ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 16/09/1991

חוק יסוד: הממשלה (הצעת חוק פרטית של קבוצת חברי כנסת); צו שחרור מינהלי (הוראת שעה) (קביעת תקן כליאה), התש"ן-1990; תקנות ההוצאה לפועל (אגרות, שכר והוצאות) (תיקון), התשנ"א-1990; תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי - חיקוקי מסים) (תיקון), התשנ"א-1991

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 288

מישיבת ועדת החוקה, הוק ומשפט

מיום ב'. חי בתשרי התשנ"ב - 16.9.91, שעה 00;10

נכחו; חברי הוועדה; א' לין - היו"ר

יצחק לוי - מ"מ היו"ר

אי דיין

די ליבאי

חי מירום

אי פורז

י י צידון

רי ריבלין

חי רמון

שי שטרית

מוזמנים;
חוק יסוד
הממשלה

שי גוברמן - משרד המשפטים

דייר כ' שלו - " יי

אי שיליית - משרד הפנים

תי אדרי - מנכייל ועדת הבהירות המרכזית

צו שחרור מינהלי

חי שמואלביץ - היועץ המשפטי לשירות בתי-הסוהר

סגן גונדר י' שי - שירות בתי הסוהר

אי רפאלי - שירות בתי הסוהר

לי משיח - משרד המשפטים

ח' הראל - משטרה, היועצת המשפטית

עבירות מינהליות

ב' אברהמי - משרד המשפטים

מי גביש - משרד האוצר, נציב מס הכנסה

י י עזריאל - משרד האוצר, הלשכה המשפטית

אי יוגב - משרד האוצר

אגרות בתי משפט

דייר כי שלו - משרד המשפטים

אי דיאמנט - הנהלת בתי המשפט

אי אריאן - משרד האוצר, מינהל הכנסות המדינה

י ועצת משפטית; ר' מלחי

מזכירת הוועדה; די ואג

קצרנית; חי בנקין



סדר-היום;
א. חוק יסוד
הממשלה, הצעת חוק פרטית של קבוצת חברי כנסת -

1. אישור סופי של נוסח הצעת החוק מטעם הוועדה; 2. דיון

במבנה ההסתייגויות.

ב. תקנות ההוצאה לפועל (אגרות, שכר והוצאות) (תיקון), התשנ"א-1991.

ג. צו שחרור מינהלי (הוראת שעה) (קביעת תקן כליאה), התשנ"א-1991.

ד. תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי - חיקוקי מסים) (תיקון),

התשנ"א-1991.



א. חוק יסוד; הממשלה

(הצעת הוק פרטית של קבוצעת חברי כנסת)

היו"ר אי לין;

אני פותח את הישיבה.

הנושא הראשון העומד על סדר היום הוא הצעת חוק יסוד: הממשלה, הצעת חוק

פרטית של קבוצת חברי כנסת. כפי שאמרנו, אנו מכנסים את הוועדה באופן מיוחד

לאשר את נוסח החוק. אני רוצה לציין מראש שהישיבה היום נועדה רק למטרה אחת

ויחידה, והיא אישורו של נוסח החוק,

העברנו את הנוסח בדואר לכל חברי הוועדה כדי שיוכלו להעיר את הערותיהם.

היו שהעדיפו להעביר את הערותיהם בלי להיות נוכחים היום. נשמע היום הערות

לנוסח, ואלה שיתקבלו יצויינו כתיקונים. ברגע שהוועדה תסיים את אישור הנוסח היא

תסיים סופית את עבודתה בחוק זה, ואני מדיש: תסיים סופית. מעבר לזה לא נוכל

לעשות.

אשר לענין ההסתייגויות, דברים שיצרו בעיה כבר לא קיימים יותר. הבר-הכנסת

לנדאו הסכים לחזור בו מהסתייגות אחת שלו, שבאשר לה היתה טענח של נושא חדש, כך

שאין לנו צורך לחזור שוב לוועדת הכנסת. אנחנו לא נשמע היום הסתייגויות חדשות.

שמענו את כל ההצעות אחת לאחת, וכל הצעה שלא התקבלה נרשמה כהסתייגות. לא רושמים

התסייגות סתם כך, אלא רושמים כהסתייגות רק הצעה שלא נתקבלה עעל ידי הועדה. גם

פרק הדיון הזה תם ונשלם. לא נחזור להצעות חדשות ולא נפתח דיונים מחדש, כך

שההתייחסות להסתייגויות היא רק התייחסות למבנה, ובכוונה ציינתי בסדר היום: "2.

דיון במבנה ההסתייגויות" ולא בתוכן ההסתייגויות. בתחילה חשבתי שאולי תתעורר

שאלה, כי חשבו לרשום הסתייגות שתהווה מעין יבוא של כל חוק היסוד הקיים היום.

דעתי לא היתה נוחה מכך, אבל בנקודה זו אין בעיה, שכן אותו חבר כנסת שהציע הצעה

זו ירד מהצעתו.

בטרם נתייחס לנוסח אני רוצה להעיר שאם היה לי פעם ספק אם הוועדה הולכת

בחוק הזה בדרך הנכונה, הרי היום אין לי שום ספק שהלכנו בדרך הנכונה, במובן זה

שלא היה מקרם ליצור לחץ מלאכותי, היה צריך לתה למשפטנים לעשות את העבודה

ביסודיות, ואני שמח שלקחנו לעצמנו את פרק הזמן הזה. במהלך החודש האחרון נעשתה

עבודה מאד מאד רצינית ומעמיקה על ידי היועצת המשפטית של הוועדה שלנו ועל ידי

מר גוברמן. אני חושב שגבי מלחי ומר גוברמן עשו כאן עבודת הכנה יוצאת דופן

בהיקפה ובחשיבותה והשקיעו הרבה מאד זמן בתקופת הפגרה. עזר לנו בתקופה מסויימת

גם מר שפט שהתנדב לבוא לעזור לנו. ברור לנו שהושקעה כאן עבודה מאסיבית, ואני

רוצה להביע את הערכת הוועדה ואת הערכתי האישית על כך.

גבי מלחי הביאה לידיעתי שיש כמה נקודות שאינן ניסוחיות באופיין ושטעונות

הבהרה. נתייחס תחילה לנקודות האלה ואחר כך נשמע הערות נוספות של חברי הוועדה

אם יהיו כאלה.



סעיף 9(ב)

ר' מלחי;

התעררו אצלנו בעיות לגבי חמישה סעיפים. הסעיף הראשון הוא סעיף 9(ב) בעמוד

2 האומר: "נוצרה עילה על פי הוק יסוד זה לעריכת בהירות מיוחדות שנה או פהות

לפני המועד לקיום הבהירות לכנסת לפי סעיף 9 להוק יסוד: הכנסת, יוקדמו הבהירות

לכנסת ולראש הממשלה, והן ייערכו במועד שבו היו אמורות להיערך הבהירות

המי וחדות".

כתוב כאן יישנה או פחות", וצריך לקבוע במפורש האם מדובר על שנה מהיווצרות

העילה, או על שנה מהיום שבו צריכות להיערך הבהירות על פי העילה שנוצרה. השבנו
שיותר נכון להגיד
שנה מהיום שבו צריכות להיערך הבהירות, ולא, הזמן מתקצר מאד,

אבל זה ענין להחלטת הוועדה. במלים אהרות, הבעיה היא האם מתחילים למנות את

המועד של שנה מהיום שנוצרה העילה, או מהיום שבו צריכות להיערך הבחירות.
היו"ר אי לין
ההגיון הבסיסי היה כזה: אם יש סיבה לערוך בהירות מיוהדות, הווה אומר

בחירות לראש הממשלה בלבד, עורכים בחירות לראש הממשלה והכנסת נשארת על כנה, אבל

אם מדובר בתקופה של שנה אחת, אין טעם לקיים בחירות לראש הממשלה וכעבור שנה

לקיים עוד פעם בחירות לכנסת. לכן אמרנו שכאשר מדובר בתקופה קצרה של שנה, גם אם

היתה הצדקה לקיים בחירות לראש הממשלה בלבד, מקדימים גם את הבהירות לכנסת.

השאלה העומדת עכשיו על הפרק היא איך מונים את השנה הזאת, מתי היא מתחילה

לרוץ, מיום שבו נוצרה העילה - משמע שהבחירות צריכות להתקיים לא שנה לפני תום

תקופת הכהונה, אלא שנה פחות חודשיים - או מיום שבו היה צריך לקיים את הבחירות

על פי העילה שנוצרה.
ר' מלחי
צריך להוסיף שאם הבהירות מתקיימות חודשיים לאחר היווצרות העילה, אהר כך

יש עוד כשבועיים עד פרסום תוצאות הבחירות ועוד 45 יום עד שראש הממשלה אמור

להקים את הממשלה. נשאר פחות מדי זמן.
די ליבאי
אני מודה שאני עדיין לא קולט מה עוקץ הבעיה מבחינה מעשית.
היו"ר אי לין
בחירה מיוחדת של ראש הממשלה מתקיימת, למשל, אם נבצר מראש הממשלה למלא את

תפקידו וממנים לו מחליף לתקופה זמנית עד אשר נערכות בהירות. אם ראש הממשלה

שותק, למשל, אנחנו אומרים שצריך לקיים בחירות לראש הממשלה בלבד, אבל אם צריך

לקיים אותן בתקופה שהיא קצרה משנה מהיום שבו צריכות להתקיים בלאו הכי גם

הבחירות לכנסת וגם לראש הממשלה, במצב כזה יתקיימו בהירות גם לכנסת וגם לראש

הממשלה כדי לא לערוך בחירות לעתים קרובות מדי.

השאלה היא איך אנהנו מונים את השנה הזאת. אפשרות אהת היא למנות אותה

מהיום שראש הממשלה שותק. נניח שיש שנה והודש מהארוע עד היום שבו היה צריך

לקיים את הבהירות. במקרה כזה מקיימים בחירות מיוחדות. לעומת זאת אם הארוע קרה

שנה לפני היום שבו היו הבחירות צריכות להתקיים, מקיימים בחירות לראש הממשלה

ולכנסת.



אס נתחיל למנות את התקופה מהיום שבו היו צריכות להתקיים הבחירות, ונניח

ששנה וחודשיים לפני יום הבחירות לכנסת שותק ראש הממשלה, הבחירות צריכות

להתקיים הודשיים לאחר מכן, זאת אומרת שנה לפני המועד שבו צריך לקיים את

הבחירות. במקרה כזה אנחנו מקיימים את הבחירות לכנסת ולראש הממשלה ביחד.

למען האמת אני נוטה לא לשנות את הסעיף הזה. נכון שאם אנו הולכים על פי

העילה, התקופה של קיום הבחירות תהיה קצרה יותר משנה, כלומר, אפשר לקיים בחירות

לראש הממשלה ועשרה חודשים לאחר מכן בהירות לכנסת.

ר' מלחי;

וראש הממשלה יכהן לא עשרה חודשים אלא שמונה חודשים.
חי מירום
יש בכלל בעיה לסמן ולהצביע באצבע על יום היווצרות העילה. מתעוררת, למשל,

השאלה אם זה ביום שהוא קיבל שיתוק או ביום שבו רופא הגיש את חוות דעתו על כך

שנבצר ממנו למלא את תפקידו, או ביום שבו גורם אישר שאכן נבצר ממנו להמשיך לכהן

ושצריך ללכת לבחירות. מה חל יום היווצר העילה? לכן אני בעד זה שלא נסתבך עם

תאריך היווצרות העילה ונראה ב-60 הימים מיום קיום הבחירות את התאריך הקובע,

כי זה תאריך ברור שאין לגביו עוררין.

היו"ר א' לין;

אבל גם אותם 60 ימים רצים רק מיום היווצר העילה, כך שאין מנוס מהצורך

לקבוע מתי נוצרה העילה.

אי פורז;

ומי קובע את זה?

היו"ר אי לין;

אנחנו לא כותבים בחוק מי קובע את זה. אם יש ויכוח, פונים לבית המשפט. הרי

איננו נכנסים כאן לפרטי פרטים. כבר נכנסו יותר מדי לפרטים בחוק הזה.

די ליבאי;

ראשית, אני מודה ליושב ראש וליועצת המשפטית על ההסבר.

שנית, לי נראה שהמגמה שלנו היתה שלא לערוך תוך שנה אחת פעמיים בחזירות. אם
כך הדבר, צריך לכתוב
נוצרה עילה על פי חוק יסוד זה לעריכת בחירות מיוחדות או

נקבעו הבחירות המיוחדות שנה או פחות לפני המועד לקיום הבחירות לכנסת, יוקדמו

הבחירות... . בכך אני עונה על הבעיה, ולדעתי, אני גם ממעיט בחשיבות התאריך של

יצירת העילה, כי אס תאריך הבחירות הוא לפני השנה, ברור שלא צריך להקדים את

הבחירות לכנסת.

היו"ר אי לין;

בקיצור, אתה אומר שלא יהיה מצב שבו נערכות תוך שנה אחת פעמיים בחירות. זו

התוצאה שאתה רוצה להגיע אליה.



די ליבאי;

זו היתה כוונתנו, ולדעתי, אפשר להביע אותה היום ביתר דיוק.

היו"ר אי לין;

נראה לי שאפשר לקבל הצעה זו. נלך על פי העיקרון שתוך שנה לא מקיימים יותר

מאשר פעם אחת בחירות. אם מועד הבחירות המיוחדות צריך לחול בתקופה שהיא שנה או

פחות מהיום הקבוע, מקדימים גם את מועד הבחירות לכנסת. נעבור לסעיף הבא, גבי

מלחי.

חי מירום;

כלומר, המבחן הוא מועד הבחירות.

סעיף 10

ר' מלחי;

סעיף 10(א) מדבר על מקרה שנפטר מועמד לראש הממשלה תוך 30 הימים שלפני יום

הבחירות ואומר שבמקרה כזה דוחים את הבחירות, אבל אנחנו משתמשים בענין של 30

יום גם לצורך המקרה שבו התפטר מועמד או נבצר ממנו להיות מועמד, ומנוסח הסעיף

יוצא שמשתמשים בו גם לגבי מקרה שנפטר מועמד לפני המועד של 30 הימים, ואנחנו לא

מאפשרים להציג מומעד אהר אם הדברים האלה קרו שלא במסגרת 30 ימים אלא עוד לפני

כן.

אנחנו חושבים שהדבר טעון תיקון ושצריך לומר שבין שהמועמד נפטר ובין שהוא

התפטר - גם מחוץ ל-30 הימים - יחול דין אחד, היינו ניתן להציג מועמד אחר

במקומו. כפי שהדברים מנוסחים עכשיו, הכל כאמור בסעיף קטן (א) והכל מוגבל ל-30

הימים, שעה שכוונת הוועדה כפי שאני מבינה אותה היתה להגביל ל-30 ימים רק את

ענין דחיית הבחירות. אם מועמד נפטר לפני כן והבחירות לא נדחות, האם יש סיבה

למנוע הצגת מועמד אחר? האם זו היתה כוונת הוועדה?
די ליבאי
הסוגיה ברורה, אבל אני עדיין מעיין בסעיפים אחרים כדי לראות מה התשובה

בהתאם להוראה ספציפית אחרת. נניח שמועמד נפטר או התפטר לא תוך 30 הימים אלא 60

יום לפני יום הבחירות. האם הסעיפים הרגילים בחוק אינם נותנים תשובה לכך?

ר' מלחי;

ו

יש סעיפים בחוק הבחירות הקובעים את המועדים.

ת אדרי;

33 יום.

יצחק לוי;

חבר-הכנסת ליבאי, חוק הבחירות קובע מועדי הגשת מועמדים.



ר' מלחי;

והשאלה היא מה קורה כשמועמד נפטר או התפטר לפני המועד של 30 יום שאנהנו

קובעים כאן.

ת' אדרי;

5 ימים.

א' שיל"ת;
יש הגיון לכתוב
תוך 35 ימים ממועד הגשת רשימות המועמדים, בלי לציין

תאריך. זה פותר את הבעיה, כי לפני הגשת רשימות המועמדים יש לאדם סיפק, אלא אם

זו רשימה חדשה שלגביה צריכים לאסוף חתימות.
די ליבאי
אנחנו לא מוכרחים לאפשר לרשימה חדשה לרוץ לבחירות, אבל ההצעה בדבר 35

ימים עונה על הקושי.

אי שיל"ת;

כיוון שמדי פעם מתקנים את הימים האלה בחוק הבחירות אם מקדימים בחירות,

הייתי מציע לכתוב כאן; לאחר הגשת רשימות המועמדים.
שי גוברמו
הוספת דבר מיותר, כי מועמד הוא מועמד מרגע שהוא מועמד.
אי שיל"ת
אבל למה דווקא 30 יום?
די ליבאי
אני חושב שההערה של מר שיל"ת מאד נכונה. במקום לכתוב בסעיף קטן (א) י'תוך

30 הימים שלפני יום הבחירות" צריך לכתוב יילאחר המועד הקבוע בחוק להגשת

המועמדות". ההסדר המיוחד של סעיף 10(ג) חל בעצם כאשר המועמד נפטר או התפטר

לאחר הגשת המועמדות. זה מה שקובע. 30 יום זה תאריך די סתמי.
אי דיין
מספיק לכתוב "נפטר מועמד". המועמד שעליו מדובר כאן הוא אדם שהגיש מועמדות

לראש ממשלה על פי חוק זה.

