ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 06/08/1991

המשמעויות המשפטיות. הציבוריות והעסקיות הנובעות מפסק הדין בעניין ארנסט יפת ודרך הטיפול של בנק לאומי והמדינה בפרשה

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 287

מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט

יום שלישי. כ"ו באב התשנ"א, 6.8.1991, שעה 9.15

(ישיבה פתוחה לעתונות)
נכחו; חבריי הוועדה
א. לין - היו"ר

מ. וירשובסקי

יצחק לוי

י. צידון

ר. ריבלין

ח. רמון

ש. שטרית
מוזמנים
א. שפט - יועץ לוועדה

צ. לווין - "מעריב"

א. לוי - "חדשות"

י. תומר - "ידיעות אחרונות"
קצרנית
ח. אלטמן
סדר-היום
המשמעויות המשפטיות, הציבוריות והעסקיות הנובעות

מפסק הדין בעניין ארנסט יפת ודרך הטיפול של בנק

לאומי והמדינה בפרשה.



היו"ר א. לין;

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט ומתנצל

בפניכם על-כך שהגעתי אליה באחור.

הודעתי מראש כי הישיבה תהיה פתוחה לעתונות, האם יש מישהו מהחברים שמתנגד

לכך? אני מבין שלא.

התכנסנו היום לישיבה מיוחדת בקשר המשמעויות המשפטיות, הציבוריות והעסקיות

הנובעות מפסק הדין בעניין ארנסט יפת ודרך הטיפול של בנק לאומי והמדינה בפרשה,

אך קודם שנעבור לנושא שעל סדר-היום אני מעביר את רשות הדיבור לחבר-הכנסת רמון.

ח. רמון;

אני מבקש לשמוע מהיושב-ראש באיזה שלב נמצא ניסוח חוק הבחירה הישירה של

ראש-הממשלה? אני מבקש לקבל אינפורמציה - - -
היו"ר א. לין
אתה זכאי לקבל אינפורמציה, וחובתי למסור לך אותה.

ח. רמון;

מה ניתן לעשות כדי שהעבודה תסתיים מהר ככל האפשר?

היו"ר א. לין;

היועצים המשפטיים עדיין עובדים על הכנת הנוסח ואני מעריך שהם יסיימו את

עבודתם תוך ימים אחדים, עד שבוע וחצי. אינני לוחץ עליהם בקשר לוח-זמנים

מוגדר. כאשר הם יסיימו את עבודתם ביקשתי מהמשפטנים בוועדה שיעברו על הנוסח,

יעירו את הערותיהם, הנוסח שיובא לאישור הוועדה יישלח לחברי הוועדה, להערותיהם,

ואז נקבע ישיבה מיוחדת לאישורו הסופי, בתחילת חודש ספטמבר.
ש. שטרית
מה בקשר ההסתייגויות?

היו"ר א. לין;

צריך לנסח גם את ההסתייגויות, ואכן עובדים על ניסוחן. בתחילת חודש

ספטמבר הוועדה תיקרא כדי לאשר - - -

ח. רמון;

ואז?
היו"ר א. לין
אז העניין הזה יעבור כמובן למליאה - - -
ח. רמון
כוונתי למה שיקרה קודם שהנושא יועבר למליאה. מבחינת עבודת הוועדה,

בתחילת חודש ספטמבר נקיים ישיבה אשר בסופה אתה אמור לומר כי החוק הסתיים - - -
היו"ר א. לין
לחלוטין, כולל הנוסח הסופי.
ח. רמון
ואז ידפיסו אותו על נייר לשם הכנתו לקריאה שניה ולקריאה שלישית?

היו"ר א. לין;

בדיוק.
ח. רמון
תודה רבה.

היו"ר א. לין;

רשות הדיבור לחבר-הכנסת יצחק לוי.

יצחק לוי;

אני מבקש לחעלות על סדר-יומה של הוועדה את החוק למניעת אלימות במשפחה

שהתקבל בכנסת, בוועדה הזאת. מונח בפני מכתב מאת מנכ"ל משרד העבודה והרווחה,

מר סלבין, שנכתב למר חיים פוזנר, חאומר כי החוק הזה נוגד את עמדת הממשלה.

במכתב כתוב כי החוק עבר בכנסת, אבל מאחר ואין לרשות המשרד משאבים כספיים,

משרד העבודה והרווחה לא יוכל לסייע בביצוע החוק.

היו"ר א. לין;

לא שמעתי דבר מוזר יותר מזה בחיי.
י צחק לוי
1. מה פירוש הדבר שהכנסת קיבלה חוק, ומנכ"ל משרד אומר שחחוק נוגד את

עמדת הממשלה?

2. גם בזמן הדיונים שהתקיימו בקשר אותו החוק, הממשלח לא התנגדה לו.

העובדה תמוהה, והיא לא צריכה להוות טיעון. הממשלה, כאמור, לא התנגדה לחוק.

משרד העבודה והרווחה טען שאין לו אמצעים - - -
היו"ר א. לין
מר סלבין מוכר כבחור אינטליגנטי - - -

יצחק לוי;

המכתב שעליו אני מדבר נכתב, כנראה, על-פי הוראת סגן השר.

היו"ר א. לין;

אני אכתוב למר סלבין מכתב, אסביר לו את משמעות הדברים, ואני מקווה כי הוא

מספיק אינטליגנטי להבין את השגיאה שהוא עשה; אם לא - כי אז נטפל בעניין.



יצחק לוי;

בנוסף על-כך אני מבקש שתינתן עדיפות לנושא של מניעת אלימות במשפחה,

במשרד.

היו"ר א. לי ן;

אי ן כל ספק בכך.

נעבור לנושא שלשמו התכנסנו -

המשמעויות המשפטיות. הציבוריות והעסקיות הנובעות מפסק הדין

בעניין ארנסט יפת ודרך הטיפול של בנק לאומי והמדינה בפרשה
היו"ר א. לין
בקשר לבקשתי לזמן את הוועדה בעניין פסק הדין שניתן בעניינו של מר ארנסט

יפת אני מבקש לומר לכם כי פגשתי את כבוד השופט שנתן את ההחלטה והוא שאל אותי

האם קראתי את ההחלטה? הגבתי, בתשובה לשאלתו, תגובה מאופקת, כיוון שטרם קראתי

את ההחלטה, אבל לאחר מכן, כאשר התפניתי לקרוא את ההחלטה, עשיתי זאת בעיון רב,

ואני מודיע בזאת שמי שירצה לעיין בהחלטה אני אתן לו צילום ממנה. אם אני אומר

שאני מזועזע, - אינני מפרז בדברי.

אני מבקש להסביר לכם מדוע כינסתי את הישיבה הזאת ולהוסיף ולומר כי מדינת-

ישראל לא יכולה לחיות עם תוצאה משפטית כזאת, כאשר מר ארנסט יפת יקבל מדי חודש

בחודשו 83 אלף שקלים מקופת המדינה. הכסף המשולם למר ארנסט יפת הוא מכספי

מדינת-ישראל. בנק לאומי היה מאז ומתמיד בנק בבעלות העם היהודי. זה שהיו מספר

נושאי-מישרה בסוכנות היהודית שנהגו בהתבטלות ובהתרפסות לפני ארנסט יפת ובנק

לאומי זה לא הפקיע את הבנק הזה מבעלות העם היהודי. במשך שנים עשו עוול ליצוג

של האינטרס הציבורי בנושא, ונתנו לאנשי בנק לאומי כמעט להשתולל בכל מה שנוגע

למשכורות. הם פרצו כל גדר.

