ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 10/02/1992

הצעה לסדר היום; הצעת חוק הבחירות לכנסת (תיקון - עובדה המדינה בחוץ-לארץ), התשנ"ב-1991; הצעת חוק הבחירות לכנסת השלוש-עשרה (הוראות שעה), התשנ"ב-1992; הצעת חוק מימון מפלגות (תיקון - שיעור התרומה למועמד לכנסת), התשנ"ב-1991

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 343

ועדת החוקה חוק ומשפט

יום שני. ו' באדר א' התשנ"ב (10 בפברואר 1992). שעה 00;11
נכחו
חברי הוועדה;

אי לין - יו"ר

י' ביילין

מ' וירשובסקי

יאיר לוי

יצחק לוי

ח' קורפו

אי רביץ

אי רובינשטיין

מ' שחל
מוזמנים
חה"כ מי איתן

ת' אדרי - מנכ"ל ועדת הבחירות המרכזית

שי גוברמן - משרד המשפטים

דייר כי שלו - " "

תנ"צ ע' מודריק - משטרת ישראל

מ' סן - משרד הפנים

אי שיל"ת - " "

מזכירת הוועדה; ד' ואג
יועצת משפטית
ר' מלחי

קצרנית; א' אשמן

סדר-היום; א. הצעה לסדר היום

ב. הצעת חוק הבחירות לכנסת (תיקון - עובד המדינה בחוץ-לארץ),

התשנ"ב-1991 - של חה"כ מי איתן

ג. הצעת חוק מימון מפלגות (תיקון - שיעור התרומה למועמד לכנסת),

התשנ"ב-1991 -של חה"כ אי פורז ואי רובינשטיין

ד. הצעת חוק הבחירות לכנסת השלוש-עשרה (הוראות שעה),

התשנ"ב-1992 - של חה"כ חי קורפו וחי רמון



א. הצעה לסדר היום

הי ו"ר אי לין;

אני מתכבד לפתוח את ישיבת הועדה. חבר-הכנסת מרדכי וירשובסקי פנה אלי אתמול

וביקש להעלות הצעה לסדר היום. אני מבקש שתעלה הצעתך בתמציתיות רבה כי יש לנו סדר

יום עמוס. בבקשה.

מי וירשובסקי;

אני מבקש לדון בענין ההחלטה של בית המשפט המחוזי לדחות את משפטו של חבר-הכנסת

יאיר לוי עד חמישה ימים לאחר הבחירות, תוך הנמקה שאם המשפט יתנהל עכשיו זה

עלול להפריע לו או לסיעתו במערכת הבחירות.

אינני יודע מה יכולה הועדה לעשות, אינני יודע אם יש לנו אפשרות להמליץ איזו

שהיא המלצה. אבל אני חושב שעצם העובדה שהועדה תביע השתוממות, פליאה, תמיהה על

ההחלטה הזאת יש בה כדי להראות שאנחנו לא אדישים למה שנעשה. מה שנעשה, לדעתי, זו

מעורבות של בית המשפט בחיים הפוליטיים, מיוזמתו של בית המשפט - וזה מחמיר את

העניו עוד יותר.

הפריבילגיה של סופר-חסינות שניתנה לחבר-הכנסת יאיר לוי, לאחר שהכנסת הסירה את

חסינותו, שבהבדל מכל אזרח הוא יקבל דחיה - זה עניו שמחייב התייחסות.

אני רוצה עוד לציין שהדבר לא נעשה על דעת הפרקליטות או על דעת היועץ המשפטי

לממשלה אלא להיפך, זה נעשה בניגוד לדעתם.

אני חושב שצריך להתייחס לעניו הזה מבחינה ציבורית, כי בתהליך הזה יש סכנה

גדולה מאד.

היו"ר אי לין;

נמצא אתנו היום חבר-הכנסת מיכאל איתן, שהביע דעה שאני מתערב יותר מדי בענינים

של מערכת בתי המשפט ואולי אפילו פוגע בה. אני רוצה לומר לך, חבר-הכנסת מיכאל

איתו, היה בטוח שלא כך הדבר. הועדה הזאת נדרשה לבקורת על הרולטות של בתי משפט בשני

מקרים חריגים. באחד מהם הוכח שצדקנו, זה היה ענין הפיצויים והסדרי הפרשה של יפת.

היינה החלטה לינת לו סכומים אגדתיים, וזה ניתן לאדם שגרם נזקים כלכליים כל כך

גדולים למדינת ישראל. עובדה היא שעכשיו הגיעו לפשרה, שהיא שונה לחלוטי ו מההחלטה

שהתקבלה בשעתה. אנחנו התערבנו כי הושבנו שמושגי הצדק לא מאפשרים לקבל החלטה כזאת

בישראל. המקרה השני היה ענינו של נהג שברשלנות גדולה מאד הרג שני פעוטות שנמצאו

על המדרכה. אם על מעשה כזה בית משפט גוזר עבודת שירות במשך שישה חודשים, הרי זו

פגיעה איומה בעקרון קדושת החיים. אנחנו נדרשנו למקרים חריגים.

ההחלטה שקיבל בית המשפט בענינו של חבר-הכנסת יאיר לוי, לדעתי, היא החלטה

פסולה. בענינים פליליים לא יכול בית משפט להביא בחשבו ו שיקולים פוליטיים. אני

נדהמתי מההחלטה הזאת. התקשרתי לפרקליטות, שאלתי אם הם הסכימו לכך. אמרו לי: לא

הסכמנו, התנגדנו.

יש דבר שאנחנו חייבים לנסות להביאו למודעות מערכת בתי המשפט. כוחה של מערכת

בתי המשפט הוא באמון שהציבור רוחש לה. יש מקרים מיוחדים שלציבור יש כלפיהם

רגישות מיוחדת, ואם מתקבלת החלטה שיוצרת בציבור את הרושם שנהגו איפה ואיפה, זה

פוגע קשה באמוו שהציבור נותן במערכת בתי המשפט. האמינו לי, לא אנחנו פוגעים

במערכת בתי המשפט. החלטות מסוג זה הו שפוגעות במערכת בתי המשפט, כי הו מערערות את

אמון הציבור. אני זוכר את התגובות שהיו על ההחלטה בענינו של יפת. אנשים לא היו

מסוגלים לקלוט את ההחלטה הזאת, לא הבינו איך הרולטות כאלה מתקבלות.

לדעתי, הנושא שהעלה חבר-הכנסת וירשובסקי ראוי לדיוו בועדה.



יצחק לוי;

מה תהיה ההשפעה המעשית של דייו כזה?

היו"ר אי לי ן;

ביררתי בפרקליטות ונאמר לי שאין הם יכולים לערער על החלטה של נשיא בית משפט

מחוזי, כי זה עניו פרוצדורלי, אבל יש אפשרות של פניה לבג"צ. בכל מקרה, אני חושב

שיש לנו חובה, אפילו אם אין עוד מה לעשות, שהציבור יידע שאין דעת הועדה שלמה עם

החלטה כזאת. יכול להיות שזו תהיה המסקנה היחידה שלנו. אבל לא נקבע היום עמדה, אני

חושב שראוי שנקיים בירור ולאחר מכן נגבש עמדה.

אי רובינשטיין;

אני תומך בגישה הזאת, אבל אני חושש שבגלל קיצור תקופת כהונתה של הכנסת הדיון

בענין זה יבוא על חשבון רקיקה.

היו"ר א' לין;

זה יבוא כנושא נוסף.
אי רובינשטיין
אני מבקש שזה יבוא בנוסף, ויחד עם זה אני חוזר על הצעתי להאריך את שעות

הישיבות של הועדה וגם לכנס אווזה לישיבות נוספות.

היו"ר אי לין;

אתה תראה שבסדר היום יש כבר הענות לפניתך.
מי איתן
אני עדיין דבק בעמדתי, ובמקרה הנוכחי עוד על איות כמה וכמה, שאסור בשום פנים

ואופן לועדה הזאת להצטיר כמוסד שמבקר פסקי דין של בתי המשפט במדינת ישראל.

לדעתי, הועדה אינה צריכה לגלוש לענינים אלה.

י' ביילין;

אני מציע שהיושב ראש יתן פרסום לדברים שאמר בועדה. אם מישהו מחברי הועדה יבקש

לערער על כך או לקיים דיון, נקיים את הדיון. דומני שבנושא הזה אין כאן מחלוקת,

הדברים שאמר היושב ראש מקובלים על חברי הועדה. אפשר להסתפק בפרסום דברי היושב

ראש בועדה.

אי רובי נשטיין;

אפשר גם לומר שהועדה רשמה לפניה את דברי היושב ראש.

יצחק לוי;

אני תומך בהצעה של חבר-הכנסת ביילין. בענין זה האפקט העיקרי הוא בהבעת דעה

ומחאה. גם אם נקיים דיון, הרי לא נזמין לכאן את השופט, לא נשאל אותו מה היו

השיקולים שלו ולא נברר את הדברים. לשם מה לקיים דיון? בעצם אנחנו רוצים לתת ביטוי

לעמדה.
מ' איתן
בדיוק מה שאסור לעשות.

היו"ר אי לין;

בהסכמת חברי הועדה, נקבל את הצעתו של חבר-הכנסת ביילין.

ב. הצעת חוק הבחירות לכנסת (תיקון - עובדה המדינה בחוץ-לארץ). התשנ"ב-1991 -

של חבר-הכנסת מ' איתן

היו"ר א' לין;

קיבלתי הבוקר את חוות דעתו של השופט חלימה, יושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית

לכנסת השלוש עשרה, בענין הצבעה בחוץ-לארץ של עובדי מדינה. לדעתו אי אפשר למתוח את

הביטוי "עובד המדינה" בסעיף 116יא' לחוק הבחירות אל מעבר לגבול האפשרי ולומר

שבביטוי זה נכללים גם חיילים, שוטרים וסוהרים.

השאלה הענינית שלפנינו היא אם אפשרות ההצבעה בחוץ-לארץ צריכה להנתן גם

לחיילים, לשוטרים ולסוהרים. חבר-הכנסת מיכאל איתן, בעל ההצעה, בבקשה.

מ' איתן;

אין מה להוסיף.

היו"ר אי לין;

יש מי שסבור שאותו כלל שחל על כל עובד מדינה שנמצא בחוץ לארץ עקב עבודתו אינו

צריך לחול גם על חיילים, שוטרים וסוהרים?

האמת היא שאני חשבתי שחיילים, שוטרים וסוהרים נכללים בגדר עובדי המדינה. אבל

השופט חלימה, יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית לכנסת השלוש-עשרה, אמר מפורשות

שחיילים, שוטרים וסוחרים לא כלולים בהגדרה של עובד המדינה.
י' ביילין
לא יעלה על הדעת שקצין בצה"ל שנמצא בתפקיד בחוץ לארץ לא יוכל להצביע ואילו

חברו הדיפלומט כן יצביע. אבל אנחנו צריכים לזכור שיש גם שליחים אחרים, כגון שליחי

הסוכנות. מי שהיתה קצינת ח"ן ראשית היא היום ראש שליחי הסוכנות בניו-יורק, האם

יעלה על הדעת שהיא לא תצביע?

היו"ר אי לין;

ההסדר חל גם על עובדי המוסדות הלאומיים. הוא חל על בוחר שהוא עובד המדינה, או

עובד של הסוכנות, ההסתדרות הציונית, הקרן-הקיימת לישראל או קרן-היסוד, שנמצא

במדינת חוץ עקב עבודתו.

ש' גוברמן;

חלילה לי לחלוק על דעתו של השופט הנכבד, מה גם שלא היתה לי הזכות לקרוא את

חוות הדעת. אני רוצה רק להסב את תשומת הלב למצב המשפטי. בחוק הבחירות לכנסת,

בסעיף 6 נאמר: לא תהיה הצבעה אלא בתחום היבשה של ישראל, בכלי שיט ישראליים

ובנציגויות הדיפלומטיות והקונסולריות של ישראל; הוראה זו לא תחול על הצבעה לפי



פרק ט'. הצבעה לפי פרק ט' היא הצבעה של חיילים ושוטרים. משמע שסטריקטום צנזו,

כמו שחיילי צה"ל הצביעו בבחירות לכנסת גס כאשר שהו מחוץ לשטח מדינת ישראל, כגון

בסיני, בודאי שהם רשאים להצביע גם בנציגויות ישראל בחו"ל, יש רק שאלה של הסדרים.

אבל אם יש ספק כלשהו, בוודאי כדאי להבהיר.

אי שיל"ת;

אני לא בטוח מה כוללת ההגדרה "מי שמשכורתו משתלמת במלואה מאוצר המדינה". אני
מציע שנוסח ההגדרה יהיה
בפרק זה "עובד המדינה" - לרבות חיילים לפי סעיף 89.

בסעיף 89 מדובר על חיילים בשירות סדיר, קבע ומילואים, וכן הנמנים עם חיל המשטרה

ושירות בתי הסוהר.

היו"ר אי לין;

אנחנו לא משנים את תוכן הסעיף. אנחנו באים לקבוע הגדרה של עובד מדינה לעניו

זה, שתקיף גם שוטרים, סוהרים וחיילים, בין שהם בשירות סדיר ובין שהם בקבע או

במילואים. התיקון להגדרת עובד המדינה מוסכם? כן.

התקבל התיקון להגדרת "עובד המדינה".

הוחלט להעביר את הצעת החוק לקריאה ראשונה.

תודה לחבר-הכנסת מיכאל איתן.

ג. הצעת חוק מימון מפלגות (תיקון - שיעור התרומה למועמד לכנסת), התשנ"ב-1991 -

של חברי הכנסת אי פורז ואי רובינשטיין

היו"ר א' לין;

חבר-הכנסת רובינשטיין, בבקשה.

אי רובינשטיין;

החוק מדבר בעד עצמו. לארור שהונהגו נהגים חדשים, חלקם מבורכים, של התמודדות של

י מועמדים במסגרת מוסד פוליטי מרכזי ולא בועדת מינויים, צריך להחיל את העקרון של

מימון מפלגות גם על מועמדים במפלגות כדי שלא תהיה תלות יתר של אנשים אלה בכמה

גבירים.

אני מציע שהתרומה למועמד לא תעלה על 3000 שקלים, כמובן בהצמדה. יש חברי כנסת

הטוענים שהסכום המכסימלי צריך להיות 7000 שקלים. היום אין שום הגבלה.

היו"ר אי לין;

אתה מציע שהמכסימום יהיה 3000 שקלים גם לתרומה של יחיד וגם לתרומה של תאגיד?

