכנסת רבלין, שהעילה לפי סעיף 86(א}(1), שהבחירות

התנהלו שלא החוק, הפירוש שאני מבקש לתת למלים "שלא כחוק", כפי שזה פורש גם

באי-אלה פסקי-דין, הוא שיש לפרש את זה ששם התנהלו לא בחירות בקלפי, אלא

התנהלו בחירות מהסוג הזה כמו בהרמת ידיים או שהפילו גורל או שלא הפעילו את

ההוראות הקבועות בחוק הבחירות לכנסת כדי לבצע בחירות. רק בעילה כזאת, זו

המשמעות של בחירות שלא כחוק. כי אחרת יוצא שאם יש בוחר אחד אשר הצביע שלא

כחוק, צריך לפסול את הבחירות באותה קלפי. זו תוצאה אבסורדית ואין לייחס

למתוקק הנאור תוצאה אבסורדית מדבר חקיקה.

לכן טענתי היא לגבי סעיף 2, שההפרש גם אם הוא הפרש של 66 קולות,

כפי שטוען המערער, אינו עשוי להשפיע על תוצאות הבחירות. ועל כן גם אנחנו

נעבור לשלב השני של הערעור, דהיינו - כאשר אני אשיב לפניכם על הטענות של

המערער, אני לא אוכל להביא עובדות אחרות מאלה שאני מביא אותן הבוקר.

סעיף 2(א} לא מכסה את סעיף קטן 1?

לעניות דעתי לא.

שאלה ברמה עקרונית: הטיעונים שלך גם הפעם וגם בפעם הקודמת מודגש

בהם מאוד המוטיב של התוצאה. החוק הזה הוא חוק בעל משקל פדגוגי חינוכי אזרחי

ממדרגה ראשונה. כלומר, יש בכל מיני עניינים אחרים דגש חזק מאוד על טוהר

מוחלט. למשל, פתק שיש בו קיפול הכי פעוט שיכול להיות מקרי, שאתה אפילו לא

יודע את סיבתו, נפסל. זאת אומרת, ניטלת הזכות הדמוקרטית האלמנטרית של אזרח

אלמוני בגלל דבר פעוט ביותר. אני אומר, ברמה העקרונית לא צריך לפרש את החוק

הזה יותר מבחינת הכוונה הלא טובה מאשר מבחינת התוצאה.

אענה לך בפסק דינו של השופט ברנזון בבג"ץ 149/551, אהרן ומסעוד

ברוידא נגד מסעוד יחיא ואחרים. זה נגע לבחירות בעיריית רעננה. וכך אומר

"כשהמדובר הוא בבחינת חוקיותן אין אנו תמימי דעים עם מר בראור

שטען כפקיד הבחירות בוועדת הבחירות, כי הוראות אלו" (לגבי הבחירות לרשויות

אחד - מסוג המצוות,MERITORY, שהחובה

לקיימן היא מוחלטת; ושני - מסוג המדריכות, ,directoryשלגביהן די אם



מקיימים אותך במידה ראויה, עד כמה שאפשרי הדבר. כדעתנו, כל הוראות החוק

באשר לבחירות שוות במעלה ויש לקיימן באופן מדוקדק ככתבן וכלשונן, כל אחת

בעיתה. ואולם, כשהמדובר הוא בבחינת חוקיותן וכשרותן של בחירות לאחר מעשה,

השיקולים הם אחרים לגמרי . שאלת השאלות בכל מקרה שבו מערערים אחרי הבחיררת

היא אם הבחירות התנהלו באופן כללי" - אני מדגיש את המלה כללי - "על-פי

העקרונות המונחים ביסודה של שיטת הבחירות ואם עבירה על איזו הוראה השפיעה

או עלולה היתר. להשפיע על התוצ;אות."

דה סביר כאשר אנחנו עוסקים בערעור על בחירות. כשהסעיף הדה מדבר

על ערערר על קלפי, איך דה מתיישב עם מה שאתה אומר?

"אם הופר או סולק עקרון יסודי של שיטת הבחירות כגון-. אחד

העקרונות המנויים בסעיף 16(א) של צו א', כי הבחירות תהיינה כלליות, ישירות,

שוות, חשאיות ויחסיות, כי אד ברור שהבחירות לא היו כחוק ויש לפסלן. הוא

הדין אם היתה עבירה או פגיעה בסדרי הבחירות אשר שינתה או עלולה היתה לשנות

את תוצאות הבחירות. בכל מקרה אחר אין לפסול בחירות אף-על-פי שמתברר לאחר

מעשה כי היו אי-אלה פגמים וליקויים בסדרי הבחירות שלא ירדו לשורשו של

ענין" .

דאת טענתי אדוני, היושב-ראש וחברי ועדה נכבדים. טענתי היא שהפרש

גם של 66 קולות אינו יורד לשורשו של ענין ולא משנה את תוצאות הבחירות.

המשכת לקרוא עד הסוף? אני עשיתי סיכומים שפה יש יותר מ-66. אני

רואה פה מקרים של רישום לא נכון.

לא אסתיר דבר.

אני עובר לסעיף 3 של כתב הערעור. מדובר כאן ברשימה של אנשים אשר

גם ליפי מה שנמצא ברשימות הבוחרים, אכן שמם מחוק. לאמור, לכאורה הם השתתפו

בתהליך ההצבעה אבל הטענה של הערעור היא שהם לא היו בארץ באותו מועד, או

שלמעשה יש ידיעות שהם לא הצביעו. במקרה דה כל מה שאני יכול לומר, כפי שגם

עולה מכתב הערעור, שדהו ענין לחקירה משטרתית ואין בדה שום ענין לפסילת

הבחירות בקלפיות שבהן הקולות האלה כביכול או לא כביכול השתתפו בהצבעה. דה

רק ענין למשטרה. כפי שטענתי, יש שני מישורים שונים-. המישור המשטרתי או

המישור שמעניש את העבריינים בעבירות בחירות, ויש המישור של ערעור הבחירות,

כאשר הכנסת קבעה שתהיה התערבות בתוצאות הבחירות רק אם הפגם היה עלול להשפיע

על תוצאות הבחירות. דהיינו, אין כאן דהות בין שני המישורים.

נתאר לעצמנו מצב כדה, ואני בצד העקרוני לגמרי בשלב זה, שיש מקרה

מובהק של זיוף בחירות שהוא כל כך מובהק, שהמשטרה מצליחה לאתר אותו יום אחרי

הבחירות, להביא את האדם לדין, נניח בתהליך מדורד. כשמגיעים לכאן לערעור, יש

כבר ממצא. אד הקווים המקבילים נפגשים. דאת אומרת, אד אתה מגייס את המשטרה,

את המישור האחד, מערים אותו על המישור השני, ואתה מוציא את המסקנה. האם גם

בגלל העובדה שקצב החקירה של המשטרה הוא אחר והוא לא נכנס לתחומי הדמן של

מועד הערעור, אתה תהיה שלם עם כך אם לא ייעשה צדק?

המספרים הם הקובעים.

אני מוותר על המספרים. אם זה אכן הקובע, אולי היה טעם לשנות את

כל מלאכת הערעור יתחילו בה רק אם הדבר הראשון שיוכח הוא

שתהיה לזה השפעה על תוצאות הבחירות. כלומר, אם לא, חבל על כל תהליך הערעור.

אני נמצא פה על יסוד החוק הקיים.

הפרשנות שלו היא מרחיבה כזאת, שאם הוגשה תלונה למשטרה, אנחנו

כבר מנועים לדון.

לא מנועים. השאלה היא מה הכמות. הכמות היא הנותנת. אם מדובר

בשחיתות כללית, אזי דינה - - -

כתוב על מספר הקולות, לא מצטבר. אין לדברים כל אחיזה. כתוב

הפירוש מספר הקולות. לא כתוב מספר המנדטים.

המלים "תוצאות הבחירות, מספר הקולות וחלוקת המנדטים" - - -

לא "ו-".

אולי יורשה לי לגמור את המשפט ואז תביך שלא צירפתי את הביטויים

האלה. מה שאני אומר, המלים הללו: תוצאות הבחירות, הביטוי מספר הקולות

והביטוי חלוקת המנדטים, שזורים זה בזה, ואני לא רוצנה להגיד חופפים, אבל הם

בוודאי שזורים. שהרי תוצאות הבחירות אפשר וצריך להביך אותו גם מספר

המצביעים וגם חלוקת המנדטים.

בכנסת הזאת נקבע עקרון, ששתי סיעות עם 17 מנדטים יש ביניהן מי

הגדולה יותר ומי הקטנה יותר לפי מספר הקולות. בכנסת הזאת נקבע העקרון הזה.

