ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 08/04/1992

אישור ועדת משנה לנושא הוראות פתיחה באש; צו העבירות המינהליות (שינוי התוספת לחוק), התשנ"ב-1992; תקנות הדיינים (עניינים שניתן לדון בהם בדיין אחד) (תיקון מס' 1), התשנ"ב-1992; תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי - העסקת עובדים זרים שלא כדין), התשנ"ב-1992; תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי -אי-תשלום שכר מינימום), התשנ"ב-1992; תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי -אי-תשלום שכר מינימום), התשנ"ב-1992 עם התיקון אושרו

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 366

מישיבת ועדת החוקה חוק ומשפט

יום רביעי. ה' בניסן התשנ"ב (8 באפריל 1992). שעה 11:00
נכחו
חברי הוועדה: א' לין - היו"ר

מ' וירשובסקי

ד' ליבאי
מוזמנים
י' ברק - יועץ משפטי, משרד העבודה והרווחה

ש' סגל - מנהל המחלקה לעבירות מינהליות -

שירות התעסוקה

ר' שפריר - ממונה על פיקוח על חוקים סוציאליים

די איש-שלום - משרד המשפטים

ד"ר כ' שלו - משרד המשפטים

הרב ה' קולין - יועץ משפטי של בתי הדין הרבניים

הרב אי אייזמן - מנכ"ל הרבנות הראשית

ח' חפץ - יועץ משפטי, משרד הדתות

ש' פרידמן - משרד הדתות

מי קופמן - עוזר מנכ"ל הרבנות הראשית
יועצת משפטית
ר' מלחי
מזכיר/ת הוועדה
די ואג
קצרנית
מזל כהן
סדר-היום
אישור ועדת משנה לנושא הוראות פתיחה באש.

תקנות העבירות המינהליות (קנס מי נהלי - העסקת עובדים זרים

שלא כדין), התשנ"ב-1992.

תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי - אי-תשלום שכר מינימום),

התשנ"ב-1992.

תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי - איסור הונאה בכשרות),

התשנ"ב-1992.

צו העבירות המינהליות (שינוי התוספת לחוק), התשנ"ב-1992.

תקנות הדיינים (עניינים שניתן לדון בהם בדיין אחד)

(תיקון מס' 1), התשנ"ב-1992.



אישור ועדת משנה לנושא הוראות פתיחה באש
היו"ר א' לין
אני מתכבד לפתוח את הישיבה.
הנושא הראשון שעל סדר-היום
תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי -העסקת

עובדים זרים שלא כדין), התשנ"ב-1992. יש לנו גם תקנות העבירות המינהליות (קנס

מינהלי - אי-תשלום שכר מינימום), התשנ"ב-1992. לאחריהן תקנות העבירות המינהליות

(קנס מינהלי - איסור הונאה בכשרות), התשנ"ב-1992. לאחר מכן צו העבירות המינהליות

(שינוי התוספת לחוק), התשנ"ב-1992.

לפני שנתחיל את הדיון בנושא שעל סדר-היום, היו הרבה פניות לגבי הנושא של

הוראות פתיחה באש. החלטנו להקים ועדת משנה שתבדוק את הנושא הזה בהזדמנות ראשונה

בפגרה. אני מציע שבוועדה כזאת נעשה כפי שמקובל בוועדות משנה על דרך האיזון . אם

אנחנו אומרים על דרך האיזון הקואליציוני, אני מציע שיהיו חברי הכנסת אמנון

רובינשטיין, שמעון שטרית, יושב-ראש הוועדה ועוזי לנדאו. חבר-הכנסת וירשובסקי, האם

זה נראה לך?
מ' וירשובסקי
האיזון מיוצג פה באופן מלא?
היו"ר א' לין
לחלוטין.
מ' וירשובסקי
מקובל עלי.
היו"ר אי לין
נאשר את זה. אם נמצא זמן נקיים דיון בוועדת המשנה.

תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי - העסקת עובדים זרים

שלא כדין), התשנ"ב-1992
היו"ר א' לין
נתחיל בתקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי - העסקת עובדים זרים שלא כדין),

התשנ"ב-1992.
מ' וירשובסקי
אדוני היושב-ראש, לפני שמציגים את הנושא הזה אני רוצה לשאול שאלה. הרי אנחנו

מוסיפים כאן לרשימה הקיימת כבר עבירות מינהליות נוספות. כשאנחנו דנים בזה, טוב

לשמוע מה נעשה עם אותן עבירות שהן כבר חלק מזה. זאת אומרת, לקבל איזשהו דיווח איך

החוק הזה מופעל הלכה למעשה.
די איש-שלום
אני מניחה שהנציגים של המשרדים שנמצאים פה היום יכולים לדבר על תחומי המשרד