א' רובינשטיין;

חוק מימון מפלגות אוסר תרומה של חברה. אבל כשמדובר בסכום צנוע של 3000 שקלים,

אינני חושב שיש צורך לאסור תרומה של חברה.
יצחק לוי
אני מתנגד לתרומה של חברה גם אם הסכום מוגבל.



היו"ר אי לין;

אני מבקש שקודם כל נשמע מהו המצב החוקי היום. מר גוברמן, בבקשה.
שי גוברמן
הרק מימון מפלגות, התשל"ג-1973. סעיף 8 קובע: לא תקבל סיעה, במישרין או

בעקיפין, כל תרומה מתאגיד, בין בארץ ובין בחוץ לארץ. לענין הוראה זאת, תאגיד -

לרבות שותפות רשומה. כלומר, אסור לינת תרומה למפלגה מעבר לסכומים שנקבעו בסעיף 8.
היו"ר א' לין
מותר לתת תרומה לרשימת מועמדים לכנסת?
שי גוברמן
ההגדרה של סיעה, שאסור עליה לקבל תרומה מעבר לסכומים המפורטים בסעיף 8 להוק
מימון מפלגות, ההגדרה היא
מפלגה שהגישה בבהירות לכנסת רשימת מועמדים כסיעה של

הכנסת הקודמת, והיא מיוצגת בכנסת לפהות על ידי נציג אהד, או מפלגה שועדת הכנסת

הכירה - -
היו"ר אי לין
לתרומה של יהיד אין שום הגבלה?
שי גוברמן
יהיד רשאי לתרום לסיעה סכום מוגבל עד 20 אלף שקלים לשנה; ובשנה שמתקיימות בה

בהירות לכנסת - עד 40 אלף שקלים.
היו"ר אי לין
זאת אומרת שיש הגבלה.
אי רובינשטיין
ההגבלה היא על תרומה למפלגה, לא לאדם שמתמודד בתוך מפלגה.
ר' מלחי
ההגבלה לא הלה על רשימות חדשות.
היו"ר אי לין
רבותי, אתם מכירים את ההוק מצוין, אני לא. אני מנסה להבין אותו.
אי רובינשטיין
ברשותך, אדוני היושב ראש, אנסה להסביר. הוק מימון מפלגות הל על סיעות, דהיינו

על מפלגות קיימות או על קבוצה שהולכת להתמודד בבהירות לכנסת. בהוק מימון מפלגות

אין שום מגבלה על התמודדות פנימית בתוך מפלגה. הסיבה היא פשוטה, התמודדות פנימית

היא דבר חדש יחסית. אנהנו רוצים להבטיה שאותם עקרונות של אי תלות באנשים עשירים,

שקבענו בחוק מימון מפלגות, יחולו גם על התמודדות בתוך מפלגה.
שי גוברמן
הכוונה טובה מאד ורצויה. יש לי קושי משפטי. שר, שהוא ראש המוגדרים במושג

"מועמד", שר אינו רשאי לקבל אפילו לא שקל אחד. אם שר מקבל תרומה על מנת להיבחר

מחדש, אפשר יהיה בנקל לראות בתשלום הזה "שלח לחמך על פני המים" - זהו שוחד.

הי ו "ר אי לין;

זה נעשה. אין איסור בחוק.

שי גוברמן;

בוודאי שיש איסור. החוק אוסר שוחד.

היו"ר א' לין;

אנשים נותנים לרומות לשרים ולחברי כנסת.

שי גוברמן;

אישית?

היו"ר אי לין;

בוודאי.

שי גוברמן;

אם כך, אני חושב שעם ישראל במצוקה רבה.

א' רובינשטיין;

מוטב שתהיה הגבלת סכום ולא יימשך המצב הנוכחי.

ש' גוברמן;

הגבלת סכום נותנת הכשר לאותו סכום.

היו"ר א' לין;

אם אדם נותן תרומה לשר, צריך להוכיח את הקשר לענין השוחד.

שי גוברמן;

קל מאד להוכיח. אם אדם נותן כסף למי שממלא תפקיד כדי שייבחר שוב - - -

אי רובינשטיין;

כל תרומה לנשיא ארצות-הברית או לראש ממשלה באנגליה היא שוחד? לא.

יציק לוי;

נניח שקמה עמותה של אזרחים למען פרס או אזרחים למען שרון, מה שהיא עושה הוא

בגדר שוחד? אני מדבר לא על תרומה ישירה, מקימים גוף ציבורי חיצוני שפועל למען

מועמד מסוים, האם בחוק יש התייחסות לדבר כזה?
אי שיל"ת
בחוק מימון מפלגות יש הגדרה של גוף הקשור לסיעה - - -
היו"ר אי לין
הוא לא קשור לסיעה. הוא רוצה לקדם אדם מסוים במאבק פנימי בתוך מפלגה. לדוגמה,

חברי כנסת רצים עכשיו במרכז מפלגתם והם מקבלים תרומות. אני מניח שהם מקבלים

תרומות, מפני שההוצאות שהם מוציאים הן כל כך גדולות שקשה לי להאמין שהם יכולים

לממן אותן מכיסם. אנחנו יכולים כולנו לסגור את עינינו, אבל נעשים דברים שעולים

כסף, הרבה כסף.

אדם רוצה לתת תרומה לחבר כנסת מסוים ולסייע לו להתמודד בתוך מפלגתו. יש אנשים

שבדרך זו נותנים את הסיוע. אנחנו לא מציעים כאן לאסור כל תרומה, אנחנו באים

להגביל כדי שלא תהיה תלות גדולה מדי במממן, שלא יהיה חייב יותר מדי למממן. נקווה

ש-3000 שקלים זה סכום שלא יצור מחוייבות גדולה.

יציק לוי;

לא קיבלתי תשובה על שאלתי. נניח שגוף כמו הועד למען חוקה בישראל יחליט שהוא

תומך בחבר-הכנסת רובינשטיין, כי חבר-הכנסת רובינשטיין מקדם את ענין החוקה. אם או

בלי לשאול את חבר-הכנסת רובינשטיין, הם ישלחו מכתבים למענו, יפרסמו מודעה למענו,

יגידו לחברי מרכז שינוי להצביע בעד אמנון רובינשטיין. אם התרומה היא לא ישירה

לחבר הכנסת אלא הבעת תמיכה של גופים ציבוריים, גם זה יהיה אסור?

היו"ר אי לין;

לא.

יציק לוי;

אם לא, הגבול הוא מטושטש מאד. אם יש אדם שרוצה לתרום לי עשרת אלפים שקלים

לצורך התמודדות שלי במרכז המפלגה, אני יכול בנקל להגיד לו: זה אסור על פי החוק,

תפרסם מודעות תמיכה ב"מעריביי. אני לא מקבל כלום, אני לא יודע כלום. הוא יפרסם

מודעות עבורי. ואם כך, מה הועלנו בהגבלת התרומה ל-3000 שקלים? האם הכוונה היא

לתרומה של 3000 שקלים בכסף מזומן?

שי גוברמן;

השאלה של חבר-הכנסת לוי קולעת בדיוק לראש המסמר. יש הבדל, בעיני הבדל גדול,

בין מתן סכום כסף אישית לידי המועמד עצמו כדי שהוא יעשה בו ברצונו לבין מתן תרומה

לגוף שהוא בעצם גוף פוליטי. כל זמן שהחוק אינו מטיל איסור על תרומה לגוף פוליטי,

ניחא, זה לא כסף שניתן במישרין למועמד. מדובר רק על מועמדים שבעת קבלת התרומה הם

מכהנים. יש הבדל בין אדם שמקבל כסף שעה שהוא מכהן כעובד ציבור, כגון שר או חבר

הכנסת, לבין מי שרק נכנס לזירה ומקבל כספים. יש הבדל. הראשון הוא עובד ציבור

ועליו יש איסורים של דיני השוחד, אסור לו לקבל תרומות מן הציבור שמא זה יפורש שלא

כהלכה, ובוודאי מהבחינה המוסרית.
היו"ר א' לין
חבר-הכנסת לוי התכוון לאגודה שמוציאה כספים לתמיכה בחבר כנסת. היא לא נותנת

כסף ישירות לחבר הכנסת, היא מביעה תמיכה במועמדותו, היא ממליצה להצביע בעדו.



שי גוברמן;

לעניות דעתי, תרומה כזאת איננה בלתי חוקית.

יצחק לוי;

אם זו התשובה, לא עשינו כלום בחוק הזה.

י' ביילין;

לדעתי, החוק הזה הוא וקשוב, הוא כמעט מתבקש מהשינויים שחלו בתקופה האחרונה,

בעיקר מההחלטה של מפלגת העבודה לקיים פריימריס, שאולי תהיה גם מודל למפלגות

אחרות. יש הרבה מאד לאקונות בחוק הזה, ואתן דוגמה איות. מה בעניו התמודדות לראשות

מפלגה, האם היא שונה מהתמודדות של חבר כנסת? מפלגת העבודה החליטה שכל אדם שרץ

לראשות המפלגה רשאי להוציא לא יותר מאשר 300 אלף שקלים זה סכום נכבד. הסכום הזה

גדול פי מאה מהסכום המותר של 3000 שקלים לתורם. זאת אומרת שמועמד צריך לרוץ למאה

תורמים.

באמריקה הדרך היא בדרך כלל הפוכה. הולכים לתורם אחד ואומרים: חלק את התרומה

למאה. הוא פונה לעובדיו. מסתבר שפועלים בחברות לייצור מכוניות וכדומה נעשים

תורמים למפלגה הדמוקרטית או הרפובליקנית, בעצם מעבירים להם את הסכום שמותר לכל

יחיד לתרום.

אם מחוקקים חוק כזה, צריך להתייחס להבדל בין תפקידים שונים. אולי תהיה פעם גם

התמודדות על חברות בממשלה, זה יכול להיות, האם מועמד לממשלה כמוהו כמועמד לחברות

בכנסת? גם מזכיר ההסתדרות ייבחר בפריימריס, האם מזכיר ההסתדרות הוא כחבר כנסת? יש

מיגוון גדול.

אי רובי נשטיין;

למזכיר ההסתדרות יש תרומה אחת שדי בה - ההסתדרות עצמה. הוא לא זקוק לשום

תרומה נוספת.

הי ו"ר אי לין;

ראשי ערים זקוקים לתרומה?
אי רובינשטיין
לכנסת הבאה אגיש הצעת חוק בענין ראשי ערים.

י' ביילין;

יושב ראש הסוכנות היהודית שנבחר בפריימריס, דינו כחבר כנסת? אני מדבר לפי

הדוגמה היחידה שקיימת - מפלגת העבודה, שהיא עצמה מתלבטת בנושא הזה. היא חוששת

לפתוח פתח לשחיתות, והיא מנסה להציע תיקרות. היא מצאה מיד שאי אפשר לקבוע תיקרה

אחת לכולם.

החוק הזה לא מתייחס לתרומות מתאגידים. לפי דעתי, מקור הכסף יותר חשוב מהסכום.

הדוגמה שנתן חבר-הכנסת רובינשטיין היא דוגמה טובה לבעיה הזאת.

אי רובינשטיין;

שם מדובר בסכום הרבה יותר גדול מ-3000 שקלים.



י' ביילין;

אני חושב ש-3000 שקלים זה סכום קטן מדי. התוצאה תהיה שאנשים יחלקו את התרומה:

אתה קבלן - לך לפועלים שלך; אתה בעל מפעל - לך לעובדים שלך.

אי רובינשטיין;

-זאת עבירה.

י' ביילין;

זאת עבירה, אבל עוקפים את ההוק כל הזמו. החוק בארצות-הברית היא די דרקוני

בשנים האחרונות, ועוקפים אותו. נדכה לי שאפשר לתת 1500 דולר לסנטור בפריימריס

ו-3000 דולר בבחירות כלליות.
אי רובינשטיין
כל הארגונים היהודיים מתלוננים שלמרות שעוקפים אותו, החוק הזה החליש את כוחה

של השדולה היהודית.

שי גוברמן;

שם יש פרסום של הסכומים.

י' ביילין;

הסכום המוצע כאן הוא קטן מדי. אם תתקבל הצעת החוק, אני חושב שצריך לקבוע סכום

הרבה יותר משמעותי. לפי חוק מימון המפלגות, גם סיעת יחיד - שהוא דומה לכל אחד

מאתנו שרץ במסגרת מפלגתו - מקבל 40 אלף שקל. מדוע יש להבחין בין חבר כנסת יחיד

שרץ כסיעה לבין חבר כנסת כאחד משלושים או כאחד משלושה? אין לכך הצדקה. אני חושב

שצריך להגדיל את הסכום. אנחנו יודעים כמה מוציאים כשמדובר בהתמודדות במרכז של

מפלגה. כשמדובר בפריימריס, מכתב אחד לכל חברי המפלגה עולה 150 אלף שקלים, בלי

להרים אפילו טלפון אחד. הסכום המוצע הוא לא ריאלי, צריך להגדיל אותו. זאת נקודה

ראשונה.

נקודה שניה. החוק הזה צריך להיות קרוב ככל האפשר לחוק מימון המפלגות, בנושא

תאגידים ובנושאים אחרים, כדי שלא יהיו לאקונות.

נקודה שלישית. צריך לחשוב היטב מה לעשות בענין בעלי תפקידים שונים. יש הבדל

בין ראש מפלגה ובין חבר כנסת.
היו"ר א' לין
לפי דעתי, ההוק הזה הוא חוק טוב. חשוב להטיל מגבלה על מועמד שמתמודד בתוך

מפלגתו, או שלא בתוך מפלגתו, בענין כספים ותרומות שהוא מקבל, כדי שמועמד לא יהיה

קנוי וחייב יותר מדי. אפשר לומר: בואו נאסור תרומות בכלל. אני חושב שזה לא

מציאותי. אם נקבע איסור כללי, יחפשו כל מיני דרכים לעקוף אותו. גם אם נגביל את

הסכום, לא נבטל את ההשפעה של תורמים, תהיה להם השפעה, אבל נמנע אפשרות שתורם עתיר

ממון יוכל להשתלט על מועמד. הוא יממן אותו וישתלט עליו.

אני מסכים עם חבר-הכנסת ביילין, כדאי ללכת לפי המתכונת של חוק מימון מפלגות.

קודם כל, איסור מוחלט על תרומה של תאגיד. גוף מסוג זה מוטב שלא יתן תרומות, גם לא

ליחידים. אם יש איסור על מפלגות לקבל תרומות מתאגידים, יהיה איסור כזה גם על

יחידים.



בענין תרומה של יחיד ליחיד, יש שלושה מישורים, כפי שאמר חבר-הכנסת יצחק לוי.

הראשון - מתו תרומה להבר כנסת כדי שבכסף זה יממן פעולות שהוא מוצא לנכון לממן.