לאחר מפולת מניות הבנקים הבנק נמצא בפועל בבעלות המדינה משום שמניות

השליטה נמצאות בבעלות המדינה. הבנק הזה נמצא בבעלות מדינת ישראל כאשר המניות

מופקדות, אבל השליטה בפועל עדיין מתקיימת על-ידי אוצר התיישבות היהודים.

משמעות הדבר היא שיש כאן בנק שהוא היום, בפועל, בבעלות המדינה, המדינה היתה

צריכה להשקיע קרוב ל-7 מיליארד דולר כדי להציל את הבנקים, כתוצאה מהשקעה זאת

הבנק ניצל והוא קיים, כתוצאה מההצלה הזאת הוא יכול לשלם היום את הגימלאות, ומי

שנהנה מחן הוא אותו אדם שעל-פי דו"ח בייסקי תרם יותר מכל אדם אחר למפולת

ולמשבר מניות הבנקים. לא מדובר על מקרה רגיל.

אני שואל את עצמי: איך נציגת היועץ המשפטי לממשלה יצגה את המדינה? היועץ

המשפטי רשם נוכחות מטעמים של תקנת הציבור והנה, באופן מפתיע, הסכימה נציגת

היועץ המשפטי שלא יתנו הנמקות להחלטת חשופט. איך אפשר, בנושא שבו מדובר על

יצוג האינטרס הציבורי, להסכים שלא תהיינה הנמקות להחלטה?

הצדדים הסכימו שלא יובאו בכלל ראיות ועדים, והשופט ניתק את פסק הדין,

לחלוטין, מהרקע העובדתי הקשור במפולת מניות הבנקים ומכל הרקע העובדתי

וההשתלשלות הקשורים במה שאנחנו מכירים בשערוריית שכר הבכירים בבנק לאומי



כאילו ששום דבר לא קרה, וכאילו שכאן מדובר על סכסוך אזרחי רגיל בין שני צדדים.

זאת לפי דעתי השגיאה החמורה ביותר של השופט שמוליכה לאורך כל החלטתו ומכתיבה

אותה, הוא התעלם מכך שהאדם שצריך לקבל את הכסף בעצם הביא את בנק לאומי לסף

פשיטת רגל - - -
ר. ריבלין
טענו בכלל טענה כזאת?

היו"ר א. לי ן;

לא.
ר. ריבליו
השיטה האדוורסרית מחייבת - - -

היו"ר א. לי ן;

אני עוד מעט אתן לך את רשות הדיבור. מכל מקום אילו לא היה מדובר על

אינטרס ציבורי כי אז הייתי מקבל את הטיעון כי מדובר על סכסוך אזרחי רגיל בין

שני צדדים, אבל כאן מדובר על סכסוך בין בנק שנמצא בבעלות המדינה כאשר הנושא

הציבורי ידוע לכל והאינטרס הציבורי נרשם על-פי החוק בדרך הופעתו של היועץ

המשפטי לממשלה. משום כך, ברגע שזה כבר לא הופך להיות סכסוך אזרחי רגיל, צריך

להביא בחשבון את כל מסכת העובדות שנוגעת לשאלת החבות שיש לבנק לאומי כלפי

ארנסט יפת. כאשר מביאים את כל השאלות האלה בחשבון צריך להביא בחשבון מה עשה

ארנסט יפת לבנק לאומי על-פי דו"ח ועדת בייסקי, ואילו סכומים הוא הוציא מבנק

לאומי בעבר? העובדה שנוגעת היום למדינה והיא חשובה מאד מאד היא זאת שארנסט

יפת נמצא בניו-יורק ולא בישראל, הוא עזב את המדינה תוך הולכת-שולל של רשויות

המדינה ושל אזרחיה, חוא לא משתף-פעולה עם חקירות המשטרה, הוא טרם הבטיח את

נוכחותו במשפט הבנקאים, הוא כאילו מנותק לחלוטין מכל מסכת העובדות, והמשפט

מתנהל כמשפט אזרחי רגיל.

אני חושב שחשגיאה של השופט היתה שהוא הסכים לקבל את הקביעה שהמשפט יתנהל

כמשפט אזרחי רגיל; כסכסוך אזרחי רגיל. לפי דעתי הוא לא היה צריך לקבל לא את

גישת הצדדים שלא מביאים עדויות או ראיות, וודאי שלא את גישת הצדדים שלא נותנים

הנמקה, אך הוא הסכים גם לזה וגם לזה.

אני מוצא בתוך ההחלטה אימרה שעל-פיה החלטה קודמת של הדירקטוריון, בעמוד 6

סעיף 11, מיום 1 במאי 1986, למתן הגימלאות שניתנו בעבר, נעשתה על-יסוד מוצג

נתון שהיה אז בפני הבנק תוך הפעלת שיקול-דעת, והתברר שהמוצג האמור היה שגוי.

מה זאת אומרת שהמוצג היה שגוי? כתוב עוד שלא היה ידוע לדירקטוריון שמדובר על

מוצג שגוי. זאת אומרת שההחלטה של הדירקטוריון בבנק לאומי ניתנה על-סמך מוצג

שגוי? מי יצר את המוצג השגוי? איך נוצר המוצג השגוי? ידו של מי היתה בדבר?

. טעות או כוונה? - אינני יודע. כאילו ששום דבר לא קרה. כאילו שהנושא הזה

איננו מחייב התייחסות והבאת ראיות.

רבותי, אני סבור שבמקרה הזה האינטרס הציבורי לא יכול לנתק את הדבר

לחלוטין מהרקע שהיה קשור לו, ואני לא חושב שאנחנו יכולים להגיע להחלטה או לקבל

את התוצאה המשפטית שאדם שגרם נזק מתייצב במשפט כזה מבלי שמביאים ראיות, מבלי

שמביאים בחשבון את התנהגותו כלפי רשויות המדינה, ואנחנו נקבל החלטה שנותנת לו

שכר שאין לו אח ורע בכל הסקטור העסקי. להזכירכם, מדובר על חברה שנמצאת

בבעלות המדינה.



בפעם הקודמת הדירקטוריון אישר לארנסט יפת גימלה חודשית של 56 אלף דולר

לחודש, ועוד 5.4 מיליון דולר לחודש כגימלאות וכפיצויים לאחר שכל חפרשח היתה

כבר ידועה בחודש מאי 1986 - - -
ח. רמון
היא לא היתה ידועה.

הי ו"ר א. לי ן;

אינני מדבר על פרשת שכר הבכירים, אלא על מפולת מניות הבנקים. אני

מתכוון לכך לאחר שמפולת מניות הבנקים כבר התרחשה בפועל.
ח. רמון
בגלל זה הדירקטוריון הודח,

היו"ר א. לי ן;

אבל אינני רואה שינוי מהותי בהתנהגות בנק לאומי בעניין חזה, וזאת הבעיה.

לאחר כל הארועים ולאחר כל השגיאות שוב חוזרים ומטילים על המדינה תוצאה שלפי

דעתי המדינה איננה יכולה להסכים לה. אולי נוח למספר בכירים בעולם העסקים

בישראל, שנקבעה נורמה חדשה של שכר, אבל ודאי וודאי שאנחנו איננו יכולים לקבל

זאת. החברה הישראלית לא יכולה לקבל קביעה כזאת ואל תשכחו שהיום יש הרבה אנשים

שעובדים בעבור 1000 או 2000 שקלים לחודש, שלא לדבר על תופעות אחרות שקורות

בחברה.

אני מקווה שבית-המשפט העליון יתן את החלטתו בנושא הזה, אבל לשם כך צריך

להיות מוגש ערעור, ואני מקווה שהוא אכן יוגש. אם זה לא יעשה ולא תהיה החלטה

מתאימה של בית-המשפט העליון, אני אבקש מהוועדה לשקול ליזום הצעת חוק באופן

חריג, בעלת אופי רטרואקטיבי.

