ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 06/04/1992

הצעת חוק ההסכם בדבר מעמדם של אנשי סגל שלארצות-הברית של אמריקה. התשנ"ב-1992

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 365

מישיבת ועדת החוקה חוק ומשפט

יום שני, ג' בניסן התשנ"ב (6 באפריל 1992), שעה 11:00
נכחו
חברי הוועדה: א' לין - היו"ר
מוזמנים
ד"ר ח' גולדווטר - משרד המשפטים

פי פלדמן - " "

ד' שפי - היועץ המשפטי, משרד הבטחון

סרן ש' סנראי - משרד הבטחון

ר' סייבל - היועץ המשפטי, משרד החוץ

א' שניידר - יועצת משפטית במכס, משרד האוצר

נ' אורי - ממונה על יחסי עבודה, משרד

העבודה והרווחה

מזכירת הוועדה; ד' ואג

קצרנית; אי זכאי
סדר-היום
הצעת הוק ההסכם בדבר מעמדם של אנשי סגל של ארצות הברית של אמריקה,

התשנ"ב-1992.



הצעת חוק ההסכם בדבר מעמדם של אנשי סגל של

ארצות-הברית של אמריקה. התשנ"ב-1992

היו"ר א' לין;

אני פותח את הישיבה. הסעיף העומד על סדר-היום הוא הצעת חוק ההסכם בדבר

מעמדם של אנשי סגל של ארצות-הברית של אמריקה, התשנ"ב-1992.

משתתפים בדיון ממשרד המשפטים דייר חיים גולדווטר. ממשרד הבטחון - מר דב

שפי, היועץ המשפטי; סרן שמואל סנראי. ממשרד החוץ מר רובי סייבל, היועץ

המשפטי. ממשרד האוצר גבי אנה שניידר, יועצת משפטית. ממשרד העבודה והרווחה,

מר נחמן אורי, הממונה על יחסי עבודה.

כינסנו את הישיבה הזאת בתקופת הפגרה משום שאמרו לנו כי יש דחיפות לענין

זה. האם הדחיפות נובעת מההיבט של יחסי החוץ בין ישראל לארצות-תברית או שהיא

נובעת מהיבט אחר?
רי סייבל
זו דחיפות מצד מערכת הבטחון.
היו"ר א' לין
נשמע את סרן שמואל סנראי.

סרן ש' סנראי;

בימים אלה קיימת בארץ פעילות רהבת היקף של חיילי ארצות-הברית במסגרת

תרגיל משותף כשנמצאים כיום בארץ כ-1,500 איש. לחוק יש חשיבות באשר לפעילות

שלהם עם כלי רכב, הסתובבות עם נשק, תובענות אזרחיות כלפיהם במידה וייגרם נזק

עקב פעילותם וכדומה. התרגיל הזה מתוכנן כשנה כשבתחילת התכנון הם לחצו שהנושאים

יוסדרו במסגרת חוקית ואנחנו הפטרונים לזירוז הענין.

היו"ר א' לין;

הנושא נוגע לאנשי הצבא או לאנשי הסגל האזרחי?

סרן ש' סנראי;

ההגדרה בהסכם נוגעת לחברי הכוח, שהם אנשי הסגל הצבאי, והרכיב האזרחי

שנילווה אליהם.

היו"ר א' לין;

זה נוגע רק לאלה הקשורים עם הכוחות המזויינים של צבא ארצות-הברית, לא

לסגל הדיפלומטי?
רי סייבל
נכון.



סרן ש' סנראי;

זה מופיע בסעיף 1 "הגדרות".

היו"ר א' לין;

(קורא את סעיף 1 (א) ו-(ב) בעמוד 314)..
סרן ש' סנראי
זח מסביר את דחיפות הענין.

היו"ר א' לין;

אני רואח כאן חתי יחסות לתפקוד בנושאים פליליים וחסגרה במקרה שאדם נמצא

במעצר. אני מבקש לשמוע על תכנו של החוק, מבנהו וההוראות העיקריות שבו.
רי סייבל
קצת רקע. בעולם נהוג שכאשר קצין בודד מגיע לביקור, הוא יכול לבוא עם

הדרכון שלו, להוציא רשיון נהיגה וכן הלאח. אבל כאשר יחידה באה להתאמן אימונים

משותפים, אנשי היחידה יורדים ממטוס צבאי אמריקאי עם הציוד שלהם, עם החגור

והנשק ומוסעים במשאיות ישר לשטח האימונים. ברור שאין להם דרכונים ולכן חייבים

לעשות סידור כלשהו לגבי כניסתם ארצה, רשיונות נהיגה וביטוח של הרכב, כלומר הם

מגיעים כיחידח אמריקאית לכל דבר. זה חל גם לגבי המצב הפנימי ביחידה, כאשר לנו

אין כל ענין בקשר לכל מה שמתרחש בתוך היחידה, למשל אם חייל אחד פוגע בחייל אחר

ביחידה אין לנו נטייה להעמיד אותם לדין, כמובן אין זה כך אם חייל כזה פוגע

בישראלי; גם אם חייל כזה פוגע ברכוש אמריקאי, העקרון הוא שיתנו ליחידה לטפל

בכך באופן פנימי.
היו"ר א' לין
נתעכב קצת על ההיבט הפלילי. בדברי ההסבר לשיפוט בפלילים (סעיף VIII),

פיסקה 3(א}, בעמוד 314, נאמר שאם יש סמכות שיפוט מקבילה על אותה עבירה באותן

הארצות, אנחנו נותנים "זכות ראשונה להפעיל שיפוט על חברי הכוח וחברי הרכיב

האזרחי בקשר ל-1. עבירות הנובעות ממעשה או מחדל שנעשה בשעת ביצוע תפקיד רשמי".