אדוני היושב-ראש, טענתי היא שמספר הקולות בהקשר הזה מתכוון

למקרה שבו לא אפשרו לבוחרים להגיע לקלפי. אם היו מאפשרים להם להשתתף,



התוצאה הסופית מבחינת מספר הקולות היתה משתנה.

או שאפשרו לבוחרים שלא היו יכולים להגיע, להגיע. למשל, למתים.

מספר הקולות הוא גם אם אפשרו לבן-אדם שלא היה יכול להצביע, להצביע. זה גם

משפיע על מספר הקולות.

זו הצבעה שלא כחוק. זה לא שייך לענין.

אני לא מדבר על המניעים של המערערים. אני מדבר על המישור

העקרוני לחלוטין. מספר קולות יכול להיות מספר קולות שהיו יכולים להגיע ולא

הגיעו, ושהגיעו ולא היו צריכים להגיע.

אני עובר לסעיפים 5 ו-6 של כתב הערעור, ואני רוצה להודיע, שאכן

נפלה כאן שגגה, וועדת הקלפי כאשר ציינה בפרוטוקול שלה שרשימת "יען" קיבלה

165 קולות ואילו רשימת מח"ל קיבלה 0 קולות, היא שגתה. זה היה צריך להיות

בדיוק ההיפך. הוא הדין בקלפי 670 שמצויין בסעיף 6, שרשימת מימד קיבלה 165

קולות ואילר רשימת הליכוד קיבלה 0, וההיפך מזה הוא הנכון, וועדת הקלפי

שגתה, והוועדות האזוריות והוועדה המרכזית לא עמדו על השגיאה הזאת. התוצאה

המשפטית אבל איננה מקובלת עלי, עם כל הכבוד. התוצאה המשפטית היא שאם מצרפים

321 קולות לקולות של הליכוד, התוצאה הסופית איננה משתנה. אם חברי הוועדה

מבקשים זאת, אני מוכן לעשות את החישוב האריתמטי ולהגיש לוועדה דו"ח.

אבל התוצאה שהוכרזה על ידי ועדת הבחירות המרכזיות לא נכונה. אתה

עצמך מודה בכך כרגע. משום שהמספרים לא נכונים.

חברי הנכבד, אני מפנה את תשומת לבו לטענתי, שגם אילו כך הדבר,

ואני מאשר שזה כך, כאן נפלה טעות, אין לכנסת סמכות לתקן את הטעות הזאת, כי

בסעיף 86 אין סעד כזה, מה גם שאין השפעה על תוצאות הבחירות.

אלא ללכת לבחירות חוזרות.

על זה אפשר ללכת לבג"ץ כי זה לא בסמכות הכנסת.

יכול להיות דברים מצטברים. יכול להיות שמת שאתה אומר עכשיו,

ה-260 קולות, וזה לא 260 אלא זה הרבה מעבר לזה שלא הועלו בערעור של מר

דיין .

מה שלא הרעילה בערעור אי אפשר לטעון.

יכול- להיות דבר מצטבר. יכול להיות שה-320 קולות האלה הם היום

אינם בעלי משמעות, אבל יכול להיות שהם יהיו בעלי משמעות אם תהיינה למשל

בחירות חוזרות בשתיים או בשלוש קלפיות. אינך יודע, לא נתת לנו אף נתון,

ביחס לאפשרויות של שינויים שיתהוו, כשיצאת מההכתה שהן לא תשנינה במאומה,

אינני יכול להתייחס לספקולציה. אני יכרל להתייחס רק לנתונים.

321 קולות אני טוען ואני מוכן לעמוד לבחינה אם הטענה הזאת לא כסיכה מבחינה

אריתמטית, 321 קולות אם מוסיפים אותם לקולות של הליכוד זה לא משכה את

התוצאה. התוצאה נשארת כפי שהיא.

אני חושב שאין שום עילה לבטל בחירות בשום קלפי מן הקלפיות

המוזכרות בכתב הערעור. אשר על כן. אני חוזר על בקשתי להציע לוועדה לדחרת את

הערעור על הסף.

לפני שמיעת המערער, הייתי מציע לוועדה לקבל החלטה, שבערעור

שהובא לפנינו לכאורה, הוא עמד בדרישה המצויינת בחוק. אני מציע לדיון לגרפו

של ענין, בלי לבקש מהמערער להשיב על ההשגות הפרלימינריות של המשיב.

אני מבקש באמצעות היועץ המשפטי שלי לטעון טענות נוספרת.

חבר הכנסת גפני, ברגע זה עוד אין לך מעמד. אם יהיה לך מעמד, לא

תוכל להיות חבר הוועדה. אני רוצה להסב את תשומת לבך לכך. זה קבוע בצורה

מפורשת. ברגע זה עוד לא קבענו מי הן הסיעות המעוניינות.

אבל טיעון מקדמי כחבר הוועדה.

אין טיעון מקדמי. יש שני צדדים שטוענים ואנחנו צריכים לקבל

החלטה. אני מציע לוועדה להסיג שלכאורה יש בערעור שהוגש לפנינו דברים שיש

בהם כדי להשיב לדרישות סעיף 36 ותקנות סדר הדיון לענין זה, ואני מציע שניגש

לגופו של הדיון. הוועדה רשאית גם לחקור עדים, היא לא זקוקה רק לחומר שנמצא

בידי המשטרה. כך שכל הטיעונים האלה שהעלה מר גוברמן הם טיעונים נכונים, אבל

האמת היא שיש לנו סעד לענין הזה בסמכות של הוועדה.

מי פרוש-.

גם אם יש לחבר הכנסת גפני מעמד וגם אם אין לו מעמד, אני כחבר

הוועדה מעוניין לשמוע.

אנחנו נשמע. עכשיו אנחנו עוסקים בתחום המקדמי אם בכלל לשמוע.

אדרבה, אנחנו רוצים לשמוע. זו הסיבה שאני מציע לקבל את ההחלטה הזאת ואז

נשמע את הכול, את חבר הכנסת גפני ואת כל מי שיש לו לומר.

אני מבקש שיירשם בפרוטוקול לפני שהמערער טוען את טענותיו, שלי

יש טיעונים מקדמיים לגבי הענין הזה, שאין לו זכות עמידה. יש לי טיעונים

מקדמיים לא לשמוע את הערעור.

אבל עוד לא שמענו את הערעור.

יש פה בעיה לגבי העניו הפרוצדורלי, והייתי שמח לקבל ממך הבהרה.

אדוני היושב-ראש, הקרב הפרלימינרי הוא לא בלתי חשוב, על כן הוא התנהל עד

כה. אם חבר ועדה טוען שהוא בעצם מסרב לעבור בשלב זה לשלב שאתרי הפרלימינרי

והוא רוצה להיעצר, האם נקיים רק הצבעה או נשמע אותו?

במהות איננו פוגעים. אני מוכן לשמוע את חבר-הכנסת גפני, אבל חבל

לנו על הזמן. אמרתי למר גוברמן בראשית הדיון שזה לא טוב שהוא מתחיל להעלות

את הטיעון הפרלימינרי. יש לנו עובדות, יש לנו ערעור, יש בו דברים של ממש,

נשמע אותם.

נשמור לחבר-הכנסת גפני לטעון במכלול הטענות, אם יהיה צורך בכך,

גם את הענין הזה.

אני רוצה להבהיר. אני פה כחבר ועדה. אני רוצה שיירשם בפרוטוקול

שלי יש טיעונים מקדמיים שבעצם פוסלים את הערעור.

אני נותן לך רשות להשמיע אותם.

אני מבקש שהיועץ המשפטי שלי יאמר אותם.

לא. אתה חבר ועדה פה, אין לך יועצים משפטיים, אין לך שום דבר.

בבקשה.

הערעור של מר דייך, באמצעות בא כוחו עו"ד יוסף ישורון, מבקש שני

1. לבטל בחירות במספר אזורי קלפיות. 2. לתקן טעויות סופר.

הטענות המקדמיות הן-. 1. על פי התקנות לסדרי הדירן בערעורים על

תוצאות הבחירות (להלך "התקנות") חייב המערער לצרף כמשיבים את יושב-ראש רעדת

הבחירות המרכזית, שר הפנים, חבר כנסת פלוני כאשר הערעור נרגע לבחירתו. בא-

כוח רשימתו של חבר כנסת כנ"ל (סעיף 4 לתקנות).

2. שומה היה על המערער לצרף משיבים כנ"ל רכן להודיע בערעררר אם

מתכוון במהלכו של הערעור לטעון כי יש נפקות ביחס לחבר כנסת פלרני. זאת

אומרת, הטענה במקרה הזה, האם יש פה נפקות לגבי הענין הזה שחרא רוצה לשנות

את מעמדו של חבר כנסת מסויים ובמקומו להביא חבר כנסת אחר, דבר שהמערער לא

עשה.

