ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 30/10/1991

הצעה לסדר היום; חוק המפלגות, התשנ"א-1991

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 301

מישיבת ועדת החוקה חוק ומשפט

יום רביעי. כ"ב בחשון התשנ"ב (30 באוקטובר 1991). שעה 09:30

נכחו;

חברי הוועדה; אי לין - יו"ר

מ' וירשובסקי

יצחק לוי

א' רובינשטיין

רי ריבלין

מ' שחל

מוזמנים; חה"כ א' פורז

שי גוברמן - משרד המשפטים

אי שיל"ת - משרד הפנים

אי בנדור - המכון לקידום הדמוקרטיה

ת' אדרי - מנכ"ל ועדת הבחירות המרכזית
מזכירת הוועדה
ד' ואג

קצרנית; מ' טבעון

סדר-היום; א. הצעה לסדר היום.

ב. חוק המפלגות, התשנ"א-1991.



א. הצעה לסדר היום

היו"ר אי לין;

אני מתכבד לפתוח את הישיבה. חבר הכנסת וירשובסקי, בבקשה.

מי וירשובסקי;

אני מבקש להעלות את הרעיון לקיים דיון בנושא הדיון המשמעתי בלשבת עורכי הדין.

היו"ר אי לין;

זה נושא חשוב מאוד אדוני, אני חושב שנצטרך להיכנס פה לשינויי חוק.

מי וירשובסקי;

הנושא כבד ומסובך. אני ער לכך שעל פי החוק יש אוטונומיה ללשכת עורכי הדין

לעסוק בדבר הזה, אוטונומיה שקודמנו בוועדה הזאת העניקו להם. אני לא מציע לבטל את

זה במחי יד או לשים את השיקולים שלי במקום השיקולים שלהם, אבל במיוחד לאור העובדה

שהם לעתים כל כך קרובות מבקשים מאתנו לשנות את החוק כאשר נוח להם, או כאשר לא נוח

להם מצב חוקי מסוים, אנחנו צריכים לדון בעניין.

היו"ר אי לין;

אני חושב שאנחנו צריכים להיכנס לבדיקת כל הקריטריונים שנוגעים לבתי הדין

המשמעתיים של לשכת עורכי הדין. קצת הצטמררתי כאשר קראתי על הנושא של ציטרין,

והעונשים שהטילו בתי הדין המשמעתיים על שני עורכי דין האלה, בהתחשב בכך שהיום לא

נתון בסימן שאלה מה היו המעשים שהם עשו - תצהירים על ידי אנשים שכבר הלכו מן

העולם. אדם שמגיש ונצהיר של אדם שעבר מן העולם לא יכול להיות עורך דין. אני מוכרח

לומר שאי אפשר להמשיך במצב של הקלות הרבה שבה ניתנים עונשים כל כך מקלים.

מי וירשובסקי;

אני בהחלט חושב שהדברים רציניים מאוד. אני גם חושב על הידיעה שקראנו עליה,

שבלשכת עורכי הדין בתל אביב הצביעו ברוב של שישה נגד חמישה לא לערער בהחלטת בית

הדין בעניין רם כספי, ואני יודע שהמדינה שוקלת אם לערער במקום לשכת עורכי הדין.

אני חושב שכל הדבר הזה מחייב איזושהי התייחסות שלנו.
היו"ר אי לין
אני מציע שאנחנו נקבל את הצעתך, ונקיים דיון לקראת הכנת חקיקה בעניין זה.

מפעם לפעם נהגנו לקיים דיון בוועדה כמבוא להכנת רקיקה מטעם הוועדה, כדי לבחון אם

יש צורך ברקיקה או אין צורך בחקיקה. אנחנו נקיים דיון בנושא, ניקח כמה דוגמאות

חיות לעניין הזה. מר גוברמן, מי מייצג את משרד המשפטים?

שי גוברמן;

שלושה; המנכ"ל, פרקליטת המדינה והפרקליט הצבאי הראשי.

היו"ר אי לין;

אנחנו נזמין אותם להשתתף, ואת ראשי לשכת עורכי הדין, ונציגות מבתי הדין, עו"ד

חיים צדוק. אני מציע שנבחן את הנושא הזה ועל בסיס הדיון הזה נקבל החלטה אם הוועדה

רוצה ליזום שינויי חקיקה.



ב. חוק המפלגות, התשנ"א-1991

היו"ר אי לין;

רבותי, אני עובר לנושא שעל סדר היום, ורוצה לקדם בברכה את ד"ר אריאל בנדור,

שילווה את דיוני הוועדה שלנו בנושא חוק המפלגות. ד"ר אריאל בנדור עומד להכין

חוברת מיוחדת על חוק המפלגות בישראל. אני הצעתי זאת למכון הישראלי לדמוקטריה. יש

הרבה החלטות של בתי משפט היום שכבר קבעו עקרונות וכללים באשר להתנהגות של מפלגות

בישראל, בהתבסס על התפיסה שאנחנו חיים במשטר דמוקרטי ושמפלגות חייבות לממש את

הזכות הדמוקרטית של כל אהוד מחבריהן. אני עצמי ומשתתפתי בהרבה משפטים כאלה, ויש

הרבה הרולטות חשובות. אנחנו רוצים לקבץ את כל ההחלטות האלה, כדי שלפחות נשקף מהו

החוק השיפוטי שנוצר בנושא הזה עד היום.

אנחנו עוברים להצעה עצמה. לאחר שההצעות אוחדו לנוסח אחד, אני מציע שלקריאה

ראשונה לא נגיש לקריאה ראשונה חוק מופלג ורחב, אלא נשתדל להגיש חוק מצומצם, אשר

יהיו בו היסודות העיקריים הנחוצים לחוק מפלגות. אני חושב שאנחנו צריכים לשלב כאן

גישה פרקטית, ריאליסטית בקידום הנושא הזה. חוק המפלגות הוא איות הרפורמות שהוועדה

הזאת רוצה להשלימן עוד במושב הזה. שתי רפורמות כבר השלמנו. זו הרפורמה הרביעית

שאנחנו רוצים להשלים, שהיא הנדבך לכל השיטה הדמוקרטית בישראל. אבל אם נלך על חוק

רחב מאוד, שיוצר הרבה בעיות, לא נתקדם. אני מציע שננסה לבנות את שלד חוק המפלגות.

אם נעביר אותו, הוא ישמש בסופו של דבר הכלי שבו יוכנסו בעתיד שינויים והרחבות על

פי העניין והצורך. אבל את הכלי הזה צריך ליצור, ולאפשר לו להתחיל לנוע ולצאת

למרחב. לכן אני מציע שנוותר על סעיפים פרובלמטיים, שהם לא בשורש העניין; נשאיר

את העיקר ונעביר את זה לקריאה ראשונה.

אני רואה שיש כאן נוסח מאוחד, שחברי הכנסת הסכימו לשלבו: הצעת חוק פרטית של

חברי הכנסת וייס, פורז, רובינשטיין, ריבלין ושחל.

אני מתחיל בסעיף 1: "בחוק זה - 'מפלגה' - חבר בני-אדם שהתאגדו על פי חוק זה

כדי לקדם בדרך חוקית מטרות מדיניות או חברתיות ולהביא לי יצוגם על ידי נברורים

בכנסת וברשויות המקומיות, או בגוף ציבורי המקיים בחירות למוסדותיו."

יש הערה לגבי הגדרה זו?

א' פורז;

לפי חוק זה יש בעיה לכל מפלגה שהתאגדה קודם.

היו"ר א' לין;

ארגה מציע למחוק את המלים "על פי חוק זה"?

אי פורז;

כן.

ש' גוברמן;

לא אדוני, אני חושב שהצורה של ההתאגדות צריכה להיות אך ורק על פי חוק זה. חבר

בני אדם שלא התאגד על פי חוק זה, לא יכול להיקרא מפלגה.

אי פורז;

מה יהיה לגבי העבר?
היו"ר א' לין
נעשה הוראות מעבר.

א' שיל"ת;

בזמנו העברתי מכתב עם הערות לוועדת המשנה שהוקמה. כנראה שהוועדה לא התכנסה.

בכל אופן, יש לנו בעיה עם המלים "ברשויות המקומיות".

היו"ר אי לין;

רבותי, כשאנחנו מקימים ועדת משנה, הכוונה שלנו שיו"ר ועדת המשנה יציג בפני

הוועדה את המסקנות, שלא נצטרך לעשות את העבודה מהדש. מי היה יו"ר ועדת המשנה?

די ואג;

ועדת המשנה אף פעם לא התכנסה.

היו"ר א' לין;

אז נצטרך לעשות את העבודה של ועדת המשנה. אני מבקש לברר מי היה יו"ר ועדת

המשנה, והצי שנה לא אציע אותו יותר כיו"ר ועדת משנה של הוועדה הזאת.

מר שיל"ת, בבקשה.

אי שיל"ת;

החוק הזה לא מתאים לרשימות שמתמודדות בבחירות לרשויות מקומיות, ולפי מה שאני

מבין את הכותרת "מפלגה", היא כוללת בתוכה גם מי שהולך להתמודד רק בבהירות לרשות

מקומית. כלומר, זה יחול גם על רשימה מקומית שמתמודדת ברשות מקומית מסוימת, ואין

לה שום אינטרס ארצי.
היו"ר אי לין
אתה מציע שרשימה שמתמודת רק לרשות המקומית לא תיכנס למסגרת חוק זה?
אי שיל"ת
כן.