שלהם. תמונה כוללת אני צריכה להכין. אני לא באתי מוכנה לזה.
היו"ר א' לין
מר ברק, אולי אתה מוכן להתייחס לגבי ההלק של משרד העבודה והרו ירוה?
י' ברק
מה בדיוק השאלה?
היו"ר א' לין
חבר-הכנסת וירשובסקי שואל, בעבירות הנוגעות לחוקי עבודה, עבירות שהגדרנו אותן

כעבירות מינהליות, איך המערכת פועלת.
י' ברק
העבירות המינהליות מתקיימות אצלנו רק לגבי שירות התעסוקה. ברגע מסוים זה פסק

להיות בתוקף. לכן נוכל לתת דיווח רק עד אפריל 1991.
היו"ר א' לין
נשמע ממר סגל איך הדבר עובד.
שי סגל
שירות התעסוקה התחיל בקנסות מינהלי ים ביוני 1988. מיוני 1988 עד אפריל 1991

שאז בוטלו התקנות בגלל חוק ההסדרים במשק, קנסנו 1,500 מעסיקים על עבירות

מינהליות בהעסקת עובדים זרים ועובדים מהשטחים.

אם ניקח בחשבון את מה שהיה לפני התקנות, היינו מגישים משפטים בשל אותן

עבירות, ובמשך שנה היו מתבררים בבתי המשפט כ-100 משפטים. מתוך ה-100 משפטים היו

נמשכים עד שלוש שנים. בו בזמן שאם נעשה ממוצע של שנה, אמנם בשנה הראשונה קנסנו

מעט אבל בשנה השניה עשינו כ-1,000 קנסות מינהליות, שמתוכן כמחצית שולמו. לגבי

המחצית השניה חלק ביקש להישפט.
היו"ר אי לין
מי שביקש להישפט, לא מעניין אותנו. אותנו מעניין לגבי אלה שלא ביקשו להישפט.

שי סגל;

לגבי אלה שלא ביקשו להישפט, הגשנו לבתי הדין למעלה מ-100 ותביעות. הן מתבררות

כרגע בבתי הדין.
היו"ר א' לין
מה האמצעים שעומדים לרשותכם כאשר הושת על אדם קנס מינהלי והוא לא ביקש

בהתאם לחוק להישפט? איך אתם פועלים?

שי סגל;

האמת היא שאין לנו פנה שיש למס-הכנסה, את האכיפה בדרך של עיקולים. האמצעי

שעומד לרשותנו, אחרי חצי שנה אם האיש לא שילם את הקנס אנחנו מבקשים מאסר לפי סעיף

19א על אי-תשלום קנס מינהלי, וזה עובד מצוין.
היו"ר א' לין
אתה מרגיש שיש שיפור רציני בהרתעה?
ש' סגל
יש שיפור. לפי דעתי אפשר להגיד מהפך.
מ' וירשובסקי
יש גם חזרה של עבריינות? אלה אלף מקרים נפרדים?

ש' סגל;

לא. בתוך ה-1,500 שאמרתי, יש שתי חברות גדולות. או.אר.אס. שעליה יש 12 קנסות

ועוד חברה בכוח-אדם שעליה יש חמש קנסות.
היו"ר א' לין
על-פי דיווח שקיבלנו, דווקא החברות הגדולות והחזקות מזלזלות בדברים. איך אינם

פועלים?
ש' סגל
ריסנו אותן לגמרי. רק השבוע הגענו לידי הסכם עם או.אר.אס. הם הוציאו

הוראות וסגרו את הנושא.
היו"ר א' לין
טיב מאד. אם רוצים ליצור הרתעה, חייבים בשלב הראשון לפחות לעשות מאמצים

מיוחדים. כשהדבר יצור את ההרתעה יהיה לכם הרבה יותר קל אחר-כך.

זה בכל אופו דיווח מעודד. אין ספק שאפשר לשפר כפי שאנחנו יודעים.

(קורא את התקנות). גבי איש-שלום, תסבירי לנו את ההבדלים, בבקשה.

די איש-שלום;

ראשית רציתי לענות לגבי ענין חוק חדש. למעשה הוא בא למלא את מקום חוק שירות

התעסוקה בענין עבירות מינהליות. כך שפורמלית זה חוק חדש. מהותית מדובר באותם

כללים.

הקנס הוא 2,000 ש"ח על כל עבירה מינהלית ו-900 ש"ח לכל יום שהעבירה ממשיכה

להתבצע.
היו"ר א' לין
אנחנו יכולים לאשר את התקנות האלה.
מ' וירשובסקי
בהחלט.
ר' מלחי
אנחנו צריכים לקבוע תחילת תוקף.
היו"ר א' לין
יש תאריך מיוחד שאתם רוצים?
שי סגל
לא, אנחנו ממשיכים בזח.
היו"ר א' לין
מיום הפרסום או מיום אישורו?

די איש-שלום;

מיום הפרסום.

ר' מלחי;

נמחוק את סעיף התחילה.

תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי - העסקת עובדים זרים

שלא כדין), התשנ"ב-1992 אושרו

תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי -

אי-תשלום שכר מינימום), התשנ"ב-1992
היו"ר א' לין
הסעיף הבא: תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי - אי-תשלום שכר מינימום),

התשנ"ב-1992.

(קורא את התקנות).

אנחנו מאד רגישים לנושא של שכר מינימום וניצול עובדים בשכר נמוך מאד שאינו

מגיע לשכר המינימום. והשאלה היא אם רמת העונש הקבועה כאן היא רמת הענישה הנכונה.
ר' שפריר
לדעתי כן. הבעיה היא שאם אנחנו לוקחים לדוגמא את אותן הקנסות שהוטלו במשפטים

בודדים שהתבררו בבית משפט, למעשה זה פחות או יותר תואם את מה שהטיל השופט, כאשר

הקנס המירבי הוא 4,500 שקלים.
היו"ר א' לין
אנחנו יודעים שהקנס לא יכול לעלות על הקנס המירבי הקבוע בחוק, אבל למה שהוא

יהיה חצי ממנו?



מ' וירשובסקי;

אני חושב שהענין של זלזול בתשלום שכר מינימום, שהוא שכר מינימום הלכה

למעשה, הוא אחד הדברים המוסריים החמורים. אני הייתי רואה בזה עבירה חמורה מאד,

שבכלל לא צריך להטיל עליה קנס מי נהלי, כי זה מראה שהמחוקק מתייחס לזה כמשהו לא

כל כך נורא. בעיני זה דבר נורא. אם כבר הולכים על שכר מינימום, לפחות מכסימום

הקנס של בית המשפט ולא מחצית או רבע.
היו"ר אי לין
אבל אז יאמרו לך שאם אתה מטיל את הקנס שהוא היה יכול לקבל בדיון משפטי

הוא לא יהיה מוכן לשלם את הקנס המינהלי, הוא יעדיף ללכת לבית המשפט. השאלה היא

אם בית המשפט יכול לתת לו קנס יותר מ-4,500 שקלים.
י י ברק
לא.
מ' וירשובסקי
אני הייתי רוצה שאם האנשים יילכו לבית משפט שיורשעו, שהסטיגמה של עבירה

פלילית תדבק בהם אם הם פועלים בניגוד לחוק, כי זאת עבירה חמורה.
היו"ר אי לין
זאת גם עבירה נפוצה מאד.
מי וירשובסקי
לצערי הרב היא מופעלת כלפי חלשים ועולים חדשים. לכן אני מתקומם נגד הדבר

הזה. אם קנס אז את המכסימום.
י' ברק
ראשית, הקנס הזה הוא בערך כפול משכר המינימום.
היו"ר א' לין
נאמר שאדם במשך שנתיים שילם לעובד שכר הנמוך משכר המינימום ולאחר שנתיים

תפסו אותו. איזה קנס אתה יכול להשית עליו, 2,500 שקלים או 2,500 שקלים לכל

חודש של עבירה?

י' ברק;

אני חושב ש-2,500 שקלים על כל חודש של עבירה.

ר' מלחי;

שכר המינימום מוגדר על פי החודש, וכל חודש שאדם עושה את זה, הוא עושה

עבירה. אפילו זו לא עבירה נמשכת, זו עבירה חדשה חוזרת.
היו"ר אי לין
עבירה חוזרת זה לאחר שהורשע. זו עבירה בפני עצמה, אני רוצה שיהיה ברור

שכל חודש זו עבירה בפני עצמה.
די איש-שלום
זה ברור,

היו"ר אי לין;

אבל יש היסוסים. מה המדיניות שלכם בהגשת תביעה?
י' ברק
המדיניות היא, כל פעם שתופסים מישהו מגישים תביעה.
היו"ר א' לין
מגישים תביעה עבור- כל חודש שהוא קיפח?
י י ברק
מקרים של הלנת שכר מינימום במשך שנה הם נדירים. אני לא חושב שהיה לנו

מקרה כזה. אגב, לפי חוק הגנת השכר אפשר לבקש פיצוי עונשין על אי-תשלום שכר

מינימום יותר מהפיצוי הרגיל, אבל זה בתביעה אזרחית בין עובד ומעביד.

מה שנוגע לנו, המפקחים שלנו מקבלים מידע ואז חוקרים, וברגע שיש לנו ראיות

אנחנו מגישים תביעות. הבעיה היא שתביעה בבית הדין לעבודה זה דבר שנמשך זמן.

