ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 17/06/1992

סיכום חגיגי של עבודת ועדת החוקה, חוק ומשפט בכנסת השתים-עשרה

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 369

מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט

יום רביעי, ט"ז סיוון התשנ"ב. 17.6.1992. שעה 12.00

נכחו: חברי הוועדה: א. לין - היו"ר

ש. אלוני

מ. וירשובסקי

יצחק לוי

ע. לנדאו

י. צידון

א. פורז

א. רובינשטיין

ר. ריבלין

ש. שטרית

מוזמנים; שר המשפטים ד. מרידור

מ. שמגר - נשיא בית-המשפט העליון

י. חריש - היועץ המשפטי לממשלה

ד. חוטר-ישי - ראש לשכת עורכי הדין

גב' ד. בייניש - פרקליטת המדינה

ר. בודסקי - סגן מנהל בתי-המשפט

ש. ג וברמן - מישנה ליועץ המשפטי לממשלה

גבי י. קרפ - מישנה ליועץ המשפטי לממשלה

גב' ט. שפניץ - מישנה ליועץ המשפטי לממשלה

פרופ' נ. רקובר - מישנה ליועץ המשפטי לממשלה

ש. יעקבסון - מזכיר הכנסת

דייר גב' כ. שלו - משרד המשפטים

גבי נ. ענתבי - משרד המשפטים

ג. נויטל - עוזר ליועץ המשפטי לממשלה

י. אחימאיר - הטלוויזיה

ד. אייזנברג - "ג'רוזלם פוסט"

ג. אלון - "הארץ"

ד. גילהר - גלי צה"ל

א. וולפיש - ייגירוזלם פוסט"

צ. לביא

א. לוי - "חדשות"

י. ניר - רדיו

גבי ט. צימוקי - "דבריי

ט. שחף - "מעריב"

ח. שיבי - "ידיעות אחרונות"

ע. לוי

ש. רבינוביץ



היועצת המשפטית של הוועדח; ר. מלחי

מזכירת הוועדה; ד. ואג
קצרנית
ח. אלטמן

סדר-היום; סיכום חגיגי של עבודת ועדת החוקה, חוק ומשפט

בכנסת השתים-עשרה.



סיכום חגיגי של עבודת יעדת החוקה, חוק ומשפט

בכנסת השתים-עשרה
היו"ר א. לי ן
אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט שאני חושב שהיא תהיה

הישיבה האחרונה של הוועדה הזאת בכנסת השתים-עשרה ורוצה לציין בהזדמנות הזאת

שאני לא בטוח אם זאת בשבילי הישיבה הקלה ביותר או הקשה ביותר. אולי, בעצם,

עבורי אישית זאת הישיבה הקלה ביותר,

אני מבקש לסכם במספר מלים את עבודת הוועדה, להציג את הדברים העיקריים,

ואני מבטיחכם שלא אאריך יותר מדי בדברים. בפתח דברי אני מבקש לומר שמאחר וזאת

הישיבה האחרונה של הוועדה הזאת, בתפקידי זה שבו ניתנה לי הזדמנות מיוחדת לשרת

את המדינה, תחושתי היא שזה התפקיד החשוב והמעניין ביותר שהיה לי עד היום משום

שבתפיד זה חשתי שאני יכול לשלב ולמזג את כל נסיון-החיים המקצועי ואולי, במידה

מסויימת, נסיון החיים האישי שלי. לעתים נדירות אדם מקבל תפקיד שבו הוא יכול

להשתמש בכל מאגר הידע והנסיון שהיה לו גם במובן רכישת ההשכלה בתפקיד נתון אחד.

העברנו בוועדה 95 דברי-חקיקה במרוצת הכנסת הזאת, ולדעתי ולהערכתי העברנו

חוקים טובים. העברנו מספר חוקים שהיו חוקים קשים במובן הזה שלא תמיד היתה

הסכמה אם בין חברי הוועדה עצמם ואם, בעיקר בינינו, חברי הוועדה, ובין נציגי

משרד המשפטים. למשרד המשפטים כפי שאנחנו יודעים יש השקפות מוגדרות מאד,

לפעמים אפילו מבוצרות בקשר לחוקים ובקשר למה ששייך לתפיסות שמכוונות את

החקיקה. דומני שבראיה לאחור אנחנו צריכים להסכים שהצלחנו, על אף חילוקי-

הדעות שהיו בינינו, להעביר חוקים טובים, וכוונתי היא לכך שאיננו נמצאים במצב

בו אנחנו יכולים לומר שחוק מסויים שהעברנו היה בבחינת שגיאה, או שבאיזשהו מקום

שילבנו סעיף שהיה בבחינת חוסר-חשיבה או דבר שיכול היה לגרום נזק איזשהו.

אני מאמין באמונה שלמה שוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת העבירה חוקים

טובים, כולל אותם חוקים שהיו שנויים במחלוקת בינינו ובין משרד המשפטים. בדרך-

כלל לא היו לנו מחלוקות עם משרדים אחרים. אנחנו יודעים טוב כנאד שיש מספר

חוקים שהשקענו בהם עבודה שהסתכמה על-פני פרק זמן ארוך מאד, דווקה החוקים

הפרובלמטי ים, גם מבחינת האינטנסיוויות של הדיונים וגם מבחינת משך התקופה

שעסקנו בהם, יחד עם זאת, כפי שכבר ציינתי,אני מאמין באמונה שלמה שהעברנו חוקים

טובים. אבל אין הדברים מתבטאים רק באיכות החוקים. יש חשיבות מיוחדת לצד של

פריצת-הדרך שוועדת החוקה, חוק ומשפט הצליחה להשיג בתקופת עבודתה. כאשר אני

מדבר על פריצת-דרך אני מדבר על שורה של חוקים שהיוו פתרון לבעיות לא חדשות אלא

לבעיות שאותרו בעבר, היו קיימות, והפריעו מאד כמעט מאז קום המדינה, אלא שמשום-

מה התקבל רושם שאי-אפשר להעבירם. לדוגמה, החוק למניעת קלנטריזם, ומדובר לא

בתופעה חדשה אם כי בתופעה שהגיעה לשיאה באפריל ובמאי 1990, אבל התופעה, כאמור,

בשום אופן איננה חדשה. התגובה לצד הנורמטיבי של ההתנהגות הזאת - גם היא איננה

חדשה. במשך שנים הוגשו הרבה מאד הצעות-חוק פרטיות כיוון שהיה מדובר על תופעה

שלילית שחייבים לעקור אותה מן השורש, אבל לא הצליחו להעביר חוק בקשר לכך.

אם מדובר, לדוגמה, על העלאת אחוז החסימה, גם בנושא הזה רווחה הדעה שהעלאת אחוז

החסימה בישראל נמוך מדי, ובכל אופן במשך עשרות שנים לא העבירו את החוק, כמו-כן

חוקים אחרים שוועדת החוקה, חוק ומשפט העבירה, בעיקר בתחום שינוי השיטה

הדמוקרטית ועיגון זכויות היסוד של הפרט שנחשבו חוקים שאי-אפשר להעבירם במדינת-

י שראל.

מה שמייחד את עבודת הוועדה הוא שהצלחנו להעביר לא רק חוק אחד כזה, אלא

להעביר חבילת-חוקים.



חלק גדול מעבודתנו השקענו, כמובן, גם בנושאים אחרים כמו: מערכת בתי-

המשפט, ההוצאה לפועל, נושא נורמות ההתנהגות בעולם העסקים, הרבה מאד בכל מה

שנוגע להוק הפלילי, אבל אני הושב שוועדת החוקה, חוק ומשפט תיזכר בעיקר בגלל

הדיונים המיוחדים שהיא קיימה בשינוי השיטה הפוליטית והדמוקרטית, וזכויות היסוד

של הפרט.

קיבלתי מכתב מיושב-ראש הכנסת שאיננו יכול להשתתף בישיבה שאנחנו מקיימים

עתה, בו הוא מברך את ועדת החוקה, חוק ומשפט על עבודתה, ואני מעביר אותו
לפרוטוקול, זה נוסח המכתב
"לכבוד חבר-הכנסת אוריאל לין, יושב-ראש ועדת החוקה,

חוק ומשפט. אוריאל ידידי, נבצר ממני בימים סוערים אלה להשתתף בישיבת הסיכום

של ועדת החוקה, חוק ומשפט בראשותך ואני מביא את דברי ואת ברכתי בכתובים.

התברכה הכנסת השתים-עשרה בוועדת חוקה, חוק ומשפט שהיתה מן הטובות שידעו

הכנסות הקודמות בתחום זה, ולך כיושב-ראש הוועדה מגיע החלק הנכבד ביותר של

אשראי זה.

הכנסת, ורבים נוטים לשכוח, היא בית המחוקקים של מדינת-ישראל, וגם אם כל

הוועדות האחרות עוסקות בנושאים חשובים ביותר הרי שאין כמו ועדת החוקה, חוק

ומשפט להביא לידי מיצוי מושלם של המושג: בית המחוקקים.

מדרך הטבע הדיונים בוועדת החוקה, חוק ומשפט אינם זוכים לחשיפה ציבורית

ולכותרות גדולות למרות שהם עוסקים בכל תחומי חיינו. הדיונים בוועדה אינם תמיד

אטרקטיביים גם אם כל דיון בוועדה בין אם על קוצו של יוד ובין על סעיף כבד

ורציני השפיע ומשפיע על אורחות חייו של האזרח.

בתקופת כהונתך כיושב-ראש הוועדה הצלחת להביא את דברה לציבור הרחב וגרמת

למעורבות ציבורית גדולה ביותר בנושאים שונים בהם דנה הוועדה. הצלחת לעורר

עניין בנושאים שנראו לכאורה מקצועיים ביותר, "יבשים" כפי שהם קרואים בעגה

העתונאית, הפכת את דיוני הוועדה להלק חשוב מעבודת הכנסת, וחיזקת בכך את

היסודות הפרלמנטריים של כנסת ישראל.

