ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 16/07/1991

חוק-יסוד: הממשלה

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 282

מישיבת ועדת החוקה חוק ומשפט

יום שלישי. ה' באב התשנ"א (16 ביולי 1991). שעה 00;11

נכחו: דוברי הוועדה; א' לין - הי ו "ר

א' אבוחצירא

מ' בר-זהר

א' דיין

צ' הנגבי

ש' וייס

מ' וירשובסקי

יצחק לוי

ד' ליבאי

ע' לנדאו

ח' מירום

מי נפאע

י' צידון

א' רובינשטיין

ש' שטרית
מוזמנים
ש' גוברמן - משנה ליועץ המשפטי לממשלה

כ' שלו - משרד המשפטים

א' שיל"ת - משרד הפנים

ת' אדרי - מנכ"ל ועדת הבחירות המרכזית

יועצת משפטית; ר' מלחי

מזכירת הוועדה; ד' ואג

קצרנית; ח' בנקין

סדר היום;

הצעת חוק יסוד; הממשלה - הצעת חוק פרטית של קבוצת חברי כנסת.



הצעת חוק יסוד; הממשלה

(הצעת הוק פרטית של קבוצת חברי כנסת)

היו"ר א' לין;

אני פותח את הישיבה.

הנושא העומד על סדר היום הוא הצעת חוק יסוד: הממשלה, הצעת חוק פרטית של קבוצת

חברי כנסת. בישיבה הקודמת, שאותה ניהל חבר-הכנסת יצחק לוי, התייחסה הוועדה להערות

שר המשפטים על פי רשימה מרוכזת שמר גוברמן הכין והגיעה עד סעיף 22.

למען יעילות הדיונים אני רוצה להדגיש שוב - גם הוצאתי את זה בכוזב היום -

שהטיוטה המשמשת בסיס לדיונים שלנו היום היא רטיוטה הבהירה מיום ה-9 ביולי 1991.

היועצת המשפטית של הוועדה עשתה מאמץ מיוחד לתת ביטוי להחלטות הוועדה כמות שהו עד

לנקודת זמן זו, אבל לא התיימרה להכי ן את הנוסח הסופי שיוגש למליאה. המשפטנים

יישבו אחר כך על הנוסה, ואנחנו גם נקרא את הנוסח הסופי.
מ' וירשובסקי
אדוני היושב ראש, התבקשנו להגיש הסתייגויות, ואכן עשיתי זאת, אבל הואיל וזה

לא הנוסח הסופי, אני מבקש לדעת אם אוכל לתקן את ההסתייגויות שהכינותי או להגיש

הסתייגויות מעבר לאלה שכבר הכינותי.

היו"ר א' לין ;

לא, משום שאין סיבה עניינית לכך. קבענו לוח זמנים, חברי כנסת הגישו את

הערותיהם והסתייגויותיהם. אגב, מזכירת הוועדה ישבה ורשמה את כל ההסתייגויות על

פי, מספרי הסעיפים. נוהל העבודה הוא כזה: אנחנו נעבור סעיף סעיף, נודיע אם יש

הסתייגויות, ואם יש הסתייגויות, של מי הן, המציע יסביר בקצרה את הערותיו ולאחר

מכן נעבור לשלב ההחלטה בכל סעיף וסעיף.
אי אבוחצירא
למה ארנה מתכוון כשאיזה אומר שזה לא נוסח סופי? השאלה היא אם אוזה מתכוון לנוסח

המשפטי.
היו"ר א' לי ן
זו הכוונה.
ר' מלחי
הנוסה הזה משקף נכונה את החלטות הוועדה לאותו תאריך.
אי אבוחצירא
אני רוצה להבהיר, שאם הכוונה לניסוח משפטי, כגון שהוועדה מחליטה לכתוב

"הממשלה מורכבת מראש ממשלה ומשרים" במקום "הממשלה מורכבת משרים ומראש ממשלה",

בוודאי שאין לי הערות על כך, אבל אם הכוונה היא שהוועדה תוכל לכתוב במקום זאת ,

למשל, "הממשלה מורכבת מראש ממשלה ושני שרים", זה הבדל משמעותי, ואני אבקש לשמור

על זכותי לערער.
היו"ר א' ליין
בוודאי. אבהיר את הדברים. כדי לרקוד בזמן העברתי מכתב לחברי הוועדה ובו

אמרתי שלפניכם טיוטה ששימשה בסיס לדיוני הוועדה ולוה החלטות לשינויים בטיוטה זו.

עשיתי זאת אפילו על פי עצתו של חבר-הכנסת אבוחצירא שרצה שתהיה תמונה מלאה של כל

ההחלטות. היועצת המשפטי איחדה את שני המסמכים האלה, הטיוטה ששימשה בסיס לדיונים

ולוח ההחלטות, לכלל מסמך אחד המונח עכשיו בפניכם , וזו הטיוטה מ-9 ביולי 1991.

כלומר, מבחינת התוכן אין שינוי. זה רק מאפשר יותר נוחות בעבודה.

שי שטרית;

אינכם מחלקים לנוחיותכם של חברי הוועדה את ההסתייגויות שהוגשו?

היו"ר א' לין;

אתם רוצים שנחלק את כל ההסתייגויות?

שי שטרית;

זה מובן מאליו.

היו"ר א' לין;

חלק מהחברים הגישו את הסתייגויותיהם בצורה מסודרת, וחלק - בכוזב יד לא לגמרי

בהיר. אם יש דרישה לצלם את כל סט ההסתייגויות ולחלק אותו לחברי הוועדה, זו עבודה

אדמיניסטרטיבית, ואני מוכן לעשותה ברגע זה, אם חברים חושבים חברים שזה מועיל. אני

שומע ממזכירת הוועדה שהסטים מוכנים. אם כן, אני מבקש לחלק אווזם.

אי אבוחצירא;

הערתי השניה נוגעת להסתייגויות. כיוון שנותר רק שבוע אהד לסיום המושב, הרי

כדי שלא יאשימו איש מאתנו בסחבת בוועדה - בוודאי לא אותי, כי הערעור שהגשתי

לוועדת הכנסת היה לגופו של ענין - אני מציע שלא נעסוק בהסתייגויות בוועדה. כל

אחד מאתנו ינמק את הסתייגויותיו בין כה וכה במליאת הכנסת. התווכחנו על הסעיפים

האלה בדיונים בוועדה, וכדי שלא נבזבז את זמננו, אני מציע שההסתייגויות יוגשו יחד

עם העברת הצעת החוק לקריאה שניה ולקריאה שלישית בכנסת, ללא דיון פנימי כאן. בכך

נעזור לאלה שמאד מעוניינים שחוק זה יוגש לפני תום המושב.
הי ו "ר א' לי ן
אני מעריך את הצעתך, חבר-הכנסת אבוחצירא, אבל אשאיר את זה לשיקול דעתו של כל

בעל הצעה. כאשר חבר כנסת מגיש הסתייגות, בדרך כלל הנוהל הוא שמאפשרים לו להציג

בתמציתיות את הסתייגותו בוועדה. על כן אם ירצו המציעים להעיר הערה, נאפשר להם

זאת, כי בכל אופן זה דיון מסודר, ומיד לאחר מכן נקבל החלטה. בנדון.

אי אבוחצירא;

אני בכל אופן מודיע שלא אבקש דיון על ההסתייגויות שלי כדי לזרז את קצב

העבודה. אני מציע לאלה שבאמת מעוניינים בקידום החוק לא לבקש דיון בוועדה על

ההסתייגויות.

היו"ר א' לין;

רבותי, כל חבר כנסת רשאי להציג את הסתייגותו ולנמק אווזה בקצרה אס הוא רוצה

בכך. אם הוא לא ירצה לנמק, לא ינמק.



א' דיין;

יתקיימו ישיבות מיוחדות נוספות בחוק הזח?
היו"ר א' לין
כן. קבענו כבר ישיבה נוספת סחר, בשעה 9:30. ויהיו ישיבות מיוחדות גם בשבוע

הבא.

ביקשנו מכל חבר כנסת לרכז את הסתייגויותיו, שכן מדובר בשלושים ישיבות, והיו

מקרים שחברי כנסת אמרו שהם רוצים להסתייג וחזרו בהם, שינו את דעתם. זה לא מצב

סטטי, זה מצב של דיונים נמשכים על פני וזקופת זמן ארוכה. על כן אם יש חבר כנסת

שהסתייג במהלך הדיונים ולא העלה את ההסתייגות על הכתב ברשימה שהוא הגיש, יש לו

עוד שהות לעשות בדיקה אחרונה, ואם יגלה הסתייגות כזאת, הוא יוכל להעלות אותה כדי

להשלים את רשימת ההסתייגויות שלו. אי אפשר להטיל משימה זו על היועצת המשפטית של

הוועדה.
ר' מלחי
הדברים גם השתנו.

היו"ר אי לין ;

כאמור, נתייחס להערות לפי סדר הסעיפים.

בישיבה הקודמת התחלנו להתיירוס להערות שר המשפטים והגענו עד סעיף 22. יש שתי

אפשרויות, ואני מתייעץ אתך, חבר-הכנסת לוי. האם עדיף להמשיך את רצף הדיון בהערות

שר המשפטים, או לדון בהן בשילוב עם הדיון בהסתייגויות? לי נראה שעדיף לעצור כאן

ולחזור לסעיפים לפי סדר עם ההסתייגויות של חברי הוועדה, כי אם נקבל את ההערות של

שר המשפטים, זה כבר ישנה את הסעיפים, ורצוי שההסתייגויות יתייחסו לנוסח השלם

יותר.

אני רוצה לציין שמאחר ששר המשפטים אינו יכול להשתתף בכל הדיונים, ביקשנו

באופן מיוחד ממר גוברמן שיציג מחדש כל אחת ואחת מההערות של שר המשפטים - הערות

לתוכן, לא הערות לנוסח, כי מלאכת הניסוח עוד צריכה להיעשות לאיור מכן, מחוץ

ל ו ו עדה.

יצחק לוי;

אני מקבל את הצעת היושב ראש.

אני רק רוצה להעיר שבדיון בשבוע שעבר לא החלטנו לגבי הסתייגויותיו של שר

המשפטים לסעיפים 15 ו-16.

היו"ר א' לי ן;

נכריע בהם היום.

ש' גוברמן;

כיוון ששר המשפטים אינו נוכה בישיבה והוא רצה לקבוע עמדה לגבי סעיפים

ספציפיים של החוק על פי הנוסח, אבקש לשמור לשר המשפטים את הזכות להגיש

הסתייגויות.
היו"ר א' לין
שר המשפטים בוודאי שיוכל להגיש הסתייגויות.

כאמור, נעבור על הסעיפים מהתחלה ונציג את ההסתייגויות בכל סעיף. לידיעתכם, עד

כה הוגשו כ-116 הסתייגויות.

שם החוק
יצחק לוי
הצעת שר המשפטים להזור לשם "חוק יסוד: הממשלה" התקבלה.

היו"ר א' לי ן;

לשם החוק יש הסתייגויות של חברי הכנסת אמנון רובינשטיין, יצחק לוי, חגי

מירום, אברהם שוחט, אלי דיין, מרדכי וירשובסקי ושולמית אלוני.

יצחק לוי;

אני מבקש שהצעתי לשם החוק תירשם כהסתייגות.

א' רובינשטיין;

אני לא מבקש שהסתייגותי תתקבל. ההסתייגות היא רק לשם החוק.

מ' וירשובסקי;

גם אני מבקש לרשום הסתייגות לשם החוק.

א' דיין;

גם אני.

היו"ר א' לין;

חברי הכנסת מירום ושוחט לא נמצאים כאן אתנו.

ע' לנדאו;

הצעה לסדר, אדוני היושב ראש. להוציא הסתייגות אחת, כל ההסתייגויות שלי נועדו,

כידוע, להשתמש בהצעת החוק הקיימת כדי להציג תפיסה אלטרנטיבית לשינוי שיטת הממשל.

לכן אני מבקש ההסתייגויות שלי יידונו כמיקשה אחת משום שהן משקפות תפיסה אחת.

הדיון בהן סעיף סעיף או הסתייגות הסתייגות מוציא מהן את הרוח.

היו"ר א' לין;

אני מקבל את בקשתך שנדון בהסתייגויות שלך בסוף הדיון.

הצעת חברי הכנסת מירום ושוחט זהה. הם מציעים שהחוק ייקרא ייחוק יסוד: הממשלה

ובחירת ראש הממשלה ".
ר' מלחי
באופן פורמלי ההצעה היא רק של חבר-הכנסת חגי מירום, כי חבר-הכנסת אברהם שוחט

אינו חבר הוועדה.
היו"ר א' לין
הוועדה יכולה להרשות לחבר-הכנסת שוחט להגיש הסתייגויות.

ר י מלחי;

חברי סיעתו של חבר-הכנסת שוחט יושבים כאן בוועדה, ובדרך כלל הוועדה לא אישרה

הסתייגות להבר כנסת כשנציגי סיעתו היו חברי הוועדה.

י' צידון;

זה יהיה תקדים מסוכן.

היו"ר א' לין;

רבותי, לא נתקבלו כאן ובבעיה. הוועדה רשאית להרשות לחבר-הכנסת שוחט להצטרף

להסתייגות של חבר-הכנסת מירום כבקשתו. מי בעד הצעתם של חברי-הכנסת מירום ושוחט?

ה צבע ה

ההצעה של חברי-הכנסת חי מירום ואי שוחט שהחוק ייקרא
"הצעת חוק יסוד
הממשלה ובחירת ראש הממשלה" לא נתקבלה
הסתייגות
לחברי-הכנסת חי מירום ואי שוחט

סעיפים 2-1
היו"ר א' לין
לסעיפים 2-1 אין כל הערות.

סעיף 3 - מקור הסמכות והרכב
יצחק לוי
בסעיף זת התקבלו שני שינויים ששר המשפטים הציע. מר גוברמן הציע נוסח, והוועדה

קיבלה אותו.
שי גוברמן
הנוסה בסעיף קטן (ב) הוא: "ראש הממשלה מכהן" - בלי המלה "בתפקידו" - "מכוח

היבחרו בבחירות כלליות, ארציות, שוות ויושאיות, לפי חוק הבחירות לכנסת ולראש

הממשלה". זה מקביל לסעיף 4 לחוק יסוד: הכנסת האומר: "הכנסת תיבחר בבחירות כלליות,

ארציות, ישירות, שוות, חשאיות ויחסיות, לפי חוק הבחירות לכנסת..."
ר' מלחי
בלי לנקוט עמדה, אני רוצה להפנות את תשומת הלב שדבר זה נאמר בסעיף 10 בנוסח

מה-9 ביולי הדן בדרך בחירת ראש הממשלה. בוודאי שאין זה רצוי לחזור על עני ן זה

פעמיים, והשאלה היא רק אם אנחנו מעדיפים שזה ייאמר בהתחלה, בסעיף הדן במקור

הסמכות וההרכב, או בסעיף 10 הדן בבהירות ראש הממשלה.
ש' גוברמן
שר המשפטים בהופעתו כאן ציין שהביטוי "בחירות ישירות על ידי אזרחי המדינה"

יוצר ניסוח לא זהה עם הניסוח לגבי מערכת הבחירות לכנסת. כשאומרים "אזרחי המדינה",

לא ברור אם בארץ או בחוץ לארץ ומתעוררות עוד הרבה שאלות, ועל כל פנים זה ניסוח
שונה מזה שקיים בחוק
יסוד הכנסת.

ר' מלחי;

לגבי אזרחי ותושבי המדינה, אני מסכימה שצריך להאמר כאן מה מקור הסמכות ואני

מסכימה גם למחיקת המלה "בתפקידו", אבל נראה לי שהמקום היותר נכון לקבוע את השיטה

של בחירות ישירות, כלליות, ארציות וכו', הוא סעיף 10 המדבר על דרך בחירות ראש

הממשלה.