אם בשעת ביצוע תפקיד רשמי הוא פגע באזרח ישראלי, הוא יכול לטעון שהוא

ביצע תפקיד רשמי ואז יגידו שהסמכות היא של ממשלת ארצות-הברית. השיפוט יהיה של

ארצות-הברית?
רי סייבל
אם הוא פעל בתפקיד רשמי, דהיינו, ממשלת ארצות-חברית עומדת מאחורי זה -

אני לא מדבר עכשיו על השלב האזרחי - יהיה לנו ריב עם ממשלת ארצות-הברית אבל לא

עם החייל הבודד.
הי ו"ר א' לין
במהלך ביצוע תפקידו הוא חופשי לבצע עבירות פליליות מבלי שהוא צפוי לעונש

על-פי החוק הישראלי?



ר' סייבל;

כן. הוא צפוי לעונש על-פי החוק האמריקאי.
היו"ר א' לין
האם בכל עבירה? מי יגדיר אם זה נעשה בתוך ביצוע תפקידו או לא?
סרן ש' סנראי
יש הוראה על כך בסעיף VIII , פיסקה 4, עמוד 318.

היו"ר א' לין;

(קורא את פיסקה 4 בסעיף VIII).

הסעיף הוא מפליג מאוד ואני מתפלא שחתמתם על דבר כזה. אתם מפקיעים את

סמכות השיפוט של מדינת ישראל בעניינים פליליים מכוח הסכם זה. אם חייל הלך

ברחוב וירה באדם, ממשלת ארצות-הברית יכולה להגיד שזה היה במסגרת תפקיד. אין

שום אפשרות להגיד שזה לא היה במסגרת תפקידו.
רי סייבל
אם אנחנו חושבים שזה טיעון לא סביר, אנחנו יכולים להעלות את זה, לפי

הסיפא של פיסקה 4. לפי פיסקה 6 אנחנו יכולים לבקש מהם לוותר על הסמכות שלהם

להעמיד אותו לדין.

היו"ר א' לין;

(קורא את פיסקה 6 בסעיף VIII,עמוד 318}.

זה לא אומר דבר. אני חוזר על הדוגמה הקיצונית של חייל המסתובב כאן שהרג

מישהו במסגרת תפקידו הרשמי. אתם לא נותנים החלטה סופית לבית-משפט ישראלי

במקרה הזה. אם זה נעשה במסגרת תפקידו - אני מוכן לקבל את זה. אבל מי יחליט

אם זה נעשה במסגרת תפקידו או לא?
ד"ר ח' גולדווטר
אם הוא הולך ברחוב ויורה, זה לא במסגרת תפקידו,

היו"ר א' לין;

אם הם יטענו שזה במסגרת תפקידו? אתם מוותרים פה כלאחר יד על הריבונות של

המדינה בעניינים פליליים.

סרן ש' סנראי;

אם תקיפה כזו איננה סבירה יש מנגנון שיכול לטפל בזה,
היו"ר א' לין
המנגנון הוא של פנייה או בקשה, ההחלטה הסופית היא שלהם,



האם אנחנו חייבים לאשר את ההסכם הזה כמות שהוא, או שאנחנו יכולים להכניס

בחוק סעיף האומו-, כפי שזה מופיע בפיסקה 4: הוגש כתב אישום נגד חבו- הכוח או

חבר הרכיב האזרחי על-ידי רשויותיה של ישראל. זאת אומרת: אנחנו לא מונעים

מרשויות המדינה את הסמכות להגיש כתב אישום, לתפוס את האדם ולעצור אותו, האם

זה נכון? הוא ביצע עבירה פלילית בישראל, על-פי המושגים שלנו - יש לנו סמכות

לעצור אותו ולהגיש כתב אישום?

דייר חי גולדווטר;

כן.
ר' סייבל
אבל צריך להפסיק זאת אם האמריקאים נכנסים לענין.
היו"ר א' לין
האם אנחנו לא יכולים להכניס תיקון בחוק שיאמר כי במקרה כזה, אם היועץ

המשפטי לממשלה יחליט לערער על קביעה זו, שההחלטה הסופית אם זה נעשה במסגרת

תפקידו או לא תהיה בידי בית משפט?
רי סייבל
הכנסת יכולה להכניס כל תיקון, אבל זה יציג את הממשלה במצב שהיא מפירה

התחייבות קודמת שלה, היא חתמה ולא אישרה זאת עדיין, וזו תהיה סתירה.