רשות הדיבור לחבר-הכנסת חיים רמון.

ח. רמון;

גם אם ארנסט יפת היה זך כבדולה ולא היתה לו שום אחריות לגבי מה שקרה בבנק

לאומי בפרט ובמערכת הבנקאית בכלל, התוצאה שאליה הגיע בית-המשפט היא תוצאה

בלתי-סבירה לשכר שמשולם על-ידי הקופה הציבורית במירשין או בעקיפין.

גם אילו הוא היה זך כבדולח, כאמור, והוא היה מנהל הכי טוב בעולם, אנחנו,

במערכות הציבוריות, צריכים להבין שברגע שמישהו נחשב חלק מהקופה הציבורית,

דהיינו מקבל שכר מהקופה הציבורית, תוצאה כזאת היא בגדר דבר בלתי נסבל, על-אחת-

כמה-וכמה בנסיבות שבהן למעשה ארנסט יפת פוטר בנסיבות כאלה שכל קופאי זוטר לו

היה מפוטר על-כך שהוא מעל ב-50 שקלים, הוא היה מפוטר ללא פיצויים. היו דברים

כאלה בבנק לאומי. אנשים שמעלו באמון הבנק פוטרו - - -
היו"ר א. לי ן
גם הי ום.-

ח. רמון;

הם יוצאים בעור שיניהם - - -
היו"ר א. לי ן
הם מקבלים בקושי 100% פנסיה.
ח. רמון
הם לא יוצאים עם 100% פנסיה. כאשר יש עבירות פליליות או חשד לעבירות

פליליות הם מפוטרים ללא פיצויים למען יראו ויראו, והם מודים לבנק על-כך שהוא

לא התלונן עליהם או לא העמיד אותם לדין פלילי כיוון שלבנק לא היה אינטרס.

באילו נסיבות הבנק לא מעלה את כל הטיעונים האלה? נוה לבנק לא לחשוף את

מחדליו, יש המשכיות, הוא עושה עסקה עם ההגנה, וכל אחד, בגלל האינטרסים שלו,

מגיע לתוצאה כאשר על הנייר בודקים האם ההחלטות שהתקבלו בשנת 1963, כאשר ארנסט

יפת נכנס לבנק, ובשנת 1971, וכו', התקבלו פחות או יותר בסדר?

אני מבין את האינטרס של הבנק, וודאי שאני מבין את האינטרס של עורכי-הדין

של ארנסט יפת, אבל את מי שאינני מבין זאת פרקליטות המדינה. מי שהיה צריך להגן

על האינטרס הציבורי אם בנק לאומי המשיך במסורת של העדפת האינטרס הצר של הבנק

על-פני האינטרס הציבורי, זה היועץ המשפטי לממשלה, והפרקליטות. לכך מיועדת

תקנת הציבור. תקנת הציבור נרמסה, שובשה, הפכה ללעג ולקלס, והיועץ המשפטי

לממשלה והפרקליטות ישבו, שתקו, ונתנו ידם לכך.

התביעה המרכזית שלנו צריכה וחייבת להיות מופנית כלפי היועץ המשפטי לממשלה

כדי שהוא ישים קץ לשתיקתו בעניין הזה. ב-1 בספטמבר בתי-המשפט יחזרו לעבודה כך

שיש מספיק זמן להגשת הערעור, אני מבקש שהערעור הזה יוגש לאלתר ושהוא יוגש על

בסיס תקנת הציבור.

בוועדת מישנה לענייני בנקאות של ועדת הכספים התקיימה ישיבה בה השתתפו גם

נציגי בנק לאומי ואנחנו דרשנו מהם שגם הבנק יגיש ערעור. נציגת הבנק התחייבה

שדירקטוריון הבנק יקיים דיון בעניין הזה לפני תום המועד להגשת הערעור

והדירקטוריון צריך להחליט האם להגיש ערעור או לא להגיש ערעור? לצערי שמעתי

באמצעי התקשורת שיושב-ראש הדירקטוריון, מר זנבר, איננו נוטה להגיש ערעור, ואני

הושב שזאת טעות - - -

היו"ר א. לי ן;

זאת תהיה שגיאה איומה.
ח. רמון
זאת טעות, והיא נחשבת טעות קשה כיוון שעל-ידי-כך הבנק ימשיך את המסורת של

הטעויות הקשות של הדירקטוריונים הקודמים. שני דירקטוריונים, אחד של אלי

הורביץ ואחד של מאיר חת פוטרו, התפוטרו, עזבו, פרשו - - -

היו"ר א. לי ן;

חבר דירקטוריון בבנק לאומי אמר לי שלדעתם יש טעות בתחשיבים של השופט.
ח. רמון
באותה ישיבה של יעדת המישנה לבנקאות, הכלכלנית שלנו, גבי סמדר אלחנני,

חישבה את העניין, דיברה עם השופט ואמרה לו כי לדעתה יש טעות בחישוב, אבל גם עם

הטעות הזאת זאת עדיין טעות גם אם אין טעות.



מ. וירשובסקי;

במקום 77 אלף - - -
ח. רמו ן
מדובר על בין 60 ל-70 אלף, אבל גם אם יש טעות, זאת עדיין טעות לתת לארנסת

יפת את הכסף הזה.

דינו של ארנסט יפת צריך להיות כדין קופאי שמעל בכל הקופה.
היו"ר א. לי ן
כדי לדייק אני מסב את תשומת ליבכם לכך כי מדובר על 83 אלף ו-477.88.

ח. רמון;

מתוך אותו עיקרון שבנק לאומי הגא במקרה הטוב בנק בבעלות העם היהודי,

ובמקרה הרע הוא בנק בבעלות ממשלת-ישראל, אנהנו, כנציגי הציבור, צריכים לתבוע

מהדירקטוריון להגיש ערעור. פרקליטת הבנק אמרה לנו שאולי יש בעיה לזכות ואז

אמרנו לה שהחובה של הבנק היא לערער בכל הערכאות נגד פסק-הדין ובית-המשפט

העליון יכפה הר כגיגית - - -

הי ו"ר א. לי ן;

אז המחוקק יצטרך להתערב.
ח. רמון
אז נחשוב מה לעשות. אבל הבנק חייב ללכת עד הסוף בעניין הזה. הרמת-ידיים

אחרי השלב של פסק-הדין מעוררת מחשבות לא-נעימות לגבי הדרך שבה המשפט נוהל.

אני מציע שגם נפנה ליועץ המשפטי לממשלה בבקשה שהפרקליטות תערער על פסק-

הדין, וגם נבקש מדירקטוריון בנק לאומי שהבנק, מצדו, יגיש ערעור על פסק-הדין.

היו"ר א. לי ן;

תודה רבה לך חבר-הכנסת רמון. רשות הדיבור לחבר-הכנסת ראובן ריבלין.

ר. ריבלין;

כמובן שהתוצאה איננה מתקבלת על הדעת, יחד עם זאת לדברי היושב-ראש וגם

לדברי חבר-הכנסת חיים רמון אנחנו צריכים לזכור שאנחנו עובדים בשיטה המשפטית

האדוורסארית - - -

ה. רמון;

אני לא דיברתי על השופט.

ר. ריבליו;

אמרתי: בקשר דבריו של היושב-ראש. מכל מקום בשיטה המשפטית האדוורסאריות,
כמו גם בדבר המקודש אצלנו שנקרא
קיום הסכמים, כמובן שכאשר יש שתי בעיות כאלה,

העומדות אלה כנגד אלה, צריך לשקול את הדברים בצורה מדוקדקת ביותר.