היו"ר אי לין;

יש מישהו שמתנגד להצעה הזאת?

שי גוברמן;

אני חושב שצריך לתפוס את הדבר בקרניו. המפלגות אמורות להיות יחידות מדיניות

מיוחדות אשר נוטלות חלק בתהליך הדמוקרטי, בתהליך הפוליטי. אי אפשר לחלק את הנושא

הזה לפרוטות ולהגיד ששמפלגה שמשתתפת בתהליך של בחירות במחוז הצפון, למשל, לא תהיה

שייכת להגדרה של מפלגה.
היו"ר א' לין
מה הנימוקים שלך, מר שיל"ת?



א' שיל"ת;

רשימה מקומית שתרצה להתמודד בכפר תבור או באיזה מקום בתל אביב, יהיה לה קשה

לעמוד בנתונים של ההוק. בתוך המכתב הבאתי כמה דברים, אחד מהם הוא העניין של שמות

של מפלגות. אצל רשם העמותות רשומות כמה מאות עמותות שהו למעשה רשימות מקומיות. הן

יצטרכו להירשם אצל רשם המפלגות. יש המון שמות דומים, בלי קשר ביניהם, אבל אותו

שם נמצא גם בפרדסיה וגם בנתניה - "למען המקום", כשפרדסיה יודעים ש"למען המקום" זה

בפרדסיה, ובנתניה יודעים שזה שייך לנתניה. דוגמה נוספת: החוק הזה מחייב שבכל

מפלגה - סעיף 17 - יהיו לפחות חמישה מוסדות: ועידה, מרכז, הנהלה, מוסד לביקורת

ובית דין.
היו"ר א' לין
אנחנו נוריד את הדברים האלה.
אי שיל"ת
כל המבנים האלה גדולים מדי על רשימה מקומית. גם ההתארגנות לבחירות לכנסת,

והתארגנות לבחירות מקומיות, של רשימות מקומיות, היא שונה לגמרי. בדרך כלל זה על

רקע מקומי, ספציפי; ההתארגנות מהירה מאוד, ואין להם זמן ללכת ולהירשם וכל

הפרוצדורות האלו. בזה נחסל חלק גדול מהרשימות העצמאיות המקומיות, שלא קשורות

למפלגות.
מ' שחל
אני מוכן לקבל דולק מן הטיעונים. לדעתי יש פיתרון קל ופשוט. אם מדובר ברשימה

מקומית שמתמודדת רק לרשות איות, אני מוכן לקבל את ההסתייגויות. אבל אם מדובר על

רשימה מקומית שמתמודדת ביותר מרשות אחת, דינה כדין מפלגה.
יציק לוי
בהגדרה לא קיים - או שהיא רשומה ארצית ויש לה שלוחות, או שהיא רשימה מקומית,

רק למקום אחד.
מ' שחל
אם יש למשל רשימה למען ביאליק, והיא רק למען ביאליק, ניחא. אבל אם יש רשימה

למען הגליל, והיא יכולה בעתיד להריץ כמה רשימות בכמה רשויות מקומיות בגליל, בעיני

היא מפלגה לכל דבר ועניין.
היו"ר אי לין
אני רוצה להזכיר שהצעתי שנלך בתפיסה מינימליסטית, ככל האפשר, כמובן בלי לוותר

על היסודות החשובים של החוק. אם נלך היום על תפיסה רחבה מאוד, אני חושש שיהיה

לנו קשה מאוד להעביר את החוק. יהיו לנו הרבה בעיות ובסופו של דבר הוא ייתקע

באיזשהו מקום, ולא ייגמר. בואו נתחיל במעט, בבטוח. נבנה את החוק, נבנה את הדברים

החשובים, ולאיור מכן הוא יתפתח ויגדל ככל שהעניין מחייב.

משום כך, אם אנחנו יכולים להתחיל את החוק הזה בלי כל הבעיות שקשורות ברשימות

שמתארגנות לצורך הרשויות המקומיות, על אף שאני חושב שעקרונית מר גוברמן צודק, אני

מעדיף את הגישה הפרגמטית.



ש' גוברמן;

בסעיף 41 של הצעת החוק שלפנינו מתקנים תיקון עקיף את חוק הבחירות לכנסת, כי

גורמים לכך שרק מפלגה שהתאגדה על פי החוק המוצע תהיה רשאית להגיש רשימת מועמדים

לבחירות לכנסת. איו הוראה כזאת בחוק המוצע לגבי הרשויות המקומיות. ברשויות

המקומיות רשאים להגיש גם רשימה של אנשים שאינם מפלגה. אין סתירה בין הדברים. אם

יש רשימה מקומית שאיננה מפלגה, היא יכולה להגיש את המועמדים שלה למועצה המקומית.

היו"ר א' לין;

אבל אנחנו מטילים חובה על מפלגה להתאגד. הם לא יכולים לקיים את הפעילות הזאת

אלא אם כן הם מתאגדים במסגרת של מפלגה ונרשמים כמפלגה.

ש' גוברמן;

ואסור להם להיקרא מפלגה אם הם לא מתאגדים בהתאם לכך.

היו"ר אי לין;

אבל אם הם הולכיט לקיים את הפעילות של רשויות מקומיות, הם יצטרכו להיות

מפלגה, אם נכניס אותם למסגרת ההגדרה של מפלגה.

יציק לוי;

האם הכוונה שברשימה מקומית תהיה ועידה?

היו"ר א' לין;

כל הדרישות המוטלות על מפלגה יחולו עליה.

יצחק לוי;

כלומר, בו-שימה מקומית בנתיבות התאגדו אנשים כדי ללחוץ על כך שתיפתח בריכה,

והם יצטרכו להקים ועידה, מרכז והנהלה?
היו"ר א' לין
אני מציע שנמחק את השורה השלישית לחלוטין, ונישאר במסגרת של מפלגה רק לצורך

ייצוג בכנסת.

מ' שחל;

אני מוכן לקבל את ההצעה אם אין לי ברירה. אבל חשבתי שההצעה שלי - ייל"צוגם על

ידי נבחרים בכנסת, ביותר ברשות מקומית אחת, או בגוף ציבורי המקיים בחירות

למוסדותיו" - פותרת את הבעיה.
היו"ר אי לין
אנחנו רוצים להתחיל עם חוק יותר פשוט. כי אנחנו רוצים לגמור את החוק הזה

בכנסת הנוכהית.

מ' שחל;

אני לא מתנגד.
ר' ריבלין
אני מבקש שנשקול את הנושא של גוף ציבורי עוד פעם. בפעם הבאה אני רוצה להביא

נימוקים למה כן להשאיר.

היו"ר אי לין;

נעשה את זה לאחר מכן.

מ' וירשובסקי;

החלטנו לעסוק בזה בנפרד.

היו"ר אי לין;
נמשיך
"חוק המימון: - חוק מימון מפלגות, התשל"ג-1973".

"השר" - שר המשפטים".

סעיף 2: "מאה בני אדם או יותר, שהם אזרחי ישראל בגירים ותושביה, רשאים לייסד

מפלגה על ידי רישומה בפנקס המפלגות".

סעיף 3: "שר המשפטים ימנה אדם שמתקיימים בו תנאי הכשירות למינוי שופט של בית

המשפט המחוזי להיות רשם המפלגות (להלן - 'הרשם'); הודעה על המינוי תפורסם

ברשומות".

אי פורז;

האם רשם העמותות צריך אותם תנאי כשירות?

היו"ר א' לין;

לא.

א' פורז;

האם אנחנו מתכוונים שיהיה רשם מפלגות שזה יהיה כל תפקידו, או שנטיל את זה על

מי שממילא ממלא תפקיד?
היו"ר אי לין
לא אמרנו שזה יהיה תפקידו היחיד. על פי עומס העבודה נחליט.

א' פורז;

אז יוצא שרשם העמותות לא יכול להיות.
אי שיל"ת
רשם העמותות צריך להיות כשיר להיות שופט שלום.

היו"ר אי לין;

אם הוא יהיה כשיר להיות שופט מחוזי, הוא יכול להיות.



א' פורז;

אז אולי נשאיר שופט שלום, הרי לא נפתח משרד שלם בשביל עשר מפלגות שיהיו אחרי

העלאת אחוז החסימה.
ר' ריבלין
כמו אדם שיכול להיות יושב ראש ועדת הבחירות. שאז הוא מחוזי, או אפילו עליון.

אם אני לא טועה.

מ' שחל;

רק עליון.
היו"ר א' לין
לא מפריע שזה יהיה שלוחה בבית משפט איזשהו.

אי פורז;

באופו אדמיניסטרטיבי הגיוני להטיל תפקיד כזה על רשם החברות או על רשם

העמותות. משרד שכבר עוסק ברישום תאגידים.
היו"ר א' לין
אבל יש לך אחר כך תפקידים מעין שיפוטיים. זה לא נושא לא פשוט.