די ליבאי;

אדם יכול להיות מועמד להיבחר במפלגה מסויימת שנה לפני הבחירות. היכן כתוב

שמועמד הוא ממועד מסויים?
יצחק לוי
זח כתוב בחוקי הבחירות.



די ליבאי;

חוקי הבחירות יכולים להתשנות. היכן יש בחוק הגדרה מה זה מועמד לראש

ממשלה? אם יש הגדרה, זה עונה לי, ואם אין הגדרה, אני לא יכול להסתמך על תפיסה

רגעית שלנו לגבי השאלה מי הוא מועמד. לכן אני עדיין מעדיף ללכת בעקבות הערתו

של מר שיל"ת ולכתוב "נפטר מועמד לראש הממשלה לאהר המועד שנקבע בחוק להגשת

מועמדותו" או "להגשת המועמדות". משמע שאם זה לפני המועד, הם יכולים להחליף

מועמד.
היו"ר אי לין
רבותי, 30 הימים כאן לא נועדו לאפשר החלפת מועמד, כי ברור שאפשר להחליף

מומעד. סעיף 10(א) נועד רק לומר באיזה מקרה אנחנו דוחים את הבחירות. אנחנו

דוחים אותן אם נפטר מועמד תוך 30 ימים לפני הבהירות. זה המקרה היחיד שבו אנחנו

מוכנים לדחות את הבהירות.

ר' מלחי;

אבל מאחר שההבדל בין שני המועדים, כפי שנמסר לנו עכשיו, הוא 5 ימים,

נשאלת השאלה אם זה שווה הוראות נפרדות. שמענו עכשיו ממר שיל"ת שהמועד להגשת

רשימות הוא 35 ימים לפני הבחירות, כלומר, ההבדל הוא של 5 ימים, ולכן נשאלת

השאלה אם זה שווה הוראות נפרדות.

היו"ר אי לין;

מה המועד האחרון להגשת מועמדות?
אי שיל"ת
המועד האחרון שיש היום בחוק הבחירות הוא 35 יום.
היו"ר אי לין
ואפשר להגיש מועמדות יותר מוקדם?
אי שיל"ת
בוודאי, אם יש תיקון חוק. ללא תיקון חוק זה נשאר היום ה-35.
יצהק לוי
יש מועד אהרון להגשת מועמדות. כל מה שקורה לפני כן לא מעניין אותנו. אם

אדם הגיש את מועמדותו 60 יום לפני המועד ונפטר, המפלגה יכולה להגיש מועמד אחר.

המועד הקבוע היום בחוק הוא 35 יום והוא יכול להשתנות על פי חקיקה. אם נכתוב

35 יום בסעיף 10 ולאהר מכן הכנסת מסיבה זו או אחרת תבוא ותשנה את החוק ותקבע

לא 35 יום אלא 38 או 42 יום, הרי ששוב נימצא באותה בעיה. לכן נראית לי ההצעה

של חבר-הכנסת ליבאי להתאים את סעיף 10(א) למועד האחרון של הגשת המועמדות על פי

החוק.



ש' גוברמן;

אני מציע לא להתייחס בכלל למועד, אלא למהות. מועמד יכול להיות מועמד ברגע

שמגישים אותו לפי החוק, במועד, בזמן ובתנאים הקבועים בחוק. אם הוא נפטר, תחול

ההוראה הזאת. הוא צריך למלא את הסטטוס של מועמד ותו לא. המועד שזה קורה לא

חשוב.
היו"ר אי לין
אנחנו עוסקים כאן בדחיית מועד הבחירות.
שי גוברמן
בוודאי, אבל אני רק רוצה להצביע מה הסכנה של קביעת מועד. אם נניח שהמועד

הקבוע בחוק הבחירות לכנסת חל ביום מנוחה, הרי המועד הזה משתנה מכות הוראה בהוק

הבחירות לכנסת, ולכן איננו צריכים לכתוב פעמיים מועדים לגבי אותו ענין ולהיצמד

אך ורק למועד הנובע מחוק הבחירות.
היו"ר אי לין
כשיש דחיה, המועד האחרון חל עם הדחיה.

שי גוברמן;

אבל לאו דווקא המועד האחרון. הגשת רשימות מועמדים זה תמיד ביום אחד, או

ביומיים?
אי שיל"ת
ביומיים.

שי גוברמן;

נניח שיש מפלגה שמגישה את המועמד שלח ביום הראשון, ויש רשימה שמגישה את

המועמד שלה ביום השני. זה כדין וזה כדין.

יצחק לוי;

אם הוא נפטר, יש לה עוד יום להגיש.
שי גוברמן
לא, אין לה עוד יום. ברגע שהוא מועמד, זה מה שקובע. הוא נתפס ברגע שנוצר

סטטוס שהוא מועמד.

יצחק לוי;

אס הוא הגיש מועמדות 20 יום לפני המועד הקובע והוא נפטר, המפלגה יכולה

לבוא ולהגיש מועמד אחר. אין צורך בהוראת חוק לצורך זה.



די ליבאי;

אני חולק על הגישה של מר גוברמן כאילו די לכתוב "נפטר מועמד" ואני עומד

על דעתי, אלא אם כן הוא יגדיר בחוק זה "מועמד" בצורה ברורה שתיתן את הפירוש

שהוא רואה אותו כרגע לנגד עיניו. בסעיף זה רצינו להתייחס לבעיה שמועמד לראש

ממשלה הסתלק ברגע האחרון מהמועמדות, בין מפני אפשרות מצערת של פטירה, בין מפני

אפשרות שהוא נסוג. אנו אומרים שאם הוא נפטר ברגע האחרון, לא ייתכן להשאיר

מפלגה, ומפלגה רצינית, כצאן ללא רועה, בלי להיערך כראוי. במקרה זה הבהירות

תידחינה.

לעומת זאת אם מועמד מתפטר, איננו רוצים לתת לו ולמפלגה שלו לשחק במועדי

הבחירות ואנחנו לא דוחים את הבחירות, ועיקרו של הסעיף, חוץ מענין הדחיה, הוא

המנגנון לההלפת המועמד בפיסקה (ג).

מתי מעניינת אותנו הבעיה של החלפת המועמד, בין אם הוא נפטר ובין אם הוא

התפטר? כשכבר אי אפשר על פי חוק להחליף מועמד. זאת הנקודה המרכזית, לפי דעתי.

לא רצינו שיהיה משחק ואמרנו שהתקופה האקוטית היא 30 יום, אבל התקופה האקוטית

היא בעצם לאחר המועד האחרון שנקבע בחוק להגשת המועמדות. היום החוק יכול לקבוע

שאפשר להגיש מועמדות תוך פרק זמן מסויים ומהר לקבוע שאפשר להגיש אותה תוך פרק

זמן אחר, ואולי הנסיון ילמד שיותר טוב להגיש מועמדות חצי שנה לפני הבחירות,

כדי שיפסיקו לריב בתוך המפלגה מי המועמד.

נניח שארבעה חודשים לפני הבחירות קבעו במפלגה מי המועמד והגישו את

מועמדותו, אבל המועד האחרון להגשת מועמדות הוא חודש, 35 יום או 40 יום לפני

הבחירות. לפי דעתי, אם אפשר להגיש מועמדות חצי שנה, ארבעה חודשים לפני הבחירות

והמועד האחרון הוא 30 יום או 35 יום, אין כל מניעה שהמפלגה לא תשתמש בסעיף

הרגיל ותחליף את המועמד שלה, ומבחינה זו אני מסכים לחלוטין עם חבר-הכנסת לוי.

לכן היכן נוצרת הבעיה? הבעיה נוצרת כשכבר עבר המועד האחרון ואי אפשר ללכת

להליך הרגיל כדי להחליף את המועמד. מבחינה זו אני מסכים עם היועץ המשפטי מר

גוברמן שאיננו צריכים לקבוע בחוק היסוד מועד של 30 יום שיעמוד מחר בסתירה לחוק

רגיל אחר של הכנסת ושנצטרך לתקן אותו כל פעם.

לכן אני נגד המלים "תוך 30 הימים שלפני יום הבחירות", אבל אני גם נגד
השארת הרישה בלבד
"נפטר מועמד לראש ממשלה" ואני מציע לכתוב: נפטר מועמד לראש

ממשלה לאהר המועד האחרון שנקבע להגשת המועמדות, יידחו הבחירות. התפטר המועמד

תוך התקופה האמורה, לא יהא בכך... . כך יש פרוצדורה אחת רגילה להחליף מועמד אם

אפשר עדיין להציג מועמדות, ויש פרוצדורה שניה לפי סעיף 10(ג) מה קורה כשעבר

המועד האהרון. על ידי זה תיאורטית לפחות כיסיתי שני מצבים, ואני לא צריך

שלישי. לכן אני חושב שזה עונה על הבעיה.
שי גוברמן
סעיף 57 לחוק הבחירות לכנסת דן בהגשת רשימות מועמדים לבחירות לכנסת והוא

חל במפורש גם על בחירות לראש הממשלה. בסעיף קטן (ט) באותו סעיף נאמר בזו
הלשון
"רשימת מועמדים בצירוף הסכמת המועמדים בכתב או במברק תוגש לוועדה

המרכזית לא יאוחר" - אני מדגיש את המלים "לא יאוחר" - מהיום ה-35 שלפני יום

הבחירות. על ימי ההגשה, שעותיה ומקומה תפרסם הוועדה המרכזית לא יאוחר מהיום ה-

40 שלפני יום הבחירות הודעה בדרך שתקבע".



משהוגשה רשימת מועמדים, אין הוראה מפורשת האומרת שאפשר ליטול בחזרה את

הרשימה או לתקנה, אבל נדמה לי שלא אטעה אם אומר שברגע שהוגשה רשימת מועמדים

שוב אי אפשר לערוך בה שינויים על ידי מגישיה, שכן נאמר בסעיף קטן (י) באותו
סעיף שקראתי קודם
"עם קבלת רשימת מועמדים תאשר הוועדה המרכזית בכתב את הגשתה

בציון היום והשעה". אחר כך יש כללים לפיהם מועמד אמנם רשאי להתפטר מתוך רשימת

מועמדים, אבל אי אפשר ליטול בחזרה רשימת מועמדים לאחר שהיא נמסרה לוועדת

הבחירות המרכזית. לכן הסטטוס של מועמד נוצר עם הגשת רשימת המועמדים לוועדת

הבחירות המרכזית.

אם יש לחבר-הכנסת ליבאי צל של חשש לענין ההגדרה או לענין השימוש במלה

"מועמד" כדי לציין את הסטטוס טל מועמד כדין, הרי אפשר להגיד: נפטר מועמד לאחר

שהוגשה מועמדותו כדין.
היו"ר אי לין
צריך לומר: לאחר שהוגשה מועמדותו לוועדת הבחירות המרכזית.
די ליבאי
היכן מופיע בחוק הסעיף של הצעת מועמד לראשות ממשלה?
שי ג וברמן
זה נאמר בסעיף 59 לחוק הבחירות לכנסת.
די ליבאי
אני לא מדבר כרגע על חוק הבחירות. אני מדבר על הזכות להציע מועמד, על

הפרוצדורה.
שי גוברמן
אין מועד ואין פרוצדורה לענין זה בחוק היסוד. הפרוצדורה צמודה לחוק

הבחירות לכנסת.
היו"ר אי לין
יש פה שתי שאלות נפרדות. השאלה הראשונה היא מתי דוחים את הבחירות והשאלה

השניה היא שאלה של החלפת אדם שחדל להיות מועמד. מחליפים אדם שחדל להיות מועמד

לא רק עקב פטירה. מקרה פטירה מצדיק דחיית בחירות וגם מחייב החלפת מועמד.

ז

לו היה רווח זמנים גדול בין מועד הגשת מועמד כדין, על פי החוק הזה,

לוועדת הבחירות לבין מועד הדחיה, הייתי אומר שיש לעשות הבחנה בין השניים, אבל

מאחר שלפני שהוגש מועמד לוועדת הבחירות יכולה מפלגתו להחליף אותו בכל שלב שהיא

רוצה, ולאחר שהיא הגישה מועמד, כפי שאמר מר גוברמן, היא לא יכולה להחליף

אותו, אלא רק על פי הוראות חוק זה, אלא אם כן הוא נפטר או שהוא התפטר או שנבצר

ממנו, איננו נזקקים עכשיו להבדלים האלה. אני חושב שאם הוא נפטר לאחר שהוגשה

מועמדותו לוועדת הבחירות כדין יידחו הבחירות. סעיף קטן (ג) אומר: "חדל אדם

להיות מועמד כאמור בסעיף קטן (א) או (ב), רשאי מי שהציעו, תוך שבועיים, אך לא

יאוחר ... להציע מועמד אחר תחתיו". אינני רואה שסעיף זה מעורר בעיות כלשהן.

הבעיה שהתעוררה היא מה קורה במועד שלפני שלושים הימים, מי מחליף אותו.



ר' מלחי;

הענין הזה לא נראה לי משום שזה עלול להאריך את התקופה, ולדעתי, ללא

צורך.

היו"ר אי לין;

ל-40 יום.

ר' מלחי;

זה מאריך את התקופה ל-40 ואולי ל-42 יום במקום 30, ואינני חושבת שזה

הכרחי. באשר לניתוח של חברי גוברמן לגבי האפשרות לקחת הזרה רשימת מועמדים

שהוגשה לפני הזמן, יכול להיות ויכוח מאד מעניין לגבי אלה שחתמו על הרשימה

והגישו אותה, אבל אין ספק שהמועמד יכול לקחת את מועמדותו חזרה. לדעתי, אם הוא

עשה את זה לפני המועד, יכולים אותם אנשים שהציעו אותו או אהרים להגיש מועמד

אחר במקומו.
היו"ר אי לין
לא לאחר שהם הגישו כחוק את המועמדות שלו לוועדת הבהירות.

ר' מלחי;

אבל נניח שהוא התפטר לפני המועד האחרון להגשת המועמדות.
היו"ר א' לין
אם הוגשה מועמדותו לוועדת הבחירות, אי אפשר להחליף אותו.

די ליבאי;

אני חולק על כך.

היו"ר אי לין;

אפשר להחליף אותו?

אי שיל"ת;

אס אתה נותן אופציה של התפטר.
היו"ר אי לין
רבותי, כרגע אנו מדברים על המקרים שהסעיף כאן לא נותן להם פתרון. כתוב פה

מפורשות שאם הוא התפטר אפשר להחליפו. השאלה היא זאת: הוגשה רשימת מועמדים

לוועדת הבחירות ולמחרת מודיעים אלה שהגישו את הרשימה שהם מגישים מועמד אחר.

אי שיל"ת;

זח לא. בצורה כזאת הם לא יכולים.



היו"ר א' לין;

עדיין לא השלמתי את דברי. נניח שהוגשה מועמדות 40 יום לפני יום הבחירות,

ואז המועמד נפטר. ראשית, האפשרות לההליפו תהיה קיימת בכל מקרה על פי ההצעה

החדשה. שנית, אינני יודע אס בשביל אותם 10 ימים יש מקום לעשות את ההבחנה אם

לדחות או לא לדהות את הבחירות. רבותי, אני רוצה שנבין שאנו מדברים על אותו

סיכוי שמקרה הפטירה יהיה דווקא בתקופה של 10 ימים. אינני רואה היכן מתעוררת

הבעיה. הוגשה מועמדותו, זה שהגיש את מועמדותו לוועדת הבחירות אינו יכול יותר

להחליף אותו, הוא מועמד. אפשר להחליף אותו רק אם הוא התפטר או שנצבר ממנו או

שהוא נפטר, והסעיף אומר באילו תנאים אפשר להחליף אותו,

ד' ליבאי;

אינני רוצה לגעת ולדון בשאלה אם לאחר שהוצע מועמד ועדיין נותר זמן להצגת

מועמדות יכול מי שהציג אותו לחזור בו ולהציע מועמד אחר.

היו"ר אי לין;

אני מסכים אתך שאיננו צריכים להידרש לשאלה זו.
ד' ליבאי
אינני רוצה להידרש לזה, כי לכאורה זה יאפשר התרנות עד הרגע האחרון, ואני

לא צריך לאפשר בחוק עד הרגע האחרון להחליף מועמדים. יש פרוצדורה של הגשה והוגש

מועמד, ואת השאלה אם אפשר לחזור או לא נשאיר לנסיבות יוצאות דופן ולא נפתח פתח

מלא ופורמלי לכך.

לכן אני באמת דן במה שדן סעיף 10, במקרים המיוחדים: מועמד נפטר, התפטר או

חדל להיות מועמד. אני הושב שההסדר הנכון צריך להקיף שתי סיטואציות. בסיטואציה

הראשונה הסעיף הזה דן במודע, היינו נפטר מועמד או התפטר לאחר סגירת רשימות

המועמדים או לאחר המועד האחרון להצגת מועמדויות. כשזה קורה לאהר הסגירה זה

יוצר דילמה, וראינו להפריד כאן בין דין הנפטר לבין דין ההתפטר.

