ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 25/05/1992

חוק גביית חובות (ביצוע צווי מאסר) (הוראת שעה), התש"ן-1990; תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי - אי תשלום שכר מינימום), התשנ"ב-1992

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 368

מישיבת ועדת החוקה חוק ומשפט

יום שני. כ"ב באייר התשנ"ב (25 במאי 1992). שעה 13:30
נכחו
חברי הוועדה; א' לין - היו"ר

י' צידון

מוזמנים; כ' שלו - משרד המשפטים

סנ"צ י' בוטביל - משטרת ישראל

נצ"מ אי ילינק - משטרת ישראל

ת' פינקוס-רייטמן-משטרת ישראל

סנ"צ ר' גוטליב - משטרת ישראל

א' רובין - הנהלת בתי המשפט

די איש-שלום - משרד המשפטים

ר' כהנא - משרד העבודה והרווחה
יועצת משפטית
ר' מלחי
מזכירת הוועדה
ד' ואג
קצרנית
צי ספרן
סדר-היום
א. גביית חובות (ביצוע צווי מאסר)(הוראת שעה), התש"ן-1990.

ב. תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי - אי תשלום שכר מינימום),

התשנ"ב-1992.



היו"ר א' לין;

אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה.

א. חוק גביית חובות (ביצוע צווי מאסר)(הוראת שעה). התש"ן-1990

מבוקש להעלות את גובה האגרה. הסכום הקבוע בסעיף 3(א) לחוק יהיה 70 ש"ח, וזאת

במקום 50 ש"ח.

כ' שלו;

זוהי בקשה של שר המשפטים, שמוסמך לשנות את שיעור האגרה המיוחדת בהסכמת שר

המשטרה ובאישור ועדת החוקה. הבקשה להעלאת האגרה באה מצד המשטרה. הסיבה לצורך
בהעלאת האגרה היא כפולה
ראשית - האינפלציה.

היו"ר א' לין;

כמה זה עלה בצד האינפלציוני?

סנ"צ י י בוטבול;

40% בערך.
כ' שלו
הדבר היותר מהותי הוא, שכאשר חישבו את האגרה לקחו בחשבון שגובים את האגרה

במלואה, אבל מסתבר שבהרבה מן המקרים גובים רק מחצית מן האגרה, כי המחצית השנייה

משולמת על ידי החייב אם מתבצעת פקודת המאסר, ובהרבה מן המקרים, בסופו של דבר, לא
מתבצעת פקודת המאסר
או שלא מאחרים את האדם, או שהוא שילם כבר את החוב וכיוצא

באלה סיבות. לכן, בפועל, 50 שקל אינם מכסים את הוצאות המשטרה.

יש לכך הסכמה של הוועדה המייעצת לעניני ההוצאה לפועל, וגם נציג הלשכה הסכים

לכך.

סנ"צ י י בוטבול;
למען הדיוק
אנחנו לא מקבלים את החלק השני, לרוב לא בגלל שאיננו מאתרים, אלא

בגלל סיבות אחרות שלא תלויות בנו.
היו"ר א' לין
זה לא טוב שלא גובים את החלק השני, זה מעיד שלא מגיעים למיצוי ההליכים נגד

החייב.
סנ"צ י י בוטבול
היום יש כמה חייבים, שעצרנו אותם, שמשתחררים מבלי שיידרשו לשלם.
היו"ר א' לין
מי משחרר אותם בלי לשלם?
סנ"צ י י בוטבול
ראש ההוצאה לפועל.
היו"ר א' לין
למה הוא משחרר אותם?

