ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 09/07/1991

הצעת חוק יסוד: הממשלה (הצעת חוק פרטית של קבוצת חברי כנסת)

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 279

מישיבת ועדת החוקה הוק ומשפט

יום שלישי, כ"ז בתמוז התשנ"א (9 ביולי 1991) . שעה 11:00

נכחו: חברי הוועדה: יצחק לוי -מ"מ היו"ר

א' אבוחצירא

י' גולדברג

צ' הנגבי

מ' וירשובסקי

ע' לנדאו

ד' ליבאי

ב' נתניהו

י י צידון

ש' שטרית
מוזמנים
ש' גוברמן - משרד המשפטים

כ' שלו - משרד המשפטים

אי שיל"ת - משרד הפנים

תי אדרי - מנכ"ל ועדת הבחירות המרכזית
יועצת משפטית
ר' מלחי
מזכירת הוועדה
ד' ואג
קצרנית
ח' בנקין
סדר היום
הצעת חוק יסוד: הממשלה - הצעת חוק של קבוצת חברי כנסת.



הצעת חוק יסוד; הממשלה

(הצעת חוק פרטית של קבוצת חברי כנסת)
היו"ר יצחק לוי
אני פותח את הישיבה.

תחילה אמסור שלוש הודעות לגבי סדר הישיבה. ראשית, בתיקונים לחוק הבחירות שטרם

סיימנו את הדיון בהם נמשיך לדון אחרי ההפסקה. שנית, המסמך שיהיה בפני הוועדה היום

הוא הנוסח מה-12 במאי ועל פיו נעבוד; שלישית, מזכירת הוועדה תחלק לחברי הוועדה

ולמוזמנים טיוטה מה-9 ביולי הכוללת את ההרולטות שהתקבלו בוועדה בין ה-12 במאי לבין

ה-9 ביולי. טיוטה זו תסייע לנו בעבודתנו, אבל המסמך שעל פיו עבוד היום הוא הנוסח

מה-12 במאי.
סדר הישיבה יהיה כדלהלן
קודם נעבור על הצעותיו של שר המשפטים כפי שהוא העלה

אותן בישיבה הקודמת, נדון במקום שיש צורך לדון ונשתדל לקבל הרולטות אם יש צורך

בקבלת החלטות. לאחר שנסיים את הדיון בהצעות שר המשפטים נעבור להצעות של חברי

הכנסת.

שר המשפטים העיר הרבה הערות, חלקן לנוסח, חלקן הערות שבמהות, חלקן למיקום

סעיפים. מר גוברמן, במקום שיש לך להעיר או להסביר, אנחנו מבקשים שתאיר את עינינו.

ריכזתי לעצמי את הצעותיו של שר המשפטים מתוך הפרוטוקול, ונעבור עליהן ארת לאחת.

שם החוק

היו"ר יצחק לוי;

שר המשפטים הציע ששם החוק לא יהיה "חוק יסוד; הרשות המבצעת", אלא "חוק יסוד:

הממשלה" או שם שאחר.
ש' גוברמן
כפי שהסביר שר המשפטים, יש לנו מערכת של חוקי יסוד העוסקים במוסדות מרכזיים
של שלטון - חוק יסוד
נשיא המדינה, חוק יסוד: הכנסת, חוק יסוד: הממשלה שקיים עד

היום, ואין סיבה של ממש לשנות את שם החוק המקורי. נזקקנו לשנות את השם המקורי
ל"חוק יסוד
הרשות המבצעת" רק משום שראינו קושי - ונדמה לי שהקושי הזה לא אמיתי

- בכך שמבטלים את חוק יסוד: הממשלה וחוזרים ומתקינים את חוק יסוד: הממשלה. כאמור,

זה רק קושי מדומה.
היו"ר יצחק לוי
אני. חושב שהיה רצון לבטא את העובדה שחוק היסוד החדש הוא בעיקר חוק יסוד:

ראש הממשלה, כי כאן אנחנו ממסדים ענין חדש שלא היה עד כה ונוקטים גישה אוזרת

לגבי ראש הממשלה. כלומר, החוק הוא בעצם חוק יסוד: ראש הממשלה, ולכן היתה התלבטות.
שי גוברמן
וקשובה קצרה להשגתך. ראה נא בטובך את סעיף 1 בחוק החדש האומר: "הממשלה היא

הרשות המבצעת של המדינה". נכון שראש הממשלה הוא הדמות המרכזית שמסביבה הממשלה

מורכבת, אבל בכל זאת מדובר כאן בממשלה, ולכן מן הראוי ששם החוק יהיה ייחוק יסוד:

הממשלה".



היו"ר יצחק לוי;

בנושא שם החוק יש שבע הסתייגויות. אני הצעתי שההוק ייקרא "חוק יסוד: ראש

הממשלה והממשלה".

י' צידוו;

אני מציע לקבל את הצעתו של שר המשפטים.

ח' רמון;

אני מצטרף להצעתו של חבר-הכנסת צידון.
היו"ר יצחק לוי
איו לי התנגדות שנחזור לשם המקורי, ומי שירצה לרשום הסתייגות, יוכל לרשום

אותה כשנגיע לשלב ההסתייגויות.

הוחלט;
שם החוק יהיה "חוק יסוד
הממשלה", ולא "חוק יסוד: הרשות המבצעת".

סעיף 3 - מקור הסמכות והרכב
שי ג וברמן
אני מבקש להסב את תשומת הלב לסעיף 3(ב}. הליקוי שמצא שר המשפטים בסעיף קטן

(ב) הוא בכך שמדובר על "בחירות ישירות על ידי אזרחי המדינה". ההוראה הזאת גורפת
מדי, ויש לי הצעת נוסח
"ראש ממשלה מכהן" - אני מוותר על המלה "בתפקידיי - "מכוח

היבחרו בבחירות כלליות, ארציות, שוות וחשאיות לפי חוק הבחירות לכנסת ולראש

הממשלה". אסביר בקיצור. סעיף 4 לחוק יסוד: הכנסת קובע: "הכנסת תיבחר בבחירות

כלליות, ארציות, ישירות, שוות, חשאיות ויחסיות לפי חוק הבחירות לכנסת". משמע

שהמתכונת כאן מקבילה לזו שבחוק יסוד: הכנסת. זו מטרת ההצעה.
היו"ר יצחק לוי
הוועדה מאשרת את הנוסח שהביא מר גוברמן לסעיף 3(ב).
הוחלט
בסעיף 3(ב} ייכתב: "ראש ממשלה מכהן מכוח היבחרו בבחירות כלליות, ארציות, שוות

וחשאיות לפי חוק הבחירות לכנסת ולראש הממשלה", במקום "ראש הממשלה מכהן

בתפקידו מכוח בחירות ישירות על ידי אזרחי המדינה".
ש' גוברמן
ההערה הבאה היא לסעיף 3(ג)י במקביל למקור הסמכות - וזו מטרת הסעיף - ההוראה

הקיימת מדברת על דירקטיבה כזאת שהשרים ימונו על ידי ראש הממשלה, מעין לשון ציווי,

והצעת שר המשפטים ומשרד המשפטים היא: ייהשרים מכהנים מכוח מינויים בידי ראש

הממשלה".
היו"ר יצחק לוי
אני חושב שאין שום התנגדות להצעה זו.
הוחלט
בסעיף 3(ג) ייכתב: "השרים מכהנים מכוח מינויים בידי ראש הממשלה" במקום "השרים

ימונו על ידי ראש הממשלה".

סעיף 5 י כשירות לכהונת ראש הממשלה

ש' גוברמן;

אני הושב שזו הערה ניסוהית. אני מוכן לבוא עם הצעה.

אי אבוהצירא;

הערה לסדר. גם בישיבה הקודמת ולפני הקודמת ביקשתי מהיושב ראש שיגיד לי מתי

אוכל להעלות טענת נושא הדש לגבי כמה סעיפים בחוק.

היו"ר יצחק לוי;

אני מציע שתמנה את הסעיפים שבהם ארזה מעלה טענת נושא חדש לאיור שנסיים את הדיון

בהערות שר המשפטים. הנוהל הוא שאם מועלית טענת נושא חדש, זה עובר לוועדת הכנסת

ללא ויכוח. לאחר שנסיים את הדיון בהערות שר המשפטים יאמר חבר-הכנסת אבוהצירא

בקיצור באילו סעיפים יש לו טענת נושא הדש, ועוד היום נשלה מכתב בנדון לוועדת

הכנסת.