אני חושב שצריך להוסיף פיסקה (ד). מאחר שהכותרת של סעיף 10 עוסקת ב"מועמד

שנפטר או שחדל להיות מועמד", צריך לכתוב בפיסקה (ד): נפטר או התפטר לפני המועד

האחרון להגשת מועמדויות - כמו שכתבנו בסעיף קטן (א) - רשאי מי שהציעו להציע

מועמד אחר במקומו. לכן יש שתי אפשרויות: נפטר או התפטר אחרי המועד האחרון

להגשת המועמדות, יש דין שונה לנפטר והתפטר. נפטר או התפטר לפני המועד האמור -

וזאת כדי להסיר כל ספק לאור הדברים שנאמרו כאן על ידי מר גוברמן ונציגי משרד

הפנים -בוודאי שאפשר להחליף. בין אם הוא נפטר ובין אם הוא התפטר, אם יש אפשרות

להגיש מועמדות, בבקשה, יחליפו את המועמד.
יצחק לוי
אין צורך בכך.
די ליבאי
לאור ההערות ששמענו כאן, שמא עם ההגשה אי אפשר להחליף את המועמד גם אם

הוא נפטר או התפטר, אני מוכן שננסח כך את הדברים.



יצחק לוי;

שמעתי את ההערות האלה, אבל אני לא מקבל אותן. זה מיותר.

די ליבאי;

למה להשאיר את זה בספק? בסך הכל אני מוסיף פיסקה (ד) האומרת: נפטר או

התפטר לפני המועד האחרון שנקבע בהוק להגשת המועמדות, רשאי מי שהציעו - וצריך

להבהיר שזה מי שהציעו - להציע מועמד אהר.

יצחק לוי;

ואם מישהו אהר רוצה להציע? הרי זה לפני מועד ההגשה, הכל עוד פתוה.

אי שיליית;

סליחה שאני מתפרץ, אבל אני חושב שחבר-הכנסת ליבאי צודק. בבחירות האחרונות

ימי הגשת המועמדות נקבעו, האחרון שבהם במועד האחרון, אבל היום הקודם - שהרי

ועדת הבחירות תמיד נותנת יומיים - היה כמה ימים קודם, כי באמצע נפל יום כיפור,

אם אינני טועה, והיה הפרש של כמה ימים בין היום האחד לקבלת הרשימות לבין המועד

האחרון לפי החוק - חמישה ימים - ועל זה דיבר עכשיו חבר-הכנסת ליבאי. כלומר,

סיטואציה כזאת יכולה לקרות, במיוחד במקרים בהם הבחירות הן לא במועד. לכן הם

הגישו את הרשימה מוקדם יום ממה שנאמר בחוק - במועד, אבל מוקדם יותר. המועד

האחרון לקבלת רשימת המועמדים היה חמישה ימים אחרי זה. נניח שבימים האלה מועמד

נפטר. לכן יש משמעות להצעתו של חבר-הכנסת ליבאי להוסיף את סעיף קטן (ד), שכל

עוד המועמד הזה הוגש לפני המועד האחרון, אפשר לחזור ולהגיש מועמד.
די ליבאי
ולא, יגידו שאי אפשר, כמו לפי הפרשנות שניתנה כאן, ותהיה בעיה עם זה,

ולמקרה כזה אני רוצה להבטיח מה שנראה ברור היום לי, להבר-הכנסת לוי ולאחרים,

שלא צריך להעניש מפלגה על מה שקורה כאן. אם יש לה עדיין הזדמנות, היא ונתכנס

מיד ותציע. אם יש ספק ספיקא, אני חושב שצריך לכתוב את זה במפורש.

לכן אני מציע לקבל את הצעתי להכניס לפיסקה (א) את המלים "לאחר המועד

האחרון שנקבע להגשת מועמדות" ולהוסיף פיסקה (ד) שתאמר: נפטר או התפטר לפני

המועד האחרון... רשאי מי שהציעו להגיש מועמד אחר במקומו".
יצחק לוי
נניח שבשנה שעברה רשימה היתה מגישה מועמדות במועד הראשון, שהוא חמישה

ימים לפני, ותוך חמשת הימים האלה היה נפטר ראש הרשימה, ואז היתה פונה הרשימה
אל משרד הפנים ואומרת
אנא תאפשרו לנו להגיש רשימה מתוקנת. הייתם מאפשרים לה

זאת או לא? ברור שכן, כיוון שהמועד עוד לא הסתיים.
שי ג וברמן
בוודאי שלא.
אי שיל"ת
לפי הדין הקיים, לא, כי אין לנו אפשרות כזאת. ברגע שהוגשה הרשימה, גם אם

הוגשה לפני המועד האחרון, אין יותר תיקונים.



ר' מלחי;

גם אם המועמד נפטר או התפטר? אם המועמד נפטר, יש לי ספק אם ימנעו

מהמציעים להציע מישהו אחר, אבל זה לא רלוונטי, משום שאני חושבת שממילא כדאי

במקרה כזה לא לכבול את מי שהציע את המועמד למועד האחרון להגשת רשימת המועמדים,

מפני שיכול להיות שהמועמד נפטר יום או יומיים לפני כן, ואז אין מספיק זמן כדי

להגיש מועמד אחר. יכול להיות, כפי שאמר חברי שיל"ת, שזה יום כיפורים או משהו

אחר. לכן ממילא כדאי לוות שהות נוטפת, אותה שהות שאנו נותנים כאן, במקרה כזה

שמועמד נפטר, אפילו לפני המועד האחרון להגשת רשימת מועמדת, ואז אנחנו ממילא

זקוקים להוראה שמציע חבר-הכנסת ליבאי, כך שאני מציעה לקבל אותה, אם כי

מנימוקים אחרים. אני חושבת שצריך לתת את השהות הנוספת הזאת.
היו"ר אי לין
מה את מציעה?
ר' מלחי
לכתוב שאם מועמד הזדרז והגיש את מועמדותו לפני המועד האחרון להגשת

מועמדות ונפטר או התפטר לפני המועד האחרון, יתאפשר לו אותו הדבר שמאפשרים למי

שנפטר לאחר שעבר המועד האחרון, היינו לתת אותו פרק זמן של שבועיים להחליף

מועמד. מדובר גם בעצם ההחלפה וגם בשהות הנוספת, שהיא יותר חשובה לענין הזה.

היו"ר אי לין;

בסעיף קטן (ג) כתוב: "חדל אדם להיות מועמד כאמור בסעיף קטן (א) או (ב)".

סעיף קטן (ב) אינו מדבר על לוח זמנים, אלא אומר "התפטר מועמד לראש הממשלה, או

שנבצר ממנו להיות מועמד" והוא לא קובע שום תקופת זמן. הסעיף היחיד שקובע תקופת

זמן הוא (א).
שי גוברמן
גם (ב) האומר "תוך המועד האמור בסעיף קטן (א)", ואת זה אנחנו באמת מציעים

למחוק.
היו"ר אי לין
מה שצריך לעשות זה דבר פשוט: בסעיף קטן (ג), אחרי המלים "חדל אדם להיות

מועמד כאמור בסעיף קטן (א) או (ב)", צריך לכתוב: או שהוא נפטר לפני המועד

האמור בסעיף קטן (א), רשאי מי שהציעו, תוך שבועיים, אך לא יאוחר מ-48 שעות

לפני מועד הבחירות, להציע מועמד אחר תחתיו.
ר' מלחי
ואז אנחנו מזיזים גם את המועד האחרון להגשת המועמדים מפני שקרה דבר כזה.
היו"ר אי לין
אני רק מציע להוסיף ב-(ג} את המלים: או שנפטר לפני המועד האמור בסעיף קטן

(א). פה מדובר במקרים שהוא התפטר או שנבצר ממנו או שהוא נפטר. בכל מקרה כזה

אפשר יהיה להחליף אותו.
ר' מלחי
נוסף לזה שאפשר להחליף אותו אתה נותן כאן את השבועיים הנוספים שהם חשובים

לענין זה.

היו"ר אי לין;

קודם שיהיה ברור שניתן יהיה להחליף אותו בכל מקרה: רשאי מי שהציעו, תוך

שבועיים, להציע מועמד אהר תחתיו.

די ליבאי;

אתה מציע להוסיף אחרי המלים "חדל אדם להיות מועמד כאמור בסעיף קטן (א) או

(ב) את המלים "או שנפטר או התפטר לפני..."?

היו"ר אי לי ו;

לפי דעתי, לא צריך לכתוב "התפטר", כי ב(ב) כתוב "התפטר מועמד לראש

הממשלה, או שנבצר ממנו... לא יהא בכך כדי לדהות את מועד הבחירות".

די ליבאי;

אבל צריך להגיש מועמד במקומו. אני חושב שתיקון סעיף קטן (ג) יבלבל, וזה

יהיה יותר נכון להוסיף את סעיף קטן (ד) כפי שהצעתי, אם כי אתה יכול להגיע

לאותו תוצאה באמצעות (ג).

היו"ר אי לין;

אני מציע להבהיר ש(א) ו(ב) עוסקים רק בנושא דחיה או אי-דחיה. סעיף קטן

(ג) יעסוק בענין של החלפת מועמד, ובו נבהיר שהחלפת מועמד יכולה להיעשות בתוך

המועדים הקשורים ב(א) ו(ב) או מחוץ למועדים האלה, וזאת כמובן במקרים של

התפטרות, פטירה או שנבצר ממנו. איננו מרהיבים את המקרים. ב(ג) אנחנו מרחיבים

רק את טווח הזמן. נבהיר ש(ג) עוסק רק בהחלפה ובתנאים מתי צריך להגיש מועמד.

אני מציע שנגמור ענין תחילה. אני חושב שזה ברור.
די ליבאי
לא. זה נשמע טוב, אבל צריך לראות את זה על הנייר.
היו"ר אי לין
אינני מכניס שינוי מעבר למה שאני אומר. סעיף קטן (ג) מתייחס לאמור בסעיף

קטן (א) או (ב). ל(א) ו(ב) יש טווח זמנים, אבל הארועים המתרחשים ב(א} ו(ב) הם
רק שלושה
נפטר, התפטר או נבצר ממנו. אנחנו נוסיף: או שנפטר, התפטר או נבצר

ממנו לפני שהתקופה הזאת התחילה לרוץ, רשאי מי שהציעו, תוך שבועיים, להציע

מועמד אחר תחתיו. פשוט נרחיב את טווח הזמנים, זה הכל. נוציא את המגבלה של טווח

הזמנים לגבי שלושת המקרים האלה. אני אפילו לא הייתי כותב "כאמור בסעיף קטן (א)

או (ב)יי, אלא הייתי אומר: נפטר אדם, או שנבצר ממנו או שהתפטר, רשאי מי שהציעו,

תוך שבועיים...". לדעתכם חשוב להזכיר את המועד של 30 יום?



יצחק לוי;

בוודאי.

היו"ר אי לין;

אתם חושבים שיש סיכוי שהמועד יחיה יותר קצו- מ-30 יום?

די ליבאי;

יותר קצר או יותר ארוך. צריכה להיות פה סימטרית.
שי גוברמן
חוששני שיש כאן אי-הבנה ושמסתבכים שלא לצורך. העיקרון הוא שמי שהוגשה

מועמדותו, יהא המועד שבו הוגשה אשר יהא, מועמדותו הוגשה בהתאם לחוק הבחירות

לכנסת ולסדרים.

היו"ר אי ליו;

בכל אופן אני מציע שנבהיר דבר אחד - וכאן צודק חבר-הכנסת ליבאי - שמועמד

משמעותו מי שהוגשה מועמדותו לוועדת הבחירות על פי החוק, כדין. ברגע שהוגשה

מועמדות כדין לוועדת הבחירות, מחליפים את המועמד על פי מה שקבוע כאן.

שי ג וברמן;

מקובל לחלוטין. אם הוא נפטר לאחר שהוגשה המועמדות, ההוראה של (א) צריכה

להיכנס לתוקף, ואין נפקא מיניה לענין של בדיקת המועד.

היו"ר א' לין;

אבל סעיף קטן (א) ייכנס לתוקף במובן זה שאפשר להחליף אותו, לא לגבי הענין

של הדחיה.

ר' מלחי;

מדברים על דחיה.

היו"ר אי לין;

תיאורטית נצא מהנחה שהמועמדות שלו הוגשה כדין 45 יום לפני מועד הבחירות,

ואנחנו סבורים שבמסגרת זו של 45 יום אין הצדקה לדחות את הבחירות.

שי גוברמן;

זאת שאלה ערכית.

היו"ר אי לין;

אבל זו הסיבה שנקבנו ב-30 הימים.



שי גוברמן;

אם כן, אי ההבנה היא שלי.

היו"ר אי לין;

נקבנו ב-30 יום כי אמרנו ש-30 יום מספיקים להחלפת מועמד. זה כל הרעיון

שעמד מאהורי זה.
שי ג וברמן
אז הנוסח לא מספיק ברור.

היו"ר אי לין;

אבהיר שוב. אנחנו קובעים עקב אילו ארועים דוחים בחירות ועקב אילו ארועים

לא דוחים ובאיזו תקופת זמן צריך להתרחש ארוע כדי שידחו בחירות. במקביל לזה

קובעים אנו עקב אילו ארועים אפשר להחליף מועמד ומה התנאים להגשת המועמדות של

אותו מועמד ואנחנו מוסיפים גם הגדרה מה זה מועמד. מועמד הוא מי שהוגשה

מועמדותו כדין לוועדת הבחירות.

אי שיל"ת;

גם אם ההגשה היתה 45 יום קודם, לפי הדוגמה שנתן היושב ראש, יידחו

הבחירות?

חיו"ר אי לין;

לא. לגבי סעיף 10(א} יש פה שתי אלטרנטיבות בלבד: האחת להשאיר את 30 הימים

כמו שכתוב כאן, ואני הייתי מעדיף להשאיר את זה ולא להסתבך, ויש פה הצעה של

חבר-הכנסת לוי ושל חבר-הכנסת ליבאי שבמקום 30 יום לכתוב כאן: המועד האחרון

להגשת מועמדים. יש פה שתי הצעות, לא 45 יום. זה מה שעומד על הפרק.
שי גוברמן
אם הפטירה ארעה 36 ימים לפני יום הבחירות, לא דוחים את הבחירות?
היו"ר אי לין
לא דוחים, מחליפים את המועמד, זה הכל. זכות להחליף אין ספק שיש.
שי גוברמן
את זה צריך לומר במלים מאד מפורשות.
היו"ר אי לין
רבותי, עד שמגישים את המועמד לוועדת הבחירות יכולה המפלגה להחליפו אלף

פעמים. ברגע שהוא כבר הוגש לוועדת הבחירות כדין, החלפתו יכולה להיעשות רק עקב
שלושה ארועים
התפטר, נבצר ממנו או שהוא נפטר, ואנחנו גם קובעים כאן הוראה מתי

דוחים בחירות. נפריד בין שלושת המקרים האלה, נגדיר מה זה מועמד, ואז אני חושב

שלא יהיו לנו יותר בעיות בסעיף זה.



שי גוברמן;

עכשיו זה ברור.
אי שיל"ת
יש עוד בעיה אחת בסעיף קטן (ג) עם ה-48 שעות.

היו"ר אי לין;

נכון, כתוב "לא יאוחר מ-48 שעות לפני מועד הבחירות", וזח מצב קשח.

אי שיל"ת;

זח מצב קשח, לפחות מבחינת ועדת חבחירות, להדפיס פתקי חצבעח על שמו ולחפיץ

אותם בכל חקלפיות.
יצחק לוי
גם לבדוק 50 אלף חתימות.
אי שיל"ת
זח לא ריאלי.

חיו"ר אי לין;

אני יודע שזח מצב קשח, אבל תחשוב לאיזו תוצאח אנחנו מגיעים. חיכן חבעיח

חאמיתית בסעיף חזח? נבצר באמת מאדם להיות מועמד. אנחנו לא דוחים את חבחירות.

אם נפטר, אין בעיה, דוחים בחירות ומחליפים אותו, אבל אם קרח, למשל, שמועמד

שותק 24 שעות לפני יום חבחירות, אין בעצם אפשרות לחגיש מועמד אחר במקומו. נניח

שמדובר בליכוד מול מערך, מועמד חמערך שותק 24 שעות לפני יום חבחירות, ואין

למערך מועמד על פי חוראת חוק זח. לדעתי, זח לא הגיוני. לכן חייתי אומר שבמקרח

שנבצר ממועמד באופן אמיתי לחיות מועמד יחול מח שחל לגבי מקרח של פטירת מועמד.

נכון, קשח לקבוע מח זח "נבצר", אבל יחד עם זח אם יש מצב בו נבצר באופן אמיתי

מאדם להיות מועמד, מח נגיד למפלגה, שאין לח מועמד?

יצחק לוי;

ואם חתפטר?

היו"ר אי לין;

אם חתפטר, לא, זו שרירות ליבו של חאדם. זה משחו אחר.

די ליבאי;

אני מסכים אתך, אבל אני מבקש שיהיה כתוב: נבצר מסיבות בריאות, כי אחרת

אתה נותן לעקוף את החוק כחנה וכהנח.



היו"ר א' לין;

אני מקבל את התיקון שלך. נוסיף למקרה של נפטר גם מקרה שנבצר ממועמד

מסיבות בריאות להיות מועמד, ולא נשבור עכשיו את הראש מי יקבע מתי נבצר ממנו

מסיבות בריאות.