היו"ר א' לין;

לא יכולתם להתחייב לשום דבר אלא רק להתחייב להביא זאת לכנסת לאישור.
ר' סייבל
נכון.
היוייר א' לין
אני רואה את הענין כעקרוני. נצטרך להזמין את שר המשפטים לשמוע את דעתו כי

זה ויתור על הריבונות של המדינה בענינים פליליים ומדינה לא עושה דבר כזה כל כך

בקלות. אני מציע שנניח את הסוגיה הזאת בדרוש עיון.

מה המשמעות של סעיף 3 לחוק, "מעצר". (קורא את סעיף 3 לחוק).
סרן ש' סנראי
הנושא הזה מופיע בעמי 319, סעיף (ג) בפיסקה 9 של סעיף VIII.
היו"ר א' לין
(קורא את סעיף (ג) בפיסקה 9}.

זאת אומרת שהפעלת סעיף 3 לחוק מותנית בצו של בית משפט.
סרן ש' סנראי
הכוונה בסעיף הזה היתה למקרים שיש הארכת מעצר על-ידי שופט לאדם שישב

במעצר וחשבנו שלא יהיה נאה אם לא נפנה שוב אל אותו שופט ונבקש שישחרר אותו אדם

מן המעצר.
היו"ר א' לין
זה לא נאה, אבל מה אם הוא לא יאשר זאת? אינך יכול לכפות על שופט לתת צו.

תגיד לו שהוא חייב לתת צו על-פי ההסכם?

סרן שי סנרא';

ברגע שההסכם ייהפך לחוק- - -
היו"ר אי לי ן
אז הוא יהיה חייב לתת את הצו?
היו"ר א' לין
לכאורה כן,

היו"ר א' לין;

הפכת אותו למי שנותן צו בלי שיקול דעת. מה שמופיע כאן נועד ליפות את

הענין כי לשופט בעצם אין שיקול דעת מאחר שהוא חייב לפעול על-פי הסכם.
סרן שי סנרא'
נכון.

דייר ח' גולדווטר;

שיקול-דעתו מוגבל לבדיקת התנאים של ההסכם.
ר' ס"בל
אדוני היושב-ראש, באשר לנקודה הראשונה שהעלית, יש סעיף זהה בחוק הבריטי

לגבי ההסכם עם אוסטרליה. זה כתוב אנגלית. (קורא באנגלית). אותו הדבר קיים

בחוק האנגלי, שמתבסס על הסכם נאט"ו.

A PERSON CHARGED WITH AN OFFENCE AGAINST A UNITED KINGDOM

LAW SHALL NOT BE LIABLE TO BE TRIED FOR THAT OFFENCE BY A UNITED KINGDOM

COURT IF AT THE TIME WHEN THE OFFENCE IS ALLEGED TO HAVE BEEN COMMITTED HE

WAS A MEMBER OF A VISITING FORCE OF A MEMBER OF A CIVILIAN COMPONENT OF

SUCH A FORCE AND THE ALLEGED OFFENCE, IF COMMITTED BY HIM. AROSE OUT OF AND

IN THE COURSE OF HIS DUTY AS A MEMBER OF THAT FORCE OR COMPONENT, AS THE

, CASE MAY BEכלומר, זה די מקובל.
היו"ר א' לין
זה לא מפריע לי שזה במסגרת תפקידו, אבל איפה נאמר שזה במסגרת תפקידו?
ר' סייבל
זה תלוי בהתדיינות בין המדינות.
היו"ר א' לין
זה לא תלוי בהתדיינות כאן, אנחנו במעמד של מבקש והם במעמד של פוסקים.
דייר חי גולדווטר
.CONSULTATION BETWEEN THE TWO GOVERMMEMENTS.

מדובר בעצם על

היו"ר א' לין;

.CONSULT BUT TO DECIDE
סרן ש' סנראי
במהלך הדיונים נעשה תמיד מחקר השוואתי כיצד פעלו מדינות אחרות. יש כ-70

הסכמי SOFA וביקשנו לראות איך נהגו מדינות מערביות אחרות בענין זה.

היו"ר א' לין;

אני מניח שההסכם הזה נעשה על-פי המודל המקובל - הסכם דומה, לא זהה - הוא

לא הועתק אלא הוא פרי משא-ומתן.

כפי שאמרתי אני לא מאושר מהמבנה שנתתם להסכם הזה. על-פי התפיסה הפשוטה,

אין לנו התנגדות שהם ישפטו אותו גם אם הוא פוגע באזרח ישראלי כאשר מדובר

"במסגרת תפקידו", אבל ברגע שהם קובעים את זה הם יכולים לקבוע זאת לגבי כל מעשה

שהוא עשה כאשר הוא היה כאן. ההגדרה "בזמן ביצוע תפקידו" היא הגדרה שלהם, לא

שלנו.

ד"ר חי גולדווטר;

גם בחוק של ארצות-הברית יש הלכות מקובלות מה זה בביצוע תפקיד רשמי.