הטענה שלנו צריכה להיטען כלפי פרקליטות המדינה שכאשר היא מבקשת להתערב,

כפי שניתן לה, במצב שבו אין תקדימים קודמים, פרט, אולי, להתערבות בית-המשפט

עצמו על-פי טענה בשל אותיות קטנות בחוזים, כאשר היועץ המשפטי מבקש להתערב על-

סמך טענה של תקנת הציבור, הוא חייב להיות דומיננטי בטיעונים, וחייב להיות

דומיננטי בהפניית תשומת-ליבו של בית-המשפט לכך שהציבור מבקש להיות צד מפורש.

בעמוד 4 באמצע, בסעיף 8, כתוב כי היועץ המשפטי לממשלה התערב בדיון בשל

עניי ן לציבור שיש בו - - -

הי ו"ר א. לי ן;

הוא ביקש שכר ראוי,

ר. ריבלין;

כאשר הבנק מבקש שכר ראוי וכאשר מדובר בהסכם מפורש שבו יש השתלשלות מבנק

איגוד עד היום, ובאו הסכמים שנעשו נדבך על נדבך, היועץ המשפטי צריך לומר מדוע

תקנת הציבור דורשת לבטל אותם מעיקרם. בפני השופט, עם כל הכבוד, על אף שהוא

שופט בית-המשפט המחוזי, אין תקדימים המחייבים בעניין זה מתי ואין יכול בית-

המשפט להתערב - - -
ש. שטרית
טענו בפני ו שזה בטל.
ר. ריבלין
טענה שאותה אמר ולא יסף. היועץ המשפטי אמר
הואיל ולהערכתי הסכומים

האלה אינם מתקבלים ואינם עומדים בתקנת הציבור, אני מבקש ליתן לו שכר ראוי.

היה צריך לבוא ולומר מדוע הוא מתערב? בגלל שכר ראוי היועץ המשפטי לא היה צריך

להתערב בגלל תקנת הציבור. מכל מקום היה ראוי לתת את אותה מסכת דברים המבקשת

פתרון שהוא תקדימי לגבי כל המקרים האלה.
ש. שטרית
תניח שעשו כן.
היו"ר א. לי ן
העניין הוא זה שהאינטרס הציבורי בכלל לא בא לידי ביטוי בהחלטה. אין

בהחלטה התייחסות של השופט לשאלה מדוע הוא דוחה את האינטרס הציבורי? אין שום

הנמקות של האינטרס הציבורי; אין שום התייחסות של השופט בגוף ההחלטה האם יש

כאן עניין ציבורי שמצדיק לבטל אותו? לא יתכן שבהחלטה כזאת השופט לא ימצא

לנכון אפילו לנמק מדוע לאינטרס הציבורי אין משקל בהחלטתו. לא יתכן דבר כזה.
מה אומר החוק? הוא אומר
ראה היועץ המשפטי לממשלה כי זכות של מדינת-

ישראל או זכות ציבורית או עניין ציבורי מושפעים או כרוכים, רשאי הוא, לפי

ראות-עיניו, להתייצב באותו הליך ולהשמיע דברו, או להסמיך, וכו'. זאת אומרת

שזאת או זכות של המדינה, או זכות ציבורית, או עניין ציבורי.

רשות הדיבור לחבר-הכנסת י ואש שצידון.
י. צידון
אדוני היושב-ראש, אני רואה את חברי הוועדה הזאת כנבחרי-ציבור שהוסמכו

על-ידי הציבור לתקן עוולות או מישגים, אפילו אלה הם עוולות או מישגים בחקיקה.

אני מוכרח לומר לכם שאני די מזועזע. היה לי הכבוד להצטרף לבג"צ שיזם חבר-

הכנסת וירשובסקי, ואשר חבר הכנסת חגי מירום ואנכי הצטרפנו אליו - - -

מ. וירשובסקי;

אתם הצטרפתם לבג"צ השני.

י. צידון;

בנושא חוסר העניין הציבורי שמצא היועץ המשפטי בקשר לכך שבעצם נגזלו מכל

איש, אשה, זקן וטף בישראל 1800 דולר.

פעם שניה אני מתבשר בגישה פושרת מאולצת - - -
היו"ר א. לי ן
אפילו אדישה.
י. צידון
זאת לא אדישות. אם זה קורה פעם שניה אני חרד שזה יותר גרוע מאדישות.

יש כאן בעיה של עמידה במבחן של כמת מעמודי התווך של ההברה הישראלית, שהם היועץ

המשפטי, בתי-המשפט וכוי, ועמידת לא כל-כך טובה במשפט משום שהתוצאה היא פשוט

מגוחכת; היא תוצאה שלא תיתכן.

לי נראה כי הוועדה הזאת צריכה לצאת מכאן, אף כי הדבר לא טוב, לא נהוג,

ואסור שיהיה נהוג, בחקיקה רטרואקטיבית, אלא אם כן יימצא פתרון סביר כדי שהצדק

גם יראה וגם יעשה. לא יתכן אחרת.

היו"ר א. לין;

תודה רבח לך, רשות הדיבור לחבר-הכנסת שמעון שטרית.
ש. שטרית
אדוני היושב-ראש, אני שמח שנענית, בין השאר גם לפניה שלי, לזמן את

הישיבה שאנחנו מקיימים עתה לדון בנושא הזה, בנוסף לדיונים שהתקיימו בוועדה

לבנקאות. אני סביר שיש כל-כך הרבה פגמים גם בניהול המשפט עצמו וגם בגוף פסק-
הדין שהתחושה
זעזוע, מתאימה כדי לתאר את התגובה של האדם הסביר וודאי של

המחוקק הסביר למיקרא פסק-הדין ולמיקרא הנסיבות שהקדימו את פסק-הדין.

באשר לניהול המשפט הייתי אומר שבלתי-סביר לחלוטין שבעל-דין שהנתבע שלו

נמצא בחוץ-לארץ ישחרר את הנתבע מלהעיד בבית-המשפט כאשר הוא יודע שהנתבע חשוד

בפלילים, נאשם כבר בנושא משפט הבנקאים בעניין הוויסות והפרשיות הנספחות, ועוד

3 פרשיות נוספות; 1. פרשת ההליכים החריגים של קבלת ההטבות - - -
היו"ר א. לי ן
יכול להיות שבכוונה הסכימו לא להגיש תביעות - - -



ש. שטרית;

בלתי-סביר לחלוטין שבעל דין ינהג כך וישחרר את הנתבע מלבוא.

2. פרשת הדירה; 3. פרשת ההטבות החריגות שארנסט יפת העניק לעצמו בעזרת

אותה ועדה שלא היתה לה שום סמכות; 4. הפרשה הנוספת, שאיננה ידועה כל-כך

בציבור, אבל גם כן משמעותית מאד, והיא פרשת האוברדראפט הפתוח. היו ארבעה

בכירים בבנק לאומי שיכלו למשוך אוברדראפט בלי הגבלה. הרווח שלהם רק מהריבית,

לא הערך הכלכלי של ההזדמנות, היא בעצמה משאב. אם אני יכול לגייס משאב בלתי-

מוגבל לכל מיני התקשרויות, זה ערך אדיר, ואותו לא חישבו במשטרה, אלא רק את

רווח הריבית שהיו צריכים ללוות אילו היו לוקחים את אותו כסף, והם הגיעו לסכום

של 200 אלף שקלים שאותו אוברדראפט פתוח זיכה את בעלי החשבון.

היו"ר א. לי ן;

שולם על-כך מס-הכנסה?

ש. שטרית;

פניתי לנציב כדי שיבדוק את הנושא הזה.

