הכנסת השתים-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 346

מישיבת ועדת החוקה, הוק ומשפט

יום רביעי, ה' באדר א' התשנ"ב (12 בפברואר), שעת 11:30

נכחו: חברי הוועדה: ח' קורפו - מ"מ היו"ר

א' רובינשטיין

מ' שחל

חה"כ א' פורז

כ' שלו - משרד המשפטים

ת' אדרי - מנכ"ל ועדת הבחירות

א' שיל"ת - מפקח ארצי על חבחירות

ר י מלח י

ד' ואג

מ' טבעון

הצעת חוק חבחירות לכנסת השלוש-עשרה (הוראת שעה), חתשנ"ב-1992.

אני פותח את הישיבה. מובא לפנינו חוק הבחירות לכנסת השלוש עשרה (הוראת

שעה) ולא חל בו שום שינוי מן הנוסח שהבאנו אתמול לקריאה ראשונה.

אני מבקש להעיר שתי הערות. הראשונה, אני מבקש לכלול בחוק את הערותי לגבי

"סיעת יחיד חדשה", כפי שפירטתי ב-י' בשבט התשנ"ב (15 בינואר 1992) - חוק מימון

מפלגות (תיקון - מימון סיעת יחיד חדשה), התשנ"ב-1992: "לאחר סעיף 4א. לחוק

יבוא: י 4ב. (א) בסעיף זה - סיעת יחיד חדשה - סיעה המיוצגת בכנסת היוצאת על ידי

חבר-כנסת אחד בלבד ואשר לא התמודדה באופן עצמאי בבחירות לכנסת היוצאת ומקורה

בחבר הכנסת שפרש מסיעה אחרת במהלך כהונתה של הכנסת היוצאת. (ב) סיעת יחיד חדשה

תוכל לקבל מקדמה לפי סעיף 4(א) רק אם המציאה ערבויות מתאימות להחזרת סכום

המקדמה לקופת המדינה להנחת-דעתו של יושב ראש ועדת הבחירותה מרכזית, אם היא לא

תזכה לייצוג בכנסת הנכנסת."

דבר שני שאני מבקש לכלול הוא, שאם יש סיעה שהיא צירוף של סיעות, הרשימה

תוכל להודיע בזמן הגשת הרשימה שהבא בתור יהיה לא זה שבא בתור במספר הסידורי,

אלא הבא בתור בקפיצה. אנחנו מדברים על כך ששלוש מפלגות הולכות ברשימה משותפת,

אם אחד יתפטר, לא ייכנס הבא בתור מהמפלגה האחרת. למשל,בסיעת המערך קרה

שויקטור שם-טוב רצה להתפטר מהכנסת, אבל הוא רצה להכניס איש מפ"ם, והוא נשאר

בכנסת עד שיתחלף מישהו ממפלגת העבודה כדי שהוא יוכל להכניס איש מפ"ם. אם הסיעה

מציגה את זה בפני הבוחר בזמן הגשת הרשימה, ואומרת שלא יבוא הבא בתור, אלא זה

שאחריו, אין בזה שום פסול. הציבור יידע מראש, זה יהיה גלוי. כשמדובר בצירוף של

מפלגות, זה הגיוני.

במציאות הפוליטית שלנו יש היגיון בהצעה, אני מציע שלא לכלול את זה כאן,

אלא שתגישו הצעת חוק.

אם זה לא יעבור עכשיו, זה לא יעבור לעולם.

יטענו שזה נושא הדש וזה לא היה בסדר היום.

אי רובינשטיין;

בתחילת הדיון בקריאה המוקדמת הודעתי על שני הדברים האלה, ויושב ראש

הוועדה אמר שצריך להעביר את מהר, ואוכל להעלות את זה בקריאה הראשונה. אם

הוועדה לא מוכנה לעלות את זה, לפחות שתהיה לנו הסתייגות על זה.

הלבוש המשפטי - -

קל מאוד.

לפחות יהיו שמות הסיעות בתוך שם הסיעה החדשה?