היו"ר א' לין;

ראש הממשלה נבחר גם על ידי תושבי המדינה, לא רק אזרחי המדינה?

יצחק לוי;

בנוסח שהציע מר גוברמן לא נזכרים לא תושבים ולא אזרחים, אלא יש הקבלה לחוק

יסוד: הכנסת.
היו"ר א' לי ן
למה לא די לומר כאן בפשטות שראש הממשלה מכהן מכוח בחירתו ישירות על ידי אזרחי

המדינה, ולאחר מכן לפרט את השיטה בסעיף 10?
ש' גוברמן
מדובר כאן באחד מיסודות השיטה. כשם שבחוק יסוד: הכנסת נזכר הנושא הזה בסעיף

4, כעיקרון מרכזי, נדמה לי שכך מתייחב שגם בראש הוק זה תיקבע שיטת הבחירות של ראש

הממשלה במקום אחד ולא בשני המקומות, והמקום המתאים הוא בראש החוק החדש, ולא בסעיף

טכני המופיע בהמשך, ואסור ליצור שני מסלולים לקביעת מקור הסמכות של ראש הממשלה.

אם רוצים לקבוע את מקור הסמכות של ראש הממשלה, צריכים לומר שהוא נשען על בחירות,

ואז צריך לתאר את מהות הבחירות ואופיין, ולא לחזור על הנושא הזה פעמיים.
היו"ר א' לין
מבחינתי חוק זה הוא חוק אחד. אם יש סעיף המתייחס באופן מלא לשיטת הבהירה ודרך

הבחירה והוא חלק מהחוק, ברור שהוא חל על בחירת ראש הממשלה. סעיף 3 עוסק רק במקור

הסמכות ונותן ביטוי לתפיסה המרכזית של החוק שמקור הסמכות של ראש הממשלה הוא העם.

אם המלה "אזרחים" אינה טובה, זה עני ן אחר, אבל אינני חושב שבסעיף בדבר מקור

הסמכות אנחנו צריכים לכתוב את מה שאנו כותבים בסעיף 10. כלומר, אותו נושא לא

יופיע בשני סעיפים, אלא מקור הסמכות יידון בעיף 3 ושיטת הבחירות תידון בסעיף 10.
אי שיל"ת
כשאומרים שמקור הסמכות של ראש הממשלה הוא בחירות ישירות, חוזרים על חלק ממה

שנאמר בסעיף 10: " (א) הבחירות לראש הממשלה יהיו כלליות, ארציות, ישירות, חשאיות

ושוות". לכן אני מסכים עם מר גוברמן שהאמור בסעיף 10(א) צריך לבוא לידי ביטוי

בסעיף 3 (ב), כי הבסיס הפילוסופי והרעיוני הוא שראש הממשלה ייבחר לא רק בבחירות

ישירות על ידי אזרחי המדינה, כפי שכתוב עכשיו בסעיף 3(ב), אלא גם בבחירות שוות

וחשאיות וגם לפי חוק הבחירות. פה שיישאר בסעיף 10 זו הטכניקה. סעיף 10 (ב) אומר

שייבחר זה שקיבל את רוב הקולות, ואם ירצו לקבוע פעם אחוז גבוה או נמוך יותר,

יוכלו לעשות זאת.
יצחק לוי
אני רק רוצה להזכיר שכבר היחה החלטת ועדה לקבל את הנוסח שהציע מר גוברמן

לסעיף 3(ב).

היו"ר א' לין;

כלומר, בסעיף 3(ב) קיבלנו את הנוסח: "ראש הממשלה מכהן מכוח היבחרו בבחירות

כלליות, ארציות, שוות וחשאיות, לפי חוק הבחירות לכנסת ולראש הממשלה".

אני מביו שגס בסעיף קטן (ג) קיבלה הוועדה שינוי על פי הצעת שר המשפטים:

"השרים מכהנים מכוח מינויים בידי ראש הממשלה".
יצחק לוי
כן, וזאת כדי שתהיה אחידות בנוסח.
היו"ר א' לין
נדון עכשיו בהצעותיהם של חבר-הכנסת וירשובסקי וסיעת חד"ש. כפי שסוכם, את

ההצעות של חבר-הכנסת לנדאו אנחנו משאירים לסוף.
מ' וירשובסקי
לסעיף זה יש לי שתי הערות. ההערה הראשונה היא טכנית. אני מציע להוסיף בסוף

סעיף קטן (ב): "במידה שלא נקבע אחרת על ידי הוראות חוק זה", כי לפי הצעתי יש

מקרים בהם ראש הממשלה נבחר על ידי הכנסת, כגון שנבצר ממנו למלא את תפקידו או

שפוטר. אם תתקבל התפיסה שלי שבמקרים מסויימים ראש הממשלה נבחר לא על ידי העם,

אלא על ידי הכנסת - כמו בבחירה ישירה לראשי רשויות מקומיות - כי אז צריך להוסיף

בסעיף 3(ב) את המלים "במידה שלא נקבע אחרת על ידי הוראות חוק זה", ואם תפיסה זו

לא תתקבל, כי אז ההסתייגות שלי לסעיף 3(ב) תהיה מיותרת, כי היא חסרת משמעות.

הצעתי השניה נוגעת לסעיף קטן (ג) והיא אומרת שהשרים ימונו על ידי ראש הממשלה,

ומינויים טעון אישור הכנסת. לפי החוק אפשר לפטר שר. אם אפשר לפטר שר על ידי החלטת

הכנסת, היינו להביע אי-אמון, צריך שגם מינויו יהיה טעון אישור הכנסת.
היו"ר א' לין
מי בעד הצעתו של חבר-הכנסת וירשובסקי שהשרים יצטרכו לקבל את אמון הכנסת?

הצבעה

הצעתו של חבר-הכנסת מי וירשובסקי להוסיף בסוף סעיף קטן (ג)

שמינויים של השרים יהיה טעון אישור הכנסת לא נתקבלה
הסתייגות
לחבר-הכנסת מ' וירשובסקי
היו"ר א' לי ן
ההצעה של סיעת חד"ש לסעיף 3(ב) היא שבמקום הסיפה "בחירות ישירות..." יבוא:

"הצבעת אמון בו בכנסת". חבר-הכנסת נפאע, אתה רוצה לנמק?



מ' נפאע;

הסתייגות לסעיף 3(ב) כפי שהיושב ראש קרא אותה משקפת את עמדתי לגבי הצעת

ההוק.

שי שטרית;

אדוני היושב ראש, בסעיף 3(א) כתבתם ש"הממשלה מורכבת מראש הממשלה ומשרים".

השאלה היא אם גם בסעיפים שונים העוסקים בשר, למשל סעיפים בדבר אצילת סמכות,

כתבתם גם "ראש ממשלה ושר". אם לא כתבתם, צריך להוסיף את זה.
שי גוברמן
ניתנה הדעת לזה.
היו"ר א' לין
מה שמציע חבר-הכנסת נפאע הוא שינוי אחד מעקרונות היסוד של החוק, שהממשלה

שמציג ראש הממשלה צריכה לקבל את אמון הכנסת. מי בע הצעתו של חבר-הכנסת נפאע?

הצבעה

הצעתו של חבר-הכנסת מ' נפאע לכתוב בסיפה של סעיף 3(ב)

"הצבעת אמון בו בכנסת" במקום "בחירות ישירות..." לא נתקבלה

הסתייגות; לחבר-הכנסת מ' נפאע

היו"ר א' לין;

לחבר-הכנסת נפאע יש עוד הצעה, והיא דומה להצעתו של חבחר-הכנסת וירשובסקי. אתה

רוצה להוסיף לנימוקים שהושמעו?

מי נפאע;

לא.

היו"ר א' לי ן;

מי בעד הצעתו של חבר-הכנסת נפאע לכתוב בסעיף 3(ג) ייראש הממשלה ימנה, באישור

הכנסת, את חברי ממשלתו"?

הצבעה

הצעתו של חבר-הכנסת מי נפאע לכתוב בסעיף 3(ג)

"ראש הממשלה ימנה, באישור הכנסת, את חברי ממשלתו" לא נתקבלה

הסתייגות; לחבר-הכנסת מ' נפאע
ש' גוברמן
אדוני היושב ראש, לפני שעוברים לסעיף 4 אני מבקש להעיר שבישיבה הקודמת

קיבלה הוועדה את הצעתי להוסיף מיד אחרי סעיף 3 סעיף על הזכות לבחור בבחירות לראש

ממשלה, והנוסח שאני מציע הוא; "זכאי לבחור בבחירות לראש הממשלה מי שזכאי לבחור

בבחירות לכנסת". הוראה זו נכללה בנוסח שהכין חברי שיל"ת במסגרת חוק הבחירות

לכנסת. הוועדה קיבלה את עמדתי שנושא כה עקרוני וכה יסודי צריך להיכלל בחוק יסוד;

הממשלה.



יצחק לוי;

לא רצינו שבבחירות לראש הממשלה יהיו טענות לאזרחים הנמצאים בחוץ לארץ ושזכאים

לבחור בבחירות לכנסת על פי החוקים שקיבלנו. לכן מצאנו לנכון לכתוב את ההוראה

הכללית הזאת בחוק העיקרי, סמוך לסעיף האומר שראש הממשלה ייבחר במקביל לאמור בחוקי

הבחירות לכנסת, במקום בסעיף 59.

היו"ר א' לין;

אני מבין שהוועדה הגיעה למסקנה שמקומה של הוראה כללית זו אחרי סעיף 3 ולא

בסעיף 59 וקיבלה הרולטה על כך. אנחנו מאשרים את זה מחדש.
מ' וירשובסקי
אדוני היושב ראש, אני מודה שלא כללתי זאת ברשימת ההסתייגויות שלי, אבל לאחר

שקראתי את כל המסכת אני עוד רוצה לשקול הוספת סעיף שיגדיר את מסגרת הפעולה של

הממשלה, היינו היא צריכה לפעול לקיום מטרות מסויימות. יכול להיות שאפשר להציע את

זה במסגרת סעיף ארור. כל מה שאני מבקש לדעת הוא אם אוכל להגיש הסתייגות כזאת או

כאן או בסעיף מאויור יותר, כי כאמור לא כללתי אותה ברשימה שהגשתי.

היו"ר א' לי ן;

רבותי, לא נהיה לגמרי פורמליסטיים. אם נגיע לדיון בסעיף מסויים ותרצה להרחיב

הסתייגות, תוכל להרחיב אותה. אלה שלא משתתפים בדיונים, נסתמך על מה שהם העלו על

הכתב, ואלה שמשתתפים, נשמע את דבריהם.

סעיף 4 - תקופת כהונה

היו"ר א' לין;

בסעיף 4 יש הסתייגות של סיעת חד"ש. חבר-הכנסת נפאע, מה ההסתייגות?
מ ' נפאע
כפי שכתוב, ההצעה שלנו היא שסעיף 4 ינוסח כך: "תקופת כהונתם של ראש הממשלה

והשרים תימשך כל עוד לא הביעה הכנסת אי-אמו ן בהם ברוב רגיל". אני מבקש להעמיד

הצעה זו להצבעה.

היו"ר א' לין;

זה לא נוגע לסעיף זה. יש סעיף מיוחד העוסק בהבעת אי-אמון של הכנסת בראש

הממשלה והאומר איך היא יכולה להעביר אותו מתפקידו.

ר' מלחי;

בסעיף זה כתוב ייאלא אם נקבע אחרת בחוק יסודי".
היו"ר א' לין
ונקבע אחרת בסעיף העוסק בהבעת אי-אמון בראש הממשלה. לכן נדון בהסתייגות זו

שלך, חבר-הכנסת נפאע, במסגרת הסעיף בדבר הבעת אי-אמון בראש הממשלה.



סעיף 5 - כשירות לכהונת ראש הממשלה

יצחק לוי;

בסעיף זה קיבלנו תיקון ניסוחי בלבד בסעיף קטן (א) (2). כתוב בלשון חיובית "הוא

עומד בראש רשימת מועמדים" והכוונה היתה שזה ינוסח בלשון שלילה: "לא יוכל להיות

מועמד אלא אם הוא עומד...", או משהו מעין זה. יש כאן רק ענין של נוסה שהיועצים

המשפטיים אחראים לו, לא שינוי מהותי .

היו"ר א' לין;

מה ההסתייגות שלך, חבר-הכנסת אבוחצירא?

אי אבוחצירא;

אני מציע למהוק את סעיף 5(ב) האומר: "מי שכיהן כראש ממשלה שבע שנים רצופות לא

יהיה מועמד לראש הממשלה בבחירות שבסמוך לאחר מכן". כלומר, גם אם הוא היה ראש

ממשלה מצויין, אומרים לו שאחרי כהונה רצופה של שבע שנים הוא אינו יכול להיות יותר

מועמד לראש ממשלה. האמריקאים נותנים לנשיא שתי קדנציות.
שי שטרית
שתי קדנציות מלאות.
אי אבוחצירא
היות והחוק הזה צריך להיות ייחודי, החליטו שראש ממשלה במדינת ישראל יכול לכהן

ברציפות רק שבע שנים, ואינני חושב שיש הגיון בהגבלה זו. אם הוא כישלון, הוא יפול

כעבור קדנציה, ואם הוא מצויין, למה למנוע ממנו להיות מועמד אחרי שהוא כיהן שבע

שנים? לכן אני מציע למחוק את סעיף קטו (ב).

הצבעה

ההצעה של חבר-הכנסת אי אבוחצירא למחוק את סעיף 5(ב) לא נתקבלה
הסתייגות
לחבר-הכנסת א' אבוחצירא
א' דיין
גם אני מבקש להצטרף להסתייגות זו.
אי אבוחצירא
אתה איחרת את המועד להגשת ההסתייגויות.
צ' הנגבי
גם אני מבקש להצטרף להסתייגות זו, היינו למחוק את סעיף 5(ב).
היו"ר א' לין
רשמנו שגם חבר-הכנסת דיין וגם חבר-הכנסת אבוחצירא מצטרפים להסתייגות זו.



ש' שטרית;

אדוני היושב ראש, אתם לא התמודדתם עם הסיטואציה שראש הממשלה מתהיל לכהן באמצע

הקדנציה.
היו"ר א' לין
התמודדנו ולכן מכל ההצעות השונות שעמדו על הפרק הגענו בסופו של דבר למסקנה

ששבע שנים זה הדבר הטוב ביותר. כל הסיטואציות הובאו בחשבון.

בסעיף זה יש גם הסתייגות של חבר-הכנסת וירשובסקי.

מ' וירשובסקי;

הצעתי להסיר את המגבלה הקבועה בסעיף קטן (א)(1 ): "וביום הגשת מועמדותו הוא בן

שלושים שנה ומעלה". אם מפלגה מהליטה להעמיד בראשה אדם בן 29, הגיל אינו צריך

להיות מגבלה. מי שכשיר לבהור ולהיבחר לכנסת יוכל להיות מועמד.

א' דיין;

היינו גיל 21.

היו"ר א' לין;

בכל אופן הגבלת הגיל היא ביטוי למידת הרצינות והניסון של מועמדים לראש ממשלה.

מי בעד הצעתו של חבר-הכנסת וירשובסקי?

ה צ ב ע רז

הצעתו של חבר-הכנסת מי וירשובסקי לבטל בסעיף 5(א)(1)

את ההגבלה "וביום הגשת מועמדותו הוא בן שלושים שנה ומעלה" לא נתקבלה

הסתייגות; לחבר-הכנסת מ' וירשובסקי

א' דיין;

אני מצטרף להסתייגות זו.