אנהנו עומדים בהערת שר המשפטים לסעיף 5(ב).

שי גוברמן;

אני מציע נוסה לפיסקה (2) בסעיף קטן (א). כיוון שבטיוטה החדשה שונה הנוסח,

ובצדק, כך שבסעיף קטן (א) מופיעים תנאי הכשירות בשתי פיסקאות, אני מציע נוסה

הדש לפיסקה (2).

היו"ר יצחק לוי;

מר גוברמן, אם זו הערה ניסוהית, הוועדה יכולה לקבל את הצעת שר המשפטים שהדבר

ינוסח בלשון של תנאי, והנוסה יסוכם בין היועצים המשפטיים. כיוון שאין התנגדות, כך

אנהנו מסכמים.

אי שיל"ת;

כותרת השוליים של הסעיף צריכה להיות, לדעתי, "כשירות למועמדות" ולא "כשירות

לכהונה".
שי גוברמן
אני הושב שהכותרת צריכה להיות רק "כשירות" ותו לא. ברשויות המקומיות יש הבדל

בין כשירות להיבחר לבין כשירות לכהונה.

היו"ר יצחק לוי;

לדעתי, הנוסח הנכון הוא "כשירות לראש הממשלה". ממילא ההוק מפרט את התנאים של

מועמד.



ח' רמון;

אני מציע לכתוב "כשירות למועמדות לראש ממשלה".

היו"ר יצחק לוי;

מכיוון שההוק הזה, סעיפיו לא בולם עוסקים בראש הממשלה - חלק עוסקים בסמכויות

הכנסת, הלק בממשלה, חלק בשרים - אני מציע להבהיר בכותרת שמדובר בכשירות לראש

הממשלה, כדי שאיש לא יטעה לחשוב שכשירות היא גם כשירות לשר, לסגן שר וכדומה. המלה

"כשירות" בלבד אינה מבהירה, לדעתי, את מהות הסעיף. אין לי התנגדות שנכתוב "כשירות

למועמדות לראש הממשלה", כפי שהציע חבר-הכנסת רמון, כי בזה עוסק הסעיף. הוא פותח

במלים "כשיר להיות מועמד לראש הממשלה...".
א' אבוחצירא
האם כשירות למועמדות לראש הממשלה וכשירות לכהונה חד הן מבחינה משפטית, או

שבכל זאת יש שוני?

שי ג וברמן;

שני הדברים קשורים, אבל יש שוני.
היו"ר יצחק לוי
כשירות להיות ראש ממשלה זה שהוא נבחר, אדם אינו יכול להיות ראש ממשלה אם הוא

לא נבחר, אבל יש תנאים מוקדמים לגבי הגשת מועמדות, ובזה אנחנו עוסקים עכשיו. משום

כך כותרת השוליים צריכה להיות "כשירות למועמדות לראש הממשלה" ולא "כשירות לכהונת

ראש הממשלה". לענין כשירות לכהונה צריך בחירות.
אי אבוחצירא
מה עניינו של סעיף קטן (ב) לכאן?
הי ו"ר יצחק לוי
הוא שייך לכאן, כי זה עוד תנאי למועמדות, שהוא לא כיהן שבע שנים רצופות.

הוחלט;

כותרת השוליים בסעיף 5 תהיה "כשירות למועמדות לראש הממשלה" במקום "כשירות

לכהונת ראש הממשלה".

ע' לנדאו;

אדוני היושב ראש, הגשתי שורה של הסתייגויות. כיוון שיכול להיות שלא אוכל

להשתתף בכל מהלך הדיון הזה, אני מבקש לומר שכל ההסתייגויות שלי, להוציא הסתייגות

ארזת, נועדו להביא את ההוק לרולופה שאני מנסה להציג כאן, ולכן גם לא בטוח שכדאי

להביא אותן אחת לאחת.

הי ו "ר יצחק לוי;

נגיע לזה.



ד' ליבאי;

מה לגבי ההערה של שר המשפטים לסעיף 5?

היו"ר יצחק לוי;

אנחנו נתקן את הנוסח.

ההערה הבאה של השר נוגעת לסעיף 9.
שי גוברמן
ברשות אדוני היושב ראש, אני מבקש להעיר לסעיף 6.
היו"ר יצחק לוי
מר גוברמן, בשלב זה אני מציע שניצמד להשגותיו של שר המשפטים ולא נעלה כרגע

השגות אחרות. לאחר מכן, כשנעסוק בהצעות של חברי הכנסת, גם משרד המשפטים יוכל,

כמובן, להעיר הערות נוספות.

סעיף 9 - בחירת ראש הממשלה

שי גוברמן;

מכיוון שהוועדה קיבלה את הצעתי לתקן את סעיף 3(ב}, יש לשנות את סעיף 9 בהתאם.

ההערה של השר נגעה למלים "לפחות מחצית ממספר הקולות", וזה תוקן בלאו הכי.

היו"ר יצחק לוי;

אני חושב ששתי ההערות של השר לסעיף 9 הן הערות ניסוחיות שהיו מוסכמות כאן,

ולכן נקבל את הערותיו של השר לסעיף 9 י נעבור לסעיף 12.
א' שיל"ת
סעיף 9(א) מיותר.
היו"ר יצחק לוי
מר שיליית, סעיפים 3 ו-9 ינוסחו בהתאמה על פי ההחלטות שקיבלנו. את הניסוח

נשאיר ליועצים המשפטיים.

סעיף 12 - תחילת הכהונה
שי גוברמן
אני חייב לכרוך יחד את ההערה של יושר עם הערה שלי. 30 הימים שבהם מדובר יכולים

להתחיל להימנות או מיום הבחירות או מיום פרסום תוצאות הבחירות. מוכרחים לקבוע יתד

שממנה מתחילים למנות את 30 הימים, שהרי בלעדי זה ההוראה נשארת סתומה. זו נקודה

איות.

נקודה שניה, ועל זה העיר השר, שבמקום ייראש הממשלהיי צריך לומר "מי שנבחר לראש

הממשלה יי.



עיקר הביקורת של השר היתה לגבי מועד תחילת הכהונה, וההצעה היתה לא לכרוך את

זה עם מתו הצהרת האמונים, באשר יכול להיות ששר יהיה אותה שעה או מרותק לביתו או

בשליחות לאומית בחוץ-לארץ.

היו"ר יצחק לוי;

אנהנו מדברים כרגע על ראש הממשלה. על שרים נדבר אהר כך.

שי ג וברמן;

הדברים קשורים מבהינת הזיקה של תחילת הכהונה להצהרת האמונים. נדמה לי שהפתרון

הנובע מכך הוא שראש הממשלה והשרים ייכנסו לתפקידם מיד עם הצגת הממשלה לפני

הכנסת, ולעניו זה יש צורך לקבוע הוראה שהתייצבות ראש הממשלה והשרים תהיה במועד

שקבע יושב ראש הכנסת. כיוון שברוב המקרים מדובר בכנסת שטרם התכנסה, מכל מקום צריך

לומר שכינוס הכנסת ייעשה על ידי יושב ראש הכנסת. יש כאו צורך לתאם את ההוראה -

ועדיין אין לי נוסה בענין זה - עם פתיחתה של הכנסת כאשר אין עדיין יושב ראש. גם

את הנקודה הזאת יש לקשור. על כל פנים הערת השר היתה שתחילת הכהונה של ראש הממשלה

ושל השרים תהיה עם התייצבות ראש הממשלה והצגת הממשלה והודעה על חלוקת התפקידים

בין השרים.
הי ו"ר יצהק לוי
ראשית, את 30 הימים אני מונה מיום פרסום תוצאות הבהירות, זה ברור. אני מביו

שכך מקובל. צריך להכניס תיקון.

שי גוברמו;

במסגרת הערות של נוסה אציע שהתוצאות יפורסמו למיורת יום הבחירות.

היו"רש יצחק לוי;

בשלב זה איננו עוסקים בנוסה.

י י גולדברג;

ההערה של מר גוברמו לגבי פרסום תוצאות הבהירות חשובה. גם זה חייב להיות

מעוגן.
היו"ר יצחק לוי
פרסום תוצאות הבהירות הוא דבר טכני. צריך למנות את הקולות הבאים מכלי שיט, את

הקולות,בצה"ל וכו'. ומר שיליית אמוו על פרסום בהקדם האפשרי.
י י גולדברג
אתה משאיר הכל פתוה.