אי שיל"ת;

ובמצבים כאלה של נבצר או נפטר דוהים בעטיים את הבהירות. נדלג על סעיף

קטן (ב) ונעבור עכשיו לסעיף קטן (ג) - בשני המקרים האלה אפשר לקבוע, כמו שנאמר

פה, שתוך שבועיים מציעים מועמד הדש.
היו"ר אי לין
נכון, חייבים לעשות זאת תוך שבועיים.
אי שיל"ת
ואז לא צריך להתייהס ל-48 שעות.

היו"ר אי לין;

כשמדובר במקרה של נפטר או נבצר אין בעיה של 48 שעות. המקרה היהיד לענין

זה הוא רק המקרה של התפטרות.
די ליבאי
אבל אם הוא נפטר 10 ימים לפני הבחירות?

היו"ר אי לין;

אז דוהים את הבהירות. אין יותר בעיה עם 48 שעות.
אי שיל"ת
דוחים את הבהירות, נבהר תוך שבועיים מועמד הדש. הבעיה היא רק לגבי התפטר.

אני מציע לשנות אולי את הגישה. אם הוא התפטר, אנחנו אומרים שלא דוחים את

הבהירות. כלומר, אם הוא התפטר יום או יומיים לפני הבהירות, הוא לא יהיה מועמד.
ר' מלחי
ולא יהיה מועמד אחר תחתיו.
אי שיל"ת
אני מציע להשאיר גם במקרה של התפטר את הענין של שבועיים, כלומר, אם הוא

התפטר כל עוד אפשר להגיש מועמדים, שבועיים לפני הבהירות, בבקשה.
היו"ר א' לין
לא נשנה את הענין של 48 שעות. אני מציע שתעזוב את הענין הזה, מר שיל"ת.



אי שיל"ת;

אבל איך אנחנו נעמוד בזה? הענין של 48 שעות הוסף בוורסיה האחרונה הזאת.

הוא לא היה קודם. יבואו אל ועדת הבחירות 48 שעות לפני מועד הבחירות. לפי החוק

יש זכות להגיש מועמד חדש, ומה אנחנו עושים?
די ליבאי
נניח שהמועמד התפטר 10 ימים לפני הבחירות.

א' שיל"ת;

והמציעים באו 48 שעות לפני הבחירות והגישו מועמדות ליושב ראש ועדת

הבחירות המרכזית.

היו"ר אי לין;

מר שיל"ת, ניתן לכס עוד יום אחד.

אי שיל"ת;

יום הבחירות זה תמיד יום שלישי. אתה נותן עוד יום אחד, ועוד יום אחד זה

שבת. צריך לבדוק את המועמדות. אני כבר לא מדבר על זה שאם זו רשימה חדשה היא

צריכה אולי לאסוף חתימות. אני לא יודע מה המצב שם, כלומר, המצב הוא לא ריאלי,

ובאיזה שחוא מקום יושב ראש ועדת הבחירות צריך להגיד לו: אדוני, אני לא יכול

לטפל בך עכשיו. אבל החוק אומר לו: תטפל בו.
היו"ר א' לין
מה הזמן המינימלי הדרוש לדעתך? ארבעה ימים יספיקו?
אי שיל"ת
לא, אנחנו צריכים חמישה או ששה ימים רק כדי - - -
ד' ליבאי
שכנעת אותנו עכשיו לא להזיז את 48 השעות, כי אנחנו פה בין מצב שמפלגה

תישאר ללא מועמד לבין מצב שאתה תמצא הסדר טכני להתגבר על הקושי. זו בעיה

טכנית. המפלגה תעמוד או בפני בעיה שאין לה מועמד, או שיצביעו, למשל, בפתק כחול

לבן, ואתם תודיעו יום יום בטלוויזיה וברדיו שהפתק הכחול-לבן פירושו כאילו כתוב

עליו: מר צ'ומפ-צ'ינג מועמד מפלגה זו וזו.
היו"ר אי לין
חבר-הכנסת ליבאי, אגיד לך מדוע הגעתי למסקנה שאנחנו כן צריכים לדבוק

בעמדתנו. קודם כל אין לנו המקרים הקשים של נפטר או נבצר. במקרים כאלה יש דחיית

בחירות. אם כן, נשאר רק המקרה של התפטרות. נניח שמועמד קיקיוני רוצה לתעתע

במערכת הבחירות, הוא מתפטר שבוע לפני מועד הבחירות. מפלגתו מציעה מועמד אחר

בדיוק 48 שעות לפני יום הבחירות, ואם המערכת לא תעמוד בקיום בחירות כפי שצריך

ובהעברת המועמדות שלו, הוא ידרוש דחיית הבחירות כולן. זאת אומרת שהוא יהיה

במצב שהוא יוכל להביא לדחיה טוטאלית של הבחירות. אני חושש מזה שהוא מתכוון

להכשיל את כל המערכת.



מאחר שמדובר כאן רק באדם שהתפטר, לי לא היה מפריע שאת 48 השעות האלה

נכפיל בשניים, כלומר, נכתוב ארבעה ימים ונגמור את הענין הזה.

די ליבאי;

אני מצטרף להצעה שלך.

סעיף 12ב)

ר' מלחי;

בסעיף קטן (ב) כתוב "ראש הממשלה הנבהר ימסור ליושב הכנסת הודעה מוקדמת על

מועד התיצבותו לפני הכנסת לא יאוהר משבעה ימים לפניתום המועד האמור בסעיף קטן

(א)". זו החלטת הוועדה, אבל זה מכרסם בלי שהתכוונו לכך באותם 45 ימים שיש

לראש הממשלה כדי להרכיב את ממשלתו, כי ראש הממשלה צריך להשלים את המלאכה שבעה

ימים לפני אותם 45 ימים שנקבעו לו, ולזה לא התכוונו.

על כן ההצעה היא לכתוב ש"ראש הממשלה הנבחר ימסור ליושב ראש הכנסת הודעה

מוקדמת על כוונתו להתייצב", לא "על מועד התייצבותו", כי הוא לא זה שקובע את

המועד, וכן למחוק את המלים "לא יאוחר משבעה ימים".
י י צידון
אני מבקש להפנות את תשומת לבכם שבתחילה נתנו 30 יום, ואחר כך מתוך כל

מיני סיבות הגענו לפשרה של 45 יום. אישית נדמה לי שראש ממשלה שנבחר שאינו יכול

להציג ממשלה תוך 30 יום - במיוחד כשיש לו גם אפשרות לקחת אנשים שאינם חברי

כנסת - יכול ללכת הביתה.

היו"ר אי לין;

אני חושב שחבר-הכנסת צידון צודק בענין זה. שכתחתי שהארכנו את התקופה. גם

יש לראש הממשלה עניינים אחרים להשלים הוא יכול לתת הודעה שהוא רוצה להתייצב לא

יאוחר משבעה ימים לפני תום המועד. אני מוכן שלא תהיה הודעה מוקדמת על מועד

ההתייצבות, אבל ראש הממשלה שנבהר צריך להודיע על נכונותו להציג את ממשלתו לא

יאוהר משבעה ימים לפני תום המועד.

י י צידון;

קורה שצריך לכנס את הכנסת בכינוס מיוחד. צריך לתת את הזמן הזה.

היו"ר אי לין;

יישארו לו כמה דברים לגמור, ואם הוא לא יצליח, יבטלו את ישיבת הכנסת.

שי גוברמן;

יש שני דברים, ואתחיל מהדבר הקל. אם ראש הממשלה מוכן להתייצב סמוך מאד

לאחר בחירות, הוא לא צריך לחכות 45 ימים. אני מעיר הערה זו כי כתוב כאן "תוך

45 ימים".



היו"ר א' לין;

אני מסכים בהחלט שהוא לא צריך לחכות. הכוונה היא: לא יאוחר. הוא יכול

להציג את ממשלתו יותר מוקדם.

שי גוברמן;

הוא יכול, וזה אף רצוי.

בסעיף קטן (ב) כתוב "לא יאוחר משבעה ימים לפני תום המועד", וצריך לומר

"לא יאוחר משבעה ימים לפני כוונתו להתייצב".

היו"ר אי לין;

לא, תום המועד זה המקסימום שניתן לו. הוא חייב למסור הודעה לא יאוחר

משבעה ימים לפני תום התקופה, אבל הוא גם יכול למסור אותה יותר מוקדם.
שי גוברמן
אבל זה לא רוולנטי לענין, מפני שכל מה שסעיף קטן (ב) בא לומר הוא שראש

הממשלה הנבחר יודיע ליושב ראש הכנסת באיזה מועד הוא רוצה להתייצב.

היו"ר אי לין;

אני מסכים שהוא אינו צריך להודיע על המועד. את המועד קובע יושב ראש

הכנסת. ראש הממשלה יודיע על נכונותו להתייצב, וההודעה הזאת חייבת להימסר לא

יאוחר משבעה ימים לפני תום התקופה של 45 יום.
שי גוברמן
כאשר ראש הממשלה המיועד מוסר את ההודעה הזאת ליושב ראש הכנסת, האם הוא

חייב לסגור את ממשלתו על כל תגיה?
היו"ר אי לין
איננו שואלים אותו אם סגר אי לא סגר. הוא מודיע ליושב ראש הכנסת שהוא

נכון להציג את ממשלתו, יושב ראש הכנסת קובע תאריך וראש הממשלה בא ומציג את

הממשלה. בתחילה הנקודה שהעלתה גבי מלחי עוררה אצלי ספק בגלל שאנו מקצרים בעצם

את התקופה, אבל האמת היא שאנחנו הארכנו אותה בזמנו.
ר' מלחי
אני לא כל כך משוכנעת שראש הממשלה הנבחר יכול בצורה כל כך פשוטה להודיע

ליושב ראש הכנסת שהוא אכן מציג ממשלה כשאין לו עדיין ממשלה, וזאת משום שהדברים

כתובים וידועים בעתונות, וכל אחד יודע אם הוא השלים או לא השלים את המשא ומתן.

אני חושבת שיש כאן קיזוז של 7 ימים מתוך התקופה של 45 יום. הוא לא יודיע כשעוד

אין לו ממשלה כי הדברים כתובים בעתונות וידועים בציבור.
די ליבאי
אני מסכים, כמובן, לתיקון שבמקום "הודעה מוקדמת על מועד התיצבותו" יבוא

"הודעה על כוונתו להתייצב".



היו"ר אי לין;

"הודעה על נכונותו להתייצב".

די ליבאי;

אשר להגבלה שזה יהיה לא יאוחר ממספר ימים לפני תום המועד, אני חושב שהיא

חיונית מבחינת סדרי שלטון, כי אם ראש הממשלה הרכיב ממשלה יום לפני תום המועד,

לא ייתכן שהוא יחייב את הכנסת כולה להתכנס תוך יום כדי שהוא יעמוד במועד של 45

ימים, או שיתחילו לטעון שיושב ראש הכנסת מחבל ביכולתו של ראש הממשלה הנבחר

להרכיב ממשלה תוך 45 יום מתוך כך שהוא דוחה את כינוס הכנסת. לכן הגענו לאחר

דיון למסקנה שיש לחייב את ראש הממשלה להודיע על כוונתו להתייצב מספר ימים

קודם.

השאלה היא אם המספר 7 הוא מקודם ואם אי אפשר להקטין אותו ל-6 או ל-5. לא

הייתי מקטין אותו מעבר לזה, כי אני יודע שהכנסת לא מתכנס בימי ששי, שבת, ראשון

וצריך שתהיה ליושב ראש הכנסת התראה של יומיים-שלושה לפחות לכנס את חברי הכנסת.

השאלה היא אם לצורך זה דרוש שבוע.

היו"ר אי לין;

אתה מציע 5 ימים, למשל?

די ליבאי;

כן, אני חומש ש-5 ימים יספיקו.
יצחק לוי
אני הייתי משאיר 7 ימים.
היו"ר אי לין
רבותי, זה לא כל כך מהותי. הוא אינו חייב לגמור את הכל.
די ליבאי
יש משהו בהערה של גבי מלחי, ואנחנו לא רוצים לעודד לעשות שוב מה שקרה

כבר, לצערי, כאשר מישהו הודיע שהוא יכול להרכיב ממשלה והוא בא לכנסת ולא היה

יכול להרכיב ממשלה. נכון שראש הממשלה הנבחר יודע שאם הוא רוצה להציג ממשלה אין

לו ברירה אלא להודיע על כך לא יאוחר מ-5 ימים לפני תום המועד והוא גם נוטל

סיכון מסויים, אבל למה לחייב אותו להודיע על כך לא יאוחר מ-7 ימים לפני תום

המועד אם זה לא חיוני? בגלל הערתה של גבי מלחי אני נוטה להקטין את התקופה,

אבל לא לבטל אותה.
היו"ר אי לין
שמענו דעות לכאן ולכאן, ואני מציע להשאיר את התקופה של 7 ימים כמות שהיא

משום שיש חברי ועדה רבים שאינם מתלהבים מהשינוי.
די ליבאי
זה לא מהותי.
היו"ר אי לין
אם כן, אנחנו משאירים "לא יאוחר משבעה ימים" כפי שכתוב עכשיו בסעיף

12(ב). לא היתה הסכמה כוללת על שינוי, זה היה משהו אחר.

סעיף 17(ג)

ר' מלחי;

סעיף 17 דן בהבעת אי-אמון. כאן נכנס סעיף שהתקבל כתיקון לחוק יסוד: משק
המדינה ושאומר
"(ג) לא נתקבל חוק התקציב תוך שלושה חודשים לאחר תחילתה של שנת

ההכספים, יראו בתום התקופה האמורה כאילו החליטה הכנסת להביע אי-אמון לראש

הממשלה", והכנסת מתפזרת.

שאלה אחת היא אם יראו את זה כהחלטת אי אמון, או לכתוב רק את התוצאה,

היינו שזה יגרום להתפזרות הכנסת, והשאלה השניה היא אם לכתוב את זה כחלק מהסעיף

בדבר הבעת אי-אמון או כסעיף נפרד האומר שאם לא נתקבל חוק התקציב הדבר יגרום

להתפזרות הכנסת, עם כל התוצאות. היו מי שערערו על מיקומו של הסעיף כאן, במסגרת

הבעת אי-אמון.
היו"ר אי לין
בזמן עבודת הניסוח ראיתי שהנושא של הבעת אי-אמון במקרה של אי-אישור חוק
התקציב הוכנס במסגרת חוק יסוד
משק המדינה, ולדעתי, לא ייתכן שענין כזה של

הבעת אי-אמון ופיזור הכנסת, שהוא ענין קונסטיטוציוני מדרגה ראשונה, יופיע שם

ולא בחוק היסוד הזה.

מה השאלות שעולות כאן?
שי גוברמן
כאשר יוצרים פיקציה, צריכים ליצור גם תשתית מתאימה לפיקציה. כאן מדובר

באי-קבלת חוק, בעוד שאי-אמון דורש רוב של לפחות 70 חברי כנסת. קשה לי לראות

אי-קבלת חוק התקציב, הדורש רק רוב רגיל של הכנסת, כשווה להצבעת אי-אמון בראש

הממשלה בה נדרש לפי החוק הזה רוב פוזיטיבי של 70 חברי כנסת לפחות. לכן היה לי

קשה להצמיד את זה להבעת אי-אמון. אני חושב שהיושב ראש צדק לחלוטין באמרו

שהוראה זו צריכה למצוא את מקומה בחוק יסוד: הממשלה ולא בחוק יסוד: משק המדינה,

אבל זה צריך להיות בסעיף נפרד, ולא תוך זיקה לסעיף בדבר הבעת אי-אמון.
היו"ר אי לין
אנחנו מדברים על כך שחלפו שלושה חודשים לאחר תחילת שנת התקציב ולא אושר

חוק התקציב, שצריך בעצם להתקבל לפני תחילת שנת הכספים. הרי אין זה ענין של רוב

מקרי במליאת הכנסת, אלא זו תוצאה של מאבקי כוחות פוליטיים אמיתיים שאינם

מוכנים לאשר את תכנית הממשלה ואת הקצאת המשאבים. נכון שמבחינה פורמלית די ברוב

רגיל כדי לדחות את חוק התקציב, אבל התוצאות מעוררות את כל הכוחות הפוליטיים

למאבק, ולכן אנו רואים באקט הזה כאילו הביעו אי-אמון בראש הממשלה. הוא נחשב

כמי שהועבר מכהונתו והכנסת עצמה צריכה להתפזר. אני מבין שאין זה שקול בדיוק

כנגד הבעת אי-אמון באקט חד פעמי, אבל זה תהליך של אי-אמון הממצה את עצמו בתום

שלושה חודשים. זו תוצאה של מאבק שנמשך שלושה חודשים.



י' צידון;

יותר משלושה חודשים, כי הוא התחיל עוד לפני שנת התקציב.
ח' מירום
אני חושב שפילוסופית ההערה של מר גוברמן נכונה מאד. זה חריג מהכלל, אבל

אפשר לחיות עם החריג הזה. לפי דעתי, יש הגיון בחריג זה, ודברי יושב ראש הוועדה

מקובלים עלי. לא מדובר כאן בהחלטה שהתקבלה בחטף, אלא זה תהליך. נושא התקציב

משתלב במסגרת ההתגוששות הפוליטית בתוך הבית, הוא לוקח זמן והוא עובר אישור

בממשלה. זה תהליך פוליטי שלם שאם אין בסופו אפשרות להעביר אותו בכנסת אין זה

כמו הבעת אי-אמון ב-61 חברי כנסת. זה כמו סיום של תהליך שבו הממשלה לא הצליחה

לגייס את הרוב הדרוש לדבר החשוב ביותר כדי לקיים פעולה שלטונית בישראל. לכן

אני בדעה שהוראה זו צריכה להישאר כמות שהיא, במקום בו תיא מצויה עכשיו.