הכוח המרתיע של עבירה מינהלית הוא הרבה יותר חזק מאשר תביעה בבית משפט.
היו"ר א' לין
אני שאלתי שאלה ספציפית. כשאתם מגישים תביעה, אתם דורשים ממנו קנס על כל

חודש וחודש או קנס אחד לכל התקופה?
י י ברק
כשאנחנו מגישים תביעה לבית המשפט אנחנו מבקשים קנס אחד לכל התקופה. האמת

היא שבדרך כלל אלה תקופות קצרות מאד. מדובר בחודש-חודשיים לא יותר. לכן הבעיה

הזאת לא התעוררה. אילו נתקלנו במעביד שלא משלם שכר מינימום תקופה ארוכה היינו

מטפלים בזה אחרת. היות שדה-פקטו המקרים שאנחנו מגלים אלה תקופות קצרות ביותר,

אנחנו מגישים את כתב האישום כאשר העבירה היא אחת, אי-תשלום שכר מינימום. זה לא

מספר עבירות אלא עבירה אחת.
ר' מלחי
אם זה חודשיים, אתם לא מכפילים את הסכום?
י' ברק
הבעיה היא אם בגליון האישום כותבים את זה כשתי עבירות נפרדות. את הסכום

בית המשפט קובע. השאלה אם אנחנו קובעים את זה כעבירות נפרדות - לא. היות שאלה

תקופות קצרות מאד אנחנו לא עושים את זה.



מ' וירשובסקי;

זה עוד מחזק את התהיה של יושב-ראש הוועדה וגם שלי, האם הסכום שאתם מציעים

הוא סכום שיש בו איזשהו אלמנט של הרתעה אמיתית או שהוא גם מסמל אי-שביעות רצון

מהמבצע ומהמהוקק לגבי אי-תשלום שכה מינימום. אני מציע להעלות את הקנס ל-4,500

שקלים.
י י בהק
ראשית כל, זה לא פחות הרתעה מבתי המשפט, כי גם בתי המשפט לא נותנים יותר

מ-2,000 שקל. הקנס המכסימלי שהגענו אליו זה 2,000 שקל.
מ' וירשובסקי
נניח שעם חלוף העתים בתי המשפט יגיעו למסקנה שהעבירה הזאת נפוצה ויתנו את

הקנס המכסימלי.
י' ברק
הפרקטיקה מראה לנו שזה מאד נדיר שבית משפט מטיל קנס מכסימלי. ההרתעה כאן

היא לא פחות מבית משפט. מצד שני, מבחינה פסיכולוגית, כשמעסיק מקבל מיד הודעה

על קנס, הוא לא מתעסק עם עורכי-דין שמושכים את המשפט שלוש שנים, אלא הוא צריך

ללכת מיד לשלם את הקנס, זה מרתיע, פה עיקר ההרתעה.

ר' מלחי;

אולי הדרך היא לא בהגדלת הסכום אלא בציון שהסכום הזה יהיה לכל חודש, ואז

אתה משיג את האפקט גם של הגדלת הסכום אבל בדרך אחרת.

מי וירשובסקי;

את זה אני מוכן לשקול. זה באמת יהיה יותר אפקטיבי.
ר' מלחי
זה יהיה יותר יעיל, כי אז יהיה הבדל בין חודשיים ובין 12 חודשים.
מי וירשובסקי
אם אתם אומרים שהקנס המינהלי הוא 2,500 שקלים לכל חודש, זה כבר משהו. אם

לא תהיה העלאה משמעותית או בדרך זו או בהעלאת הקנס, אני אצביע נגד התקנית האלה

והן לא יאושרו היום.

ר' שפריר;

עדיף כל חודש.

ד' איש-שלום;

לגבי ההצעה של הסכום 4,500 שקלים מקביל לסכום של העבירה הפלילית, אני

חושבת שהנזק יהיה יותר גדול מהרווח, משום שאנשים יבקשו להישפט, לא יהיה להם מה

להפסיד. ואז אנחנו מחזירים את העומס לבית המשפט, שוב אכיפה לא יעילה של החוק

ואנחנו לא משיגים שום דבר. לפחות שזה יהיה יותר נמוך מ-4,500 שקלים.
היו"ר אי לין
איך נוהגים היום?
י' ברק
בפועל המקרים שאנחנו מגלים הם אי-תשלום שכר מינימום של חודש-חודשיים, לא

י ותר.
היו"ר אי לין
אני לא מאמין. אתם עולים עליו מיד אחרי חודשיים?
י י ברק
זו הפרקטיקה שהיתה עד עכשיו.
היו"ר אי לין
אתם עולים עליו אחרי חצי שנה, שנה. הלוואי שהיתה במדינה הזאת אכיפת חוק

שהיינו מגלים את המקרים אחרי חודשיים.
י י ברק
הראיות שיש לנו הן אלה. אנחנו מגישים פרט אישום אהד. פה מדובר על קנס

מי נהלי. אנחנו נשנה את השיטה. אנחנו מתחילים שיטח חדשח.
היו"ר אי לין
בוא נסכם שנגדיר במדויק על פי הצעתה של גבי מלחי שזה כל חודש ואנחנו נבקש

שזה גם יהיח הנוהג בתביעות שתגישו, כך זה יוגש גם בפועל.
די איש-שלום
ו

השאלה אם מבחינה משפטית אפשר לכתוב את זה כך.
די איש-שלום
אם זה כך, אין צורך לכתוב את זה במפורש.
היו"ר אי לין
יש סיבה למה אני רוצה לכתוב את זה במפורש.