הי ו"ר יצחק לוי;

לא, יש חוק בענין זה.

אי שיל"ת;

בהוק נאמר; תוך 14 יום. אנחנו מפרסמים תמיד עוד קודם.



היו"ר יצחק לוי;

רבותי, יש לנו תקדים, והוועדה קיבלה החלטה עקרונית שבכל מה שנוגע לחוקי

הבחירות אנחנו רק מתאימים את עצמנו ולא מחדשים כדי לא ליצור מערכות חדשות. לכן על

פי אווזה החלטה פרסום תוצאות הבחירות לראש הממשלה יהיה כפרסום תוצאות הבחירות

לכנסת. הרי על פי רוב הבחירות תהיינה גם בחירות משותפות, ולכן הפרסום ייעשה

במשותף. איננו דנים כאן על מועד פרסום תוצאות הבחירות. אם רוצים לדון בזה, נעשה

זאת איורי ההפסקה, שהרי אמרנו שבכל חוקי הבחירות נדון אחרי ההפסקה. כרגע אנחנו

דנים על סעיפי החוק.

אני מציע לקבל את הצעת משרד המשפטים שמנין 30 הימים יתחיל מזמן פרסום תוצאות

הבחירות. זה דבר אחד.

שי גוברמן;

אני רוצה רק לנמק. בחוק יסוד: הכנסת, לא בחוק הבחירות, יש הוראה לענין פרסום

התוצאות.
היו"ר א' שיל"ת
.

אני מבקש ממר שיל"ת להציע לנו להכניס לכאן גם הוראה מקבילה להוראה המופיעה
בחוק יסוד
הכנסת.
שי גוברמן
אבל התקופה לא יכולה להיות 14 יום, אלא תקופה הרבה יותר קצרה.
הי ו"ר יצחק לוי
נדון בזה לאחר ההפסקה. את כל מה שנוגע לחוקי הבחירות פרופר נשאיר עד לאחר

ההפסקה. ההערה חשובה, וצריך לשלב את זה בחוק כפי שזה משולב בחוק יסוד: הכנסת. על

מספר הימים נדון אחר כך.

אני רוצה להציע הצעה כגישה לכל החוק, ויש כמה הערות של שר המשפטים לענין הזה.

ראש הממשלה צריך למסור הודעות על כינון הממשלה, על התפטרות, על העברת שר וכדומה.

אני מציע כגישה כללית שכל ההודעות תהיינה אחידות. יש שתי אפשרויות: או שההודעות

הן לכנסת, או שההודעות הן ליושב ראש הכנסת. אני מציע שבכל הסעיפים הנוגעים בדבר

ההודעות יהיו לכנסת, ואני מקבל את גישתו של השר שזה לא צריך להיות כרוך בהצהרת

האמונים, אלא בהודעה. לא ההצהרה אלא ההודעה לכנסת היא האקט הקובע את כניסתו

לתפקיד. לכן אני מציע שלכל אורך החוק - ואנחנו עוד ניתקל בעוד הערות כאלה של שר

המשפטים ואולי של חברי כנסת אחרים - תהיה אחידות: ראש הממשלה חייב בהודעות לכנסת,

ותוקף העניינים הנדונים בסעיפים הוא מרגע מסירת ההודעה לכנסת.
ד' ליבאי
אני שותף לעמדתך. לאחר ששמעתי קודם לכן את דברי השר וגם לאחר מה ששמעתי היום,
ראשית, אני חושב שיש לכתוב
תוך 30 ימים מיום פרסום תוצאות הבחירות - בכפוף להערה

שהושמעה באשר לקביעת המועד - יתייצב מי שנבחר לראש ממשלה, ואני סבור שעם הצגת

הממשלה בפני הכנסת נכנסים הממשלה וראש הממשלה לתפקידם, כפי שהשר הציע וכפי שאתה

אמרת, אדוני היושב ראש.

מה שנוסיף הוא שבמעמד ההצגה או בסמוך לכך יצהירו אמונים, אבל לא נכרוך את

תחילת הכהונה בהצהרה מהסיבות שהשר עמד עליהן, שיתחילו להתמקח אם ההצהרה היוגה כדין

או שלא כדין, אם הוא נכנס לתפקידו אם לאו. אני חושב שלהצהרה אכן יש השלכה לעני ן

החסינות, זכויות ודברים אחרים. לכן הייתי מציע לקבל את מה שאמרת, אדוני היושב

ראש.



הייתי מוסיף פיסקה - אינני יודע אם כאן או בסעיף כללי - שתאמר: לבקשת הנבחר

לראש הממשלה יכנס יושב ראש הכנסת את הכנסת בתוך 30 הימים כדי לאפשר לו, כלומר

לנבחר, להציג את ממשלתו בפני הכנסת. רצוי שזה ייכתב.
ח' רמון
אשר להערתו האהרונה של חבר-הכנסת ליבאי, אני מציע שהדבר ייעשה תוך

ארבעים-ושמונה שעות מרגע הפניה, ולא תוך 30 יום. יכול ראש הממשלה הנבהר להגיד

שהוא רוצה להציג את ממשלתו בפני הכנסת תוך יומיים, ויושב ראש הכנסת יחליט מטעמים

שלו לכנס את הכנסת כעבור שבועיים-שלושה. ברגע שראש הממשלה הרכיב ממשלה הוא צריך

לבוא ליושב ראש הכנסת ולומר לו שהוא מתבקש לכנס את הכנסת תוך ארבעים-ושמונה שעות.
שי ג וברמן
איו יושב ראש כנסת.
חי רמון
זקן הברי הכנסת, או מי שמכנס את הכנסת לאיור הבהירות. הפניה תהיה לאותו אדם

שיש לו סמכות לכנס את הכנסת לאהר בהירות, והוא יצטרך לכנס את הכנסת תוך

ארבעים-ושמונה שעות ממועד הפניה.
אי אבוהצירא
אחה יודע שיש הפרוצדורה של הוועדה המסדרת הקובעת אהר כך מי זקן הברי הכנסת,

מי מוסמך לכנס את הכנסת. אינני מתנגד שתכתוב את זה, זה רק יוכיח עד כמה העבודה

בחוק זה היתה עבודה בשיטה של שליפות.
ש' גוברמן
הכנסת מתכנסת על פי הוראת הוק היסוד, ואין שום גורם שמכנס את הכנסת על פי

החוק. סעיף 12 להוק יסוד: הכנסת קובע בזו הלשון: "הכנסת תתכנס לישיבתה הראשונה

ביום בי בשבוע השני שלאהר השבוע שבו נתפרסמו תוצאות הבהירות, בשעה ארבע אחרי

הצהרים, ואם היה יום זה הג או ערב הג - ביום חול הקרוב שלאחר החג".
היו"ר יצחק לוי
אין לנו בעיה לגבי כינוס הכנסת, כיוון שלפי חוק יסוד: הכנסת היא מתכנסת בין

ארבעה-עשר לשבעה-עשר יום מיום פרסום תוצאות הבחירות. אם יש תוצאות של הבחירות

לראש ממשלה כעבור שלושה ימים, הוא ימתין ארבעה-עשר יום. לכן אינני חושב שצריך

להכניס הוראות בענין זה. אולם לאהר שהתכנסה הכנסת אנחנו צריכים לדאוג לכך שיושב

שראש הכנסת לא יעכב את הענין.
ד' ליבאי
יושב ראש הכנסת או מי שהוסמך לכך על פי דין.
היו"ר יצחק לוי
רבותי, אנחנו מדברים על מרווח של שבועיים מכיוון שהכנסת תתכנס על פי חוק

יסוד: הכנסת כעבור ארבעה-עשר יום, וראש הממשלה צריך להציג את הממשלה ששה-עשר יום

לאחר מכן. איננו צריכים לשנות סדרי בראשית בגלל הזמנים. אני כן מוכן לקבל את

הצעתו של חבר-הכנסת רמון שעל פי פניית ראש הממשלה הנבחר יכנס יושב ראש הכנסת את

הכנסת - אולי לא תוך ארבעים-ושמונה שעות, אלא תוך שבוע, כי יש בעיות פרוצדורליות

וכדומה.



ד' ליבאי;

אני מוכן שזח יהיה תוך שבוע, אבל הכי תוך 30 יום.
היו"ר יצחק לוי
הכל תוך 30 יום, רכז שצריך לנסח את זה.