השני - מתן תרומה לעמותה שעוסקת בקידום נושאים מסוימים, או עמותה שרוצה לקדם הבר

כנסת מסוים. אם עמותה רוצה לקדם את חבר הכנסת עצמו, דין תרומה לעמותה כדין תרומה

לאותו חבר כנסת. אם העמותה מקדמת נושא כלשהו, זכותה לעשות זאת, אנחנו לא רוצים

להתערב ולהגביל אורגה. פעולות שעמותה רוצה לממן למען היבחרו של חבר הכנסת - בזה לא

הייתי מתערב. אם עמותה או גוף כלשהו רוצה לקבל מועמדות של חבר כנסת והוא רוצה

להוציא כספים למטרה זאת, אני חושב שצריך לאפשר לו לעשות זאת. יש הבדל גדול בין זה

ובין מתן כספים לאותו חבר כנסת. במציאות הישראלית, אני לא חושב שזו תהיה הבעיה

הגדולה.

יש פעולות ספציפיות שצריך לעשות כדי להיברור, לא פרסום מודעות בעתונים ולא

דברים מסוג זה. אלה פעולות במסגרת של תרומה לחבר כנסת. אם עמותה תשלח מכתב לכל

חברי המרכז ותסביר כמה חבר כנסת זה הוא טוב, זה צריך להכנס במסגרת תרומה בעקיפין

לאותו חבר כנסת. אבל אם היא רוצה להביע דעה על פעולותיו ועל הישגיו של אותו

חבר-כנסת, אני חושב שנרחיק לכת אם נאסור זאת.

יצחק לוי;

מה ההבדל בין מודעה בעתון ובין מכתב לחברי המרכז?

היו"ר א' לין;

הבדל גדול. נניח שיש עמווזה שרוצה לפרסם מודעה בעתון שחבר כנסת מסוים הוא חבר

כנסת טוב, מה כאן לא בסדר? העמותה תאמר: חייבים לבחור שוב את חבר-הכנסת וירשובסקי

שכן הוא העביר חוק לביטול הצנזורה על מחזות, הוא עומד להעביר את חוק חובת

המיכרזים, הוא לחם נגד בחירה ישירה של ראש ממשלה ופגיעה בשיטה הדמוקרטית שלנו.

למה לא?

יציק לוי;

ואם ישלחו מכתב כזה לחברי המרכז?

היו"ר א' לין;

זה יהיה במסגרת של תרומה בעקיפין.
י' ביילין
בפריימריס - זה היינו הך.
היו"ר אי לין
אני יודע. אבל אני לא חושב שאנחנו צריכים לעשות היום חוק שהוא פרפקט, אנחנו

לא צריכים לעשות היום חוק מושלם. אנחנו צריכים היום לצעוד צעד משמעותי קדימה. לא

מוכרחים לזנק מיד לדבר מושלם.
מי וירשובסקי
אם נקבל את החוק, האם החוק הזה יהיה אקטואלי לבחירות הקרובות?
אי רובינשטיין
היו"ר אי לין;

יכול להיות שיש כבר מי שקיבלו כספים להתמודדות הקרובה.
מי וירשובסקי
הרעיון הוא מצוין והוא הכרחי. השאלה היא אם אנחנו יכולים היום להתמודד עם כל

הבעיות, לפחות במידה כזאת שגם אם לא נוציא מתחת ידינו חוק מושלם נחוקק חוק טוב.

אני מציע להעביר את הצעת החוק בקריאה ראשונה, כך שאפשר יהיה להחיל עליו רציפות,

אבל לא להביא אותו לקריאה שניה ולקריאה שלישית. נלמד מן הניסיון של הפריימריס

במפלגת העבודה, אני לא חושב שמפלגות אחרות ילכו בדרך זאת.

נשארו הרבה מאד סימני שאלה. הסכום המוצע - 3000 שקלים - הוא קטן מדי. אני

חושב שאם לא נמנע גם תרומה בשווה כסף, לדוגמה פרסומים, לא עשינו הרבה. כדאי ללמוד

מן הניסיון של הפריימריס ואחר כך לחוקק את החוק. נבהיר את כוונת המחוקק, נעביר את

החוק בקריאה ראשונה, אבל לא נקבע עכשיו את הדפוס הסופי של החוק. ממילא הוא לא

יהיה אפקטיבי בבחירות הקרובות.

אם הועדה תחליט להעביר את החוק, אני אתמוך בו, עם הגדלת הסכום. אבל ליתר

זהירות אני מציע שלא נרוץ לזה איורי שהסוסים כבר ברחו מהאורווה.
הי ו"ר א' לין
אני מציע שהחברים יציעו הצעות סיכום, אולי נגיע למכנה משותף. ראשון -

חבר-הכנסת רובינשטיין.

אי רובינשטיין;

אני לא מקבל את הרעיון שכל תרומה לעובד ציבור, חבר כנסת או ארור, כל תרומה היא

שוחד. זה לא מקובל בשום דמוקרטיה. המציאות בארץ היא מרה מאד. יש לנו מערכת חוקים

וגם החלטות של בתי משפט שהיא מנותקת לגמרי מהמציאות, והיא הגיעה לדרגת חומרה שאין

דומה לה. מישהו מעלה על דעתו באיזו שהיא דמוקרטיה שמתן תרומה במסגרת החוק לנשיא

ארצות-הברית או לראש ממשלה או לחבר פרלמנט, כדי לעזור לו במערכת בחירות, היא

שוחד? כדי שזה ייחשב שוחד צריך להוכיח שהתורם יכול להעזר בפעולתו של ר!שר, שהוא

נותן בבחינת שלח לחמך. לי אין שום קשר לשר החקלאות - - -

י' ביילין;

אבל יש לך קשר לשר האוצר. אין איש שאין לו קשר לשר האוצר.

אי רובינשטיין;

אנחנו מגבילים את התרומה. אנחנו צריכים להיות מעשיים.

היו"ר אי לין;

אני חושב שאנחנו לא נידרשים לויכוח בנקודה הזאת, כי אנחנו יודעים כעובדה

שבמציאות אכן ניתנות תרומות, ואנחנו יודעים שמעולם לא הוגשה תביעה פלילית על שוחד

בגלל תרומה כזאת.
אי רובינשטיין
כל התרומות לראשי ערים הן שוחד מובהק, ולא נפתחה אף וקירה בענין כזה. ראש עיר

בא לכל בעל עסק - - -
מ' וירשובסקי
יש בעלי עסקים שנותנים לכל המועמדים. זה ביטוח...

אי רובינשטיין;

התפרסמו רשימות של אנשים שתרמו לכל המפלגות. אני לא בא, לא כאן ולא בחוקים

אחרים, אני לא בא לעשות חוק שהוא מושלם ועונה על כל הבעיות. בזה אני מחכה לביאת

המשיח. אנחנו רוצים לעשות חוק שעונה על רוב הבעיות. הגבלת תרומה עונה על רוב

הבעיות.

אני מסכים גם לאיסור וזרימה של תאגיד, אם כי אם משאירים סכים של 3000 שקלים

הדבר הזה לא כל כך חשוב. אני מוכן להעלאת הסכום ל-5000 שקלים, כפי שהציעו כמה

חברים. חבר-הכנסת ביילין, אני לא חישב שאפשר לעשות כעת את ההבחנות בין נושאי

המשרה במפלגת העבודה. אם איזה מדבר על ראש ממשלה, באיפן טבעי היא יקבל ייתר

תרימית, הסכים שיקבל בסך הכל יהיה ייתר גדיל מזה שיקבלו אחרים, אבל ההגבלה על

היחיד צריכה להיית איתה הגבלה לכל נישאי משרה, כי היא מבטאת את הרעיון של אי

תלית. לחבר כנסת יהיו איקס תומכים פיטנציאליים, למיעמד לראש ממשלה יהיו איקס כפיל

מאה. אני מציע לא לשנית בעניו זה.

עכשיו אני ריצה לענית לשאלה של חבר-הכנסת ליי. החיק מדבר על תרומה "במישרין
או בעקיפין". אפשר גם להוסיף
כסף או שווה כסף. בית המשפט יחליט אם היה שימוש

בעמותה כדי לעקוף את האיסור, אי שימיש לגיטימי בזכותם של גיפים ציבוריים להביע

דעה על עבידתם של חברי כנסת. תאר לך שארגון אזרחים שאיכפת להם, אי ארץ-ישראל

הטיבה, אי היפה אי והשלמה, עישה רשימה יאימר: חברי כנסת אלה יאלה הצביעי ב-90% לפי

המטרית של הארגון שלני, אנחני ממליצים על בחירתם מחדש של חברי כנסת אלה. זה מקובל

בארצית הברית. אי אפשר לאסיר את זה. באיסיר כזה יש גם משום הגבלת חיפש הביטיי.

בית המשפט היא שיחליט אם זי תרומה לחבר כנסת מסיים "במישרין אי בעקיפין", אי

שזה באמת דבר לגיטימי ילא תרימה לאיש מסיים.

יצחק לוי;

זה נישא חדש שצריך ללמיד איתי. אני הייתי חישש מאד כרגע לקבוע דפיסים שאחר כך

קשה מאד לשנות אותם. אני חושש מאד מהביטוי "בעקיפין", משתי בחינות. אני חושש שהוא

עלול להרתיע אנשים מלהביע עמדות, כי יחששו פן ייעמדו לדין. ילהיפך, אני חישש

שמיעמדים ילמדי איך לעקיף את היראת החוק.
היו"ר אי לין
מהי המשמעית של מתן תרימה לאדם? אם אני מתבטא באיפן פימבי יאימר שחבר-הכנסת

מרדכי וירשיבסקי היא חבר כנסת חרוץ, האם זה מתן תרימה לחבר-הכנסת וירשובסקי? הרי

החוק אוסר מתן תרומה, הוא לא אוסר הבעת דעה על פיעלי של חבר כנסת.

יצחק לוי;

אני מדבר על מתן תרומה שיש לה משמעית כספית. אם איזה אימר שחבר-הכנסת

יירשיבסקי היא חבר כנסת נהדר, וזרמת לי הרבה, אבל לא בזה עיסק החיק. אבל אם איזה

אימר את זה במידעה בעתון - זה מתן וזרימה, כי השקעת כסף. יתכן מאד שחברי כנסת אי

מיעמדים יפני לחברית אי לעמיתית יגידי: הדבר הזה מיתר, עשי את זה. יאפילי מכתבים

לחברי המרכז. אני לא מבין את ההבחנה. אם עמיתה לארץ ישראל יפה שילחת מכתב לחברי
המרכז
חבר כנסת פלוני פעל למען מטרותינו יאנחני ממליצים לכליל איתי ברשימה

לכנסת - אינני חישב שלדידך, אדוני היושב ראש, יש בזה מתן וזרימה. אווזה עמותה לא רק

תפרסם מודעה בעתון, היא תשלח גם מכתב לחברי המרכז. מה פשיט יותר לחברי כנסת מאשר

ליזום דבר כזה?



מה שחשוב בעיני הוא שכל ההוצאות האלה יעמדו לבקורת מבקר המדינה. אני מבקש

מחבר-הכנסת רובינשטיין לחשוב איך להכניס למסגרת הבקורת של מבקר המדינה, ואולי

אפילו בלי לקבוע את הסכומים, את התרומות שמקבל חבר כנסת.צריך לתת אפשרות למבקר

המדינה להזמין את חבר הכנסת ולבקש ממנו הסבר מנין היה לו כסף לשלוח מכתב, מי מימן

את זה ואת זה. בעיני זה הדבר העיקרי. אם מבקר המדינה יעשה את זה פעם ופעמיים,

אולי יתגבדו דפוסים. לי קשה מאד כרגע להציע דפוסים.

אני מציע שכל תרומה, במישרין או בעקיפין, שיקבל חבר כנסת או מועמד לצורך

היבחרו במרכז המפלגה, תהיה נתונה לבקורת המדינה, על פי חוק מימון מפלגות. מבקר

המדינה יאמר אם היה בזה שוחד ואם זה היה בסדר.

היו"ר א' לין;

אתה מציע לא לאשר עכשיו את הצעת החוק?
יצחק לוי
אני מציע לא לאשר את הסעיפים האלה. אני מציע, אם אפשר לקבוע סעיף שיאפשר

למבקר המדינה לבדוק את מסע הבחירות של כל חבר כנסת ושל כל מועמד לכנסת.

היו"ר א' לין;

אתה מקבל את הצעתו של חבר-הכנסת וירשובסקי שבשלב זה נעביר את הצעת החוק רק

בקריאה ראשונה ונשאיר את הקריאה השניה והקריאה השלישית לכנסת הבאה?

יצחק לוי;

אני לא מתנגד.

י' ביילין;

אני מצטרף לתחושה שאנחנו עדיין לא בשלים להעביר את החוק הזה בשלוש קריאות.

אני לא יודע אם הפתרון הוא להעביר אותו עכשיו רק בקריאה ראשונה או בכלל לא, אבל

זו התחושה שלי.

יכול להיות שהחוק הזה צריך להיות תיקון לא לחוק מימון מפלגות אלא לחוק

המפלגות, שעדיין לא חוקק.

מי וירשובסקי;

נכון. זה ענין פנים מפלגתי.

היו"ר אי לין;

אם עדיין לא חוקק זה לא אומר שהוא יחוקק.
מי וירשובסקי
לכשיחוקק.

י' ביילין;

זכיתי להיבחר לועדת הבחירות המרכזית של הפריימריס במפלגת העבודה, ואני רואה

את סוג הבעיות שעולות. אנחנו החלטנו שאף אחד לא יוכל לפרסם מודעה, כי הבינונו

שמודעה יכולה באופן עקיף לתמוך במישהו. זה דבר מאד פרובלמטי בין השאר משום שיש

אנשים שבגדר תפקידם, לדוגמה מזכיר של תאגיד גדול מאד שמפרסם מודעות עם תמונות

גדולות שלו - האם זו עבירה על החוק אם לא? שאלה גדולה.



הדבר שיכול להיות אולי אופטימלי הוא שבחוק המפלגות ייאמר שכיוון שבכל מפלגה

חייב להיות מבקר, תחתיו צריכה להיות מערכת שבודקת את תקנות אלה ואלה, שיבטיחו

שבשום מפלגה לא תהיה תרומה יותר גדולה מסכום מסוים. זה כרוך בשתי בעיות. צריך

להיות איזה שהוא קשר בין מספר הבוחרים ובין סכום התיקרה. אם במפלגה כמו דגל-התורה

הבוחר הוא איש אחד - - -

היו "ר א' לין;

נקודת המוצא היא לא הגבלת הוצאות אלא מניעת תלות בנותן התרומה. אבל אתה

צודק, הצרכים בפריימריס הם גדולים מאד.