החלטת מרצונך לפרוש, בשלב זה, מפעילות פרלמנטרית, ולא נותר אלא לכבד אותך

ואת החלטתך. אני משוכנע כי יכולת לתרום עוד רבות לכנסת ישראל ולהעשירה

מנסיונך, ואני רוצה לקוות כי אלה ינותבו לאפיקים אחרים לטובת מדינת-ישראל

וארץ-ישראל ושמערכות אחרות בחיינו הציבוריים יהנו מכישוריך.

אני מאחל לך הצלחה רבה בהמשך דרכך ומקווה להמשיך לראותך כאן, ובמקומות

אחרים.

בכבוד רב ובידידות, דב שילנסקי.".

בנוסף על המכתב הזה קיבלתי מכתב שגרם לי קורת רוח מרובה שהוא דוגמה לחלק

מהדברים בהם טיפלנו, מוועד עובדי משרד החוץ שרק לפני ימים אחדים ניתנה לו

הזדמנות אמיתית לממש את זכותו הדמוקרטית ולהצביע בשגרירויות ישראל בחוץ-לארץ.

מדוע אני מציין את העניין הזה דווקה? הרי זה איננו ההוק החשוב ביותר שהעברנו

בשינוי השיטה תדמוקרטית. זה נושא שהתגלגל עשרות שנים, במשך עשרות שנים ניתנו

הבטחות לעובדי משרד החוץ שיום אהד יתקנו את החוק ויתנו להם אפשרות להצביע, אבל

משום-מה הדבר הזה לא נעשה. ועדת החוקה, חוק ומשפט הצליחה לגבור על שיקולים

פוליטיים שמנעו העברת חוקים מן הסוג הזה.

קראתי בקורת-רוח רבה מאד את דבריו של שופט בית-המשפט העליון, פרופסור

אהרון ברק, בנושא זכויות היסוד של הפרט, ואני מבקש שתרשו לי לקרוא באזניכם

משפטים ספורים שמבליטים מאד את חשיבות העניין. וכך השופט ברק אמר בפני חבר-

הנאמנים של אוניברסיטת חיפה בחודש מאי 1992: לא הכל מודעים לכך, אך באחרונה

התחוללה מהפכת בישראל. זאת מהפכה חוקתית אשר הכנסת כגוף מכונן גרמה. בחודש



מרץ 1992 חוקקו חוק יסוד כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד חופש העיסוק. מכוחה של

חקיקת-יסוד זאת הפכו זכויות האדם בישראל בדומה למצב בארצות-הברית, קנדה

ומדינות רבות אחרות, לנורמות משפטיות בעלות מעמד חוקתי עדיף.

קיבלתי את הרושם, כאשר העברנו את החוקים האלה, שלא מספיק הבינו את חשיבות

שני החוקים האלה בכל מה שאנחנו יכולים לראות ככתיבה של חוקה לישראל. על-פי

תפיסתי יש חוקה כתובה אם כי היא לא דומה לחוקה הכתובה של ארצות-הברית או קנדה.

אין מדובר על מסמך אחד אלא על סריה של חוקי-יסוד, אבל אין כל ספק בכך שעם שני

החוקים האלה אנחנו ממצים היום את עיקר זכויות היסוד של האזרח.

אני סבור שוועדת החוקה, חוק ומשפט גם תיזכר ותשאיר אחריה לא רק חוקים אלא

גם דפוסי-עבודה וצורת-עבודה שאני רואה בה במידה רבה מאד את עיקר היתרון שהיה

לה. כוונתי היא קודם כל לכך שהגדרנו לעצמנו יעדים ברורים; קבענו מה הם

התחומים בהם אנחנו שואפים להשיג שינוי. חשוב מאד מאד שמצליחים לכוון ולתעל את

המשאבים והמאמצים למספר תחומים מוגדרים כיוון שזאת אחת הדרכים שבהן ניתן להשיג

תוצאות.

לא חששנו להתמודד עם בעיות קשות מאד אבל הדבר החשוב ביותר שעמד בפנינו

בעבודה היתה המטרה להגיע ליעד הסופי; להשלים את החוק; לעשות את כל מה שאפשר

בצורה הטובה ביותר בנתוני המערכת הפוליטית והמערכת הדמוקרטית שבה אנחנו חיים.

אני סבוה שהיכולת הזאת שלנו גם עם חשיבה, לפעמים גמישה ויצירתית בתקיפת

הבעיות, היא זאת שנתנה לנו את היכולת להעביר את החוקים המיוחדים. דוגמה פשוטה

לכך היא שזמן קצר לאחר שחברנו הטוב, שר המשפטים, דן מרידור, נעשה שר המשפטים,

הוא הציע את חוק יסוד זכויות האדם שהוא חוק הרבה יותר שלם ומקיף מזה שהוועדה

הכינה. אנחנו יודעים טוב מאד מה קרה לחוק הזה ואנחנו יודעים מה היה קורה לחוק

הזה אילו הוא היה מוצע שוב כלשונו וכנוסחו כפי שהוא הוצע בהתחלה. חבר-הכנסת

אמנון רובינשטיין הגה או חשב על דרך שונה שהיא הדרך שבה הצלחנו להשיג תוצאות;

לא חוק יסוד זכויות האדם אחד, שמפחיד מאד ומרתיע, אלא פיצול הנושא למספר

חוקים, שהעברנו מתוכם את השניים החשובים ביותר. אני בטוח שככל שילמדו אותם

יותר - כך יעריכו ויבינו טוב יותר את חשיבותם.

אחרי הדברים האלה לא נותר לי אלא להודות לכולכם; אני רוצה להודות לנשיא

בית-המשפט העליון שמספר לא קטן של פעמים השתתף בישיבותיה של ועדת החוקה, חוק

ומשפט וסייע לנו, ואני מודה לשר המשפטים, דן מרידור, שאני תמיד נוהג להדגיש כי

הוא בוגר הוועדה הזאת. יש כאלה שנוטים לשכוח את העובדה הזאת ולהדגיש כי הוא

בוגר ועדת החוץ והבטחון, אבל הוא בוגר הוועדה הזאת, ואני גם טוען שזאת בעצם

הסיבה לכך שהוא קיבל את תפקיד שר המשפטים. אני מודה ליועץ המשפטי לממשלה,

יוסף חריש, לפרקליטת המדינה דורית בייניש, לגבי יהודית קרפ, ולא אציין עתה את

שמות הצוות הנאמן של משרד המשפטים שעבר אתנו את מסלול החקיקה הלא כל-כך קל

תמיד.

אני מודה לכל חברי הוועדה. אני סבור שהיתה לנו עבודה משותפת מצויינת,

וכמובן שאת כל זאת לא היינו יכולים לעשות בלי הצוות המקצועי של הוועדה -

היועצת המשפטית גבי רחל מלחי, גבי דורית ואג, וענת לוי.

אס יש מישהו מביניכם שרוצה להעיר משהו שקשור בסיכום עבודת הוועדה - נשמח

לשמוע את דבריו.

לפני שאני מעביר את רשות הדיבור לשר המשפטים אני מתנצל על-כך שלא הזכרתי,

בדברי התודה שלי, באופן מיוחד את מר שלמה גוברמן שליווה את עבודת הוועדה אולי

יותר מאשר כל אדם אחר ממשרד המשפטים. אני מתנצל על-כך ששכחתי להזכיר את שמו,

וחייב להוסיף שאילמליא הסיוע הנאמן והמצויין שלו, וכוונתי לחלק גדול של החוקים

שדיברתי עליהם קודם, חוקי היסוד, לא היינו יכולים לעשות את העבודה. אני מצטער

על-כך שמר גוברמן לא היה לנגד עיני כאשר הודיתי לאחרים ואני מוצא לנכון לציין

באופן מיוחד שהיו חוקים שהוא לא הסכים אתנו לגביהם מבחינת השקפת-עולמו - - -
ר. ריבלין
זה כמו בפוליטיקה; בל מי שעושה משהו - שוכחים אותו.

היו"ר א. לין;

אדוני שר המשפטים, בבקשה.

שר המשפטים ד. מרידוד;

אדוני היושב-ראש, אדוני נשיא בית-המשפט העליון, היועץ המשפטי לממשלה,

ארבעת המישנים של היועץ המשפטי לממשלה, פרקליטת המדינה, ראש לשכת עורכי-הדין,

חברי הוועדה, וכל צוות הוועדה, אני מבקש לומר מספר מלים במסיבה המיוחדת הזאת

לסיום כהונתו של אוריאל כיושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט. אני חושב שזאת

היתה תקופה מיוחדת של הוועדה. הנימרצות של אוריאל, יכולת הניהול של הדיונים,

הידע המשפטי שהוא הביא אתו מאז הוא למד בפקולטה למשפטים, ואגב כך אני מבקש

ליידע אותו ואתכם ששמעתי מתלמידה אחרת באותה כיתה של הפקולטה למשפטים, גבי

פליאה אלבק, שתמיד היו כמה תלמידים טובים, והם כללו כנראה גם אותה, אבל יותר

טוב מכולם היה אוריאל לין לפי דבריה. כל מה שהוא הביא אתו לוועדה הזאת, קצב

העבודה, ההיקף הרחב של הנושאים, הטיפול היעיל מאד, וגם חילוקי הדעות שהיו לא

מעטים, כל אלה יחד עיצבו כאן תקופה מיוחדת של שלוש וחצי שנות עבודה שאת עיקריה

ואת תוצאותיה אנחנו למדים בחוברת שהונחה על שולחן הוועדה ואשר נערכה במיוחד

לסיכום העבודה הזאת. לא ערכתי מחקר השוואתי אבל נדמה לי שאין עוד תקופות

בעבודתה של ועדת החוקה, חוק ומשפט עם קציר כזה של עבודה כמו התקופה של הוועדה

בראשותו של אוריאל לין.