היו"ר א' לין;

אבל אין שום REFERENCE זה.

ר' סייבל;

זה אומר שארצות-הברית לוקחת על עצמה אחריות למעשה.
היו"ר א' לין
ברור שהיא לוקחת על עצמה אהריות אזרחית, אבל ברגע שמעבירים אליהם את

האחריות הפלילית זה דבר אחר לגמרי.

ר' סייבל;

היא לוקחת על עצמה אחריות למעשיו גם מהאספקט הציבורי הפלילי ואם חייל של

מדינה שדד היא לא תגיד שזה היה במסגרת תפקידו.
היו"ר א' לין
כמה זמן זה יהיה בתוקף?

ד"ר ח' גולדווטר;

בהודעה של שנה מראש אפשר להפסיק את זה.
היו"ר א' לין
גם אם נאשר היום את החוק הזה, לא נוכל לאשר אותו במליאת הכנסת.

מה ההיבטים האחרים של ההסכם?

רי סייבל;

הנושא השני החשוב הוא התביעות האזרחיות.

ד"ר ח' גולדווטר;

יש הוראה בסיסית בסעיף IXשחברי צוות ארצות-הברית אינם נתונים לשיפוט

אזרחי ואי-אפשר להגיש נגדם תביעות אזרחיות לבתי-משפט ישראליים.
היו"ר אי לין
(קורא את סעיף IX בעמוד 320).

די שפי;

יש שגיאה לשונית בסיפא של סעיף IX. צריך להיות "...שנעשו בביצוע

תפקידיהם הרשמיים" ולא "בביצוע תפקידיה".
ד"ר ח' גולדווטר
לעומת זאת, את הוראות סעיף X יש לקרוא ביחד עם הוראות נספח בי של ההסכם.

ההוראות של סעיף X אומרות שנזק לרכוש צבאי שנגרם על-ידי איש צבא של הצד השני

במילוי תפקידו הרשמי; או חבלה או מוות של אנשי צוות בתפקיד רשמי אינם נושאים

לתביעות נגד הממשלות או נגד אנשי צבא ומוותרים על תביעות כאלה. לגבי תביעות

אחרות, כלומר, תביעות של ישראלים העשויים להיפגע על-ידי פעילות של צבא ארצות-

הברית, שלא בתפקידם הרשמי, ממשלת ארצות-הברית תהיה מוכנה לשלם פיצוי הולם לפי

הדינים שלה על תביעות כאלה.

יש אפשרות לאמץ סידור חילופי המופיע בנספח בי להסכם והוא אומר שתביעות

יכולות להידון בבתי-משפט בישראל, וארצות-הברית תהיה מוכנה לפצות את התובעים עד

% 75 מהתביעה, במידה שיימצא כי הצד האמריקאי אחראי לנזק; אם הצד האמריקאי

אחראי חלקית, הצד האמריקאי ישלם עד % 50; אם לא נקבע מי האחראי - הצד האמריקאי

ישלם עד % 50.

יש יתרון להסדר האלטרנטיבי הזה בכך שבתי-המשפט שלנו לא ידונו בתביעות לפי

הדינים שלנו וכאשר הצד האמריקאי אשם הם משלמים % 75 של התביעה. ההסדר הזה נמצא

בנספח בי ויש לנו האופציה לאמץ אותו תוך שלוש שנים מיום הכניסה של ההסכם

לתוקף.
היו"ר א' לין
אם אזרח ישראלי נפגע אישית, נניח בתאונת דרכים, על-ידי מי שמשרת בכוחות

המזויינים של ארצות-הברית, יש לו תביעת נזיקין?
סרן ש' סנראי
בתקופת טילי ה"פטריוט" היו לנו כ-20 מקרים כאלה ופעלנו על-פי ההסכם.

לקחנו על עצמנו להיות הגורם הפועל מול השגרירות האמריקאית עם התביעות האלה

וחוץ מתביעה אחת שנדחתה, האמריקאים שילמו את הנדרש לכל התביעות.

היו"ר א' לין;

על-פי ההסכם הזה על ממשלת ארצות-הברית מוטלת החובה לפצות? אני מדבר על

אנשים פרטיים.

סרן ש' סנראי;

כן.

היו"ר א' לין;

מדינת ישראל לא לוקחת אחריות. אם אותו אזרח ישראלי נפגע - האם הוא יכול

להגיש תביעה נגד ממשלת ארצות-הברית?
סרן ש' סנראי
זו לא תביעה, זו תובענה.

די שפי;

במשמעות זה אותו הדבר, הוא מבקש שיפצו אותו על הנזק שנגרם לו.

היו"ר א' לין;

אין לו תובענה לבית-משפט ישראלי?

סרן ש' סנראי;

נכון.

היו"ר א' לין;

מה שהוא יכול לעשות זה לפנות לבית-משפט בארצות-הברית והוא פונה דרך

השגרירות. אם הם לא משלמים לו?

די שפי;

אדוני היושב-ראש, התשובה לשאלתך נמצאת בפיסקה 6 של סעיף X, בעמוד 321.