היו"ר א' לין;

רבותי, אם קרה שחבר כנסת שכח לרשום הסתייגות, לא אתנגד שהוא ירשום אותה, אבל

אני מבקש שלא תהיה כאן עכשיו הצטרפות סיטונית להסתייגויות ושלא נציף את ההוק הזה

בהסתייגויות. אם מישהו נימק את ההסתייגות בצורה משכנעת, נסתפק בנימוק שלו, ולא

שיצטרפו עכשיו לאיור שכבר הוגשו כל ההסתייגויות.

בסעיף 5 יש הסתייגות נוספת של סיעת הד"ש.

מי נפאע;

גם לנו יש הסתייגות לענין הגיל. אנהנו מציעים לכתוב בסעיף 5(א)"עשרים וחמש

שנה" במקום "שלושים שנה".

הצבעה

ההצעה של חבר-הכנסת מ' נפאע לכתוב בסעיף 5(א)

"עשרים וחמש שנה" במקום "שלושים שנה" לא נתקבלה

הסתייגות; לחבר-הכנסת מ' נפאע



סעיף 6 - הצעת מועמדות

היו"ר א' לין;

לסעיף זה יש מספר הסתייגויות. ראשון המסתייגים חבר-הכנסת אבוחצירא.

א' אבוהצירא;

אני חוזר על הצעתי בדיונים שייכתב: "כל סיעה בכנסת היוצאת או 25 אלף בעלי

זכות בחירה - רשאים להציע מועמד בבהירות לראשות הממשלה". זאת משום שסיעה שווה

פחות או יותר ל-25 אלף בעלי זכות בחירה. בבחירות האחרונות המספר היה 17 אלף. ואני

מעלה אותו כאן ל-25 אלף.

ד' ליבאי;

הגשתי הצעה בענין זה והיא רשומה כהסתייגות, כלומר, אינני מבקש לשכנע את

הוועדה.
ר' ריבלין
הייתי מבקש לשמוע גם את הסתייגותו של חבר-הכנסת ליבאי כיוון שזה אותו עני ן.
ד' ליבאי
הגשתי במועד הסתייגות לסעיף 6 שתובא להכרעת המליאה ושלפיה מספר התומכים יהיה

20, ולא 10, ו-100 אלף בעלי זכות בחירה, ולא 50 אלף, וזאת כדי לצמצם את מספר

המועמדים ולהבטיח שמי שייבחר יהיה לו גיבוי פרלמנטרי.
היו"ר א' לי ן
חבר-הכנסת ליבאי אינו מעלה זאת כהצעה, אלא רק רושם זאת כהסתייגות.

נצביע על הצעתו של חבר-הכנסת אבוחצירא.

הצבעה

הצעתו של חבר-הכנסת אי אבוחצירא לכתוב בסעיף 6 "כל סיעה בכנסת היוצאת

או 25 אלף בעלי זכות בחירה רשאים להציע מועמד בבחירות לראשות המשלה" לא נתקבלה
הסתייגות
לחבר-הכנסת א' אבוחצירא

היו"ר א' לין;

חבר-הכנסת לנדאו, אני חושב שאין ענין מיוחד שתציע את הצעתך בסעיף זה בנפרד.

אולי תעלה אותה בשלב זה?

ע' לנדאו;

אני לא חושב שיש טעם בכך.

מ' ו ירשובסקי;

אני מציע שבמקום "עשרה" יבוא "שבעה" ובמקום "50 אלף" "30 אלף".



היו"ר א' לין;

מי להצעתו של חבר-הכנסת וירשובסקי?

הצבעה

הצעתו של חבר-הכנסת מי וירשובסקי שבסעיף 6 ייכתב "שבעה" במקום "עשרה"

ו"30 אלף" במקום "50 אלף" לא נתקבלה

הסתייגות; לחבר-הכנסת מ' וירשובסקי

היו"ר א' לין;

גם לחבר הכנסת נפאע יש הסתייגות בסעיף זה.

מי נפאע;

אני מציע למהוק את סעיף 6.
היו"ר א' לין
פירוש הדבר שלא יהיו שום קווליפיקציות למועמדים?
ר' ריבלין
כל אחד יוכל להציג את מועמדותו.

הצבעה

ההצעה של חבר-הכנסת מי נפאע למהוק את סעיף 6 לא נתקבלה

הסתייגות; לחבר-הכנסת מ' נפאע

סעיף 7 - פטירת מועמד והסרת מועמדות

היו"ר א' לין;

לסעיף זה רשומות הסתייגויות של הברי-הכנסת אבוחצירא, וירשובסקי, בר-זהר וסיעת

חד"ש. לחבר-הכנסת בר-זהר יש הסתייגות לסעיף קטן (א). במקום "ארבעה שבועות" הוא

מציע לכתוב " שישה שבועות".

הצבעה

ההצעה של חבר-הכנסת מי בר-זהר לכתוב בסעיף 7{א)

"שישה שבועות" במקום "ארבעה שבועות" לא נתקבלה

הסתייגות; לחבר-הכנסת מ' בר-זהר

מי נפאע;

בסעיף 7(א). במקום "יידחו הבחירות לכנסת. .." אני מציע לכתוב: "יבוא במקומו

המועמד הנמצא במקום רגשני באותה רשימת מועמדים".



היו"ר א' לין;

האם היו לשר המשפטים תיקונים לסעיף זה?

ש' גוברמן;

הביטוי "שנבצר ממנו להיות מועמד" עשוי לגרום לצרות צרורות, משוס שתמיד תישאל

השאלה מי קובע מתי נבצר, מי מועמד. אני חושב שאין לזה מקבילה בחוקי הבחירות.

ח' רמו ן;

ועדת החוקה של מפלגת העבודה תיתן לך דוגמאות לרוב.

שי ג וברמן;

בחוקי הבחירות מדובר על התפטרות מועמד או פטירה, אבל לא על שלב ביניים שנבצר

ממנו. אני ממליץ למהוק את המלה "נבצר".

שי שטרית;

אם אתם זוכרים, ב-1977. כאשר יצחק רבין החליט לפרוש, התעוררה השאלה מה פירוש
המלה "נבצר" בחוק יסוד
הממשלה. איך התמודדו אז עס שאלה זו? אם אינני טועה, היועץ

המשפטי לממשלה דאז נתן חוות דעת. במצב זה ראש הממשלה לא היה חולה, לא נעדר מהארץ

ובכל זאת נבצר ממנו למלא תפקידו. השאלה היא אם לא יכולות לקרות סיטואציות דומות.

נדמה לי שהמציאות תומכת דווקא בהשארת המלה "נבצר". האם אינה משתכנע, מר גוברמן?

שי גוברמן;

המקרה ההוא זכור היטב. עלתה השאלה אס נבצר מראש הממשלה להמשיך לכהן כראש

ממשלה או כשר בממשלה בגלל החקירה שהתנהלה אז, וניתנה חוות דעת. אני ממליץ לראות

את זה כאפיזודה ולא כנקודת ציון במשפט הקונסטיטוציוני.

שי שטרית;

סיטואציה כזאת יכולה להתעורר.

שי גוברמן;

אבל לא לגבי מועמדים. לגבי מועמדים הביטוי "נבצר" עלול להכניס אנדרלמוסיה רבה

מאד.

היו"ר א' לין;

רבותי, עמדה לנגד עינינו בוועדה האפשרות שנבצר מאדם להיות מועמד, כגון שהוא

לקה, הלילה, בשיתוק או במהלה. כמובן, יש כאן קושי מי יקבע שנבצר ממנו, אבל אם

אנהנו אומריס שבסיטואציה כזאת הוא הדל להיות מועמד רק אם הוא עצמו מודיע על כך,

אנהנו משאירים את מפלגתו עם כל הבעיה האישית שלו. האמת היא שהענין הוא

פנים-מפלגתי, כלומר, אם נבצר ממנו להיות מועמד, צריך הענין הזה להתברר בתוך

מפלגתו שלו, ואם למפלגתו אין הכוה לומר לו; אתה הולה, נבצר ממך להיות מועמד, והוא

מתעקש ואומר שלא נבצר ממנו ולא מוציא הודעה מתאימה, זו בעיה פנימית מפלגתית. אי

אפשר להשאיר את המפלגה לשרירות ליבו של אותו אדם.

א' רובינשטיין;

היא תהיה בת ערובה.



היו"ר א' לין;

המלה "נבצר" קשה, אבל זה נושא לוויכוח בינו לבין מפלגתו. לא מצאנו פתרון

טוב יותר לענין הזה. אם יש למישהו פתרון טוב יותר, נשמח לשמוע אותו.

א' אבוחצירא;

אני חושב שהפתרון הטוב ביותר הוא למחוק את המלה "נבצר", מפני שאם זו בעיה

פנימית, המפלגה תעשה את החשבון שלה ותדיה אותו משיקולים שלה לפני הגשת הרשימה.
יש שתי אפשרוית
או שהוא מתפטר או שהוא מת.

ח' רמון.
אולי נכתוב
הודיע המועמד כי נבצר ממנו... .

היו"ר א' לין;

חבר-הכנסת רמון, זה כמו התפטרות. בסיטואציה חריגה משאירים למפלגתו פתח

להתמודדות משפטית אתו. משום כך הגענו למסקנה שאולי זה לא פתרון מושלם, אבל זה

הפתרון הטוב ביותר שאפשר לחשוב עליו. אני מבין שאנחנו מאשרים את סעיף 7(א)

כמות שהוא.
מ' נפאע
יש לי הסתייגות לסעיף קטן (א). אני מציע למחוק את המלים "יידחו הבחירות
לכנסת..." ולכתוב במקום זאת
"יבוא במקומו המועמד הנמצא במקום השני ברשימת

מועמדים".

הצבעה

הצעתו של חבר-הכנסת מי נפאע לכתוב בסעיף 7(א) "יבוא במקומו

המועמד הנמצא במקום השני באותה רשימת מועמדים"

במקום "יידחו הבחירות לכנסת..." לא נתקבלה
הסתייגות
לחבר-הכנסת מ' נפאע
היו"ר א' לי ן
אישרנו את סעיף 7(א) כמות שהוא ואנחנו עוברים לסעיף 7(ב). נשמע תחילה את

הסתייגותו של חבר-הכנסת אבוחצירא.
אי אבוחצירא
בסעיף קטן (ב)(1) כתוב שאם הוסרה מועמדותו של מועמד, יבוא במקומו מספר

שניים ברשימת המועמדים. במקום זה אני מציע לכתוב: "... יהיה המועמד האחר מבין

המועמדים של הרשימה לכנסת", כלומר, אינני מגביל את זה רק למי שמועמד במקום שני

ברשימה. כשמפלגה יוצאת לבחירות היא שוקלת את שיקוליה הפוליטיים וקובעת מי טוב

להיות במקום הראשון ומי טוב להיות במקום השני. אם קרה אסון, או שהמועמד לראש

הממשלה התפטר או נבצר ממנו להיות מועמד, לפי הכתוב כאן בסעיף בא במקומו מי

שמופיע במקום השני ברשימה, וזה מה שנקרא לשים מכשול בפני עיוור.



אתן דוגמה. ב-1981, אם אינני טועה, מפלגת העבודה הציבה בראש רשימתה את

שמעון פרס ואת שושנה ארבלי-אלמוזלינו במקום השני.

אי רובינשטיין;

אבל כאשר קיימת הוראה כזאת, יודעים מראש שיש אפשרות שמי שמוצב במקום השני

ברשימה יבוא במקום מי שעומד במקום הראשון ומציבים שם את האדם המתאים.

א' אבוחצירא;

הבאתי את הדוגמה הזאת, משום שהעמידו מועמד לראש ממשלה מתוך שיקולים

מדיניים, בטחוניים וכו' והציבו את מי שהציבו במקום השני ברשימה מתוך שיקולים

של מדיניות כלכלית, חברתית וכיוצא באלה.

אני מזהיר אתכם מפני הסעיף הזה כפי שהוא מנוסח עכשיו, מפני שמי שמופיע

במקום השני יתחיל לבלות את זמנו ליד הכותל, בתפילה שהמועמד במקום הראשון

ייעלם, כדי שהוא יוכל לבוא במקומו. למפלגה יש שיקולים משלה. ניתן לה אפשרות

לבחור מועמד מבין רשימת המועמדים שלה ואל נגביל אותה דווקא למי שמופיע במקום

השני ברשימה.
ר' ריבלין
יש כאלה שנבחרים במקום הני כי זה טוב שהם יהיו במקום השני.
היו"ר א' לין
אני מודה שאינני זוכר כרגע מדוע אמרנו ב(ב)(1) שהמועמד השני ברשימת

המועמדים הוא שיבוא במקום המועמד הראשון ברשימה.
א' רובינשטיין
ההגיון המסתתר מאחורי קביעה זו הוא שהדבר יכול לקרות יומיים לפני

הבחירות, ואז אין אפשרות לכנס את מרכז המפלגה במהירות כל כך גדולה, לשנות את

הפתקים וכו'. הבעיה היתה רק בעיח של זמן, ומשום כך קבענו מה שקבענו.
היו"ר א' לי ן
אם זה היה ההגיון שעמד מאחורי קביעה זו, נראה לי שההגיון הזה קצת רופף,

משום שאם הסיעה אינה רוצה לבחור במועמד השני ברשימה אלא במועמד הרביעי, החמישי

או השישי, אינני רואה סיבה להגביל אותה דווקא למועמד השני. חבר-הכנסת אבוחצירא

מציע שבמקרה כזה המועמד לראש הממשלה יהיה מבין המועמדים האחרים של הרשימה

לכנסת.
מ' וירשובסקי
זה מה שגם אני מציע, כלומר, המועמד האחר חייב להיות מתוך הרשימה, זה הכל.
היו"ר א' לין
אני מעמיד להצבעה את ההצעה של חברי-הכנסת אבוחצירא ווירשובסקי.
א' אבוחצירא
לפני שאתה מעמיד הצעה זו להצבעה אני מבקש לדעת מה התשובה לשאלה שהעלה
חבר-הבנסת רובינשטיין
תוך כמה זמן?

א' רובינשטיין;

תוך שבועיים.
אי אבוחצירא
האם דוהים או לא דוהים את הבהירות בגלל הוסר הזמן?

היו"ר א' לי ן;

רבותי, מועד קיום הבהירות נקבע רק על פי האמור בסעיף 7(א). סעיף קטן (ב)

מדבר על דרך ההלפת המועמד. אני רק רוצה להבהיר שתוך שבועיים זה זמן מירבי,

ואפשר לעשות זאת גם תוך יום אחד.