3. אם אכן כך טועך המערער, הרי שהיה עליו, כאמור לעיל, להודיע

ולפרט את זהותו של החבר כנסת או חברי הכנסת, ואז, על-פי התקנות, נתונה

לחבר-כנסת זה להגיש לחברי ועדת הכנסת, תוך עשרה ימים, את תשובתו לערערר

(סעיף 6 לתקנות).

4. ישיבת ועדת הכנסת, על פי התקנות, מתכנסת רק לאחר שחברי

הוועדה קיבלו את תגובת חבר הכנסת תוך הזמן הנקוב לעיל.

5. הואיל והמערער מסיבות הידועות לו ניסה להסתיר את מגמת

ערעורו, הרי שערעורו פסול ואין לדון בו.

6. בכל ענין המערער לא איפשר ולא מאפשר לחבר כנסת שעשוי להיפגע

ליתן תגובתו כחוק ולכן ערעור זה פסול יודגש כי הכנסת כמו גם בתי המשפט אינו

מסוד אקדמי ואין בו, לענין זה, דיונים רעיוניים. ועדת הכנסת במקרה הזה

יושבת כבית משפט. אגב, אני רוצה כאן לומר, שלפי עניות דעתי, החוק הזה פגום.

צריך לתת את הדעת לשנות את החוק הזה.

הסעד המבוקש לביטול בחירות באזורי קלפירת - על-פי סעיף 86(ג)

רשאית הכנסת, אחרי דיון בערעור לבטל בחירות באזור קלפי מסויים ולאחר מכן

לצוות על עריכת בחירות בשנית.

המערער דנן בכתב ערעורו, עמ' 4 סעיף 8, מבקש רק כי הכנסת תבטל

את הבחירות באזורי קלפי שונים, ולאחר מכן תתקן את תוצאות הבחירות. המערער

אינו מבקש עריכת בחיררת חוזרות. הסעד המבוקש על-ידי המערער הינר בניגוד

לחוק. אין בחוק סעד כמו זה המבוקש ודין הערעור להתבטל לאלתר. כיוון

שהמערער אינו מבקש עריכת בחירות חוזרות.

הסעד המבוקש לתיקון טעויות סופר -

1. המערער בסעיף 8 לכתב הערעור מבקש כי הכנסת תקן טעויות סופר

שנפלו לדבריו בשתי קלפיות בתל-אביב.

2. גם זו טעות. הכנסת אינה מוסמכת לתקן טעויות.

3. בחוק נקבעו גבולות הסמכות והעילות אשר לאורן ניתן להגיש

ערעור. בסעיף 86 לחוק הבחירות לכנסת (נוסח משולב), התשכ"ט-1968 (להלן

"החוק") נקבע, כי ערעור ניתן להגיש ביחס לניהול בחירות בניגוד לחוק או ביחס

לפגם בניהלן או מהלכן של הבחירות. הכול בעניינים של טוהר ושמירת חוק

בבחירות. אין בחוק הסמכה להחליט בדבר טעויות בעלמא.



4. לענין בדיקה ותיקוני טעויות יצר החוק מסלול נפרד, אחר ומוקדם

יותר. בסעיף 79(ה) לחוק נאמרה ההוראה: "יושב-ראש הוועדה המרכזית רשאית

לתקן טעות חשבונית בפרוטוקול של ועדת הקלפי או של ועדה אזורית".

לפי ניסוחו של סעיף 5 לערעור וכך בסעיפים אחרים משמע כי טעו

בחישובי הרישום וכתבו, תוך טעות, מספרים שאינם נכונים. ענין זה היה

בסמכותו הבלעדית של יושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית ובענין זה צריך היה

לפנות עוד בטרם חולקו המנדטים. גם לפי סדר סעיפי החרק קודמת הזכרת של יושב-

ראש הוועדה המרכזית לתקן טעות לחלוקת המנדטים (סעיף 81 לחוק) לזכות הערעור.

(סעיף 86 לחוק). לכך כל הענין הזה של תיקון טעויות סרפר אינו בסמכות הכנסת

אלא בסמכותו הבלעדית של יושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית.

טיעונים בגוף הערעור -

על המערער, על-פי סעיף 86 לחוק, כמו מערער בכל הליך שיפוטי אחר,

להצביע ולהראות את "התוצאה הפסולה" אל מול "החלוקה הנכונה" שעשייה היתה

להתקבל אלמלא האירועים שהם היסוד לטענותיו. בערעור זה מועלית טענה בדבר

פגמים במספר מקומות וללא כל ניתוח או מסקנה. משל למה הדבר דומה? למי שעומד

וזועק כי "חייבים לו" מבלי לטרוח לנתח, לנמק, לפרט ולהצביע על התוצאה

"הנכונה" אל מול זאת השגויה. ערעור מעין זה הינו פסול ואין אף להכתירו

כ"ערעור".

תוכנו של ערעור -

הערעור יסודו בטעות. התוק בא לאפשר ערעור העוסק בפגמים ובעשייה

בלתי חוקית של חברי ועדת הקליפ י . ערעור ניתן להגיש ביחס לניהול ובענין זה

בלבד. טענות כנגד מעשים שנעשו אם לאו על ידי מאך דהוא - מר גוברמן הנכבד

אמר את זה קודם - אינם ענין לערעור. כל עבריין העומד מאחורי פרגוד ופרסל

ומוסיף מעטפות לא יהווה עילה מביטול בחירות.

אין בכתב הערעור אפילו טענה שמאן דהוא ניהל או הפעיל או עשה

מעשה בלתי כשר. כל שניתן להסיק מתוך כתב הערעור הוא שבמספר מקומרת נגרמו

אי-אלו שיבושים. אם פלוני, למשל, בא והתחזה כאלמוני, והצביע במקומו (ראיין

חולק שאם כך אירע הרי שמדובר במעשה פלילי חמור והראוי לכל גינוי והמשטרה

מטפלת בזה) האם עבריין זה גורם לביטול הבחירות? יתירה מזאת, מגמת החוק באה

כדי למנוע את אישי הציבור ועסקני המפלגות שזלא לעשות כ/עשה שיש בו משום פגם

ופסול. כאן הרי מדובר במעשה אסור שעושה אזרח או אזרחים כנגד אנשי הציבור

ובניגוד לידיעתם.

לפי הלך מחשבתו של המערער, הרי שכל הרוצה לבטל הבחירות באזורי

קלפי, ייכנס מאחורי הפרגוד - - -

אם 1,500 כאלה יעשו עוול נורא לליכוד ויבחרו בו בצורה

פלילית, אתה חושב שאפשר להוריד לליכוד ל)1,50 קולות?

אם זה במסגרת החוק שיש לכנסת הסמכות כן. במקרה הזה לפי דעתי

לא. זה רק אם הדבר נעשה בסדר גודל כזה שחברי ועדת הקלפי , אלה שאחראים על

ניהול הבחירות.

לפי הלך מחשבתו של המערער, הרי שכל הרוצה לבטל הבחירות באזורי



קלפי, ייכנס מאחורי הפרגוד, יעשה פעולה אסורה כלשהי ובכך חיסל את התהליך

כולו.

יושם לב כי המערער לא טרח לציין אם ידועים לו הפרטים הבאים: 1.

מי עשה אח המעשה; 2. לטובת איזה ענין או רעיון נעשתה הפעולה; 3. כמה קולות

ניתנו בדרך פסולה ; 4. לטובת מי נעשה הדבר; 5. אין לו ידיעה אם מדובר רק

במעטפות ריקות אם לאו.

החוק, לעומת זאת, דורש כידוע נתוני יסוד כדלקמן-. 1. שהבחירות לא

נוהלו כחוק. 2. שהפגם שנעשה או אירע השפיע על התוצאות ועל חלוקת המנדטים.

ללא היסודות הנ"ל אין ערעור והמערער דנן לא יטען ולא הראה מאומה בעניינים

הנ"ל. מתוך הוראות החוק משמע כיי אין לבבטל מאומה מחמת מעשה עברייני- שאלנו

קשור בניהול הבחירות.

מתוך ניסוחו ותוכנו של החוק הבחירות משמע כי המחוקק שנתן דעתו

לכל הפעולות האסורות האפשריות, נמנע מלקבוע כי בפעולות אלו יהיה כדי ביטול

בחירות באזורי הקלפי בהם נעשה המעשה האסור. פרק י"א לחוק, סעיפים 117 עד

128 על כל סעיפי המשנה , עוסקים בזיופים, הפרעות, השמדת פתקים, מתן וקבלת

שוחד, הצבעות כפולות, התחזות, הכנסת מעטפות נוספות ועוד. המחוקק קבע את

העונשים שיש להטיל בגין כל אחת ואחת מן העבירות המנויות. אם סבר המחוקק

שעבירה מסויימת צריכה לגרור את תוצאת ביטול הבחירות לא היה נמנע מלייחד לכך

סעיף בחוק ולהורות כי בגין עבירות מסויימות יש לבטל בחירות. ברור הדבר, כפי

שנאמר, שעבירות לחוד ופסול בחירות בגין ניהול לקוי לחוד, ואין לערב ולטעות

בין הנושאים.