ד' ליבאי;

נכתוב "בהקדם האפשרי".

היו"ר יצחק לוי;

חבר-הכנסת ליבאי, נזדקק להוראה הזאת בבהירות מיוהדות, היינו כאשר יש כנסת ורק

ראש הממשלה נבחר. גם אז הוא חייב להציג ממשלה תוך 30 יום, וייתכן שהבהירות

המי ורודות תהיינה בפגרה. לכן אנחנו זקוקים להוראה כללית, לא רק לגבי בחירות כסדרן.

אלא גם לגבי בהירות מיוחדות, כלומר, לאחר פנייתו של ראש הממשלה הנביור יכנס יושב

ראש הכנסת את הכנסת תוך שבעה ימים, גם אם זו פגרה, כדי שלא תהיינה בעיות

פרוצדורליות. אני הושב שהבהרנו היטב את עמדת הוועדה.

ח' רמון;

אם יש חשש שיושב ראש הכנסת ימשוך את הענין, צריך לכתוב שתוך 30 יום יודיע ראש

הממשלה לכנסת על כך שעלה בידו להרכיב ממשלה והוא מבקש לבוא בפני הכנסת. כלומר,

הוא בסדר, אבל אם יושב ראש הכנסת יעשה איזה שהוא תרגיל, יגידו שעברו 30 הימים

וראש הממשלה לא התייצב, והסנקציה במקרה זה היא נוראה: הבחירה שלו מתבטלת. לכן

אנהנו צריכים להיות מאד זהירים. אם הוא מודיע בכתב ליושב ראש הכנסת שעלה בידו

להרכיב ממשלה והוא מבקש להופיע בפני הכנסת, אזי הוא מילא את חובתו.
ר' מלחי
ואם הוא הודיע ולא עלה בידו, כפי שכבר קרה לנו בעבר? כלומר, הוא הודיע וארור

כך התברר שהוא לא התייצב.

שי גוברמן;

אני מבקש להסב את תשומת הלב לקושי מסויים. אם כורכים את מועד ההתייצבות של

הנבהר בפני הכנסת בלא יותר מאשר 30 ימים, הרי יש קושי בכנסת שזה עתה נבחרה. אם

מתחילים למנות את 30 הימים מיום פרסום תוצאות הבחירות לראש הממשלה - ומטבע הדברים

זה צריך להיות מוקדם יותר מאשר פרסום תוצאות הבחירות לכנסת, מפני שהספירה הרבה

יותר קלה - כי אז יש להבחין בין שני מצבים. אם יש בחירות מיוחדות לראש הממשלה,

הענין פשוט, כי אז 30 הימים פועלים, אבל אם ראש הממשלה נבחר ביחד עם הכנסת, נדמה

לי שצריך לקבוע כאבן מיל שממנה סופרים את יום כינוסה של הכנסת לראשונה לאחר

הבחירות.

היו"ר יצחק לוי;

מר גוברמן, אני אתמוך בכך שהסעיף המופיע בהוק יסוד: הכנסת בנושא פרסום תוצאות
הבחירות והסעיף בחוק יסוד
הממשלה יהיו זהים, וזאת כדי לא ליצור בלבול ולא ליצור

מערכת כפולה של הודעות של ועדת הבהירות. אני מקווה שגם הוועדה ו7תמוך בכך כאשר

נגיע לדיון, ולא ניצור שתי מערכות שונות. אם הצעתי תתקבל, ההערה שערת מיותרת.



ע' לנדאו;

בשביל מה בכלל צריך את הסנקציה הזאת שאם הוא לא יקים ממשלה תוך 30 יום הכל

מתבטל? סוף סוף ראש הממשלה הקודם ממשיך לכהן, ויש לראש הממשלה הנבחר אינטרס מובנה

להיכנס לתפקיד.

היו"ר יצחק לוי;

אתה חוזר פה לעיקר הדיון. אנהנו לא רוצים לאפשר לראש הממשלה הנבהר לא להרכיב

ממשלה במשך 40, 60 או 120 יום. זה משבש את כל סדרי השלטון. אנחנו צריכים להגביל

אותו בזמן, ואם הוא לא מסוגל, הולכים לבהירות חדשות לראש הממשלה.

די ליבאי;

בזמנו לא רוויתי נחת מההגבלה של 30 יום. חשבתי בזמנו שמותר להשאיר גם

חודשיים, והסבירו חברים מדוע צריך לקצר. עכשיו, כשמדברים על על קוצו של יום -

מיום הפרסום וכיוצא בזה - אני מציע שאתה תשקול אם לא מוטב להתפשר על 45 יום,

במקום 30 יום ואחר כך, כפי שסוכם באריג הישיבות בהן לא הייתי, יכולה להיות הארכה

של 15 יום. במקום ללכת דרך הסבך הזה, שאני מבין שהוא מפעיל עליו לחץ פסיכולוגי,

אני הייתי מפשט בכל זאת העניו, ואולי כדרך פשרה הייתי מציע 45 יום, דהיינו, לא

הציג את הממשלה תוך 45 יום, הולכים לבהירות חדשות. כך אין לי מלכתחילה המיכסה

המצומצמת יותר של ה-30 .ומאידך גיסא, אינני רווה נחת מזה שרצים אל הכנסת, והיא

צריכה לתת לו אישור לעוד 15 יום עם כל המשעויות.

אני מציע את זה לשיקולך, כי אני לא אגיש על זה הסתייגות. אני חושב שזה מפשט

את העניו, ולא צריך להיכנס כאו לפרוצדורות מתוסבכות: לרוץ לכנסת, לבקש ממליאת

הכנסת אישור, עם כל המשמעות. הוא נבחר על ידי העם. תו לו 45 יום להרכיב ממשלה.

לא הרכיב ממשלה, תהיה לזה באבות תוצאה, בייחוד שהוא צריך רק 51 כדי להציג את

הממשלה.

בי נתניהו;

אני חושב שזו הצעה מצויינת גם מהטעם שחבר-הכנסת ליבאי אמר, שהדבר משחרר את

ראש הממשלה מחצבת של הכנסת, אבל גם מטעם נוסף. אנהנו בעצם נכנסים לסוג חדש של

ממשלה. אולי באופו תת מודע אנחנו מניחים שהוא ירכיב ממשלה פחות או יותר כמו

שראשי ממשלה מקימים היום ממשלה, כלומר, קואליציה מכאו וקואליציה משם. בוודאי

שיהיה אלמנט מסו י ים מזה בשנים הראשונות או בקדנציות הראשונות לארור קבלת החוק הזה.

בממשל האמריקאי, למשל, יש תקופת מעבר, נדנט-ז לי של חודשיים. עם כל יוהכנות של

הנשיא, הוא לא מרכיב ממשלה מראש. גם אם יש לו יועצים ומומחים לענייני הוץ, הגנה

וכו י, יש ועגיד וזהליך שונה םץרכבת הממשלה ממה שהוא הוט-זייב בפני אנשים לפני שהוא

נבחר, והוזהליך הזה דוו-ש זמו, מה גם שבמקרה הזה אנחנו מניחים שהאדם יבחר גם אנשים

מחוץ למערכת של הכנסת, ולכו דרוש יותר זמו.

לכו נראה לי שההצעה של הבר-הכנסת ליבאי טובה משני הטעמים הללו, גם כטקטעם

הפרוצדורלי וגם םוהטעם הנ!(הותי שיש לאפשר לאדם להיכנס לתוך שיטת ממשל חדשה ולבחור

את האנשים כראות עיניו בנחת, ולא בלחץ, ועוד שבועיים לא ישנו למדינה, אבל ישנו

לממשלה.
ר י מלחי
אפשר לקבוע כל מועד שרוצים לקבוע, אבל אם אנחנו אומרים 30 יום, למעשה זה כבר

45 יום. אם מתקבלת הצעת היושב ראש שפרסום תוצאות הבחירות לראש הממשלה יהיה

בו-זמנית עם הפרסום של תוצאות הבחירות לכנסת, הרי למרות שלמחרת הבחירות כולם



יודעים מה התוצאות, הפרסום הרשמי הוא תוך שבועיים, ולכן יש כאן עוד 14 יום, כך

שאנחנו כבר מדברים על 45 יום. נוסף לכך בהחלטה מאוחרת יותר של הוועדה, שבאה לידי

ביטוי בנוסח חשני, יש אפשרות להאריך את התקופה הזאת ב-15 ימים נוספים, ויש להניח

שבנסיבות רגילות גם תינתן הארכה. כך אנחנו מגיעים כבר ל-60 יום אם אנחנו משאירים

פה 30 יום.
ד' ליבאי
אני חוזר בי מהערתי. זה עונה למה שביקשנו להשיג.