חבר-הכנסת וירשובסקי, אפשר לאשר תיקון זה?
מי וירשובסקי
כן, שזה יהיה כל חודש.
ר' מלחי
יש פה סעיף תחילה. אנחנו נמחוק אותו?
י' ברק
לא. פה מתחילים דבר חדש. אנחנו צריכים תקופת התארגנות של חודשיים.
היו"ר אי לין
60 יום מיום הפרסום.

העירה גבי איש-שלום הערה, שלא תמיד הקנס בחוק מוגדר לשכר חודש, זה יכול

להיות מבוסס על שעות או על ימים. אני מציע, כשם שההוק מגדיר את העבירה על פרק

זמן כך אנחנו נקבע שגם הקנס המינהלי יתייחס לאותו פרק זמן בהתאמה מדורגת.

תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי -

אי-תשלום שכר מינימום), התשנ"ב-1992 עם התיקון אושרו

תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי -

איסור הונאה בכשרות), התשנ"ב-1992
היו"ר אי לין
אנחנו עוברים לנושא הבא: תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי - איסור

הונאה בכשרות), התשנ"ב-1992.

הרב אייזמן, בבקשה.
הרב א' אייזמן
אני אפתח באופן כללי. חוק הונאה בכשרות קשה מאד ביישומו. החוק הוא טוב.

כרגיל המשטרה קשה לה לאכוף את החוק בגלל מגבלות של כוח-אדם. לאחרונה, בעקבות

קשרים אישיים עם המפכ"ל ובקשות מיוחדות לתת תשומת לב לנושא התקדמנו מעט. נתפסו

זייפני מזוזות והיה מזה רעש גדול. השבוע ישבתי גם עם מחלקת חקירות ארצית לבקש

לפתוח תיקים פליליים על מספר הונאות בכשרות. אבל שוב הבעיה העיקרית שכולנו

מודעים לה היא העדר כוח-אדם במשטרה לאכוף את התלונות. הלק גדול מהתלונות

שאנשים מגישים חוזר בגלל ההיבט "אין ענין לציבור", אבל הסבירו לי במשטרה

שהכוונה היא לחוסר כוח אדם. החוק המינהלי יתן בידינו כלים עם פקחים מקומיים

ונוכל לפעול ביתר מרץ ובדרך נכונה כדי ליישם אותו. קבלנו גם הערה ממבקרת

המדינה שלא הפעלנו נכון או בהתאם את החוק וחשוב לנו מאד לאכוף אותו.
מ' וירשובסקי
מה זאת אומרת לא הפעלתם אותו נכון?
הרב אי אייזמן
היא שאלה איפה התלונות, כמה תלונות הגיעו, מה עשיתם עם התלונות, למה

שתקתם, למה לא הקמתם רעש שלא מטפלים בזה.



היו"ר א' לין;

מה אופי המעשים שעליהם אנחנו מדברים כאן?

הרב אי אייזמן;

המעשים מתחלקים לשלושה חלקים. חלק אחד, אלה יבואנים שמציינים כשרויות שלא

על פי החוק. חלק כותבים באישור הרבנות הראשית כשאין להם אישור הרבנות הראשית,

זיוף גמור. חלק נותנים כשרויות בלי שהם מוסמכים לכך.

היו"ר אי לין;

אתה מדבר על מעשים שיכולים להיות חמורים מאד, כמו למשל זיוף שזו כבר

עבירה פלילית חמורה מאד.

הרב א' אייזמן;

נכון.

היו"ר א' לין;

מקרים של זיופים אתם צריכים להעביר לטיפול המשטרה.
הרב א' אייזמן
לאחרונה העברנו מקרים רבים. בתחנות משטרה בכמה מקומות ענו לנו שאין להם

כוח אדם או אין ענין לציבור. הפנינו את הנושא למפכ"ל, הוא ביקש להעביר את זה

למיחלק הארצי להונאה. ישבנו עם המיחלק הארצי להונאה, הם קיבלו על עצמם לטפל

בנושא, אבל אין לי ספק שהחוק המינהלי יקל עלינו את אכיפת החוק.
היו"ר אי לין
מה העונשים המוטלים מכוח החוק?