היו"ר א. לי ן;

תסלח לי על-כך שאני מפריע לך באמצע דבריך אבל אני רואה בכתובים סכום שהיה

גדול מאד בזמנו, קרוב ל-7 מיליון שקלים, אשר בקשר אליו אני מבקש לדעת האם

הכסף הזה הומר למטבע זר, או שהוא נשאר בישראל?
ש. שטרית
לא ברור. נדמה לי שהוא מעוקל.

היו"ר א. לי ן;

מה עושים עם הכסף הזה?

ש. שטרית;

אינני בטוח שארנסט יפת הצליח להעביר אותו לחוץ-לארץ. אם כן, כי אז הוא

הצליח להעביר רק חלק מהסכום - - -

היו"ר א. לי ן;

האם יתכן שבנק ישראל נתן לו רשות להמיר את הסכומים האלה למטבע זר?
ש. שטרית
יכול להיות.
הי ו"ר א. לין
במדינה שלנו הכל יכול לקרות. צריך לברר את העניין הזה.
ח. רמון
עד לפני שנה הוא לא היה נמלט מהחוק, עד אשר לא הוחלט להעמיד לדין, הוא

בכלל לא היה עבריין לכן אם הוא הגיש בקשה כדין לבנק ישראל והבנק נהג על-פי מה

שנהוג - - -

היו"ר א. לי ן;

ביום 1 בדצמבר 1986 שולמו לו 6 מיליון ו-613 שקלים, בניכוי מס כדין.

האם את הסכום הזה בנק ישראל נתן לו רשות להמיר למטבע זר ולהעבירו לחוץ-לארץ?

ש. שטרית;

לא ידוע.
היו"ר א. לי ן
אני לא אתפלא אם כן, מכל מקום אני אברר את השאלה הזאת עם בנק ישראל.
ח. רמון
יש כללים לתשלומי פנסיה, מה מותר ומה אסור.

היו"ר א. לי ן;

באשר ל-83 אלף שנפסקו לו, אני מבקש לדעת האם בנק ישראל אישר להמירם למטבע

זר? אני מציע שנבדוק את השאלה הזאת, ואל נתפלא אם אמנם ניתן לארנסט יפת

אישור כזה.
ש. שטרית
אדוני היושב-ראש, לא רק ששחררו חשוד בפלילים, גם בקשר הפרשיות שהזכרתי

וגם בקשר לפרשת הגייסות, אלא שגם שחררו את השופט מהנמקה. מה ההגיון בסוגיה

שכל העולם, לא רק הציבור בישראל, מתעניין בה, ולמרות שכל הדיון התקיים בלשכה

ולא באולם, העתונאים ליוו אותו? האם סביר לשחרר שופט מהנמקה בסוגיה כזאת?

האם אמון הציבור לא חשוב בכלל?

קראתי בפסק-הדין הצדקה, כפי שהיושב-ראש הדגיש, לפרוצדורה של עובדות

מוסכמות, בלי עדים, בלי ראיות, בלי הופעה של הנתבע - - -
היו"ר א. לי ן
הסברת מדוע; כדי לאפשר לו לנהל משפט מבלי לבוא לישראל.

ש. שטרית;

כפי שנאמר קודם על-ידי חבר-הכנסת חיים רמון, לבנק היה אינטרס לגמור את

העניין; לצאת ידי חובה. הבנק שאל את עצמו; מדוע להיכנס לעניין כזה שאולי

בקשר אליו יזמינו דירקטור זה או אחר וישאלו אותם שאלות מביכות? יגאל ארנון

שאל; מי אישר זאת? פרופסור מכובד? עורך-דין מפורסם? אם יחקרו אותם כי אז

יהיה מצב לא נוח, לא נעים, מביך - - -

היו"ר א. לי ן;

ברור שזה מצב שגורם אי-נוחות.
ש. שטרית
זה היה מעין משפט קונספירטיבי פומבי. מצד אחד הוא היה פומבי, ומן הצד

האחר היו בו כל מיני דברים קונספירטיביים. קונספרטיביים במובן שלא היתה

הנמקה עד כדי כך שעורך-דין מנוסה כמו חבר-הכנסת ראובן ריבלין קרא פיסקה בה

כתוב שהיועץ המשפטי טען שתנאי פרישתו של הנתבע עומדים בסתירה לתקנת הציבור.

משום שהשופט לא פירט מה הטענות המשפטיות והאסמכתאות המשפטיות שאותם אני בטוח

ציטטה עורכת-הדין דליה פילוסוף - - -
היו"ר א. לי ן
היא לא התייחסה לנושא הזה בכלל.

ש. שטרית;

הבר-הכנסת ריבלין אומר שהיא סתם טענה זאת. מאין לנו לדעת? אני צריך

להניח שכן, אבל אילו השופט היה כותב פסק-דין כמו שמקובל לעניין כזה, בעל השלכה

ציבורית, הוא לא היה נופל, אולי, כדי טעות., כפי שחברי, חבר-הכנסת ריבלין נפל

כדי טעות.

ניהול המשפט היה פרדוקסאלי לחלוטין. הוא היה קונספירטיבי פומבי - - -

היו"ר א. לי ן;

הם חשבו שהם משטים בכל הציבור.

ש. שטרית;

הם חשבו שנשב בשקט. אגב, במהלך המשפט, וזה גם פורסם בעתונות, דרשתי

מבנק לאומי לא להסכים, ולבטל את ההסכמה שלו בקשר העובדות המוסכמות.

אדוני היושב-ראש, אני רוצה לומר בכל האחריות שחובתו השיפוטית של שופט

היא לדון בפסק-דין גם בתוך הקונטקסט החברתי והציבורי של אותה פרשה. כל מי

שטוען שאין משמעות לנסיבות הפרשה המסויימת שעומדות לדיון בהכרעה בפני בית-

משפט, הוא בחזקת מטעה את הציבור, ואני אומר את דברי אלה בכל האחריות, גם

כמשפטן.
היו"ר א. לין
כאן מדובר בנסיבות ישירות. האדם הזה גרם נזק לבנק ולמדינה.
ש. שטרית
אני אומר שמי שקורא את פסק-הדין הזה מגיע למסקנה שהשופט שכתב את פסק-הדין

מנותק מהציבור ואין שופט ממלא את חובתו המשפטית והשיפוטית אם הוא כותב פסק-דין

שמנותק מהציבור.

היו"ר א. לי ן;

דבר אחד ברור; שיקולי הצדק לא עמדו לנגד עיניו.



ש. שטרית;

שיקולי הצדק וההשלכות הכוללות. לא יכול להיות שעומד לפניך נתבע שהוא

מנכ"ל בנק לאומי, יושב-ראש בנק לאומי, כל המדינה מחכה לפסק-הדין, כל העולם

מחכה לפסק הדין, ובמשפט מתעלמים מכך שהיתה פרשת ויסות המניות, שוועדה ממלכתית

כתבה מה שהיא כתבה, ושכל העולם שמע ששבוע לאחר מכן נפתה משפט הבנקאים.
היו"ר א. לי ן
מתנהל משפט פלילי שהוא עוד לא הופיע אליו, יש כמה חקירות משטרתיות כאשר

הוא נמצא בניו-יורק, וכל הקשור בכך.
ש. שטרית
איך אפשר לומר ששופט עושה את מלאכתו רק משום שהוסכם על עובדות מוסכמות?

שמעתי שכל הטענות שנטענו כבר, גם מפיהם של חברים אחרים, הן פופוליסטיות.