רי ריבליו;

אם תתקבל ההסתייגות של הבר-הכנסת אבוחצירא ושל חבר-הכנסת וירשובסקי, יש

לי הסתייגות, ואומר מה היא. אני חושב שאותו גוף שבחר את המועמד הראשון הוא

שצריך לבחור את המועמד ההדש.
מי וירשובסקי
אפילו לא מתוך הרשימה?
ר' ריבלין
לא, הוא צריך לבהור אותו מתוך הרשימה. כל מה שאני רוצה לומר הוא שלא

הסיעה תבחר, אלא אותו גוף שבחר את המועמד הראשון הוא שיבחר את המועמד האחר

מתוך חברי הסיעה.
מ' וירשובסקי
יוצא שצריך לכנס שוב את המרכז.
רי ריבליו
נכון, אין ברירה. לו היה לנו חוק מפלגות, מפלגה היתה יודעת שהיא צריכה

להסדיר את הענין בתקנונה, דהיינו, אם היא קובעת פריימריס, היא צריכה לומר

בתקנונה שאם ייווצר המצב האמור בסעיף 7, ייבחר המועמד לא בפריימריס, אלא על

ידי מרכז המפלגה באותה עת. הבר-הכנסת רובינשטיין, לעתים מציבים במקום שני אדם

שלא חושבים עליו בכלל כמועמד לראש הממשלה.
א' רובינשטיין
אדוני היושב ראש, אני מבקש לנמק מדוע צריך להשאיר את סעיף 7(ב) בנוסחו

הקיים.
היו"ר א' לי ן
חבר-הכנסת רובינשטיין, לפני שאני מוסר לך את רשות הדיבור אני רוצה להבהיר

שבשלב זה אנחנו דנים רק בהצעה של חבר-הכנסת אבוחצירא ושל חבו--הכנסת וירשובסקי

לסעיף 7(ב)(1). אחר כך נעבור לנושאים אחרים.
אי רובינשטיין
הרי הנוסח בסעיף 7(ב) צופה שינוי בהתנהגות המפלגה, הוא אומר למפלגה: את

מציבה במקום שני אדם כזה שיוכל לחיות מועמד לראש הממשלה כשקורה המקרה הנדיר

הזה שמוסרת מועמדותו של המועמד הראשון.
ר' ריבלין
כמו סגן נשיא בארצות-הברית.
אי רובינשטיין
אני גם רוצה להוסיף ולומר שכל שינוי כאן מצריך ניסוח מחדש של כל הסעיף,

כי אם זה קורה ביום האחרון שלפני הבחירות, אי אפשר לקיים את הבחירות למחרת

היום משום שאין פתקי הצבעה, אין כלום. אנחנו עוסקים כאן בדברים שחאפשרות שהם

אכן יתרחשו היא מאד מאד רחוקה, אבל אנחנו אומרים כאן למפלגות שאותו הליך שעליו

מדבר חבר-הכנסת ריבלין צריך להעשות מראש. רבותי, להכניס לתוך החיים הפוליטיים

שלנו את הצורך לכנס את הגופים האלה בשבוע האחרון שלפני הבחירות?
צי הנגבי
אני פונח לחבר-חכנסת רובינשטיין וגם אליך, אדוני היושב ראש, זה לא ענין

של פיליבסטר או של נסי ו ן לעכב את הצעת החוק. עלתה כאן נקודה בעלת משמעות,

וצריך לדון בח, גם אם הדיון יימשך עוד שלוש דקות או עוד עשר דקות.
היו"ר א' לי ן
אנחנו נדו ן בה כראוי.
צי הנגבי
אני חושב ששתי ההוראות כפי שהן מונסחות עכשיו דורשות שינוי. הוראה אחת

אומרת איך ייבחר המועמד החליפי כאשר קרה אסון. זה קרה וזה יכול לקרות, ולכן

החוק צריך לענות על אפשרות כזאת, גם אם היא רחוקה. אני מציע שהבחירות תידחינה

לפרק זמן שאנחנו נקבע.
היו"ר א' לי ן
זה נאמר.
צי הנגבי
אני מסכים למה שנאמר גם על ידי חבר-הכנסת וירשובסקי וגם על ידי הבר-הכנסת

אבוחצירא בהקשר של המקום השני ברשימה. הבחירח בכל מפלגה היא דמוקרטית. אי אפשר

להכתיב לאנשים שכאשר הם בוחרים את מי שיופיע במקום השני ברשימה הם יהיו ערים

לאפשרות שהוא יתפוס את המקום הראשון בסיטואציה מסויימת. לכן המוסד שצריך לבחור

הוא בהחלט חמוסד שבחר את הראשון. אתן דוגמה: דוד לוי מופיע במקום השני והוא

אמור להיות במקום הראשון. בסיעת חליכוד יש לו שניים, חמישה או שבעה תומכים,

אבל לא ארבעים. לעומת זאת במרכז הליכוד יש לו רוב מוחץ להיות במקום הראשון

כאשר הראשון איננו.



אני מסכים עם חבר-הכנסת ריבלין שצריכות להיות בחירות במרכז שבחר את

המועמד הראשון.

היו"ר א' לי ן;

אני נזכר עכשיו מה היה ההגיון מאחורי קביעה זו של הוועדה. ההגיון היה

למנוע את הקלחת ברגע האחרון ואת המאבקים הפנימיים בתוך המפלגה במקרה שקורה

ארוע בלתי צפוי. בכל אופן גם אני שיניתי את דעתי בנושא זה, משום שהחוק אינו

צריך לעסוק בבעיה זו. אם יש קלחחת וויכוחים פנימיים במפלגה, החוק אינו צריך

לפתור את הבעיה, אלא יש להשאיר זאת למפלגה.

יצחק לוי;

אני תומך בנוסח כמות שהוא, ללא שום שינוי, ראשית, מהסיבות שמנה חבר-

הכנסת רובינשטיין. שנית, בחוק זה נמנענו מלהיכנס לתהליכים בתוך המפלגות. רצינו

לאפשר קיום הבחירות במהירות ולא להשאיר את המדינה .במבוי סתום. צריך לזכור

שמועמד לראש הממשלה יכול להיות מועמד מטעם מספר סיעות, ואי אפשר לדרוש כינוס

של ארבעה מרכזים.

היו"ר א' לי ן;

חבר-הכנסת לוי, כרגע אנחנו מדברים רק על סיעה אחת, לא על כמה סיעות.
יצחק לוי
האמת היא שכדאי לשלב את הדיון בפיסקה (1) המדברת על סיעה אחת עם פיסקה

(2) המדברת על מועמד המוצע על ידי כמה סיעות.

היו"ר א' לין;

לא כדאי לשלב. אנחנו עוסקים בשלב זה ב(ב)(1) בלבד.

יצחק לוי;

אני תומך בסעיף כפי שהוא כתוב.

היו"ר א' לי ן;

אנחנו עוברים להצבעה. מי בעד הצעת חברי-הכנסת אבוחצירא ווירשובסקי לתיקון

סעיף 7(ב)(1}?

הצבעה

ההצעה של חברי-הכנסת אי אבוחצירא ומ' וירשובסקי לכתוב בסעיף 7{ב){1)

שאם הוצע המועמד על ידי סיעה, יהיה המועמד האחר מבין המועמדים

של הרשימה לכנסת - לא נתקבלה

הסתי י גות; לחבר-הכנסת א' אבוחצירא

לחבר-הכנסת מ' וירשובסקי



היו"ר א' לין;

חבר-הכנסת ריבלין, כיוון שההסתייגות הזאת לא התקבלה, אין צורך להיכנס

לדיון שרצית שניכנס אליו.

אנחנו עוברים לסעיף 7(ב)(2). לדעתי, פיסקה (2) היא בוודאי ובוודאי במקומה

נוכח תוצאות ההצבעה שקיימנו עכשיו בוועדה, כיוון שפה מדובר בכמה סיעות.
ש' ג וברמן
יש לי הערה לגבי החלופה האחרונה: מה קורה כאשר המועמד מוצע מלכתחילה על

ידי 50 אלף בוחרים? אם נפטר אותו מועמד או שהוא חדל להיות מועמד, אני חושב שזה

יהיה כמעט בלתי אפשרי ל-50 אלף בוחרים להגיש מועמד אחר תוך שבועיים כשהוא צריך

להיות - - -
היו"ר א' לי ן
כתוב בסוף הסעיף: "או מי שמועמד במקום ראשון ברשימת מועמדים אחרת".

רבותי, האם יש הסתייגות לפיסקה (2)?
מ' וירשובסקי
גם כאן רציתי להציע שזה יהיה מועמד אחר מהרשימות, ולא בהכרח מי שמופיע

במקום השני.
שי ג וברמן
אני חוזר לפרופוזיציה של 50 אלף בוחרים.
היו"ר א' לי ן
אם הם רשמו רשימה שרצה לכנסת, המועמד חייב לעמוד בראש הרשימה. יש כאן שני
מצבים
או שעוד לא הגיעו לשלב הזה, או שהם כבר הגישו רשימה, והמועמד חייב

לחיות בראש רשימה.

סעיף 8 - מועד הבחירות
היו"ר א' לין
אנחנו עוברים לסעיף 8. יש כאן רק הערה של חבר-הכנסת עוזי לנדאו, ואנחנו

נעסוק בה לאחר מכן. אם כן, סעיף 8 כמות שהוא מאושר.

סעיף 9 - בחירות מיוחדות
היו"ר א' לי ן
בסעיף זה היתה הערה כלשהי של שר המשפטים.
ש' גוברמן
זו היתה הערת טכנית שתוקנה בינתיים.

אני מבקש להעיר, ברשותך. נאמר כאן שהבחירות יהיו ביום ג' האחרון שלפני

תום תקופת 60 ימים, וזה עשוי ליפול ביום שבו אי אפשר לקיים בחירות, היינו בחג

או ערב חג. מדובר בבחירות לראש הממשלה בלבד, כגון שהוא נפטר, ואז מתחילים

למנות 60 יום, ויום ג' האחרון של אותם 60 ימים יכול ליפול ביום חג או בערב חג.

לכן אני מציע להסמיך במקרה כזה את ועדת הבחירות המרכזית להקדים או לאחר את

הבחירות בשבוע.
ר' מלחי
זה צריך להיות אוטומטי.
אי רובינשטיין
אלא אם כן יום גי האחרון הוא יום מועד או חג, ואז נדחות הבחירות בשבוע

ימים.
יצחק לוי
הדחיה יכולה להיות גם בשבועיים ימים אם זה נופל בפסח או בסוכות. בענין זה

אני מקבל את הצעתו של חבר-הכנסת רובינשטיין האומרת, שאם אין אפשרות לקיים את

הבחירות ביום גי האחרון שלפני תום תקופת 60 הימים בגלל מועדי ישראל, יידחה

המועד בשבוע או בשבועיים לכל היותר.
רי ריבלין
צריך לכתוב: חג או ערב חג.
היו"ר א' לי ן
כלומר, אנחנו שומרים על העיקרון שהבחירות יתקיימו תמיד ביום גי, ואם זה

נופל ביום חג או ערב חג, יידחו הבחירות ליום ג' שאחריו או ליום גי כעבור

שבועיים. האם העיקרון הזה מקובל?
אי רובינשטיין
כן.
מ' וירשובסקי
מקובל.
היו"ר א' לי ן
אם כן, אני מבקש מהי ועצים המשפטיים להוסיף תיקון שיבטא את העיקרון הזה.

בסעיף 9 יש הסתייגות של חבר-הכנסת יצחק לוי.
יצחק לוי
אני חושב שגם בבחירות המיוחדות אנחנו צריכים להחיל את הוראות סעיף 7, כי

זה אותו תהליך, אלא שאין בחירות לכנסת, כלומר, באותם 60 ימים יכול להיות

שמועמד התפטר, נבצר ממנוי להיות מועמד או נפטר, וההבדל הוא רק בזה שלא בוחרים

את הכנסת. לכן צריך לקבוע כעיקרון שהוראות סעיף 7 יחולו על כל המקרים בהם

מתקיימות בחירות מיוחדות, אם כי בהסתייגות הבאה שלי אני מציע לקצר את המועדים

במקצת,
ר' מלחי
אני חושבת שהדבר מובן מאליו, אבל לאור ההערה שלך יכול להיות שהדבר הנכון

הוא לשנות את המיקום של סעיף 7 בדבר פטירת מועמד והסרת מועמדות.

אי רובינשטיין;

לא, אין צורך להעביר אותו.

י צחק לוי;

כתוב בסעיף 7: "נפטר מועמד לראש הממשלה תוך שלושים הימים שלפני הבחירות,

יידחו הבחירות לכנסת ולראש הממשלה", כלומר סעיף זה מדבר רק על בחירות רגילות,

ולכן צריך לכתוב במפורש שהוראות סעיף 7 חלות גם על בחירות מיוחדות.

אי רובינשטיין;

אנחנו ראינו את הדבר כמובן מאליו, אבל אם זה לא כתוב, נכתוב את זה

כהצעתך.

היו"ר א' לי ן;

חבר-הכנסת לוי, הערתך זו מתקבלת.

י צחק לוי;

יכול להיות שצריך לקצר כאן את המועדים, כי אנחנו מקצרים בכלל את המועדים

בבחירות מיוחדות - אנחנו קובעים 60 יום, כאשר בדרך כלל הבחירות אינן נערכות

תוך 60 יום, אין צורך בערעורים רבים כל כך. לכן אני מציע שהוראות סעיף 7 יחולו

גם על סעיף זה בשינויים הבאים;

ראשית, בסעיף 7(א) כתוב "נפטר מועמד לראש הממשלה תוך 30 הימים שלפני יום

הבחירות", ואני מציע לכתוב "תוך שבועיים לפני יום הבחירות". אנמק את הצעתי.

כאשר מתקיימות בנחירות רגילות, מריצים את המועמדים כבר שנה קודם לכן, וכולם

יודעים מי המועמדים. כאשר מתקיימות בחירות מיוחדות, כל התהליך קצר יותר. מתברר

לפתע שראש הממשלה הואשם בעבירה שיש עימה קלון, ואז כל המערכת צריכה לפעול תוך

60 יום, ויש להתאים לזה את כל התהליך בסעיף 7.

שנית, אני מציע שבמקום "כעבור ארבעה שבועות" בסעיף קטן (א) יבוא "תוך 14

יום". שלישית, בסעיף קטן (ב), במקום "שבועיים" אני מציע "שבוע".
ש' גוברמן
אני מפנה את חבר-הכנסת יצחק לוי לסעיף קטן (ה) בסעיף 9 האומר: "... אם

היה המועד לעריכת בהירות מיוהדות על פי סעיף זה או על פי הוראת אהרת בהוק זה

שנה או פחות לפני המועד הרגיל לקיום הבהירות לכנסת ולראש הממשלה, יתקיימו

בהירות לראש הממשלה ולכנסת בעת ובעונה אהת, תוך 60 ימים...". על כן העיקרון של

סעיף 7 צריך להתייהס גם למקרה הזה. משום כך הייתי מאד ממליץ לא לקבוע מערכת

זמנים מיוהדת שלא תורמת, לעניות דעתי, להסדרת הענין. נכון שהעיקרון של סעיף 7

צריך להיות אוניברסלי ולהול גם על בחירות משותפות וגם על בהירות מיוחדות.

ר' מלחי;

אני חושבת שסעיף קטן (ה) אינו משנה לענין זה, משום שאז מדובר על בחירות

רגילות, אבל אני מסכימה עם מר ג וברמן שלא כדאי לקבוע מועדים מיוחדים למקרה

הזה.
יצחק לוי
אני מסיר את ההצעות שלי לגבי לוח הזמנים, אבל אני עומד על הצעתי שייקבע

העיקרון שהכללים של סעיף 7 יחולו גם על בחירות מיוחדות.

היו"ר א' לין;

את העיקרון הזה כבר קיבלנו, חבר-הכנסת לוי.

אני רוצה להזכיר להברי הוועדה שכל סעיף 9 מתייחס רק למצבים שלאחר בחירת

ראש הממשלה, וסעיף 7 עוסק במצבים שלפני קיום הבחירות לראשות הממשלה.

יש הסתייגות נוספת של חבר-הכנסת וירשובסקי. הוא מציע ש"סעיף 9(א) רישה
יבוטל ובמקומו יבוא
במקרים הבאים ייבחר ראש הממשלה על ידי חברי הכנסת מבין

הברי הכנסת. סעיף 9(א}(1} עד (4) יישאר על כנו. שאר החוק ייקרא: (ב) אם ארע

אחד המקרים המנויים בסעיף 9(א} בשנה האחרונה לכהונתה של כנסת מסויימת, יתקיימו

בהירות חדשות לכנסת ולראש הממשלה.- (ג) זולת אם נקבע אחרת בחוק זה, ייערכו

הבהירות המיוחדות תוך 60 ימים מהיום שבו נקבע כי ראש הממשלה לא נבהר לכנסת, או

מהיום שבו חלף המועד להצגת הממשלה, או מהיום שבו הועבר ראש הממשלה מכהונתו או

נפטר, או התפטר, לפי הענין; הבחירות ייערכו ביום ג' האחרון שלפני תוך 60 הימים

ואם נקבע בחוק שהחבירות ייערו תוך תקופת זמן אחרת - ביום ג' האחרון שלפני תום

אותה התקופה. (ד) סעיפים (ג)-(ו} לחוק המקורי יבוטלו".