מ' שחל;

חבר-הכנסת פורז מזכיר לי את המקרה בהלם, שבו העורך דין הופיע להגן על אדם

שנאשם ברצח, ונסתתמו לו כל טענותיו, ולא היה לו כל סיכוי לזכות אותו, היה לו
טיעון אחרון
הוא סנדלר - סנדלר יש לנו רק אחד בעיירה, לעומת זאת יש לנו שני

חייטים; אני מציע אחד מהחייטים לתלות במקומו ואת הסנדלר להשאיר. הלא הבעיה איננה

לחסוך בנושא הזה. התפקיד מחייב כשירות של שופט בית משפט מחוזי.
הי ו"ר אי לין
שכנעת אותנו.

מ' וירשובסקי;

אדוני היושב ראש, אני מבין שחלפו על "שר המשפטים", בלי הערה. אני מציע שנדון

אם זה צריך להיות שר המשפטים או שר אחר, או בכלל אם זה צריך להיות שר, בסוף

הדיון.
היו"ר אי לין
תעלה את זה מחדש, אם תרצה.

אם כו, סעיף 3 מאושר.

סעיף 4(א): "בקשה לרישום מפלגה (להלן - 'הבקשה') תוגש בידי מייסדיה לרשם;

הבקשה תפרט את השם המוצע למפלגה, מטרותיה ומענה, וכו את שמו, משלח ידו ומענו של

כל חבר מייסד החתום על בקשת הרישום; לבקשה יצורף תקנון המפלגה".



אי שיל"ת;

שתי הערות לגבי הפרטים שיהיו בבקשה: אהת, להוסיף מספר זהות של כל מייסד;

השני - תאריך לידה שלו, כדי שהרשם יוכל לראות שהוא בגיר.
היו"ר א' לין
אתה לא חושב שמספר תעודת הזהות חושף את הגיל?

א' שיל"ת;

לא. הגיל הוא לא סוד גדול כזה.
היו"ר א' לין
יש אנשים לא אוהבים לחשוף את הגיל שלהם.

אי שיל"ת;

כי אז הוא יצטרך. לבדוק את זה. אני, כרשם העמותות, נתקלתי בדי הרבה בקשות

שהמייסדים, חלקם ולפעמים כולם, היו קטינים.
היו"ר אי לין
בסדר, מקובל - תעודת זהות, תאריך לידה.

מי וירשובסקי;

כאו כתוב "חתומה בידי המייסדים". האם פירושו של דבר שכל המאה חייבים לחתום?
היו"ר אי לין
אמת. אחרת הם צריכים לחתום על ייפוי כוח למישהו.

שי גוברמו;

שאלה לחברי שיל"ת. האם הבקשה לא צריכה לציין על פניה גם עובדה שמדובר באזרחים

ישראלים? כל יתר הכשירויות מופיעות בסעיף 4.

אי שיל"ת;

אפשר להכניס בתוך הבקשה נוסח של הצהרה, שהחתימה על הבקשה מהווה גם אישור לכך

שהוא אזרח ישראלי. או שיגידו לרשם המפלגות לקחת את הרשימה למרשם האוכלוסין ולברר

אם כל אחד ברשימה הוא אזרח ישראלי.

שי גוברמו;

אותו הדבר אפשר להגיד גם לגבי הגיל.

מי וירשובסקי;

אלה דברים טכניים.



היו"ר אי לין;

אני לא כל כך מתלהב מציון שנת הלידה. מי שחותם, יש לזה אופי הצהרתי. אני

סבור שהוא יכול לציין את תעודת הזהות שלו, משלח ידו, מענו, ואני חושב שנסתפק בזה.

כמובן שהטופס ייערך בדרך ובצורה שאותה יקבע שר המשפטים. נסתפק בזה ל-4(א).

4(ב): "הודעה על הגשת הבקשה תפורסם ברשומות".

מ' וירשובסקי;

כמה זמן לוקח לפרסם את זה? אני יודע שיש עכשיו סחבת די גדולה. אנחנו ערב

בחירות, מפלגה נרשמת, עוברים כחודשיים עד שזה יתפרסם ברשומות. הזמן מאוד רלוונטי

במקרה כזה. מצד שני ההודעה ברשומות חשובה. איך אפשר לעשות שזה לא יפריע למפלגה

להתארגן ולהתחיל לרוץ.

שי גוברמן;

אפשר לכתוב שהיא תפורסם ברשומות בתוך 30 יום מיום הגשת הבקשה.

מ' שחל;

להכניס את זה לחוק?

מי וירשובסקי;

אני חושב שכן.

היו"ר אי לין;

מי אחראי לפרסום?
שי גוברמן
משרד המשפטים.

היו"ר אי לין;

אז תוך 7 ימים הוא יפרסם.
מ' שחל
נכתוב 14 יום, ונראה אם יעמדו בזה. אם רוצים אפשר.
היו"ר אי לין
אני לא מבין מה הבעיה. הרי הם לא מתבקשים בזה לאשר את כשירותה, רק את הגשת

הבקשה, כדי שאחרים, שרוצים לגנוב את שמם, או מסיבות אחרות, יוכלו להתארגן.

ש' גוברמן;

לדעתי זה צריך להתפרסם מיד.

היו"ר א' לין;

צריך לתת לאנשים אפשרות להתנגד. ממתי רצה תקופת ההתנגדות?



מ' שחל;

אם אני לא טועה, נתנו 30 יום - סעיף 6(ב).
היו"ר אי לין
לא חייב להיות. תוך 14 יום.

אי שיל"ת;

הודעה על הגשת בקשה יכולה להיות של שורה אחת. הוגשה בקשה לרישום מפלגת X. אם

מישהו רוצה להתנגד, הוא יכול להתנגד בעיקר על בסיס מה שנאמר בסעיף 5. כלומר,

המטרות - - -

היו"ר אי לין;

יש גם סיבות ארורות.
אי שיל"ת
בדרך כלל זו הסיבה העיקרית, או התנגדות שאחד המייסדים הוא לא אזרח. אבל זה לא

סביר. הסביר הוא על התנגדות על בסיס המטרות. הרי בסעיף 4 נאמר שצריך לפרט את

המטרות של המפלגה הזאת. אני חושב שחובה לפרסם את המטרות ירוד עם הפרסום. לא רק

פרסום טכני שהוגשה בקשה, של חצי שורה. כי למי שרוצה להתנגד, זה לא יגיד כלום. או

לאפשר למי שרוצה לעיין בבקשה במשרדו של הרשם. אחד מהשניים, אבל צריך לציין את זה.
ש' גוברמן
אני חושב שדרושה כאן רק הודעה על הגשת בקשה. מי שרוצה לתקוף את ייסודה של

המפלגה, צריך לבוא אל הרשם ולראות את התקנון - צריך לתת לו זכות לעיין במסמכים.

אי שיל"ת;

לכתוב את זה.
היו"ר א' לין
בסעיף 4(ג): "הרשם ימציא העתקים מן הבקשה לחברי ועדת הבחירות המרכזית". אני

מביו ששם מיוצגות כל המפלגות. מה שניתן כאן ניתן לציבור הרחב.

מ' שחל;

זו תשובה אחת.

הדבר השני, שבסעיף 5. בסייגים לרישום, צריך להוסיף סעיף שהרשם יאפשר, לכל מי

שמעוניין, לעיין בבקשה ובמסמכים.

היו"ר אי לין;

בכל אופן הודעה על הגשת הבקשה תפורסם ברשומות. אבל צריך לציין את שם המפלגה

המוצע, כמובן. צורת ההודעה תיקבע על ידי שר המשפטים, כמובן, הוא צריך לקבוע איך

תפורסם וההודעה. אולי צריך שהודעה כזאת תפורסם בשני עיתונים, לא רק ברשומות.

רשומות לא אומרות שום דבר לקהל הרחב.



אי פורז;

אני מציע שזה יהיה עיתון נפוץ, כמשמעותו בחוק התכנון והבנייה, שלא יפרסמו

בשני עיתונים זניחים.
היו"ר א' לין
בסדר. 14 ימים, ושזח יגיע לידיעת חציבור. את צורת הפרסום יקבע שר המשפטים.

4(ג): "הרשם ימציא העתקים מן הבקשה לחברי ועדת הבחירות המרכזית, לכנסת

וליועץ המשפטי לממשלה".

סעיף 5: "לא תירשם מפלגה אם יש במטרה ממטרותיה או במעשיה, במפורש או במשתמע,
אחת מאלה
(א) שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינתו של העם היהודי; (ב) שלילת

האופי הדמוקרטי של מדינת ישראל; (ג) הסתה לגזענות".

6(א): "כל אזרח ישראלי בגיר שהוא תושב הארץ רשאי להתנגד לרישום מפלגה;"

מ' שריל;

אני מציע שבעניין הזה רשם האגודות יעמיד את זכות העיון לכל אזרה. פה אנחנו

פותרים את הבעיה.

היו"ר א' לין;

נכניס את זה בפתח הסעיף.

6(ב): "ההתנגדות תוגש לרשם בכתב, בצירוף הנמקות, תוך שלושים ימים מיום פרסום

ברשומות של ההודעה על הגשת בקשה לרישום;"

6(ג): "הרשם יעביר את ההתנגדויות לבית המשפט העליון".

יבוא איזה אזרח תמהוני, יגיש בקשה טורדנית, שהוא מתנגד, ויעבירו את זה לבית

המשפטי העליון?