היו חילוקי-דעות בינינו אבל אני מסכים לכך שהרוב הגדול של מעשי-החקיקה

שיצאו מכאן - טובים. אני לא מוכן לומר את דברי אלה על כל החוקים, יש לי השגות

לגבי נושאים כאלה או אחרים והדברים ידועים, חבר-הכנסת שטרית זוכר ויכוח לא קל

שהתקיים בינינו, אבל אני רוצה לייחד מלים לנושא המרכזי, לאו דווקה חוק יסוד

הממשלה שתוקן כאן, תיקון סנסציוני מרכזי שעוד נילמד את טיבו, אלא את עניין

זכויות האדם. אוריאל הקדיש לעניין הזה הרבה מחשבה, זמן ועבודה, ובהקשר הזה של
הדברים נשאלת השאלה
מה מיוחד במה שקרה הפעם? - נכון שהיתה מהפכה

קונסטיטוציונית בישראל, ונכון שמעט מאד נכתב על העניין הזה בעתונות, אבל צריך

לציין את היחוד, והיחוד מתבטא במספר מישורים; ראשית, זה מאבק ארוך מאד שלא

התחיל בתקופתנו וגם לא הסתיים בחודש מרץ אם כי גם בכנסת הזאת המאבק על הנושא

הזה היה קשה. אוריאל הזכיר, בין יתר דבריו, את תחילתו של חוק יסוד זכויות

היסוד של האדם שהוגש לממשלה ואחר-כך לכנסת על-ידי חבר-הכנסת אמנון רובינשטיין

בהסכמתי, המיוחד בעניין הזה הפעם הוא שזאת פעם ראשונה מאז קום המדינה שהיה

שיתוף-פעולה בין הממשלה ובין המגישים, כיוון שהצעות כאלה, להזכירכם, הוגשו

כמעט מאז קום המדינה. הפעם עשינו עבודה משולבת. חברי הוועדה, בראשם חבר-

הכנסת אמנון רובינשטיין, כאשר הממשלה מן הצד האחר, במאמץ להתגבר על הקשיים,

הגיעו יחד אתנו לקונסנסוס. נערכה במקרה הזה מהפכה קונסטיטוציונית דומה במידה

רבה לחקיקת חוקה. יש לנו הגנה, היום, על אותן זכויות המוגדרות בחוק יסוד כבוד

האדם וחירותו ובחוק יסוד חופש העיסוק. הדרך שבה נעשתה פריצת-הדרך הזאת השאירה

מספר שאלות שצריכות לקבל השלמה ותיקון, ואני אצביע על שלושה כיוונים שבהם צריך
לעסוק בקדנציה הבאה
1. השלמת מגילת הזכויות, ויש שתי דרכים להשיג אותה: א.

בית-המשפט יעשה זאת. מהי חירות האדם? חירות הביטוי בכללה? מהו כבוד האדם?

השיוויון בכללו? אפשר להשאיר את העניין הזה בלי חקיקה כמו שקרה בעבר, ואז

ההרחבה של הנושא תעשה בבית-המשפט, אבל אני סבור שמן הראוי הוא שהכנסת תחוקק את

את ההרחבה הזאת ולא בית-המשפט, מבלי לפגוע בזה, האחרון, כיוון שהוא ממלא את

החלל שהשארנו.



2. הנושא השני שצריך להתקדם לגביו הוא עניין השיריון; קביעת מעמד העל

הפרוצדוראלי. שיריון דברי החקיקה. חוק יסוד חופש העיסוק שוריין בסעיף הקובע

שיש שינויי יעד ברוב חברי הכנסת, אבל לא כך לצערי הרב לגבי חוק יסוד כבוד האדם

מפני שהסעיף הזה נפל בהצבעה בקריאה השניה בחודש מרץ. אני מדגיש שחשוב מאד

שיהיה שירי ו ן.

3. נדמה לי שזה עניין שלא רבים מחברי הכנסת שמו לב אליו או לתוצאותיו

וזאת תופעה מעניינת מאד בלימוד דרכי-החקיקה, וזה מה שמשרד המשפטים קרא בהצעת

החוק שלנו לחוק יסוד זכויות האדם וגם לחוק יסוד החקיקה, בית המשפט לחוקה.

אנשים, בחלקם לפחות, לא שמו ליבם לכך שהם היקנו לבית-המשפט בחוק החדש סמכות

שמשתמעת במפורש לקבוע את אי-תקפותם של חוקי הכנסת - - -
ש. אלו נ י
דבר זה נעשה, בהחלט, מדעת. לא מחוסר-דעת.

שר המשפטים ד. מרידור;

מי שיקרא את דברי הכנסת יראה שלא תמיד מדעת. אני לא בטוח שכולנו ידענו

שהסמכות הזאת ניתנה היום גם לרשם בית-המשפט בקרית-גת, גם לראש ההוצאה לפועל

בקצרין, וגם לכל בית-משפט שהוא. אינני בטוח שזה מה שרצינו לעשות, למרות שזאת

דרך אפשרית. אני סברתי, וכך סברנו במשרד המשפטים, שאם ניתנת סמכות כזאת לקבוע

את אי-חוקתי ותם של חוקים - צריך שהדבר ייעשה רק על-ידי בית-המשפט העליון, וגם

שם לא בדרך רגילה אלא בדרך מיוחדת, על-ידי הרכב גדול ומיוחד, אם כי אני יודע

שהפרוצדורה הזאת מכבידה, - על-ידי שופטי בית-המשפט העליון. מה שנעשה בחקיקה

בהצעה הזאת, גם שלנו וגם צאצאיה כפי שחבר-הכנסת אמנון רובינשטיין הזכיר ברוב

הגינותו בכל הדיונים, בעצם נלקח מתוך ההצעה ההיא גם בניסוח. נקבע איזון חדש

בין הרשויות בישראל. הגבלנו את הכנסת בזכותה לחוקק חוקים. הכנסת הגבילה את

זכותה לחוקק חוקים, והכוח המאזן ניתן לבית-המשפט העליון. בהצעה שהתקבלה הכוח

המאזן לא ניתן לבית-המשפט העליון דווקה, אלא לכל בית-משפט שהוא, עד בית-המשפט

העליון. לפי דעתי ראוי בכנסת הבאה לדון בשאלה הזאת מחדש, וזה הכיוון השלישי

שאני מציע לוועדה, בהמשך דרכה, להתקדם אליו.

ברשות היושב-ראש אני מבקש לומר כי העבודה בוועדה, שזכיתי להשתתף במספר לא

קטן של דיוניה, בנושאים חשובים היתה עבודה חשובה והיא גם נעשתה מתוך מאמץ

אינטלקטואלי, הכנה מרובה, והרבה שיתוף-פעולה עם משרד המשפטים שלא תמיד היתה

הסכמה בינו ובין הוועדה, אבל בהקשר הזה של הדברים מן הראוי להזכיר כי תפקידו

הוא כפול; גם להציג את עמדת הממשלה, עמדת משרד המשפטים, וגם לסייע לוועדת

החוקה, חוק ומשפט גם כשאיננו מסכים אתה. עשינו את שני הדברים הללו.

יושב-ראש הוועדה, אוריאל לין, תרם חלק עצום בניצוח על העבודה.

יש כאן עוד הברי הוועדה שיושבים עמנו שלא יהיו חברים בוועדה הזאת בכנסת

הבאה - - -

היו"ר א. לי ן;

חלק מהם נמצא בסימן שאלה.
שר המשפטים ד. מרידור
חלק מהם ודאי לא יהיה, חלק אולי לא יהיו חברים בוועדה הזאת, לכן אני מבקש

לומר שהזכות להצלחת עבודתה של הוועדה שעיקרה בגין היושב-ראש, מגיעה, בהחלט, גם



לחברי הוועדה שתרמו הרבה מאד מנסיונם. חבר-הכנסת מרדכי וירשובסקי ודאי לא

יהיה הבר הוועדה בכנסת הוועדה, ואני מוכרח לציין כי תרומתו לוועדה במשך הרבה

שנים וגם בקדנציה האחרונה היתה משמעותית,

אני מאחל לאוריאל, בתפקידיו הבאים, הצלחה לא פחותה מזאת שהיתה לו בוועדת

החוקה, חוק ומשפט של הכנסת,ובכל תפקיד שבו אני אכהן בקדנציה הבאה, וגם זה,

כמובן, תלוי בכל מיני גורמים שלא קשורים לחדר הזה, עכשיו, אסייע ואעזור גם

לוועדה הזאת וגם לו בכל אשר הוא יפנה.
היו"ר א. לין
תודה רבה. רשות הדיבור לנשיא בית-המשפט העליון,

מ, שמגר;

נוכחותי כאן מוכיחה שיכולה להיות סיטואציה שבה רשות נוגעת ברעותה ביחסים

טובים בלי להתחכך, ואכן יש השלמה וסיוע הדדי בין הרשויות השונות,

אחת הפרובלמות הקשות של המשפט, של תורת המשפט, ושל ביצוע המשפט הוא הנושא

שנקרא; אי-ודאות החוק, וביטויו בא לכלל ביטוי בכך שאדם מן השורה, גם משפטן,

לא יודע מהו החוק בנושא נתון, יש גירסאות שונות, יש גישות שונות, לא תמיד

אפשר לכנס אחד-עשר שופטים, ויש מצבים בהם החוק טעון הבהרה. בית-המשפט,

בפסיקתו, עוסק בכך יום-יום, אבל כפי שרמזתי לפני כן, פסיקה איננה חקיקה, גם

כאשר עוסקים בתחומים שהם בבחינת שדה-בור הפתוחים לפרשנות לכאן ולכאן, המלה

המכרעת המחוקקת היא תמיד החלטית יותר, יכולה להיות ברורה יותר, ויכולה להיות

חד-משמעית יותר.