האם ניתן לתקן ערעור לקוי או לרפא פגם שבו? -

כפי שהוצג לעיל, הרי שהערעור פגום בצורתו, בתוכנו, בסעדים

המבוקשים בו, וממילא אין זה הערעור שהחוק התירו. בהליך רגיל בפני בתי המשפט

נקבעו הוראות מיוחדות בסדרי הדין המסמיכים את בתי המשפט לאפשר תיקון כבתי

בית דין ולהאריך מועדים. בענין דנן אין כל הסמכה לתיקונים ולהארכות. החוק

שלפנינו בסעיף 143, קבע, חד משמעית, כדלהלן: "אי- הארכה של מועד: _על

ערעורים לפי חוק זה לא יחול סעיף 142 או כל הוראה בחיקוק אחר המאפשרת הארכח

מועדים". החוק ביקש לסיים באופן מיידיד וללא כל דיחוי השמעת ערעורים

בנושאי הבחירות. מתן אפשרות לתיקון כתב ערעור כמוהו כמתן ארכה האסורה על-פי

חוק.

לאור הטענות המקדמיות דלעיל ברור כי הערעור הנדון חסר כל תוקף

ויסוד.

אני רוצה להעיר גם למר גוברמן, גם אם טעויות סופר אינן ניתנות

לתיקון על ידי ועדת הכנסת, וזה נכון, ניתן היה לעשות את זה על ידי יושב-ראש

ועדת הבחירות המרכזית, אבל נניח שיש טעויות סופר שיש בכוחן לשנות את

התוצאות, גם את ההרכב של הנבחרים. האם הכנסת אין אונים? אתה סבור שלא

יכולים להשתמש בסעיף 86 ולצוות על בחירות חוזרות באותן 5 קלפיות שבהן היו

רשימות של טעויות סופר? לדעתי, כן. זה בדיוק האמצעי. סעיף 36 בא לתקן לאחר

שעברו את כל ההליכים ולאחר שלא נמצאו תיקונים להם, ואם עדיין קיים מצב אשר

נכלל בהגדרה של הסעיף הזה, יכולה הכנסת לשנות. האמצעים שעומדים לרשותה אינם

תיקון סופר אלא בחירות חוזרות בקלפי.

או אפילו בלי בחירות חוזרות.

אפילו בחירות חוזרות.

אילו הטעית היתה עשויה בהיקפה להשפיע על תוצאות הבחירות כי אז

מן הראוי היה, אני נוטה לחשוב, אין לי ודאות כזאת כי לא היה צורך לדון

במקרה שלפנינו, מן הראוי היה להחזיר את התוצאות ליושב-ראש ועדת הבחירות - -

אין דבר כזה בחוק. בחוק יש רק סעיף 86.

יש כלל גדול בחוק. חוקים צריכים לקרוא עם עוד נסיון חיים. כלל

גדול שטעות סופר ניתנת לתיקון. גם בית משפט כאשר נותן פסק-דין ונפלה טעות

סופר, בית המשפט יכול לתקן את הטעות הזאת.

אין כבר ועדת בחירות. בית משפט שעושה טעות סופר, בית המשפט קיים

גם לאחר חודש לתקן את זה. ועדת הבחירות לכנסת ה-12 לא קיימת. יש ועדת

הבחירות לכנסת ה-13.

ועדת הבחירות המרכזית היא ועדה של קבע.

נכון שזו ועדה של קבע, אבל ועדת הבחירות לכנסת ה-12 שבקה חיים

לכל חי .

אני טוען שבמקרה כזה יש לפחות בידי יושב-ראש ועדת הבחירות

המרכזית שהוא מכהן בכל עת במקביל לכנסת - - -

לא. יושב-ראש ועדת הבחירות הנוכחית, השופט חלימה, איננו היושב-

ראש של ועדת הבחירות לכנסת ה-12.

הוא יושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית לכנסת. לעניות דעתי, יש לו

הסמכות לתקן טעויות סופר ובאותם המקרים שהתוצאות עשויות להשפיע על תוצאות

הבחירות.

עוד הערה אחת לגבי הצורך לגלות בערעור טענה של חבר כנסת פלוני



לא נבחר כדין וצריך להיבחר מישהו אחר. זה לא תפקידם לעשרת את זה. אם אתה

רואה עצמך כמי שעלול להיות במצב הזה, אתה יכול לבקש לצרף אותך למשיבים, ואד

כמובן יהיה לך מעמד.

זה לא היה הטיעון שלי.

רציתי לחזק את הטענה של ירשב-ראש הוועדה בהיבט הזה של טעויות

סופר. נאמר במפורש בסעיף 86(א) ש"כל אדם שהיה זכאי לבחור רשאי לערער לפניי

הכנסת על תוצארת הבחירות בטענה - (2) שבהנהלת הבחירות או במהלכן היה פגם

העלול להשפיע על תוצאות הבחירות, על מספר הקולות או על חלוקת המנדטים".

המלים "בהנהלת הבחירות" לדעתי, גורפות גם לגבי התוצאות כפי שפורסמו בהנהלת

הבחירות באותה קלפי. שהרי אחרת אתה יכול לומר שיכולות להתנהל הבחירות באופן

מוחלט וטהור ונקי מכל פגם, אבל בתוצאות קובעים ההיפך ממה שהיה.

אבל יש לך קושי בסעיף 2. סעיף 2 קובע שצריך להשפיע על תוצאות

הבחירות.

עוד הערה אחת לטיעונים שהעלה חבר-הכנסת גפני, שאי אפשר לבקש בשל

זיוף במהלך בחירות שעשה אוחו מצביע פלוני, לבקש בחירות חוזרות בקלפי. זה

נכון, אילו הטיעונים היו רק שמישהו התחזה למישהו וזייף. אבל, רבותי,

כשנמצאות 29 מעטפות עודפות בקלפי זה לא מעשה של מצביע. זה מעשה של רעדת

הקלפי.

איך?

אתה רוצה לדעת איך? אני אתן לך חוזר שתראה איך עושים את זה.

בבקשה. אני מראה את זה רק לך, איך עושים את זה.

לכן אני מבקש, רבותי, לא לעסוק עכשיו בסוגיה הלא חשובה אלא

בסוגיה המהותית. נשמע אח הערעור, נרד לשורשם של הדברים, נבדוק ארתם, ואם

יימצא שבאמת היו מעשים שפגעו בחוק, נציע לכנסת את מה שנציע לאחר שנגיע

למסקנות ונהיה שלמים עם עצמנו שההמלצות שלנו הן המלצות טובות לכנסת.

אני מבקש להעיר מספר הערות.

קודם כל לגבי הענין הזה. אני מדבר על סעיפי החוק כפי שאני מבין

אותם. המערער צריך לטעון כלפי מה הערעור שלו נוגע. הוא לא מתכוון לקיים כאן

דיון אקדמי. הרי הוא מתכוון לכך שהשינוי ייעשה על פי תוצאות הערעור שלו

במידה ואכן הערעור יתקבל. את זה הוא לא מציין. כלומר, הטיעון של לשגרת

ושהבחירות יתנהלו כחוק ולא יהיו זיופים, זה לא הנושא של ועדת הכנסת. לפי

הבנת אם אין שינוי בחלוקת המנדטים וכתוצאה מכך שינוי בחבר כנסת זה או



אחר, הערעור אינו ערעור. וכיוון שהוא גם אינו מציין את דה, חשבתי שמבחינה

מקדמית צריך לפסול את הערעור.

קראת את סעיף 7 בכתב הערעור? "כתוצאה מהפגמים כמפורט לעיל

הושפעו תוצאות הבחירות, דהיינו - מספר הקולות וחלוקתם לרשימות כפ'- שהוכרז

עליהם בוועדת הבחירות המרכזית אינו נכון. חלוקת המנדטים אינה נכונה ונוגדת

את הוראות החוק".

זה מראה שהמערער המלומד אכך מביך שמבחינה משפטית צריך להצביע על

שינוי בחלוקת המנדטים. זאת אומרת, הוא בעצמו גם פה וגם ברישא של דבריו הבין

כפי שאני מבין את החוק וכפי שצריך להבין כי זה הפירוש האמיתי של החוק,

שחלוקת המנדטים צריכה להיעשות אחרת מאשר היא נעשתה. הוא אכן מצביע על זה

בסעיף 7, כפי שאתה אמרת. הוא מצביע על כך שחלוקת המנדטים צריכה להיות שונה,

וזה עצמו אומר לי שהערעור אינו נכון, ולכן יש לפסול אותו, כי הוא לא מצביע

מהו השינוי במנדטים שצריך להיעשות כתוצאה מאותם פגמים או זיופים או ספירה

לא נכונה של הקולות.