ד' איש-שלום;

עד 9,000 שקל או שנה מאסר.
היו"ר אי לין
אני מבין שבנושא הזה אין היבטים בריאותיים אלא היבטים של לא נוהגים בהתאם

לחוק.
מי וירשובסקי
הואיל ולוויתי את כל נפתולי חקיקת החוק הזה ברור דבר אחד, המדובר הוא

בכשרות המזון בלבד. האם היום יש איזושהי הרחבה, כלומר מונעים היתרי כשרות למשל

למלון שהמטבח בו אכן כשר אבל המעלית פועלת בשבת? האם הרחיבו מעבר למה שהוצהר

כאשר נחקק החוק?
הרב אי אייזמן
לא ידוע לי על כך.
ד' ליבאי
אני מתלבט עם הוראת תקנה 1 שעושה דין אחד מבחינת הקנס בשורה ארוכה של

עבירות ואני ניסיתי לתהות על קנקנן של העבירות ולשאול האם אנחנו בהשוואת

העבירות בענין הקנס המי נהלי עושים דבר נכון. במילים אחרות, האם האבחנה בתקנה 2

בין תאגיד לבין אדם היא מספקת והיא הנכונה,

מדוע אני מתלבט? אדוני היושב-ראש, אם אני אקרא לך מי הם העבריינים

הפוטנציאליים אתה תראה שבסעיף 3 מדובר בבעל בית אוכל שמציג או לא מציג תעודת

כשרות. בסעיף 4 מדובר על יצרן של מצרך. "לא יציין על מצרך שייצר על אריזתו כי

הוא כשר ולא יציגו ככשר לפרסום וכו'." כאן זו ממש תקלה לרבים. סעיף 9, שוב

עיסוקו ביצרן או ביבואן והתקלה היא גדולה. "יצרן או יבואן של מצרך הנושא עליו

ציון שהוא כשר, לא ימכור את המצרך ולא יציעו למכירה אלא אם כן המצרך נושא עליו

גם ציון שמו של נותן תעודת הכשרות וכו'." בסעיף 5 מדובר בעוסק במכירת מצרכים
לציבור. כתוב
"לא ימכור ולא יציע למכירה מצרך שאינו כשר לפי דין תורה תוך

הצגתו בכתב ככשר." זה שוב המוכר כמו בעל בית האוכל. סעיף 7 קצת שונה, הוא

עוסק במי שעוסק בשחיטה, מציג את שחיטתו ככשרה ואין לו תעודת שוחט ממועצת

הרבנות וכך הלאה, גם פה יש יותר תקלה לרבים מבחינה זו.

לכן, לכאורה, הייתי מחלק את העבירות מבחינת הקנס המינהלי בין עבירות של

מי שמכשיל את הבאים בשעריו גרידא לבין מי שגורם תקלה לרבים. אלה שגורמים תקלה

לרבים, היצרנים, או היבואנים ואולי השוחט, הייתי מכביד את עול הקנס עליהם נאמר

1,000 שקל או 2,000 שקל, זו כבר שאלה משנית בעיני. לראשונים הייתי מסתפק בשלב

זה בקנס מינהלי של 500 שקל. המצב היום בכללותו הוא לא שופרא דשופרא מבחינה

כלכלית. תמיד אפשר להעמיד אותם לדין פלילי. ופה, במקרה שרואים את הענין לא

כחמור ולא כעבריינות חוזרת ורוצים להסתפק בדרך המינהלית בשביל לא להטריח את

היועץ המשפטי או בשביל לא להטריח את בתי המשפט ולהסתפק בקנס מי נהלי, השאלה היא

אם אני צריך להבחין בקנסות גם מבחינת עוברי העבירות.
היו"ר אי לין
האבחנה שלך היא בעצם יותר בתחום ההיקף. בסך הכל גם קמעונאי, כשהוא מוכר

ליחידים הוא מוכר לציבור הרחב. הוא לא מוכר לאדם פרטי אלא הוא מוכר לציבור

בלתי ידוע של קונים.
די ליבאי
אבל הוא לא מוכשל על ידי היצרן.
היו"ר אי לין
הוא חייב ביודעין לעשות את העבירה. אם הוא לא עושה את העבירה ביודעין זו

לא עבירה.

אני לא מתנגד לעשות אבחנה בין קמעונאי לבין יצרן או יבואן מבחינה זו, אבל

אני לא חושב שאנחנו צריכים לקבוע 500, 1,000 ו-2,000 אלא אפשר לקבוע 1,000 ו-

2,000 כדי שבכל אופן תהיה החמרה לגבי יבואנים ויצרנים. גבי איש-שלום, מה את

חושבת?



די איש-שלום;

אני לא יכולה לאשר בשם שר המשפטים קנסות יותר גבוהים ממה שיש פה. לגבי

קנסות יותר נמוכים, אין לי בעיה. לוועדה יש סמכות לאשר קנסות יותר נמוכים ממה

שאנהנו רוצים.
היו"ר א' לין
לוועדה אין סמכות לאשר קנס נמוך יותר. אנחנו יכולים לאשר או לא לאשר-.
די ליבאי
קנס של 1,000 שקל הוא קנס אוטומטי?

ד' איש-שלום;

כן.

די ליבאי;

הוא גבוה מאד, בייחוד אם מתחילים להפעיל חוק.
היו"ר אי לין
בחוק זה 9,000 ש"ח. זה לא גבוה בהשוואה למה שקיים בחוק. פה אלה לא עבירות

תמימות.