אני כשלעצמי גרסתי תמיד שטוב אם יהיה מעבר שוטף, קבוע, בין הפסיקה ובין

החקיקה במובן הזה שיש תחומים בהם החקיקה הלאקונית שלנו אותה ירשנו מהאנגלים

טעונה השלמה על-ידי-כך שנושאים קונטראוורסייליים או נושאים שכבר הובהרו בפסיקה

מן הראוי שיהפכו להיות חלק אינטגראלי מתפיסת המשפט שלנו גם אם הם ימצאו את

מקומם בדרך החקיקה בתוך החוק עצמו, ידוע לכם שיש גישות טונות, הגישה

הקונטיננטאלית היא של חקיקה מפורטת מאד, פרטנית מאד, ואילו אנחנו הסתפקנו תמיד

במורשתם של מנסחים לאקוני ים וזאת נקודת-המוצא, התשתית, שהיא טובה. אני מברך

את הוועדה על-כך שהיא שקדה על הנושא הזה, עיניה היו פקוחות לעבר מה שנעשה

בתחום הדיון בבעיות משפטיות, ובמידת הצורך היא ידעה לעשות טרנספורמציה מן

ההסברה של החוק, הפרשנות של החוק, לתוך החקיקה ממש,

מאז ומתמיד אני תומך בחוקה לישראל. הוועדה פיתחה נושא שהיה רדום, אבל

אשר גישת-היסוד שלו למעשה הסתמנה מראשית דרכו של הטיפול בנושא הזה, השאלה

שנשאלה בהקשר הזה של הדברים היתה באיזה קצב, באיזו תדירות, ובאיזו צורה ניגשים

לעניין הזה? אני רוצה להבהיר שאינני גורס שההכרח בקיומה של חוקה נובע מנסיבות

מיידיות אשר משליכות על קיום שלטון החוק. אולי זה לא יפתיע אתכם אם אני אומר

שאני מאמין בכוחו של בית-המשפט, הן בכוחו למלא לאקונות, והן בכוחו לייצר מענה

לבעיות שמתעוררות מעת לעת, אני סבור שכוחו של בית-המשפט להרחיב את היריעה

ולכסות נושאים בתחומים שאינם נמצאים באופן מוגדר על-ידי בית-המשפט הוא כמעט

בלתי-מוגבל. הכל עניין של תקופה, של הזדמנות, ושל נסיבות, והדברים יכולים

להתפתח.

אני מאמין בחוקח הכתובה, כפי שכבר אמרתי, לא בגלל צורך מיידי אלא בגלל

המהות הערכית שבה; בגלל מה שהיא מבשרת לאנשים שחיים במדינה; בגלל הערך

הדידקטי, אני מאמין שעל-ידי אימוצה של הוקה ניתן להגיע, בדרך טובה יותר,

לגיבושן של נורמות שהן נחלתו של הפרט בתוך המדינה, לכן שמחתי כאשר הנושא הזה

זכה לטיפול, תחילה על-ידי שר המשפטים ולאחר מכן, באופן נמרץ, בצורה של הצעה

בדרך טקטית שונה על-ידי הבר-הכנסת רובינשטיין והוועדה הזאת שאני מברך אותה,



2. הנושא השני שצריך להתקדם לגביו הוא עניין השיריון; קביעת מעמד העל

הפרוצדוראלי. שיריון דברי החקיקה. חוק יסוד חופש העיסוק שוריין בסעיף הקובע

שיש שינויי יעד ברוב חברי הכנסת, אבל לא כך לצערי הרב לגבי חוק יסוד כבוד האדם

מפני שהסעיף הזה נפל בהצבעה בקריאה השניה בחודש מרץ. אני מדגיש שחשוב מאד

שיהיה שירי ו ן.

3 . נדמה לי שזה עניין שלא רבים מחברי הכנסת שמו לב אליו או לתוצאותיו

וזאת תופעה מעניינת מאד בלימוד דרכי-החקיקה, וזה מה שמשרד המשפטים קרא בהצעת

החוק שלנו לחוק יסוד זכויות האדם וגם לחוק יסוד החקיקה, בית המשפט לחוקה.

אנשים, בחלקם לפחות, לא שמו ליבם לכך שהם היקנו לבית-המשפט בחוק החדש סמכות

שמשתמעת במפורש לקבוע את אי-תקפותם של חוקי הכנסת - - -
ש. אלוני
דבר זה נעשה, בהחלט, מדעת. לא מחוסר-דעת.
שר המשפטים ד. מרידור
מי שיקרא את דברי הכנסת יראה שלא תמיד מדעת. אני לא בטוח שכולנו ידענו

שהסמכות הזאת ניתנה היום גם לרשם בית-המשפט בקרית-גת, גם לראש ההוצאה לפועל

בקצרין, וגם לכל בית-משפט שהוא. אינני בטוח שזה מה שרצינו לעשות, למרות שזאת

דרך אפשרית. אני סברתי, וכך סברנו במשרד המשפטים, שאם ניתנת סמכות כזאת לקבוע

את אי-חוקתיותם של חוקים - צריך שהדבר ייעשה רק על-ידי בית-המשפט העליון, וגם

שם לא בדרך רגילה אלא בדרך מיוחדת, על-ידי הרכב גדול ומיוחד, אם כי אני יודע

שהפרוצדורה הזאת מכבידה, - על-ידי שופטי בית-המשפט העליון. מה שנעשה בחקיקה

בהצעה הזאת, גם שלנו וגם צאצאיה כפי שחבר-הכנסת אמנון רובינשטיין הזכיר ברוב

הגינותו בכל הדיונים, בעצם נלקח מתוך ההצעה ההיא גם בניסוח. נקבע איזון חדש

בין הרשויות בישראל. הגבלנו את הכנסת בזכותה לחוקק חוקים. הכנסת הגבילה את

זכותה לחוקק חוקים, והכוח המאזן ניתן לבית-המשפט העליון. בהצעה שהתקבלה הכוח

המאזן לא ניתן לבית-המשפט העליון דווקה, אלא לכל בית-משפט שהוא, עד בית-המשפט

העליון. לפי דעתי ראוי בכנסת הבאה לדון בשאלה הזאת מחדש, וזה הכיוון השלישי

שאני מציע לוועדה, בהמשך דרכה, להתקדם אליו.

ברשות היושב-ראש אני מבקש לומר כי העבודה בוועדה, שזכיתי להשתתף במספר לא

קטן של דיוניה, בנושאים חשובים היתה עבודה חשובה והיא גם נעשתה מתוך מאמץ

אינטלקטואלי, הכנה מרובה, והרבה שיתוף-פעולה עם משרד המשפטים שלא תמיד היתה

הסכמה בינו ובין הוועדה, אבל בהקשר הזה של הדברים מן הראוי להזכיר כי תפקידו

הוא כפול; גם להציג את עמדת הממשלה, עמדת משרד המשפטים, וגם לסייע לוועדת

החוקה, חוק ומשפט גם כשאיננו מסכים אתה. עשינו את שני הדברים הללו.

יושב-ראש הוועדה, אוריאל לין, תרם חלק עצום בניצוח על העבודה.

יש כאן עוד חברי הוועדה שיושבים עמנו שלא יהיו חברים בוועדה הזאת בכנסת

הבאה - - -
היו"ר א. לי ן
חלק מהם נמצא בסימן שאלה.
שר המשפטים ד. מרידור
חלק מהם ודאי לא יהיה, חלק אולי לא יהיו חברים בוועדה הזאת, לכן אני מבקש

לומר שהזכות להצלחת עבודתה של הוועדה שעיקרה בגין היושב-ראש, מגיעה, בהחלט, גם



לחברי הוועדה שתרמו הרבה מאד מנסיונם. חבר-הכנסת מרדכי וירשובסקי ודאי לא

יהיה הבר הוועדה בכנסת הוועדה, ואני מוכרח לציין כי תרומתו לוועדה במשך הרבה

שנים וגם בקדנציה האחרונה היתה משמעותית,

אני מאחל לאוריאל, בתפקידיו הבאים, הצלחה לא פחותה מזאת שהיתה לו בוועדת

החוקה, חוק ומשפט של הכנסת,ובכל תפקיד שבו אני אכהן בקדנציה הבאה, וגם זה,

כמובן, תלוי בכל מיני גורמים שלא קשורים לחדר הזה, עכשיו, אסייע ואעזור גם

לוועדה הזאת וגם לו בכל אשר הוא יפנה.

הי וייר א. לין;

תודה רבה. רשות הדיבור לנשיא בית-המשפט העליון.
מ. שמגר
נוכחותי כאן מוכיחה שיכולה להיות סיטואציה שבה רשות נוגעת ברעותה ביחסים

טובים בלי להתחכך, ואכן יש השלמה וסיוע הדדי בין הרשויות השונות,

אחת הפרובלמות הקשות של המשפט, של תורת המשפט, ושל ביצוע המשפט הוא הנושא
שנקרא
אי-ודאות החוק, וביטויו בא לכלל ביטוי בכך שאדם מן השורה, גם משפטן,

לא יודע מהו החוק בנושא נתון. יש גירסאות שונות, יש גישות שונות, לא תמיד

אפשר לכנס אחד-עשר שופטים, ויש מצבים בהם החוק טעון הבהרה. בית-המשפט,

בפסיקתו, עוסק בכך יום-יום, אבל כפי שרמזתי לפני כן, פסיקה איננה חקיקה. גם

כאשר עוסקים בתחומים שהם בבחינת שדה-בור הפתוחים לפרשנות לכאן ולכאן, המלה

המכרעת המחוקקת היא תמיד החלטית יותר, יכולה להיות ברורה יותר, ויכולה להיות

חד-משמעית י ותר.