זה יכול להפוך לענין בין-מדינתי.



היו"ר א' לין;

בסדר. מה קורה לאותו אזרח אם לא שולם לו? המדינה צריכה לקחת אחריות.
לא ייתכן שנגיד לאזרח
אנחנו פוטרים אותם ואתה תישא בנזק כי צריכים כאן את

הכוחות המזויינים של ארצות-הברית. במקרה שתביעתו של האזרח צודקת, צריכה להיות

אחריות סופית של מדינת ישראל לטפל בזה.

אני לא רוצה להיכנס למורכבות של ההסכם מהצד האזרחי. אם המדינה רוצה

הסדרים עם מדינות אחרות - לא נתערב בזה, אנחנו צריכים להגן על זכויות הפרט.

אם המדינה רוצה לפטור מאחריות את ממשלת ארצות-הברית או את החיילים שלה מפגיעה

בפרטים כאן, המדינה צריכה לקבל על עצמה את האחריות כלפיהם במידה והתביעה צודקת

וממשלת ארצות-הברית איננה משלמת.
ר' סייבל
אם היינו מכניסים זאת להסכם, זה היה מוריד את הנטל מהאמריקאים.

היו"ר א' לין;

אני רוצה לקבוע זאת בחוק.

רי סייבל;
זה אותו הדבר, הם יגידו
אנחנו לא נשלם, הם יפצו. הם אמרו שתמיד בית-

משפט בישראל יוכל לעשות זאת.
היו"ר א' לין
אינני יודע אם כך הם אמרו. זה די מבייש אם הם מסרבים וממשלת ישראל היא

שצריכה לפצות. זח נותן לממשלת ישראל עמדת מיקוח הרבה יותר חזקה כלפי

האמריקאים לפי פיסקה 6 בסעיף X. למעשה משנים את הדין הישראלי ואומרים לפרט שאם

פגע בו אדם שמשרת בכוחות של ארצות-הברית הוא לא יכול לקבל פיצוי. כאן אתה שולל

מהאזרח דבר שיש לו. נכון, זו מדינה אחראית והסבירות היא שידונו בה וישלמו.
רי סייבל
התלבטנו בענין חזה והאמריקאים הציעו אלטרנטיבה: הם יקבלו את הפסיקה של

בית-משפט ישראלי ואז ממשלת ישראל משלמת 25% כי הם רצו שנרגיש קצת אחריות.

בדקנו במדינות אחרות והנסיון שלהן עם האמריקאים הוא כל כך טוב שכדאי לנו

להתחיל עם אלטרנטיבה אי כאשר הם משלמים הכל. אם נראה שהם מתנהגים בצורה לא

סבירה, דהיינו לא נותנים פיצויים - נוכל לעבור לאלטרנטיבה השניה.
די שפי
האלטרנטיבה הראשונה מדברת על פיצוי של % 100.
רי סייבל
מבחינה משפטית לא ברור אם בית-משפט בישראל היה מוסמך, גם אילולא החוק

הזה, לטפל בתביעה נגד ממשלה זרה על מעשים שנעשו במסגרת תפקיד. השאלה הזאת לא

נבחנה עד הסוף. ייתכן שאנחנו לא מוותרים כאן על שום דבר. בדרך כלל מדינה אחת

לא נתונה לשיפוט של מדינה שניה.
היו"ר א' לין
בעמוד 321, בפיסקה 2 של חלק בי כתוב: "...שום דבר האמור בפסקה זו לא

יפגע בסמכותם של בתי-המשפט בישראל לדון בתביעה נגד הבר הכוה או הבר הרכיב

האזרחי בכל הנוגע למעשים או מהדלים שלא נעשו בביצוע תפקיד רשמי, כל עוד לא

נעשה תשלום מלא לסילוקה של התביעה.". זאת אומרת, יש כאן אפשרות של בית משפט

בישראל אם זה לא נעשה במסגרת ביצוע תפקידם הרשמי.

סרן ש' סנראי;

ובית-המשפט הישראלי קובע זאת.

היו"ר א' לין;

איזה סעיף מדבר על מה שנעשה במסגרת ביצוע תפקידם הרשמי.

סרן ש' סנראי;

סעיף IX בעמוד 320.

היו"ר א' לין;

(קורא את סעיף IXבעמוד 320). מה דרך הטיפול כאן?

די שפי;

לפי האלטרנטיבה הראשונה של תביעות אזרחיות זו פנייה לשגרירות האמריקאית,

לזכות ב-% 100 של הפיצוי, במקרה שהתביעה תימצא מוצדקת על-ידי אותה רשות מוסמכת

שתפעל בשגרירות האמריקאית.