מ' שחל;

היה דיון בנושא הזה בישיבה הקודמת. מה שדובר עליו, כגרסה אחרת, הוא שערעור על

הרשם מוגש לבית המשפט.

היו"ר אי לין;

אתם התבקשתם לאחד את הבקשות לנוסח אחד. לא תיקנתם את הדברים האלה?
מ' שחל
לא יכולתי לקבל חתימה של כולם שיסכימו.

היו"ר א' לין;

פה צריך לתת שיקול דעת לרשם עצמו. ואפשר יהיה להגיש ערעור על החלטת הרשם.

א' פורז;

אני מציע שהסמכות תהיה בידי הרשם, ואם רוצים לתקוף את שיקול דעתו, יוגש בג"צ,

כמו על כל הרולטה מי נוזלית אחרת.
ש' גוברמן
הנושא באמת נדון בהרחבה. הבינותי שהסיכום היה שלרשם יהיה שיקול דעת, ועל

החלטתו אפשר יהיה לערער לבית המשפט המחוזי. אין צורך ללכת לבית המשפט העליון כדי

שישב כאינסטנציה ראשונה לבדיקת עובדות.
היו"ר א' לין
אבל הרשם הוא בית משפט מחוזי.

ש' גוברמן;

הרשם כשיר להתמנות שופט מחוזי, הוא איננו שופט מחוזי.

מ' שחל;

אני בכל הכבוד הייתי משאיר את זה לבית המשפט העליון. מדובר בכל זאת

בהתנגדויות על בסיס של כמה דברים חשובים מאוד: שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינת

העם היהודי; משטרה הדמוקרטי; גזענות. ואם הרשם אומר: מישהו כתב לי מכתב שהוא

מתנגד, ואני דוחה אתי ההתנגדות שלו, רשאים לערער על ההחלטה לבית המשפט העליון.

הייתי משאיר את זה בעליון. ממילא, אם העניין רציני, הוא יגיע לבית המשפט העליון.

אז למה לי ללכת לשתי אינסטנציות?
אי פורז
אני צופה שחלק גדול מאוד מההתנגדויות יהיו התנגדויות טורדניות, גם של היסול

חשבונות. יכולות להיות עשרות או מאות התנגדויות כאלה. אין פה אגרה, אין פיקדון

- הליך דה-לוקס; מה איכפת למישהו להגיש התנגדות? הוא יוזמן, הוא יהיה איש חשוב,

פתאום יפרסמו בעיתון. לעומת זאת, הגשת עתירה לבג"צ צריך עורך דין, וכו'. הייתי

רוצה להקשות. נניח, רק במקרים שהרשם יפסול רשימה, הם יעתרו נגדו לבג"צ; או מישהו

שהתנגדותו נדרותה, יעתור לבגייצ. צריך לעשות תהליך קשה.

אני מסכים שמאחר שזה עניין קונסטיטוציוני, דווקא בית המשפט העליון כבג"צ,

מתאים יותר מבית המשפט המחוזי. כי אני לא בטוח שיש כאן שאלה של עובדה. הרי הרוב

יהיה באמת אם בשאלת הגזענות, או שלילת האופי היהודי. ,

לדעתי, הפתרון הראוי הוא שהרשם מכריע, ומי שלא מרוצה, יכול לעתור לבגייצ, כמו

על כל החלטה מינהלית.
מ' שחל
אני חולק לגמרי. ואני רוצה לומר מדוע. חופש ההתאגדות הפוליטית בישראל הוא מן

הזכויות היסודיות, והוא די חופשי. אגב, גם בזכות להיבחר אנחנו בין המדינות

המקילות. לא הייתי מנסה, בגלל בעיות טכניות, להצר אפשרות שתהיה התאגדות פוליטית.

יש לנו שתי בעיות. בעיה איות, כאשר מישהו מתנגד לרישומה של מפלגה, וכאן יכול להיות

האלמנט הקנטרני. אנחנו אומרים, בניגוד למה שכתוב בחוק, שהרשם רשאי לדחות את

ההתנגדות, וכדי לתקוף את הסירוב שלו לקבל את הערעור, חייבים לערער על ההרולטה שלו.

השאלה היא אם לבית משפט מחוזי או לבית משפט עליון.

אם הרשם בעצמו מסרב לרשום מפלגה, אנחנו אומרים שאת ההתנגדות שלו, אוטומטית,

הוא מעביר לבית המשפט העליון. מפני שאני לא רוצה לתת לשלטון אפשרות כזאת; אתה

בונה היום מודל מסוים, אני לא יודע מה יהיה בעוד המישים שנה.



אי פורז;

השאלה היא איך אתה מגיע לבית המשפט העליון.
מ' שחל
הוא מעביר את זה.
היו"ר א' לין
אני מציע ככה: קודם כל, זכותו של כל אדם לרשום מפלגה, זו זכות יסוד. האפשרות

להתנגד צריכה להיות מצומצמת מאוד. הוא יטען שזה נוגד את החוק, כאן זה עניין של

המטרות המוצהרות של המפלגה. זה עניין של פירוש מסמכים ועובדות. יכול להיות מקרה

אהר, סעיף 9. שהשם יכול להטעות, או לפגוע בתקנת הציבור או ברגשותיו. אלה נימוקים

נוספים של אי רישום מפלגה. כל הדברים האלה יכולים להיות בעלי רושיבות ויכולים

להיות גם טורדניים מאוד. אבל צריך להיזהר.

אני מציע שנעשה את זה פשוט. הרשם מקבל את הההלטה אם לקבל את ההתנגדות או לא.

אם הוא סירב לרשום מפלגה, זה מועבר לבית המשפט העליון. אבל אם יש פה עניין של

התנגדות, הוא מחליט לקבל או לא לקבל. על הרולטה שלו אפשר יהיה להגיש ערעור ברשות

לבית המשפט העליון. מי שירצה לערער לבית המשפט העליון יצטרך להראות קודם כל שיש

לו איזשהו בסיס.

ש' גוברמן;

אני מציע שהוועדה תתרשם מכך שלא טוב הדבר שבית המשפט העליון יהיה אינסטנציה

שיפוטית ראשונה. אני חושב שטוב שבית המשפט המחוזי יקבע את העובדות, ועל הוויכוח

הקונסטיטוציוני יכריע בית המשפט העליון. מתפקידו של בית המשפט העליון לשבת כבית

משפט לערעורים ולא כבית משפט בערכאה ראשונה.

אי פורז;

אבל לא בעניינים מינהליים. לשיטתך צריך היה חלק גדול מהבג"צים להעביר למחוזי.

ש' גוברמן;

זאת המדיניות המוצהרת, אנחנו עושים כל מאמץ לשחרר את הבג"צ מבירור של עובדות.
היו"ר אי לין
אם נעביר את זה למחוזי, זה צריך להיות בהרכב של שלושה. זה לא נראה לי רציני

כל כך בנושא של ההתנגדויות. יכולות להיות סתם התנגדויות טורדניות. אני רוצה

שיהיה ערעור ברשות. יראו אם בכלל יש שאלה אמיתית לדיון בנושא הזה. יחליטו לתת

רשות הערעור, ואז יחליטו אם לשמוע את הדבר הזה. אז יושב שופט יחיד. הלא הוא גם

יושב על ערעורים של ועדת הבחירות.

שי גוברמן;

לא במישרין. קודם בית משפט מחוזי בהרכב של שלושה, ורק אחר כך לבית המשפט

העליון; וטוב הדבר.

היו"ר אי לין;

ערעורים על ועדת בחירות?
ש' גוברמן
ערעורים על תוצאות הבחירות.

היו"ר אי לין;

לא תוצאות, על הרולטות של ועדת הבחירות.

שי גוברמן;

שם יש נימוק אחר. המומנט של הזמן.

היו"ר אי לין;

פה אנחנו רק רושמים מפלגה, היא עוד לא נרשמה כרשימה לבחירות. היא צריכה לעבור

דרך ועדת הבחירות. אם פוסלים אותם מלהירשם כרשימה, איפה מוגשת הפנייה? לבית המשפט

הגבוה לצדק.

א' פורז;

הפתרון של היושב ראש הוא טוב.

היו"ר א' לין;

אם אני טועה, נתקן את עצמנו. זה מועבר כרגע רק לקריאה ראשונה. יש לנו מספיק

זמן להרהר בדברים האלה.

6(ד): "סירב הרשם לרשום מפלגה, יעביר הרשם את התנגדותו לבית המשפט העליון".

אני חושב שכך צריך להיות.

(7): "בית המשפט העליון יכריע בהתנגדויות שהרשם העביר אליו". את זה צריך

למחוק.

שי גוברמן!

יש צורך בזה. משום שברגע שהרשם מעביר לפי 6(ד} את ההתנגדויות לבית המשפט

העליון, צריך להגיד שבית המשפט העליון - - -
היו"ר אי לין
זה רק סירוב הרשם לרשום מפלגה, זו לא התנגדות. התנגדות זה על פי סעיף (ג).
ש' גוברמן
אבל צריך להסמיך את בית המשפט העליון להכריע.
מ' שחל
בסעיף (ד) צריך להוסיף - "... לבית המשפט העליון, שיכריע בהתנגדויות ..."
היו"ר א' לין
כן. זה יהיה משולב בסעיפים הקודמים.