אני כשלעצמי גרסתי תמיד שטוב אם יהיה מעבר שוטף, קבוע, בין הפסיקה ובין

החקיקה במובן הזה שיש תחומים בהם החקיקה הלאקונית שלנו אותה ירשנו מהאנגלים

טעונה השלמה על-ידי-כך שנושאים קונטראוורסייליים או נושאים שכבר הובהרו בפסיקה

מן הראוי שיהפכו להיות חלק אינטגראלי מתפיסת המשפט שלנו גם אם הם ימצאו את

מקומם בדרך החקיקה בתוך החוק עצמו. ידוע לכם שיש גישות שונות. הגישה

הקונטיננטאלית היא של חקיקה מפורטת מאד, פהטנית מאד, ואילו אנחנו הסתפקנו תמיד

במורשתם של מנסחים לאקוני ים וזאת נקודת-המוצא, התשתית, שהיא טובה. אני מברך

את הוועדה על-כך שהיא שקדה על הנושא הזה, עיניה היו פקוחות לעבר מה שנעשה

בתהום הדיון בבעיות משפטיות, ובמידת הצורך היא ידעה לעשות טרנספורמציה מן

ההסברה של החוק, הפרשנות של החוק, לתוך החקיקה ממש.

מאז ומתמיד אני תומך בחוקה לישראל. הוועדה פיתחה נושא שהיה רדום, אבל

אשר גישת-היסוד שלו למעשה הסתמנה מראשית דרכו של הטיפול בנושא הזה. השאלה

שנשאלה בהקשר הזה של הדברים היתה באיזה קצב, באיזו תדירות, ובאיזו צורה ניגשים

לעניין הזה? אני רוצה להבהיר שאינני גורס שההכרה בקיומה של חוקה נובע מנסיבות

מיידיות אשר משליכות על קיום שלטון החוק. אולי זה לא יפתיע אתכם אם אני אומר

שאני מאמין בכוהו של בית-המשפט, הן בכוחו למלא לאקונות, והן בכוחו לייצר מענה

לבעיות שמתעוררות מעת לעת. אני סבור שכוהו של בית-המשפט להרחיב את היריעה

ולכסות נושאים בתחומים שאינם נמצאים באופן מוגדר על-ידי בית-המשפט הוא כמעט

בלתי-מוגבל. הכל עניין של תקופה, של הזדמנות, ושל נסיבות, והדברים יכולים

להתפתח.

אני מאמין בחוקה הכתובה, כפי שכבר אמרתי, לא בגלל צורך מיידי אלא בגלל

המהות הערכית שבה; בגלל מה שהיא מבשרת לאנשים שחיים במדינה; בגלל הערך

הדידקטי. אני מאמין שעל-ידי אימוצה של חוקה ניתן להגיע, בדרך טובה יותר,

לגיבושן של נורמות שהן נחלתו של הפרט בתוך המדינה, לכן שמחתי כאשר הנושא הזה

זכה לטיפול, תחילה על-ידי שר המשפטים ולאחר מכן, באופן נמרץ, בצורה של הצעה

בדרך טקטית שונה על-ידי חבר-הכנסת רובינשטיין והוועדה הזאת שאני מברך אותה.



לדעתי לא הובן עדיין כמלוא המשמעות מהו הצעד שנעשה בכנסת האחי-ונה. נאמר

כבר במהלך הישיבה שלא נכתב הרבה על-כך, אבל אני יכול להבטיח לכם שנכתוב הרבה;

זאת רק שאלה של זמן. מה שברור לי הוא זה שהוועדה העבירה את נושא החוקה דרך

הרוביקון. היה איזשהו מעבר שהעביר את הנושא מתחום לתחום, וקידם את העניין

באופן מהותי ביותר לקראת מועד בלתי-ידוע כאשר הנושא כולו ישולב בתוך מסגרת של

מסמך אחד אשר יהווה מסמך מנחה חוקתי. בתחום הזה אנחנו נחשבים בין המתמהמהים

האחרונים כיוון שאחרי שגם בניו-זילנד קיבלו חוק, נשארנו בבדידות כמו זאת

הקיימת בבריטניה הגדולה - - -

ש. אלו נ י;

בריטניה כפופה לאמנת - - -
מ. שמגר
יש בכך כדי להחזיר אותנו לשורשים של שיטת המשפט שלנו, אבל טוב שנינתק גם

מהמסורת הזאת.

אני מברך את הוועדה בנקודה הזאת בעיקר כוועדה שזכתה להישג חשוב שהרבה מאד

ועדות בקדנציות קודמות עמלו עליה וקידמו אותה. אני בטוח שאילמליא עבודות

ההכנה שנעשו בכנסות הקודמות על-ידי ועדות-המישנה המיוחדות שעסקו בעבודה, יתכן

שלא ניתן היה להגיע לתוצאה הזאת. אבל התשתית הונחה, הרבה מאד קודם, ואני שמח

שהגענו להתפתחות הזאת שעדיין תלויה טיפוח וקידום.

במסגרת התחומים שאדם מן החוץ יכול להרשות לעצמו אני רוצה להוסיף את תודתי

ואת בירכתי ליושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט על שיתוף-הפעולה, על האוזן הקשבת

שהיתה לו לבעיות בתי-המשפט, ולכל חברי הוועדה אשר עשו כמיטב יכולתם, מתוך רצון

טוב ומתוך שיתוף-פעולה כדי לקדם נושאים שחיו חשובים ביותר לקידומו של החוק

ולפעולתם של בתי-המשפט בחיי היום-יום.

אני מאחל לכם כל טוב, ומודה לכם מחדש.
היו"ר א. לין
אני מודה לך.

לפני שנסיים את הישיבה אני מבקש להשלים את שמות האנשים שלא הזכרתי בתחילת

הישיבה ואשר אני סבור שאנחנו חייבים להודות להם כמו: ראש לשכת עורכי-הדין דרור

חוטר-ישי אשר ליווה הרבה מאד את דיוני הוועדה ואשר מפעם לפעם נתן לנו פתרונות

טובים לבעיות, אני מודה למישנה ליועץ המשפטי לממשלה, גבי שפניץ שליוותה כמה

וכמה מישיבות הוועדה, לדייר כרמל שליו שהצטרפה אלינו במהלך הקדנציה ואשר תרמה

גם היא הרבה מאד, ולשופט בודסקי, סגן מנהל בתי-המשפט, שסייע לנו בכל החוקים

שקשורים לשינויים המתחייבים במערכת בתי-המשפט.

תנועת הליכוד התחייבה להעביר את חוק יסוד החקיקה על-פי הצעתו של שר

המשפטים. אני לא יודע אם לשר המשפטים היה זמן לקרוא את מצע תנועת הליכוד אבל

אם הוא יעשה כן הוא ימצא בתוכו פרק בדבר התחייבות ספציפית של התנועה להכניס את

חוק יסוד החקיקה - - -
ש. שטרית
זה מאזן את ההתחייבות לבטל את החוק לבחירה ישירה?
היו"ר א. לי ן
לא היתה התחייבות כזאת.

רשות הדיבור ליועץ המשפטי לממשלה, מר חריש,

י. חריש;

אדוני נשיא בית-חמשפט העליון, אדוני שר המשפטים, כבוד יושב-ראש הוועדה,

דברו של משרד המשפטים על פעולתה של הוועדה כבר נאמר על-ידי מי שמוסמך ביותר

להשמיע אותו - שר המשפטים, ואני לא בא להוסיף על דבריו שום דבר זולת משהו

הכרוך בנימה אישית. לא השתתפתי בישיבה דומה של ועדת החוקה, חוק ומשפט של

הכנסת בפרוס הבחירות הקודמות עם גמר פעולתה של הכנסת היוצאת ואינני יודע אם

מינהג הוא לקיים ישיבות כאלה. מכל מקום לדידי קיים רצף מתמיד ושוטף לפועלה של

הוועדה ואין היא נבחנת על שום שקלטה קדנציה של כנסת אחת - - -

ש. אלוני;

והחברות היא כלום?

י. חריש;

יתכן שבאמת מן הנכון הוא לבוא ולהיתקל בפרשת-דרכים זאת ולזכור את מה

שנעשה ואת מה שצריך להעשות, דבר שנעשה כפי שכבר אמרתי על-ידי שר המשפטים,

והוסיף על הדברים נשיא בית המשפט העליון.

מה שאני מבקש לומר הוא שהוועדה הזאת זכתה ביחוד על שום פועלו וגישתו של

היושב-ראש שלה להיות ועדה אשר לפי תחושתי היה זה אתגר וחדווה להופיע בפניה.

זכיתי לייצג את המדינה בכמה וכמה דיונים בוועדה הן לגבי חוקים שעברו והן לגבי

חוקים שלא עברו ואני חייב לומר שפה ושם לא הצלחנו להבקיע את המבצר שלה כאשר

חבריה התבצרו בעמדותיהם, אבל היתה רוח מיוחדת בוועדה הזאת; הייתי אומר כי

חבריה התאזרו ברוח שיפוטית, זאת אומרת ניסיון לחדור לעומקם של דברים, לראות

את הישר והטוב בלי לפזול לעבר אינטרסים, אלא במידה ההכרחית והמינימלית ביותר.