א' רובינשטיין;

גם מספר התורמים יותר גדול. אין כאן הגבלת הוצאה.
י' ביילין
חוק מימון מפלגות שילב שני דברים: את הרצון לבקר ולפקח על ההוצאה ולמנוע

שוחד, ומימון של המדינה למפלגות. עד שחוקק חוק מימון המפלגות המדינה לא מימנה את

המפלגות. כאן יש דרך חד-סיטרית, רוצים לפקח גם על ההוצאות הפנימיות של המפלגה בלי

להשתתף במימון.

הי ו "ר א' לין;

המטרה של החוק הזה היא לצמצם את מידת התלות של שרים ושל חברי כנסת באנשים

עתירי ממון, שיכולים לתרום למימון פעולתם וכך לקנות להם אחיזה והשפעה עליהם.
י' ביילין
לאור הניסיון החלקי שיש לי עד היום, אני טוען שהפער בין המציאות, בוודאי

בפריימריס, ובין החוק הזה הוא כל כך גדול, שגם אנשים - -

היו"ר א' לין;

אני מסכים אתך שאם יש פריימריס 3000 שקלים זה סכום קטן, ואני מסכים שהבעיות

הן לא פשוטות. יחד עם זאת נראה לי שצריך להתמודד עם הבעיה. יכול להיות שנגיע

להסכמה שתרומה יכולה להיות, אם להפריז לרגע, אפילו 10 אלפים שקלים, 20 אלף

שקלים, אבל צריכה להיות איזו שהיא הגבלה.

עומדת לפנינו כמה שאלות. האחת - אם אנחנו מוכנים להעביר את הצעת החוק לקריאה

ראשונה. שאלה שניה - באיזה שינויים. ושאלה שלישית - האם אנחנו מקבלים את הצעתו

של חבר-הכנסת וירשובסקי להעביר את הצעת החוק לקריאה ראשונה, ומארור שהדברים לא

בשלים והחוק לא ניתן לישום בבחירות הקרובות, מאיור שזה עלול להפלות בין מועמדים,

יש כבר כאלה שקיבלו תרומות, לא נתערב במערכת הבחירות הנוכחית ונחיל את החוק רק על

מערכת הבחירות הבאה, ולארור הקריאה הראשונה לא נמשיך לטפל בחוק הזה והמשך הטיפול

יהיה בכנסת הבאה.

שי ג וברמן;

אני מציע לועדה הנכבדה לא להניח את החוק לקריאה ראשונה, לא לפני שהיא שמעה

שני גורמים. האחד - מומחים של משרד המשפטים לחוק הפלילי לענין הקו המבחין בין

שוחד ובין תרומה.



היו"ר א' לין;

במה יוכלו לעזור לנו? הם ינתחו את החוק הפלילי.

ש' גוברמן;

הם יותר חכמים ממני בנושא זה.

היו"ר אי לין;

יש כאו דבר אחד שמפריע לי מאד, והוא הדבר שאתה אמרת קודם: שזה בעצם יתן הכשר

לשרים לקבל תרומות.
אי רובינשטיין
והיום הם לא מקבלים הגרומות?

ש' גוברמן;

אני מקווה מאד שלא.

אי רובינשטיין;

תשאל אותם.

שי ג וברמן;

חשוב שהועדה תשמע את גבי רהל סוכר או את גבי דורית בייניש, או את מי שפרקליטת

המדינה תקבע כמומחים לענין הזה שחיים את דיני השוחד יום יום ובקיאים בנושא הזה,

כדי לעמוד על ההיבט הזה. אבל יש עוד שני היבטים אחרים שאני מבקש לשים לפני הועדה.

האחד -לפי נוסח ההצעה כמות שהוא יש כאן מקור נוסף למימון מפלגות מעבר למה שיש

היום בחוק מימון מפלגות. אם מדובר על מימון של מועמד לכנסת, הרי הסיעה מקבלת

מימון מפלגות מאוצר המדינה. נכון שהוא אישית לא מקבל, אבל זה יאפשר פעילות למען

המפלגה שאותו מועמד הוא חבר בה.

היו"ר אי לין;

אל תדאג, הוא לא יעביר את הכסף למפלגה.

מי וירשובסקי;

מה שמר גוברמן אומר הוא שיתפנה כסף למפלגה, במקום לינת כסף למימון הפעילות של

המועמדים היא תאמר להם שישתמשו בתרומות שיקבלו.

היו"ר א' לין;

הבעיה האמיתית שלנו היום היא לא בתחום הזה. הבעיה האמיתית שלנו היא שבהבל פה

של ועדת הכספים אפשר להעלות את מכסת מימון המפלגות ולגזול כספים מהציבור. אפשר

לעשות את זה בלי בושה.

אני מציע שנקבל את הצעתו של מר גוברמן, נזמין לכם נציגות של פרקליטות המדינה

לענין ההיבט הפלילי. עד הישיבה הבאה יחשבו החברים על ההיבטים השונים שהועלו

בדיון. נמשיך את הדיון בחוק הזה ונקבע עמדה עוד לפני שהכנסת תצא לפגרה.
א' רובינשטיין
עברנו דיון דומה לזה בועדה בעניו הגבלת סכום התרומה של תורם יחיד למפלגה, וגם

שם התפשרנו. גם שם הועלו הטענות שזה מגדיל את מימון המפלגות. גם שם המטרה לא היתה

להגביל את המפלגות. גם החוק האמריקאי לא מגביל את המפלגות. בהצעת החוק שלפניכם

אין כוונה להגביל את ההוצאה של מועמד. כאו מדובר אך ורק במניעת תלות.

אני הושב שהחוק הזה ניתו לאכיפה והוא יכול להיות אפקטיבי, והסיבה היא פשוטה.

תורמים-מותרמים יוכלו להסתמך על החוק הזה ולהגיד: אני רוצה לינת לך יותר, אבל אני

לא יכול. זוהי האמת.

שי גוברמן;

יהיה פרסום שמות התורמים כמו שעושים בארצות-הברית?

היו"ר אי לין;

אולי כו.

אי רובינשטיין;

לא צריך לתפוס מרובה. אנחנו נמצאים עכשיו במצב של אנרכיה מוחלטת בתחום הזה,

אדם או חברה יכולים לממו מועמד ולהריץ אותו, לתת לו שירותים משרדיים, לשלוח

בשבילו מכוזבים והכל. אני מנסה לצמצם את הפער באופו דרסטי, ומר גוברמו אומר לי שזה

לא עונה על כל הדרישות. אני רוצה קודם כל לקבוע את העקרון. בדרך זו של חקיקה

השגנו הרבה מאד דברים. חוק כזה נותו כוח למותרם להגיד: לא, אני לא יכול לשלם

יותר. ההוק הזה נועד להגו גם על מותרמים, ומשום כך הוא חוק אפקטיבי.
היו"ר אי לין
הועלו כאו בעיות. אני שמח שהועלו הבעיות הרלוונטיות. נקיים דיוו נוסף בנושא

זה. בדיון הבא נשמע את דעת פרקליטות המדינה באשר להיבטים פליליים של קבלת תרומות

על ידי שרים, אנשים שיש להם שררה וכוח.
אי רובינשטיין
ו

גם חבר כנסת הוא עובד ציבור. חברי הכנסת הם חברים בועדת הכספים, חברים בועדה

לענין הערוץ השני.
היו"ר אי לין
נשמעה דעה בעניו קבלת כספים על ידי כל מי שמוגדר בחוק הזה.

ד. הצעת חוק הבחירות לכנסת השלוש-עשרה (הוראות שעה), התשנ"ב-1992 -

של חברי הכנסת ח' קורפו וח' רמון
הי ו "ר אי לין
אנחנו עוברים לחוק הבחירות לכנסת השלוש עשרה (הוראות שעה). בהצעת החוק

שלפנינו סעיפים רבים ושעתנו קצרה. אני מציע שנקרא סעיף סעיף, מר שיל"ת יסביר לנו

בקצרה את המשמעות של כל סעיף וסעיף, נראה אם יש דברים שאנחנו רוצים לשנותם או

שמסתייגים מהם; אם אין, נתקדם.



סעיף 1: הוראת שעה. (קורא את הסעיף)

אושר סעיף 1

סעיף 2: תיקון סעיף 1. (קורא את הסעיף)

אי שיל"ת;

המטרה של ההוק הזה היא לאפשר להכין פנקס בוחרים מיוחד, בבחירות הקרובות לא

להשתמש בפנקס הקיים אלא להכין פנקס בוחרים מיוחד, בלוח זמנים שונה מלוח הזמנים

הרגיל של חוק הבחירות, ויש גם שוני במי שכלולים בפנקס המי ורוד.

לפי חוק הבחירות, בפנקס השנתי כלולים מי שמלאו להם 18 שנה בט"ו באב. כאן

אנחנו מציעים שיכלל בפנקס מי שמלאו 18 שנה ביום הבחירות - ב-32 ביוני. לפי זה יש

גם שינויים נוספים.

בחוק הבחירות הרגיל יש יום קובע, שהוא מעיו מסמר שממנו מושכים את לוח הזמנים

קדימה ואחורה. כל התאריכים המנויים לענין הכנת פנקס בוחרים, מונים כך וכך ימים

לפני היום הקובע וכך וכך ימים אחרי היום הקובע. היום הקובע שם הוא אי בניסן.

לפי לוח הזמנים שהכנתי, הצעתי ששליפת הפנקס לבחירות אלה תהיה אתמול, ב-9

בפברואר, וכך אמנם נעשה. אתמול נשלף הפנקס מן המחשב.

הפנקס מוכן בשני שלבים עיקריים. שולפים מן המחשב כל מי שהוא אזרח ומלאו לו 18

שנים ביום מסוים. את הרשימות האלה מדפיסים, מציגים להיון הציבור, מתקנים לפי

עררים שמתקבלים - זה הפנקס שמקבל תוקף. החוק צריך לקבוע יום ולהגיד לנו שביום הזה

שולפים ממירשם האוכלוסין כל מי שהוא אזרח ומלאו לו 18 שנה ביום מסוים.

שי גוברמן;

ומי שהצטרף למירשם לאחר מכן- עד מתי יש תיקון?

אי שיל"ת;

עד 29 במארס.

שי גוברמן;

זאת אומרת שמי שיגיע ארצה אחרי 29 במארס לא ייכלל בפנקס הבוחרים, ולכן החוק

הזה צריך להתקבל ברוב של 61 חברי כנסת. (קריאה: למה?) כי ביום הבחירות תהיה הבחנה

בין אזרחים ותושבים, מי שבאו אחרי היום הקובע לא יוכלו להשתתף בבחירות, הם לא

ייכללו בפנקס.

אי רובי נשטיין;

זה תמיד כך.

שי גוברמן;

נכון, ותמיד זה מעוגן בהחלטה של הכנסת, כדי למנוע הפליה.

אי רובינשטיין;

קיבלנו את החוקים האלה ברוב של 61?



שי ג וברמן;

כן, כמעט כי החוקים האלה.
חי קורפו
את מי זה מפלה?

שי ג וברמן;

זה מפלה עולים חדשים שיבואו ארצה, יקבלו אזרחות ישראלית ויהיו תושבים בישראל

אחרי התאריך הנקוב במארס. הם לא יוכלו להשתתף בבחירות לכנסת מפני שלא נכללו
בפנקס, אבל לפי חוק יסוד
הכנסת יש להם זכות בחירה. בחוק יסוד; הכנסת נקבע בעניו

הזכות לבחור; "כל אזרח ישראלי בן שמונה עשרה שנה ומעלה זכאי לבחור לכנסת, אם בית

משפט לא שלל ממנו זכות זו על פי חוק".

הצעתי היא שההוראה שסוגרת את האפשרות לבחור בפני קטגוריה מסוימת של אזרחים

ותושבים ישראליים שיהיו בארץ ביום הבחירות, צריכה להקבע בחוק שיתקבל ברוב של חברי

הכנסת.

ח' קורפו;

אולי ילמדנו רבנו איך זה נעשה בבחירות שנערכות במועדן?

שי ג וברמן;

עד 1968 נעשה תשריר לכל חוקי הבחירות, לרבות ההוראה בדבר סגירת הפנקס, בחוק

תשריר שנתקבל ברוב של 61 חברי כנסת ונתן תוקף לכל החוקים.

חי קורפו;

בכל מערכת בחירות יש לנו חוק תשריר? אני מדבר על בחירות במועד.

שי גוברמן;

מרבית ההוראות של חוק הבחירות לכנסת נתקבלו באישרור של החוק משנת 1969.

חי קורפו;

ולמי יש זכות בחירה - לא למי שנכלל בפנקס הבוחרים?

שי גוברמן;

הסגירה של פנקס הבוחרים קיבלה תוקף של החלטת הכנסת שנתקבלה ברוב של 61 חברי

הכנסת.

אי רובינשטיין;

לא בארבע הכנסות האחרונות שבהן השתתפתי.

שי גוברמן;

אני לא יכול לומר בוודאות.



חי קורפו;

בכל מערכת בחירות היתה אותה בעיה. אנחנו מכניסים את אלה שבאו עד שישה חודשים

לפני הבחירות, ואתה אומר שיש זכות בחירה לכל מי שבא עד יום הבחירות.

ש' גוברמן;

תיאורטית, יש לו זכות בחירה.

אי רובינשטיין;

זה פגם קדמון, יש פער בין חוק יסוד: הכנסת ובין חוק הבחירות לכנסת. אבל הבעיה

אף פעם לא עלתה.

אי שיל"ת;

אני חושב שהמצב הוא הפוך ממה שמר גוברמן אמר. לפי חוק הבחירות לכנסת יש פנקס

בוחרים עומד ומוכן ובו צריך להשתמש בבחירות. אנחנו מוסיפים בעלי זכות בחירה ולא

מונעים זכות בחירה. בלי החוק הזה יהיו פחות בורורים.
היו"ר א' לין
יש ממש בטענתו של מר גוברמן, ויש ממש גם בטענתם של חברי הכנסת קורפו

ורובינשטיין שיש חטא קדמון שאולי צריך לתקן אותו.

מה המשמעות של סעיף קטן(2) בסעיף 2?
אי שיל"ת
אנחנו לא משתמשים בפנקס השנתי הרגיל, כפי שהוא מוגדר בחוק הבחירות לכנסת, אלא

מכינים פנקס שיעמוד בתוקפו תקופה מסוימת. הוא יכנס לתוקף ביום ה-54 שלפני הבחירות

- 30 באפריל 1992. ויעמוד בתוקפו עד ערב כניסתו לתוקף של הפנקס הבא ביום י"ד באב

התשנ"ג.