סעיף 8: "לא הוגשו התנגדויות או שבית המשפט העליון דחה את ההתנגדויות" -

שוב, את זה צריך יהיה לתקן - "ירשום הרשם את המפלגה בפנקס המפלגות".



9(א): "לא תירשם מפלגה בשם העלול להטעות או בשם העלול לפגוע בתקנת הציבור או

ברגשותיו, או בשם הזהה לשם של מפלגה הרשומה בישראל או שם דומה לו עד כדי להטעות".

להטעות במה?

ש' גוברמן;

יכול להטעות את הציבור שמכנים את עצמם במשהו שהם אינם בכלל.

אי שיל"ת;

זה נוסח שמקובל לגבי שמות בחוק העמותות, אני חושב שגם בחוק החברות.

היו"ר אי לין;

להטעות במה?

מ' שחל;

ונאמר שהיא מפלגה דמוקרטית, כשהיא לא דמוקרטית, לדוגמה.

היו"ר אי לין;

אם זה מונח מקובל, לא נתעמק בו עכשיו.

שי גוברמן!

בחוק הבחירות לכנסת נאמר בסעיף 61(ו): "רשימת מועמדים לא תישא כינוי, אות או

אותיות, העלולים להטעות".

היו"ר אי לין;

9(ב): "נרשמה מפלגה בשם שאין לרושמו לפי סעיף קטן (א), רשאי הרשם לדרוש ממנה

לשנות את השם; לא שונה השם תוך הזמן שנקבע בדרישת הרשם, רשאי הוא לבקש מבית המשפט

המחוזי בירושלים לצוות על המפלגה לשנות את שמה".

מ' שחל;

9(ב) מיותר.
היו"ר אי לין
נכון.

אי שיל"ת;

למה הוא מיותר? זה בא מחוק העמותות, ורשם כמו כל אדם טועה. נניח שהוא רשם,

הוא עשה את המעשה, הוא לא יכול לחזור בו. פה ניתנת לו דרך למקרה שהוא רשם בטעות

שם שכבר תפוס. אם מפנים את תשומת לבו לזה, הוא רשאי לדרוש שינוי.

מ' שחל;

למה אני צריך להכניס את זה? זה לא מובן מאליו?



אי שיל"ת;

אני לא בטוח שזה מובן מאליו. אחרי שהוא רשם הוא רשם, הוא לא יכול לחזור בו.

הוא עשה מעשה. זה נותן לו דרך לתקן טעות בצורה מסודרת.

היו"ר א' לין;

עם ההנמקה הזאת אני הושב שצריך להשאיר את זה, אחרת לא יהיה ניתן לתקן שגיאה.

אי שיל"ת;

מכאן נובעת עוד שאלה. לדעתי צריך להוסיף עוד סעיף קטן אחד, קביעה שאפשר

לשנות שם של מפלגה, והתהליך של פרסום לזה, כי אולי מישהו מתנגד לשם ההדש. הרי

מפלגות משנות את שמותיהן. מכיוון שמדובר בפנקס רשום ומסודר, צריך לתת את האפשרות,

ולקבוע איזשהו תהליך מינימלי של פרסום של השם החדש המוצע.

היו"ר א' לין;

בואו נקבע שאם מפלגה רוצה לשנות את שמה, עליה לפעול על פי אותה פרוצדורה כמו

רישום מפלגה חדשה, בהבדל אהד, שמה שהיא מבקשת זה רק רישום שם. יהיה צורך לפרסם

את זה ברשומות, תהיה אפשרות להגיש התנגדויות.

שי ג וברמן!

לא רק השם, כל יתר הפרטים שיוגשו לרישום.
היו"ר אי לין
ארגה צודק. איזשהו פרט מהפרטים שחייבים ברישומם, חוץ מעניין המייסדים. כל מה

שנוגע לשם, מטרות, תקנון - כל אחד מהדברים האלה אם היא רוצה לשנות, זה מחייב בקשה

בדיוק על פי אותה פרוצדורה של רישום מפלגה הדשה.

סעיף 10: "חבר בני אדם שלא ניישם בפנקס המפלגות על פי הוראות הוק זה, לא ישא

שם הכולל את המלה 'מפלגה'." מה זה אומר?

מ' שחל;

"מפלגה" מתייחדת רק למי שעבר את ההליך הזה. לא יכול להיות אחרי שהוצאנו רשימה

מקומית, שרשימה למען ביאליק תקרא לעצמה "המפלגה למען ביאליק".

היו"ר א' לין;

בסדר.

יש לנו כאן הוראה ששום גוף או בני אדם אינם יכולים לפעול למטרות שמצוינות

בהגדרה של מפלגה, אלא אם כן הם התאגדו ונרשמו על פי הוק זה? אחרת, לא עשינו שום

דבר.

אי שיל"ת;

זה מנוסה על דרך ד!שלילה והסנקציות - מי שלא נרשם, לא יוכל להגיש רשימת

מועמדים, ולא יוכל לקבל מימון. אם המטרה היא שרוצה לרוץ לכנסת, וה1א לא נרשם

והוא לא יוכל להגיש רשימת, אז מה התכלית של הפעילות?
היו"ר א' לין
אז אתה חושב שהוא יוכל לפעול כגוף למטרות מדיניות שאין לו נציגים בכנסת, ואז

הוא לא צריך להתאגד?

מ' שחל;

כן, "שלום עכשיו", מחר יכול להיות "שלום תמורת שלום" - ואתה אומר שהם רשאים

לפעול פעילות פוליטית בלי שהתאגדו כמפלגה.
ש' גוברמן
עוד הערה לסעיף הקודם - סעיף 9 - כותרת השוליים שגויה, צריך להיות "סייגים

לשמה של מפלגה".

מי שחל; .

היא לא מתאימה עכשיו בכלל.

ש' גומברמן;

אני מוכן לקבל את זה, אבל זה לא צריך להישאר כמו שזה.

היו"ר אי לין;

סעיף 11; "משנרשמה מפלגה, יתן לה הרשם תעודת רישום ויפרסם הודעה ברשומות על

הרישום".

גם כאן הודעה ברשומות לא מספיקה, צריך לפרסם בעוד שני עיתונים את העובדה

שנרשמה מפלגה חדשה. גם למסור הודעה מתאימה לחברי ועדת הבחירות המרכזית וליועץ

המשפטי לממשלה. גם סיום התהליך לחייב מתן הודעה לחברי ועדת הבחירות המרכזית,

לכנסת, ופרסום בשני עיתונים.

12(א): "מפלגה שנרשמה תהיה תאגיד כשר לכל חובה, זכות ופעולה משפטית".

12(ב): "למבקר המדינה יהיו לגבי החשבונות של המפלגה ולעניין ביצוע חוק זה כל

הסמכויות שהוענקו לו לגבי גוף מבוקר לפי חוק מבקר המדינה (נוסה משולב),

התשי"ח-1958".

ש' גוברמן;

אני לא מציע שום הצעה, אבל רק להסביר שהמשמעות של סעיף קטן (ב) היא שמבקר

המדינה יבדוק את היעילות ואת החיסכון - -

היו"ר אי לין;

אני מציע שמבקר המדינה יהיו לו אותן סמכויות לבדוק מפלגה כמו שיש לו לבדוק

משרד ממשלתי.

שי גוברמן;

זה לא פשוט, משום שמפלגה היא בכל זאת יחידה אוטונומית, לא ממשלתית. יש מקום

לתהות אם מתאים שהניהול השוטף של המפלגה, של כספי המפלגה וכן הלאה, דווקא צריך

להיות לפי אותם קריטריונים כמו גוף ממשלתי.



היו"ר אי לין;

על טוהר מידות אין ויכוח. חוץ מזח חם לוקחים כספים מחציבור. חם חייבים להשתמש

בכספים חאלח ביעילות. אילו מבחנים יש בחוק מבקר המדינה: טוהר המידות, יעילות

וסדר. אני לא רואח שום סיבח, לחיפך, אני אפילו חושב שמפלגח חייבת יותר במידח

מסוימת מגוף אחר.

מ' שחל;

מה מפריע לך, מר גוברמן? כתוב כאו "למבקר חמדינח יחיו לגבי חחשבונות של

המפלגה ולעניין ביצוע חוק זח, כל הסמכויות שחוענקו לו לגבי גוף מבוקר...".

היו"ר אי לין;

אני מציע למחוק את "לגבי החשבונות".
מ' שחל
אתה חייב להגיד: "למבקר המדינה יהיו ... לגבי המפלגות".

היו"ר א' לין;

כו.

אנחנו יכולים להשאיר את זה ככה. אחרי הקריאה הראשונה נראה אם יש דברים שראוי

להוריד אותם.

שי ג וברמן;

אני מצטער, טעיתי. הסמכות שמוצעת כאן היא רק לגבי החשבונות.
היו"ר אי לין
אנחנו מציעים לשנות את זה.

מ' שחל;

כתוצאת מההערה שלד היושב ראש החליט לשנות.

היו"ר אי לין;

אני לא הבנתי למה לגבי החשבונות. צריך להיות אותן סמכויות שיש לו לבקר משרד

ממשלתי, או לבקר חברה ממשלית.