חבר-הכנסת וירשובסקי אינו נמצא כאן עכשיו ואין הוא יכול להסביר את

ההסתייגות שלו. על כל פנים קראתי אותה בפניכם. אנחנו גם חילקנו את כל

ההסתייגויות בכתב לכל חברי הוועדה, כך שכל אחד יכול לעיין בהן. אני מעמיד

להצבעה את הצעתו של חבר-הכנסת וירשובסקי.

הצבעה

הצעתו של חבר-הכנסת מ' וירשובסקי לסעיף 9 לא נתקבלה
הסתי י גות
להבר-הכנסת מי וירשובסקי



א' אבוחצירא;

אדוני היושב ראש, אני מבקש לא להעמיד את ההצעות שלי להצבעה, אלא רק לרשום

אותן בהסתייגויות. אינני רוצה לזכות בהצבעה.
היו"ר א' לין
אבל, חבר-הכנסת אבוחצירא, אם אנחנו יכולים לשפר את החוק כבר בשלב זה, אין

סיבה לא לעשות זאת. זה נוהל לא מקובל. אתה מציע תיקונים לסעיפים, ואני מוכרח

להעמיד אותם להצבעה.

סעיף 10 - בחירת ראש הממשלה

ר' מלחי;

סעיף 10(א) נמחק, כי כללנו אותו כבר בסעיף 4.

היו"ר א' לי ן;

האם יש לשר המשפטים הערות לסעיף זה?

ש' גוברמן;

יש לו הערות של ניסוח,
יצחק לוי
ראשית, אני רוצה להזכיר החלטה של הוועדה שאני חושב שהתקבלה כבר פעמיים

ושאומרת שאס נשאר רק מועמד אחד תהיה הצבעה בעד ונגד, וזה המקום לכתוב זאת.

מדובר על כך ששניים עלו לסיבוב השני ואחד ויתר על ההתמודדות. לפי החלטת הוועדה

צריכה להיות הצבעה בעד ונגד במקרה כזה.

שנית, צריך להכניס סעיף נוסף האומר שאם הרוב הצביע נגדו, יתקיימו שוב

בחירות על פי הליך של בחירות מיוחדות.
היו"יר א' לין
אני חושב שזו הצעה טובה. האם יש הערות להצעה זו?
יצחק לוי
החלק הראשון הוא החלטת ועדה.

ש' גוברמן;

אני מציע שהוועדה תשקול בכובד ראש את הסיטואציה הזאת שבה נותר מועמד אהד

שמספר הקולות בו הוא זכה בהצבעה ראשונה היה זעום, הייתי מציע שיהיה סייג שאם

הוא לא עבר אחוז מסויים יחיה צורך לחזור על התהליך מחדש. נניח שעלו שניים שכל

אחד מהם קיבל פחות מ- 30% בהצבעה הראשונה, ואחד מהם ויתר. האם צריך לקיים הצבעה

בעד ונגד?

יצחק לוי;

אני מציע שתהיה הצבעה בעד ונגד, ויהיה רוב נגדו.



היו"ר א' לין;

הסיטואציה הזאת אפשרית, אם כי נדירה.

יצחק לוי;

הרבה פחות נדירה מהסיטואציות האחרות. אם יהיה הפרש גדול, סביר שאחד יגיד

שהוא לא רוצה להתמודד.
היו"ר א' לין
אני רוצה להגדיר את הסיטואציה שבה אנחנו מדברים, כי יש לי רושם שהענין

אינו ברור די צרכו. מתמודדים לבחירות כרגיל, ומועמד קיבל, למשל, 24% מכלל

הקולות, ומועמד אחר קיבל 201% מהקולות, ושניהם צריכים להתמודד בסיבוב שני כדי

שאהד מהם יזכה בלמעלמה ממחצית הקולות. אחד משני המועמדים החליט להסתלק

מהמירוץ או שהוא נפטר, ונותר מועמד אחד. האם הוא נבחר אוטומטית או שצריכים

להעמיד אותו למבחן העם? מציע חבר-הכנסת לוי להעמיד את המועמד האחד הזה להצבעה

בעד ונגד, ואם למעלה מ-50% יצביעו נגדו, הוא לא נבחר.

צ' הנגבי;

אין ראש ממשלה, ומה עושים אז?

כי שלו;

אני חוששת מהאפשרות שיהיה מועמד יחיד בבחירות. זה מזכיר לי כל מיני

משטרים שאנחנו לא כל כך אוהבים אותם.

היו"ר א' לין;

גבי שלו, את מפליגה כאן על כנפי הדמיון, זה לא מועמד יחיד. התמודדו חמישה

אנשים ונותרו שניים, ואחד מהם החליט להסתלק. זה לא מועמד יחיד.
כי שלו
אבל אחד מהם גם יכול להרצח.
היו"ר א' לי ן
אם לא נקבע תקנה כמו זו שמציע חבר-הכנסת לוי, הרי מי שמופיע במקום השני

יוכל תמיד להסתלק ולהכשיל את מי שמופיע במקום הראשון. הוא ירוץ מלכתחילה כדי

שיוכל להסתלק בבוא העת ולהכשיל את הראשון, ואז יתקיימו בהירות מחדש. תאמיני

לי, הקדשנו הרבה מאד זמן לנושא הזח.
רי ריבלין
יחד עם זאת השאלה של גבי שלו נכבדה מאד במקרה של טרור לדוגמה. המועמד

השני נרצח במטרה שיישאר מועמד אחד בלבד."זה לא דבר דמיוני, זו סיטואציה

אפשרית.
יצחק לוי
גם אם יש חמישה מועמדים יש אפשרות שארבעה מהם יירצחו.



ר' ריבלין;

לכן אומרת גבי שלו שבאותו- מקרה המועמד במקום הרביעי ברשימה יהיה מספר

שתיים.
היו"ר א' לין
גב' שלו עוד לא הציעה את זה. חבר-הכנסת ריבלין, אם מדובר במקרה שמועמד

אחד נרצח או נפטר, צריך להתייחס לזה בנפרד, ואני מסכים שיש כאן בעיה, אבל בואו

נגמור קודם את החלק הראשון. נצא מתוך הנחה שמועמד אהד הסתלק.

ר' מלחי;

היו חמישה מועמדים. נשארו שניים בראש התור, ואחד מהם נשר. האם אין מקום

לקיים את ההתמודדות השניה בין המקום הראשון לשלישי? הרי ההפרש בין השני לשלישי

יכול להיות לפעמים אחוז אהד.

היו"ר א' לי ן;

רבותי, נניח שהמועמד השני שאין לו סיכוי להיבחר מחליט להסתלק. על פי החוק

המועמד היחיד שנותר צריך להתמודד. האם תהיה הצבעה בעד ונגד כפי שמציע חבר-

הכנסת לוי? האם מספר שלוש יבוא במקום המועמד שהסתלק? אי אפשר שלא להתייחס

לזה.
יצחק לוי
אני רוצה להזכיר שוב שדנו כבר בזה בוועדה והתקבלה החלטה.

צי הנגבי;

אז אנחנו משנים אותה.

יצחק לוי;

אס אתה רוצה לבקש רוויזיה על ההחלטה, בבקשה. מכל מקום ההחלטה היתה

שיתקיימו בחירות בעד ונגד אותו מועמד יחיד שנותר.
היו"ר א' לין
בכל המקרים, גם אם מי שמופיע במקום השני התפטר, נפטר או נרצח?
יצחק לוי
דיברנו על הוראה כללית, שלא יקרה שאדם יהיה ראש ממשלה ללא בחירות. זה לא

קשור למה שגבי מלחי אומרת. אלה שני דברים שונים. יכול להיות שבמקום המועמד

השני שהסתלק צריך לבוא המועמד במקום השלישי, הרביעי או החמישי, אבל צריכה

להיות הוראה כללית לפיה אין מצב בו אדם נהיה ראש ממשלה בלא בחירות, ואם יש

מועמד יחיד, יש הצבעה בעד ונגד.
עי לנדאו
ואם הרוב יצביע נגדו?
יצחק לוי
כבר אמרתי שבמקרה כזה יהיה מהלך נוסף של בחירות מיוחדות.



צ' הנגבי;

הצבעה בעד ונגד אפשרית מבחינה טכנית, אבל בפועל גם אם לאדם אין תמיכה,

אנשים יחשבו שאם זה המועמד, זה מה שיש והם לא יבואו ולא יצביעו נגדו. לכן

צריכה להיות התמודדות בין שני מועמדים. אחד מהם זוכה ביתר אהדה בהשוואה לשני

וברור שיהיו לו יותר מ-50%. צריך ללכת על פי השיטה שגב' מלחי הציעה, היינו

התמודדות בין הראשון לבין השלישי, או מי שבא אחריו מתוך הרשימה שעדיין קיימת,

מאותה רשימת מועמדים בסיבוב הראשון.

היו"ר א' לין;

הצעתי היא, שאם יש התמודדות בין שני המועמדים הראשונים, ומספר שתיים

מסתלק מהמירוץ, מספר שלוש בא במקומו. הנימוק הוא שזה ימנע ממספר שתיים לשחק

משחקים. אם מספר שתיים יסתלק, ניתן צ'אנס למספר שלוש, והוא יתמודד מול

הראשון. במקרה שהראשון מסתלק יתעמת השני מול השלישי. עד כאן לגבי הסתלקות

ממועמדות. אולי דרושה התייחסות שונה למקרה שמועמד נפטר, נרצח, נהרג וכיוצא

באלה, אבל קודם נדבר על הסתלקות ממועמדות.
ש' גוברמן
צריך להבחין בין שתי סיטואציות. מקרה אחד הוא המקרה בו מדובר בבחירות

בסיבוב הראשון. תיאורטית יכול להיות שיש רק מועמד אחד, והחוק צריך לתת תשובה

מה קורה בסיטואציה כזאת. הפתרון של הצבעה בעד ונגד הוא הפתרון הטכני המתבקש.
היו"ר א' לין
כלומר, יש רק מתמודד אהד מלכתחילה. במקרה כזה מתקיימת הצבעה בעד ונגד.

האם מישהו מתנגד לכך? באין התנגדות, קיבלנו את העיקרון הזה.
ש' גוברמן
עכשיו יכול להיות שיש יותר ממועמד אחד בסיבוב הראשון, ונותר רק מועמד

אחד, בין בגלל פטירה ובין בגלל התפטרות.
היו"ר א' לי ן
נעסוק כרגע רק בסיטואציה של התפטרות שאני דיברתי עליה, היינו מועמד או

מועמדים מסתלקים. הצעתי הצעות ברורות. עד כאן יש הסכמה?
ש' ג וברמן
סעיף 7 נתן תשובה לגבי מילוי מקומו של מתפטר בסיבוב הראשון. הבעיה

מתעוררת לגבי סיבוב שני.
היו"ר א' לין
מדובר עכשיו רק על סיבוב שני.
ש' ג וברמן
בסיבוב השני יש שני מועמדים. אם נותר רק מועמד אחד, הקושי בהקפצת מי

שמופיע במקום השלישי מבחינת מספר הקולות שהוא קיבל הוא אם נשאר מספיק זמן כדי

להביא אותו להתמודדות עם המועמד שנותר.
היו"ר א' לי ן
הרי הוא התמודד בבהירות. מדובר עכשיו רק אחרי הבחירות.

ש' גוברמן;

השאלה היא אם מבחינה טכנית אפשר יהיה לארגן את ההצבעה השניה, את מערכת

הבחירות.

היו"ר א' לי ן;

מתי מתקיים הסיבוב השני?
ת' אדרי
שבועיים אהרי פרסום התוצאות.
היו"ר א' לי ן
מדובר כאן על אנשים שכבר התמודדו במערכת בהירות.

צי הנגבי;

מה קורה אם מספר אחת מציע לשתיים, שלוש, ארבע והמש להיות שרים בממשלתו

למקרה שהוא "בהר, והם מסירים מועמדות?

יצחק לוי;

אז מצביעים בעד ונגד.

היו"ר א' לי ן;

אני אומר שוב: אם מספר אהת מסתלק, בא מספר שתיים; אם מספר שתיים מסתלק,

בא אחריו מספר שלוש. אם הסתלקו כולם ונותר רק אחד, מצביעים בעד ונגד. האמת היא

שסעיפים אלה יופעלו במקרים נדירים מאד, אבל הם מונעים תמרונים בהוק.
אי רובינשטיין
יש קונסנסוס בענין זה, אדוני היושב ראש.
ר' מלחי
אם זה הסיכום, יש לי עוד הערה. כשנשאר אדם אחד, מצביעים בעד ונגד ועל ידי

זה נותנים לבוהרים את האפשרות להגיד: למרות שהוא רק אהד, אנהנו פוסלים אותו.

אם אנחנו עוברים על פי שיטה זו מהמועמד הראשון ומהמועמד השני למועמד ההמישי

ואולי לשישי ולשביעי, זאת אומרת שנושרים המועמדים העיקריים, ויכול להיות שיעלה

להצבעה בסיבוב השני מועמד שקיבל רק 10%, רק 5%, או רק 2% מהקולות, ואז שני

המועמדים עומדים להצבעה זה מול זה, ואין לציבור האפשרות להצביע בעד ונגד שעה

שבאופן מעשי יש אולי מועמד אחד רציני בלבד.



הייתי מציעה לשקול את האפשרות שאם המועמד השני שנבחר בצורה זו - כלומר,

עלה לסיבוב השני מפני שנשרו מועמדים אחרים - קיבל פחות מאחוז מסויים של

הקולות, הוא לא יעלה, כלומר, תהיה מגבלה: ובלבד שקיבל מינימום מסויים, שאינני

אומרת כרגע מה הוא, ואם לא קיבל, כי אז ההצבעה תהיה רק על מועמד אחד, בעד

ונגד.

ש' ג וברמן;

הרי זו היתה הצעתי.

היו"ר א' לי ן;

אני חושב שיש הרבה מן ההגיון בכך שנקבע איזה שהוא מינימום.

א' רובינשטיין;

10%.

צ' הנגבי;

האם הובאה בחשבון האפשרות שיש שני מועמדים, למשל, אחד מהליכוד ואחד

מהמערך, וכל אחד קיבל 40% מהקולות? בתקופת הביניים, בין הסיבוב הראשון לשני,

נבצר מאחד המועמדים להמשיך. האם מפלגתו יוצאת למעשה מן המירוץ? צריך לאפשר

למפלגתו להציג את מספר שתיים שלה.
רי ריבלין
לא שהוא מתפטר. האפשרות שנבצר ממנו להיות מועמד היא אפשרות שעוד לא

דיברנו עליה.