אי דיין;

אני בדעתו של מר גוברמן. אם נשאיר את הסעיף הזה במסגרת ההוראה בדבר הבעת

אי אמון, נאבד את ההוראה המהותית שעניינה הבעת אי-אמון בראש הממשלה ברוב של 70

חברי הכנסת. לדעתי, השארת הוראה זו כפי שהיא עכשיו עלולה לערער את היסודות

שלה. משתמשים במכשיר של רוב רגיל של 61 ומביאים לכל התוצאות.

היו"ר אי לין;

חבר-הכנסת דיין, איננו פותחים עכשיו את הדיון אם החלטה זו של הוועדה טובה

אם לאו, כי זו החלטה שהתקבלה לאחר הרבה מאד דיונים. ב-61 חברי כנסת אפשר

להעביר חוק לפיזור הכנסת, וזה גם מביא לפיטוריו של ראש הממשלה. מאחר שבמקרה

הנדון התוצאה אינה רק אי-אישור התקציב, אלא גם התפזרות הכנסת עצמה, יש משמעות

מיוחדת לאי-אישור התקציב וזה הופך את הענין למאבק בעל אופי שונה לחלוטין.

הכנסת לא תוכל לשחק בנושא, אלא חברי הכנסת יצטרכו לתת לעצמם דין וחשבון שאי-

חאישור משמעותו גם התפזרות הכנסת.

אי דיין;

אתן לכם מקבילה מהשלטון המקומי. נניח שהמועצה מהליטה לא לאשר תקציב. אין

פירושו של דבר הבעת אי-אמון בראש העיר שנבחר בבחירות ישירות, אבל ממשיך להתנהל

מאבק על המדיניות, ויש לחץ ציבורי אדיר לבצע דברים. אותם חברי מועצה שאינם

מצביעים על דברים מעשיים שעולים על השולחן משלמים מחיר יקר, כי הציבור מתחיל

לראות שהם משבשים את כל פעולות הפיתוח. המשחק ממשיך להתנהל בתוך המועצה, אבל

לא נוגעים בראש הרשות. הוא ממשיך להיות מוגן. כך ראש תממשלה. איננו רוצים שזה

ייחשב כאי-אמון בראש הממשלה, אלא כמשחק של כוחות.

היו"ר אי לין;

חבר-הכנסת דיין, עמדה זו של הוועדה כבר הוכרעה מתוך מודעות ברורה ביותר,

לאחר הרבה מאד דיונים.

אי דיין;

למה לכתוב שזו הבעת אי-אמון בראש הממשלה?
די ליבאי
אנחנו דנו בנושא והחלטנו לגופו של ענין, ואני חושב שאנחנו צריכים לעמוד

מאחורי ההחלטה. כפי שאני מבין את ההחלטה, רוצים להפעיל איזה אמצעי לחץ על חברי

הכנסת לאשר תקציב לפחות באיחור של שלושה חודשים ואומרים להם: אם לא תמלאי את

תפקידכם ולא תאשרו תקציב, תתפזרו.

היו"ר א' לין;

זה לא רק אמצעי לחץ. זה מצב בו הכנסת אינה מוכנה לאשר תקציב של הממשלה,

במשך שלושה חודשים הממשלה לא מצליחה להשיג אישור, וזו בעצם הבעת אי-אמון

לממשלה. למעשה מדובר באותו מצב של כנסת לעומתית המצדיק פיזור. כאן לא נזקקים

לנשיא.

די ליבאי;

כשהכנסת לא מאשרת תקציב, השאלה היא אם זה אי-אמון בראש הממשלה. זו סוגיה

פוליטית. כששמעתי את דברי מר גוברמן התרשמתי שיש דברים בגו, שזה לא בדיוק נושא

של אי-אמון בראש הממשלה. אינני יכול לומר שזה אמון בראש הממשלה. כאן צריך

לההליט. אני נגד נסיגה מהעיקרון הקבוע בפיסקה (ג), והשאלה היא רק אחת: האם

לדייק יותר ולכתוב שאם לא נתקבל חוק התקציב תוך שלושה חודשים וכוי, הרי זה

כאילו החליטה הכנסת על התפזרותה לפני גמר כהונתה, ואז לא כורכים את זה דווקא

באי-אמון.
שי גוברמן
זו היתה בצעם החלטת הוועדה.
היו"ר א' לין
אני מציע שלא נכתוב "אי-אמון לראש הממשלה" אלא נאמר בפשטות: יקויימו

בחירות.
ר' מלחי
אבל אנחנו אומרים את זה בסעיף קטן (ה) הנוקב גם את הזמן המדוייק.
היו"ר אי לין
נכתוב: ייערכו בחירות לכנסת ולראש הממשלה כאמור בסעיף קטן (ה).
ר י מלחי
אפשר לכתוב בסעיף קטן (ה): "הביעה הכנסת אי-אמון לראש הממשלה או שלא

נתקבל חוק התקציב כאמור בסעיף קטן (ג), ייערכו בחירות לכנסת... ".
היו"ר אי לין
לזה אני מתכוון.
די ליבאי
אני חושב שהדיון עכשיו יותר טכני מאשר מהותי. ההערה של מר ג וברמן יכולה

להישמע מבחינה זו שזה לא בדיוק אי-אמון, ואולי לא טוב לזהות אי-קבלת תקציב עם

הבעת אי-אמון. מה שאני מציע הוא לעקור את סעיף קטן (ג) מהסעיף של הבעת אי-אמון

ולנסח אותו כסעיף נפרד שיכול לבוא אחרי סעיף 17, וייאמר בסופו: "כאילו החליטה

הכנסת על התפזרותה לפני זמן כהונתה". ואשר לדין, להפנות לפיסקאות (ד) ו(ה)

בסעיף הקודם, אין צורך לחזור עליהן. בדרך זו ממלאים מבחינה אנליטית אחר ההערה

של מר גוברמן שזה לא בדיוק אי-אמון, מפרידים בין שני הדברים וגם נותנים תוקף

מלא להחלטות הוועדה.

י' צידון;

זה גם י ותר אלגנטי.

היו"ר אי לין;

אני מציע שנעשה דבר יותר פשוט. נכתוב בכותרת של סעיף 17: הבעת אי אמון

וקיום בחירות חדשות, שהרי בסעיף קטן (ה) אנחנו מדברים גם על קיום בחירות.
ש' גוברמן
אי אפשר לערוך בחירות לפני שמפזרים את הכנסת המכהנת אותה שעה.
ד' ליבאי
אדוני היושב ראש, הכרחי להשאיר סעיף על אי-אמון בראש הממשלה. אני מסכים

שאת הנושא של אישור התקציב אין לכלול בחוק יסוד: משק המדינהי, אלא מקומו בחוק

הקונסטיטוציוני הזה, אבל אם כך הדבר, נקדיש לו סעיף בפני עצמו, ובא לציון

גואל. זה גם יותר נכון, כי זה הרבה יותר מורכב מאי-אמון בראש הממשלה. לפי

דעתי, התקציב הוא באחריות הכנסת, ולא באחריות הממשלה. לכן הבעיה היא לא רק אי-

אמון. הבעיה היא שהכנסת לא עושה את עבודתה.
היו"ר אי לין
אני מציע שלא נאמר: כאילו החליטה הכנסת להביע אי-אמון, או כאילו החליטה

להתפזר, אלא נכתוב שאם לא אושר התקציב תיערכנה בחירות לכנסת ולראש הממשלה

כאמור בסעיף קטן (ה).

ז
ש' גוברמן
אדוני היושב ראש, לפני שעורכים בחירות, יש לפזר את הכנסת. הרי היא מכהנת.

סעיף 34 לחוק יסוד: הכנסת קובע עיקרון שהכנסת מכהנת.
י' צידון
אני חושב שהניסוח שהציע חבר-חכנסת ליבאי הוא הנכון והאלגנטי.



היו"ר אי לין;

קיבלנו את הצעתי של חבר-הכנסת ליבאי.

נשמע עכשיו את הערותיו של חבר-הכנסת לוי.

סעיף 11(ד)
יצחק לוי
יש לי שלוש הערות. ההערה הראשונה היא לסעיף 11(ד). אני חושב שיש כאן דבר

שלא סיכמנו אותו בוועדה והוא גם לא הגיוני מבהינה דמוקריטית. סעיף 11 מדבר על

הסיבוב השני והוא אומר בסעיף קטן (ד): "נפטר אחד מן המועמדים לפני קיום

הבחירות החוזרות, או שנבצר ממנו לעמוד לבחירה בהן מטעם אחר, רשאי מי שהציעו

להציע מועמד אחר תחתיו". כלומר, אדם שלא התמודד בסיבוב הראשון יכול להתמודד

ישר בסיבוב השני, וזה דבר שמעולם לא סיכמנו בוועדה.

המשמעות של סעיף קטן (ד) היא שאם הליכוד והמערך, למשל, מתמודדים בסיבוב

שני ונפטר המועמד של המערך, הליכוד יכול להעמיד מועמד אחר תוך דילוג על הסיבוב

הראשון. דמוקרטית זה בלתי אפשרי.
היו"ר אי לין
אלא מה יעשו? מה אתה מציע?

יצחק לוי;

קודם אני אומר שהמצב הזה הוא בלתי אפשרי. לא ייתכן להקפיץ לסיבוב שני

מועמד שלא עמד בסיבוב ראשון. זה דבר אלמנטרי. נניח שהיו חמישה שהתמודדו בסיבוב

ראשון. אחד מהם נפטר. לוקחים מועמד שלא התמודד בסיבוב ראשון ומעמידים אותו

בסיבוב שני, כאילו זו נחלה של המציעים. ברגע שיש סיבוב ראשון, זו כבר לא

נחלתם של המציעים, זו נחלה של הציבור. מבחינה קונסטיטוציונית אי אפשר להעמיד

בסיבוב שני מועמד שלא היה בסיבוב ראשון. בואו נמצא פתרון אחר לבעיה. הפתרון

המובא כאן אינו בר ביצוע, ואגב, אדוני היושב ראש, עד כמה שזכור לי זה לא עבר

בוועדה.
שי גוברמן
למיטב הכרתי. היה דיון בענין זה.
א' דיין
זה עבר, היה דיון על זה.
היו"ר אי לין
אני בטוח שזה עלה בוועדה. לא זאת השאלה.
י צחק לוי
הייתי מעוניין לראות את הפרוטוקול. זה בניגוד לכל הגיון שמציעים יוכלו

להקפיץ מועמד לסיבוב שני.



אי דיין;

אגב, במצב כזה נשאר רק מועמד אחד ברשויות המקומיות.

היו"ר אי לין;

נניח שמועמד המערך ומועמד הליכוד צריכים להתמודד זה מול זה, ויום לפני

קיום הבחירות החוזרות נפטר המועמד של המערך. יש רק שתי אפשרויות: לדהות את כל

הבחירות או לאפשר העמדת מועמד אחר במקום זה שנפטר. אין אלטרנטיבות אחרות.

יצחק לוי;

אני מעדיף את האפשרות הראשונה: לקיים שוב בחירות.
היו"ר אי לין
מה עדיף בעינינו, שנדחה את כל הבחירות במקרה שנפטר מועמד או שנבצר ממנו

להיות מועמד, או שניתן למועמד אחר של המפלגה לעמוד במקומו?
יצחק לוי
אם אתה שואל אותי, עדיף לחזור על כל המהלך מהתחלה, כיוון שאין זה אומר

שאותו מועמד היה עולה גם בסיבוב שני. אולי מישהו מוכן להצביע בעד שמיר, למשל,

ולא בעד שרון.
היו"ר אי לין
יכול להיות שאותו מועמד לא היה עולה לסיבוב שני. מה זה אומר, שכדאי לדחות

את הבחירות?
יצחק לוי
לא, לחזור על בחירות לראש הממשלה.
היו"ר אי לין
אינני יודע אם הסעיף כפי שהוא עומד עכשיו הוא כל כך לא חוקתי, כפי שאמר

חבר-הכנסת לוי. נכון שהמועמד החדש לא עמד לבחירה ישירה בסיבוב הראשון ובהחלט

יכול להיות שלו היה עומד לבחירה בסיבוב הראשון הוא לא היה עובר לסיבוב השני,

אבל הוא עומד לבחירה ישירה בסיבוב השני. לכן אינני יודע אם במקרה חריג כזה

כדאי לקיים את הבחירות מחדש. על כל פנים אין לי שום ספק בכך שזו היתה החלטת

הוועדה.

י
די ליבאי
יש לנו התלבטות קשה. מבחינה עניינית חבר-הכנסת לוי צודק לחלוטין בהערתו.

עומדת כאן שאלה של יעילות מול שיקול ענייני, יעילות מול צדק. אפשר להביא

דוגמאות שונות. אני יכול לתאר את המערכה בצורה כזו, ויכול להיות שאני מצייר
ציור שהוא דמיוני
נניח שהבחירות הקרובות יהיו בחירות אישיות, ומוצבים

כמועמדים מר שמיר, מועמד המערך וחבר-הכנסת רובינשטיין. רוב הציבור אומר: נמאס

לנו ממועמד המערך, והקולות מתחלקים בין מר שמיר ובין חבר-הכנסת רובינשטיין.

קורה מה שקורה, ונבצר מאמנון רובינשטיין להיות מועמד, ואז שינוי ואלה שעומדים

מאחוריו מעמידים במקומו את חבר-הכנסת פורז, חברת-הכנסת אלוני או חבר-הכנסת

יוסי שריד. במצב זה התמונה הפוליטית משתנה לחלוטין, כי יכול להיות שכל אנשי

המערך שהיו מוכנים להצביע בשביל אמנון רובינשטיין אינם מוכנים להצביע בשביל

יוסי שריד, אברהם פורז או מישהו אהר.



בכך אני רוצה לומר שענייניה אני יכול להביא הרבה דוגמאות של אחד מול

אחד, שהתמונה האישית כל כך תשנה את עמדת הבוחרים שיגידו: משהו פה לא הוגן. לכן

עניינית חבר-הכנסת לוי צודק.

בכל זאת אני אומר שיש התלבטות, כי אני מבין שהמשמעות היא שאנהנו מעמיסים

בחירות על העם. אחרי שעברנו את הסיבוב הראשון, אם אהד מהשניים נפטר, אנחנו

חוזרים לתהילת המירוץ, וכאן עומדת השאלה אם אפשר אולי לחזור לתהילת המירוץ

תוך החלפת מועמד אהד בלבד, כדי לא לפתוח הכל מחדש. כלומר, ירוצו המועמדים שרצו

בסיבוב הראשון, עם החלפת הנפטר בלבד. אפשרות אחרת היא להתחיל הכל מהדש.
יצחק לוי
בין שתי האפשרויות האלה אני מוכן לבחור באפשרות היעילה יותר.

ד' ליבאי;

אולי נלך לכיוון הביניים הזה.

היו"ר אי לין;

אני גם לא רואה בעיה חוקתית בנושא זה כפי שמציג זאת חבר-הכנסת לוי.

על פי הדרישות שלנו המועמד אינו מועמד מכוה עצמו, אלא הוא מועמד של מפלגה, של

גוף, של עשרה ואולי של עשרים חברי כנסת, הוא מועמד של ציבור מסויים.

די ליבאי;

אבל אלה בחירות אישיות לראשות הממשלה.

היו"ר אי לין;

נכון מאד, אלה בחירות אישיות, אבל ניקח את הדוגמה שאתה נתת: במשך חצי שנה

נבצר מחאמנון רובינשיין להיות מועמד. המפלגה שלו מעמידה במקומו את המועמד הטוב

ביותר שיש לה, וזה לא משנה אם זה יהיה סיבוב שני או ראשון. או שהוא יעבור או

שהוא לא יעבור. המבחן שלו יהיה מבחן אישי-. השאלה שמעמיד חבר-הכנסת לוי מבחינה

חוקתית היא מה מקנה לאדם שלא עבר בסיבוב הראשון את הזכות להתמודד בסיבוב השני.

על כך אני אומר שמה שנותן את הזכות נותן אותה לא לאדם, אלא לקבוצה ששלהה אותו

כשליח.

די ליבאי;

יש פה בעיה מבחינת השיטה, ולכן אני מצטרף לחבר-הכנסת לוי. הוא צודק, אלה

לא בחירות אישיות, זו בחירה בין נציגי מפלגות גרידא.

היו"ר אי לין;

לא אמרתי שאין כאן בעיה. אני רק אומר שבמקרה חריג זה הבחירות אינן אישיות

לאורך כל הקו, אלא הן אישיות בחלק האחרון שלהן. המבחן האישי מתקיים, אבל לא

בשני סיבובים אלא רק בסיבוב אהד.