למה הוא צריך לעשות את זה? אנחנו צריכים לעשות את זה. הוא צריך

להגיע משהו לא בסדר.

הוא טוען שהחוק קובע שהמערער צריך לומר שיבוא שפט במקום גפני.

אם יערכו בחירות חוזרות, איך אפשר לדעת?

אם תחליטו לפסול אני יכול לעשות את החישוב. אם תחליטו על בחירות

חוזרות, אני לא יודע מה יקרה.

אם אכן נכון כפי שהדברים נראים על פניהם, שהשינוי הוא בחלוקת

המנדטים, והמערער ערער מכיוון שהוא רוצה שתיעשה חלוקה נכונה של המנדטים,

חלוקה שלפי דעתו נעשתה לא נכון על ידי ועדת הבחירות המרכזית, ואם אכן ייעשו

בחירות חוזרות, לפי דעתי הוא צריך להצביע על חלוקת המנדטים שנעשתה עכשיו,

לפי דעתו, שלא כחוק ושצריכה להיעשות כחוק.

ביחס לנושא של ספירה מוטעית, טעות סופר - החוק מדבר אך ורק על

דבר אחד, על ניהול לא נכון של הבחירות. זאת אומרת שנעשו פה פגמים שהבחירות

בקלפי מסויימת לא התנהלו כחוק, שבהנהלת הבחירות או במהלכן היה פגם העלול

להשפיע על תוצאות הבחירות, על מספר הקולות או על חלוקת המנדטים, שהמנדטים

לא חולקו כחוק.

הרישום זה לא פגם?

אני אסביר. לפי דעתי, המחוקק קבע את הסעיף הזה סד'- שמערכת

הבחירות תהיה מנוהלת באופן ישר וכשר ולא שתיעדה בצורה כזאת שיש בה לפגום

בטוהר המידות. לגבי טעות יש חוק מפורש. החוק קובע שלזה מוסמך רק יושב-ראש

ועדת הבחירות המרכזית.

היות שהמשפט ניזון מהמשפט העברי, ובמשפט העברי הרי ידוע שיש

טעויות שבהן דיין טועה באופן ברור ומוחלט - הגמרא מדברת על זה רבות - דיין

טעה לא משנים את ההלכה אלא ישלם מכיסו. אין לגבי הענין הזה, אפילו שעל פניו

נראה שבעצם יש פה טעות נוראה שמשנה בפועל את תמונת המצב - - -

פה זה לא לשלם מכיסו אלא משלם בכסאו.

חבר-הכנסת גפני, זה רק בדיני ממונות.

הצעתי קודם הצעה, שנפסוק בכל השאלות הפרלימינריות לאור ייעוצו

של היועץ המשפטי של הוועדה. הוא האיש עם הנסיון הכי רב. אני חושב שאין פה

אפילו שאלה אם יש זכות עמידה. בכל מקרה, יש לי הייעוץ של היועץ המשפטי. אם

יש ממש, יש לו עמידה. אם אין ממש, מה זה משנה? אנחנו צריכים לשמוע מה מסתתר

מאתורי הערעור הזה, האם אלה כאמת דברים בעלמא או אלת דברי שנופלים. אני

מבקש לאמץ את הצעת היושב-ראש ושנצביע.

אם התוק לא מאפשר, ובמקרה הזה ברור שהחוק לא מאפשר לשנות טעויות

סופר אלא אך ורק על ידי יושב-ראש ועדת הבחירות, מה גם שאין במקרה הזה שעליו

מצביע המערער לשנות את חלוקת המנדטים בשום צורה - הטיעון הזה אינו בר ערעור

בוועדת הכנסת, וההליך לגבי הענין של טעויות כבר הסתיים כאשר יושב-ראש ועדת

הבחירות אישר את תוצאות הבחירות כפי שאישר.

אני רוצה להציע הצעת החלטה ולהעמיד אותה להצבעה.

אני מציע לקבוע שהערעור מציין עובדות שיש בדי// לכאורה כדי לבסס

אתת הטענות המנויות בסעיף 86(א), ועל כן יש לשמוע את הערעור ולדרוש תשובה.

מי כעד ההצעה הזאת?

הצבעה

לאשר הצעת היושב-ראש

היו"ר חי קורפו -.

אנו ניגשים לשמיעת הטענות. בבקשה, אדוני המערער.

4.



כפי ופתחתי את טיעוני הבוקר, אנחנו הוזמנו לדידון הפרלימנרי.

אם אנחנו עובריים כעת לשלב של הדיון לגופו של עניין, הרי שלפי התקנות שהכנסת

הוציאה לעניו זה, בעת הדיון בערעור גופו ועדת הכנסת פועלת למעשה כוועדת

חקירה. כך זה נאמר בסעיף 8 לתקנות סדרי הדיון בערעורים. כוועדת חקירה היא

מוסמכת להשיג כל עדות, לדרוש מכל אדם להופיע בפניה, להזמין כל אדם שנמצא

בישראל להתייצב בפניה ולתת עוד צווים כפי שוועדת חקירה מוסמכת לעשות.

אנחנו קודם שהגשנו את הערעור, נקטנו שני צעדים כדי להיות במצב

שאו שלא נזדקק לערעור או שנוכל להביא בפניכם ראיות מתאימות. 1. שעות אחדות

לפני פרסום תוצאות הבחירות על ידי השופט גולדברג, פנינו אליו והפנינו את

שימת לבו לאותן טענות שאנחנו מביאים בערעור הזה לפניכם, ופירטנו אותן אחת

לאחת, וביקשנו ממנו שלא יכריז על תוצאות הבחירות בטרם שהטענות הללו ייבדקו,

ובטרם שהמשטרה תיתן לו את הדו'יח אם טענות אלה נכונות אם לאו. השופט

גולדברג דחה את הבקשה שלנו בנימוק שאין זה בסמכותו. הוא חייב להכריז על

התוצאות, והפורום המתאים לערעור זה הפורום הזה שבו אנחנו נמצאים כעת.

במקביל אנחנו יום קודם לכן, פנינו כבר למשטרה, בתלונה על כל

אותם מעשים, והתלונה הזו אכן נבדקה מאותו יום עד עצם היום הזה. לפי הידיעות

שבידינו מאת המשטרה, כדי להיות זהיר אומר, שמרבית העובדות שהבאנו בפני

המשטרה נמצאו מבחינה עובדתית כנכונות על ידי המשטרה. הקושי של המשטרה נעוץ

באיחור האשמים אבל לא בקביעת העובדות כעובדות נכונות. אם למשל הבאנו לפניה

דוגמא שבקלפי מסויימת הצביעו אנשים שאינם קיימים או שלא היו בארץ, מבחינה

עובדתית המשטרה קבעה שאכן העובדות האלה נכונות. למצוא מי נתן את האפשרות

לבצע אח העבירה הפלילית הזאח, בכך המשטרה עדיין חוקרת, ועדיין לא מצאה את

כל האשמים הדרושים.

שני האנשים שיכולים להביא בפניכם את כל חומר הראיות בנושא זה

לגבי חקירת המשטרה הם סגן ניצב גלבוע מהיחידה לחקירות הונאה, וניצב כספי

ראש אגף חקירות במטה הארצי. כשפנינו אליהם ושאלנו אותם האם על-פי הזמנחנו

הם יואילו להופיע לפני ועדת הכנסת, הם השיבו שלעני ן זה ועדת הכנסת צריכה

להזמין אותם והם ימסרו לה את כל הממצאים שבידיהם.

לכן, לצורך הוכחת הערעור אני מבקש אתכם בראש וראשונה, להזמין את

שני אנשי המשטרה הללו עם כל חומר החקירה שבידיהם, כדי שתהיינה בפניכם

העובזות כסי שנחקרו והוכחו לענין הערעור שלנו.

האם אדם שהצביע בקלפי בתעודת זהות מזוייפת גרם לכך שהבחירות

באותה קלפי יתנהלו שלא כחוק?

לא כך. אנחנו מציגים את זה בצורה אחרת. אנחנו אומרים שכאשר נרשם

בקלפי, שאדם שכלל אינו קיים, בין משום שנפטר ובין משום שנמצא באנגליה באותו

זמן, מצביע, מספר הקולות שבאותו קלפי פסול. מדוע? משום שהצביע שם אדמ שאינו

קיים כלל. כלומר, אתה יודע שבאותה קלפי כלולים קולות שהם קולות פסולים,

ואינך יכול לאתר אותם. אינך יכול לבוא ולומר שזה קול שניתן למפלגה אחת או

למפלגה אחרת. אתה רק יודע שבאותה קלפי, לדוגמא, מצויים 10 קולות פסולים.