היו"ר א' לי ן;

אתה צודק, חבר-הכנסת הנגבי. לפי דעתי, זו הערה מאד השובה. מדובר
בסיטואציה שיכולה להתרחש
הלכו לבחירות, זה קיבל 40%, זה קיבל 39%, שניהם

מועמדים והנה המועמד השני נפטר. זו הסיבה שבגללה הצעתי שאחרי הסיבוב הראשון

נתייחס לנושא הפטירה כסיטואציה שונה מהסיטואציה בה מועמד מחליט להסיר את

מועמדותו.
ר' ריבלין
אני רמזתי קודם על האפשרות שחבר-הכנסת הנגבי הצביע עליה במפורש. להערכתי,

צריך להבחין הבהנה יתירה בין נסיון של אחד המועמדים בין הסיבוב הראשון לבין

הסיבוב השני להכשיל בחירות, כגון שחוא מתפטר או יוצא מהמירוץ על מנת שלא לאפשר

בחירות - ואז הפתרון שנתתם של הצבעה בעד ונגד הוא פתרון ראוי בהחלט למרות

החששות שהיו לי כתוצאה מהערות היועץ המשפטי - לבין הנושא שהעלה חבר-הכנסת

הנגבי. אני חושב שסעיף 7(ב) יחול בהחלט גם על נושא זה, לפי אותו הגיון: מפלגה

קובעת לה את הראשון.
היו"ר א' לי ן
אבל לא מדובר על מי שהסיר מועמדות, אלא רק על מי שנפטר.
א' רובינשטיין
או נבצר ממנו להיות מועמד.
ר' ריבלין
אני מדבר על הסיטואציות של 7(א}, נפטר או נבצר. על פי סעיף 7(ב) יבוא

במקומו השני ברשימה של אותה סיעה שהמליצה עליו לבהירות. אנחנו מדברים על

בהירה ישירה לראש ממשלה, אבל כאשר המועמד נבחר במסגרת מפלגתית, הרי לאור

ההנחיות שאנו נותנים היום בהוק זה הסיעה כבר הושבת על האפשרות שייבצר ממנו

להיות מועמד, ולכן אומרים שבמקרה כזה יבוא במקומו הבא אחריו ברשימה. נדמה לי

שזה גם דומה לבהירות לראשי ערים.

היו"ר א' לי ן;

נתאר לעצמנו סיטואציה מוהשית בה מתמודדים זה מול זה מועמד של המערך

ומועמד של הליכוד. זה קיבל 40% מהקולות בסיבוב ראשון וזה קיבל 39%, והם צריכים

לצאת להתמודדות שניה. מועמד המערך נפטר, חלילה. האם נאמר שלמערך אין מועמד,

ויחול אותו דין שהצענו לגבי מקרה שמועמד מסתלק ממועמדותו? אומר חבר-הכנסת
ריבלין
במקרה כזה נלך על פי העקרונות הקבועים כבר בסעיף 7(ב), אבל רק אם

המועמד נפטר או שנוצרו תנאים המונעים ממנו להיות מועמד, היינו מפלגתו תציג

מועמד אחר במקומו. משמע שאנחנו מתייחסים התייחסות נפרדת להסתלקות מתפקיד

והתייחסות נפרדת למצב שבו, בגלל תנאים שאין שליטה עליהם, אדם מסתלק ממועמדותו.
א' רובינשטיין
זה בהחלט הגיוני.

ר' מלחי;

מה פירוש "שאין שליטה עליהם"?
היו"ר א' לי ן
תנאים שאנחנו מגדירים אותם כ-FORCE MAJEURE.

ר' מלחי;

כלומר, נבצר ממנו.

היו"ר א' לי ן;

כן.

רבותי, סיימנו את הדיון בסעיף 9, מחקנו את סעיף קטן (א) בסעיף 10, דנו

בהצעה של חבר-הכנסת יצחק לוי. חבר-הכנסת וירשובסקי, אתה רוצה להציע משהו לסעיף

10?

מ' וירשובסקי;

לשיטתי, ברגע שלא נבחר מועמד על ידי העם, חייבת הכנסת לבחור. זה לגבי

סעיף 9 - לא הייתי כאן כדי לנמק, אבל הדברים ברורים - והוא הדין לגבי סעיף

10.



לפני שאתה ניגש להצבעה, אדוני היוישב ראש, אני מבין שבסעיף 10(ב) צריך

לכתוב "מעל למחצית", ולא כפי שכתוב כאן. זו טעות לכתוב "שקיבל לפחות מחצית",

כי הוא צריך לקבל יותר ממחצית.
ש' גוברמן
צריך לכתוב "למעלה ממחצית".
היו"ר א' לי ן
אנחנו מקבלים את הצעתו הראשונה של חבר-הכנסת וירשובסקי לכתוב בסעיף 10(ב)

"למעלה ממחצית" במקום "לפחות מחצית".

מי בעד ההסתייגות העיקרית של חבר-הכנסת וירשובסקי, היינו בחירת ראש

הממשלה על ידי הכנסת?

הצבעה

חחצעה של חבר-הכנסת מי וירשובסקי לכתוב בסעיף 10(ג)

שהכנסת תבחר את ראש הממשלה לא נתקבלה

הסתייגות; לחבר-הכנסת מ' וירשובסקי
היו"ר א' לי ן
בזה סיימנו את הדיון בסעיף 10. אני מכריז על הפסקה. נשוב ונתכנס בשעה

13:35.

(הישיבה הופסקה בשעה 13:10)



(הישיבה חודשה בשעה 13:35}

היו"ר א' לי ן;

אני מחדש את הישיבה.

אני שוב מביא לידיעתכם מדוע לא הייתי מוכן לקיים ישיבות נוספות מעבר

לישיבות שכבר קיימנו ומדוע לא אקיים ישיבות נוספות - מפני שאנהנו רואים מה

הנוכחות של החברים. אינני יכול שלא להביע את מורת רוחי מהעובדה שיש מספר חברי

ועדה או חברי כנסת, שכל הזמן צועקים בחוץ שצריך לקדם את החוק, אבל הם לא

טורחים לבוא ולהקדיש זמן. זה פשוט העדר הגינות בסיסית. פונים לתקשורת וצועקים

שצריך לקדם את החוק, שעה שכאן בוועדה לא מבזבזים זמן, אין סחבת בדיונים, והם

עצמם לא באים לדיונים ורוצים שאני יחד עם שני חברי כנסת נקיים ישיבות נוספות

ונתקדם בחוק. משום כך הייתי בדעה שאין לקיים ישיבות נוספות וזו הסיבה שאני

מתחזק בדעתי שלא אקיים ישיבות נוספות מעבר למה שקבעתי אתמול בבוקר והישיבות

שתהיינה בשבוע הבא.

נעבור לסעיף 11.
ש' גוברמן
לפני כן, אדוני היושב ראש, יש נושא, שלדעתי, טעון הבהרה. בבחירות מיוחדות

מה צריכה להיות הכשירות של מועמד לראשות הממשלה כאשר מדובר ב-50 אלף בעלי זכות

בחירה? את מי הם רשאים להציע כמועמד, כל חבר כנסת, או רק מי שעומד בראש רשימת

מועמדים?
היו"ר א' לין
אם אדם הוא כבר חבר הכנסת, הם יכולים להציע גם מי שהוא כבר חבר הכנסת.
שי גוברמן
בבחירות מיוחדות תמיד יש כנסת.
היו"ר א' לי ן
אם מדובר בהצגת מועמד קודם שהוא נבחר לכנסת, מובן שהוא חייב להיות כלול

ברשימת מועמדים, וגם אמרנו שהוא צריך לעמוד בראש רשימה.
ר' מלחי
התייחסנו לנושא זה וכתבנו בסעיף 9(ג): "בבחירות מיוחדות לא תחול הוראת

סעיף קטן 5(א)(2)יי.
שי גוברמן
כאן זה נאמר בדרך השלילה, ואני רציתי לקבל הנחיה חיובית.
ר' מלחי
סעיף 5(א}(2) אומר שמי שעומד בראש רשימת מועמדים כשיר להיות מועמד לראש

ממשלה, ואם כתבנו בסעיף 9(ג) שסעיף 5(א)(2) לא יחול בבחירות מיוחדות, משמע

שהסייג הזה לא חל מבחינת הכשירות של מועמד בבחירות מיוחדות. האם לא די בכך?



ש' גוברמן;

יותר פשוט לומר באופן פוזיטיבי שהוא חייב להיות חבר הכנסת.
היו"ר א' לין
בזה אין ספק. ראש הממשלה חייב להיות חבר הכנסת.

ש' ג וברמן;

זה ברור, ואז הוא לא חייב להיות דווקא בראש רשימה.

היו"ר א' לין;

בכל מקרה הוא חייב להיות חבר הכנסת. אם הוא עומד בראש רשימה ולא נבחר,

הרי הוא לא ראש ממשלה.

לפני שנעבור לסעיף 11 אני רוצה להודיע להברי הוועדה שמהר בבוקר, בתהילת

הדיון, בשעה 30;9, אעמיד להצבעה או להחלטה, כפי שהודעתי בוועדת הכנסת, את

האפשרות להוריד את הסעיף העוסק באמנות בינלאומיות ולשנות או להוריד את הסעיף

העוסק בהכרזת מלחמה. הכוונה היא להוציא את זה מחוק יסוד; הממשלה ולהגיש את זה

כהוק יסוד מטעם ועדת החוקה, חוק ומשפט, שיובא לכנסת בהליכי חקיקה נפרדים.

י י צידון;

בהמשך לפנייתו של שר המשפטים?

היו"ר א' לין;

גם בהמשך לפנייתו של שר המשפטים וגם בהמשך להודעה שמסרתי היום בוועדת

הכנסת.

אי פורז;

בכך אתה מסכל את התמיכה של כמה סיעות בבית בחוק עצמו, ולא הייתי מציע לך

לעשות זאת. שלא יהיו אי-הבנות, אינני מדבר על סיעת שינוי.

היו"ר א' לין;

דיברתי כבר עם כל הסיעות בבית. אעלה את זה בוועדה. לכן אמרתי שייתכן

שבענין של הכרזת מלחמה נכניס שינויים בסעיף ואת הסעיף בדבר אמנות בינלאומיות

נוציא מכאן. בכל מקרה אנחנו מתכוונים להעביר את הדברים האלה למסגרת של חוק

יסוד נפרד. מחר נקיים דיון על כך.

סעיף 11 - התפזרות הכנסת

היו"ר א' לין;

האם יש לשר המשפטים הערות לסעיף זה?



ש' גוברמן;

לא. אינני רוצה להעלות כאן הצעות ניסוחיות, אבל יש לי הצעה לגבי המיקום

של הסעיף. לדעתי, הוא צריך להיות ביחד עם מועד הבהירות, שהרי על זה מדובר.

היו"ר א' לי ן;

בסעיף זה יש רק הסתייגות של הבר-הכנסת עוזי לנדאו, וכפי שכבר אמרנו,

נתייחס להסתייגויות של חבר-הכנסת לנדאו בנפרד. אם כן, סעיף 11 מאושר כמות

שהוא.

סעיף 12 - תחילת הכהונה

ר' מלחי;

החלטת הוועדה היתה שתוך 45 יום מיום פרסום תוצאות הבחירות יתייצב מי

שנבחר וכוי, והשרים ייכנסו לתפקידם לאחר שהוצגו ולא לאחר שהצהירו, וימסרו

הצהרה סמוך ככל האפשר למועד הצגת הממשלה.
אי שיל"ת
מבטלים את סעיף 13(א) בדבר 15 הימים הנוספים, כלומר, נותנים 45 ימים

מראש, וזה הכל.

ר' מלחי;

לא תהיה אפשרות לכנסת להאריך את המועד הזה וקובעים מלכתחילה 45 יום במקום

30.

היו"ר א' לי ן;

מתי נכנסים השרים לתפקידם?
ש' גוברמן
מיום שראש הממשלה מתייצב, מציג את השרים ומודיע על חלוקת התפקידים.

היו"ר א' לי ן;

פירוש הדבר שהצהרת האמונים אינה מהותית לכניסה לתפקיד. אדם יכול להיות שר

בלי הצהרת האמונים?
ש' גוברמן
כן, וזה המצב הקיים היום לפי חוק יסוד: הממשלה.

היו"ר א' לי ן;

גם זה הוסכם בוועדה.
ש' גוברמן
יש גם ענין של קביעת המועד והתיאום עם הכנסת. יכול להיות - וזה בוודאי

נכון לגבי בהירות מיוחדות של ראש הממשלה - שהכנסת נמצאת בפגרה ולא בכנס, ולכן
יש צורך להוסיף שתי הוראות
א. התייצבות ראש הממשלה תהיה במועד שקבע יושב ראש

הכנסת. זאת לפחות למען הסדר הטוב.
היו"ר א' לין
במועד שקבע יושב ראש הכנסת, או במועד שתואם אתו?
שי ג וברמן
הכנסת מתכנסת על פי זימון של יושב ראש הכנסת, ולא של ראש הממשלה.

ב. אם מועד התייצבותו של הנבחר הל שלא בזמן אהד הכנסים של הכנסת, יכנס

יושב ראש הכנסת את הכנסת לענין זה.
ר' מלחי
אם אנחנו כבר מפרטים את ההחלטית שהתקבלו, דובר גם על כך שיושב ראש הכנסת

יכנס את הכנסת תוך אותם 45 ימים. כן דובר על זה שתיתוסף הוראה שאם פניית

המועמד לראש הממשלה תבוא אל יושב ראש הכנסת בתוך 45 יום, ויושב ראש הכנסת לא

יכנס את הכנסת, זה לא ייחשב כאילו ראש הממשלה לא הודיע. כלומר, די שהוא מבקש

את כינוס הכנסת בתוך 45 יום, גם אם יושב ראש הכנסת מכנס את הכנסת אחר כך. את

זה נבהיר בנוסח.
שי וי יס
אמנם נשלחתי לכאן כ"אצבעוני" מטעם המערך, אבל אני בכל זאת מבקש להעיר.

נדמה לי שבחוקי יסוד העוסקים במבנה שלטון לא כדאי להשאיר מצבים מעומעמים

וגמישים בפוטנציה.
היו"ר א' לין
אנחנו הולכים על פי הקו הזה לאורך כל ההוק.
שי וייס
נדמה לי שפה יש שבר תיאורטי של הקו הזה. אסור בכלל ליצור אפשרות שיושב

ראש הכנסת לא יוכל לקבוע מועד. עם כל הכבוד, זה לא עניינו. יכול להיות שיושב

ראש הכנסת יהיה אז בחופשה, או שהוא לא ממפלגתו של ראש הממשלה, ואז הוא יוכל

להערים קשיים, או שהוא ממפלגתו של ראש הממשלה ולכן הוא יאפשר כל מיני

גמישויות. לגבי המועד צריך לקבוע מיכניזם בלתי תלוי לחלוטין באישיותו וברצונו

של י ושב ראש הכנסת.
היו"ר א' לין
לכן חשבתי על האפשרות שהמועד יהיה בתיאום עם יושב ראש הכנסת.
שי ג וברמן
גם בחוק יסוד: נשיא המדינה יש הוראה בענין זימון הכנסת לצורך בחירת נשיא
המדינה האומרת
יי... חל מועד הבחירה שלא בזמן אחד הכנסים של הכנסת, יכנס יושב



ראש הכנסת את הכנסת לשם בחירת נשיא המדינה". גם היועץ המשפטי לממשלה נזקק
לחוות דעתו בחוק יסוד
הממשלה לענין המועד שבו יתייצב לפי החוק הקיים ראש

הממשלה לפני הכנסת. ברגע שקובעים חובה מכוח החוק לכנס את הכנסת ולאפשר

התייצבות הנבחר בפניה כדי להציג את הממשלה, אני חושב שלא יעלה על הדעת שיושב

ראש הכנסת לא יציית להוראה החקוקה של החוק, לא יכנס את הכנסת ו יכשיל את הפעולה

הזאת.

ר' מלחי;
אנחנו אמרנו יותר מזה
"בהקדם האפשרי, ולא יאוחר משבעה ימים".

היו"ר א' לי ן;

במקום "במועד שיקבע יושב ראש הכנסת" אני מציע לכתוב "במועד שייקבע על ידי

יושב ראש הכנסת", כלומר, מוטלת עליו החובה לקבוע מועד.

שי גוברמן;

ההוראה הנורמטיבית היא שתוך 45 ימים מיום פרסום תוצאות הבחירות, על הנבחר

להתייצב לפני הכנסת, ואידך זיל גמור, כלומר, כל הגורמים שיש להם נגיעה לענין

צריכים להתאים את עצמם לנורמה הזאת.

היו"ר א' לי ן;

בוודאי, אבל בכל אופן ענין אחד הוא שהנבחר צריך להתייצב תוך 45 ימים,

וענין אחר הוא שמישהו קובע את מועד התייצבותו.