אני לא מתנגד, כמובן בהסכמת שר המשפטים, שלגבי יבואנים ויצרנים זה יהיה

2,000 שקל ולא 1,000 שקל. לגבי תאגיד, אני חושב שאפשר להשאיר את זה 2,000 שקל.

אבל לגבי יבואנים ויצרנים אני מציע שזה יהיה 2,000 שקל כי זה היקף יותר גדול.

גבי איש-שלום, תציעי את זה לשר המשפטים.
ר' מלחי
)

זה מאושר בכפוף להסכמת שר המשפטים. אם שר המשפטים לא מאשר, זה ישאר 1,000

שקלים.
די ליבאי
לשיקול דעת השר. הוא יקבע סופית. הוא יכול לחזור לנוסח הנוכחי, הוא יכול

להתחשב בהערה ולגבי יצרנים להחליט.

היו"ר אי לין;

יש לנו אמון רב בשר המשפטים.

.P

צו העבירות המינהליות (שינוי התוספת לחוק), התשנ"ב-1992

היו"ר אי לין;
הסעיף הבא בסדר-היום
צו העבירות המינהליות (שינוי התוספת לחוק),

התשנ"ב-1992.
די איש-שלום
זה מתחייב מהאישור הקודם של תקנות קנס מינהלי - אי-תשלום שכר- מינימום,
היו"ר אי לין
אחרי "חוק עבודת נשים יבוא: "חוק עובדים זרים (העסקה שלא כדין). אחרי
"חוק שירותי תיירות יבוא
"חוק שכר מינימום. מה זה אומר?
די איש-שלום
זה אומר שעל מנת שהתקנות שהוועדה אישרה יהיו בהתאם לחוק, החוקים עצמם

צריכים להיכלל בתוספת לחוק העבירות המינהליות, אחרת אין ערך לאישור של הוועדה

לגבי התקנות שהיא אישרה לפני חצי שעה.
ר' מלחי
למעשה היינו צריכים להתחיל מזה.
היו"ר א' לין
אנחנו מאשרים את צו העבירות המינהליות (שינוי התוספת לחוק), התשנ"ב-1992.

חבר-הכנסת וירשובסקי, רצית להוסיף משהו מעביר לדיון שהיה?
מ' וירשובסקי
לא. ראיתי היום בעתון ענין משכורתו של יפת. בשעתו דברתי אתך ביחס

למשכורת אחרת.
היו"ר אי לין
אני מבקש להעיר בנושא הזה. בשלושה מקרים בלבד נדרשה ועדת החוקה, חוק

ומשפט בשלושת החודשים האחרונים בתקופה של שלוש שנים לביקורת על החלטות של בתי

המשפט. לדאבוני הרב, בשלושת המקרים האלה צדקנו לחלוטין. לגבי הביקורת שהיתה

לנו על החלטה של השופט מיכאל בן-יאיר בתל-אביב, הייתי אומר שרגש הצדק הבסיסי

התקומם מהחלטה כזאת. אני הלכתי ועיינתי בכל תיקי המשפט בבית המשפט המחוזי בתל-

אביב והופתעתי מכמה דברים. א. דרך ניהול המשפט הותאמה לנוחיותו הפרטית של מר

יפת. פטרו אותו מהחובה להופיע בפני בית המשפט. הכל היה מבוסס על מסמכים ועל

חוות-דעת. לא היתה הנמקה להחלטת השופט והפרקליטות מסרה לי באופן מוסמך שהיא כן

ביקשה שתהיה הנמקה. על כל פנים, מדינת ישראל לא יכלה לחיות עם החלטה של 83 אלף

ש"ח ועוד 5 מליון ש"ח פיצויים לאדם שכולנו יודעים מהו הנזק שהוא גרם למדינה.

החלטת הפשרה שהיתה מוכיחה עד כמה היתה צודקת החלטת הוועדה.

היו גם שני מקרים אחרים, אני לא רוצה להתייחס אליהם. לגבי מה שחולק בבנק

לאומי, אני מעדיף שוועדת הכספים תטפל בענין הזה. דיברתי עם חבר הכנסת שמעון

שטרית והוא אמר לי שאכן כך ייעשה. ניתן לו את הזמן לטפל בענין בוועדת המשנה

לענייני בנקאות ואני מניח שהיא תעשה עבודה טובה. אבל אם הברים יסברו שלא, אני

לא מתנגד לקיים דיון בנושא הזה בוועדה.
ש' שטרית
אם באמת חבר-הכנסת שמעון שטרית, שיש לו רקורד בנושא הזה, מתחייב שהוא

יטפל בנושא הזה בוועדת הכספים, לא כדאי ששתי ועדות תטפלנה בזה.