היו"ר אי לין;

למה דווקא 54 ימים לפני יום הבחירות?

אי שיל"ת;

זה לוח הזמנים לפיו נקבעו הוראות יושעה. בדקתי מהו הזמן האופטימלי שבו אנחנו

יכולים להכין פנקס חדש, בלוח זמנים צפוף מאד, כדי שנוכל למסור את הפנקס למפלגות

זמן מה לפני יום הבחירות. הכוונה היא שהפנקס יוכל להמסר למפלגות לשימושן 44 ימים

לפני יום הבחירות. ביום ה-54 לפני הבחירות נכנס הפנקס לתוקף פורמלית, ההדפסה וכל

התהליכים נגרמים ביום ה-54 לפני הבחירות ואז נסגר הפנקס.

היו"ר אי לין;

זה לוח המועדים גם בבחירות רגילות?

אי שיל"ת;

לא. בדרך כלל התהליך נמשך 8 חודשים, הפנקס נכנס לתוקף בט"ו באב והבחירות הן

ברושון. יש הפרש של שלושה חודשים.



היו "ר אי לין;

אושר סעיף 2.

סעיף 3: חלפת סעיף 2. (קורא את הסעיף)

אושר סעיף 3.

סעיף 4: תיקון סעיף 3 .(קורא את הסעיף)

מי שמלאו לו 18 שנה עד יום 23 ביוני 1992 - זכאי להצביע.

אושר סעיף 4.

סעיף 5: תיקון סעיף 12. (קורא את הסעיף)

א' שיל"ת;

זהו סעיף חריג בהוק הזה, כי הוא לא נובע מהקדמת סדר הזמנים של הפנקס. סעיף 12

להוק הבחירות מדבר על ישובים שבהם לא ניתן לקבוע אזורי קלפי לפי תחומים

גיאוגרפיים, רחובות ומספרי בתים, זה בעיקר בישובים ערביים, שם מחולקות הקלפיות

לפי אלף-בית של שמות המשפחה.

בועדת הבחירות עלו כמה פעמים הצעות ודרישות לקבוע שהקלפיות בישובים אלה לא

יהיו בנויים לפי אלף בית אלא לפי סדר עוקב של מספרי זהות, כדי שלא יצביעו חמולות

חמולות במרוכז בקלפיות.
ח' קורפו
מספרי הזהות הם לא עוקבים?

אי שיל"ת;

לא בהכרח. הם עוקבים אצל המבוגרים אבל לא אצל הצעירים.

מ' שחל;

מי ביקש את התיקון הזה?

א' שיל"ת;

כל המליאה של ועדת הבחירות התאחדה בתמיכה בתיקון הזה, כדי שחמולות לא יצביעו

במרוכז. אפשר לערבב את המצביעים בכמה שיטות. אפשר לקבוע את הסדר לפי אלף בית של

שמות פרטיים, או לקבוע את הסדר לפי אות חמישית בשם המשפחה, אפשר לעשות ערבוב בכל

דרך שרוצים.

מ' שחל;

אני מתנגד להצעה הזאת. אני לא מבין למה צריך לקחת את הסדר הרגיל ולבלבל

אותו. אדם צריך למצוא את המקום שבו הוא צריך להצביע, והוא הולך לפי הדבר שמזהה

אותו - שם המשפחה שלו. מי שאומר שאם ישנו את הסדר לא יצביעו לפי החמולה - או

שאינו מכיר את הכפרים הערביים והדרוזי ים, או שלא ראה מימיו איך נעשים הדברים.

הוראה כזאת נוגעת לא רק לכפר אלא גם לעיר גדולה. לקחת אדם מקצה אחד של העיר

ולשלוח אותו לקצה השני - בשביל מה? אני לא מבין את זה.
חי קורפו
בפנקס יש 800 בוחרים. יש כפרים שיש בהם יותר מ-800 בוחרים?

ת' אדרי;

יש. לדוגמה, באום-אל-פחם יש 12 או 13 קלפיות.
אי רובינשטיין
והערבוב הזה ישנה את ההצבעה באום-אל-פחם?
חי קורפו
במקום קטן יכולה להיות השפעה על ההצבעה, במקום שיש רק כמה חמולות אפשר לדעת

איד הצביעו. אבל כשיש 800 מצביעים, איך אפשר לדעת איך הצביעו?
אי שיל"ת
אני לא מסנגר על הסעיף הזה. הבאתי אותו כי ועדת הבחירות ביקשה להכניס סעיף

כזה.

הי ו"ר א' לין;

אני מבין שיש בזה שינוי, אבל אינני יודע מה הפסול בשינוי כזה.
אי רובינשטיין
בכפרים שבהם יש חמולות, זה רק יגרום אי נוחיות, זה לא ישנה כהוא זה.

חי קורפו;

אני חושב שבסעיף הזה יש הכבדה וזה ישפיע על שעור ההשתתפות בהצבעה. אם אדם

צריך לרוץ לחפש את הקלפי שלו, זה מכביד.
היו"ר אי לין
נמחק את הסעיף.

הוחלט למחוק סעיף 5.

סעיף 6: תיקון סעיף 13 . (קורא את הסעיף)

אי שיל"ת;

בהליך הרגיל, שר הפנים מציע את מקומות הקלפי ואת אזורי הקלפי ביום מסוים. לפי

הצעת התיקון, השר יציע את המקומות אתמול, 135 ימים לפני הבחירות - ההצעה כבר

הוגשה - ו-110 ימים לפני הבחירות, ביום 5 במארס תיקבע הועדה את המקומות לפי הצעת

השר. זה קרוב מאד ללוח הזמנים הרגיל. השלב הראשון כבר בוצע.

היו"ר א' לין;

מהו סעיף קטן (ב) שלא יחול?
אי שיל"ת
סעיף קטן (ב) מדבר- על שינויים נוספים לישובים שלא נקבעו להם אזורי קלפי וכו',

ואין לנו דרך לשנות את זה בזמן הקצר שנותר עד הבחירות. כרגיל הכנת הפנקס נמשכת

כמעט עשרה הודשים. הרשימה הקיימת היא הרשימה ולא יהיו שינויים נוספים באזורי

קלפי.

היו"ר א' לין;

לאיזה צורך עשו שינויים באזורי קלפי בעבר?

אי שיל"ת;

ערב הבהירות האחרונות ב-1988 כללו את נחלת-יהודה בראשון-לציון. הישוב

נהלת-יהודה הדל להתקיים.

היו"ר א' לין;

זה נעשה עקב שינויים מוניציפליים או לשם נוחיות המצביעים?

אי שיל"ת;

שינויים מוניציפליים, כשקם ישוב או שכונה חדשה או יודל להתקיים.

ח' קורפו;

היו גם שיקולים אחרים. כל השכונות הערביות מצביעות בשכונות יהודיות, כי אם

הקלפי תהיה בשכונה ערבית אף אחד לא יבוא להצביע.

היו"ר אי לין;

אושר סעיף 6.

סעיף 7: החלפת סעיף 26. (קורא את הסעיף)

אי שיל"ת;

הסעיף זה מורה איך להכין את הפנקס, והוא זהה לסעיף הקיים פרט לשני שינויים.

האחד - יום השליפה יהיה היום הקובע 9 בפברואר. השני - לענין גיל 18 היום הקובע

יהיה לו ט"ו באב אלא יום הבהירות.

מ' שחל;

ההגדרה של מען "לרבות ציון במרשם האוכלוסין של ישוב בלבד" - זה קיים בחוק גם

היום? אפשר לומר שפלוני גר בחיפה, ללא ציון שם רחוב ומספר הבית?

אי שיל"ת;

כן. כמעט בכל ישוב יש קלפי, שמספרה הוא 990. קלפי רגילה לחלוטין שמצביעים בה

אלה שבמרשם האוכלוסין מצוין ליד שמם רק שם אותו ישוב, בלי מען מפורט. רק אלה

רשאים להצביע בקלפי זאת.

שי גוברמן;

אני משער שאלה בעיקר עולים חדשים. אנשים שהיו במרכז קליטה ונשארו בעיר,

ועדיין לא קבעו לעצמם מקום.



א שיל"ת;

בדרך כלל, אבל לא רק עולים חדשים. יש אנשים ששינו מען.

היו"ר א' לין;

אושר סעיף 7.

סעיף 8: תיקון סעיף 28. (קורא את הסעיף)

אושר סעיף 8.

סעיף 9: תיקון סעיף 29. (קורא את הסעיף)

אושר סעיף 9.

סעיף 10: אי תחילת סעיפים 31 ו-32. (קורא את הסעיף).

אי שיל"ת;

הצעתי שסעיפים 31 ו-32 לא יחולו, אבל אני רוצה לשאול את הועדה מה עמדתה. בחוק

יש הוראה ששולחים הודעות לבויור לכל מי שהיה לו שינוי מהפנקס הקודם. אם אדם נוסף

לפנקס הבוחרים או שינה מען והועבר מקלפי לקלפי, שולחים לו הודעה על שינוי. בשנת

בחירות שולחים הודעה לבוחר לכלל הבוחרים, סמוך לבחירות, והיא כוללת גם את מען

הקלפי. בבחירות האחרונות בשנת 1988 עשינו את שני הדברים: שלחנו את ההודעות בדבר

שינוי מהפנקס הקודם, אלה הודעות לחלק קטן מהאוכלוסיה, וערב הבחירות שלחנו גם את

ההודעות לכל אוכלוסית הבוחרים עם מען הקלפי שלהם. ההודעה הראשונה יצרה לחץ עצום

בקהל, כי רק אנשים מעטים מקבלים אותן, רק אלה שהיה להם שינוי, אבל אחרים ראו פה
ושם שמקבלים הודעות והתחילו לצעוק
למה אני לא קיבלתי הודעה? אני מציע לבטל את

ההודעה על שינוי. כל בוחר יקבל הודעה אחת עם מען הקלפי שלו.

אני רוצה עוד לציין כי בזמן הצגת הפנקס נעשה פרסומת רחבה בכל כלי התקשורת,

כמו שעשינו גם בפעם הקודמת, שהפנקס מוצג והציבור מתבקש לעיין בו. תהיה גם אפשרות

לעיין בטלפון, כלומר לטלפן ולברר אם אדם רשום נכון.
מ' שחל
כמה שינויים יש בפנקס?
אי שיל"ת
כ-400 אלף שינויים - שינויי מען והוספות לפנקס. בשנה שעברה, כשהיתה כבר עליה

גדולה, שלחנו 400 אלף הודעות.
היו"ר אי לין
אם שולחים לכל אדם הודעה איפה הקלפי שלו והוא יודע היכן יוכל להצביע, אין

צורך בשתי הודעות. זה עלול רק לגרום בלבול.

אושר סעיף 10.

סעיף 11: החלפת סעיפים 33 ו-34.



י' ביילין;

בסעיף קטן (א)(1) - מה השיקול אם רשימת הבוחרים תהיה לפי סדר אלף בית או לבי

מספר הזהות?

הי קורפו;

גם זה וגם זה. יש רשימה לפי האלף בית ויש רשימה לפי מספרי זהות.

אי שיל"ת;

זה נכון אבל לא לגבי כל הישובים. בישובי המיעוטים לפעמים שלושת רבעים

מהמצביעים יש להם שם משפיטה אחד, וכדי להקל אנהנו מספקים להם רשימה גם לפי מספרי

זהות.

הרעיון הבסיסי הוא שבכל לשכת מרשם יהיו רשימות מודפסות לכל הישובים שבתהום

השיפוט של אותה לשכה, ובכל לשכה אפשר יהיה לברר במסוף ובטלפון גם ענינים שנוגעים

לאזורים אהרים. מי שיפנה ללשכה בטבריה יוכל לשאול על כל אדם בארץ, לא רק בתחום

השיפוט של אותה לשכה. בכל ישוב וישוב תהיה ו-שימת הבוהרים של אותו ישוב. נציג את

פנקס הבוחרים בכ-1200 ישובים, אבל בכל ישוב תהיה רק הרשימה של אותו ישוב בלבד.

היו"ר ח' קורפו;

אושר סעיף 11.

אי שיל"ת;

סעיף 12: תיקון סעיף 35.

ערב הצגת הפנקס לעיון הציבור, שר הפנים מפרסם הודעה בכל העתונים שהפנקס מוצג.

אנהנו מבקשים לשנות את התאריך ולקבוע: ביום ה-103 לפני הבהירות, שהוא 12 במארס -

שלושה ימים לפני הצגת הפנקס. בשנה רגילה הפנקס מוצג 10 ימים, אני הצעתי כאן

שהפנקס יוצג 14 ימים. יש אפשרות טכנית לעשות זאת, ורצוי שבשנת בהירות הפנקס יוצג

זמן קצת יותר ארוך.
היו"ר ח' קורפו
בשנה רגילה, כשיש תקופה של 8 הודשים, זמן ההצגה הוא רק עשרה ימים?
אי שיל"ת
כך כתבו בהוק בזמנו. אפשר לתקן. יש לי רעיון לשינוי כללי בלוהות.
ת' אדרי
ממילא אנשים לא מסתכלים בזה.
היו"ר הי קורפו
אנשים לא מסתכלים, אבל המפלגות מסתכלות.
אי שיל"ת
גם המפלגות לא. בשנים האהרונות גם המפלגות לא מתענינות בפנקס, הן אפילו לא

באות אלינו לקחת את הפנקס.
מ' שחל
המפלגות לקחו את הפנקס כשהיה להן ענין להודיע לחבריהן על שינוי כתובת,

כאשר היה רישום מסודר של חברים. מאז שהמאסה כל כך גדולה ולא מצליחים לעשות את

זה, חדלו המפלגות להשקיע בזה מאמצים.
היו"ר חי קורפו
אושר סעיף 12.

אי שיל"ת;

סעיף 13: אי תחולת סעיף 38.

אני מציע לבטל.
היו"ר ח' קורפו
אושר סעיף 13.
אי שיל"ת
סעיף 14: תיקון סעיף 39.

סעיף 14 מדבר על המועד שבו מוסרים למפלגות אותו עותק שמוצג לעיון חציבור

- זה יהיה ביום תחילת ההצגה. כלומר ב-15 במארס יועמד לרשות המפלגות עותק הפנקס

שמוצג לעיון הציבור. מדובר על העותק המודפס, הסרט המגנטי יכול להיות כמה ימים

לפני כן.
הי ו"ר חי קורפו
אני מבין שאתם נותנים למפלגות מספר עותקים כמספר החברים בועדת הבחירות.

אושר סעיף 14.
אי שיל"ת
סעיף 15: תיקון סעיף 40.