אי אבוחצירא;

כשקיימנו דיון בנושא זה הצעתי, מהנימוקים שחבר-הכנסת ליבאי העלה, לקבוע 60

יום מיום בחירת ראש הממשלה, ולא ממועד פרסום תוצאות הבחירות.

די ליבאי;

זה היה הנוסה המקורי שלי.

אי אבוחצירא;

והנימוק שלי אז היה שאיננו צריכים לומר למי שנבחר לשבור את הראש בפרק זמן של

30 יום, ואם הוא לא יצליח להרכיב ממשלה תוך תקופה זו, והסנקציה היא שהוא "לך

לבחירות חדשות לראש הממשלה. זה אחד האבסורדים הגדולים ביותר. הרי בסך הכל הוא

יצטרך להרכיב קואליציה.

היו"ר יצחק לוי;

חבר-הכנסת אבוחצירא, במציאות יש לו 60 יום לפי מה שמתגבש כאן - 45 יום ועוד

15 יום.

אי אבורוצירא;

אני הצעתי לשחרר את המועמד מהצורך לרוץ לכנסת לבקש הארכה. היום עושים את זה

אצל נשיא המדינה, ואנחנו יודעים מה המצב. כאן ביטלנו את כל הסמכויות האלה של

הנשיא. אם אנחנו כבר מקילים על ראש הממשלה - ובחוק זה נותנים סמכויות עצומות

לראש הממשלה - למה להכניס אותו לסד הזה של הכנסת?

היו"ר יצחק לוי;

חבר-הכנסת אבוחצירא, אני גם לא רוצה שכנסת לעומתית או דו וקנית תפיל אותו בשלב

הזה. הרי הכנסת יכולה גם לא לאשר לו את ההארכה של 15 יום. לכן אני הולך לקראת

הצעתך.

אני רוצה לגבש את הדברים שנאמרו כאן. חייבים להתחיל למנות את התקופה מיום

פרסום תוצאות הבחירות, כי ייתכנו גם מקרים שהתוצאה היא על חודו של קול, ולכן

מועמד עדיין איננו יודע אם הוא נבחר אם לאו, שלא כמו במקרה שהבחירות מוכרעות

בצורה הד משמעית, וראש הממשלה הנבחר יכול לעסוק בהרכבת ממשלה כבר למחרת

הבחירות.

די ליבאי;

אז תן לראש הממשלה שנבחר תקופה של 45 יום פרסום הבחירות ותוותר על שלב התארכה

של 15 יום.
היו"ר יצחק לוי
בדיוק כך, לכן אני מציע, ראשית, שנקבע תקופה של 45 יום ושנתחיל למנות אותה

מיום פרסום תוצאות הבחירות. נבטל את ההחלטה הקודמת בדבר הארכה של 15 יום על ידי

הכנסת. כן נכלול בסעיף הוראה המחייבת את יושב ראש הכנסת לכנס את הכנסת שבעה ימים

לארור בקשת מי שנבחר לראש הממשלה.

ד' ליבאי;

האם הנוסה "בהקדם האפשרי" אינו עדיף על תקופה של שבעה ימים? אני חושב שהוא

עדיף, ואז יש גם פיקוח של בג"ץ.

הי רמון;

כבר היה לנו נסיון עם המונה "בהקדם האפשרי", כאשר התאריך נפל בחול המועד

ובהגים.
ד' ליבאי
ואם קובעים שבעה ימים וזה נופל בחג?

ח' רמון;

במקרה כזה, אם הוא עובר ביום אחד על התקופה שנקבעה, יאמרו שזה סביר, אבל

"בהקדם האפשרי" נותן הרבה מרחב תמרון. תמיד אפשר לומר שהיתה פגרה, שלא היו חברי

כנסת, שהיו חגים. כבר עברנו את זה במשבר הנוכחי.

די ליבאי;
אפשר לכתוב
בהקדם האפשרי ולא יאוחר משבעה ימים.
שי ג וברמן
אני מצטער שבענין זה יש לי הצעה קצת מאוחרת. במציאות הישראלית תוצאות הבחירות

לראש הממשלה אינן יכולות להתפרסם ביחד עם תוצאות הבהירות לכנסת, משום שסביר להניה

- בוודאי בהתחלה - שיהיה מחזור שני של בחירות לראש הממשלה. יידרש עוד זמן עד אשר

ייערכו הבהירות החוזרות ועד אשר יימנו הקולות, כך שאין חפיפה בין פרסום תוצאות

הבחירות לראש הממשלה לבין פרסום תוצאות הבחירות לכנסת.
היו"ר יצחק לוי
יכול להיות שבסיבוב השני נגביל את מועד הפרסום של תוצאות הבחירות להרבה פחות

זמן. בסיבוב שני ועדת הבחירות עוסקת אך ורק בבחירות לראש הממשלה, ולכן ייתכן שלא

נקבע 14 יום.
די ליבאי
אם כותבים שמתחילים למנות את התקופה מיום פרסום תוצאות הבחירות לראש הממשלה,

מה לי סיבוב ראשון, מה לי סיבוב שני? הערתו של מר גוברמן נכונה מבחינה זו שלא

צריך לכתוב מיום פרסום התוצאות של הבחירות בשתי המערכות, אלא הכל לפי חמקרה.



היו "ר יצחק לוי;

נכון מאד. אני רק שוקל אם צריך לומר ש-30 הימים קשורים להודעה ליושב ראש

הכנסת. לא הייתי רוצה שמי שנבחר לראש ממשלה ימסור הודעה ליושב ראש הכנסת ביום

ה-29. וכיוון שיושב ראש הכנסת אינו יכול לכנס את הכנסת ביום אחד, אלא נדרשים לי

לצורך זה ארבעה-וחמישה ימים, תישמע טענה שהוא עבר את הזמן. הענין ברור, ואני רק

מבקש מהי ועצים המשפטים למצוא דרך להביע בהוק את הזיקה להודעה.
שי ג וברמן
זה מזכיר את הענין של מועד הגשת הערעור. ברגע שיש לבעל דין מועד להגשת ערעור,

המועד כל כולו נתון לשיקולו ולהיערכות שלו. כך שאם נותנים לראש הממשלה 30 יום, 45

יום או מועד אחר, זו תקופה מלאה ואי אפשר לחלק אותה. לעניות דעתי, מספיק שראש

הממשלה יודיע ליושב ראש הכנסת תוך המועד, אם כי יש בזה חסרון שרק על יסוד ההודעה

הוא יוצא ידי חובתו.
היו"ר יצחק לוי
אבל איור כך הוא צריך להציג את הממשלה.
די ליבאי
כיוון שאנחנו הולכים כאן לשיטתו של שר המשפטים, לפיה ההצגה בפני הכנסת

היא האקט של הכניסה לתפקיד, חשוב שהאקט הברור הזה של התייצבות ראש הממשלה יהיה

תוך תקופה מסויימת, ולא על ידי הודעה גרידא. מאיור שהארכנו את התקופה מ-30 יום

ל-45 יום, אני מאמין שזה עונה על הבעיה, בייחוד שזה בא גם אחרי משך הזמן שעובר עד

הפרסום.
לכן הייתי מציע לכתוב
תוך 45 ימים מיום פרסום תוצאות הבחירות לראש הממשלה

יתייצב מי שנבחר לראש הממשלה לפני הכנסת ויציג את השרים. נשמור על המסגרת של 45

ימים, והמפתח יהיח ההצגה לפני הכנסת. מה שצריך להבטיח, כפי שעשינו בסעיף אחר,

הוא שהכנסת תכונס. לכל היותר אפשר להוסיף סעיף שיאמר, שאם היושב ראש המוסמך קיבל

הודעה תוך התקופה ונבצר ממנו לכנס את הכנסת, והוא כינס אווזה בהקדם האפשרי, זה לא

יפגע בתוקף הכהונה של ראש הממשלה.
היו"ר יצחק לוי
זו היתה כוונתי.
שי גוברמן
הצעתי שתיקבע הוראה במקביל להוראה קיימת בדבר כינוס הכנסת, כי אין יושב ראש,

וזה הקושי, היינו, הכנסת תכונס מכוח הוראה של החוק כדי שראש הממשלה יוכל להתייצב

לפניה.