חי מירום;

אני רוצה להעיר גם למהות וגם לטכניקה. אדוני היושב ראש, מדובר לא רק במתן

זכות מיוחדת למי שלא עמד בסיבוב הראשון להיכנס ישר לסיבוב השני, כביכול בשם

מפגה, אלא מדובר בצורה לא פחות משמעותית גם בשלילת הזכות של אלה שהיו יכולים

להיות יריבים שלו בסיבוב הראשון להיות יריביו. הרי הם היו יריבים של מישהו אחר

שנפטר או שנבצר ממנו להיות מועמד, ויחסי הכוחות נקבעו על יסוד היריבות האישית

שהיתה בינם לבינו בשלב הראשון. הואיל והוא לא קיים יותר, נכנס מועמד חדש שלא

היתה להם הזכות לעמוד מולו בהתמודדות ברמה האישית.

על כן אני חושב שהענין הוא מאד מהותי. זה לא רק מתן זכות למועמד המחליף,

אלא זו גם שלילת זכות מסויימת מהמועדמים שהתמודדו גם בסיבוב הראשון, ומהותית

חבר-הכנסת לוי צודק מאד בהערה שלו. זה נראה לי פגם חוקתי ממשי אם נלך לשיטה

הזאת, שהיא באמת יעילה יותר. בענין זה צודק חבר-הכנסת ליבאי, יש פה שיקול של

יעילות, אבל עומדת על הפרק מידת היעילות מול מידת הצדק, שוויון הזכויות וכוי,

ואני נותן עדיפות לצדק.

די ליבאי;

וכיוון שמדובר במקרה מאד חריג ונדיר, כדאי לשמור על עקרונות ולא להעדיף

את היעילות.
חי מירום
נכון, צריך לשמור על תוצאה טובה ומושלמת יותר של כל החקיקה הזאת.

אני עובר עכשיו להתלבטות מה עושים במהלך הבחירות החוזרות. כאן אני נוטה

להציע להקפיא את המסגרת הקודמת של המועמדים, ולא, נפתח את כל הפתהים לגיוס

חתימות מחדש, עם מועמדים חדשים וכוי.

יצחק לוי;

לזה אני מסכים.

חי מירום;

אני ער לכך שגם זה לא פתרון מושלם, אבל כאן מידת היעילות גוברת בכל זאת

על מידת הצדק, ולכן אני חושב שצריך לחזור על המהלך עם המועמדים שהיו קודם.

היו"ר אי לין;

תאמינו לי שזו תהיה תוצאה מגוחכת שכל המועמדים יצטרכו להתמודד עוד פעם.

די ליבאי;

הם יהיו זכאים להתמודד שוב, לא חייבים. כאן אני מוסיף תיקון. המתמודדים

חם המועמדים מהסיבוב הראשון הרוצים להתמיד במועמדותם. אם מישהו קיבל בסיבוב

הראשון רק 10% מהקולות והוא לא רוצה לרוץ עוד פעם, זו זכותו.



היו"ר א' לין;

אנשים רצו לבחריות והגיעו להישג מסויים. עכשיו מחזירים אותם לקו ההתחלה

ואומרים להם שחם יתמודדו עוד פעם משום שאחד המועמדים נפטר. חבר-הכנסת ליבאי

וחבר-הכנסת מירום, אתם מדברים על עקרונות, על הזדמנות שווה וכו'. הבה נבחן את

הדברים. שמונה מועמדים רצו לבחירות, ושניים מתוכם עלו לסיבוב השני. אחד

מהשניים האלה נפטר. אתם אומרים שחוזרים לקו הראשון. בין מי למי מתנהל המירוץ?
די ליבאי
יש זכות לרוץ רק לשבעה שרצו בסיבוב הראשון - זכות, לא חובה.

היו"ר אי לין;

צא מתוך הנחה שהם יממשו את הזכות הזאת.
ד' ליבאי
ששה מהם יודו למחוקק על ההזדמנות החוזרת להתמודד, משום שהם כבר נמחקו,

הסיכוי שלהם אבד.

היו"ר אי לין;

נצא מתוך הנח שהם כולם ירצו להתמודד מחדש. אנחנו אומרים למפלגות שהן אינן

יכולות לשנות את המועמדים שלהן. רק במקום האחד שנפטר או שנבצר ממנו להיות

מועמד אפשר להציע מועמד אחר. נחשוב לרגע על סיטואציה כזאת: שני המועמדים

שעולים לסיבוב השני הם שני המועמדים הטובים ביותר שהיו. לפי הדוגמה שנתת יכול

להיות שנבחר מועמד ממפלגה שאינה נמנית עם שני הגושים הגדולים. אם נבצר ממנו

להיות מועמד, מפלגתו יכולה להציב במקומו מועמד אחר, וייתכן שאותו מועמד לא

יעלה בכלל לסיבוב השני.
י' צידון
יש לי רושם שאנו מסתבכים והולכים עד אבסורדום. בכל קונפיגורציה הצדק לא

יהיה צדק אלא אם כן נתחיל את הכל מהתחלה, משום שצודק מי שאומר שכאן יש אישיות

כנגד אישיות וכו'.

מדובר כאן במקרה שאני מקווה שהוא נדיר. לכן אני בהחלט מעדיף את היעילות

על פני הצדק החלקי, ולא ניע לכל מיני מצבים מגוחכים, כי אם תיווצר הסיטואציה

הזאת שכל שמונת המועדמים יילכו להתמודד בסיבוב השני, הרי שגם אף אחד מהשניים

האחרים לא יקבל 50%, ויהיה צורך בסיבוב שלישי כדי שמישהו יקבל 50%.
יצחק לוי
זה ברור.
יי צידון
אם כי ני מבין להגיון ולצדק שבדבריך, חבר-הכנסת לוי, לי נראה שאפשר

להשאיר את הסעיף כמות שהוא ולומר: אם נפטר אחד משני המועמדים שעלו לסיבוב

השני, המפלגה שהציעה אותו תציע מועמד אחר במקומו, והוא יקבל את המנדט מהעם.

כלומר, אין זה סתם מישהו שנהיה פתאום ראש ממשלה בלי שבחרו בו, ואנחנו נסתפק

בכך שהוא קיבל מנדט מהעם פעם אחת. הסעיף כמות שהוא נראה לי. אין צדק אבסולוטי

ואין יעילות אבסולוטית.
יצחק לוי
אני מבקש להציע הצעה פרקטית כדי לא להאריך, כיוון שאני מבין שמדובר עכשיו

באישור הנוסח ולא בעניינים שבמהות וכיוון שאני רואה שאין אחידות דעים, אני

מבקש באופן יוצא מן הכלל לאפשר לי להגיש או אלטרנטיבה או הסתייגות. פשוט לא

הייתי ער לסעיף הזה, לא ראיתי אותו בסיבוב הקודם, ולפן אני מבקש או להציג את

הסעיף הזה כשתי אלטרנטיבות אם היושב ראש יסכים, ולא, לאפשר לי לפחות להגיש

הסתייגות שתנוסח על פי העקרונות שדיברנו עליהם כאן, על פי הצעתו של הבר-הכנסת

ליבאי.
היו"ר אי לין
אם חבר-הכנסת לוי טוען שהוחלט אחרת בסעיף הזה, אנחנו נבדוק את זה שוב

ונראה מה בדיוק הוחלט בוועדה. בפורום הזה לא הייתי רוצה שנכניס שינוי בתוכן.

לו הייתי יודע מראש שמדובר בשינוי כזה שהוא מעבר לנוסה, הייתי אומר בצורה

מפורשת לוועדה שאנו דנים בישיבה זו לא רק באישור סופי של הנוסח, אלא שייתכנו

גם שינויים בתוכן, ואז היינו צריכים להזמין את חברי הוועדה לגבי הענין הזה אם

הפרוטוקול לא נותן תשובה בהירה. לכן, חבר-הכנסת לוי, אם אתה מוכן להסתפק בהגשת

הסתייגות לסעיף זה, אני חושב שזה הפתרון הטוב ביותר.

יצחק לוי;

או שתי אלטרנטיבות או הסתייגות.
היו"ר א' לין
לא שתי אלטרנטיבות.
יצחק לוי
אם כן, אבקש לרשום הסתייגות, כלומר, אם מועמד נפטר או נבצר ממנו להיות

מועמד לפני הבחירות החוזרת, כל המועמדים של הסיבוב הראשון ימשיכו להיות

מועמדים ורק אותם מציעים שהציעו אותו מועמד שנפטר או שנבצר ממנו להיות מועמד

יהיו רשאים להציע מועמד אחר במקומו.

חי מירום;

אני מצטרף להסתייגות הזאת.
ר' מלחי
עוד מלה אחת כנגד הטיעון של חבר-הכנסת צידון בזכות היעילות. אקח לדוגמה

את המקרה שהזכיר חבר-הכנסת ליבאי, שבו מפלגה גדולה נשארת ללא נציג והיא מנועה

מלהציג מועמד חדש משום שהיא לא הסיעה שצריכה להציג את המועמד: סיעת המערך תמכה

באמנון רובינשטיין, למשל, וכיוון שנבצר ממנו להיות מועמד הסיעה שלו הציעה

מישהו אחר שאינו מקובל על המערך, והמערך נשאר בלי מועמד. חבר-הכנסת צידון רוצה

להגיע ליעילות ולראש ממשלה בכל מחיר, אבל השאלה היא אם במצב כזה יישב המערך,

החושב אולי שלמועמד שלו יש סיכוי יותר טוב, ארבע שנים בשקט ויתן לראש הממשלה

שנבחר בצורה הזאת לכהן. בוודאי שלא. במוקדם או במאוחר הוא יגרור ממילא את

העגלה הזאת לבחירות מוקדמות, כי קרה כאן משהו שלא מבטא את המערכת הפוליטית,

קרה שסיעה שמבטאת את מחצית הבוחרים הלכה לבחירות בלי מועמד. אני טוענת

שהיעילות היא לא יעילות, כי ממילא העגלה הזאת תיגרר לבחירות מוקמדות.



י' צידון;

אפשר לתת גם דוגמאות אחרות, אבל זה כבר HAIRSPLITTING. לדעתי, מאחר

שהמקרה הזה הוא נדיר במשך ארבע שנים ינסה את כוחו מי שינסה.

היו"ר אי לין;

אדבר עכשיו עכשיו על המקרה הרגיל, לא על המקרה החריג. במקרה הרגיל העומד

לנגד עינינו יזכו שני המועמדים המייצגים את שתי המפלגות הגדולות או את שני

הגושים הגדולים שייווצרו לקראת הבחירות. נאמר שיש מועמד של המערך ומועמד של

הליכוד. שניהם עברו את הסיבוב הראשון ושניהם מתייצבים לסיבוב השני. אחד מהם

נפטר. האם במקרה הרגיל יש מקום לערוך בחירות מחדש, או שאנו אומרים שהמפלגה

בוהרת מועמד אחר במקום זה שפנטר ודי לנו בהכרעה בסיבוב השני בין שני המועמדים

של שתי המפלגות הגדולות? נדמה לי שדי בהתמודדות בסיבוב השני. זה מה שעמד מול

עינינו, לא הדוגמה שהביא חבר-הכנסת ליבאי. נכון, יכולים לקרות דברים מוזרים,

אבל זו הדוגמה שעמדה מול עינינו.

שי גוברמן;

דומני שדרישה לקיים בחירות מחדש הופכת את המועמדות של המפלגות שלא זכו

בשני המקומות הראשונים להשתתפות סרק, ואני חושב שזה לא צודק כלפיהן.
יצחק לוי
לכן רוב המועמדים ממילא לא יוגשו שוב.
היו"ר אי לין
יש הדוגמה של אמנון רובינשטיין שנתן חבר-הכנסת ליבאי ויש הדוגמה שאני

נתתי.
חי מירום
אפשר להביא דוגמה נוספת. נניח שמפלגת העבודה הלכה עם אחד משני המנהיגים

הבכירים שלה מול שמיר וקרה, חלילה, משהו למועמד שלה. היא בוחרת במקומו כוכב

צעיר. היריבות היחסית שלו עם נציגי מפלגות אחרות משתנה.

י צחק לוי;

אני מקווה שאנו מחוקקים את החוק הזה להרבה עשרות שנים, והיושב ראש יוצא

מתוך הנחה שהמערך והליכוד תמיד יהיו שתי המפלגות המובילות.ירשה לי אדוני לכפור

בכך. ייתכן מצב שיהיו שלושה כוחות מובילים וייתכן שיהיו מצבים אחרים. לא תמיד

יהי ו שניים גדולים.
היו"ר אי לין
אבל אנחנו השארנו פתח לשנות את החוק הזה בדברים מהסוג הזה, לא בדברים

העיקרי ים.



כ' שלו;

הקזואיסטיקה היא אין סופית, ואני חושבת שצריכים להיות מאד אנליטיים. יש
לנו כאן שתי אפשרויות
או בחירות חוזרות או בחירות מיוחדות. יש גם סיטואציה

של בחירות מיוחדות על פי סעיף קטן (ו) באותו סעיף. הייתי מציעה לשמור על שתי

האופציות האלה ולא להכניס עוד קטגוריות. אני מציעה להיות מאד אנליטיים מבחינת

מבנה החוק הזח. אמרתי את זה לענין בחירות מיוחדות שבהן משריינים בעצם את

המקומות של המועמדים מהסיבוב הראשון.

די ליבאי;

את אומרת שאם זה פתוח, צריך להיות צדק מוחלט, ולא וריאציה חדשה. חבר-

הכנסת לוי יחליט על ההסתייגות כפי שיחליט.

סעיף 30

יצחק לוי;

ההערה הבאה שלי היא לסעיף 30 שנושאו הוא "מספר השרים פחת מהדרוש". עד כמה

שזכור לי, רק סעיף קטן (ב) התקבל בוועדה, ולא (א), וזה דבר מאד משמעותי, כיוון

שב(א) כתוב: "בממשלה שמספר חבריה, לרבות ראש הממשלה, אינו עולה על שמונה, אין

להעביר שר מכהונתו". משמע שבשלב מסויים ראש הממשלה אינו יכול להעביר שרים.

י י צידון;

הוא ממנה ומעביר. אני זוכר שדנו בזח.

היו"ר אי לין;

אין לי ספק שדנו בזה ושזה הוחלט. רוצה ראש הממשלה, שימנה ואחר כך יפטר.

בסעיף קטן (ב) כתוב "פחת", היינו שלא מרצונו ומיוזמתו של ראש הממשלה, כגון

שמישהו נפטר.

סעיף 47
יצחק לוי
סעיף 47 עניינו חכרזת מלחמה, ואם זכרוני אינו מטעני, הוועדה החליטח לא

לכלול את הסעיף הזה בחוק.
די ליבאי
אני בעד הכללתו.

היו"ר אי לין;

באופן הכי ברור ישבנו ותיקנו את הסעיף הזה. אומר לך גם מה היתה השתלשלות

הדברים. הבאתי הצעה לבטל את הסעיף בדבר אמנות בין-לאומיות ואת הסעיף הזה, אבל

לא היתה נכונות מצד חלק מחברי הוועדה למחוק את הסעיף הזה לחלוטין, ואז ישבנו

במיוחד וקיצצנו אותו.



יצחק לוי;

אם זה כך, אני מסיר את הסתייגותי.
היו"ר א' לין
האם יש למישהו מחברי הוועדה הערות נוספות לנוסה?

סעיף 6
י' צידון
בסעיף 6 כתוב "אלא אם נקבע אהרת בהוק יסוד זה, תהיה כהונתם של ראש הממשלה

ושל השרים לתקופת כהונתה...". נראה לי שצריך לכתוב : "תהיה כהונתם של ראש

הממשלה ושל השרים הופפת לתקופת כהונתה" או משהו מעין זה. פשוט חסרה מלה.

שי גוברמן;

כעיקרון- מה שאנו רוצים להגיד זה בדיוק מה שנאמר כאן, דהיינו שהכהונה היא

ככהונתה של הכנסת, אבל ממשלה חייבת להמשיך ולכהן עד שתבוא ממשלה חדשה, ולכן זה

יכול להיות מעבר לכהונתה של הכנסת.
י י צידון
אני רק אומר שמבחינת העברית חסרה כאן מלה.
היו"ר אי לין
לפני שמתייחסים לשאלת העברית אני מעלה שאלה אם תקופת הכהונה של ראש

הממשלה והשרים חופפת לתקופת הכהונה של הכנסת. הרי הכנסת הולכת לבחירות, אין

ממשלה חדשה.
ר' מלחי
לכן נאמר "אלא אם נקבע אחרת בחוק יסוד זה".
שי שטרית
מבחינת העברית אפשר להתחיל משפט במלים "אלא אם נקבא אחרת בחוק יסוד זה"?
יצחק לוי
נכתוב שתקופת כהונתם של ראש הממשלה ושל השרים תהיה כך כך, אלא אם נקבע

אחרת בחוק יסוד זה.
י י צידון
אפשר גם לכתוב שבכפוף לסעיף פלוני כהונתם של ראש הממשלה ושל השרים

תהיה... .



היו"ר אי לין;

אנחנו יכולים להעביר את המלים "אלא אם נקבע אחרת בחוק יסוד זה" לסוף

הסעיף.

ר' מלחי;
אפשר לכתוב בסוף הסעיף
הכל זולת... .
ש' שטרית
אני מודה שלא הקבלתי בצורה מדוייקת את הנוסח הקודם לנוסח החדש, אבל יש לי

שאלות אחדות להבהרה.