ר' מלחי;

בישיבה הקודמת הוחלט לכתוב שיושב ראש הכנסת יכנס את הכנסת בהקדם האפשרי,

אבל לא יאוחר משבעה ימים לאחר שפנה אליו ראש הממשלה.

היו"ר א' לין;

על כל פנים צריך להבהיר בנוסח שיושב ראש הכנסת חייב לקבוע מועד.
שי גוברמן
כשם שהוא חייב לכנס את הכנסת לשם בחירת נשיא המדינה.
די ליבאי
אדוני היושב ראש, האם הוחלט אם להשמיט את המלים "במעמד נשיא המדינה"?
ר' מלחי
הוחלט להשמיט אותן.
די ליבאי
זה תואם את הצעת שר המשפטים.



היו"ר א' לין;

לסעיף 12 יש כמה הסתייגויות, וכל המסתייגים אינם נוכחים עכשיו. הסתייגות

אחת היא של חבר-הכנסת ויו-שובסקי, המבקש לשנות את נוסה הצהרת האמונים של ראש

הממשלה ושל כל שר ולהוסיף את המלים הבאות: "אני מתחייב להקדיש את כל זמני

ומרצי למילוי תפקידי וחנני מתחייב למלא את תפקידי בנאמנות לטובת כלל הציבור".

מי בעד הצעה זו של חבר-הכנסת וירשובסקי?

הצבעה

ההצעה של הבר-הכנסת מי וירשובסקי להוסיף לנוסח הצהרת האמונים את המלים:

"אני מתחייב להקדיש את כל זמני ומרצי למילוי תפקידי והנני מתחייב

למלא את תפקידי בנאמנות לטובת כלל הציבור" - לא נתקבלה
הסתי יגות
לחבר-הכנסת מ' וירשובסקי
ר' מלחי
לחברת-הכנסת שולמית אלוני יש הסתייגות קצת שונה מזו של חבר-הכנסת

וירשובסקי. במקום "לטובת כלל הציבור" היא כותבת "לטובת כלל תושבי המדינה".
היו"ר א' לי ן
מי להצעתה של הברת-הכנסת אלוני?

הצבעה

ההצעה של חברת-הכנסת שי אלוני להוסיף לנוסח הצהרת האמונים את המלים הבאות:

"אני מתחייב להקדיש את כל זמני ומרצי למילוי תפקידי והנני מתחייב

למלא את תפקידי בנאמנות לטובת כלל תושבי המדינה" - לא נתקבלה
הסתייגות
לחבר-הכנסת ש' אלוני
היו"ר א' לי ן
יש הצעה של חבר-הכנסת שמעון שטרית האומרת שכאשר מציג ראש הממשלה את

הממשלה הוא יודיע על קווי היסוד של ממשלתו. אני מציע שנתייחס להצעה זו

ברצינות, שכן למה בעצם לא יודיע ראש הממשלה על קווי היסוד של ממשלתו?
די ליבאי
אני מציע לקבל את ההצעה של חבר-הכנסת שטרית. מן הראוי שראש הממשלה יציג לא

רק שמות, אלא גם כמה קווי יסוד.
ש' גוברמן
סעיף 15 לחוק יסוד: הממשלה הקיים אומר: "משהורכבה הממשלה, תתיייצב לפני

הכנסת, תודיע על קווי היסוד של מדיניותה... ".



א' דיין;

גם אני מציע לקבל את הצעתו של חבר-הכנסת שטרית.

הצבעה

ההצעה של חבר-הכנסת ש' שטרית להוסיף בסעיף 12 שבעת הצגת הממשלה

יודיע ראש הממשלה על קווי היסוד של מדיניות ממשלתו - נתקבלה
היו"ר א' לין
חבר-הכנסת אבוחצירא מציע שבסעיף 12(א) יבוא "תוך 60 יום" במקום "תוך 45

יום". מי בעד הצעה זו?

הצבעה

ההצעה של חבר-הכנסת אי אבוחצירא לכתוב בסעיף 12(א}

"תוך 60 ימים" במקום "תוך 45 ימים" לא נתקבלה
הסתי י גות
לחבר-הכנסת אי אבוחצירא

סעיף 13 - אי-הצגת הממשלה במועד
ר' מלחי
סעיף קטן (א) נמחק, וסעיף קטן (ב), שיסומן מעתה "(א)" יתחיל במלים: "לא

הציג את הממשלה בפני הכנסת במועד, יתקיימו".
היו"ר א' לין
אני מבין שכאן שינינו את המועד מ-30 ימים ל-60 ימים.
די ליבאי
מה פירוש המלים "פעם שניה ברציפות" המופיעות בסעיף קטן (ג}?
היו"ר א' לין
כלומר, הוא יצא לבחירות, שוב נבחר ושוב לא הציג ממשלה. זו סיטואציה חריגה

מאד.
די ליבאי
למה להרשות למי שנבחר ולא הציג ממשלה לגשת פעם שניה? אפשר לכתוב "ראש

הממשלה הנבחר שלא הציג את הממשלה במועד לא יהיה מועמד לראש הממשלה...".
היו"ר א' לין
זו שאלה, אבל קודם נעסוק בנושא הראשון, קביעת העיקרון שאם ראש הממשלה

הנבחר לא הציג ממשלה במועד שנקבע - והמועד הוא 45 ימים - ייערכו בחירות
מיוחדות. המצב הוא כזה
נערכו בחירות, ויש מכשול, ראש הממשלה לא הצליח להציג

ממשלה תוך 45 יום. ממשלת המעבר מכהנת עד יום הבחירות והיא ממשיכה לכהן עוד 45

יום. עכשיו נותנים לה עוד 60 יום, וזו תקופה ארוכה מאד. ממשלת המעבר מכהנת

שלושה חודשים וחצי. למה חשבנו על הארכת תקופת 30 הימים ל-60?



ת' אדרי;

בגלל לוח הזמנים של הביצוע.

היו"ר א' לין;

מדובר בבחירות לראש הממשלה בלבד.
א' שיל"ת
ככלל כל הבחירות המיוחדות האחרות נערכות תוך 60 יום. כדי לקיים בחירות

תוך 30 יום צריך לכלול במסגרת סעיף 59 - ובישיבה הקודמת הבאתי נוסח - תיקון

גדול מאד המתקן הרבה סעיפים בחוק הבחירות, כי כאן הולכים לקיים בחירות על פי

לוח זמנים שונה לגמרי. במכלול הזה התעוררו עוד המון בעיות שאני לא פתרתי אותן

בפעם הקודמת, והבאתי אותן לכאן פתוחות, כשברור שלא נוכל לעשות את ההצבעה

בקונסוליות בתוך 30 יום, בוודאי לא אצל ימאים - כנראה, הצבא יוכל לעמוד בזה.

לוח הזמנים שונה. במקרה שוועדת הבחירות פוסלת רשימה, האם ניתן זכות ערעור כפי

שנותנים היום, ואם רוצים לתת זכות ערעור, תוך כמה זמן צריך לתת פסק דין?

כלומר, לוח הזמנים הוא כזה שצריך לוותר על חלק מהאלמנטים הקיימים היום בחוק

הבחירות - כנראה, על ערעור לבית המשפט בדבר אישור או פסילה של רשימה, של הצעת

מועמד לראש ממשלה, על בחירות בחוץ לארץ ועל עוד אלמנטים אחרים. בישיבה הקודמת

צירפנו את לוח הזמנים ואמרנו מה צריך לבטל.

משום כך ועקב כל התסבוכת שאליה נכנסים החליטה הוועדה בשבוע שעבר שהמועד

יהיה 60 יום ולא 30.

היו"ר א' לין;

אבל במקרה זה כל התשתית שהוכנה למערכת הבחירות קיימת,
אי שיליית
נכון שאין צורך להכין פנקס בוחרים או להכין ארגזי קלפי, אבל מדובר על

בחירות חדשות לראש הממשלה, כשגם סיעות וגם אחרים זכאים להגיש מועמדים. כאן

נכנסים לתהליך רגיל של בחירות, אלא שאתה רוצה לקיים אותו בלוח זמנים מקוצר

למחצית התקופה. אם כן, איך נקיים את הבחירות אצל ימאים, כאשר הבחירות אצל

ימאים אמורות להתקיים 12 יום לפני יום הבחירות, כך שמתוך 30 הימים נשארים רק

18 יום? מתי נודיע, מתי נעביר לשם את חומר ההצבעה. הרי איננו יודעים מראש אם

צריך להעביר חומר הצבעה למקרה כזה. לסיבוב שני אנחנו יודעים. מתי הקונסוליות

יפגשו את האניות כדי להביא חזרה את החומר? בבחירות בקונסוליות, בהתאם לפרק

החדש, אולי יצליחו לעשות את זה כי די במברקים, אבל בבחירות על אניות אינני

בטוח שיצליחו לעשות זאת. כנראה לא יצליחו.

מעבר לכך, אם פותחים אפשרות להגיש הצעות מועמד לראש ממשלה, כולל חתימות -

כמו בכל בחירות חוזרות - בתוך 30 ימים אלה צריך לתת לאנשים האלה מספיק זמן

לאסוף את 50 אלף החתימות. הרי לא נגיד שתוך שלושה ימים אחרי זה יגישו רשימות

מועמדים. אמרנו שציבור הבוחרים רשאי להגיש רשימת מועמדים, אבל לצורך זה נקצה

לו יומיים או שלושה בלבד?



הוועדה צריכה לבדוק את החתימות. אם יתברר בבדיקה שחסרות חתימות וצריך

להשלים, או שיש פגם אחר, וועדת הבחירות תפסול את הרשימה, האם נמנע מרשימה כזאת

לפנות לביית המשפט לערעור, כפי שהיא יכולה לעשות כיום? אפשר להחליש על כל

הדברים האלה, אבל צריך להחליט עליהם במודע, ולמעשה פירוש הדבר לשנות עשרות

הוראות בחוק הבחירות ולהתאים אותן למקרה הזה שראש ממשלה לא מציג ממשלה.

בישיבה הקודמת הוועדה שקלה את העני ן ואמרה שהמקרה שראש ממשלה לא יוכל

להציג ממשלה של ששה שרים הוא מקרה כל כך נדיר שאפשר לקבוע מועד של 60 יום,

כלומר, ויתרו על כל התיקונים בלוח הזמנים וכל התסבוכת הכרוכה בכך.

די ליבאי;

אני מציע שנישאר עם הסיכום של 60 יום, כי הנושא של בחירות מיוחדות נעשה

מורכב יותר וחל על מקרים שונים, כמפורט בסעיף 9(ב) בטיוטה מה-9 ביולי האומר:

"זולת אם נקבע אחרת בחוק זה, ייערכו הבחירות המיוחדות תוך 60 ימים מהי יום שבו

נקבע כי", וכאן נזכרים שלושה מקרים: 1. ראש הממשלה לא נבחר לכנסת; או מהיום

שבו חלף המועד להצגת הממשלה, וזו העילה שאנו מדבריה עליה כרגע; 3. מהיום שבו

הועבר ראש הממשלה מכהונתו או נפטר, או התפטר, לפי הענין. כיוון שהעילה יכולה

להיות שונה ומשונה, ולא רק אחת כפי שחשבנו מלכתחילה, וכיוון שכתוב כאן "תוך 60

ימים", היינו אם זה ניתן, אפשר גם לקבוע זאת קודם לכן, גם אני שאם נצמצם את

התקופה של 60 יום, כפי שהיה ראוי מבחינת קיצור תקופת המעבר, עלולים להתעורר

קשיים.
היו"ר א' לין
יש לי רושם שיש הכסכמה על כך.
די ליבאי
כיוון שזה חוק יסוד ולא חוק רגיל, הייתי משאיר "תוך 60 ימים" ולא מקצר את

התקופה, גם לבקשת אלה האמונים על עריכת הבחירות, בהנהה שאם תהיה אפשרות לקצר

את התקופה, אולי יקצרו אותה, ואם לא, יהיה צורך לחיות עוד חודשיים עם הממשלה

היוצאת.
היו"ר א' לי ן
חבר-הכנסת ליבאי, אנחנו קבענו כעיקרון שבמצבים של בחירות מיוחדות לראש

ממשלה הבחירות נערכות ביום ג' האחרון שלפני תום 60 הימים, ואם זה נופל ביום

חג, יתקיימו הבחירות ביום ג' שאחריו, ולכן אין שיקול דעת לקיים את הבחירות

במועד מוקדם יותר תוך 60 הימים. אותח הוראה צריכה לחול גם כאן. בזה סיכמנו את

הנקודה הראשונה של 60 הימים.

אנחנו עוברים לנקודה שהעלה חבר-הכנסת ליבאי לגבי סעיף 13(ג). אם ראש

הממשלה נבחר ולא הציג ממשלה, שואל חבר-הכנסת ליבאי למה לתת לו להתמודד פעם

שניה. אולי הכשילו אותו במתכוון?
די ליבאי
אדוני היושב ראש, בינתיים חשבתי על העני ן, ואני חושב שהנוסח בפיסקה (ג)

יכול להישאר כמות שהוא. אם ראש הממשלה הנבחר לא הצליח להרכיב ממשלה והוא מאד

פופולרי, אין סיבה למנוע ממנו להתמודד פעם שניה. אבל אם לא הצליח פעם שניה

להרכיב ממשלה, אין טעם שיגש פעם שלישית להתמודדות. לכן הנוסח כמות שהוא נראה

לי.
ש' ג וברמן
אני מציע לוועדה לשקול אם הסנקציה הזאת הולמת. מדובר כאן בשלילה של זכות

מאד יסודית של חבר כנסת או של מועמד, וזו הזכות להיות מועמד.

היו"ר א' לי ן;

הוא הציג את מועמדותו פעמיים ונכשל. אנחנו מחוקקים את החוק הזה לא רק כדי

לקדם את יופיה של הדמוקרטיה, אלא גם כדי שיהיה ממשל ומינהל תקין.
עי לנדאו
על זה הוויכוח הבסיסי שלי עימכם. כאשר יש זכות בסיסית לאדם להגיש את

מועמדותו, והאפשרות שאנשים יבחרו פעם שלישית באדם שכבר נבחר פעמיים ולא הציג

ממשלה היא כל כך בלתי סבירה, למה לשלול בחוק את הזכות הבסיסית הזאת הנתונה

לאדם?
היו"ר א' לי ן
בחוק זה יש סעיפים המתייחסים למצבים נדירים, אבל הם מצמצמים את אפשרות

התמרון של המועמדים. אדם הלך לבחירות, נבחר והוא לא הצליח להרכיב ממשלה על פי
רצונו האישי. הוא אומר לעצמו
מצבי בציבור נפלא, אלך שוב לבחירות. הוא לא עושה

מאמץ להרכיב ממשלה, אלא הוא מעדיף ללכת שוב לבחירות. צריך שתהיה מסגרת מגבילה.

אפשר לוותר בכלל על סעיף קטן (ג) ולא לקבוע שום הוראה ולומר שזה מצב בלתי

מתקבל על הדעת, אבל אם נמחק סעיף קטן זה, אותו אדם שלא הצליח להרכיב ממשלה

פעמיים ברציפות ירצה אולי ללכת לבחירות פעם שלישית, וזה נראה לא רציני. חבר-

הכנסת לנדאו, אתה רוצה להציע לוועדה למחוק את סעיף קטן (ג)?
עי לנדאו
לפי דעתי, רצוי שסעיף קטן (ג) לא יהיה בחוק, אם כי לא אצא על כך למלחמות

גדולות. אני לא רושם הסתייגות.
היו"ר א' לי ן
לסעיף זה יש הסתייגויות של חבר-הכנסת אבוחצירא ושל חבר-הכנסת וירשובסקי.
מ' וירשובסקי
לשיטתי, אני מציע לכתוב בסעיף קטן (ב): לא הציג את הממשלה בפני הכנסת

במועד, רשאית הכנסת להטיל את הרכבת הממשלה על חבר כנסת אחר. לא עלה הדבר בידי

חבר הכנסת שהכנסת הטילה עליו את התפקיד, יתקיימו בחירות חדשות לראש הממשלה.