היו"ר א' לין;

מי שנפגע פונה ישירות, או שממשלת ישראל פונה עבורו?
סרן ש' סנראי
לפי ההסכם זה אמור להיות ישירות בין האזרח לבין ממשלת ארצות-הברית, כפי

שכתוב בפיסקה 2 של חלק בי, בעמוד 321. אבל מנסיון העבר, אנחנו, מערכת הבטחון,

לקחנו על עצמנו להיות אנשי הקשר. בפרקטיקה, אדם שנפגע על-ידי רכב צבאי או

חייל פונה ליחידת ביטוח ותביעות במשרד הבטחון והיא מפנה זאת לענף הדין

הבינלאומי בפרקליטות או ישירות לשגרירות האמריקאית.
היו"ר א' לין
צריך להיות ברור שאותו אדם שנפגע איננו צריך לפנות ישירות אלא רשויות

המדינה מטפלות בענין.

סרן ש' סנראי;

עשינו זאת אז כדי להקל על האוכלוסיה, אבל עדיין לא החלטנו אם נעשה זאת

דרך קבע או לא.
היו"ר א' לין
נשלח את האזרחים שלנו להתדיין אתם ישירות?

סרן ש' סנראי;

צריך למלא את הטפסים באמצעות סוכני הביטוח, וממילא עושים זאת גם ביחידת

ביטוח ותביעות.
היו"ר א' לין
אבל לא על כל דבר יש ביטוח. אם יש ביטוח אין זה מדאיג את האזרח. אגב,

פוליסות הביטוח מכסות מקרים כאלה? עד כמה שזכור לי יש סעיף בפוליסות שמוציא

מהן נזקים שנגרמו על-ידי כוחות מזויינים של מדינה אחרת.

סרן שי סנראי;

אני לא יודע.

דייר חי גולדווטר;

תמורת פרמיה נוספת אפשר לעשות זאת.

היו"ר א' לין;

אבל אנשים לא מביאים בחשבון דבר כזה. אתם צריכים לבנות דבר שלא מביא

שינוי לרעה במצבם של אזרחי המדינה כי הם לא צריכים להיות אלה שישאו בתוצאות

מהאינטרסים של המדינה שהכוחות המזויינים של ארצות-חברית יחיו כאן. אי-אפשר

להעביר תוצאות על האזרח ואז הוא יהיח במצב יותר גרוע.

אני מקווה שאתם רושמים את ההערות, אני רוצה שהם ייבדקו. צריך לתת תשובות

לשאלות של הביטוח שלא מכסח את מה שמוזכר כאן; מי מטפל בתביעות האלה; מח קורה

לאזרח שעל-פי בית-משפט ישראלי מגיע לו אבל בכל זאת הוא לא יקבל שום דבר.

רי סייבל;

אדוני היושב-ראש, יש כאן טופס תביעה של ארצות-הברית.

ד' שפי;

שכרגע לא נעשה על בסיס פורמלי.

היו"ר א' לין;

יכול להיות שזה יותר טוב מבית-משפט, שם אזרח יכול לכתת רגליו במשך חמש

שנים. ייתכן שעם הטופס חזה הוא יקבל את הפיצוי יותר מהר. אבל לא ייתכן שבצד

העקרוני זכותו תחיה נחותח במקרה כזה מאשר במקרה אחר.

ד' שפי;

בדיונים על תביעות הנזיקין השתתפה גבי פליאה אלבק מהמחלקה האזרחית של

משרד המשפטים ונחה דעתה. חועלתה השאלה אם בוחרים באלטרנטיבה אי או באלטרנטיבה

בי. הוחלט לבחור באלטרנטיבח אי עם אפשרות שתוך שלוש שנים, עם כניסת ההסכם

לתוקפו מודיעים לאמריקאים שעוברים לאלטרנטיבה בי שיש בה תשלום, מינוס 25%.



היו"ר א' לין;

יכול לחיית שבמישור הפרקטי נוח לפנות אליהם מאשר לבית-משפט, מה גם שלא

צריך לשלם אגרות בית-משפט וייתכן שמקבלים את חכסף יותר מהר.

רי סייבל;

אדוני היושב-ראש, מצאתי את הסעיף הזהה בהסכם של נאט"ו, סעיף 18. זה

מופיע באנגלית.

היו"ר א' לין;

(קורא את סעיף 18 בהסכם נאט"ו באנגלית). מי שקובע כאן אם זה נעשה או לא

THE HIGHEST APPROPRIATE AUTHORITY OF SUCH SENDING STATE MAY SUBMIT TO THE

GERMAN COURT .מי זה ה- ? HIGHEST APPROPRIAT AOUTHORITY

רי סייבל;

ייתכן שזה מפקד האזור.

היו"ר א' לין;

? OF SUCH SENDING STATE
רי סייבל
מי ששולח כוחותיו לגרמניה, במקרה זה ארצות-הברית.
היו"ר א' לין
זו המדינה השולחת. אני מעיין שוב בפיסקה 4 של סעיף VIII, בעמוד 318.

(קורא את הפיסקה). כאן נאמר במפורש "הרשויות הצבאיות של ארצות-הברית" ושם

ואילו כאן מפקד צבאי יחליט. אם היית מוסר את ההכרעה הזאת לרשות שיפוטית, לא

איכפת לי שתעביר את זה להכרעה של רשות שיפוטית שם.

רי סייבל;

זאת רשות אקזקוטיבית אמריקאית, כי AUTHORITY זה בדרך כלל איננו COURT.