אי רובינשטיין;

אני לא יודע אם זה אותו הדבר. בכל זאת זה גוף וולונטרי. אם הוא מקבל מימון

מפלגות, זה סיפור ארור.
מ' שחל
הוא מקבל מימון מפלגות.
א' רובינשטיין
אבל לא כל מפלגה מקבלת מימון מפלגות.

מ' שחל;

על פי החוק הזה אנחנו אוסרים עליה למשל לקבל תרומות - פה יש איסור עד אלף

שקל, או כמה שקבענו.

א' רובינשטיין;

מפלגה הרי יכולה לצאת ממימון מפלגות.

היו"ר א' לין;

אבל מה זה מפריע לנו? יכול לקרות שאנשים במפלגה יעשו שימוש לא הוגן בכספים של

המפלגה. אז צריך להוקיע אותם אם דבר כזה קורה; לחשוף את זה. מגייסים תרומות

מאנשים תמימים, האנשים האלה מאמינים שהם משתמשים בכספים האלה למטרות חשובות,

ואולי הם משתמשים בזה למטרות אחרות?
א' רובינשטיין
יש ועדות ביקורת של המפלגה. מפלגה זה ארגון וולונטרי.

היו"ר אי לין;

אבל את הכספים הם לוקחים מהאנשים למטרות מסוימות.

אי רובינשטיין;

אז יוחיל את חוק מבקר המדינה על כל ארגוני הצדקה במדינה.

מ' שחל;

אני מציע להשאיר את הנוסח שנמצא בחוק.

היו"ר א' לין;

אבל מה זה לגבי החשבונות?

מ' שחל;

זה טוהר מידות, ודרישה שיציגו חשבונות על מה הוציאו את הכסף, ביצוע חוק זה,

אם באמת מקיימית את ההוראות.

היו"ר אי לין;

בוא נדבר לא על חשבונות, אלא על ניהול העניינים הכספיים של המפלגה. נאמר; בכל

מה שנוגע לניהול העניינים הכספיים של המפלגה, לעניין ביצוע חוק זה, הסמכויות

שהוענקו לו וכי י.

נסכם שהצד של הניהול הכספי ניתן לביקורת של מבקר המדינה.
א' רובינשטיין
יש פה בעיה מסוימת. לי לא אכפת להגביר את הפיקוח על המפלגות. מבקר המדינה

הוא בעצם הזרוע הארוכה של הכנסת. הוא לא גוף עצמאי.
היו"ר אי לין
אנחנו כרגע מגדירים מפלגה רק כגוף שרוצה לשלוה נבחרים לכנסת.

א' רובינשטיין;

זה הרי לפי הצעתי. אבל מה הרעיון בחוק מבקר המדינה? הרעיון, כמו במדינות

אהרות, אם כי אנהנו הרהקנו לכת, הוא שהמבקר הוא הזרוע הארוכה של הכנסת. אם מוצאים

פגם בהברה ממשלתית, או ברשות מקומית, או במשרד ממשלתי, הכנסת יכולה לנקוט צעדים

שיש לה נגד השר האחראי.
היו"ר אי לין
בסופו של דבר המפלגות לוקהות את כל הכסף שלנו. אני רוצה לדעת איך המפלגה

משתמשת בכסף שלי. רוצים לדעת, זה הכל. מה שנוגע לניהול הכספי של מפלגה יעמוד

לביקורת מבקר המדינה.

מ' שחל;

אם היתה מעילה, אם גנבו כסף, למה למה שלא יעמוד לביקורת?

א' רובינשטיין;

זה הולד ליועץ המשפטי לממשלה. תפקידו של מבקר המדינה הוא להביא לכך שהכנסת

תגיב בצורה כלשהי על הממצאים השליליים שלו.

היו"ר א' לין;

אני מציע שאת הניהול הכספי של מפלגות נעמיד לביקורת מבקר המדינה.

סעיף 13(א): "למפלגה יהיה תקנון והיא תתנהל על פיו; כוהו של התקנון ככוה הוזה

שבו התה"בו המפלגה והבריה לקיים את הוראותיו".

הייתי מעורב אישית במשפטים בענייני מפלגות, האם אנחנו באמת רוצים לראות

בתקנון חוזה בין המפלגה לבין חבריה? האם התפיסה החוזית היא התפיסה הנכונה?

אי בנדור;

נראה לי שכאשר מזכירים שכוהו של התקנון ככוח חוזה הכוונה היא להפנות לחוקי

החוזים. חוקי החוזים העיקריים לא נראים מתאימים למאטריה הזאת. לדוגמה, הסעד

העיקרי, בעצם סעד חובה בכלל בלי שיקול דעת, על הפרת חוזה, הוא פיצויים. כמובן

שזה דבר שלא בא בחשבון בהקשר כזה. גם כל דיני הטעות וההטעיה, כאשר מדובר במסמכים

שהם רשומים, זה נראה דבר שאיננו מתאים.

מדובר במשהו שיש לו אופי של הסכם ציבורי אולי, בענייו הזה יש התפתחות מסוימת

בפסיקה. על כל פנים, לא נדמה לי שרצוי להזכיר כאן את המלה חוזה, ולומר שהתקנון

הוא חוזה, משום שזח איננו חוזה במשמעות של דיני חוזים.
היו"ר א' לין
אני מציע שבינתיים לא נידרש לשאלה הזאת. מספיק שנקבע שני דברים: א. שלמפלגה

חייב ליות תקנון; ב. שהמפלגה מתנהלת על פי התקנון.
ש' גוברמן
רק הערה קטנה. בניגוד להבר הנכבד, האזכור של החוזה יאפשר לחברי המפלגה לפנות

לבית המשפט בצווי מניעה.
היו"ר אי לין
אין לי שום ספק שזה יינתן להם וכל הקשור בכך. אני עוד לא יכול להחליט כרגע

מחו בעצם התוקף שאנחנו רוצים לתת לתקנון של מפלגה, האם כחוזה, או לא חוזה.
אי שיל"ת
אני רוצה רק להזכיר שהסעיף הזה, כלשונו, לקוח מחוק העמותות.
היו"ר א' לין
דווקא העניין לגבי מפלגה שונה מאוד. אני מקווה שבד בבד, עד שנגמור את זה

בקריאה ראשונה, אולי כבר נראה את החלקים הראשונים של הספר בעניין חוק המפלגות,

ואז ייקל עלינו להחליט בעניין זה.

13 (ב): התקנון יכלול הוראות בדבר: (1) התנאים לקבלת חברים למפלגה, השעייתם

והוצאתם ממנה; (2) הזכויות והחובות של החברים ובכלל זה הזכות לבחור ולהיבחר

למוסדות המפלגה או לנציגיה במוסדות ממלכתיים וציבוריים; (3) מוסדות וסדרים בדבר

הליכים משמעתיים נגד חבר המפלגה ואמצעי המשמעת; (4) הסמכות של סניפי המפלגה

באזורי הארץ; (5) סדרי הבחירות למוסדות המפלגה, תפקידיהם, הרכבם, סמכויותיהם

ודרכי פעולתם, במידה שלא נקבעו בחוק זה ולמועמדי המפלגה בבחירות לכנסת; (6)

הזכויות והחובות של נבחרי המפלגה לכנסת..." אני לא יודע אם (6) נחוץ. לא צריך

לחייב לכתוב את זה בתקנון. זו אולי אפילו התערבות גסה מדי בחופש הנבחרים.
מ' שחל
בחוק המפלגות הגרמני יש גם התייחסות ללוח זמנים, לא רק לבחירתם של המוסדות

אלא למועדי הזימון שלהן. אני חושב שצריך להוסיף אצלנו את התנאים, הפורום והזמנים

של כינוס המוסדות הנברורים של המפלגות.
היו"ר אי לין
דבר אחד מקובל על כולנו - כל מפלגה חייבת לקיים ועידה נבחרת, לפחות אחת לחמש

שנים.
מ' שחל
יש סעיף מיוחד לזה.
שי גוברמן
סעיף 18.
היו"ר א' לין
זה חייב להיות בתקנון.

מ' שחל;

כתוב: "סדרי הבחירות למוסדות המפלגה".
היו"ר אי לין
אני מציע שכל סעיף פה, המטיל חובה על מפלגה, והוא באופיו סעיף שהביצוע שלו

צריך לקבל ביטוי בתקנון, חייב למצוא את ביטויו גם בתקנון. למשל, קיום ועידה - אין

דבר כזה בלי תקנון. אם מטילים על מפלגה לקיים ועידה נבחרת, כל מה שקשור בכינוס

ועידה ובחירת הנציגים לוועידה חייב להיות בתקנון.

אי שיל"ת;

זה נאמר בסעיף 18(א} "במועדים שנקבעו בתקנון, אך לפחות איות לחמש שנים".
ש' גוברמן
וממילא הוא נכלל בפסקה (7).
היו"ר אי לין
אבל כשאנחנו אומרים פה מה צריך להיכלל בתקנון, לא מפריע לי שיהיה סעיף אזכור

כללי לכל הסעיפים שאנחנו מחייבים מפלגה לעשותם, ולא ייתכן שהם לא יבואו לידי

ביטוי בתקנון. למשל, סעיף 17 חייב לבוא לידי ביטוי בתקנון. אין דבר כזה שלמפלגה

לא יהיה תקנון שמגדיר את הדברים. 18 חייב להיות בתקנון.