נדמה לי שאת הרוח הזאת הישרה ביחוד היושב-ראש. אני כשלעצמי לא אוכל להביע

בצורה נאותה יותר את שבחי לגביו מאשר לומר שאני מיצר צער רב שבבואי אל הוועדה

לעתיד לבוא שוב לא ישב הוא על כסא היושב-ראש. אני יכול לומר את אותם הדברים

על כמה וכמה מן החברים שישבו בוועדה הזאת ואולי לא יכהנו בה בכנסת הבאה.

תוך כדי טיעוני בפני חברי הוועדה הייתי מביט בעיניהם של חבריה שכן יש

גומליות מסויימת בין הטוען ובין הנטען, ואני חייב לומר שתמיד ראיתי במבטם של

חברי הוועדה את הרוח הנכונה שצריכה להיות אצל מי שמכהן בוועדת החוקה, חוק

ומשפט של הכנסת. כנראה דבר הוא שהמלים: חוקה, חוק ומשפט, משרות משהו על מי

שבא להתעסק במלאכת חקיקת החוקים, ועל כל אלה יבורכו גם חברי הוועדה, מהם

שימשיכו להיות חברי הוועדה הזאת ומהם שלא יעשו כן.

היו"ר א. לי ן;

תודה רבה לך. רשות הדיבור לחבר-הכנסת יואש צידון.

י. צידון;

אדוני היושב-ראש, מכובדי, אומרים שאורח לרגע רואה כל פגע והוא גם רואה כל

מצויינות. בנסיון החיים הדי מגוון שלי זכיתי לכהן קדנציה אחת בכנסת; הייתי

חבר בארבע ועדות ובוועדת-מישנה אחת, והייתי די פעיל במליאה. מכל מקום המקום



היחיד שבו ציפיותי מולאו באשר לאופן ולצורת העבודה שצריכה להיות בכנסת, היה

הוועדה הזאת. המקום היחיד שבו הבנתי שהיה שיתוף-פעולה שכיסה את כל קשת

הספקטרום הפוליטי היה המקום הזה, וזה הודות לך, אוריאל, הודות לחברים, והודות

לשיתוף-הפעולה שזכינו לו.

אני שמח על הנסיון שהיה לי בוועדה הזאת. תודה רבה.
היו"ר א. לין
תודה לך. רשות הדיבור לחבר-הכנסת מרדכי וירשובסקי.

מ. וירשובסקי;

רבותי, לא אכנס לכל הקטלוג של שמות האנשים שמגיעה להם תודה כיוון שאני

בטוח שאני אשכח מישהו וזה יהיה עלבון.

אני חושב שאני אחד החברים הוותיקים ביותר בוועדה הזאת, מלבד חברת-הכנסת

שולמית אלוני שהיא החברה הוותיקה ביותר - - -
ש. אלוני
אני מרגישה כאן כמו מארחת.
מ. וירשובסקי
אני מכהן בוועדה הזאת משנת 1977, עברתי כמה וכמה יושבי-ראש, ואני חייב

לציין שלגבי דידי לפחות תקופת-הזוהר של הוועדה, תור-הזהב של הוועדה הזאת היו

ארבע השנים האחרונות בהן אוריאל לין היה היושב-ראש שלה. אני יכול לומר את

דברי אלה בקלות כיוון שאני לא שלם בליבי עם לא מעט מהחקיקה שהתקבלה כאן הן אם

זה חוק הבחירה הישירה לראש-הממשלה שאתם יודעים שאינני מתפעל ממנו, וכן מספר

תיקונים בחוק הפלילי, אבל בסך הכל הרוח שבה הדברים נעשו, ההתעמקות והנכונות

להתווכח ולשמוע גם כאשר יש חילוקי-דעות, היה לכבוד לוועדה, אני חייב להוסיף על

דברי אלה ולומר שכל פעם שבאתי לישיבות הוועדה באתי אליהן בשמחה ובהרגשה שהנה

אני עומד לעשות משהו חשוב, מעניין, וברמה מקצועית נאותה.

תמיד מתגבש צוות שעושה את המלאכה במשותף אבל בראש צוות עומד אדם מוביל,

אוריאל לין היה המוביל, ואני סבור שצריך לברך אותו מעל-פני כל החברים האחרים

אם כי לדעתי נוצרה בוועדה שותפות גדולה מאד שחתכה לא פעם את קווי המפלגות ואת

הדעות השונות כך שהגענו להסכמה מתוך שיקול-דעת ענייני ומשפטי.

אני תמיד אומר שהקדנציה שמסתיימת עכשיו התחילה בשבילי בניתוח לב, והיא

מסתיימת בכאב-לב כיוון שאינני מניח שאני אכהן בכנסת הבאה, אבל אני מוכרח

להוסיף ולומר שכאב-הלב הגדול ביותר שיש לי נגרם בגלל זה שאני לא אמשיך לכהן

בוועדה הזאת שמבחינה מקצועית וציבורית נתנה לי תחושה שאני תורם משהו לחיים

הציבוריים של מדינת-ישראל. מה שמקל מעט את כאב-הלב הזה היא העובדה שאני יודע

שאוריאל לין לא יהיה כאן מבהירתו האישית, ואני לא אפסיד את ניהולו בוועדה.

כל הדברים הטובים על היושב-ראש כבר נאמרו, אני תומך בהם בשתי ידי, אבל

אני מציע לחברים שיכהנו בוועדת החוקה, חוק ומשפט בכנסת הבאה שאחד הנושאים שהם

יעסקו בו יהיה לעקוב איך מתבצעים החוקים כיוון שאינני יודע אם לא מעט חוקים

שהעברנו לאחר עבודה קשה מתבצעים הלכה למעשה בחיים כפי שהיינו רוצים. אני סבור

שתפקידה של הוועדה הזאת לעתיד לבוא הוא גם לפקח על ביצוע החוקים ולוודא שהם

אכן מתבצעים הלכה למעשה. יתכן מאד שהוועדה תצטרך לאמץ לעצמה תפקיד נוסף -



לבחון אם אין לנו גודש של חקיקה שהציבור איננו יכול לעמוד בה ובהקשר הזה של

הדברים נשאלת השאלה אולי צריך להצטמצם ולהתרכז בדברים יותר מהותיים? אבל

אלה, כאמור, דברי לעתיד לבוא, אינני בא בטענות לגבי מה שנעשה.

העבודה בוועדה הזאת נעמה לי עם חברי הוועדה, ועם חברים ממשרד המשפטים

שאתם הלכתי כיברת-דרך ארוכה עוד כאשר עבדתי לא במערכת הזאת אלא ישבתי ליד

השולחנות האלה כאשר אני טוען בשם משרדי הממשלה או בשם השלטון המקומי.

אני מאחל לכל מי שימשיכו לעסוק במלאכה הצלחה, ומקווה שהם יצליחו להתמיד

בעשייתם היפה והטובה לטובתה של מדינת-ישראל הדמוקרטית.
היו"ר א. לי ן
תודה. לפני שאני אעביר את רשות הדיבור לחבר-הכנסת שמעון שטרית אני מבקש

לומר לו שלפני שלושה ימים הופעתי יחד עם מאיר שטרית שבטעות כיניתי אותו: חבר-

הכנסת שמעון שטרית.

ש. שטרית;

אדוני היושב-ראש, עשיתי שינויים בלוח-הזמנים שלי כדי שאוכל להיות נוכח

בישיבה הזאת גם מתוך הרגשת סיפוק וגם כדי לומר לך שאני מעריך מאד את חריצותך,

את המקצועיות ואת היסודיות שלך, את הדבקות במטרה ואת נכונותך להאבק על דברים.

אני מקבל את העובדה שיש בך מידה מסויימת של נוקשות, אבל היא כנראה חייבת

להתלוות למי שמוכן להתעמת כיוון שבלי נוקשות קשה להאבק בדברים.

המפגש הראשון שלי עם אוריאל לין היה כאשר נאבקתי בבנק בלתי-ידוע שאין לו

הרבה סניפים בארץ, הייתי צריך לקבל תמיכה - - -

י. צידון;

אולי אתה מוכן לשנות לו את צורת הפרסומת?
ש. שטרית
אוריאל לין התקשר מיוזמתו ובמספר הזדמנויות פעל, תמך וחיזק את ידי במאבק

שניהלתי, כל זאת עוד לפני שהגעתי לוועדת החוקה, חוק ומשפט. כאשר הגעתי לוועדה

הכרתי אותו אישית, ולמדתי את תכונותיו ואת מידותיו הטובות כפי שכבר ציינתי

בפתח דברי.

תחת הנהגתו של אוריאל הוועדה עסקה לא רק בחקיקה המגוונת, בתחום החוקתי,

בתחום הכלכלי-עסקי, או בתחום הנוגע למערכת השיפוטית, אלא היא היתה גם גורם

בולט בפיקוח בנושאים משפטיים גם בכל מה שקשור למערכת המשפט ולשופטים. אני

מוצא לנכון להזכיר את הדברים האלה כיוון שבזמנו רווחה הדעה שקצת חרגנו מהתחום

המקובל בעבודתה של הוועדה - - -

היו"ר א. לי ן;

במקרים נדירים בי ותר.
ש. שטרית
אני חוזר על הדברים שאמרתי וטוען שלא היתה בכך חריגה. בעוונותי הרבים

בעצם הימים האלה אני צריך להכין את כתב-היד של הספר הדן על המערכת השיפוטית

ומצאתי שהיו בעבר תקדימים רבים שקשורים לניסוח, אפילו יותר קשים מאלה שאנחנו

ניסחנו בוועדה, באותן הזדמנויות שנמתחה עלינו ביקורת.