קשה לדעת אם זה מפקד המחוז הצבאי או מפקד האזור הצבאי, וגם אצלנו זה איננו

מפורט, אני מניח שאין מדובר בקצין זוטר כי הוא יודע שאנחנו יכולים להפנות זאת

לדרג מדיני.

ד' שפי;

אם נותר ויכוח, זה יכול להגיע לדרגים מדיניים.

היו"ר א' לין;

נניח שיש מחלוקת. חמשמורת על אותו אדם היא שלהם. (קורא בעמוד 319 את

(ג) בפיסקה 9, של סעיף VIII).



יש עוד נושאים בצד האזרחי והפלילי?
ר' סייבל
רשיונות נהיגה, כניסה ארצה וכוי.
סרן ש' סנראי
בתחום האזרחי כאשר מדובר ברשיונות נהיגה ורישום, הם יכולים להסתובב בלי

ביטוח חובה, כאשר לגבי רכב פרטי יוציאו להם פוליסה מיוחדת ובתעודת הביטוח

ייקבע כי סעיף X בהסכם זה אינו גורע מהבותו של המבטח, אינו מעניק למבטח זכות

תביעה ותביעות יטופלו בהתאם לסעיף X להלן. כלומר, המפקח על הביטוח יצטרך

להנפיק לאותם אנשים פוליסת ביטוח מיוחדת. מדובר על רכב פרטי של אנשי סגל של

ארצות הברית.
היו"ר א' לין
הם יהיו חייבים להוציא פוליסת ביטוח?

סרן ש' סנראי;

כן.
היו"ר א' לין
למה פוליסה מי וחדת?

סרן ש' סנראי;

אנחנו רוצים להכפיף את כל הנושא של ביטוח, פיצויים ותאונות דרכים לפי

פיסקה 2 בסעיף /\, עמוד 316.
היו"ר א' לין
(קורא את פיסקה 2 בסעיף V, עמוד 316). לא נאמר שחייבים להוציא כאן את

פוליסת הביטוח, העיקר שפוליסת הביטוח תהא תקפה בישראל, כי ייתכן שהוא יביא

פוליסת ביטוח זרה.

סרן ש' סנראי;

לפי פקודת כלי רכב מנועי, אני לא בטוח שפוליסת ביטוח חובה זרה יכולה

להיות תקפה בישראל.

רי סייבל;

זה נחשב כחברת ביטוח ישראלית.

היו"ר א' לין;

חשוב שלא רק שהפוליסה תהיה תקפה בישראל אלא שמגישים את התביעה נגד חברת

ביטוח כאן בישראל. רצוי שתעודת הביטוח תהיה של חברה ישראלית כי זה לא מעשי

לשלוח אותו למקום אחר.



אני מוכרח להודות שלא קראתי את כל ההסכם הזה סעיף סעיף בצורה מדוייקת.

מאחר שמדובר כאן בהסכם מסוג ההסכמים הסטנדרטיים חשבתי שאין צורך לקרוא אותו,

אבל אני מבקש שההערות שנשמעו כאן יילקחו בחשבון וייבדקו.

נשמע את גבי אנה שניידר בענין המסים.
א' שניידר
אתייחס רק למסים העקיפים שמשרדנו מופקד עליהם, לא למסים ישירים. אני

מפנה לסעיף XII בעמוד 322. מדובר על "ייבוא חומרים, ציוד...למטרות ההסכם", על

כך יש פטור מכל היטל, מס ותשלום חובה. הפטור חל גם על רכישה בישראל של נכסים

או שירותים כאשר ערך הרכישה הוא מעל 500 דולר.

אני מפנה לפיסקה 4 של סעיף XII בעמוד 323. (קוראת את הסעיף). כלומר,

אפשר למצוא קונסטרוקציה של החזר, כדי לא להסתבך עם קבלנים ישראלים. הקמנו

אצלנו צוות שיעבוד בשיתוף פעולה עם מערכת הבטחון כדי להגיע לכך.

באותו הקשר אני מפנה לסעיף XVII, בעמוד 324. (קוראת את הסעיף). יש כאן

טעות לשונית צריך להיות "בדין הישראלי" ולא בדין הישראל.
היו"ר א' לין
הזכירו קודם טעות לשונית אחת, זו טעות לשונית שניה ואיננו יכולים לאשר

זאת כחוק.
אי שניידר
הסעיף הזה מאפשר לנו למצוא נוהלים שימנעו שימוש לרעה בכל הפטורים האלה

ואכן זה ייעשה.

אני חוזרת לסעיף XII המדבר על פטורים לייצוא.
היו"ר אי לין
איזה ייצוא יש להם.

אי שניידר;

הם מביאים את הציוד שלהם באופן זמני ויכול להיות מצב שהם מייצאים אותו,

ואולי יחולו מסים - לא ידוע לי על מסים כאלה כיום.