היו"ר יצחק לוי;

אין צורך בכך. מה שמתבקש כאן הוא להוסיף בסעיף קטן שאם ניתנה הודעה תוך

המועד והיה עיכוב מצד יושב ראש הכנסת - - -
ד' ליבאי
- אין בזה כדי להפעיל את הסנקציה שהולכים לבהירות הדשות לראש הממשלה.



היו"ר יצחק לוי;

כן, ואני מבקש לנסח הוראה זו ולהוסיף אותה בסעיף המתאים.
ח' רמון
אני מבקש להעיר לגבי ההצהרה. ראשית, כתוב כאן "במעמד נשיא המדינה". ואם נבצר

מנשיא המדינה לבוא לכנסת?
ר' מלחי
המלים "במעמד נשיא המדינה" נמחקו.

ח' רמון;

בניגוד להצעת חבר-הכנסת ליבאי, אני מציע לא לקבל את העמדה שנקט שר המשפטים

בנושא הצהרת האמונים. דווקא בשיטה זו, לפיה ראש הממשלה איננו שואב לכאורה את

סמכותו מהכנסת, יש חשיבות רבה להצהרת האמונים, במיוחד כשראש הממשלה הנבחר איננו

זקוק להצבעת אמון של הכנסת. ואם חוששים מפני אפשרות שהמצהיר יסטה מנוסח ההצהרה
הקבוע, צריכים לכתוב
הצהרת אמונים בנוסח הקבוע בסעיף... .

די ליבאי;

ואם מישהו יוסיף את המלים "בעזרת הי"? האם נאמר שבגלל זה הממשלה לא נכנסה

לתפקידה? אלא אם אתה מוכן להכניס לחוק את הגמישות לגבי המלים "בעזרת הי".
חי רמו ן
אני לא מוכן להכניס לחוק שום גמישות בעניו זה. לשיטתי, אם מישהו יוסיף את

המלים "בעזרת הי", הוא לא יהיה שר, ולחילופין ידאג שהצעת החוק של חבר-הכנסת יצחק

לוי יעבור.
היו"ר יצחק לוי
למה לנו להסתבך? יכול להיות שבא ראש ממשלה ומציג ממשלה של שבעה חברים, ושניים

מוסיפים להצהרה את המלים "בעזרת הי", ואז אנחנו מסתבכים בכך שלפי סעיף אחר בחוק

לא תהיה ממשלה. אני תומך בעמדת שר המשפטים לגבי הצהרת האמונים, ואם יש צורך,

נצביע על כך.
ח' רמון
אני מבקש להצביע, ואם עמדתי לא תתקבל, ארשום הסתייגות.

הי ו"ר יצחק לוי;

אני מציע שכניסת הממשלה לתפקידה תהיה בהצגת הממשלה על ידי ראש הממשלה הנבחר

בפני הכנסת ולא בהצהרת האמונים. ההצהרה וחובת ההצהרה כלולות בניסוח, אבל לא זה

קובע את תחילת כהונתה של הממשלה או תוקפה של הממשלה.

אי אבוחצירא;

ואם אחד השרים יוסיף את המלים "בעזרת הי" בעת ההצהרה?

היו"ר יצחק לוי;

נתמודד עם זה כפי שכל הכנסות התמודדו עד כה.



ד' ליבאי;

זה לא ישנה לגבי כניסת הממשלה לתקפה. זה ישנה לגבי זכויות.

היו"ר יצחק לוי;

עד כמה שידוע לי, כיום מועד הכניסה לתוקף של הממשלה הוא הצבעת הכנסת, ולא

ההצהרה, ובעני ו זה איננו משנים דבר מלבד זה שאנהנו מתייחסים להודעה לכנסת במקום

להצבעת הכנסת. וקשר דרעי והשר פרץ הוסיפו את המלים "בעזרת הי" בכנסת הזאת.

חבר-הכנסת שלמה הלל מהה על זה. ומה בכך? היתה הצבעה, זה אושר והממשלה התחהילה

לתפקד. נכון, היתה בעיה עם ההצהרה ומתמודדים עם ההצהרה.

חבר-הכנסת רמון מציע לעומת זאת שמועד כניסת הממשלה לתפקידה יהיה מועד ההצהרה.

נצביע על שתי ההצעות.

א' אבוחצירא;

אני מציע לא להכניס את נוסה ההצרה בסעיף קטן (ב). אדוני היושב ראש, אתה הושב

שאתה יכול לצאת מהעני ו של ההצהרה כפי שהיתה בפעם האהרונה, עם ההערה של הבר-הכנסת

שלמה הלל, על ידי שתקבע בסעיף קטו (ב) את ההצהרה בנוסה זה?

היו"ר יצדק לוי;

אבל גם היום זה קיים בחוק יסוד: הממשלה.

אי אבוהצירא;

אני אומר לך שכן יהיה בג"ץ.

היו"ר יצחק לוי;

מה הצעתך?
אי אבוחצירא
אני מציע לא לכלול את ההצהרה בסעיף קטן (ב). כלומר, אני בעד התיקון של שר

המשפטים בסעיף קטן (א), אבל אני מציע למחוק את סעיף קטן (ב).

היו"ר יצחק לוי;

תחילה נצביע על סעיף קטן (א). בענין זה יש הצעת שר המשפטים כפי שהובהרה ויש

הצעת חבר-הכנסת רמון כפי שהובהרה. נצביע על שתי ההצעות זו מול זו.

הצבעה

בעד הצעת שר המשפטים - 7

בעד הצעת חבר-הכנסת ח' רמון - 1

הצעת שר המשפטים שראש הממשלה והשרים ייכנסו לתפקידם

עם התייצבות ראש הממשלה והצגת הממשלה לפני הכנסת - נתקבלה

ח' רמון;

אם כן, אני רושם כהסתייגות שמועד ההצהרה הוא מועד כניסת הממשלה לתפקידה.



היו"ר יצחק לוי;

נעבור להצבעה על הצעתו של חבר-הכנסת אבוחצירא למחוק את סעיף קטן (ב).

הצבעה

בעד הצעת חבר-הכנסת אי אבוחצירא למחוק את סעיף 12(ב) - מיעוט

נגד - מיעוט

הצעת חבר-הבנסת אי אבוציראה למחוק את סעיף קטן (ב) בסעיף 12 לא נתקבלה

אי אבוחצירא;

אני רושם הסתייגות.
ר' מלחי
בנוסח של שר המשפטים לא נאמר מתי תימסר ההצהרה. כשהענין הועלה כאן דובר על

כד שההצהרה תהיה בסמוך להצגת הממשלה.

שי ג וברמן;

בסמוך, כמו במצב הקיים.

היו"ר יצחק לוי;

בסמוך או בהקדם האפשרי.

די ליבאי;

במועד הצגת הממשלה או בסמוך לכך יצהירו אמונים.

מ' וירשובסקי;

אני מציע להוסיף את הסייג "ולא יאוחר מ...".
היו"ר יצחק לוי
אין צורך בכך. אם שר מאושפז 30 יום לאחר התקף לב, לא נביא אותו על אלונקה כדי

שיצהיר. הוא יצהיר בהקדם האפשרי.
שי ג וברמן
סמוך ככל האפשר.

היו"ר יצחק לוי;

כן, סמוך ככל האפשר. בכך סיכמנו את הסעיף הזה.

סעיף 15 - סייג להסכם

סעיף 16 - פרסום הסכמים

שי ג וברמן;

שר המשפטים העיר גם לתוכן, אבל בראש וראשונה הוא העיר על המיקום. הוראה זו

מדברת על סיעות של הכנסת, ומקומה , אם בכלל, לא בחוק יסוד; הממשלה, אלא במקום אחר.



השר הצביע על כך שכאשר חוקקו את חוק יסוד: הממשלה, השאירו את סעיף 11(ז) בדבר

האחריות הקולקטיבית של הקואליציה בחוק המעבר ולא כללו אותו בחוק היסוד. נוסף לכך

הוא העיר שההוראה באה להגביל את כוחו של ראש הממשלה לבחור לעצמו שרים, והשאלה היא

אם זה עולה בקנה אחד עם השיטה החדשה הסוטה מהמתכונת הקיימת,

היו"ר יצחק לוי;

אני מבקש להעלות עכשיו גם את ההסתייגויות לסעיף 16, כי סעיפים 15 ו-16 כרוכים

זה בזה.