העבודה שנעשתה בוועדה הזאת גם בקטע של החקיקה וגם בקטע של הפיקוח הציבורי

היתה עבודה ר-אויה לשבה, יהד עם זאת הייתי רוצה לראות בוועדה הזאת, בהמשך,

הקיקה נרחבת יותר בתחום ההגנה על הצרכן, חקיקה יותר נרחבת עם אוריינטציה של

הגנת הצרכן, והייתי גם רוצה שחלק מהתיקונים שתוקנו בנושא ההוצאה-לפועל שמריצים

יותר מדי את המערכת כלפי האזרח הקטן - יאוזנו במעט. כוונתי היא לנושאים של

איחוד תיקים, ביצוע מהיר של צווי מאסר ובכלל מאסר, ויכול להיות שהחברים שיכהנו

בוועדה הזאת בקדנציה הבאה יקהו על עצמם את המשימה הזאת.

אני מוצא לנכון לציין לשבה בהזדמנות הזאת את המהפכה החוקתית ואת הבר-

הכנסת אמנון רובינשטיין. היו בינינו אנשים שדאגו מאד להשלכות על תחומים

שהבוחרים ערים להם מאד, כמו חבר-הכנסת יצחק לוי, שגם הוא הפגין גישה סובלנית

ונכונות לקדם דברים. חבר-הכנסת יצהק לוי, כמי שאיננו משפטן בתוך עדה של

משפטנים, היווה לעתים את השכל הישר שלנו - - -

יצחק לוי;

האם זה אומר משהו על המשפטנים?
ש. שטרית
כן.

אינני בטוח שהשיטה הדצנטרליסטית לביקורת שיפוטית כל-כך רעה. כיוון שהיא

יצאה מתחת לידיה של הוועדה ובתמיכת המליאה, אני מציע שניתן לה לרוץ מספר שנים

ונראה איך היא עובדת. יכול להיות שהיא יותר טובה מהטכניקה שכל הזמן דיברו

עליה. הוויכוח הגדול שהתנהל לפני עשר שנים ואשר הוכרע לכיוון צנטרליסטי לא בא

לכלל ביטוי בחקיקה והנושא הזח עבר אולי בלי שכולם שקלו את המשמעות שלו עד

הסוף. כיוון שכך אני מציע, כאמור, לתת לעניין הזה לרוץ מספר שנים, ולאחר מכן

אס נראה כי טוב - נאמץ אותו. בזמנו חשבתי שהצנטרליזם פחות טוב אבל אמרתי

בליבי שאם נ וכרע, - נלך לכיוון הזה אם זאת אמנם הדרך לביקורת שיפוטית. אבל

כפי שכבר אמרתי, כדאי לראות היכן הדברים עומדים, ורק אחר-כך נשפוט. לדעתי

הכלים האלה ישמשו מכשיר חשוב לקידום זכויות האזרה במקביל לחקיקה הנוספת בתחום

החוקתי של איסור פרישה וחוק יסוד הממשלה שגם אני, יהד עם חבר-הכנסת מרדכי

וירשובסקי, לא חשבנו שהוא החוק האידיאלי, אבל אני קיבלתי את צו הרוב במפלגתי

שהצביע בעד הדעה ההפוכה.

אני מאחל לך, אוריאל, שתענה גם על התפקידים הנוספים שאני בטוח שעוד נועדו

לך, ושתמשיך לתרום לחברה הישראלית. אני יודע שהטמפרמנט שלך עוד יבוא לכלל

ביטוי בתיקון דברים במקום שאליו תגיע ואני בטוח שכישוריך מצדיקים שתקבל

תפקידים חשובים או בתחום הפרטי שאולי תרצה לפנות אליו, או בתחום הציבורי.

אני מאחל לך, מכל הלב, סיפוק בכל מעשי-ידיך, כמו-כן לחבר-הכנסת יואש

צידון שיחד אתו שיתפנו פעולה בכמה וכמה נושאים כאשר הוא היה פרטנר יוצא-מן-

הכלל. יכול להיות, כפי שכבר אמרתי לאוריאל, שהכנסת איננה בבחינת סוף העולם.

החברה קטנה ואנשים ממשיכים לשתף פעולה בכל מיני הקשרים. אני מאחל לך שתמצא

את הדרך הטובה ביותר להמשיך לתרום לנו ולחברה הישראלית, כפי שעשית במשך תקופה

ארוכה.
היו"ר א. לין
תודה. רשות הדיבור לחבר-הכנסת אמנון רובינשטיין.
א. רובינשטיין
אני מצטרף לכל דברי קודמי ומבקש להוסיף שתי מחמאות ליושב-ראש הפורש; 1.

כולנו נתגעגע אליו, הוא יחסר לנו, כמו-כן תחסרנה לנו הצעקות שהוא נהג לצעוק

עלינו - - -
מ. וירשובסקי
הוא לא צעק; הוא נזף.
א. רובינשטיין
גם זה יחסר לנו.

2. אני רוצה לומר לכם שכאשר תיכתב ההיסטוריה החוקתית-המשפטית של ישראל

בעוד מספר שנים היא תתחלק לשתי תקופות: לפני אוריאל, ואחרי אוריאל.
היו"ר א. לין
תודה. רשות הדיבור לחבר-הכנסת יצהק לוי.
יצחק לוי
ביקשתי לקבל את רשות הדיבור כדי שאוכל להביע הערכה ליושב-ראש ולחברים שלא

יכהנו בכנסת הבאה. אני סבור שאצל הרבה מאתנו יש ספקות אם הם יכהנו בכנסת הבאה

אם לא, ואם הם יהיו חברים בוועדה הזאת או לא.

על אף שאינני משפטן, ואני גם לא משפטן עברי, לא למדתי דיינות, זאת, אגב,

אחת משאיפותי ללמוד בצורה יותר רצינית את המשפט העברי, הרגשתי כאן טוב בין

המשפטנים ואני חושב שזה דבר די נדיר. הרגשתי כאן, כאמור, טוב, הרבה שיתוף-

פעולה ופירגון לאדם שלא יודע חוקים בעל-פה או פסקי-דין של בית-המשפט העליון או

לצטט שופטים עליונים כפי שאני יידע קצת לצטט את דברי הרמב"ם או רש"י.

קינאתי קינאה רבה במשפטי העמים שהיו אורחי-כבוד ליד שולחן הוועדה.

התקדימים וההשוואות לחוקים האירופיים והאמריקאיים היו שכיחים למדי בישיבות

הוועדה, והמשפט העברי לא הונה על השולחן כמו האחרים, דבר שהצטערתי בגינו.

הצטערתי על-כך שבכנסת ישראל התקדימים הראשונים שמובאים או ההשוואות הראשונות

שמובאות הן דווקה חוקים אחרים שיתכן מאד שהם טובים, נאורים וחשובים אבל לא היה

פשוט בישיבות הוועדה לומר שכפי שמשווים עניין ורוצים ללמוד מהחוק האנגלי או

מהחוק האמריקאי או מהחוק הקנדי, - אנחנו רוצים ללמוד, באותה מידה, את אותו

עניין מהחוק העברי - - -
ש. אלוני
זאת מסורת שהיתה נהוגה בוועדה עוד מימיו של חבר-הכנסת אונא זכרונו לברכה

שהיה היושב-ראש.
יצחק לוי
זאת לי קדנציה ראשונה בכנסת, לא הייתי נוכח בישיבות של וועדות קודמות,

והעניין הזה חסר לי. אם אני אהיה חבר בוועדה הזאת בכנסת הבאה אני אציע ליושב-

ראש הבא להעניק קצת יותר היזדקקות למשפט העברי, כפי שמזדקקים למשפטים אחרים,

ואני חושב שיש לכך גם עיגון בחוק הישראלי. לפחות לגבי בתי-המשפט יש סעיף

שמנחה היזדקקות למשפט העברי והוועדה, לדעתי, היתה צריכה להיות ערה יותר לכך.



אני מבקש לומר מספר מלים אישיות לגבי היושב-ראש. לא מקובל לומר זאת

בכנסת אבל אני מרגיש קצת כתלמיד כלפיו כיוון שהוא הדריך אותי הרבה מאד בכל

נבכי הכנסת. זכיתי להרבה מאד עזרה ולהרבה אמין מצידו של היושב-ראש כחבר הכנסת

חדש שנחת בוועדה כזאת, ואני מודה לו מאד על-כך. אני מודה לו גם על העזרה וגם

על האמון שהוא נתן בי ואני רוצה להמשיך להימנות על ידידיו גס להבא, לא משנה

היכן הוא יהיה או היכן אני אהיה. תודה רבה,

היו"ר א. לין;

תודה לך. בעקבות דבריו של חבר-הכנסת יצחק לוי אני רוצה לציין את התרומה

המיוחדת של פרופסור נחום רקובר לעבודת הוועדה בהבאת העקרונות והתפיסות של

המשפט העברי או המשפט היהודי. אני זוכר לפחות שלושה חוקים שבהם התפיסה של
המשפט היהודי הנחתה אותנו
1. חוק הערבות; 2. ההגנה העצמית, ואת החוק

השלישי שכחתי כרגע.

ש. אלוני;

איסור לאנוס אשה.

היו"ר א. לין;

אני מודה שוב לפרופסור רקובר, ומודה שמה שחבר-הכנסת יצחק לוי אמר זה עתה

מקובל בהחלט על חברי הוועדה. האמת ניתנת להאמר והיא שהעניין הזה קיבל ביטוי

מדוייק, לדעתי, בחוק יסוד כבוד האדם וחרותו. קיבלנו בחוק הזה סיוע רב

מפרופסור רקובר שאני תקוה שהוא ימשיך ללוות את חברי הוועדה ולהדריך אותם במשפט

היהודי שמשפיע מאד על עבודת הוועדה הזאת. תמיד, כאשר יכולתי לצטט את המשפט

העברי, - הרגשתי נוח מאד, בפרט כאשר היתה הזדהות בין השקפת-עולמי האישית ובין

מה שפרופסור רקובר אמר.