ועדת הקלפי לא יכלה לקבוע שהם פסולים, ראשית משום שאו שהיא נתנה יד למעשה

הזה או שהיא לא ידעה שזה נעשה משום שאותם עבריינים בתחכום רב ידעו כיצד

להעלים את זה. אבל התוצאות שהיא דיווחה עליהן לוועדת הבחירות המרכזית הן

תוצאות לא נכונות. אין אפשרות לקבוע איזו מפלגה ניזוקה כתוצאה מכך או איזו

מפלגה הרוויחה, משום שאיננו יודעים מהו הקול הפסול שהוכנס. כך גם הדין לגבי

מעטפות מיותרות. איננו יודעים מי הרוויח ומי ניזוק.

מעטפות מיותרות אני מסכים אתך.

הוא הדין במצ;ביעים מתים. אינך יודע מה הקולי שהוכנס בשמם לתוך

הקלפי .

השאלה היא המימד.

אתן לך דוגמא. ניקח בכוונה דוגמא ביכולה לסבר הן את האוזן והן

את העין. אם קלפי היא קטנה מאוד ויש בה 100 מצביעים, הצביעו בתוך אותה קלפי

בסך הכול 60 איש. אתה הולך ובודק את רשימת המצביעים ומתברר לך ש-6 מהם הלכו

לעולמם, הם לא יכלו להצביע. 10% באותה קלפי הם קולות פסולים. אתה יודע

שתוצאות אותה קלפי אינן נכונות.

הקולות הם פסולים במובן דה שבחירות בקלפי מסויימת לא התנהלו

כחוק. זאת אומרת, אם ועדת הקלפי ידוע למשל שהאנשים האלה הם זי יפנים ואפשרו

להם לבחור, הבחירות התנהלו לא כחוק. לעומת זאת, אם באו זי יפנים ובחרו כאשר

הם התחזו לר.יות אנשים אחרים, השאלה אם אפשר להגיד שהבחירות התנהלו שלא

כחוק.

לעניות דעתי וכך אני אטען בפניכם, אני סבור כפי שחבר-הכנסת שבח

וייס העיר בחחילת הדיון, שלחוק הבחירות לכנסת יש מימד ערכי ממדרגה ראשונה.

אין להעלות על הדעת שהכנסת שהיא עצמה הגוף שבפניו מערערים על חוקיותה

וטהרתה, שהכנסת תבוא ותאמר שביודעין, כשהיא יודעת שבקלפי מסויימת הצביעו

אנשים שלא היו ראויים להצביע או שהוכנסו קולות שאינם קולות של מצביעים,

למרות זאת תוצאות הבחירות של אותה קלפי יימנו כתוצאות חוקיות במנין הקולות

הכללי. לדעתי, מבחינה ערכית וגם מבחינת חינוך הציבור, הכנסת חייבת לקבוע

שאותן קלפיות הינן פסולות, ולהחליט שבאותן קלפיות חייבות להיות בחירות

חוזרות. מה תוצאותיהן זה כלל אינו רלבנטי לדיון בפנינו. ייתכן שהתוצאות

תבאנה דווקא לאותה מפלגה שחושבת שהיא היום הנפגעת, ייתכן שהן תבאנה תוצאות

יותר טובות. אבל המימד הערכי הוא בעל חשיבות עליונה בנושא הזה. אי אפשר

לחנך את דור המצביעים על כך שאנשים מתים מצביעים והכנסת מאשרת את התוצאות.

אי אפשר לאשר בחירות כאשר מעטפות של אנשים שלא היו מוכנסות לתוך תיבת

הקלפי. בלתי אפשרי הדבר הזה, זה לא עולה על הדעת שיאשרו זאת.

איננו באים לפסול את כל הבחירות. אנחנו באים ומצביעים על קלפיות

אם בפני הכנסת בשלב הערעור תובאנה הראיות שאכן הטענות

הללו נכונות, איזו רלבנטיות יש לכך אם מצאו את האשמים או לא מצאו את

האשמים? זה תחום אחר לחלוטין. זה תחום הענישה, אם מצאנו את האשמים. אבל אם

לא מצאנו את האשמים, הבחירות טהורות? העובדות הרי הן הדבר הקובע.

לסן אני אומר בשלב הזה כאשר אני צריך להוכיח את הערעור שלי, אני

1. להזמין את המשטרה כוועדת חקירה ולשמוע מה תוצאות

החקירה שלה. 2. כאן, עם כל הכבוד, אינני במצב שאוכל לתקוף באופן החלטי את



טענותיו של חברי שביקש לפסול אותנו מטעמים טרומיים. אבלי אני רוצה לומר לכם,

העובדות כפי שטענו בערעור מבוססות על מיידע שקיבלנו מחבר ועדת הבחירות

המרכזית שהיה נציג תנועת התחייה שם. קשה לי להאמין שהעובדות הללו אינן

מדוייקות. אסמכתה לכך אני מקבל, שגם לגבי שני סעיפים חברי בא והודה ואמר

שהם נכונים לחלוטין.

אני רוצה לשאול את היועץ המשפטי של הוועדה מי המשיבים בשלב הזה.

רעדת הבחירות המרכזית ושר הפנים.,

אדוני היושב-ראש, כוועדת חקירה יכול להודיע בתום הישיבה שאם יש

משהו לכל מי שעלול להיפגע - - -

הנתונים לגבי מספר המעטפות העודפות בתיבות הקלפי נמסרו לנו על-

פי נתונים שהוא ראה מתוך רשימות שהיו שם. אינני במצב שאבי יכול לענות לחברי

כפי שאני רוצה.

החומר עומד לרשותך.

שהחומר עומד לרשותי זה מצויין, ואני אבדוק אותו. מפני שאני רוצה

לבדוק ולהיות משוכנע שבין המועד שנמסרו לנו העובדות לבין החומר כפי שאתה

מציג אותו כעת לא חל איזשהו שינוי. כי הוא הרי לא בדה מספרים מלבו. אתה בא

עם 29 כשלי יש נתון של 66. הוא לא המציא את המספר 66, הוא נתך אותו מתוך

איזשהן רשימות. אני מקווה שלא תיפתח פה תיבת פנדורה ותצטרך להתחיל חקירה גם

כאן. אבל אני רוצה לבדוק את הענין הזה. הפורום לבדיקת הענין הזה הוא

בזמן הביניים שבין ישיבה נוספת לישיבת היום, כשתעמיד לרשותי את האפשרות של

בדיקת החומר הזה. אבל ממילא אותו זמן יתאפשר לנו אם תזמינו את אנשי המשטרה.

אני מראש גם אומר, שאם יימצא בבדיקתנו שאכן המספרים כפי שאמרנו

אינם מדוייקים, והמספרים הם כפי שחברי מביא, לגופו של ענין 29 מעטפות או 66

מעטפות מן הבחינה הערכית אינן משנות מאומה. שוב אתן דוגמא: באותה קלפי היו

כ-600 קולות, לפי הנתונים שנתת לי. 29 אני מעגל את זה ל-30, פירושו של דבר

שאנחנו נמצאים במסגרת של 570. האם מהחדר הזה ייצא דבר הלכה לעם ישראל, תסלחו

לי על הצורה הפראזיולוגית של הדבר, שזיופים בסדר גודל של 5% הם כשרים?

הבעיה היא שאנחנו צריכים אחוז יותר גבוה.

אין זיוף, גם לא לכאורה.

הזיוף הוא לא של הוועדה, של הבוחרים, אלא אם יש הוכחות שהוועדה

זייפה.

יושב-ראש הוועדה והוועדה הם שחייבים הסבר לגבי התוצאה המוזרה,

לא אני המערער. אם נמחקו 600 קולות ויש 630 מעטפות, לא אני צריך לחת הסבר.

יושב-ראש הוועדה יתך את ההסבר.

פה אתה צריך להוכיח שיש בכך להשפיע על הבחירות.

עצם העובדה שבאותה קלפי יש יותר מעטפות ממספר המצביעים מראה

שההצבעה באותה קלפי לא התנהלה כחוק. אם ההצבעה באותה קלפי לא התנהלה כחוק,

קולותיה אינם יכולים להיות קולות שמנויים במנין הקולות. חייבות להיות

בחירות חוזרות באותה קלפי.

ר' רבלין.

מה ההבדל בין סעיף קטן 1 לסעיף קטן 2? שלא התנהלו כחוק או כל

אותם דברים שאתה מדבר בהם? מה זה שלא התנהלו כחוק? - למשל שהצביעו בלי

תעודת זהות. למשל שהצביעו לאחר השעה 12 בלילה.

למשל שהכניסו שתי מעטפות במקום אחת.

זה הולך לסעיף 2, שהתנהלו שלא בסדר.