שי גוברמן;

אני מציע שפסקה (7) בסעיף 13 יחייב כל הוראה אחרת בדבר ניהול ענייני המפלגה

לפי הוראות חוק זה, והוראות ארורות.
היו"ר א' לין
בסדר.

מ' שחל;

אני אקרא לך מה כתוב לגבי החוק הגרמני, כי שם זו חובה; התקנון חייב לכלול את

ההוראות הבאות; רושם, מקום המושב של פעילות המפלגה, החברות והוצאה של חבר מהמפלגה,

הזכויות והחובות של החבר, הוראות המשמעת הדולות על החברים, הוראות המשמעת החלות על

התארגנות אזורית, THE GENERAL ORGANISATION OF THE PARTY. כאן למעשה מכניסים את

כל המבנה של המפלגה. אבל מה שאין לנו זה THE OF POWERS AND CONPOSITION

.EXECUTIVE COMMITTEE AND OTHER BODIES

היו"ר א' לין;

זה נמצא ב-17. אנחנו מייבאים את הסעיפים האלה לתקנון גם כן, את כל סעיפי

החובה.



מ' שחל;

סא^ 8ז8£1מ4£1! י05 0א1יך1££ן 1/ 8¥ א0?11 ס£ס£01ס 8£ ץ1א0 צגמ 111011י^ 3ק£ידו1^

מ0? 18111^ £!י11 סא^ 4ןן01? , 3א1110סא£00ז1? 111£ ;9 .0א 70 זיא^ט8ז111? 117£3^י1א11£3£?£ן1

8ח8£!ן1£!ן י?0 03א££11י) 0א1א7£א00 - לוח הזמנים, ואני חושב שכן חיוני להכניס אותו

כאן - המוסדות ומועדי ההתכנסות. חייבים לקבוע את זה.

היו"ר אי לין;

קודם כל נקבל את ההמלצה של מר גוברמן, שבפסקה (7) נעשה הרחבה, והיא תקלוט גם

את הסעיפים האחרים שחייבים מתן ביטוי בתקנון, סעיפי חובה, כמו הסעיפים 17. 18, 19

ו-20. אחר כך נראה יש דברים שאנחנו לא כללנו, ואנחנו צריכים לכלול אותם, ונוסיף

אותם. נדמה לי שבינתיים אנחנו מכסים את כל מה שצריך.

א' שיל"ת;

עוד נושא אחד שלדעתי צריך לכלול בתקנון - מי המוסד, מבין המוסדות שנזכרים ארור

כך, מוסמך לשנות את התקנון, ובאיזה רוב.
היו"ר א' לין
בהחלט כן, חייב להיות. כשאתה אומר שלמפלגה יהיו המוסדות הבאים, בסעיף 17. אתה

צריך גם הגדרת סמכויותיו של כל מוסד.

אי שיל"ת;

זה רשום לי כנושא נפרד, אבל גם שם, על מה שכבר כן רשום, שינוי תקנון לא נזכר

בסמכות של שום גוף. זה פתוח לגמרי וצריך לקבע את זה.

היו"ר א' לין;

על כל פנים, סעיף 17. על המוסדות, לא מספיק; צריך יהיה להגדיר במדויק מה

הסמכויות של כל מוסד ומוסד, וגם מה שאנחנו קוראים סדרי הדיון במוסדות כאלה; זה

דבר חשוב ביותר. כל הסעיף הזה צריך למצוא את ביטויו בתקנון המפלגה.

מ' שחל;

סדרי הדיון ומועדי ההתכנסות.

היו"ר אי לין;

אם תרצו, נוכל לקרת את התקנון שהוכן עכשיו בשביל תנועת הליכוד, אנחנו עומדים

לגמור אותו, הושקעה בזה הרבה עבודה, ולצרף את זה כתקנון לדוגמה לחוק, כשם שעושים

בפקודת החברות.

א' רובינשטיין;

אני מציע לכלול גם את מצע הליכוד...
היו"ר א' לין
לא איכפת לי לקרות את תקנון מפלגת העבודה ולצרף אותו כדוגמה לחוק.
א' רובינשטיין
אני מתנגד.

מ' שחל;

למה? התקנון בסדר גמור.

א' רובינשטיין;

עם השריונים?

מ' שחל;

לא ישוריינו.
היו"ר א' לין
חבר-הכנסת רובינשטיין, אנחנו נצרף שלושה תקנונים לדוגמה לחוק. פשוט התקנון

מקיף את כל מה שאפשר.
א' רובינשטיין
יש לי הערה. סעיף קטן (4) לדעתי מיותר. "הסמכות של סניפי המפלגה באזורי

הארץ". בגרמניה זח נכון.
מ' שחל
לפחות אצלנו זו בעיה מאוד רצינית.
א' רובינשטיין
זה לא צריך להיות בכל מפלגה. דיין, או שינוי, או עזר וייצמן לכנסת - רשימות

קטנות, יש להן כמה מאות או אלפי חברים, והם לא רוצים להקנות סמכויות לסניפים.
היו"ר א' לין
אם אתה מחליט שאתה לא רוצה להעניק סמכויות לסניפים, אל תעניק להם.

א' רובינשטיין;

זה מנדטורי כאן.
היו"ר אי לין
אתה אומר אילו דברים אתה חייב לכלול בתקנון. אתה חייב לכתוב בתקנון מה

הסמכויות שאתה מעניק לסניפים; אתה לא חייב לתת לו סמכויות מיוחדות.

מ' שחל;

אם אין לך סניפים, אין לך בעיה, אם יש לך סניף, אתה מגביל גם את הסמכויות

שלו. נניח סניף מקומי לא יכול לעשות דבר נוגד דבר כזה או אחר.
א' רובינשטיין
זה יתפרש בדיוק להיפך, אתה חייב להעניק כאן סמכות לסניף.

מ' שחל;

אתה מעניק וגם מגביל, אתה קובע את המסגו-ת.

אי רובינשטיין;

אני לא בטוח שאנחנו זקוקים לזה.
היו"ר אי לין
סעיף 14: "מועמדי מפלגה לבהירות לכנסת, לרשויות המקומיות או לגוף ציבורי,

כאמור בסעיף 1, ייבחרו בהליך דמוקרטי שייקבע בתקנון". אני מבין שלא כתבתם שרים

בכוונה.

א' רובינשטיין;

שרים זה ראש ממשלה.
היו"ר א' לין
סעיף 15 (א): "קבעה מפלגה כי מועמדי המפלגה, כאמור בסעיף 14, ייבחרו בבהירות

מוקדמות, בהשתתפות אוהדי המפלגה בקרב הציבור, ירשום הרשם כל אזרח המצהיר על

תמיכתו באותה מפלגה במועד ובמקומות כפי שייקבע על ידי המפלגה ..."

אני מציע להוציא את זה. זה סעיף הפריימריס, בואו נשאיר את זה לכל מפלגה.

מ' שחל;

תיקון אחד. אני מוכן למחוק "ירשום ..." וכן הלאה, ולהגיד רק דבר אהד: "קבעה

המפלגה או החליטה המפלגה כי מועמדי המפלגה ייבחרו בבחירות מוקדמות" - אפילו לא

להגדיר על ידי מי - "יחולו על הבחירות האלה הוראות על בחירות של גופים ציבוריים.

שלא יהיה זיוף וכו' - החוק של פורז.
היו"ר אי לין
מתקבל על הדעת, בסדר.

ש' גוברמן;

זה כולל גם פנקס בוחרים.

א' שיל"ת;

חייב להיות פנקס. ואותו צריך להכין לפי תקנון.

מ' שחל;

משתתפים 150,000 איש, וכל מיני מוכתרים עושים מה שהם רוצים. אז אני רוצה

שבעניין הזה המדינה תגיד מה יהיה אם מישהו מזייף או עושה איזשהו דבר.
א' שיל"ת
אני רוצה להבהיר את הנקודה הזאת. המדינה אמרה בחוק הפיקוה על מפלגות או גופים

ציבוריים, שצריך להיות פנקס. שם נאמר שהפנקס מוכן על פי התקנון של אותו גוף.

כשבתקנון פותחים את כל הפתחים להכנסת פנקס עקום - - -

מ' שחל;

הפנקס הוא לא עקום, הבעיה היא מה שעושים עם זה.

אי שיל"ת;

אני לא מדבר על מפלגת העבודה, אני מדבר בצורה כללית - אם התקנון פותח פתח

לדברים לא טובים, אני כשר הפנים, שמבצע את החוק המוזר ההוא, צריך להגיד - הוא עשה

לפי התקנות, זה כשר.
מ' שחל
בואו נעבור את הקריאה הראשונה. האמינו לי שזה דרוש למען טוהר הבחירות.