בדרך כלל, כשהולך אגד מפלגות כותבים, לדוגמא - הליכוד, ומתחת - תנועת

החירות, המפלגה הליברלית; המערך - היה כתוב מפלגת העבודה ומפלגת הפועלים

המאוחדת. במקרה שלנו, תנועת המרכז, היה כתוב למטה: שינוי, ל"ע, המרכז הליברלי

בפתקי ההצבעה. אז הבוחר יודע. שכשמוגשת רשימת בוחרים תוכל הרשימה לקבוע שהבא

בתור במקרה של התפטרות יהיה מאותה חטיבה, ובלבד שלא יותר משלושה מקומות לאחר

מכן.

שהבא בתור ברשימה הוא איש אותה חטיבה.

זו לא הוראת שעה. אתה מתכוון שזו תהיה הוראת קבע.

אני לא רוצה לחייב את הכנסת מהיום והלאה. שהכנסת תראה איך זה עובד ואחר

כך תחליט אם היא רוצה את זה כהסדר קבע.

ברשימת המועמדים לא מופיעה ההשתייכות המפלגתית כשאתה מגיש את הרשימה,

ולכן אין מנוס אלא לצרף, למשל, דף, ויצוין שאם מתפטרים מס' 5 ,3 ,1 - במקומם

יבואו 19 ,16 ,12.

זה מסבך.

ומה תעשה אם החבר שצריך להיכנס יכריז - אני עובר למפ"ם?

אם הוא עורק בתוך הגוש עריקתו לא נחשבת.

זה לא חוק, זה ספר חוקים.

קל מאוד לעשות את זה. זה גם צודק. נניח שמישהו מאיתנו יתפטר, צריך להיכנס

במקומנו איש מפ"ם לכנסת?

אני מבין את הבעיה, אבל אי אפשר יהיה לקבל אותה בגלל סיבה אחרת. לרשימה

יש חוזה עם הציבור.

אי פורז;

זה יהיה גלוי.

מ' שחל;

החוק צריך להיות טוב היום וצריך להיות טוב מחר. הבסיס העקרוני שעליו

מבוססת כל הפילוסופיה של שיטת בהירות כשלנו היא שאתה מציג רשימה לפני הציבור

את אלה אתה בוחר, לפי הסדר שלהם. והאיש מצביע. הסדר המופיע כלול

בהסכם עם הציבור. אתה לא יכול להגיד לו: תצביע אבל לא לפי הסדר; מראש אני אומר

לך שיש לנו בפנים אפשרויות שונות ומשונות - אם אהד מתפטר, והוא השלישי ברשימה,

מי שיבוא אחריו הוא לא מי שהצבעת בעדו במקומו, אלא אני מדלג. אי אפשר לקהת

תכינו לי חוק שיתאים. מחר תהיה מפלגה שבנויה לא על

שלוש חטיבות, אלא על ארבע או חמש, נשנה לפי זה?

אתמול, בדיון על חוק המפלגות, היתה כאן נציגות נכבדה של המכון לדמוקרטיה,

והם טענו שבמקרה של ר"צ, שינוי ומפייס, אם החוק יתקבל, אתם חייבים ללכת לרשם

המפלגות ולרשום את עצמכם כמפלגה חדשה. אני הופתעתי מהגישה שלהם. הם לא מסתפקים

בכך שיש הסכם.

הם מציעים כך, אבל תלוי מה הכנסת תקבע.

חבר-הכנסת שחל, אתה אמרת שיש חוזה עם הציבור. אנחנו מציעים לציבור את

ההסדר הזה, ואומרים לו מראש שהרשימה הזאת פועלת כך, ואם זה לא מוצא חן בעיניו,

שלא יצביע בשבילה.

נניח שאתם מעריכים שתקבלו 9 מנדטים. אתם מציגים את הרשימה לפי המתכונת

הזאת. אבל מה יהיה אם תקבלו 8 מנדטים, תעשו הסכם של שנתיים אתה, שנתיים אני?

נחזור למה שברחנו ממנו.

אנחנו לא מציעים.

אבל זה אותו היגיון. אתם רוצים לתת ייצוג לשלוש הסיעות, חישבתם את יחסי

הכוחות והגעתם למסקנה שאם ייכנס עוד אחד ממפ"ם צריך לתת איזון לשינוי. אז אפשר

לעשות הסכם על התפטרות. לאן נגיע? אתם זוכרים את ההסכמים באגודת ישראל של

התפטרויות כי הבטיחו לשני.