סנ"צ י' בוטבול;

ב-35%-37% מהפקודות האיש משלם או שהוא מובא לראש ההוצאה לפועל. אין לנו 35%

תשלום של המחצית השנייה.
היו"ר א' לין
אבל אם הוא הובא לראש ההוצאה לפועל, מה קורה?
סנ"צ י' בוטבול
אם הוא לא משלם אני לא מקבל. אם ראש ההוצאה לפועל אומר לו: תשלם בעוד שבוע -

אני לא קיבלתי את הכסף. אם אני מביא לו פקודה או שלוש פקודות, אפילו אם הוא אומר

לו: תשלם, אני מקבל עבור פעם אחת. המשמעות היא שהעבודה שלנו לא באה לידי ביטוי

בתשלום השני. יש גם הרבה מאד אנשים שאנחנו מגיעים אליהם, הם לא בבית, ששולחים להם

התראה, ואלה רצים בסופו של דבר לבית המשפט או לזוכה, מסתדרים ומביאים לנו ביטול.
היו"ר א' לין
לא ייתכן שההוצאה לפועל תסכל את המטרה המרכזית של העבודה, הרי יש תכלית לענין

הזה.
נצ"מ אי ילינק
אם יורשה לי, אסקור מה המשטרה עשתה בשנה וחצי מאז חוקק החוק: המשטרה ארגנה

יחידת הוצאה לפועל מיוחדת על פי רוח החוק, שמשמעותה שלוחות במחוזות ובמרחבי

המשטרה עם יותר מהכפלה של מספר השוטרים וכלי הרחב שנמצאים בשטח, כאשר בראש כל

יחידה עומד קצין שמפקח על העבודה והוא כתובת לכל דבר וענין. הוקם מנגנון בקרה

במטה הארצי, בראשות סנ"צ יוני, ראש מדור ההוצאה לפועל, ובודקים את היהידות האלה

כל הזמן תחת מיקרוסקופ. כל מערך ההוצאה לפועל במשטרת ישראל ממוחשב, מלא - כל מאות

אלפי הפקודות - החל מינואר השנה, וזה היה מבצע לא קטן; יש אמצעים - מכשירי קשר,

מכונות צילום ופקסימיליות - ברוב יחידות ההוצאה לפועל, מה שלא קיים בסטנדרט

משטרתי רגיל, וכמו כן פיתוח כל היחידות שמסביב להוצאה לפועל - בתי המעצר, הכספים,

המיחשוב.

ההכנסות מאגרת ההוצאה לפועל מנותהות בדף האחרון שלפניכם. יש עונתיות בין

החודשים - למשל, פגרת בית המשפט, או פסח - אבל בממוצע הן נעות בין מליון למליון

ורבע שקלים בחודש, שזורמים לקרן הזאת, כשהשימושים העיקריים של ההכנסות הם השכר

וההוצאות של השוטרים, כלי הרכב, המחשב, ציוד הקשר וכל מיני עמלות בתהליך. השורה

התחתונה, לאחר שבדקנו את המערך הזה, היא: הקרן מכניסה כ-15 מליון שקלים בשנה,

ואנחנו מוציאים, כולל המשאבים הישנים שהיו לנו, כ-30 מליון שקלים בשנה סביב

הפרוייקט הזה.

הנתונים העיקריים בתקופה הזאת, של קצת יותר משנה וחצי, מראים על 700 אלף

פקודות הוצאה לפועל שהתקבלו, מעל 600 אלף פקודות שהסתיים בהן הטיפול - זה , שונה

לחלוטין מתמונת המצב שהיתה טרם החלת החוק - כ-43 אלף מעצרים בכליאות, אדם שישב

מאחורי סורג ובריח לילה או כמה לילות - ועוד כמה עשרות אלפים של מעצרים, כאשר אדם

נעצר ושילם את חובו.

*



יש פה פירוט איך אנחנו פורשים את הענין בכל אחת מיחידות המשטרה, וכדי להשלים

את התכניות המקוריות, שהצגנו פה לפני שנתיים, להגיע לסדר גודל של 400 שוטרים בכל

המערך הזה, יש לנו פה תכנית להרחבה במה שיתאפשר לנו מהעלאת האגרה. הבקשה המקורית

שלנו היתה להעלות את האגרה יותר. אם מדברים על חוק ההוצאה לפועל כמשק סגור, הרי

כדי לסגור אותו לגמרי היה צריך לקבוע אגרה בהיקף של 100 שקלים. ישבנו עם כל אהד

מהגורמים הנוגעים בנפרד, הבנו ש-100 שקלים מחיר אגרה זה לא סביר, והגענו להסכמה

של כל הגורמים הנוגעים בדבר, כולל לשכת עורכי הדין, שעם 70 שקלים כולם יכולים

לחיות בשלום.