סעיף 15 מדבר על המועד האחרון להגשת עררים לשר הפנים על פנקס הבוחרים -

חיום האחרון של ההצגה. זאת אומרת ש-29 במארס יהיה גם היום האחרון להגשת עררים

על הפנקס. היום הראשון להגשת העררים לשר הפנים הוא יום תחילת ההצגה - 15

במארס. יהיו 14 ימים לעיון ולהגשת עררים.
היו"ר אי לין
סעיף 16: החלפת סעיף 41.
א' שיל"ת
סעיף 41 מאפשר עידכון הפנקס לא רק בעררים רגילים אלא במה שאנחנו קוראים

טכניקה של עררים אוטומטיים, החוק קובע בסעיף 41 שכל הודעה שנמסרה כרגיל למשרד

הפנים, תראה כאילו היא ערר על הפנקס. שלפנו את הפנקס ביום מסוים, עד יום מסוים

לאחר מכן כל הודעה למשרד הפנים על שינוי רגיל תחשב כערר, זאת אומרת שייקלט

באותו פנקס.

זה חל גם על התאזרחות. כל הודעה על התאזרחות או שינוי מען שתגיע עד

לאותו יום, תיקלט בפנקס, וכן מוציאים מהפנקס שמות של מי שנפטרו עד אותו יום.

התאריך האחרון שאנחנו יכולים כך לעדכן את הפנקס הוא היום ה-86 לפני הבחירות,

שהוא המועד האחרון להגשת עררים -29 במארס. עד אותו יום אנחנו יכולים כך לעדכן

את הפנקס, ולכן הצעתי שגם מי שהתאזרח עד היום ה-86 לפני הבחירות יוסף לפנקס.

בדיון מוקדם היו גם הצעות אחרות, כל הצעה שבין 86 יום ובין 135 יום לפני

הבחירות, כלומר אתמול, מקובלת עלי. אין בעיה טכנית לקבוע את היום.
מ' שחל
כמובן שאפשר לעשות מה שנעשה בבחירות הקודמות, לאזרח אנשים מישיבות

בברוקלין ולשלוח אותם להצביע כאן...

אי שיל"ת;

לא אי זרחו. הם היו אזרחים כבר קודם לכן ושלחו את תעודות הזהות שלהם לארץ.
מ' שחל
בסעיף הזה מדובר גם על "אבדן של האזרחות הישראלית". איך אפשר בכלל לאבד

את האזרחות הישראלית? אין אפשרות כזאת.
אי שיל"ת
אפשר לותר על האזרהות. אדם צריך להגיש בקשה לשר הפנים, והתנאי המוקדם הוא

שלא יהיה תושב הארץ.
מי שחל
מגדירים את זה כאבדן או ויתור? אצלנו, שלא כמו במדינות אחרות, אין

אפשרות לשלול אזרחות ישראלית. אני שומע עכשיו שאדם יכול לותר על אזרחותו.

בנוסח הקודם לא השתמשו במונח אבדן, שם כתוב שלילה.
אי שיל"ת
במונח אבדן השתמשו בהורעות שעה דומות שנקבעו בשנת 1984, אולי בגלל חוק

האזרהות - - -
היו"ר אי לין
אפשר לומר: ביטול האזרהות.
מ' שחל
לא. יש ביטול בידי שר הפנים.
א' רובינשטיין
יש אבדן, יש ביטול ויש ויתור.

היו"ר אי לין;

מה אומרת המדינה לכל אלה שאומרים: למה אנחנו צריכים לשלם מס נסיעות,

אנחנו לא גרים כאן בכלל, מה אתם רוצים מאתנו? אומרים להם: תוותרו על האזרחות

שלכם. אם אדם נולד בברזיל להורים בעלי אזרחות ישראלית והוא בא לביקור בישראל,

דורשים ממנו לשלם מס נסיעות. אם איננו רוצה לשלם הוא מוותר על האזרחות. מה זה

"אבדן"? הוא ביטל את האזרחות מרצונו.
חי קורפו
כך נקבע גם ב-1984. זו הוראת שעה, נתקן את הדבר בחוק הקבוע.
היו"ר אי לין
בסדר. נשאיר "אבדן".

חבר-הכנסת שחל, לא הבנתי את ההערה שלך בענין בני ישיבות.
מ' שחל
אם יש זמן למתן אזרחות, אפשר לתת הוראה לאלף או לעשרת אלפים אנשים לקבל

אזרחות כדי שיוכלו לבוא להצביע בישראל. אמרו לי שהיה כבר שכלול: שלחו רק את

תעודות הזהות. בשיטה כזאת הצביעו חסידי חב"ד בהמונים.
היו"ר אי לי ן
בסעיף זה יש שתי אפשרויות - 86 או 120 יום לפני הבהירות, ואנחנו צריכים

להחליט מה עדיף.
חי קורפו
לפני שבועיים ביקש חבר-הכנסת רמון לקבוע 120 יום. הוא לא רוצה שעולים

שמגיעים שלושה חודשים לפני יום הבחירות יהיו בעלי זכות בחירה.
י' ביילין
יש בזה היגיון, באים אנשים שאינם יודעים מה נעשה בארץ.
מ' שחל
אני מציע לקבוע 120 יום.
אי רובינשטיין
עדיף לקבוע 120.
חי קורפו
אני מסכים ל-120.



היו"ר אי לין;

זה סעיף מהותי. המשמעות היא שרק עולים הדשים שנמצאים ארבעה חודשים בארץ

יוכלו להשתתף בבחירות.

אי רובינשטיין;

לצערנו, מספר העולים שיגיעו בתקופה שבין 120 יום ובין 86 לפני יום

הבחירות הוא קטן מאד.
היו"ר אי לין
אושר סעיף 16 ונקבע שהעידכון יהיה עד היום ה-120 שלפני יום הבחירות.

סעיף 17: אי תחולת סעיף 42.
אי שיל"ת
סעיף 42 בחוק מאפשר לחבר מועצה של רשות מקומית להגיש בקשה להוציא שם של

בוחר מקלפי אחת ולהעבירו לאחרת. בל השנים לא נעשה שימוש בסעיף הזה.
היו"ר אי לין
אושר סעיף 17.

סעיף 18; תיקון סעיף 43.

אי שיליית;

סעיף 43 נשאר כפי שהוא אבל מבטלים את האפשרות של בקשות לפי סעיף 42.

היוייר אי לין;

אושר סעיף 18.

י סעיף 19; תיקון סעיף 44.

אי שיליית;

סעיף 44 קיבע את המועד האחרון למתן הכרעות בעררים שהוגשו לשר הפנים. אני

מציע שהמועד יהיה 65 יום לפני הבחירות, 19 באפריל.

היו"ר א' לין;

אושר סעיף 19.

סעיף 20; תיקון סעיף 46.

אי שיליית;

סעיף 46 קובע את המועד האחרון להגשת ערעור לבית המשפט על תשובת שר הפנים,

או אם לא קיבלו תשובה. אני מציע לקבוע 22 באפריל, שהוא היום ה-62 לפני

הבחירות.



היו"ר א' לין;

אושר סעיף 20.

סעיף 21: תיקון סעיף 49.

אי שיל"ת;

סעיף 49 קובע את המועד תאושרון למתן פסק דין בערעור לבית המשפט, והוא יהיה

ב-29 באפריל, היום ה-55 לפני הבחירות. למחרת היום הזה נכנס פנקס הבוחרים לתוקף

- על כך מדבר סעיף 22..

היו"ר אי לין;

אושר סעיף 21.

סעיף 22: החלפת סעיף 53.

אושר סעיף 22.

סעיף 23: החלפת סעיף 54.

אושר סעיף 23.

סעיף 24: החלפת סעיף 55.
אי שיל"ת
ביום ה-44 לפני הבחירות נמסור למפלגות את פנקס הבוחרים המעודכן הסופי.

אני רוצה לציין כאן, אם כי זה לא נאמר בחוק, שזה תשעה ימים לפני הגשת רשימות

המועמדים. רשימות המועמדים מוגשות ביום ה-35 שלפני הבחירות. אני חושב שזה

המועד האופטימלי. בכל אופן גם ב-1981 וגם ב-1984 עשינו כך, והזמן הזה של 44

ימים הספיק למפלגות.
היוייר אי לי ן
אושר סעיף 24.

סעיף 25: תיקון סעיף 55ב.
אי שיליית
ההודעה לבחור תישלח 14 ימים לפני הבחירות. אנחנו מצמצמים את כל לוח

הזמנים. ההודעות לא נשלחות ביום אחד כולן, הן נשלחות במשך כעשרה ימים, בכל יום

יוצאת חבילה לדואר. בלוח זמנים מכווץ של בחירות מוקדמות אנחנו לא יכולים לשלוח

את ההודעות 21 יום לפני הבחירות. אבל זה לא משנה הרבה. כשאני אומר יילא יאוחר

מ-14 ימים", זאת אומרת שההודעה האחרונה יצאה כבר כמה ימים קודם לכן, היא צריכה

להגיע לבוחר לא יאוחר מ-14 ימים לפני יום הבחירות.
י' ביילין
זה אפילו עדיף על מסירת הודעות שלושה שבועות לפני הבחירות. אנשים מאבדים

את ההודעה.



חי קורפו;

למה אי אפשר לשלוח קודם את המאסה הגדולה שאין עליה לא עררים ולא ערעורים?

היו"ר אי לין;

אני מניח שאין מניעה לשלוח חלק מההודעות מוקדם יותר, אלה שאין בהן

שינויים ובעיות.

א' שיל"ת;

אם אנהנו יכולים, אנחנו שולחים קודם. החוק קובע רק י'לא יאוחר..."
היו"ר אי לין
אושר סעיף 25.

סעיף 26: אי תחולת סעיף 55ג.
אי שיל"ת
סעיף 55ג מדבר על הבחירות לרשויות המקומיות. אני מציע לא להחיל אותו, כי

הפנקס הזה לא כולל את הנושא של הרשויות המקומיות. זה פנקס מיוחד לכנסת.
היו"ר א' לין
אושר סעיף 26.

סעיף 27: תיקון סעיף 57.
א' שיל"ת
צריך למחוק את סעיף 27. זאת טעות. מספר התומכים צריך להשאר 2000, כמו

שנקבע בחוק.

סעיף 4 לחוק קובע את מספר התומכים המינימלי הדרוש לרשימה חדשה. המספר היה

1500. בהוראת שעה לבחירות של 1984 הגדילו את המספר ל-2500. בבחירות של 1988 לא

קבעו בחוק את המספר 2500 תומכים, כי צריך היה לזה רוב של 61 חברי הכנסת,

והמספר חזר להיות 2000.

בסעיף 57(ז} נאמר מה מספר החתימות שאפשר להגיש מעבר למספר המינימלי.

כשהמספר המינימלי היה 1500, אמרו שמותר להגיש 2000 חתימות. כשהעלו את המינימום

ל-2500, קבעו שאפשר להגיש 3500 - אלף חתימות "ספייר".
חי קורפו
למה יש הגבלה לייספייריי?

אי שיל"ת;

כדי שלא יצטרכו בבת אחת לבדוק עשרות אלפי חתימות.



ח' קוריפו;

צריך לבדוק רק את הראשונים.

ת' אדרי;

בודקים אלף חתימות מעל המכסה הדרושה. לרשימות שלא הגיעו למכסה הדרושה

נותנים אפשרות לתקן ליקויים.
היו"ר אי לין
ההגבלה מתקבלת על הדעת.
אי שיל"ת
המספר המכסימלי 3500 כבר נקבע, כך שבזה אין בעיה.

מ' שחל;

למה לא להגדיל את המספר המינימלי? האוכלוסיה גדלה.
אי שיל"ת
זה מחייב החלטה ברוב של 61 חברי כנסת.
היו"ר אי לין
אם זה דורש החלטה ברוב של 61, לא נעשה את זה בהוראת שעה. הגדלנו את אחוז

החסימה, אני חושב שזה נותן תשובה הולמת.

אי רובינשטיין;

זה לא קשור לאחוז החסימה. הבעיה עם הרשימות הקטנות היא אחרת לגמרי. זה

גורע מאד מערך כל התעמולה בשידורי הטלוויזיה. כשמופיעות כל מיני קבוצות

תמהוניות, כמו שהיה בבחירות האחרונות, זה הופך להיות נושא לבדיחה.
חי קורפו
חשוב שהחוק הזה יעבור. אם לסעיף הזה דרוש רוב של 61, אני מציע שלא נתקן

אותו עכשיו.
אי רובינשטיין
בסדר.
הי וייר אי לין
הוחלט למחוק סעיף 27.

סעיף 28: תיקון סעיף 68.

אושר סעיף 28.

סעיף 29: תיקון סעיף 68א.
אי שיל"ת
סעיף 68א הוא סעיף חדש בענין מקומות קלפי מותאמים לנכים. עד היום האחרון

להגשת עררים יוכל כל נכה לבקש להעבירו לקלפי מותאמת לנכים. זו תהיה קלפי רגילה

שתוצב במקום שיש גישה לנכים.
חי קורפו
למה לא לעשות קלפי 990 במקום שמתאים לנכים?
אי שיל"ת
יש בחוק סעיף שקבע שבכל אזור גיאוגרפי של כ-20 אלף תושבים תהיה קלפי אחת

עם גישה נוחה לנכים, וכל נכה יוכל לבקש להעביר את שמו מהקלפי הרגילה שלו לקלפי

זו. הקלפי לא תהיה מיוחדת לנכים, זו תהיה קלפי רגילה. המועד להגשת הבקשות

האלה יהיה המועד האחרון להגשת העררים.
היו"ר אי לין
אושר סעיף 29.

סעיף 30: תיקון סעיף 95.
אי שיל"ת
סעיף 95 קובע את המועד שבו תגיש המשטרה את רשימת השוטרים כדי למחוק אותם

מהפנקס. כל השוטרים או חלקם הגדול נמצאים ביום הבחירות בתפקיד במקומות שונים

בארץ. לכן הטכניקה היא שמנפקים תעודת הצבעה לשוטר, ועם התעודה הזאת הוא יכול

להצביע בכל קלפי שהוא שומר עליה. הוא מוסר את התעודה לועדת הקלפי ולא יוכל

להצביע פעמיים. שמו נמחק מהקלפי המקורית שלו, שבה הוא זכאי להצביע ללא מדים

ולהציג רק תעודת זהות. אינני יודע למה לא מבטלים את הפרוצדורה הזאת, אבל כל

עוד היא קיימת צריך לקבוע את המועד. הפרוצדורה הזאת נקבעה מתוך חשש ששוטר ינצל

את האפשרות ויצביע פעמיים.
ו אי רובינשטיין
אני מתנגד בכלל להצמדה לקלפי. זה פטנט ישראלי מיוחד.
אי שיל"ת
זה לא ענין להוראות שעה, זה נושא לדיון בחוק הבחירות.