היו"ר א. לי ן;

עוד לא פגשתי אדם אחד בציבור, לא בעל אינטרס, שלא אמר לי שהוא לא מזועזע

מהעניין הזה. אנשים שמרוויחים במדינה הזאת 2000-3000-4000 שקלים לחודש

ברוטו, עובדים קשה, עושים את מלאכתם נאמנה, לא מסוגלים להבין איך הגיעו לתוצאה

הזאת. אנחנו רוצים לחנך חברה על בסיס של ערכים. אני חושב שהציבור לא קלט

את הנזק שפסק-הדין הזה גרם.
ש. שטרית
אני טוען שיש 5 עילות כדי לתקוף את פסק-הדין; 1. לא היתה סמכות, והשופט

לא היה רשאי להסכים על פרוצדורה פרטית בבית-המשפט. בבוררות כל אחד יכול

להסכים איך לנהל את העניין, אבל במשפט יש דברים ששופט לא יכול להתנות, הצדדים

לא יכולים להתנות, והשופט לא יכול להסכים להם, לדוגמה, חובת ההנמקה. חובת

ההנמקה איננה ניתנת להתנאה, במיוחד בפסק-דין בעל השלכה ציבורית. השופט לא היה

יכול להסכים לא לנמק את פסק-הדין.

2. השופט לא יכול היה לסיים את הפסיקה או את השפיטה שלו בעניין הזה בלי

לומר שהוא חושב אחרת. הוא לא יכול היה לומר כי הדבר הזה מתיישב עם תקנת

הציבור.

3. הוא לא היה רשאי להתעלם מסיבות הפיטורין או נסיבות הפרישה של מנכ"ל

ויושב-ראש בנק לאומי שהיו בנסיבות פליליות.

4. השופט לא יכול היה לקחת את התנאים שנקבעו בשנת 1963 כאשר המשכורת

היתה באדמה, ולהפעיל את המתכונת של אותה שנה לתנאים שכבר הרקיעו לחלל החיצון.

השופט בחר את שנת 1983 כשנה קובעת לגבי קביעת השכר, אבל אז היה מדובר על

תנאים שארנסט יפת, כדיקטטור של הבנק, קבע לעצמו. איך אפשר לקחת את השכר של

שנת 1983 שיפת קבע לעצמו ולהלביש עליו את התנאים שנקבעו בשנת 1963? 20 שנה

קודם לכן? זה לא הגיוני.

5. השופט בחר את המדד הידוע במקום את המדד בגין. מדד בגין מתפרסם

חודשיים קדימה. אם, לדוגמה, אני רוצה לדעת מה המדד של חודש אוגוסט, כי אז הוא

מתפרסם ב-15 בספטמבר. אם אני רוצה לדעת, לדוגמה, מה המדד הידוע בחודש אוגוסט,

נניח ב-1 באוגוסט, כי אז מדובר על המדד הידוע ב-15 ביולי שהוא המדד של חודש

יוני. זאת אומרת שיש הפרש של חודשיים מדד. כאשר השופט לקח את המדד הידוע הוא



הקדים את המדד, לכן התוצאה הסופית באותם חודשים, בשנת 1983 הקפיצות בחודש

לפעמים היו 20%, לכן ההפרש, משום שהוא בחר את המדד הידוע, הוא שליש, וזאת

איננה טעות אלא בחירה. מדוע השופט בחר את המדד הזה? יש ויכוח שלם בין

כלכלנים כאשר מישהו בוחר מדד בגין או את המדד הידוע.

יש עילות כבדות-משקל שכל בעל-דין, קל וחומר היועץ המשפטי בעניין שיש לו

עניין ציבורי, קל וחומר בנק לאומי שהוא כפי שכולם אמרו: בבעלות מדינת-ישראל,

ביושר, ולכן לדעתי חובה על היועץ המשפטי - - -
הי ו"ר א. לי ן
ועל בנק לאומי.

ש. שטרית;

להגיש את הערעור ולהעמיד במבחן משפטי את כל הנקודות שציינתי.

במכתב שכתבתי ליושב-ראש הוועדה בשבוע שעבר אמרתי שאם יש צורך בכך אני

אתמוך תמיכה בלתי-מסוייגת בהתערבות חקיקתית למניעת התוצאה החריגה והפוגעת

פגיעה קשה במצפון הציבורי ובאמות-המידה המוסריות של החברה הישראלית. אני סבור

שאם בסוף התהליך השיפוטי תצא תוצאה בלתי-מתקבלת על הדעת שנהיה חייבים לקבל

אותה מבחינת הדין של בתי-המשפט, אזי עומדת לפנינו חובה לשקול, ואני בדעה שצריך

לחוקק חקיקה רטרואקטיבית שתיתן לארנסט יפת רק מה שבאופן ראוי הוא צריך לקבל

על-פי הסטנדרטים שייקבעו, וזה יקבע גם את הסטנדרטים במקרים אחרים, לא רק במקרה

שלו. תודה.

היו"ר א. לי ן;

תודה רבה לך. רשות הדיבור לחבר-הכנסת וירשובסקי.

מ. וירשובסקי;

אני רוצה לומר לכם כי אני כלל אינני מזועזע ממה שקרה כיוון שזה חלק

מההתנהגות כלפי בנקאים מקידמת-דנא - - -
היו"ר א. לי ן
אני הזדעזעתי מההחלטה של השופט. ציפיתי שהוא ינהג אחרת. לא הזדעזעתי

מההתנהגות של בנק לאומי או מזאת של הסוכנות היהודית.
מ. וירשובסקי
אני מסכים אתך שפסק-הדין מהווה נדבך נוסף, כאשר גם מערכת בתי-המשפט

התווספה אל ההתנהגות הכללית של המימסד הישראלי להתייחס אל הבנקאים כאל אנשים

בעלי דם כחול או בעלי חסינות שאין לאף גזע אחר בין בני האדם שחיים במדינת-

י שראל.

חבר-הכנסת צידון הזכיר את הבג"צ שהוא הצטרף אליו, אבל הוא הצטרף אל הבג"צ

השני. בשנת 1986 הגשתי בג"צ כיוון שהמשטרה אמרה שאין אינטרס ציבורי להמשיך את

הטיפול בעניין המעורבים בעקבות דו"ה ועדת בייסקי והיועץ המשפטי התמהמה. רק

על-ידי הגשת הבג"צ הוא נתן הוראה להמשיך את החקירה, דבר שהביא לאחר מכן

להשתלשלות הדברים האחרת.



בשנת 1986 או בשנת 1987 הנחתי הצעת חוק שהחברים אמרו לי לא להעלותה כיוון

שהיא רטרואקטיבית והיא מתערבת בחופש ההתקשרות של החוזים. אלה הן טענות

משפטיות נכונות אשר אינני חולק עליהן, אבל אני סבור שעוצמת החומרה של העניין

הזה היא כזאת שאנחנו צריכים לומר שזה מקרה חירום, ובמקרה הזה בהחלט מוצדקת

חקיקה.

אני מסכים שצריך לחכות עד אחרי התוצאות של ההליכים המשפטיים הנוספים

שחייבים להיות, אבל אני לא בטוח אם עכשיו יכול היועץ המשפטי בכלל לערער - - -
היו"ר א. לי ן
הוא יכול.

מ. וירשובסקי;

אינני בטוח בכך.

היו"ר א. לי ן;

הוא יכול להגיש ערעור כיוון שמדובר בחוק בהליך.
מ. וירשובסקי
אני מקווה שהוא יוכל לערער - - -
היו"ר א. לי ן
אם הוא לא יוכל, שבית-המשפט העליון יגיד שהוא לא יכול. גם בנקודה הזאת

אני מעדיף שהתשובה תהיה זאת של בית-המשפט העליון.