תי פינקוס-רייטמן;

ההערה היחידה שאני רוצה להוסיף, שאנחנו נפעל בהמשך לתיקון חוק גביית חובות

כדי להסדיר את המצב שלמעשה אין הצמדה.

היו"ר א' לין;

טוב שזה בלי הצמדה, עשינו את זה בכוונה בלי הצמדה, מאחר שזה חוק יוצא דופן

ואנחנו רוצים שההעלאה תהיה מדי פעם בפעם תוך התייחסות לענין. עד כמה שאני מבין,

היום אנחנו לא יכולים לקבוע את עקרון ההצמדה, יש הכרח להביא את זה לאישור הוועדה

מפעם לפעם.

תי פינקוס-רייטמן;

אני מעריכה שכתוצאה מכך נצטרך לפנות שוב לוועדה, ובמקביל אני חושבת שנעשה

לתיקון החוק בהקשר של הצמדה, ואז יכול להיות שנוכל להפחית בכל זאת.

היו"ר א' לין;

כשאנחנו מאשרים היום 70 ש"ח, מתי אתם חושבים שצפוייה בקשה נוספת?
נצ"ב א' ילינק
בעוד שנה ורבע יש סיום של הוראת השעה וצריך יהיה לחשוב על כך.

ר' מלחי;

זה יספיק לשנה ורבע?

היו"ר אי לין;

תוכלו לעמוד בתכנית ההרחבה שלכם?

נצ"מ א' ילינק;

כן.
ר' מלחי
א. אתה אומד שהובל לעמוד בזה בשנה ורבע, על חשבון מה? אם ביקשתם 100 שקל, מן

הסתם צריך להניח שהייתם זקוקים ל-100 שקל. על חשבון מה יבוא הצמצום בין 100 שקל

לבין 70 שקל?

ב. יש כאן איזו מחזוריות של ששה חודשים לפי צביעת הטורים. האם זה מפני שאזלו

הסימנים או שיש לזה משמעות?



כ' שלו;

רציתי להעיר, שעם כל ההערכה ליעילות של עבודת המשטרה, שביצעה את החול! הזה,

הייתי מאד מעונינת לראות איזו שהיא השקעה בנושא תנאי המעצר של החייבים, כי אס

יותר אנשים יושבים במעצר צריך לחשוב בכיוון הזה - לא רק על ציוד המשטרה אלא גם על

התנאים שבהם אנחנו מאכסנים את חייבי ההוצאה לפועל.
נצ"מ אי ילינק
לקטע הכספי: יש היום נתח שהמשטרה משקיעה מתקציבה לטובת כלל ההוצאה לפועל ואלה

משאבים שהיו במשטרה טרם החלת החוק - 133 שוטרים ו-25 כלי רכב, שזה מרבית ההפרש

בין 70 שקלים ל-100 שקלים. אמרתי, שאם היו רוצים לעשות משק סגור עצמאי, זו העלות

הריאלית שצריך לשים מול העיניים.

היו"ר א' לין;

מר רוביו, אתה יושב כאו כנציג מנהל בתי המשפט ואני רוצה שתעביר למנהל בתי

המשפט את בקשתי, שיושבי-ראש ההוצאה לפועל נוהגים מפעם לפעם במידת הרחמים כלפי

החייבים והם פוגעים בהליכי ההוצאה לפועל. אי אפשר לעשות את כל ההשקעות האלה

ולעשות פקודת מעצר וכל מה שקשור בכך ובסופו של דבר, על איזה שהוא תנאי, דבר מאד

מאד קלוש, שוב משחררים את האדם ושוב מתחילים את ההליך מחדש. אנחנו רוצים ליצור

נורמות חדשות ולכן עשינו את החוק המיוחד הזה. צריך להיות פה שיתוף פעולה עם

ההוצאה לפועל. המשטרה בסך הכל מבצעת פקודות מאסר של ההוצאה לפועל, וצריך להשיג את

תכלית ביצוע פקודת המאסר.