ח' רמון;

מבחינה פרוצדורלית אני מציע שנתייחס קודם לשאלה אם מקומו של נושא זה בחוק,

ואם יוחלט שמקומו לא בחוק זה, לא ניכנס לדיון בשום הצעה.

הי ו"ר יצחק לוי;

אני מקבל את הצעתך הפרוצדורלית.

ש' גוברמן;

ההערה של שר המשפטים לסעיף 16 היתה בראש וראשונה להוציא אותו מחוק יסוד:

הממשלה. אשר לתוכן, הערתו היתה שמטבע הדברים יש בהסכמים חלקים שאינם ניתנים

לפרסום, ועל כן בשעתו, כאשר ניתן פסק הדין על ידי הבגייץ, הכנו במשרד המשפטים הציגה

שאותם חלקים שלא ניתנים לפרסום יאושרו בידי גורמים כמו היועץ המשפטי לממשלה ואו

מבקר המדינה, כלומר באישור של אותם גורמים מותר שלא לפרסם את החלקים האלה.
היו"ר יצחק לוי
שני הסעיפים האלה מופיעים היום בחוק: יסוד הממשלה, ואנחנו רק העתקנו אותם

לכאן. לכן הצעתי היא להשאיר אותם כרגע בחוק יסוד: הממשלה ולא לחפש להם אכסניה

אחרת. כיוון שהכנסת כבר החליטה בשלוש קריאות לכלול את שני הסעיפים האלה בחוק

יסוד: הממשלה, אני מציע להשאיר אותם כאן.
שי גוברמן
אבל הכנסת כללה אותם במבנה משפטי אחר.
היו"ר יצחק לוי
אני מדבר כרגע על המיקום.
ח' רמון
אני תומך בעמדתו של שר המשפטים בענין זה, היינו שהם יועברו לחוק המסדיר את כל

ענייני הקואליציה והאחריות הקואליציונית.
היו"ר יצחק לוי
אני רוצה להבהיר את המצב. היום הסעיפים האלה נמצאים בחוק יסוד: הממשלה הקיים.

מבחינה משפטית אפשר לכתוב בסעיף האחרון של החוק החדש שחוק יסוד: הממשלה הקיים

בטל, למעט סעיפים 16-15. השאלה היא אם לכלול אותם במסגרת הנוכחית אם לאו. יש כמה

וכמה הצעות של שר המשפטים להעביר מספר סעיפים לחוקים אחרים שצריך לקבל אותם או

לתקנם תיקון יסודי. אין לנו כרגע אותן מסגרות. אינני מציע להשאיר את חוק יסיד:

הממשלה הקיים עם שני סעיפים בלבד. שר המשפטים או אחד מחברי הכנסת יכולים להביא

הצעה מסודרות לכלול את כל הנושאים הקואליציוניים בחוק זה או אחר.



ח' רמון;

אני מציע להעביר סעיפים אלה לחוק יסוד: הכנסת.

מ' וירשובסקי;

ושנכתוב את זה כאן.

היו"ר יצחק לוי;

אני תומך בהערה אחרת של שר המשפטים לסעיפים אלה: לאפשר גם לראש הממשלה לעשות

הסכמים, לא רק לסיעות. כיוון שעל פי החוק החדש ראש הממשלה מרכיב את הממשלה, ולא

סיעות בכנסת, הסעיפים האלה צריכים לחול גם על ראש ממשלה. משום כך אני בעד ר!שארת
הסעיפים האלה בחוק יסוד
הממשלה, לפי ההצעה הנוכחית, ולא לקבל את הצעת שר

המשפטים. אם יש עמדות אחרות, נשמע אותו ו נכריע בענין.
ח' רמון
כיוון ששני הסעיפים האלה מדברים בדרך כלל על משא ומתן הקשור לחיים

הפרלמנטריים ולסיעות בכנסת, אני מציע להעביר אותם לחוק יסוד: הכנסת.
ב' נתניהו
כנ"ל, בתוספת שאלת הבהרה. אני מבין שסעיף 15(א) לא מתייחס להסכמים

פרלמנטריים, אלא להסכם מסוג מסויים. למשל, אם ראש הממשלה רוצה למנות חבר כנסת

מסויים כשר בממשלתו, הוא צריך לפנות לסיעה של אותו אדם.
שי ג וברמן
נכון, זו היתה הביקורת של שר המשפטים שראש הממשלה כפות על ידי הסכמים שהסיעה

עושה.
היו"ר יצחק לוי
אם נעביר סעיף זה לחוק יסוד: הכנסת; הסעיף ימשיך לעסוק בסיעות בלבד, שעה

שאנחנו רוצים לכלול כאן את האפשרות שראש הממשלה יפעל גם בלי סיעתו.
שי גוברמן
יש בעיה של ניהול הסכמים וכיבוד הסכמים, והסעיפים האחרים מתייחסים לזה. הם

אינם נוגעים לשאלה של מינוי שר שהיא פררוגטיבה של ראש הממשלה. כלומר, קודם כל אני

אינני רואה בכלל מקום לסעיף 15(א). לא כאן ולא בחוק אחר. אותו צריך פשוט למחוק

מכל חוק.
שי גוברמן
זאת עמדת שר המשפטים.
ד' ליבאי
אדוני היושב ראש, באמת יש פנים לכאן ולכאן. סעיף 15(א) כפי שהוא מנוסה כאן

צריך להשתנות, ומקומו כן בחוק יסוד זה, דהיינו: לא ייעשה הסכם ולא תינתן

התחייבות בענין תפקידו של אדם כשר או כסגן שר, אלא בידי הנבחר לראש הממשלה,

כשמדובר בתפקידים של שרים וסגני שרים. את זה צריך להוציא מידי הנציגים המוסמכים

של הסיעות, ואם זה מופיע בחוק אחר בצורה אחרת, זה צריך להימחק, וזה שייך לנושא של

הרכבת הממשלה. לכן מקומו כאן.



אשר לנושא של פרסום הסכמים, שוב הוא יכול להיות כאן והוא יכול שלא להיות כאן.

לכו זו שאלה של מדיניות, שאני מסכים עם היושב ראש שהיא צריכה להיקבע גם בתיאום עם

סעיפים נוספים. אם יש סעיפים נוספים שלכאורה מקומם בהוק יסוד: הכנסת והם יכולים

להיות פה ושם, יש שאלה של מדיניות איך אנחנו מנהלים את העניינים, כי ברור לנו מה

המשמעות להחליט עכשיו להעביר את הסעיפים האלה להוק יסוד: הכנסת.

לו הייתי חופשי היום במצב החקיקה לבחור מיקום מתאים, אולי הייתי חושב אחרת,

אבל במצב הנתון אני חושב שאנחנו צריכים ללכת בדרכו של היושב ראש, ועד כמה שהדברים

קשורים להרכב הממשלה או לאיזונים ביו הממשלה והכנסת, לשמור עליהם בחוק יסוד: זה,

כחלק ממסכת חקיקתית אחת, שלא נגיע למצב שאנחנו מגישים חלק של חוק ואנחנו מנועים

מלהגיש את החלק השני. לכו הייתי מצביע כמו היושב ראש ומעבד את הסעיפים בהתאם.
מ' וירשובסקי
ומשאיר אותם בחוק הזה.
ד' ליבאי
כו. כלומר, אם יהיה צורך לשנות אחר כך דברים לגבי מסגרות אחרות, ניחא. את

חסייג להסכם או את פרסום ההסכם, עד כמה שזה נוגע להרכבת הממשלה, הייתי משאיר בחוק

הזה כדי שתהיה מסכת שלימה.
בי נתניהו
עם שינוי של סעיף 15(א).
ד' ליבאי
בוודאי, זה תנאי בל יעבור.
היו"ר יצחק לוי
תיכף נציע שינוי של סעיף 15 (א) . קודם נקבל החלטה לגבי העניו העקרוני.
ר' מלחי
אם האופציה היא חוק יסוד: הכנסת או חוק יסוד: הממשלה, גם אני חושבת שמקומם
של הסעיפים האלה בחוק יסוד
הממשלה, אבל בהזדמנות אחרת סעיפים שחשבנו שמקומם לא

בחוק יסוד, העברנו אותם לחוק המעבר בו יש פרק על הממשלה. אם רוצים להימנע מלהכניס
את הסעיפים האלה לחוק יסוד
הממשלה באשר הוא חוק יסוד, אפשר להכניס אותם כתיקון

לחוק המעבר, כפי שעשינו בנושא של אחריות קואליציונית.
ד' ליבאי
מבחינת הסדר המקום של הוראות אלה - אולי למעט פיסקה (א) - הוא בחוק ולא בחוק

יסוד. לכו אם אפשר מבחינה טכנית להעבירו לחוק בלי לבטל את המהות -הרי איננו

רוצים נסיגה בענין הזה - זו הדרך העדיפה.
ר' מלחי
בחוק המעבר יש פרק על הממשלה המורכב מסעיף אחד. יתוסף לו עוד סעיף.
די ליבאי
במלים ארורות, כוונתך היא שנעביר את זה כאו לחוק המעבר.
היו"ר יצחק לוי
אינני יודע אם על פי ההצעה הזאת יישאר חוק המעבר. צריך לבדוק מה כתוב בהוק

המעבר שלא נכלל בהוק הזה.
מי וירשובסקי
הוא יישאר.