א' רובינשטיין;

אני בוגר של מסע אלונקות בתהליכים האלה. יש כאן בעיה מאוד רצינית, והיא קשורה

לסעיף 14. העניין פשוט מאוד. כדי למנוע זיופים, לא במובן של זיוף פלילי, אלא

עיוותים, אתה מוכרח לנקוט אמצעי הגנה. אחד מאמצעי ההגנה שאנחנו נקטנו, בעקבות מה

שקרה לנו, זח שאנחנו מגבילים את האפשרות של מקום מסוים לשלוח נציגים לוועידה. יש

לו אמנם 3,000 חברים, אבל אם מספר התושבים הכולל שלו הוא 10,000, הוא לא יכול

לשלוח יותר מ-X חברים לוועידה. למה? כולנו יודעים מה המציאות. המציאות בארץ היא

שהחברה העירונית היא חברה שונה מההברה השבטית, הכפרית, גם במגזר המיעוטים וגם

במגזר היהודי. אם אתה קובע בסעיף 14 חובה של שוויון, אוזה יוצר בעיה קשה מאוד

מהבחינה של סעיף 15. העיוותים הגדולים ביותר נוצרים - ארנה רוצה לקרוא לזה

"מוכתרים", תקרא לזה מוכתרים, ראשי המולות - קבוצות שמביאות את ה"בוכטות" למפלגה.

היו"ר א' לין;

אז מה אתה מציע בסעיף הזה.
א' רובינשטיין
אני מציע לגבי סעיף 15 לקבל את ההצעה - - -

היו"ר א' לין;

הסכמתי.

אי רובינשטיין;

לגבי סעיף 14, אני לא מדבר על הניסוח כעת, אבל בתנאי שתקנון המפלגה יוכל

לקבוע מודוסים שונים לצורות יישוב שונות.

היו"ר אי לין;

זה ברור. "מועמדי המפלגה ייבחרו בהליך דמוקרטי שייקבע בתקנון".



אי רובינשטיין;

מרור תהיה לי פנייה לבית המשפט המחוזי על זה שנתתי למשקלו של בוחר בכפר - -
היו"ר א' לין
אז מה אתה רוצה, שלא יהיה עיקרון של בחירות דמוקרטיות של נביורי מפלגות?

א' רובינשטיין;

אני רוצה להוסיף שמפלגה תוכל לקבוע שיקלולים שונים לצורות יישוב שונות.

מ' שחל;

אין לך כל בעיה בעניין הזה, לדעתי לא עומד כאן שום דבר בסתירה.
היו"ר אי לין
אומר לך את האמת, לפי דעתי ועדות מינויים עדיפות על בחירות במרכז המפלגה. הרי

מרכזי המפלגה מושחתים כולם. זה כבר לא דמוקרטיה, זה הבאשת הדמוקרטיה. חשבנו פעם

שזו דמוקרטיה, היום זו לא דמוקרטיה. היום זו שחיתות. אבל בכל אופן, למרות זאת,

אני חושב שהעיקרון שצריך לבחור את הנבחרים בהליך דמוקרטי, חייב להיות קבוע.
אי רובינשטיין
אני מקבל את זה. אני רק אומר שזה לא דמוקרטי, שכפר פלוני, שכל חבריו מגויסים

למפלגה מעוות את התוצאות.

היו"ר א' לין;

מה אחה רוצה להוסיף?
אי רובינשטיין
אני רוצה להוסיף את הסייג, שמפלגה תוכל לקבוע מודוסים שונים, קריטריונים

שונים, לקבוצות בוחרים שונות שלה. זאת אומרת, שלא יהיה מצב שכל קול שווה ערך לקול

השני. ואת ההסתייגות הזאת להוסיף לעניין הזה. עוד לא ניסחתי אותה.

היו"ר א' לין;

תחשוב על ניסוח. אני רואה שלא נוכל לסיים היום אתי החוק הזה, ואני רוצה לגמור

אותו ביום שני. אנחנו חייבים לגמור את החוק הזה לפני שאנחנו גומרים את הכנסת

הזאת, הלא זה חלק מהרפורמה.
א' רובינשטיין
בגלל זה אני לא רוצה להעיר את כל ההערות שלי. אני מציע שזה יעבור בקריאה

ראשונה ככה, ואני רק רושם לעצמי את ההערה הזאת.

היו"ר אי לין;

15(ב): "אזרה הנרשם בפנקס כאוהד המפלגה, יצהיר שאינו אוהד או הבר מפלגה

אחרת". אנחנו צריכים את זה?



מ' שחל;

לא בנוסח הזה.

היו"ר א' לין;

בואו נקבע את זה כעיקרון, כסעיף נפרד, שאדם לא יכול להיות חבר ביותר ממפלגה

אחת.

מ' שחל;

וענישה.

היו"ר א' לין;

נעזוב כרגע את הענישה.

סעיף 16: "חבר מפלגה שנבחר מטעמה לכהן בכנסת והחליט לפורש מהמפלגה ומסיעתה

לכנסת, לא יכהן בתפקיד שר או סגן שר באותה כנסת ...יי אנחנו לא צריכים את זה. יש

לנו כבר את החוק שהוכן בוועדה הזאת לפני כן.

סעיף 17: "למפלגה יהיו המוסדות הבאים: (א) הוועידה; (ב) המרכז; (ג) ההנהלה;

(ד) מוסד לביקורת; (ה) בית-הדין; (ו) כל מוסד אחר שייקבע בתקנון". אני רק מציע

שבמקום ההנהלה, יהיה "ההנהלה או מזכירות" - גוף מנהל.
א' רובינשטיין
ועידה, מרכז - זה מודל מחייב? אני נגד המוסד הזה. צריך להיות גוף כללי, שנבחר

על ידי כלל החברים וגוף מבצע, שקוראים לו הנהלה או מזכירות. מי שרוצה, יהיו לו גם

ועידה וגם מרכז, אבל מדובר על מינימום שמחייב.
היו"ר אי לין
אתה מסתפק בכך שתהיה ועידה איות לחמש שנים ואחרי זה יהיה גוף מצומצם?
א' רובינשטיין
לנו אין בכלל ועידה, ולר"צ אין ועידה. ועידה זה דבר מאוד פרובלמטי. זה קיים

בארצות הברית כ-CONVENTION שבוחר נשיא.

היו"ר א' לין;

איך אתם בוחרים את המוסדות שלכם?
א' רובינשטיין
כלל חברי המפלגה, בבחירות כלליות, פעם בשנתיים, בוחר את המועצה. המועצה היא

הגוף הפרלמנטרי, המוגבל, המצומצם - היום 150 חברים. הוא בוחר את המזכירות. ועידה

זה דבר מאוד פרובלמטי.
היו"ר אי לין
אני שומע את זה בפעם הראשונה. אפשר לחשוב על מפלגה בלי ועידה נבחרת? אתה יודע

שבתי המשפט מחייבים אותנו היום לקיים ועידות?
א' רובינשטיין
משום שיש לכם בתקנון.

היו"ר אי לין;

באיזושהי צורה אתה חייב לתת ביטוי לרצונם של כלל חברי המפלגה.

א' רובינשטיין;

כלל חברי המפלגה בוחרים מרכז. ועידה מתכנסת והיא בוהרת את המרכז - זה לא טוב,

זה הפגם. השיטה שאתה בוחר במישרין את הכנסת שלד, במפלגה, היא שיטה יותר טובה.

היו"ר א' לין;

לחברי המפלגה יש זכות לבחור את מוסדות המפלגה?

א' רובינשטיין;

בוודאי.

היו"ר אי לין;

בוא נאמר שהוא לא בוחר ועידה, אלא בוחר ישירות מרכז, הוא בוחר ישירות מועצה;

הוא צריך לבחור איזשהו מוסד רחב?

אי רובינשטיין;

כן, אצלנו יש רק מוסד רחב אחד, והוא המועצה. היום 150 חברים.

מ' שחל;

אני מציע פתרון שייאמר: ועידה או גוף בשם ארור, שייבחר על ידי כלל חברי

המפלגה. מצדי תקרא לו מועצה. הכוונה היא דבר אחד - אתה בוחר מוסד אחד, כשהוא חייב

להיבחר על ידי כלל דוברי המפלגה.

אי רובינשטיין;

את זה אני מקבל. יש הגוף העליון של התנועה, הנבחר על ידי כלל חברי המפלגה,

ויש הגוף המבצע.

היו"ר א' לין;

בוא נסכים שצריך להיות גוף אהד שהוא גוף עליון, הנבחר על ידי כלל חברי

המפלגה. זה צריך להיות, זה היסוד. לארור מכן חייב להיות לפחות גוף אחד שיש לו

אחריות ניהולית לעניין המפלגה. יכולים להיות יותר גופים, לא חייב להיות המינימום

הזה. מוסד לביקורת חייב להיות. בית דין חייב להיות. וכל מוסד אחר - זה כבר עניינה

של המפלגה.
אי רובינשטיין
למה צריך להיות בית דין? ברוב המפלגות הדמוקרטיות המערביות לא יודעים מה זה

בית דין. זה מוסד של מפלגה בולשביקית.
היו"ר א' לין
אני מציע שנדחה את המשך הדיון ליום שני בפתח הישיבה. אני מזכיר שציינתי בפתח

דברי שיכול להיות שבכנסת ה-12, בסופו של דבר, ועדת החוקה תשלים רפורמה בהיקף מאוד

רציני, כפי שעד היום לא הושלם. בעצם שני דברים כבר עשינו, נותרו לנו עוד שני

דברים - הבחירה הישירה, הרפורמה השיטת הממשל, וחוק המפלגות. נעשה עכשיו מאמץ

לגמור גם את החוק הזה, לקדם אותו, להוציא אותו לדרך.

(הישיבה ננעלה בשעה 11:00)

קוד המקור של הנתונים