אני לא בטוח אם אפשר לעשות הבחנה דקיקה בין שני הסעיפים.

יש הבחנה ברורה. שהתנהלו שלא כחוק, אפילו היתה מעטפה אחת, צריך

לפסול אח הקלפי. למשל, אם ועדת הקלפי היתה משוחדח או שקיבלה כסף. לעומת זאת

סעיף 2 מדבר על רשלנות או על "ברדק", שאז צריך להוכיח שזה השפיע.

הסכמנו שגם סעיף 2 לא צריך להשפיע על מספר המועמדים, מספיק מספר

הקולות.

לגבי סעיף 2 אנחנו לא עושים בחירות חדשות. לגבי סעיף 1 עושים

בחירות חדשות, וזה מה שחשוב.

אז למה הכניסו את סעיף 2?

גם על פי סעיף 2 אפשר לקבל החלטה בלי בחירות חוזרות.

על כן רבותי, אני מבקש מאתכם בשלב זה לאחר שדחיתם את הטענות

המקדמיות בדבר אי-עמידה בערעור, והחלטתם שיש בסיס לערעור, לנקוט הליכים

כוועדת חקירה, לקבוע מועד לדיון, להזמין את מי שביקשתי מכם להזמין או כל

אדם אחר אם תמצאו לנכון - למשל אם תמצאו להזמין את חברי ועדת אותה קלפי או

את חברי ועדת הבחירות המרכזית כדי שיתנו לכם את המסמכים. כל מה שאבקשכם הוא

להחיר לי במסגרת אותם הדיונים שתקיימו כוועדת חקירה, לחקור את האנשים

שיופיעו בפניכם כדי לבסס את הערעור שלי.

לענין הטענה של חבר-הכנסת גפני, שגם הוא צריך להיות במשיבים,

אינני חושב שאני צריך להתייחס אליה. אני חושב שכל מי שרואה את עצמו כמי

שעלול להיפגע, ברשותכם, יכול להיכלל בין המשיבים. בוודאי שאנחנו לא נתנגד

לכך שכל מי שחושב שערעורנו יכול לפגוע בזכויותיו שיופיע כאן ויטען כנגדנו

בענין זה.

אתה צריך להביא לנו אינדיקציות.

אינני יכול לתת לכם אינדיקציות ואסביר מדוע.

את האינדיקציות נוכל לקבל מוועדת הבחירות המרכזית לאחר שנשמע

אותה עם הנתונים.

אבל באופן כללי אומר, אם תחליטו לפסול את הקלפיות הללר בלי

לעשות בהן בחירות חוזרות - - -

כל הקלפיות שמוזכרות?

כן. אפילו רק חלקן - רק 94 ו-91. התוצאה של הדבר הזה תהיה שסיעת

התחיה בגלל בעיית ההפרש הצר מאוד של קולות שהיה חסר לה לנציג רביעי תקבל

נציג רביעי, ולעומת זאת סיעת דגל התורה תאבד נציג אחד. זה לגבי שתי הקלפיות

הללו .

בכתב הערעור שלך לא ביקשת דבר כזה. ביקשת לגבי סעיפים 1,2,3,4,

אלה הקלפיות שעליהן מדובר, ביקשת לתקן את טעויות הסופר. ולגבי סעיפים 5 ו-6

5 ו-6 זה שעות סופר. באחרות ביקשתי לפסול בגלל פגמים במהלכן.

אם אתם לערמת זאת מחליטים לפסול ולעשות בחירות חוזרות, אין לשום

אדם אפשרות לתת אינדיקציה מה תהיה התוצאה, משום שאיננו יודעים מה תוצאות

הבחירות החוזרות.

בחוק כתוב לבטל את הבחירות באזור קלפי מסויים ולצוות על עריכתן

מחדש. אתה לא מבקש את זה. לפי מה שאתה כותב בסעיף 8, אתה כותב לבטל את

הבחירות ולא מבקש לצוות על עריכתן מחדש.

אם אתם מחליטים לבטל, ממילא לפי עניות דעתי, על פי החוק אתם

חייבים לצוות על בחירות חוזרוון. אי אפשר לעשות חצי הדבר.

חבר-הכנסת גפני, אין סטטוס של ביטול בלבד. יש אפשרות לקבוע

תוצאות בלי בחירות ויש אפשרות לקבוע תוצאות עם בחירות חוזרות.

זאת אומרת, אתה מבקש לערוך בחירות חוזרות?

אני מבקש לפסול את הקלפיות הללו. מה תהיה מסקנתכם בעקבות

הפסילה, לא לי להחליט. אתם צריכים לקבוע.

אדוני היושב-ראש, חברי ועדה נכבדים, אני רוצה להשיב בקצרה לגבי

מתי אפשר לבטל בחירות, ולמקד את הדיון בהבדל בין 86(א)(1} ל-86(א)(2}. אם

המסקנה שדי שנעברה עבירה אחת בזמן הצבעה במקום קלפי כדי לבטל את הבחירות

באותה קלפי, אני טוען לפניכם שזוהי תוצאה אבסורדית אשר הדעת אינה סובלת

אותה. כל משה עבירה זה שלא כחוק - - -

כבר החלטנו בענין זה.

אתה החלטת אבל הוועדה צריכה לקבל החלטה.

הוועדה החליטה.

הוועדה החליטה רק שהיא שומעת את הערעור.

הטענה היא לגבי שתי הקלפיות שנפלה בהן טעות של רישום התוצאות.

לא מתקבל על הדעת שכתוצאה מהטעות ברישום יהיה צורך לגרור את כל האזרחים

לבוא לקלפי.

אני- מסכים שבשתי הקלפיות שיש בהן טעות סופר, אם תראו לנכון שיש

בסמכותכם לתקן את הטעות וכתוצאה מכך לשנות את התוצאות, פי התוצאות כפי

שהוכרזו על ידי ועדת הבחירות המרכזית אינן נכונות, אז אין צורך בעריכת

בחירות חרזררת בשתי קלפיות אלה. אני מתכוון לתקן את התוצאות בלבד, כי שם

נתנו אפס לסיעה שקיבלה 165 קולות.

ואם אי ן סמכות?

טעיתי תהיה שלכם יש הסמכות לתקן את זה, כי אין גוף אחר ולא

ייתכן שישאירו את הטעות הזאת כאשר כל העולם יודע שהטעות הזאת קיימת ושאין

חולק על כך שהטעות הזאת קיימת.

לגבי הקלפי מסי 94 וקלפי 167 שמוזכרות בסעיף 1 ו-2 של כתב

הערעור, הרי שטענתי היא שכדי לבטל את הבחירות בשתי הקלפיות הללו, נחוץ

שהוועדה והכנסת יהיו משוכנעות שמה שהתנהל באותן קלפיו אלה לא היו בחירות

אלא אלה היו מסקארדה של בחירות. ברגע שפגמים בלבד, ואם היו פגמים, אז כפי

שציינתי הפגמים ייתכן שהיו בכך שלא מחקר את הברחרים, זהו פגם, אבל מכך לא

נובעת מסקנה שצריך לבטל את הבחירות. אם היו פגמים, אזי צריך לשאול את השאלה

האם הפגם הזה השפיע על תוצאות הבחירות. טענתי, כפי שאמרתי קודם, שזה לא

השפיע על תוצאות הבחירות.

אני חוזר ומפנה את תשומת לב הוועדה לפסק הדין של השופט ברנזון,

ולפסק דין שהזכיר היועץ המשפטי לממשלה גדעון האוזנר ב-1961 בערעור בחירות.

שם הוא הסתמך על החרק האנגלי, רכדי לא להטריח אתכם אני אפנה את תשרמת חלב

לפסק הדין כדי שזה יירשם. בפררטוקול ואני אשאיר העתק מפסק הדין לרשות

הרועדה. פסק הדין הוא וודוורד נגד סרסונס, זה פסק דין מ-1875, אבל זהו פסק

דין שמשמש פסק מנחה גם עד עצם היום הזה בבתי המשפט גם באנגליה, רהרא נזכר

גם בבתי המשפט בישראל. זה נזכר בכרך העשירי של ה"קומון קליס קיידס", בעמ'

733. אני מפנה לפסק דינר של זקן השופטים באנגליה, הלררד קומריג', שבו הוא

אמר שרק פגמים אשר יורדים לשורש הענין, רק הם מרשים ביטול הבחירות, שחרי

לעומת הקולות הפגומים מוכרחים לתת את הדעת לרוב המנין והבנין של המצביעים

שהצביעו כחוק ולא צריך "להעניש" את הבוחרים ההגונים והישרים בגלל מחדלים של



אחרים.

האם השופט נתן דעתו שוועדת קלפי עשתה דברים שאינם חוקיים ותפסו

אותה רק בדבר אחד, האם יש לבטל את הקלפי או אין?