מ. וירשובסקי;

אדוני היושב-ראש, אני בהחלט מצדד בכך שהיועץ המשפטי יגיש את הערעור

ושתהיה הכרעה שיפוטית עליונה במדינת-ישראל של בית-המשפט העליון, ואני גם מצדד

בדעת יתר חברי שצריך ללחוץ על בנק לאומי שיגיש גם הוא ערעור. אבל מה שאנחנו

כבר חייבים לומר היום כדי שאותם מוסדות ידעו הוא שבמידה והם לא יפעלו, אנחנו

נתערב בחקיקה חרף כל הקשיים העקרוניים-קונסטיטוציוני ים.

קודמי כבר אמרו שלא יתכן להשאיר את המצב העובדתי הזה שהאדם הזה, העבריין

הנמלט הזה ישאר עם פנסיה פי שניים מהמשכורת של יורשו בתפקיד - - -
היו"ר א. לי ן
גם המשכורת של יורשו גבוהה מדי.

ש. שטרית;

לא המשכורת של יורשו אלא העלות. יורשו מקבל היום 15 - - -
היו"ר א. לי ן
אל נתייחס למשכורת של יורשו כמדד כיוון שגם היא גבוהה מדי. מנכ"ל בחברה

תעשייתית גבוהה משתכר 12 אלף דולר, אבל כאן השתבשו המושגים.



מ. וירשובסקי;

לגבי הבנקאות במדינת-ישראל היה כל הזמן יחס מיוחד מצד השלטונות, ואסור

לנו לשכוח שוועדת החקירה לא הוקמה על-פי יוזמת הממשלה אלא על-פי יוזמת הכנסת.

אילו קשיים היו כדי שהממשלה תחליט לבצע את המלצות ועדת בייסקי - - -

י. צידון;

הי ו סיבות ברורות לכך.
מ. וירשובסקי
היתה סחבת מכוונת. אם אנחנו נגיד שאנחנו מתכוננים להתערב בעניין הזה

ונחוקק חוק, זה יהיה אקט חינוכי ממדרגה ראשונה שאנחנו חייבים לעשותו.

ההחלטה האומרת שאם כלו כל הקיצים אנחנו ניגש לעניין הזה בצורת חקיקה, למרות

הרטרואקטיביות ולמרות חופש התקשרות של חוזים, תהיה דבר חשוב שישפיע על אותם

גופים שאנחנו מתכוונים להשפיע עליהם עכשיו.

אני מצטער על-כך שנציגי היועץ המשפטי לממשלה לא הוזמנו לישיבה הזאת - - -
היו"ר א. לי ן
דיברתי אתו ואמרתי לו שאינני מזמין אותו לישיבה במתכוון משום שאינני רוצה

שיגידו שאנחנו מנסים להפעיל עליו לחץ לא הוגן. מאחר ולא רציתי שתועלה טענה

כזאת העדפתי שהישיבה תהיה בעלת אופי ציבורי.

מ. וירשובסקי;

אינני מתערב במידת השיקולים שלך - - -

ח. רמון;

האם אפשר יהיה להעביר לו את הפרוטוקול?

היו"ר א. לי ן;

הוא י ועבר אליו.
מ. וירשובסקי
את הפרוטוקול באמת צריך להעביר אליו, ובשלב יותר מאוחר, אחרי שנקבל את

ההחלטה, אני ארצה לשמוע מה היו הנימוקים של נציגיו כאשר הם התנהגו כפי שהם

התנהגו והשכימו ששופט בישראל יהפך להיות שופט כדורגל? המצב שהיה אז היה מצב

של שופט כדורגל שלא צריך לנמק - - -

ח. רמון;

רואים שאינך מבין בספורט שכן שופט כדורגל משפיע הרבה יותר על מהלך המשחק

מאשר השופט במקרה הזה.
מ. וירשובסקי
לא דיברתי על ההשפעה אלא על-כך ששופט כדורגל שולף כרטיס, הוא לא צריך

לנמק, הוא קובע במקום, וכאן מה שקרה היה זה שהשופט קבע מה שהוא קבע, התעלם מכל



מסכת העובדות הציבוריות, ואני מוכרח לומר שאינני מבין זאת שכן אם היועץ המשפטי

לממשלה מתערב הרי הוא מתערב לא בגלל זה שצריך להתערב מבחינה משפטית אלא כיוון

שהוא חש שתקנת הציבור מחייבת זאת. אם כתוצאה מכך שהוא מופיע במשפט לא נעשה כל

נסיון מצדו לכבד את תקנת הציבור, או להפנות את הזרקורים לתקנת הציבור, הניהול

שלו היה כושל, וגם של השופט.

אני סבור שיש לפנינו מקרה שאסור לנו לעבור עליו לסדר היום, ובעיקר עלינו

להפעיל את הכוח היחיד שיש לנו, החקיקה, בשעה שאמצעים אחרים לא יעזרו.
י. צידון
אני מבקש לברר האם התשלומים למר ארנסט יפת מתבצעים? האם הם מתורגמים

למטבע זר ומועברים החוצה? והאם ניתן להשהות אותם?

ש. שטרית;

אם אישרו אותם, צריך לקרוא להפסיק לשלם אותם - - -
ח. רמון
בינתיים לא משלמים לו כיוון שצריך להורי.ד בעבור הסכומים הקודמים.

י. צידון;

אני מבקש שנקבל אינפורמציה בקשר השאלות ששאלתי.

היו"ר א. לי ן;

פניתי בעניין הזה לשר המשפטים, ואני אפנה בקשר לכך גם לבנק ישראל.

ניסיתי לברר איך קרה שנציגת היועץ המשפטי לממשלה, הגברת הנכבדה, הסכימה

שלא תהיה הנמקה, ולא ברור שהיא קיבלה אישור לכך מהיועץ המשפטי לממשלה.

רשות הדיבור לחבר-הכנסת יצחק לוי.
יצחק לוי
אדוני היושב-ראש, אני מתפלא מאד על-כך ששר המשפטים לא הוזמן לישיבה

הזאת - - -

היו"ר א. לי ן;

משרד המשפטים הוזמן לישיבה.

יצחק לוי;

לפי הבנתי שר המשפטים היה צריך להשתתף בפגישה הזאת - - -

היו"ר א. לי ן;

ההזמנה למשרד המשפטים הועברה.

יצחק לוי;

היתה תגובה בקשר אליה?



היו"ר א. לין;

אינני יודע כיוון שהייתי בפגרה.
יצחק לוי
שר המשפטים היה צריך לשבת כאן כאיש ציבור - - -
ה. רמון
הוא לא רצה להפר את המסורת המחדלית של ממשלות ישראל בבל הזמנים בטיפול

בנושא הבנקאים. הוא רצה להתאים עצמו למסורת הזאת.

היו"ר א. לי ן;

בלי להסיק מסקנות מרחיקות-לכת ומבלי לסטות כרגע מהנושא המרכזי אני מבקש

להדגיש כי ההזמנה למשרד המשפטים הועברה בדרך המקובלת.

א. שפט;
היתה שאלה לוועדה
היכן החומר?
היו"ר א. לי ן
אלי לא הגיעה שום שאלה.

יצחק לוי;

אדוני היושב-ראש, אני מציע למצות את כל ההליכים לפני שנגיע לחקיקה,

ואני מציע לבקש משר המשפטים את תגובתו לנאמר בפרוטוקול. צריך להעביר לו את

הפרוטוקול, לבקש את תגובתו עליו, וצריך לדעת, בצורה חד-משמעית, אם הפרקליטות

או היועץ המשפטי לממשלה מתכוננים להגיש ערעור? אנחנו צריכים לקבל תשובה על

השאלה הזאת קודם שבתי-המשפט יחזרו מפגרתם לעבודה. הזמן להגשת ערעור הוא זמן

מוגבל, לכן הוועדה צריכה לדרוש לקבל תשובה משר המשפטים, עד 1 בספטמבר, בקשר

לשאלה: האם הפרקליטות מתכוננת להגיש ערעור?