אני מציע שהרשימה תימסר לא ביום ה-45 לפני הבחירות אלא ביום ה-55 לפני

הבחירות, ביחד עם פסקי הדין של בתי המשפט, זה היום האחרון שבו אנחנו יכולים

להכניס את התיקון.
מ י שחל
אני מבין שהשוטר מצביע במעטפה רגילה, לא במעטפה כפולה. מה קורה אם ניתנת

הוראה לערוך הצבעה חוזרת? קרה דבר כזה.



ת' אדרי;

בענין שוטרים לא היתה בעיה, איתרנו אותם מכיוון שהיתה תעודת שוטר והיה

תיעוד. בענין החיילים אנהנו מקיימים דיון עם הצבא, שלא יכריחו אותנו לשרוף את

החומר. אני מקווה שיסכימו לכך.
חי קורפו
אם לא מוגש ערעור, אפשר לשרוף.

ת' אדרי;

בפעם קודמת היה בג"צ ונערכו בחירות חוזרות שנתיים לאחר הבחירות.

אי רובינשטיין;

הצרה היא שהכנסת דנה בבחירות רק ערב הבחירות, במקום להקים ועדה לענין זה

שתקיים דיון יסודי.

חי קורפו;

לועדת הבחירות המרכזית יש ועדת חקיקה, והם יוזמים תיקונים בחוק.

היו"ר אי לין;

אושר סעיף 30.

סעיף 31: אי תחולת סעיפים בחוק הרשויות המקומיות (בחירות).

אושר סעיף 31.

סעיף 32; הוראת מעבר.

אושר סעיף 32.

בזה סיימנו את הדיון בסעיפים שבהצעת חחוק, אבל עדיין לא גמרנו את הדיון.

אי שיל"ת;

אני מבקש להוסיף סעיף. בבחירות האחרונות היתה הערה של מבקרת המדינה בענין

תיקון טעויות. בחוק הבחירות יש סעיף בענין תיקון טעות חשבונית. בסיכומי

הקלפיות נופלות טעויות חשבוניות, ויושב ראש ועדת הבחירות המרכזית מתקן אותן.

לפעמים הטעות אינה בסיכום אלא טעות בהעתקה מגיליון ספירת הקולות. יכול להיות

שבגיליון ספירת הקולות רשמו את התוצאות, ובהעתקה לפרוטוקול הושמטה מפלגה אחת,

או שרשמו בפרוטוקול תוצאות של מפלגה אי למפלגה בי. זה קורה בעיקר באותיות

קרובות. אלה טעויות מצויות. השופט תיקן טעויות מסוג זה. מבקרת המדינה העירה

שליושב ראש ועדת הבחירות המרכזית אין סמכות לתקן טעויות אלה.

שי גוברמן;

השופט ברנזון, כשהיה יושב ראש ועדת הבהירות, מצא שיש לו סמכות.



אי שיל"ת;

נכון. אבל מבקרת המדינה עלתה עכשיו על הענין הזה, ובבחירות האחרונות

העירה שאין סמכות ליושב ראש הועדה, כי עשה זאת משרירות לבו.

אני רוצה למסור להברי הועדה את נוסח הצעת התיקון לסעיף 79.

היו"ר א' לין;

לפני שנדון בהצעה זאת, נשמע את ההצעה של הבר-הכנסת רובינשטיין.

חי קורפו;

זו הצעה רטרואקטיבית 1לא מוסרית, אי אפשר לקבל אותה. כאשר אדם פרש הוא

הביא בחשבון שיקבל את הכסף.

אי רובינשטיין;

הצעתי נוגעת לחבר כנסת יחיד, שלא נבחר כחבר כנסת יחיד אלא פרש מסיעתו.

היו לנו הרבה מקרים כאלה בכנסות קודמות. אם אינני טועה, אף אחד מאלה לא נבחר

שוב לכנסת, אבל הוא קיבל את המקדמה של 60% מהמימון מהמדינה וזמן טלוויזיה.

יוצא שהכסף הלך לאיבוד. אני חשבתי שיש מקום לדרוש ממנו ערבות, והוא גם יכול

לתת ערבות כי הוא מקבל מימון מפלגות. אין כוונה לשלול את זה ממנו.
היו"ר אי לין
חבר-הכנסת רובינשטיין, אני רואה שלא מסתמנת בועדה הסכמה כללית להצעתך.

העלית עכשיו את ההצעה. החוק מוגש עכשיו לקריאה ראשונה, אני מציע שתחזור ותעלה

את הצעתך בדיון לקראת הקריאה השניה.
אי רובינשטיין
יגידו שזה נושא הדש.
היו"ר אי לין
יבול להיות שיגידו, אבל אינני רואה עכשיו בועדה הסכמה להצעתך.
י י ביילין
אני נוטה לתמוך בהצעה זאת. יש ניצול לרעה.
חי קורפו
האיש רוצה ומתכוון להיבחר, אבל הוא לא מצליח.

היו"ר אי לי ן;

אין לי עמדה מגובשת בענין זה. יש פנים לכאן ולכאן. עדיין אינני יכול

להביע דעה. אני רואה שהבר-הכנסת שחל אינו מתלהב מההצעה, חבר-הכנסת קורפו

מתנגד. אני מציע, חבר-הכנסת רובינשטיין, שתביא את ההצעה לאחר הקריאה הראשונה.

לא נעלה טענה שזה נושא חדש. נשמע אותך, נקיים דיון. לא כדאי בגלל זה לעצור

היום את הצעת החוק.
מי שחל
אני מציע להוסיף להצעת החוק סעיף 33: יום הבחירות לא יהיה יום שבתון.
היו"ר א' לי ן
חבר-הכנסת שחל, אתה מסכים שגם ההצעה הזאת תבוא לאחר הקריאה הראשונה, או

שאתה מבקש להעמיד אותה להצבעה היום?
מ' שחל
אני מבקש הצבעה היום.
היו"ר אי לין
חבר-הכנסת קורפו, אתה מבקש התייעצות סיעתית בענין הזה? אנחנו יכולים

להצביע היום או לדחות את ההצבעה כדי לאפשר התייעצות סיעתית.
חי קורפו
אני מתנגד להצעה של חבר-הכנסת שחל. אני מבקש התייעצות סיעתית.
היו"ר אי לין
ההצעה הזאת היא בעצם תיקון לחוק יסוד: הכנסת, אבל אין זאת אומרת שאי אפשר

להכניס תיקון עקיף בחוק שלפנינו.
חי קורפו
אם נרצה להוסיף כאן עוד חוקים, אני מודיע שאני אוסיף עוד עשרה סעיפים.
מ י שחל
חבר-הכנסת קורפו, אל תבהיל אותי.
חי קורפו
הלכנו לחוק הזה בהסכמה, כזה ראה וקדש. שתי הסיעות חתמו על זה. כל פתיחה

של החוק תתחיל את כל העסק מחדש. אם אתה רוצה לתקן חוקים, תציע הצעת חוק, היא

תעבור קריאה טרומית, יעבירו אותה בקריאה ראשונה, בקריאה שניה ובקריאה שלישית.

הצעת החוק שאנחנו דנים בה עכשיו קיבלה הסכמה של כל סיעות הבית.
היו"ר אי לי ן
חבר-הכנסת שחל, אתה רשאי להעלות את ההצעה, לפי דעתי היא במסגרת החוק, זה

לא נושא חדש.

חבר-הכנסת קורפו מבקש התייעצות סיעתית. אנחנו יכולים לדחות את סכום הדיון

בהצעת החוק שלפנינו, או שחבר-הכנסת שחל יחזור ויעלה את הצעתו לאחר שהצעת החוק

תעבור בקריאה ראשונה.
חי קורפו
אי אפשר לדחות את החוק הזה, הם כבר פועלים.



היו"ר אי לין;

אני לא יפול למנוע מחבר-הכנסת שחל להעלות הצעה.
ח' קורפו
אני מבקש ממנו שיחזור ויתייעץ עם סיעתו. סיעתו התחייבה להגיש את החוק הזה

בלי שינויים.

היו"ר אי לין;

חבר-הכנסת שחל העלה הצעה, יכול להיות שהוא יסכים לחזור ולהעלותה לאחר

הקריאה הראשונה.

מי שחל;

אני מציע שחבר-הכנסת קורפו התייעץ בסיעתו ויתן תשובה מחר בבוקר.

חי קורפו;

וגם אתה תתייעץ בסיעתך.

מ' שחל;

אני תמיד מתייעץ בסיעתי. מחר בבוקר בתחילת הישיבה יודיע כל צד מה עמדתו.

היו"ר אי לין;

זאת אומרת שאנחנו לא גומרים היום את הדיון- בחוק.

חי קורפו;

אני לא יכול לקיים היום התייעצות סיעתית ולתת תשובה מחר בבוקר. בגלל

ו ישיבת מרכז הליכוד חברי אינם נמצאים כאן, אין לנו ישיבח של הנהלת הסיעה.

התשובה תהיה ביום שלישי בשבוע הבא. ביום שני יש ישיבה של הנהלת הסיעה.

היו"ר אי לין;

חבר-הכנסת קורפו, אפשר להקדים את ההתייעצות הסיעתית. אני לא יכול למנוע

מחבר ועדה להעלות הצעה, ואני חייב להעמיד אותה להצבעה.

חי קורפו;

אני חוזר ואומר, חחוק הזה התקבל בהסכמה של 11 או 12 סיעות בבית. הדבר

היחיד שלא סוכם היה אם לקבוע 86 או 120 יום. הכנסנו את שתי האפשרויות בנוסח

שלפני הועדה.

היו"ר אי לין;

אם לא תהיה הסכמה בין שתי הסיעות בנושא הזה, כדי לא לעכב את החוק, אני

מציע לחבר-הכנסת שחל להביא את הצעתו לאחר הקריאה הראשונה.



מ' שחל;

אתן לך תשובה במשך היום.

היו"ר א' לין;

אם לא אקבל תשובה חיובית מחבר-הכנסת שחל, אביא את ההצעה להצבעה ביום

רביעי השבוע.

אני קורא את ההצעה שהגיש לנו מר שיל"ת: "במקום סעיף 79(ה) לחוק הבחירות

יבוא: "(ה) יושב ראש ועדה אזורית, וכן יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית, רשאי,

לאחר העברת החומר כאמור בסעיף קטן (ג) לתקן בפרוטוקול ועדת קלפי: (1) טעות

חשבונית (בסיכום מנין הקולות הכשרים, הקולות הפסולים או מנין המצביעים); (2)

טעות או השמטה בהעתקת מספר הקולות הכשרים לרשימת מועמדים מגיליון ספירת הקולות

לפרוטוקול; (3) רישום קולות כשרים לרשימת מועמדים שנרשמו בטעות לרשימת

מועמדים אחרית ומחיקת קולות אלה מרשימת המועמדים האחרת. (ו) תיקונים כאמור

בסעיף קטן (ה) ייעשו, לפי שיקול דעתו של יושב ראש הועדה, על סמך רישומים של

ועדת הקלפי או מזכיר ועדת הקלפי בשני עותקי הפרוטוקול, על סמך גליונות ספירת

קולות וגליונות פסילת קולות, וכן על סמך הערות ועדת הקלפי או מזכיר ועדת הקלפי

שימסרו לו בעל פה, ובלבד שבעת ביצוע התיקון תישמר לכל אחד מחברי הועדה הזכות

לתבוע מנין חוזר של הפתקים שהוצאו מהקלפי."

יש כל כך הרבה בעיות בתחום הזה?
אי שיל"ת
לא. עד היום עשו בדיוק את הדבר הזה בלי שום בעיה, עד שמבקרת המדינה העירה

שיושב ראש ועדת הבחירות עושה את זה ללא סמכות, באופן שרירותי. ההערה היתה

חריפה מאד. היום כתוב בסעיף קטן (ה) שהוא רשאי לתקן טעות חשבונית. אחרי ההערה

של מבקרת המדינה ייצא שהיושב ראש החדש יפעל בצורה שרירותית.
היו"ר אי לין
לפני שהגשתם את ההצעה הזאת התייעצתם עם משרד המשפטים או שלא הסתפקתם?

הנושא נבדק על ידי משרד המשפטים?
אי שיל"ת
לא. הסעיף הזה הוגש במסגרת תיקונים נוספים שהגישו חברי הכנסת חיים רמון

ומיכאל איתן, שהונחו על שולחן הכנסת לפני שנה ומאז לא זז שום דבר.
י' ביילין
חסרה כאן התייחסות לכמות. נדמה לי שבסעיף אחר בחוק המקורי יש התייחסות

לאי התאמה בשעור של אחוז אחד.
ת' אדרי
לא.כתוב בפירוש בתקנות שגם אם יש אי התאמה, מה שועדת הקלפי סכמה זח מה

שקובע. גם אם כל המספרים לא היו נכונים, הסיכום של ועדת הקלפי הוא הקובע.
י' ביילין
יכול להיות שכאן אפשר לומר שהתיקון הזה יהיה רק בגבולות מסוימים.



ת' אדרי;

הפרוטוקול חייב להיות מאוזן, צריך לתקן אותו אחרת אין סיכום נכון. מישהו

חייב לתקן, השאלה היא רק מי ואיך.
י' ביילין
אולי בהסכמה של הועדה כולה.
אי שיל"ת
ב-99.9% מהמקרים של טעויות בסיכום הטעויות הן בסיכום הקולות הפסולים.

חברים בועדת קלפי מכניסים פתקים לבנים בין הקולות הכשרים, זאת אומרת שאם היו

28 רשימות חוקיות נוספה רשימה 29 של נמנעים, כוללים פתקים כאלה בין הפתקים

הכשרים אם כי זה לא פתק כשר. צריך להוריד את הפתקים הריקים ממנין הפתקים

הכשרים ולצרף שלושה או חמישה פתקים כאלה לקולות הפסולים, וזה רוב רובם של

המקרים. יש טעויות אחרות. הכל כתוב נכון: רשימה א - 100, רשימה ב - 100,

רשימה ג - 100. ובסך הכל שלוש פעמים 100 הם 203. הסכום לא נכון. יש טעויות

ברישום תוצאות של רשימות שהשמות שלהם קרובים, לדוגמה מחל ומימד. דילגו על

שורה, רשמו קולות של מימד למחל או להיפך. אלה ממש טעויות סופר, והשופט היה

מתקן טעויות כאלה.

אני רוצה להעיר את תשומת הלב של הועדה לשינוי אהד. החוק נתן את הסמכות

ליושב ראש ועדת הבחירות המרכזית. היא המליצה לתת את הסמכות גם ליושב ראש ועדה

אזורית, והכנסנו את השינוי בנוסח המוצע. אני חושב שאם משאירים את הסמכות

לשופט שהוא יושב ראש הועדה המרכזית, אין בעיה כי זה מה שעושים בפועל.