בסוגיית תקציב המדינה כתוב שזח יהיה התקציב פלוס ההצמדה. זאת אומרת

שלעולם ועד, אם תעבור עוד שנה, יוגש עוד תקציב - -
היו"ר א' לין
אני מוכרח להפסיק אותך ולומר לך שזה לא כך, משום שיש סעיף מיוחד האומר

שלאחר שלושת חודשים הכנסת והממשלה מתפטרות.
יצחק לוי
זה סעיף 17(ג) בנוסח המונח לפנינו.
שי שטרית
מה היחס בין שתי ההוראות האלה?
היו"ר אי לי ו
עד אשר יהיה תקציב אחר במקומו.
חי רמון
זה לא שלוש ולא ארבע שנים. זה יכול לקרות שנה ואולי עוד שנה במקרה הגרוע

ביותר.
שי שטרית
הדברים שאמר היושב ראש והדברים שאמר חבר-הכנסת רמון סותרים זה את זה.
חי רמון
לא, חדברים עולים בקנה אחד. בסעיף 17(ג) כתוב "לא נתקבל חוק התקציב תוך

שלושה חודשים לאחר תחילתה של שנת הכספים, יראו בתום התקופה האמורה כאילו

החליטה הכנסת להביע אי-אמון לראש הממשלה", ואז הולכים לבחירות. הסכנה שאתה

מצביע עליה לא קיימת. גם אתה תבוא ותאמר שאם יהיה תקציב שצמוד שנה לא קרה ולא

כלום. זה לא תקציב שצמוד עשר שנים.



ש' שטרית;

אני רוצת לשאול את הנסחים אם לא היה רצוי שתהיה הפניה. התוצאה היא שיש

אי-אמון לממשלה בגלל התקציב, ועדיין יש לממשלה סמכות להוציא את הסכומים האלה.

יצהק לוי;

כל זמן שאין ממשלה הדשה.

היו"ר אי לין;

וכל עוד אין תקציב חדש.
ש' שטרית
וזאת בצילום של השנה שעברה. לדעתכם אין צורך בשום התאמות?
חי רמון
לשנה נעשה שינויים כלכליים ומדיניים כשיש ממשלת מעבר?
שי שטרית
כתוב "להפעלת שירותים היוניים ופעולות", ולגבי הפעולות אין שום סייג או

מגבלה.
יצחק לוי
לפי השיעור הקודם.
היו"ר אי לין
הבסיס הוא התקציב של השנה הקודמת.
שי שטרית
אני מבין, אבל יכול להיות שהנסיבות השתנו להלוטין.
יצהק לוי
הוא יעשה פעולות אחרות, אבל הוא לא יחתום חוזים בין-לאומיים ולא יתחיל

בפרוייקט תעלת המים, למשל. זו הכוונה.
היו"ר אי לין
חבר-הכנסת שטרית, הרי צריך הוק תקציב. בלי חוק תקציב אין לממשלה סמכות

לפעול. כאן מדובר בסיטואציה בה אין חוק תקציב, נקודה. אתה רוצה לתת לממשלה

במשך שנה להוציא כספים בלי חוק תקציב?



ש' שטרית;

אומר לך מה מכביד עלי. במקרים אחרים קבענו גבולות מתי ייערכו בחירות,

ואילו כאן לפתע לא קובעים שום גבולות.

חי רמון;

כן קבענו גבולות. יש תאריכים מרגע אי-האמון.

היו"ר אי לין;
חבר-הכנסת שטרית, הענין ברור לגמרי
שלושת חודשים, וחודשיים אחרי זה יש

בחירות.

שי שטרית;

אם אתם אומרים שנחה דעתכם בענין מגבלת הזמן, אני עוזב את הנקודה הזאת.

שאלה נוספת. נניח שמדובר ב-1991 לעומת 1992. זאת אומרת שלו הסעיף הזה היה

קיים היום, והכנסת לא היתה מאשרת תקציב, היו למשרד השיכון 15 מיליארד שקל

במקום - - -

יצחק לוי;

הרי לא מצליחים להעביר הוק תקציב, אין תקציב אחר. מה לעשות?
שי שטרית
אני לוקח את הדוגמה של קיצוץ משמעותי.
היו"ר אי לין
חבר-הכנסת שטרית, אנחנו לא עוסקים עכשיו בשינוי הסעיפים.
חי רמון
זה לא ענין של ניסוח.
שי שטרית
רשמתי לפני את דאגתי מהניסוח הזה ואני ממשיך הלאה. אני רק שואל שאלות.

אינני חולק על דברים שיעלו אחר כך בשלב ההסתייגויות.

אני עובר לסעיף 57 בחוק היסוד המתקן את סעיף 19א לפקודת הראיות. בסעיף

קטן (ב) כתוב "ישמש ראיה". האם הראיה ניתנת לסתירה או לא ניתנת לסתירה?
ש' גוברמן
זה הנוסח הקיים בסעיף 39 לחוק יסוד: הממשלה. כותרת השוליים היא "ראית
לפעולות הממשלה" וכתוב בסעיף
"(א) מסמך הניתן על ידי הממשלה ייהתם בידי ראש

הממשלה או בידי שר אחר שהממשלה הסמיכה לכך או בידי מזכיר הממשלה. (ב) אישור

בכתב של מזכיר הממשלה שהממשלה עשתה דבר פלוני ישמש ראיה שאכן נעשה הדבר כאמור

באישור".
ש' שטרית
אני יודע שזו העתקה של הסעיף הקיים. אני רק שואל אם לפי הפירוש שאתה

מכיר זו ראיה שניתנת לסתירה.
שי גוברמן
לדעתי, זה רק ענין של קבילות כראיה.

ד' ליבאי;

בוודאי. אתה יכול להגיש ראיה סותרת, אתה יכול לטעון שזה לא נעשה. הכוונה

היא שלא יביאו את שרי הממשלה וראש הממשלה להעיד. מזכיר הממשלה נותן דוקומנט,

וזו ראיה.

שי גוברמן;

אילמלא זה זה היה HEARSAY.
שי שטרית
שאלת הבהרה נוספת בקשר לסעיף 38. האם בחנתם את השימוש במונה "עובד ציבור"

במצב אצילה וב"עובד מדינה" במצב נטילה?

שי גוברמן;

כן. היה דיון בוועדה וזה נבחן.
שי שטרית
אני רק רוצה לדעת אם מבחינת הפרשנות מוצדק להגיד "לאיי לגבי עובד ציבור

ו"כן" לגבי עובד מדינה.
שי גוברמן
בוודאי. הורתו של סעיף 38 של החוק המוצע וסעיף 32 של החוק הקיים זו פקודת

סדרי שלטון ומשפט (הוראות נוספות) משנת תש"ה, אם אינני טועה, אשר הסמיכה כל שר

ליטול לעצמו סמכויות שהפקודה הקנתה לעובד שנזכר בסעיף.
שי שטרית
עובד מדינה כן ועובד ציבור לא?
שי גוברמן
כן. הכוונה המקורית של המהוקק היתה לא להשאיר מצב שבו החוק תלוי בעובד

מדינה ואין מי שיפעיל סמכות של ה-SECRETARY CHIEF , למשל, שהוא מזכיר הממשלה

המנדטורי. אם היו משנים וכותבים "עובד ציבור", זה היה אומר, למשל, ששר יטול

לעצמו סמכות של ראש עיריה, דבר שהדעת לא סובלת.



ש' שטרית;

אני לא בטוח, כי המלים "אם אין כוונה אחרת משתמעת..." היו פותרות את

הבעיה. אם אדם נבחר, משמע שכוונה אחרת משתמעת ואי אפשר ליטול ממנו את הסמכות.

תן לנו דוגמה אחרת.
ד"ר כי שלו
מנכ"ל חברה ממשלתית הוא עובד ציבור. שר יכול ליטול ממנו סמכות?

היו"ר אי לין;

לא, הוא לא יכול ליטול ממנו את הסמכות.

שי ג וברמן;

ולא רצוי שהוא יטול. גם אין צורך בכך. המטרה החקיקתית יכולה להיות מכוונת

אך ורק לחוקים מנדטוריים, כי בלי הוראה כזאת נשארת סמכות בלי מי שיקיים אותה.

ש' שטרית;

סעיף 36 בא במקום סעיף 29 וכתוב בו; ייהממשלה מוסמכת לעשות בשם המדינה,

בכפוף לכל דין, כל פעולה שעשייתה אינה מוטלת בדין על רשות אחרת". בפסיקה

התעוררה סדרת שאלות שבהן היתה מחלוקת האם כל פעולה שאינה מוטלת על רשות אחרת

מוטלת על הממשלה. איזה סוג של פעולות רוצים להעביר לממשלה, האם אלה יכולות

להיות פעולות שיפוטיות וחקיקתיות שגורמים אחרים של רשויות המדינה אינם עוסקים

בהן? במלים אחרות, האם אנחנו נותנים לממשלה כל סמכות שהיא, כולל סמכות שפיטה

וסמכות חקיקה שנשללה מגופים אחרים של המדינה או שלא נמסרה להם?

שי גוברמן;

לענין זה אני יכול לתת תשובה כפולה. ראשית, לא שמעתי שסעיף 29 הקיים יצר

קושי של ממש. אשר על כן אינני חושב שזו שעה כשרה לקיים דיון ועיון בנושאים כל

כך חשובים וכל כך עקרוניים.

שנית, אזכיר לך את פסק הדין של השופט אגרנט בו הוא הזכיר את האמרה של

השופט הדגול פרנקפורטר, שכאשר אנחנו באים לדון בחוקח אנחנו צריכים להזדקק

לפרשנות רחבה.EXPOUNDING ARE WE CONSTITUTION A ITS, כך אמר השופט

פרנקפורטר, לאמור שכאשר חוק יסוד מדבר על הממשלה ועל תפקודי הממשלה, הרי שיש

סייגים למלים ובית המשפט יפרש את הסמכות - - -

הי וייר אי לין;

רגע אחד, מר גוברמן. הרי איננו מתכוונים לפתוח כאן דיון בענין סמכויות

הממשלה. באופן מודע הוועדה סברה שאיננו עושים שינוי בענין זה, ואנו שבעי רצון

מהמצב הקיים. היתה עמדה ברורה בנדון ולא התכוונו להיכנס לניתוח הנושא. זה גם

שדה מלא מוקשים, ולא התכוונו להעמיס על עצמנו עוד ועוד בלי סוף.



שי שטרית;

סעיף 1 בנוסח המונח לפנינו אומר: "הממשלה היא הרשות המבצעת של המדינה".

כיוון שכך אפשר היה לכתוב בסעיף 36: "הממשלה מוסמכת לעשות בשם המדינה, בכפוף

לכל דין, כל פעולה בעלת אופי ביצועי או שלפי טיבה שייכת לרשות המבצעת...", או

שמא מר גוברמן סבור שאין טעם בתוספת שאני מציע כיוון שהדברים כבר כתובים בסעיף

1?
שי גוברמן
אני כך סבור.
ש' שטרית
בסעיף 32 נאמר שאוטומטית ראש הממשלה ממלא את מקומו של כל שר שהתפטר עד

שבא מישהו אחר. היו בעבר מקרים בהם ראש הממשלה החזיק במשרה תקופה ארוכה מאד.

השאלה היא אם מבחינה ניסוחית רוצים אנו לשקול התייחסות חקיקתית לתקופה, שישתדל

למלא את המקום במידה סבירה.
יצחק לוי
מלכתחילה הוא יכול לקבוע לעצמו לקחת תיק. מה ההבדל בין זה שהוא קובע את

זה מלכתחילה לבין זה שהוא מחליט באמצע הקדנציה לכהן, למשל, כשר הבריאות עד סוף

הקדנציה?
שי שטרית
אבל לא לפי הסעיף האוטומטי הזה. אני שואל עכשיו רק שאלות ניסוחיות.
היו"ר אי לין
חבר-הכנסת שטרית, אני רק מבקש שתתחשב בכך שחברי הוועדה יושבים כאן משעה

10:00 ויש עוד נושאים שאנחנו צריכים לדון בהם. הזמנו אנשים לשעה 12:00, וצריך

להתחשב גם בחברי הוועדה ובמוזמנים. אם אתה רוצה להציע שינוי נוסח בנקודות

מסויימות, תציע.
די ליבאי
שאלה אחרת באותו ענין. למעשה בדקנו אם הנוסח תואם את החלטות הוועדה בכפוף

להערות שהיו היום, אבל עוד לא טיפלנו בשאלת ההסתייגויות.
הי וייר אי לין
אני עובר עכשיו לענין ההסתייגויות המופיע במפורש בסדר היום. איננו מקבלים

הסתייגויות חדשות. לפני חודש קיבלתי הודעה מחבר-הכנסת ריבלין לגבי שינוי השם,

ורשמתי את זה עם סיום הדיונים, ועכשיו הוועדה אישרה באופן מיוחד הסתייגות

לחבר-הכנסת לוי כפתרון לניסוח של סעיף. אין לרשום הסתייגויות סתם כך.

הסתייגויות נרשמו רק במסגרת הדיון שהיה כאן, כאשר הובאו הצעות בצורה מסודרת

והוועדה החליטה לא לקבל אותן, ואנחנו נשארים במסגרת הזאת.



הגעתי לסיכום עם חבר-הכנסת לנדאו ואני מודיע לחברי הוועדה שהוא יורד

מההצעה שלו שעוררה את הבעיה של נושא הדש. אכן הוא קרא מאמר בעתון ששכנע אותו

לא לרדת מהצעה זו, אבל לאהר קריאת אותו מאמר הצלהתי שוב לשכנעו שינהג בהגינות

כלפינו ולא יעלה את ההצעה הזאת, אם כי אני מוכרה להגיד שהמאמר נתן לו סיבה

טובה שלא לרדת מההצעה.

אישרנו להבר-הכנסת לנדאו להגיש את הסתייגויותיו במרוכז, כך שיבליטו בדיוק

מה הן הצעותיו, לא במסגרת של העתקת הוקים קיימים, אלא שיהיה ברור להברי המליאה

מה בדיוק השינויים שהוא מציע. סיכמתי את הענין אתו.

די ליבאי;

מתי נראה את הניסוח של ההסתייגויות?

היו"ר אי לין;

תשאירו לגב' מלהי ולי לגמור סופית את נוסח ההסתייגויות על פי החלטת

הוועדה. אין יותר מקום לשום דיון בהסתייגויות נוספות. כתבתי בסדר היום "דיון

במבנה ההסתייגויות", כי השבתי שאם לא אגיע להבנה עם חבר-הכנסת לנדאו אצטרך

להביא את הענין להכרעת הוועדה, אבל מאחר שהגעתי אתו להבנה ומאחר שכל

ההסתייגויות הוגשו בהתחלה כהצעה מסודרת בכתב לוועדה, הדיון בנושא ההסתייגויות

נגמר.

אם מישהו רוצה לעיין בהסתייגויות ולהעיר גם באשר אליהן, זה אפשרי. לדעתי,

זה מיותר, כי סיכמנו את הדברים ויש כאן רק ענין של ניסוח.

רי ריבליו;

לא תעמיד את ההסתייגויות להצבעה בתוך הוועדה עצמה?

היו"ר אי לי ו;

הצבענו כבר על כל ההצעות, וכל הצעה שלא התקבלה נרשמה כהסתייגות.

ר' מלחי;

האם הבר-הכנסת לנדאו ירד גם מהענין של אחוז החסימה?

היו"ר אי לין;

לא, דיברתי רק על ענין אחד שאני יכול להודיע בשמו שהוא ירד ממנו, וזה

ענין הצהרת האמונים. הוא הציע בזמנו שמי שבוחר יצטרך להצהיר הצהרת אמונים

למדינה לפני שהוא בוהר. מהצעה זו הוא ירד.
די ליבאי
מה לוח הזמנים?

היו"ר אי לין;

אם אתם מבקשים לעיין בהסתייגויות כולן כשתהיינה מוכנות ולהעיר אולי גם

לגביהן, אני מוכן, אבל זה יעכב את ההליך. נדמה לי שזה מיותר משום שהוועדה כבר

קיבלה ההלטות מה היא מאשרת ומה היא לא מאשרת.



ד' ליבאי;

אנחנו רק מבקשים לדעת באיזה יום ההסתייגויות תהיינה פתוחות לעיון בוועדה.

היו"ר אי לין;

ההסתייגויות תהיינה פתוחות לעיון בערך כשבוע מהיום.

נותר לנו ענין אחד שאנחנו צריכים לגמור, וזה הענין של הוראות המעבר בסעיף

60. עברתי על הוראות המעבר ונראה לי שהנוסח אינו משוחרר מבעיות. בנוסח הקודם
היה כתוב
"ראש הממשלה ייבחר לראשונה לפי חוק יסוד זה במועד הבחירות לכנסת

השלוש-עשרה. עד שייכנס לתפקידו ראש הממשלה שנבחר כאמור יחולו הוראות חוק יסוד

הממשלה שיהיה בתוקף ערב פרסומו של חוק יסוד זה".