מר גוברמן, פסק הדיו שקראת לפנינו לא רלבנטי לענין שלנו. כי

אילו היינו עוסקים בסוגיה של ביטול הבחירות וקיומך ועריכתן מחדש, כל מה

שאתה אומר הוא נכון. אנחנו עוסקים עכשיו בביטול בחירות בנרוה-אילן, ששם

התברר ש-10% מהאנשים שאינם כבר במושב או שירתו בצה"ל או היו בחוץ לארץ,

נמחקו שמותיהם בפנקס ושמו 10 מעטפות מתוך 50 בעלי זכות בחירה. מה זה קשור

לפסק הדין שקראת לנו? אנחנו רוצים לחזור לבחירות באנגליה? אנחנו רוצים

לשנות את הבחירות בישראל? אתה קורא פסק דין שמבקש בחירות חוזרות במדינה.

הוועדה לא יכולה להכריז על בחירות חוזרות במדינה. מדובר על אזור

קלפי מסויים, אזור קלפי 167, שההפרש הוא כ-30 קולות. המסקנה שכאילו נובעת

שהמעטפות האלה היו עודפות, כלומר שמאן דהוא או יותר ממאן דהוא אחד הכניסו

30 מעטפות שלא על ידי בוחרים.

אני רוצה לקרוא את פסק הדין הזה. אני חושב שהלורד הנכבד לא

התכוון לדוגמא כזאת שתפסו את ועדת הקלפי במקרה אחד שקיבלו שוחד.

כאן אין יסוד למסקנה שהיה מעשה בלתי חוקי.

40 מעטפות נוספות לא אומרות את זה?

אלה היו הטענות בשלב הפרלימינרי. לדעתי, עם כל הכבוד, אם יש להן

עוד פעם מקום, זה רק אחרי כל הדיון. ברגע שעברנו את המשוכה של השלב

הפרלימינרי, אלה טיעונים כבדים מאוד לסיכום ולקראת מסקנות.

יש כאן טענה שצריך לבטל את הבחירות באותה קלפי ואני מציע שלא

לבטל.

תרשה לי בכל זאת להמשיך את הטיעון שלי. ההבדל בין פיסקה 1

לפיסקה 2 הוא הבדל לכאורי. כאשר הכנסת קיבלה אח חוק הרשויות המקומיות

(בחירות) ב-1965, הודיע חבר-הכנסת בר-רב-האי ז"ל בשם ועדת החוקה, חוק

ומשפט, שלמעשה אח ההוראות של חוק הבחירות לרשויות המקומיות לקחו על-פי הדגם

של הכנסת. כך אמר חבר-הכנסת בר-רב-האי. המבנה של הסעיף בדבר ערעורי

בחירות, סעיף 72 בחוק הרשויות המקומיות(בחירוח) הוא מקביל. בפיסקה אחת יש

שינוי לעומת הנוסח של הכנסת. בפיסקה אחת נאמר שהבחירות בקלפי מסויימת לא



התנהלו כחוק והיתה עלולה להיות לדבר השפעה על תוצאות הבחירות. התוספת הזאת

פה דה אקומולטיבי ופה יש חוק ששונה בתכלית.

לא שונה בתכלית. זה מה שאני רוצה לומר. כאשר ועדת החוקה הביאה

את החוק לכנסת היא התכוונה ליצור דגם מקביל לזה של הכנסת. טענתי היא, שכדי

שבחירות יידחו מטעם שהן התנהלו שלא כחוק, צריך להראות שמה שהיה באותה קלפי

היה או שחיתות רבתי או אי-סדר בקנה מידה כזה שמנעו מאנשים למעשה לבוא

להצביע. כתוצאה מכך מה שהיה שם אלה אינך בחירות כחוק אלא משהו אחר, פארסה.

זו המשמעות של פיסקה 1.

את זה נראה אחרי שנשמע את הראיות.

בוודאי. אבל אני מבקש להשיב לטענות.

מיד לאחר הישיבה אני אעביר לרשות יושב-ראש הוועדה את החומר

שנמצא בידי כדי שהוא יעמוד לרשות הוועדה וכל חבר מחבריה כפי שהיושב-ראש

יורה . לגבי קלפי 94, לעניות דעתי, לא עומדת בכלל השאלה, מפני שמבחינה

עובדתית הטענה איננה הולמת את הרישומים בחומר של רעדת הבחירות המרכזית. אם

הטענה של חברי עומדת, היא עומדת לגבי קלפי 167, שם יש ההפרש, לפי כתב

המערער 66 קרלות ולפי דעתי 29 קולות.

אשר ליתר הקלפיות המנויות, אני מציע לוועדה לדחות את ההזמנה של

חברי המלומד. מה אומרת הטענה? הטענה אומרת שהאנשים ששמותיהם מפורטים בכתב

הערעור, האנשים האלה לא היו בארץ ביום הבחירות. ללמוד מזה שלכאורה אפילו יש

צורך לקיים בחירות חוזרות באותן הקלפיות, אני חושב שזוהי טענה שאין לה

מקום.

על כן אני מציע שהוועדה תסתפק בחקירה המשטרתית. אני אתמוך בכל

לבי במיצוי הדין כלפי אותם האנשים שיימצאו אנשים, ללא שום סייג. אבל מכאן

ועד להעלאת עצם הרעיון של ביטול הבחירות בגלל השתתפותם - - -

לאלו קלפיות אתה מתכוון?

לאלה שרשומים בסעיף 3, וזה מתייחס לקלפי 96 ,94 ,93 ,91 - - -

אם ועדת הקלפי שיתפה פעולה אתם, הקלפיות פסולות.

עכשיו השאלה תהיה עובדות שיוצגו בפני הוועדה. יכול להיות שנגיע

למסקנה, כפי שאתה אומר, שההיקף היה מצומצם מאוד וחטא אחד, ולא ייתכן שאחד

יחטא ועל כל העם ייצא הקצף. אבל אם יתברר שלא רק אחד חטא אלא דה היה חטא

מאורגן, מסודר, ואנחנו רואים רק את קצה הקרחון, אז נגיע למסקנה אחרת.

אני אשמור לעצמי את הזכות לטעון לגבי הממצאים.

בוודאי. תודה רבה.

רבותי, שמענו את המערערים ואת המשיבים. אנחנו הגענו למסקנה שעל

פני הדברים יש בערעור אלמנטים שמצדיקים את פעולתה של הוועדה על-פי סעיף 86.

אנחנו נזמן לוועדה הזאת את אנשי המשטרה ואת מנכ"לית ועדת הבחירות המרכזית

ונבקש את העובדות.

אני רוצה לומר שגם לטענות שהעלה מר גוברמן וגם לטענות שתעלה מר

ישורון יש עוד כמה אינדיקטורים בשביל לדעת אם ה-30 או 40 המעטפות הנוספות

האלה הן מפני שלא נמחקו או מפני שנוספו. שתי האפשרויות קיימות, אבל יש גם

הגיון במספר המשתתפים בבחירות. יש מה שנקרא אחוז ההשתתפות בהצבעה. אם לפתע

אחוז ההשתתפות בבחירות בקלפי זו עולה עם המעטפות האלה, זה בוודאי מעורר את

המחשבה שהן מעטפות מוספות ולא מקוריות שלא נמחקו. גם לענין המחיקות אנחנו

יודעים שיכולה להיות טעות, אבל ברוב המקרים כשיש טעות במחיקה זה במרויקת השם

הנכון ולא במחיקתו או באי-מתיקתו. קיימת אפשרות שלפעמים נופלת טעות שמוחקים

במקום את המספר הסידורי 76 בפנקס - הרי שני אנשים מוחקים, לא רק אחד - יש

מקרים של טעויות. אבל שלא נמחקו בכלל, זה קצת לא מובן. יותר הגיוני

שהמעטפות האלה הוספו בשלב כלשהו. אני לא רוצה לקבוע אלא רק לומר את דעתי

ביחס לוויכוח שהתעורר כאן. השאלה היא אם קרה משהו מקרי בקלפיות הללו

והתוצאות הן כאלה שלא יכולות לשנות, אז כמובן שהמסקנה היא אחת. אם נגיע

למסקנה בבדיקה ובחקירה שנקיים, שהמסקנות הפוכות, נצטרך להגיע להחלטת אחרת.

לאתר שנשמע את ועדת הבחירות המרכזית, נצטרך להודיע לסיעות או

לחברי הכנסת שעלולים להיפגע שהם יצרפו את עצמם כמשיבים לענין הזה.

אני מציע שנקיים ביום רביעי זה את הישיבה הראשונה עם ועדת

הבחירות המרכזית, היא תהיה קצרה, וביום ראשון נזמין את אנשי המשטרה.

תודה לכולכם. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:55