היו"ר א' לין;

העקרון הוא שהם לא צריכים לשלם מכס על כל מה שהם מביאים לכאן. מדובר

באותו ציוד שהם מביאים ואחר-כך מוציאים אותו חזרה?
אי שניידר
כן. אבל יכול להיות מצב משפטי שזה יחוייב במס, לכן בא ההסכם הזה ופותר

את הבעיה הזאת.
היו"ר אי לין
איך אתם מבטיחים שהם לא ימכרו ציוד לצד שלישי?



א שניידר;

אינני יודעת אם יש התייחסות ספציפית לענין זה, אבל אני מבינה שהעברה

מחרשות הזאת, כלומר מהכוחות המזייינים, למי שאיננו זכאי בפטור, חייבת במסים

כשם שכל העברה מאדם פטור ממסים למי שאיננו זכאי לפטור חייבת במס.

היו"ר א' לין;

זה נאמר כאן?

סרן ש' סנראי;

זה נאמר בעמוד 324, בפיסקה 2 של סעיף XV.

אי שניידר;

לגבי נכסים אישיים מופיע סעיף XV, בעמוד 324. (קוראת את הסעיף). "אנשי

סגל ארצות הברית רשאים לייבא לישראל... עד שתי מכוניות לכל יחידה משפחתית ...

תשלומי חובה אחרים". חסרה כאן המלה "פטורים" ממסים, שהיא משמעותית.

היו"ר א' לין;

אני מבקש למסור את כל התיקונים האלה לגבי רחל מלחי.
אי שניידר
לסיכום, יש פטורים, יש לנו סמכות ליצור נוחלים בצורה שתמנע פרצות ושימוש

לרעה בפטורים.
היו"ר א' לין
מי הבעלים של כל הרכוש?
ר' סייבל
סעיף XIV בעמוד 323 עונה על השאלה שלך.

היו"ר אי ליו;

מר נחמן אורי, מה עם הנושאים הנוגעים לעבודה?

ני אורי;

בעמוד 325 קובע סעיף XX כמה עקרונות לגבי עבודה. על העסקת עובדים

ישראלים יחול הדין הישראלי ותהיה סמכות לבתי-הדין לעבודה לדון בתביעות. על

השכירים האמריקאיים שבאים מארצות-הברית יחול הדין האמריקאי. יש שתיקה לגבי

השאלה איזה דין יחול על העובדים שאינם ישראלים ואינם אמריקאים, כגון פורטוגזים

או עובדי שטחים. אנחנו מבינים שאם יש שתיקה, אזי חל הדין הישראלי לפי

העקרונות הכלליים.

היו"ר אי לין;

הם מעוניינים להגן על האנשים שלהם.
נ' אורי
אנחנו מעוניינים להבטיח שעל האנשים המועסקים בישראל יחול הדין הישראלי או

הדין האמריקאי.

ר' סייבל;

הם לא נכנסים להגדרה של חברי הרכיב האזרחי ולכן ההסכם לא חל חל עליהם,

נ' אורי;

לכן חל הדין הישראלי הרגיל שלפיו תחולת המשפט היא טריטוריאלית. יש כאן

התחייבות שלהם להעסיק ככל היותר אזרחים ישראלים במידה ויהיה צורך. כל זה

בכפוף לכמה סעיפים, למשל, במצב הירום הם רשאים לסטות מתנאי העבודה הכלליים.

הם ביקשו שייכתב במפורש כי מותר להם להגדיר תפקידים.

היו"ר א' לין;

אני יוצא לנסיעה קצרה להוץ-לארץ ב-26 באפריל ועד אז אנחנו צריכים לגמור

את הדיון כדי שהחוק יהיה מוכן לקריאה שניה ולקריאה שלישית לישיבה בה מתכנסת

מליאת הכנסת. לכן אני מבקש מכם לעבור על החוק הזה שלא תהיינה, חלילה, שגיאות.

מזכירת הוועדה תבקש מהיועצת המשפטית של הוועדה לעבור על החומר כשתחזור מחופשה.

אבקש ממזכירת הוועדה להזמין את שר המשפטים לישיבה למתן תשובה בשתי סוגיות
עקרוניות
1. שאלת הריבונות הישראלית בשיפוט בעניינים פליליים. 2. בתחום

האזרחי, שהפרט, האזרח הישראלי, לא יהיה במצב נחות בהתאם לדין הישראלי, על שום

שפגע בו מי שמשרת בכוחות המזויינים של ארצות-הברית. האם צריך לתת לזה ביטוי

בחקיקה או לא, ייתכן שלא במסגרת החוק הזה, אולי במסגרת קביעה כללית בחוק אחר.

אם למדינה יש אינטרס והיא יוצרת שינוי - שהיא תישא באחריות כלפי אותו אדם.

יש עוד כמה שאלות שהועלו כאן במהלך הדיון ואני מבקש שתבדקו אותן כדי

שאפשר יהיה להשלים את הצעת החוק הזאת לקריאה שניה וקריאה שלישית שתובא למליאה.

נתאם מועד עם שר המשפטים ונודיע לכם על כך.

אני מודה לכם.

הישיבה ננעלה בשעה 12:00

קוד המקור של הנתונים