אדוני היושב-ראש, אם היית עומד במעקב ורואה שאכן יש אפשרות לעשות את זה -

טוב.
היו"ר אי לין
אנחנו נבקש ממזכירת הוועדה לבדוק שאכן מתקיים הדיון בנושא הזה והיא תדווה

לנו בישיבה הבאה.

מי וירשובסקי;

בסדר גמור, זה נראה לי.

תקנות הדיינים (עניינים שניתן לדון בהם בדיין אחד)

(תיקון מס' 1), התשנ"ב-1992

היו"ר א' לין;
הנושא הבא בסדר-היום
תקנות הדיינים (עניינים שניתן לדון בהם בדיין אחד)

(תיקון מס' 1) התשנ"ב-1992. הרב קולין, בבקשה.
הרב ה' קולין
בעקבות התיקון לחוק הדיינים שהוסיף עוד שני ראשי פרקים של נושאים שבהם

אפשר לדון דן יחידי, אלה ענייני סדר ומינהל ועניינים הנדונים במעמד צד אחד,

לצורך הפעלת תיקון החוק יש צורך בתקנות ואנחנו הצענו את הדברים שהם יוכלו לדון

בהם לפי ראשי הפרקים הללו.

בעקבות כמה הערות שקבלנו ממשרד המשפטים יש שינוי קטן בנוסח.
היו"ר אי לין
בכל אופן יש הסכמה של בית הדין הרבני הגדול?

הרב ה' קולין;

יש.
היו"ר א' לין
אם כן מדובר קודם כל לפני התיקון: "(4) ענייני סדר ומינהל - (א) קביעת

מועדים לדיון ודחייתם. (ב) מינוי אפוטרופוס לדין. (ג) הוראות בדבר המצאת

כתבי בית דין, לרבות תחליף המצאה. (ד) הוראות בדבר פרסום הודעות והזמנות

ופטור מחובת פרסום. (ה) קביעת סדר הדיון, זימון עדים וסיכומים ומועדים להגשת

כתבי בית דין. (ו) מתן אישורים בקשר לדיון. (ז) בקשות לעיון בתיק.



(5) עניינים הנדונים במעמד צד אחד - (א) מתן צווים בעניינים דחופים אם

הוכח לדיין כי ההשהיה לדיון עשויה לגרום למבקש הצו נזק שאין לו תקנה או נזק

חמור. (ב) אישור וקיום מסמכים שאינם בבחינת פסק דין."
הרב ה' קולין
יש מספר דברים ששינינו ויש גם טעויות דפוס. אני אתן את הנוסח המתוקן.
היו"ר אי לין
אני רואה שהשינוי הוא בעיקר בסעיף 5.
הרב הי קולין
בסעיף 5(א) ובסעיף (4) (-י).

היו"ר אי לין;

"(ז) אישור בקשות לעיון בתיק.

(5) עניינים הנדונים במעמד צד אחד - (א) מתן צווים זמניים בעניינים

דחופים הנדונים בשלושה, לפני שנקבע להם הרכב, אם הוכח לדיין כי השהיית הדיון

עלולה לגרום למבקש הצו נזק שאין לו תקנה או נזק חמור. (ב) אישור וקיום מסמכים

שאינם בבחינת פסק דין."
מ' וירשובסקי
אני חושב שהתיקון הזה של משרד המשפטים הוא מאד משמעותי.
דייר כי שלו
אני אסביר את הסיבה לתיקון שהצענו. בסעיף של החוק, אותו סעיף 8 שבמסגרתו

אנחנו עובדים פה, קיים גם סעיף קטן (ה}(1) שבו כתוב שסמכות לדון בבקשות לצווי

ביניים, צווים זמניים והרכב היא בידי יושב-ראש בית הדין. לכן לא יכולנו לעשות

תקנות בניגוד לחוק והתיקון הזה מוצע.
הרב א' אייזמן
אני חושב שבאופן כללי התקנות עונות על חלק מהמצוקה של בתי הדין שיוכלו

לפעול ביתר יעילות, כיוון שמה שאפשר לעשות בדן יחיד כולו רווח לציבור.
הרב ה' קולין
העניינים האלה הם בעצם לא עניינים של שפיטה מהותית שדורשים הרכב. זה

פשוט ייעל את הסדר הפרוצדורלי של הדיון, מה שנקרא ניהול הדיון, ולא בדברים

שחופפים עניינים של חובות וזכויות של הצדדים. לכן כדאי לאפשר את זה לדן יחידי.
היו"ר א' לין
חבר הכנסת וירשובסקי, אני מציע שנאשר את התקנות האלה.



מ' וירשובסקי;

בהחלט.

היו"ר אי לין;

הוועדה מאשרת את תקנות הדיינים (עניינים שניתן לדון בהם בדיין אחד)

(תיקון מסי 1), התשנ"ב-1992, בנוסהן המתוקן.

תודה רבה, ישיבה זו נעולה,

הישיבה ננעלה בשעה 12:15

קוד המקור של הנתונים