רשות הדיבור לחבר-הכנסת ראובן ריבלין.
ר. ריבלין
אדוני היושב-ראש, מכובדי, כאשר נאמר על נוח שהוא היה איש צדיק תמים
בדורותיו שאל השואל
האם זאת מידה של מהמאה או של זלזול? חברת-הכנסת שולמית

אלוני, חבר-הכנסת פרופסור אמנון רובינשטיין, חבר-הכנסת פרופסור שמעון שטרית,

חבר-הכנסת יצחק לוי, חבר-הכנסת מרדכי וירשובסקי, הבר-הכנסת פרופסור דוד ליבאי

אשר לא יפקד מקומו, חבר-הכנטת צידון ושאר חברי הוועדה שהיו כאן יכולים לשאול:

מה חכמה להיות יושב-ראש ועדה כזאת? מה עוד שיש נשיא בית-המשפט העליון ברמה

כזאת, שר המשפטים, ואינני אומר את דברי אלה לצורך המליצה. יכולים לשאול,

כאמור, מה חכמה להיות יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט? כל אחד מאתנו, כאן,

מבין איזו חכמה היא זאת, מול צוות כזה, להיות יושב-ראש הוועדה, ועל-כך צריך

להצדיע ליושב-ראש.

אני נימנה על אלה שנפגעו מאומץ ליבו של היושב-ראש ואני גאה על-כך, בקשר

לחוקים פוליטיים ומוסריים שעברו מיוזמתו ובהמרצתו למרות כל הלחצים שנלחצנו,

אנחנו וגם חברים אחרים במפלגות אחרות. אם יש בינינו מי שנפגעו, ואני מכיר כאן

חבר בכיר ממני וממנו שהיתה לו עגמת-נפש בגלל זה, אני בטוח שכלפי ההסטוריה

אנחנו גאים בפועלו של היושב-ראש, ואם ניזכר כשותפים, ולו במיקצת, לפועלו זה -

די ינו.

היו מספר קלקולים בליכוד וכמה מחדלים שאין לי כל ספק בכך שבקדנציה הבאה

הליכוד יתקנם, אבל מהדל אחד הוא לא יוכל לתקן והוא כאשר אוריאל לין קם ואמר



שהוא לא ימשיך עוד, מטעמו שלו, ומבחינתו האישית כנראה בצדק. אבל אז הליכוד
לא קם כאיש אחד ואמר
הרף לך מהרעיון הזה; על אדם כמוך אסור לנו לוותר לא

במערכת הפרלמנטרית ולא במערכת הממשלתית.
הי ו"ר א. לי ן
תודה. רשות הדיבור לחבר-הכנסת עוזי לנדאו.

ע. לנדאו;

אינני רוצה להיות שותף ל"מועדון ההערצה ההדדית" שכן לי, כמו לחבר-הכנסת

יצחק לוי, אין השכלה משפטית. בוועדה הזאת נימניתי על החברים שבאו לקחת חלק אך

ורק בדיונים על הנושאים שבהם עסקנו. במרבית הנושאים לא עסקתי.

התרשמתי מהרמה הגבוהה של רוב חברי הוועדה הזאת ומעל כולם - מרמתו של

אוריאל לין. באחד הנושאים חלקתי על דעתו בצורה חריפה, יחד עם זאת הוא היה

יריב ראוי שהצליח להעביר את החוק בדבר שינוי שיטת המימשל, ובחירה ישירה של

ראש-הממשלה, בניגוד לדעתי. דבקותו היתרה להעביר את החוק הזה ראויה לציון

ולהערכה מלאה.

קיימת נקודה שלא הוזכרה במהלך הישיבה הזאת ולפי דעתי היא רלוונטית יותר

לימינו אלה, אשר קשורה למצוקות האזרח הפשוט ברחבי הארץ, וכוונתי לתחושה של

התערערות סמכות מערכת המשפט כגוף שאוכף את החוק ואת הסדר במדינה. הנושא הזה

היה קרוב מאד לליבו של אוריאל והיו לו מספר הצעות חוק פרטיות בקשר אליו. הצעת

חוק אחת שלו עברה בוועדה והיא קשורה בשני תיקונים שהוכנסו לחוק העונשין. חשוב

לציין את הדברים האלה, כיוון שאדם עומד ברחוב, רואה חלילה כיצד נערה צעירה

נרצחת לנגד עיניו בבת-ים, ויורה מאקדחו באוויר, או בכפר-דרום נרצח רב, בסביבה

ניצב חיל עם נשק, צריך לצעוק עליו שירה לעבר הרוצח, ורק לאחר זמן רב הוא יורה

ברוצח שבורח בינתיים. התחושה הכללית הרווחת בציבור, וזה הדבר החמור מכל,

היא - - -

ר. ריבלין;

יהודי עומד על פיגומים ויורים בו כיוון שחושבים - - -

ש. אלוני;

שהוא ערבי. זה גם כן חלק מהעניין.

ע. לנדאו;

חברת-הכנסת אלוני, יש תרגילי אש בצה"ל, ויש שנפגעים מן התרגילים האלה.

מה אפשר לעשות? להפסיקם?

ש. אלוני;

צריך לשפר את המשמעת.

ע. לנדאו;

אמרתי כבר שאינני שייך ל"מועדון ההערצה ההדדית" אבל אני רוצה, בהחלט, לתת

בתחום הזה מחמאה לאוריאל לין. אני מבקש לחדד נקודה שיש לה חשיבות רלוונטית

לשלטון החוק. מה שחשוב היום הוא זה שאזרח ידע שאין דרך רשעים ורוצחים צלחה;

הוא חייב לחוש חופשי - - -
ש. אלוני
ללא הבדל דת ומוצא? או עם הבדל קטן של דת ומוצא?

ע. לנדאו;

ללא הבדל דת, גזע, מוצא, ומין.
ש. אלוני
חשוב לציין זאת.

ע. לנדאו;

חשוב שלא תהיה תחושה של; דרך רשעים צלחה, כאשר קורבנותיהם אינם רשאים

לחגן על עצמם באופן טבעי ונורמלי כפי שהדבר נעשה בכל מדינה, שמא ידו הארוכה של

פרקליט המדינה או של היועץ המשפטי לממשלה תצביע לעברם ותאכוף עליהם הסבר מדוע

הם עשי את מה שעשו.

המעשה של אוריאל לין, ודאי בחוק העונשין, שיוכר הצורך של אדם להסביר

דברים מובנים לגמרי שהוא עשה, כפי שקיים בכל מדינה ומדינה, היה תרומה חשובה,

ובכנסת הבאה הוא ודאי יחסר לכל מי שסבורים שצריך להחדיר בציבור הרחב את התחושה

שמערכת המשפט עומדת לימינו של אדם כזה, ושצריך לתת בידי המערכת את הכלים

הנחוצים לצורך הנושא.

כל טוב וישר כוח.

היו"ר א. לין;

תודה רבה. רשות הדיבור להברת-הכנסת שולמית אלוני.

ש. אלוני;

אינני מאושרת מהעבודות של ועדת החוקה, חוק ומשפט, יצרי אומר לי שאני

צריכה לומר בפורום הזה מספר דברים, אבל אני מתגברת עליו. יחד עם זאת אני

מבקשת לומר שבלחץ של כל הממשלות, מאז קמה המדינה, שלא לקבל חוקה, שלא לקבל את

מגילת זכויות האדם, אפילו הנסיונות שלא להכניס לחוק יסוד השפיטה את הבג"צ

כיוון שפחדו שהוא מתערב יותר מדי, במציאות הזאת אני סבורה שאורי אל לין קצת

צעיר לזה, אבל את ה- שלו בהסטוריה הוא קיבל. בכנסת הזאת, במידה רבה

בזכות כושר העמידה שלו מול הלחצים של קואליציה ויחסים שונים, - הוא קידם את

הנושא, ועל-כך אני רוצה לברך אותו.

אתה, אוריאל, תהיה הבר הכנסת עד שיתכנסו כל הגורמים ועד שנדע את תוצאות

הבחירות. לאור הדברים שאמר בישיבה הזאת שר המשפטים, עם החשש שלו מכוחו הגדול

מדי של בית-המשפט, עם הדברים היפים והקצת מדאיגים שאמר נשיא בית-המשפט העליון,

שאנחנו צריכים את החוקה ביהוד לצרכים דידקטיים, אני רוצה לומר שאני סבורה

שאנחנו צריכים אותה ביהוד לצרכים שמרסנים את הממשלה ואת הקואליציות. כיוון

שכך אני מציעה שאולי כיושב-ראש ועדת ההוקה, חוק ומשפט תצליח לערוך סימפוזיון

גדול בקשר לנושא הזה?
היו"ר א. לין
אחרי הבחירות.
ש. אלוני
הבחירות תערכנה בעוד שבוע. נגמור את הבחירות, ניכנס לפגרה ארוכה עם

משאים ומתנים, ואילו על הנושא הזה צריך להערך סימפוזיון רציני שעשוי להיות

פתיחה טובה לוועדת החוקה, חוק ומשפט שתבוא אחר-כך.

אני מאחלך לך הצלחה בכל מה שתעשה, והמשך לעשות זאת במרץ ובתקיפות. תודה.

היו"ר א. לי ן;

אני מודה לך.

אני מודה לכולכם, ומציע שנרים כוס יחד בברכה לעבודה הטובה שעשינו. אני

מברך את הוועדה שתבוא בקדנציה הבאה שתמשיך ותעשה עבודה אפילו טובה יותר, ומאחל

עתיד טוב יותר לכל מי שנמצא בחדר. לחיים!

הישיבה הסתיימה בשעה 13.20

קוד המקור של הנתונים