בעצם אנחנו באים ואומרים שהחוק נכנס לתוקף עם חקיקתו. ברגע שמעבירים חוק

החוק הוא בתוקף. הבחירות הראשונות לראש הממשלה חן על פי החוק הזה, והממשלה

שנבחרה על פי החוק הקודם ממשיכה לתפקד עם כל הסמכויות שיש לה על פי החוק

הקודם. נלטש עכשיו את העקרונות האלה כדי שנוכל לנסח אחר כך את הענין בבירור.
רי ריבילין
שינוי שיטת הממשל צריך להיות מיקשה אחת.
היו"ר א' לין
כלומר, סמכויות הממשלה והכוחות שאנו מעניקים לכנסת צריכים להיות בתוקף

לאחר שנערכו הבחירות על פי חוק זה, אבל הוראות החוק הזה נכנסות לתוקף מיד.

די ליבאי;

לא נתתי דעתי לסוגיה זו, אבל למשמע דבריך אני יכול להגיע לתוצאות מאד

משונות, שעוד לפני שנבחר ראש ממשלה בבחירות אישיות כבר משתנה כל מערכת היחסים

בין הכנסת לבין ראש הממשלה כפי שקבוע בחוק זה.

היו"ר אי לין;

לחיפך, אמרתי שהכוחות של הממשלה ושל הכנסת על פי חוק זה ייכנסו לתוקף רק

לאחר שמקיימים את הבחירות על פי החוק הזה.
ד' ליבאי
לכן בפועל החוק הזה, למעט הסעיפים המדברים בהליך בחירת ראש הממשלה,

נכנסים לתוקף רק לאחר שהוא נבחר. צריך לאתר את הסעיפים הנכנסים לתוקף מיידי,

להבדיל מרוב החוק שנכנס לתוקף לאחר הבחירות.
ר' מלחי
זח גם לא נכון לומר "לתקוף מיידי", משום שבמסגרת הכנסת לפני שנבחר ראש

הממשלה לפי החוק ההדש יכול להיות שתהיה הבעת אי אמון ושתוקם ממשלה הדשה, והיא

לא תוקם לפי החוק הזח אלא לפי החוק הקודם.



די ליבאי;

דיברתי רק על הסעיפים הנוגעים להליכי הבחירה של ראש הממשלה.

ר' מלחי;

צריך לנסח את זה בצורה מדוייקת ולציין ממש את הסעיפים.
די ליבאי
אתם צריכים לנסח את זה לאחר עיון רציני בסעיפים ולהעביר לנו את הנוסח.

הוראת המעבר היא הוראה מאד מהותית.

רי ריבליו;

בהמשך לדברי פרופ' ליבאי וגם בהמשך לדבריך, אדוני היושב ראש, מה שברור

לכולנו הוא שחוק זה יהל מהכנסת השלוש-עשרה, לא לפני כן, משום שאם, למשל, אין

חוק לפיזור הכנסת והממשלה מופלת ומוקמת ממשלה עדיין בקדנציה של כנסת זו, החוק

לא יחול מבחינת האפקטיביות שלו.
די ליבאי
אבל הוא חייב לחול כדי לבחור את ראש הממשלה בבחירות של הכנסת השלוש-עשרה.
היו"ר אי לין
כל הסעיפים הנוגעים להליכי הבחירות נכנסים לתוקף מיידי.
שי גוברמן
הקושי הניסוחי מתחיל כאשר נזקקים לביטוי "תחילתו של החוק", ואני חושב

שצריך לעקוף את הקושי . אם חוק היסוד החדש נכנס לתוקף מיד, המשמעות המשפטית

היא שחוק היסוד הישן מתבטל, וזה לא יכול להיות. לכן צריך למצוא מלים שמתרחקות

מהבעיה של תחילה ושאומרות בדיוק מה רוצים. רוצים שהממשלה הקיימת תמשיך לפעול

ולתפקד כאילו חוק יסוד הממשלה הקיים לא בוטל. הממשלה האחרונה המכהנת לפי חוק

יסוד: הממשלה הקיים צריכה להמשיך ולכהן גם לאחר הבחירות עד אשר תיכון ממשלה
חדשה. חוק יסוד
הממשלה החדש יתחיל לפעול במלוא עוצמתו - א. לגבי תהליך

הבחירות; ב. לאחר שתיכון הממשלה החדשה.
די ליבאי
עם היבחר ראש ממשלה חדש.
שי גוברמן
כאשר הוא יתייצב בפני הכנסת. צריך לנקוט את כל האלמנטים האלה בלי להשתמש

במלה "תחילה", מפני שהמושג "תחילה" יוצר קושי.
די ליבאי
הרעיון ברור, ואני מציע שנמשיך את הדיון על סמך טיוטה שיניחו לפנינו ביום

חמישי.



היו"ר אי לין;

אני מסכם את הסעיף הזה בקווים כלליים. כל הסעיפים הנוגעים להליכי הבחירה

עצמם נכנסים לתוקף מיידי.
שי גוברמן
מיידי במובן -זה שזה לקראת הבהירות לכנסת השלוש-עשרה.
ר' מלחי
נכון, כי יכול להיות שתהיה הבעת אי אמון ותוקם ממשלה חדשה בתקופת הכנסת

השתים-עשרה.

י' צידון;

לא תהיינה אז בחירות, אלא תהיה החלפת ממשלה.

היו"ר א' לין;

אני רוצה שהכיוון יהיה ברור לנו. הממשלה ממשיכה לפעול על פי החוק הקיים

עד אשר ממשלה אחרת מחליפה אותה. הכנסת צריכה לקבל את הכוחות שיש לה על פי החוק

הזה לאחר הבחירות של הכנסת הבאה. יש כאן סעיפים כלליים הנוגעים לתקנות שעת

חירום וכו'.
ר' ריבלין
לא "לאחר הבחירות" אלא עם התכנס הכנסת שתיבחר.
יצחק לוי
הממשלה, לא הכנסת.

רי ריבלין;

גם הכנסת.

היו"ר אי לין;

יש דברים שנוגעים לכוחות הממשלה והכנסת. אני מציע שהיועצים המשפטיים

יכינו הצעה, ואולי נעבור עליה ביחד, כי זה נושא די מורכב.

ח' רמון;

אבל אני לא מציע להפריד. אני מציע שגם אם יש סעיפים שיכולים לכאורה

להיכנס לתוקפם בלי שום קשר לבחירות, כל המערכת הזאת תתחיל עם הבחירות.

די ליבאי;

זה מקובל עלינו.

היו"ר אי לין;

יש סעיפים של הליכי בחירה לפני הבחירה, ורק עליהם מדיבר.
די ליבאי
אני חושב שיש פה הסכמה וצריך רק לבדוק אם הנוסח עונה על הבעיה.

ר' מלחי;

אבל את הסעיף הזה נכון לא ליום חמישי אלא לישיבה של ה-2 באוקטובר.

היו"ר אי ליו;

אני מציע שנסמיך את היועצים המשפטיים להכין את הסעיף הזה בסיוע של חברי-

הכנסת לוי, ליבאי ושלי, ולאחר שההוראה הזאת תוכן סופית נגיש אותה גם לעיון

הוועדה.

די ליבאי;

מקובל.
היו"ר אי לין
להוציא הוראה זו סיימנו בעצם את עבודת הוועדה לענין חוק יסוד; הממשלה.

חי רמון;

אדוני היושב ראש, אני רוצה להבין מה קורה מכאן ולהבא.

היו"ר אי לין;

כשהכל יהיה מוכן כצרור אחד להעלאה במליאה, החוק יעבור למליאה.
חי רמון
תוך כמה זמן להערכתך?

היו"ר אי לין;

להערכתי, עם היפתה המושב. על כל פנים פרט לסעיף הזה הדורש הצגה בפני

הוועדה גמרנו את הכל.

חי רמון;

אפשר יהיה לקבל את לוח ההסתייגויות?
היו"ר אי לין
הוא יהיה מוכן בערך בעוד שבוע ואפשר יהיה לעיין בו.

חי רמון;

אני לא רוצה להגיש הסתייגויות חדשית, אבל אני רוצה להצטרף להסתייגויות

שאחרים הגישו.





היו"ר א' לין;

אנחנו נקבע שלוח ההסתייגויות יהיה פתוח לעיון חברי הוועדה בעוד שבוע ימים

בערך, ומי שירצה להצטרף להסתייגויות שהוגשו יוכל להצטרף, אבל לא תהיה אפשרות

להגיש הסתייגויות חדשות.

רבותי, אני מודה לכולכם, העבודה תמה, אבל לא נשלמה לחלוטין.

חבר-הכנסת לוי הסכים למלא את מקומי בדיון בנושאים הבאים.

ב. צו שחרור מינהלי (הוראת שעה) (קביעת תקן כליאה), התש"ן-1990

היו"ר יצחק לוי;

נתחיל בצו שחרור מינהלי (הוראת שעה) (קביעת תקן כליאה), התש"ן-1990. נשמע

דברי הסבר קצרים מנציגי שירות בתי הסוהר.

חי שמואלביץ;

סעיף 2 לחוק שחרור מינהלי (הוראת שעה) קובע ששר המשטרה יקבע בצו, באישור

ועדת החוקה, חוק ומשפט, את תקן הכליאה לתקופה שלא תעלה על שנה. מיד לאחר שחוקק

החוק הזה נקבע תקן כליאה לאסירים, כך שתקן הכליאה בכלל בתי הסוהר כיום הוא

6,000. מאחר שחלפה שנה, וזו התקופה המקסימלית שהתקן יכול להיות בתוקף, השר

מבקש לחדש את תקן הכליאה ווהוא משאיר אותו על פי אותו מספר אסירים, היינו

6,000, כדי שאפשר יהיה להמשיך ולשחרר אסירים על פי חוק שחרור מינהלי.

היו"ר יצחק לוי;

כלומר, מדובר רק בהארכה, ללא שום שינוי. אני חושב שאין שום התנגדות לכך,

ואנו מאשרים את הצו.

הוחלט;

לאשר צו שחרור מינהלי (הוראת שעה) (קביעת תקן כליאה), התש"ן-1990

ג. תקנות ההוצאה לפועל (אגרות, שכר והוצאות) (תיקון), התשנ"א-1990

ד"ר כ' שלו;

מדובר בצו של תיקון מסי 10 בחוק ההוצאה לפועל בנושא בעלי התפקידים. שם

הקמנו מנגנון לאישורים, וסעיף 5ב קבע ש"בקשה למתן או לחידוש אישור תוגש לאחר

תשלום אגרה... כפי שייקבע בתקנות". לפיכך אנחנו מציעים כאן תקנות ההוצאה לפועל

(אגרות, שכר והוצאות) (תיקון), והתקנות האלה טעונות אישור ועדת החוקה, חוק

ומשפט של הכנסת לפי סעיף 1(ב) לחוק יסוד: משק המדינה ולפי החלטת הכנסת.

היו"ר יצחק לוי;

כלומר, אלה תקנות רק לגבי האגרה.

ד"ר כי שלו;

כן. בבקשה הראשונית לקבלת אישור מדובר באגרה בסך 450 שקל ובבקשה לחידוש

שנתי מדובר בסך 150 שקל.



היו"ר יצחק לוי;

על פי מה קבעתם את הסכומים האלה?
דייר כי שלו
קבענו את זה פחות או יותר לפי אותו קנה מידה שיש לגבי חוקרים פרטיים. שם

זה 300 שקל לשנה. קבענו כאן 450 שקל משום שהבקשה הראשונית היא לתקופה שבין שנה

לשנתיים.

היו"ר יצחק לוי;

אני לא רואה שום בעיה לאשר את התקנות האלה.

הוהלט;

לאשר תקנות ההוצאה לפועל (אגרות, שכר והוצאות) (תיקון), התשנ"א-1991

ד. תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי - חיקוקי מסים)(תיקון). התשנ"א-1991
היו"ר יצחק לוי
אנו עוברים לתקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי - חיקיקי מסים)

(תיקון), התשנ"א-1991. נשמע דברי הסבר קצרים.

מי גביש;

הבקשה לוועדה באה על דעת משרד המשפטים ומשרד האוצר, כי בניגוד למרבית

החוקים הפיסקליים זה לא הוק פיסקלי. הוא הל על הרבה מאד חוקי עונשין במדינת

ישראל, ומס הכנסה הוא הלק מאלה שעושים שימוש בחוק העבירות המינהליות, כך שיש

כאן שתי רשויות.

ביקשנו פה שלושה שינויים. השינוי הראשון מדבר על סעיף 190א לפקודת מס

הכנסה. סעיף זה קובע עונש מסויים לאדם שחייב במשך השנה בתשלום מקדמות וניכה

מהמקדמות סכומים שאין לו בסוף השנה אישור להראות שאכן הם לא הגיעו ממנו.

המערכת כולה עובדת כך שבמשך השנה הנישום משלם מס בשתי צורות: א. המקדמות

שמטילים עליו; בניכוי מהמקור, כמו משכיר, מקבלנים ואחרים. מטרת סעיף 190א

היא שאדם לא ידחה את המס שלו לסוף השנה, כלומר, הוא לא יוכל להקטין באופן

שרירותי את המקדמות של עצמו ובסוף השנה אין לו אסמכתה להראות למה הוא הקטין

אותן.

היום הסעיף הזה הוא לא במנין האגרות המינהליות, כלומר, על הסעיף הזה אני

רק יכול להגיש כתב אישום כשהאיש ניסה להקטין את המס בדרך לא חוקית. בחלק גדול

מהמקרים לא מדובר בסכומים מאד גבוהים. בחלק מהמקרים זה אפילו נע על הגבול שבין

זדון ללא-זדון. לפי המצב היום אנחנו לא מגישים כתבי אישום בכלל. מצד אחר, גם

אין לנו אפשרות להטיל עונש, לגמור את זה בקנס.
היו"ר יצחק לוי
אין אפשרות לאכוף את הסעיף הזה בכלל.
מי גביש
נכון, אין אפשרות לאכוף אותו, כי גם כשדמובר בעבירה מטריאלית ואדם העלים

סכום של 2,000 שקל בתוך שנת המס גומרים אתו בכופר. אנחנו רוצים שתהיה מערכת

שתאפשר לנו לא להגיש כתב אישום, אלא להפוך את זה לעבירה מינהלית, אבל צריך

לזכור שבמקרה חמור הזכות שלי להגיש כתב אישום לא נפגמת. גם אם זו עבירה

מינהלית מותר לי להגיש כתב אישום.

הסעיף השני היא עדכון קנס לגבי עבירה של אי-קיום דרישה של פקיד השומה.
היו"ר יצחק לוי
כיוון שהסעיפים אינם קשורים זה בזה, אני מציע שנאשר תחילה את הסעיף

הראשון ואחר כך נעבור לסעיף השני. אם כן, הסעיף הראשון מאושר.
מי גביש
כאמור, הסעיף השני הוא עדכון סכום. הקנסות המינהליים, בשינוי מקנסות

פליליים למשל, לא מעודכנים באופן אוטומטי. באותם קנסות שהם אחוז מעבירה אין

בעיה. למשל, תיכף נגיע לנושא ניכויים, שם זה 20% ,10%, ואין עם זה בעיה. זה

קנס שנקבע ל-300 שקל כבר לפני למעלה משלוש שנים. הוא נקבע על שלוש עבירות: אי-

קיום דרישה של פקיד השומה, אי-התייצבות על פי הזמנה של פקיד השומה ואי-אמצאת

מסמכים על פי דרישה. אנחנו רוצים להעלות את הקנס הזה מ-300 שקל ל-500 שקל. זה

לא עודכן מאז.
היו"ר יצחק לוי
מה המשמעות של (ב)(2}?
מי גביש
פיסקה (2) נכתבה כאן בטעות. היא נשארה מעדכון קידם.
ב' אברהמי
ואנחנו אכן מבקשים להשמיט את (ב)(2). זו חזרה מיותרת על הקיים.
היו"ר יצחק לוי
כלומר, בסעיף 2 יש רק הגדלה של הסכום מ-300 שקל ל-500 שקל.
מי גביש
נכון, לגבי שלושה פריטים.
היו"ר יצחק לוי
אם כן, אנחנו מאשרים גם את הסעיף השני תוך מחיקת (ב)(2).



מי גביש;

הסעיף השלישי בא להקל. עד התיקון הקודם שאישרה כאן הוועדה מי שלא העביר

את הניכויים במועד, הקנס המי נהלי עליו היה 20% ממה שלא הועבר. בתיקון האחרון

אישרה הוועדה ש-20% האלה יהיו צמודים. אגפי המסים הם בעצם הגוף היחיד האוכף את

חוק העבירות המינהליות, וצברנו הרבה מאד נסיון. הקנס של 20% מאי-העברת ניכויים

הוא קנס כמעט בלתי אפשרי. אתן דוגמה. די שאדם מעסיק 50 עובדים ולא העביר את

הניכויים במועד במשך חודש. 20% מהמס על כל 50 העובדים צמודים- זה קשה. לכן

אנו מבקשים להוריד את שיעור הקנס.

היו"ר יצחק לוי;

זה יפה מאד ולזה בוודאי שלא יכולה להיות התנגדות. רבותי, כל התקנות

מאושרות.

הוחלט;

לאשר תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי - חיקוקי מסים) (תיקון),

התשנ"א 1991.
היו"ר יצחק לוי
אני מודה לכולם. גמר חתימה טובה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:00

קוד המקור של הנתונים