כלומר, אני רוצה לצמצם ככל האפשר את הצורך לקיים שוב בחירות.
די ליבאי
זה כבר ענין עקרוני. מנקודת מבטנו זו הזמנה לא לעשות קואליציה עם הראשון

ובתככים לסלק את המועמד שנבחר ישירות על ידי העם כדי להרכיב קואליציה שבה

המפלגה הזעירה או העריק שלה יכתיבו מי יהיה ראש הממשלה, וכך יוצא שלא עשינו

ולא כלום על ידי החוק הזה.



הצבעה

ההצעה של חבר-הכנסת מ' וירשובסקי לכתוב בסעיף 13(ב}, שאם ראש הממשלה

לא הציג את הממשלה בפני הכנסת במועד, רשאית הכנסת להטיל את הרכבת הממשלה

על חבר כנסת אחר; לא עלה הדבר בידי חבר הכנסת שהכנסת הטילה עליו את התפקיד,

יתקיימו בחירות חדשות לראש הממשלה - לא נתקבלה

הסתייגות; לחבר-הכנסת מ' וירשובסקי

היו"ר א' לי ן;

חבר-הכנסת אבוחצירא מציע למחוק את סעיף קטן (ג) שבו דנו עכשיו. מי להצעה

זו?

הצבעה

ההצעה של חבר-הכנסת א' אבוחצירא למחוק את סעיף 13(ג} לא נתקבלה
הסתייגות
לחבר-הכנסת א' אבוחצירא

היו"ר א' לי ן;

הצעתו של חבר-הכנסת אבוחצירא נפלה וסעיף קטן (ג) נשאר בעינו.

באין הערות נוספות לסעיף 13 אנחנו עוברים לסעיף הבא.

סעיף 14 - כשירותם של השרים

אי פורז;

אחרי סעיף 14(א) אני מציע להוסיף; "לא יתמנה לשר מי שהורשע בעבירה שיש

עימה קלון ולא חלפו 15 שנה מאז ההרשעה".

היו"ר א' לי ן;

אני מבין שהכוונה בסעיף קטן (ב) היא שאותם בעלי תפקידים המנועים מלהיות

חברי כנסת והם צריכים להתפטר כדי להגיש מועמדות לא יוכלו להיות שרים אלא אם

נפסקה כהונתם באותם תפקידים, אבל תקופת הצינון של 100 ימים לא תחול עליהם. הם

יכולים להתמונת כשרים ולעבור מיד מהתפקיד.

שי גוברמן;

הם חייבים לחדול מהתפקידים המנויים בסעיף 7 לחוק יסוד; הכנסת.

היו"ר א' לין;

סעיף קטן (ג) לקוח מחוק יסוד: הכנסת בענין הכלנתריזם, שנדון בוועדה. הוא

הוכנס לחוק זה משום שמדובר על כשירותם של שרים.
מ' וירשובסקי
האם ברור שאותה הוראה חלה גם על סגן שר? המיקום אינו משנה לי, אבל אהת
מהשתיים
או שמסתפקים בהוראה הקבועה באותו חוק, או שקובעים אותה בחוק זה, ואז

צריך להחיל אותה גם על שר וגם על סגן שר.
היו"ר א' לין
האם אין כאן כפל הוראות?
שי כרמל
סגן שר חייב להיות הבר הכנסת, ולכן ממילא הוראת חוק יסוד: הכנסת חלה

עליו. שר לעומת זאת אינו חייב להיות חבר הכנסת, ולכן דרושה הוראה מיוהדת.
היו"ר א' לין
על כל פנים סביר להניה שמקומו של סעיף זה כאן, בסעיף המדבר על כשירותם של

שרים, וזה מחייב תיקון של החוק ההוא שקיבלנו לא מזמן, בו יש אותו סעיף בדיוק.
די ליבאי
ייבדק אם זה מצריך תיקון הסעיף בחוק האחר, אבל זה המקום לכתוב הוראה זו.
מ' וירשובסקי
מה שאני רוצה באופן סובסטנטיבי הוא שמה שחל לגבי שר יחול גם לגבי סגן שר,

ולא איכפת לי באיזה חוק זה ייאמר.
היו"ר א' לין
זה נמצא בהוק.
די ליבאי
בנקודה זו אנחנו מסכימים עם חבר-הכנסת וירשובסקי.

מי וירשובסקי;

לגבי סעיף 14(ב}, אדוני היושב ראש, לא ברור לי למה צריך לוותר על תקופת

צינון.
אי דיין
כי כאן מדובר על מינוי.
היו"ר א' לין
מוותרים על תקופת צינון, ראשית, משום ששר אינו חייב להיות חבר הכנסת.
חי מירום
למה צריך בכלל לכתוב את ההוראה הזאת?
ד' ליבאי
צריך להבהיר שאדם יכול לעביר בנסיבות מסיוימית מתפקיד לתפקיד. הוא לא

יכיל להיית תלוי בין שמים יארץ. מי שיש לי תפקיד ביציעי מסויים יודע שהיא חדל

לכהן בי כשהיא מקבל מינוי של שר. זו היראה מאד מעשית, יזה לא בא לעקיף כללי

אתיקה מקיבלים. אסיר שיהיה ניגוד אינטרסים יאסיר שינצל תפקיד אחד לרעה וכיוצא

באלה, אבל ככלל מעשי זה נכין, אהרת יהיה קשה לקהת אנשים רציניים ומוכשרים

לתפקידי שרים.

היו"ר אי לין;

אם ריצים למנית מנכ"ל מצטיין כשר, אינני ריאה סיבה לא לעשית זאת. תקיפת

הצינון מעיררת שאלית. אדם נמצא בשירית המדינה בתפקיד מנכ"ל יהיא מבצע את

תפקידו מצויין. למה לא תהיה אפשרות למניתי כשר?
מ' וירשובסקי
מה לגבי שופט, למשל?

היו"ר אי לין;

כרגע אנחנו עוסקים בשרים, לא בשופטים.

שי גוברמן;

אני מבקש לפתח במקצת את דבריו של שר המשפטים בנקודה זו. הוא העיר את זה

לגבי סעיף 15, אבל זה הל גם על סעיף 14, כי זה מתבקש. כאן מדובר בתפיסה חדשה

של כהונת ראש ממשלה ובתפיסה חדשה של כהונת השרים ואופן מינויים. רוצים לתת

לראש הממשלה הנבחר על ידי העם סמכות להקים ממשלה לפי ריחו. התפיסה בחיק יסיד:
הממשלה הקיים יבחיק יסוד
הכנסת של אז, של הסיעות והקואליציות, הילמת את המצב

המשפטי הקיים, אבל - וזה מה שביקש שר המשפטים להעיר - היא לא הולמת את המצב

המשפטי החדש.
אי דיין
אבל עדיין יכולים להיית לחצים על ראש הממשלה בשיטה שלנו, ואנהנו רוצים

למנוע זאת.
שי גוברמן
או שלראש הממשלה יש חופש לבחור את שרי הממשלה כרצוני, אי שהסיעות בכנסת

יכתיבו לו את מי לבחור כשר.
היו"ר א' לין
הוא יכול לבחור אותם במגבלות הקבועות כאן בחוק.
אי דיין
אנחנו רוצים למנוע אפשרות שילחצו על ראש הממשלה למנות לשר מישהו שפרש

מסיעה. גם זה יכול להיות.
ש' דיין
אפשר, אבל שאלה היא אם התפיסה של היום הולמת את התפיסה של החוק תחדש.
א' דיין
ראש הממשלה נבחר ישירות ועדיין אפשר ללחוץ עליו למנות כשר מישהו שפרש.

הוא ממנה אותו כאילו זה רצונו, אבל למעשה זה לא רצונו. את הלחץ הזה אנחנו

מבקשים למנוע.
היו"ר א' לין
נקודה זו רלוונטית לגבי מינוי של שרים?

שי גוברמן;

היא מגבילה את חירותו של ראש הממשלה למנות שרים. ההוראה המוצעת כאן בסעיף

14(ג) אומרת שראש הממשלה מנוע מלמנות שר.
היו"ר א' לין
בדיוק כך, כי זה נוגע למסכת התנהגות שונה. שם פתרנו בעיה כדוגמת הבעיה של

חבר-הכנסת יצחק מודעי ואחרים, ואנחנו אומרים: אתה לא תהיה שר.

אי פורז;

הוא יכול להיות שר אם הוא מתפטר מהכנסת.
היו"ר א' לין
אנחנו צריכים להתייחס עכשיו להערתו של חבר-הכנסת וירשובסקי שאותה הוראה

צריכה לחול גם על סגן שר.
ר' מלחי
בתיקון מסי 12 לחוק יסוד; הכנסת יש תיקון עקיף לחוק יסוד: הממשלה גם

בנוגע לשר וגם בנוגע לסגן שר, והוא אומר בדיוק את מה שאנחנו אומרים כאן. אולי

הטיוטה המונחת לפנינו אינה מעודכנת, אבל הוראה זו אמורה להיכלל בה.
היו"ר א' לין
נצטרך להכניס גם את ההוראה לגבי סגני שרים במסגרת חוק יסוד: הממשלה.
שי גוברמן
אני רואה שהנוסח המונח לפנינו כבר מעודכן, שכן כתוב בסעיף 34(ב): "מי

שפרש מסיעתו לא יתמנה לסגן שר בתקופת כהונתה של אותה כנסת".
מ' וירשובסקי
אם הוראה זו מופיעה בחוק, אין בעיה.



היו"ר א' לין;

אנחנו עוברים עכשיו להערה של חבר-הכנסת פורז.

ר' מלחי;
ההוראה הקיימת היום בחוק יסוד
הכנסת אומרת שלא יכול להיבחר לכנסת מי

שנדון לעונש מאסר בפועל לתקופה של חמש שנים או יותר בשל עבירה נגד בטחון

המדינה שנקבעה לכך בחוק הבחירות לכנסת וטרם עברו חמש שנים מהיום שגמר לרצות את

עונש המאסר.

היו"ר אי לין;

מה אתה מציע, חבר-הכנסת פורז?

אי פורז;

אני מציע שאדם שהורשע בעבירה שיש עימה קלון לא יתמנה לשר אם לא חלפו עשר

שנים מגמר ריצוי העונש.

די ליבאי;

אני מציע שאם הורשע בעבירה שיש עימה קלון לא יהיה שר - נקודה. זה מאד יקל

על ראש הממשלה כשיש לחצים מפלגתיים-פוליטיים להגיד; לא, הוא לא כשר, יש לו

הרשעה בעבירה שיש עימה קלון.

היו"ר א' לין;

האם אדם שהורשע בעבירה פלילית שיש עימה קלון יכול להיות היום שופט?

די ליבאי;

לעניות דעתי, לא, אבל הצעת החוק של חבר-הכנסת יצחק לוי מתייחסת גם לנקודה

זו.

היו"ר א' לין;

היא שוללת את זה באופן מוחלט לכל החיים, או רק לעשר שנים?

שי גוברמן;

יש שיקול דעת.

חי מירום;

אני רוצה לבקש מחבר-הכנסת ליבאי לבחון שוב את הצעתו. יש אנשים בגיל צעיר

יחסית, בני 21 ,20 ,19 ,18, שיכולים למעוד ואחר כך הם יכולים לעלות על דרך

חיובית מאד ולהצליה. אני לא חושב שצריך לגזור עליהם גזירה לכל החיים.
ד' ליבאי
חבר-הכנסת פורז, אתה מציע תקופת מעבר של עשר שנים?



א' פורז;

כן.
די ליבאי
אני מצטרף להצעה זו.
מ' וירשובסקי
גם אני חושב שזה נכון.
היו"ר א' לין
מי להצעה של חבר-הכנסת פורז וליבאי שמי שהורשע בעבירה פלילית שיש עימה

קלון לא יוכל להיות שר במשך תקופה של עשר שנים מיום שהורשע בדין?

שי גוברמן;

חבר-הכנסת פורז הציע תקופה של עשר שנים מגמר ריצוי העונש, לא מיום

ההרשעה בדין.

הצבעה

בעד ההצעה של חבר-הכנסת אי פורז ודי ליבאי שמי שהורשע בעבירה פלילית

שיש עימה קלון לא יוכל להיות שר במשך תקופח של עשר שנים

מיום שגמר לרצות את עונשו - נתקבלה
היו"ר א' לין
אגב, מר גוברמן שואל מה הדין לגבי מועמדות לראש הממשלה.

די ליבאי;

אני חושב שיש להוסיף את התנאי הזה במסגרת התנאים המנויים בסעיף 5, אחרי

המלים "מי שנתקיימו בו אלה;". צריכה להיות פיסקה זהה לזו הקיימת לגבי שר.

עי לנדאו;

הרי ראש הממשלה הוא שר.

נניח שאדם עבר עבירה לגמרי ביודעין, כחלק מן הפעילות הפוליטית והחברתית

שלו נגד הממשלה. לפי הוראה זו הוא לא יוכל להיות מועמד במשך עשר שנים.

פוז'אד, בשעתו בצרפת, אחת הסיסמאות הפוליטיות שלו היתה לא לשלם מס הכנסה. או

כשבאים עכשיו מטעם ההוצאה לפועל למושבים, חברים עמדו עם נשק וביקשו לגרש את

אלה שבאו להטיל עיקולים.

י י צידון;

או להתיישב על הכף של הבולדוזר.

עי לנדאו;

פה צריך להיזהר לא לעבור איזה שהוא חוט דק.
א' פורז
אני רוצה לומר שלגבי ראש הממשלה לא הייתי מציג את המגבלה הזאת. הוא איש

נבהר, הוא עומד למבחן של הציבור. השרים מתמנים. אם מועמד לראש הממשלה יש לו

הרשעה והציבור מוכן למחול לו, הציבור מהל לו. לעומת זאת על אנשים שמתמנים צריך

לחול דין אחר.
ד' ליבאי
בהנמקה זו יש הגיון רב.
מי וירשובסקי
הגיון בערבון מוגבל.
היו"ר א' לין
אומרת לי גבי מלחי שלגבי שופטים אין הוראה כזאת.
די ליבאי
אני לא חשבתי שצריכה להיות הוראה, כי בעיני זה מושכל ראשון, אבל חבר-

הכנסת לוי העביר לא מזמן הצעת חוק גם לגבי בתי דין רבניים והוועדה לבחירת

שופטים, ואינני זוכר אם היא קטגורית. צריך לעיין בהצעת חוק זו שעברה לא מזמן

בכנסת. נשאיר זאת לתחילת הישיבה הבאה.

מי וירשובסקי;

אגב, יש עוד סעיף לגבי ראש הממשלה במקום אחר.

היו"ר אי לין;

נשאיר את ההחלטה לגבי ראש הממשלה לישיבה הבאה. אנחנו עומדים בסעיף 14

ומתייחסים לכשירותם של שרים, ואת ראש הממשלה איננו מגדירים כשר.

לחברת-הכנסת אלוני יש הצעה לגבי סעיף 14. למעשה כבר קיבלנו אותה. חבר-

הכנסת וירשובסקי דיבר על שר או סגן שר, וקיבלנו את הערתו.
אי פורז
אדוני היושב ראש, אני מבקש לרשום הסתייגות בחוק זה, ואודיע יותר מאוחר מה

היא.
היו"ר אי לין
נאפשר לך להסתייג. תודיע עד סוף הישיבה מה הסתייגותך.

סיימנו את הדיון בסעיף 14 ובכך סיימנו את הישיבה היום. אני מודה לכולם.

ישיבה זו נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 14.50)

קוד המקור של הנתונים