אמנם יש ייצוג מפלגתי, אבל ברגע שחבר כנסת נבחר, יש מעבר לעניין המפלגתי.

אחרת היינו יכולים לעשות שמי שפועל בניגוד לעמדת מפלגתו יוחלף, והיו רעיונות

כאלה. אנחנו לא רוצים בדבר המרחיק לכת, אנחנו מציעים דבר כדי שלא יהיו "אסירי

כנסת". אני חושב שזה רעיון טוב. אם הוא מקובל על הוועדה - טוב; אם לא תהיה

הסתייגות.

חבר-הכנסת שחל, אני מבין שזה לא מקובל עליך. זה לא מקובל גם עלי. השאלה

אם לתת אפשרות להסתייג.

לחבר-הכנסת רובינשטיין יש זכות להסתייג. אני מבקש גם את העניין השני.

חבר-הכנסת רובינשטיין הציע אותו יחד איתי, גם על זה יש לנו זכות להסתייג, לגבי

סיעת יחיד חדשה.

תיכף נחזור לזה.

לא ברור לי איך זה מתמקם בחוק הזה. החוק הזה הוא הוראת שעה שעניינה הכנת

פנקס הבוחרים לבחירות, ועוד הוראה אחת טכנית לגבי ספירת הקולות. כל ההיגיון

בחוק הזה הוא שזה יחול על הבחירות לכנסת השלוש עשרה; ברגע שתהליך הבחירות

נגמר, החוק הזה נגמר. אין בו המשכיות. אתה מציע תיקון עקיף בחוק יסוד: הכנסת,

שימשיך כל הקדנציה.

שתהיה הוראת שעה רק לכנסת הנוכחית.

נגד זה יש גם הנימוק שזה נושא חדש וגם זה.

בעניין סיעת יחיד חדשה זו כן הוראת שעה, מכיוון שבכנסת הבאה יש הוראות

נגד פרישה. עד עכשיו אף פעם לא החזירו את המקדמה - אסף יגורי, יצחק יצחקי.

אבל הם רצו בבחירות.

אני חושב שבמקרה מסוים, שאני לא רוצה לנקוב בשמו, האיש עשה שני תשדירים,

שלדעתי עלו לו 5% מהסכום שהוא קיבל, ואת היתר הוא לקח לכיסו. וזה יקרה גם

הפעם.

מבקרת המדינה לא מבקרת את העניין הזה?

אין לה סנקציה. הסנקציה שלה היא לשלול לו מימון עתידי. הוא מקבל את

המקדמה ובורה.

אני מכיר מקרה אחד שאדם קנה לו בית מזה. הוא עשה שידורי בחירות פרו-

פורמה, ואת כל הכסף של המדינה לקח לכיסו.

ושידר כל הזמן אותו תשדיר.

אני מציע לרדת מהנושא הקודם, ולנושא הזה לרשום הסתייגות, שהמליאה תדון

ותחליט על זה.

למה להצמיד את זה לחוק הזה?

כי זו ההזדמנות האחרונה לתקן את זה.

וזה מתאים להוראת שעה. בכנסת הבאה יש סידורים שמונעים פרישה כזאת.

אולי תסכימו לכלול את זה?

אני רוצה שמליאת הכנסת תיתן את דעתה על העניין הזה.

אפשר להצביע סעיף-סעיף.

אלה זכויות מוקנות.

זכויות מוקנות להכניס לכיס?

אתה אומר שהיה מקרה אחד, אבל היו 21 מקרים שזה לא קרה.

בשלטון המקומי נבהר מסיעה חדשה שרוצה מימון צריך לתת ערבויות והוא מקבל

מקדמה. למה אדם שערק מסיעתו יוכל לקבל מקדמה -היום 450,000 שקל - ולא להחזיר

אותה?

כל זה נכון. אבל אני לא חושב שאנחנו יכולים לומר שיש חבר כנסת שכל כוונתו

היא לקנות דירה.

אם כן, אנחנו מגישים את הצעת חוק הבחירות לכנסת השלוש-עשרה (הוראת שעה),

התשנ"ב-1992 כמו שהיא, עם ההסתייגות האחת.

(הישיבה ננעלה בשעה 11:55)