היו"ר אי לין;

אתה מציע להוציא את יושב ראש הועדה האזורית?

א' שיל"ת;

לא. ציינתי את זה כי זה דבר נוסף על מה שהיה בסעיף קטן (ה). סעיף קטן (ה)

אומר שיושב ראש הועדה המרכזית רשאי לתקן טעות חשבונית. יש יותר היגיון לעשות

את זה בועדה האזורית, כי כשמביאים את החומר יש שם עדיין מזכיר ועדת הקלפי, יש

יושב ראש ועדת הקלפי, וכשבודקים את הדברים אפשר מיד לגבות מהם עדות בכתב על

מקור הטעות, שהיא גלויה לעין גם בלי שגובים עדות, אבל אפשר גם להסתמך על

העדות שלהם כי האנשים עדיין נמצאים שם.

ש' גוברמן;

כפי שציינתי קודם, כשהשופט ברנזון היה יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית,

בבחירות לכנסת השמינית, אם אינני טועה, הוא תיקן והודיע על כך, וזו היתה עילה

של ערעור. הכנסת לא ראתה בזה שום פגם שהשופט מתקן טעות.

במינהל תקין מתקנים טעויות שבולט לעין שהן טעויות. אני מציע לא ציין

בצורה מפורשת את סוגי הטעויות, מפני שאי אפשר לדלות את כל הסוגים. לדעתי, די

להסמיך את יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית, שהוא שופט של בית המשפט העליון,

לתקן טעויות שנראה בעליל שהן טעויות של השמטה מקרית, טעות בהעתקה או בספירה או

בסיכום, מכל סוג שהוא. כל טעות שהשופט משוכנע שהיא טעות בהעתקה, אפשר יהיה

לתקן.
היו"ר אי לין
הם למדו מן הניסיון וציינו באופן ספציפי את סוגי הטעויות.

שי גוברמן;

עכשיו שמציינים את סוגי הטעויות, אם תתגלה טעות מסוג אחר הוא לא יוכל

לתקן. מעתה ברור יהיה שהוא לא יוכל לתקן.

לא הייתי ממליץ לקבל את הדרישה שאפשר יהיה ספירה מהודשת של הקולות.
היו"ר אי לין
אני נוטה לעשות רשימה קונקלוסיבית בענינים אלה, כי אחרת אי אפשר לדעת לאן

יגיעו בדבר הזה, אפשר כל דבר להגדיר כתיקון טעות. אם יודעים מן הניסיון מהם

סוגי הטעויות, הייתי מעדיף את הדרך הזאת.

מי שחל;

אני בעד רשימה סגורה. מדובר כאן גם על יושב ראש ועדה אזורית. עם כל

הכבוד ליושב ראש ועדה אזורית וגם ליושב ראש ועדת הבהירות המרכזית, בסך הכל הוא

חי על פי הנתונים שמביאים לפניו. הייתי רוצה להגביל את הסמכות שלו ולא להרחיב

אותה. הקביעה של רשימה סגורה בחוק, על פי ניסיון החיים, היא רצויה. אני מציע

לקבל את ההצעה שהביא מר שיל"ת.

אני רוצה להציע רק שני תיקונים קטנים, דברים שממילא נעשים: א. היושב ראש

ירשום בפרוטוקול את התיקון שעשה. אני חושב שצריך לקבוע את החובה בחוק. ב. הוא

יודיע על כך לועדה. לא די לומר "ובלבד שבעת ביצוע התיקון תישמר לכל אחד מחברי

הועדה הזכות..." כדי שתישמר הזכות צריך להוסיף לפני המשפט הזה: יודיע על כך

לחברי הועדה.
היו"ר אי לין
חשבתי שאם אומרים "ובלבד שבעת ביצוע התיקון תישמר לכל אחד מחברי הועדה

הזכות..", הכוונה היא שהם יושבים מולו. אם לא כך, הנוסח לא בסדר.
מי שחל
לכן מצאתי לנכון להציע שהוא יודיע לועדה על התיקון שהוא עומד לעשות, ואז
יוכל חבר בועדה לבוא ולהגיד
יש לי ספק, אני רוצה שתהיה ספירה חוזרת באותה

קלפי.
אי שיל"ת
ההצעות של חבר-הכנסת שחל מקובלות עלי. אני מסכים שהמילה "בעת" היא לא

במקום.
י' ביילין
אני בעד רשימה סגורה ובעד מתן סמכות התיקון רק ליושב ראש ועדת הבחירות

המרכזית. להוציא מסעיף זה את יושב ראש הועדה האזורית. אני מציע לצמצם עד כמה

שאפשר את סמכות התיקון, ולתת זכות ערעור.



אגב, גם סדר הדברים בסעיף איננו נכון - "יושב ראש ועדת אזורית, וכן יושב

ראש ועדת הבחירות המרכזית,,.". אם כבר, הסדר צריך להיות הפוך.

היו"ר אי לין;

אני מצטרף לדעתו של חבר-הכנסת שחל, שהסמכות תהיה גם ליושב ראש ועדת

הבחירות המרכזית וגם ליושב ראש ועדה אזורית, תהיה הודעה מוקדמת לחברי הועדה

האזורית, ותהיה חובה לרשום פרוטוקול מסודר של כל תיקון שנעשה.

אי שיל"ת;

אם תהיה חובה להודיע מראש שעומדים לעשות תיקון, זה יסבך את הענין. בהצעה

נאמר שחברי הועדה יכולים לבקש ספירה, אבל אם היושב ראש עומד לעשות תיקון זה לא

יעכב את העבודה. הרי העבודה היא שוטפת, בודקים את כל הפרוטוקולים. בכל

פרוטוקול שמחשב מצא בו שגיאה - - -

היו"ר א' לין;

אתה מציע שהוא יודיע לכם לאחר שעשה תיקון?

אי שיל"ת;
כן. יימסר פרוטוקול
בקלפי זו וזו מספר זה וזה הועבר מקולות פסולים

לקולות כשרים.

הי ו"ר אי לי ן;

לא הודעה מוקדמת אלא הודעה מיד לאחר התיקון.
ת' אדרי
זה ממילא נעשה.
שי ג וברמן
אני רוצה להיות פרקטי. יושב ראש ועדת בהירות אזורית רוצה לתקן פרוטוקול

של ועדת קלפי פלונית שנפלה בו טעות בסיכום, כדי לערוך את הדו"ח של ועדת

חבחירות האזורית, שהולך אחר כך לועדת הבחירות המרכזית. למי הוא צריך להראות את

התיקונים? לחברי ועדת הבהירות האזורית, לא לחברי ועדת הקלפי. חברי ועדת הקלפי

כבר התפזרו.
מ' שחל
אינני דורש הודעה מוקדמת, די שיודיעו ובלבד שתישמר לחברי הועדה הזכות

לתבוע מנין חוזר.
שי גוברמן
תיתן להם הזדמנות. אם לא יבואו, לא יבואו,
מי שחל
אלה נציגי מפלגות, הם עוסקים בזה כל הזמן,



היו"ר א' לין;

רבותי, בזה סיכמנו ענין זה.
אי שיל"ת
אנחנו" מבקשים שתחילת החוק תהיה ביום קבלתו בכנסת.

היו"ר א' לין;

יש בחוק כמה הוראות רטרואקטיביות, אחת מהן ליום 9 בפברואר. צריכה להיות

הוראת מעבר שקובעת תחולה רטרואקטיבית. מדוע אתם מבקשים שהתחילה תהיה מיום קבלת

החוק בכנסת?
אי שיל"ת
אני נמצא במצב מוזר, אני פועל בלי חוק. השליפה מהמהשב כבר נעשתה. לכן

ביקשתי שהחוק הזה יעבור עוד השבוע.
היו"ר אי לי ן
העלו כאן את ענין העולים החדשים ואמרו שהם מחליפים מקומות, אין להם כתובת

קבועה, א. האם זה נכון? ב. מה אפשר לתקן במסגרת החוק?
א' שיל"ת
אינני יודע אם זה נכון. אינני איש מרשם האוכלוסין ואינני עוקב אחר

אוכלוסיה ספציפית אם היא מחליפה הרבה מקומות מגורים. כל מי שהחליף מקום מגורים

צריך להודיע למשרד הפנים על שינוי מען. כל הודעת שינוי שתגיע למרשם האוכלוסין

עד היום ה-120 לפני הבחירות, כפי שהועדה החליטה עכשיו, תיקלט בפנקס. הוא יכול

ללכת לעיין בפנקס - - -

היו"ר אי לין;

היא עולה חדש, הוא לא מתמצא בענינים האלה.
אי שיל"ת
אס החליף מען ולא הודיע, הוא יופיע בפנקס לפי המען הקודם. ההודעה לבוחר

תישלח למען הקודם, והיא תוחזר כי הוא כבר לא גר שם.

מי שימסור הודעה על שינוי מען עד 24 בפברואר, ייקלט. מי שלא מסר הודעה עד

24 בפברואר אבל הוא מופיע בפנקס, אם יגיש ערר עד 29 במארס - גם הוא ייקלט.

אלה שתי האופציות.
היו"ר אי לי ן
יש כאן בעיה. אנחנו עומדים ב-10 בפברואר, עד 24 בפברואר לא יספיקו להודיע

על שינוי מען. אני מציע לקבוע פרק זמן קצר יותר מ-120 יום כדי לתת הזדמנות

לעולים חדשים לדווח על שינוי מען. אני מבקש שמשרד הפנים יבטיח לנו לפרסם בצורה

מתאימה שאנשים צריכים להודיע על שינוי מען. עד 24 בפברואר לא נותר זמן מספיק

כדי לעשות את הדברים האלה. התוצאה תהיה שעולים לא יצביעו.
ת' אדרי
הם יוכלו להצביע, אבל יצטרכו לנסוע לקלפי בכתובת הקודמת.
היו"ר אי לין
ההודעה לבוחר- לא תגיע אליו, העולה לא יידע איפה הקלפי שלו. והכל מפני

שהוא לא בקי בסדרים והוא לא מוסר בזמן את הודעה על שינוי מען.

מ י שחל;

אינני חושב שיש אפשרות מעשית לפתור את הבעיה. אני אומר את הדבר לאהר

מחשבה ולאחר בדיקה. גם אם ניתן עוד שבוע - ואין לנו יותר מזה - לא יוכל לפתור

את הבעיה. מה שיקרה הוא שחלק מהאנשים יגישו ערעורים, ואת האחרים צריך יהיה

ביום הבחירות להביע בשירות היסעים למקום שבו הם רשומים. מה שהיה בבחירות

קודמות יהיה גם הפעם, המדינה מעמידה שירותי הסעה במרכזים מסוימים, ואנשים

נוסעים להצביע.
היו"ר אי לין
טווח הזמן שהוצג לפנינו בסעיף 16 היה בין 86 ובין 120 ימים - הפרש גדול

של 34 ימים. אנחנו החלטנו שהודעה על שינוי צריכה להמסר לכל המאוחר 120 יום

לפני הבהירות. נשארו רק שבועיים למסור הודעות, ועקב זאת חלק מהעולים יאבדו את

זכות ההצבעה שלהם. זה יגרום הרבה מרירות. אני מציע להוסיף עוד 14 ימים. בסעיף

16 נקבע לא 86 ולא 120 אלא 100 ימים. אני מקווה שמשרד הפנים יעשה את הפעולות

הנחוצות על מנת להביא לידיעת הציבור שצריך להודיע על שינוי מען כדי שלא יהיה

צורך להגיש עררים.

תי אדרי;

בועדת הבחירות המרכזית אנחנו מודעים לבעיות, אבל גם אם ייקבעו 100 ימים

עדיין תהיה בעיה כזאת.

היו"ר אי לין;

לא אותה בעיה. תהיה תוספת של 14 ימים. אם החוק יתקבל ויהיה פרסום מתאים,

אנשים יידעו שצריך להודיע על שינוי מען. יהיה יותר זמן גם להסברה וגם לתיקון.

ת' אדרי;

התכוונתי להגיד שיש בעיה לאנשים שאין להם כתובת והם לא יודעים היכן

יצביעו. ועדת הבחירות המרכזית החליטה ששבועיים לפני הבחירות יפעלו מרכזי מידע

טלפוניים, וניתן להם פרסום.

היו"ר א' לין;

אני לא רוצה שאדם יצטרך לנסוע מקרית-שמונה לאילת. יש לנו בעיה מיוחדת עם

ציבור של עולים. רבותי, מדובר בציבור לא קטן של מצביעים. לפי נתונים שקיבלתי

מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, עד אוקטובר 1991 המספר היה לפחות 250 אלף איש.

האנשים האלה לא מתמצאים בהליכי המדינה הזאת. זו בעיה מיוחדת.

חבר-הכנסת שחל, אני מבקש שנשנה את סעיף 16 כדי לתת לעולים הזדמנות יותר

טובה להשתתף בבחירות. אני מציע לקבוע 100 יום.
מ' שחל
אני מסכים. אני מצטער שחבר-הכנסת קורפו יצא, אני חושש שהוא יטען שזה לא

לפי ההסכם בין המפלגות.
היו"ר א' לין
מחברי הועדה רק שנינו נמצאים עכשיו כאן. אני לוקח על עצמי אחריות לשינוי

הזה. נקבע 100 ימים וניתן לעולים הזדמנות יותר הוגנת.

הוחלט בסעיף 16 להצעת החוק במקום היום ה-120 יבוא היום ה-100 לפני הבחירות.

חבר-הכנסת שחל, כדי לזרז את חקיקת החוק הזה, להביא את הצעתך לביטול

השבתון בדיון לקראת הקריאה השניה. אנחנו רוצים להקל על אנשי משרד הפנים בהכנות

לבחירות. הם פנו אלי הבוקר וביקשו שנקדים לחוקק את החוק הזה.
מ' שחל
אדוני היושב ראש, אתה לא בעד ביטול השבתון?
הי ו"ר אי לי ן
אתה יודע שאני לא יוכל להסכים אתך עכשיו בענין השבתון, כי יש לזה השלכות

על יום הבחירות.

מ' שחל;

אתן לך תשובתי אחר הצהרים, עד השעה ארבע או חמש.

היו"ר אי לי ן;

תודה. אחכה לך עד השעה חמש.

רבותי, בכפיפות לענין הזה, סיימנו את הכנת החוק לקריאה ראשונה.

תודה רבה. הישיבה נעולה. ו

(הישיבה ננעלה בשעה 13:45)

קוד המקור של הנתונים