י י צידוו;

אני מהרהר במה שנאמר כאו באשר לתנאי המעצר ובהתייחסות של הסכום לתנאי המעצר.

נושא הוצאה לפועל הוא מעיו שעת ביו ערביים - לא ולמיד מוכה שההוצאה לפועל היתה

מוצדקת או כשרה - ולכו אני שואל: האם איו איזה מקום להעלות את האגרה למשהו כמו

100 שקל ולתת תנאים יותר טובים?

היו"ר א' לין;

הענין הוא שמי שמלם את התנאים אלה לא החייבים, אלא בעלי החוב שרוצים לגבות את

ההוב, והאמת שהם היו צריכים לקבל את חובם בלי שום פקודת מאסר.

י' צידון;

ההבדל ביו 70 שקל ל-100 שקל הוא לא הבדל גדול. לדעתי מידת הרחמים של הפועלים

בהוצאה לפועל נובעת במידה רבה משום ידיעתם את תנאי המעצר של אותם האנשים שנעצרו.

יכול להיות שאם ישפרו את תנאי המעצר לא תהיה מידת רחמים.

אם נקבע 40%, שזה שיעור העלייה ביוקר, זה לא נכוו, כי זה הרבה יותר מ-40%.
נשאלת השאלה
למה לא ללכת על סכום יותר גבוה ולהבטיח את העניו?
היו"ר א' לין
אנחנו לא מוסמכים להעלות את הסכום. מי שיכול לקבוע את סכום האגרה ל-100 שקל

הוא שר המשפטים, ואנחנו צריכים לאשר את זה. שר המשפטים, גם המשטרה וגם משרד

המשפטים השכתנעו ש-100 שקל זה סכום גבוה מדי, ובאמת זה גבוה מדי בשביל מי שרוצה

לקבל פקודת מאסר, ו-70 שקל זה גם כן סכום על הגבול הגבוה.



לאחר שקראתי את הדו"ח בנושא הזה ועל פי כל הנתונים שבידינו אני חושב שהמשטרה

עשתה עבודה מאד טובה בתחום הזה, יש כאן שינוי מאד רציני בעניו שבמידה מסויימת עמד

לפני התמוטטות, כי באמצעות תקציב המדינה הדבר הזה היה נשחק והיינו שומעים פה אותם

סיפורים כל הזמן. אני חושב שצריך לאשר את 70 השקלים, כפי שהם ביקשו , נחכה עוד שנה

וחצי ונראה מה יהיה, כאשר אני מקווה שזה יהפוך להיות חוק קבע קלאסי שישמש דוגמה.

י' צידון;

ההערה שלי היתה לפרוטוקול בלבד ואני מצטרף כמובן לאישור.
סנ"צ י' בוטבול
כשהקמנו את היחידות חשבנו שהיחידות יבצעו לבד את ההוצאה לפועל, בנוסף ל-136

שוטרים שהיו. בפועל היום - וזה כתוב בדו"ח - יחידות הסיור של משטרת ישראל, על

חשבון מטרותיהן בבטחון פנים ותגובה לאזרח, מבצעות פקודות הוצאה לפועל וזה החלק

השני.

הוחלט; לאשר את חוק גביית חובות (ביצוע צווי מאסר) (הוראת שעה), התש"ן-1990

ב. תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי - אי תשלום שכר מינימום), התשנ"ב-1992

היו"ר א' לין;

ביום 7 באפריל 1992 אישרנו לקבוע כעבירה מינהלית עבירה על סעיף 14 לחוק שכר

מינימום, התשמ"ז-1987. באורנה ישיבה העירו היועצים המשפטיים כי שכר מינימום על פי

החוק מת"רוס בנוסף לשכר על בסיס חודשי אף לשכר על בסיס יומי ולשכר על בסיס של

שעה. בעקבות הערה זו קיבלה הוועדה החלטה לפיה תקנות העבירות המי נהלי ות לענין

הנדון תתייחסנה בנפרד לתשלום שכר על בסיס שאינו חודשי. כותב לנו שר המשפטים:

"הנוכחים בישיבה האמורה לא נתנו דעתם לקביעת גובה הקנס בשל אי תשלום שר מינימום

לעובד ששכרו משתלם על בסיס שאינו חודשי, ובאשר לקביעת גובה הקנס בשל אי תשלום שכר

מינימום לעובד ששכרו משולם על בסיס חודשי, אך בפועל הועסק פחות ממחצית ימי העבודה

בחודש. נראה לנו, על כן, כי ראוי לקיים ישיבה נוספת של ועדת החוקה, חוק ומשפט

בנושא, על מנת להשלים את הדיון. בדיון הזה תתבקש הוועדה על ידינו, בהסכמת שר

העבודה והרווחה, לאשר את תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי - אי תשלום שכר

מינימום), התשמ"ז-1987. שנוסחן רצוף בזה".

ר' כהנא;

בישיבה האחרונה היתה בעיה שהיתה קשורה לעובדה שהקנס המינהלי שהוצע על ידינו

היה לגבי תשלום חודשי, והשאלה היתה איך לפצל את הנושא לגבי אנשים שעובדים עבודה

יומית או עבודה של שעה. יש גם עובדי עבודת קבלנית, שמקבלים שכר, וכמובן שהשכר הוא

לא חודשי וגם לא יומי. החלטנו לעשות את החלוקה, למען הנוחות המשפטית, בין מה

שחודשי ומה שלא חודשי - כך זה גם מקובל בחוקים אחרים - כי אחרת היינו צריכים

להתחיל להגדיר במקרה של יומי גם מקרה של עובד של שעה, גם מקרה של עובד שהוא לא

עובד יומי ולא עובד של שעה אלא הוא עובד שמוסר מוצרים ועובד בקבלנות. לכן הצורה

המקובלת בדיני עבודה היא זו של חודשי ולא חודשי.
החלוקה תיעשה בצורה כזאת
כאשר מדובר על בסיס חודשי, יש כאן שני תנאים: צריך

לקבל שכר שמשתלם על בסיס חודשי ולפחות 12 ימים בחודש, כי אחרת חחישוב היה צריך

להיות שונה. למשל, מי שמקבל שכר חודשי אבל עבד בסך הכל שלושה ימים, לא נטיל עליו

אותו קנס מינהלי, ולכן כקריטריון לקחנו את 12 ימים שהם כמחצית ימי העבודה בחודש.
היו"ר אי לי ן
זה כתוב כאן מפורשות. המבנה ברור לכל.
ד' איש שלום
רציתי להעיר הערה לגבי נקודה נוספת, כי אני כמעט בטוחה - מאחר שלא קיבלנו

פרוטוקול - שהוועדה לא החליטה לגבי עבירה מינהלית חוזרת. אנחנו בדרך כלל קובעים

קנס נפרד, גבוה יותר, לעבירה מינהלית חוזרת. בענין של שכר מינימום אנחנו רוצים

שזה יהיה קנס שגבוה במחצית מהקנס שקבוע בשכר המינימום על העבירה הראשונה. אנחנו

בויורים במחצית ולא בכפל, כדי שזה עדיין יהיה נמוך מהקנס הפלילי ולא יגרום לאנשים

באופן אוטומטי לבקש להישפט, על מנת לא להחזיר את העומס לבתי המשפט.
היו"ר אי לין
גם כאשר הקנס הוא כמו העבירה הפלילית, עדיין מדובר פה בעבירה מנהלית, לא

בעבירה פלילית. יש הבדל מסויים. אמנם זה אותו סכום, אבל לא צריך לקבוע את זה תמיד

כגבול עליון.
די איש-שלום
במקרה זה, לפחות בתור התחלה, היינו רוצים שיהיה אינטרס לא להישפט אלא לשלם את

הקנס.
ר' מלחי
הכלל הוא שבעבירות מנהליות בכל זאת הקנס הוא קצת פחות מהמכסימום.
הוחלט
לאשר את תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי - אי תשלום

שכר מינימום), התשנ"ב-1992
היו"ר אי לין
אני מודה לכולכם.

(הישיבה ננעלה בשעה 14:00)

קוד המקור של הנתונים