אני רוצה לומר לחברי הוועדה כי אני מגיע לדיון הזה מתוך זעזוע עמוק אבל

זעזוע קצת שונה מזה ששאר ההברים דיברו עליו כיוון שאתמול עסקתי בתנועתי בנסיון

לשחרר כמה אלמנות שגרות במושבים מעיקולים ומצווי-מעצר שהוצאו נגדן על-ידי

בנקים שונים, כולל בנק לאומי. הדיון שקיימנו היה קשה כיוון שהוא נסב בקשר

לנשים מבוגרות, בנות 70 ו-75, אלמנות שגרות במושבים, בקשר תביעות בנות 400-500

או 1000 שקלים, ולעומת זאת בנק לאומי, בשרירות-לב, מבזבז הון עתק על פנסיונר

נכבד שהחליט לנטוש את הארץ ולא להתמודד עם טענות הציבור שהופנו כלפיו. לא רק

זה אלא שהוא ניצל את האמצעים כדי להעביר את שביעות-רצונו מפסיקתו של השופט.

אחרי שאי-אפשר היה להתקשר אליו במשך הרבה שנים, שיחת הטלפון הראשונה שהגיעה

ממנו היתה זאת שהוא הביע בה שביעות-רצון מכך שהשופט השאיר לו אמצעים "דלים"

כדי שהוא יוכל להמשיך להתקיים בגולה הדוויה בה הוא חי. ארנסט יפת השאיר כאן

מבול, וברח.

לא מזמן קיימנו בוועדה הזאת דיון על השהיית פנסיה של עובדי ציבור, נושאי

מישרות שיפוטיות, דיינים ואחרים, הדיון היה ממצה, והדעה שהובעה בוועדה היתה
שיש להשתמש גם בכלי הזה שנקרא
השהיית פנסיה, כאשר מדובר על אדם שעבר עבירות

פליליות, אדם שהוגש נגדו כתב-אישום. יש מקום להשהות את הפנסיה שלו מכיוון

שכאשר עובד פשוט מואשם, הוא יוצא מהעבודה ללא פנסיה, אבל כאן השופט כלל לא

התייחס לעניין הזה - - -
היו"ר א. לי ן
לכלום הוא לא התי יחס.

יצחק לוי;
הוגש כבר כתב-אישום. בעקבות הבג"צ של חברי הכנסת
וירשובסקי, צידון

ואחרים, כתב האישום הוגש, והשופט אמר שצריך להמשיך לשלם לו פנסיה של 60 אלף

דולר - - -

היו"ר א. לי ן;

83 אלף, היום.
יצחק לוי
מעבר כל הטיעונים המשפטיים שחברים מלוכדים לגביהם אני מבקש שהוועדה תחליט

שעד ה-1 בספטמבר תונח בפנינו תשובתו של שר המשפטים לגבי הגשת הערעור ולגבי כל

מה שהושמע במהלך הישיבה הזאת.

אני מבקש מיושב-ראש הוועדה לכנס את הוועדה בראשית חודש ספטמבר כדי ללמוד

מהי תגובתו של שר המשפטים? והיה אם אפשר להביא אותו לאותה ישיבה, טוב נעשה.

אם לא, לפחות נלמד מהכתב מהי תגובתו? אני רואה אותו כאחראי על תקינות המשפט

בישראל, על הגנת הציבור בישראל באמצעות מערכת המשפט, ואם לא, יתכן שנצטרך

להחליט על חקיקה רטרואקטיבית שכפי שכבר אמרתי הייתי מבקש לדחות אותה עד כמה

שאפשר.
חיו"ר א. לי ן
תודה. אני מבקש להשמיע מספר הערות קודם שנסיים את הדיון. אני רוצה

שכולנו נבין שהדיון הזה הוא דיון חריג מאד שמתקיים בוועדה הזאת. זאת פעם

ראשונה שהוועדה זומנה כדי לדון בהחלטה של בית-המשפט שטרם הוחלט אם להגיש בקשר

אליה ערעור או לא, ובהתנהגות הצדדים שהופיעו במשפט. איננו עושים זאת ואני

מקווה מאד שלא נעשה כן בעתיד. במקרה הזה חשבתי כי חובתנו כחברי הכנסת גוברת

על-פני כל שיקול משפטי או ציבורי אחר כיוון שהתוצאה של ההחלטה הזאת, מלבד

העלבון האיום שהיא מטילה על המערכת המשפטית ועל מערכת החוק בישראל, ומלבד זאת

שהיא מציגה את המדינה שלנו ככלי ריק, היא מהווה עוול חברתי ופגיעה במושגי הצדק

שלנו בצורה ההרסנית ביותר שאפשר לתאר. זה לא מסוג הדברים שאנחנו יכולים לעמוד

מנגד ולא להתערב בהם או לא להביע דעתנו. אנחנו חייבים לעשות מה שניתן כדי

שהעוול הזה יתוקן מה שיותר מהר, כדי שהחברה והציבור בישראל ידעו שיש צדק

במדי נת-ישראל, ולא שמדינת-ישראל כולה לא שווה פרוטה מול אדם אחד שקוראים לו

ארנסט יפת.

אני מציע שנסתפק בהבעת דעתה של הוועדה בנושא חזה ונומר כי אנחנו סבורים

שיש מקום שבקשר לננושא הזה תינתן החלטה סופית של בית-המשפט העליון גם באשר

לשאלה האם יכול היועץ המשפטי לערער, גם בקשר לשאלות של תוכן, וגם בקשר לכל
השאלות שהחברים העלו כגון
האם בית-המשפט יכול היה להתעלם מההנמקה ולהסכים

לאי-הנמקה?

לגבי כל השאלות שהחברים העלו במהלך הישיבה צריכה להינתן תשובה ברורה של

בית-המשפט הגבוה לצדק כשם שבית-המשפט הגבוה לצדק, בשנים האחרונות, נתן מספר

החלטות שנוגעות לשורש המוסר הציבורי ופעולת הרשויות בישראל. אני מקווה

שהחלטה כזאת תינתן בקרוב, ואנו נוציא את מסקנות הוועדה בהתאם לכך.



בכל מה שקשור לשר המשפטים, אני אפנה אליו, כבר פניתי אליו, יחד עם זאת

אני מניח שהוא יגיד שהוא לא רוצה להתערב בשיקולי התביעה. אני סבור שחובתו היא

אחרת אבל יתכן שכך הוא ישיב. מכל מקום אנחנו נפנה, בהחלט, גם לשר המשפטים

בקשר העניין הזה.

רבותי, אם אתם מסתפקים בהצעת הסיכום הזאת, אני מציע שנאשר אותה - -
מ. וירשובסקי
אתה משאיר את עניין החקיקה - - -
היו"ר א. לין
לא הסתרתי את דעתי שאני לא אנוח, לא אשקוט, ואלך לכל מאבק חקיקתי כדי

שהדבר הזה לא יתקיים. אני לא רוצה להכניס את העניין הזה לסיכום בגלל סיבה

אחת; אני לא רוצה שישתמע כאילו שאנחנו מזהירים, כיוון שאני נותן את אמוני

בבית-המשפט הגבוה לצדק. אין לי סיבה לא לתת בו את אמוני. לכן אני מקווה

שהערעור י וגש.

אני מודה לכם על-כך שבאתם לישיבה המיוחדת הזאת.

הישיבה הסתיימה בשעה 10.45

קוד המקור של הנתונים