ר' מלחי;

ואם הולכים בדרך זו, צריך לומר שההוראה לא תהית משוריינת כפי שמציעים לגבי

ההוראות האחרות.

היו"ר יצחק לוי;

רבותי, אני רוצה להציע שנשאיר את הסעיפים האלה בחוק יסוד: הממשלה, תוך שינוי

סעיף 15(א) שתיכף נדון בו. אם אכו הכנסת תחוקק חוק הממשלה, יהיה מקום להעביר מספר

סעיפים לאותו חוק, כשם שאם יהיה פעם חוק הכנסת, לא חוק יסוד, אפשר יהיה להעביר
אליו סעיפים מתוך חוק יסוד
הכנסת, אבל אינני מציע לחדש אגב הדיון הזה את חוק

הממשלה.
צי הנגבי
ההצעה הקודמת שלי היתה להעביר את הסעיפים האלה לחוק יסוד: הכנסת. אני חושב

שאנחנו צריכים להעביר אותם לחוק המעבר.
ד' ליבאי
השאלה היא אם נוכל לכרוך את התיקון לחוק המעבר עם העברת החוק הזה.
ר' מלחי
ברור, זה יהיה תיקון עקיף בתוך החוק הזה. יש לנו כמה תיקונים עקיפים כאלה.
היו"ר יצחק לוי
אני מבקש מגבי מלחי לומר לנו בקיצור מה הוא חוק המעבר.
ר' מלחי
ב-1949 התקבל חוק ובו הוראות שנגעו, בין השאר, לכנסת ולנשיא המדינה, חלקן

בוטלו בהזדמנויות שונות. כל ההוראות הנוגעות לנשיא המדינה בוטלו. בחוק המעבר

נשארו כל מיני הוראות שלא נמצא להן מקום איור עד היום. אינני רואה סיבה לא לכלול

את הסעיפים האלה בחוק המעבר.
ח' רמון
הדברים הרציניים שנשארו בחוק המעבר נוגעים למהות היחסים בין הכנסת לבין

הממשלה מבחינת חובת ההצבעה והסנקציות לגבי שר שאיננו מצביע וכו'. מבחינת מהות

ההסכמים שנועדו כולם להרכבת ממשלה. לכן הוק המעבר מתאים בהחלט להוראות אלה.
היו"ר יצחק לוי
אין ספק שהמקום המתאים יותר להוראות אלה הוא חוק ולא חוק יסוד, אלא שאני רואה

שהמגמה היא - - -



ד' ליבאי;

אם רוצים להשאיר סעיפים בחוק המעבר, יש לזה סיבה, אבל לתקן היום את החוק

ההסטורי הזה בחתימת דוד בן-גורין, זה מאד לא אלגנטי מבחינת החקיקה, שלא להשתמש

בביטוי האחר.

היו"ר יצחק לוי;

לפני התפרצותו של חבר-הכנסת ליבאי לתוך דברי רציתי לומר שאני רואה שחמגמה

היא לבטל את הוק המעבר. בוטלו סעיפים הנוגעים לכנסת, בוטלו סעיפים הנוגעים

לנשיא המדינה. כנראה, חוק המעבר חוקק לצורך מסויים והמגמה היא לבטל אותו

ולבנות את הדברים אחרת, ואנחנו נבוא כאן ונחזק חוק שהמגמה היא ביטולו? לכן אני

חוזר להצעת, ונעמיד אותה להצבעה.
ש' גוברמן
אני מבקש שהוועדה לא תחליט לחעביר הוראות מסויימות לחוק המעבר. אפשר

ליצור חוק מיוחד לענין זה.

די ליבאי;

אין הצעה כזאת.

היו"ר יצחק לוי;

הצעה -זו יכולה להיות מוצעת על ידי חבר כנסת. אני לא אתמוך בה, כי לא

ניצור כרגע חוק בן שני סעיפים, צריכים לשבת ולדיון אם רוצים חוק ממשלה שלא יהיה

חוק יסוד או חוק הכנסת שלא יהיה חוק יסוד.

אני מציע לדחות את הצעתו של שר המשפטים ולהשאיר את סעיפים 15 ו-16 בחוק

יסוד: הממשלה. לאחר מכן נדון בתיקונם.
ח' רמון
אני בעד הצעתו של שר המשפטים ולבדוק את הדרכים להעביר סעיפים אלה למקום

אחר.
היו"ר יצחק לוי
מי בעד הצעתי להשאיר סעיפים 15 ו-16, עם תיקונים, בחוק הנוכחי? מי בעד

הצעתו של חבר-הכנסת רמון?

הצבעה

בעד הצעת חבר-הכנסת יצחק לוי להשאיר סעיפים 15 ו-16,

עם תיקונים, בחוק זה - 4

בעד הצעת חבר-חכנטת ח' רמון להוציא סעיפים 15 ו-16 מחוק היסוד

ולבדוק את הדרכים להעביר סעיפים אלה למקום אחר - 4
היו"ר יצחק לוי
רבותי, הקולות שקולים.
ד' ליבאי
אני מציע שזה יהיה בעיון נוסף של הוועדה לכשיהזרו היושב ראש הקבוע של

הוועדה והבר-הכנסת רובינשטיין.
ח' רמון
אני מקבל את הצעתו של חבר-הכנסת ליבאי.
די ליבאי
אני מבקש שנשאיר לשיקולו של היושב ראש הקבוע איך להמשיך בנושא הזה,

ובינתיים נתקדם.
היו"ר יצחק לוי
אני מקבל הצעה זו ואני מציע שגם לא נעסוק עכשיו בתיקונים בסעיפים 15 ו-

16. נעסוק בכך כשהנוכחות בוועדה תהיה גדולה יותר. אם כן, אנחנו דוהים את המשך

הדיון בסעיפים אלה לישיבה הבאה ועוברים לסעיף .19

סעיף 19 - פיזור הכנסת על ידי ראש הממשלה

ש' גוברמן;

הביקורת של שר המשפטים לסעיף זה נגעה לעניינים הבאים: מדובר כאן על

סמכותו של ראש הממשלה לפזר את הכנסת. המלצת שר המשפטים היא להקנות את הסמכות

הזאת, בלי סייג, לראש הממשלה ולהשאיר את פעולתו זו, כמו כל פעולה שלטונית,

לביקורת של מוסדות המשפט ובתי המשפט כדי למנוע ניצול לרעה על ידי ראש ממשלה

כלשהו.

הביקורת היא לא רק על כך שקשה מאד לדעת מה פירוש "קיים בכנסת רוב המתנגד

לממשלה", אלא גם על כך שגם כאשר קיים אותו רוב - תהא משמעות הביטוי כאשר תהא -

הרי שאם ראש הממשלה נמנע מפיזור הכנסת, יכול לבוא מישהו מהציבור ולפנות לבג"ץ

בשאלה מדוע ראש הממשלה אינו מפעיל את סמכותו, כי סמכות מוקנית לרשות שלטונית

כדי שהיא תוציא אותה לפועל במקרים המתאימים, ונמצא שאנהנו מכניסים את המדינה

למערבולת, כאשר משתמשים בביטוי הקשה לפירוש ש"קיים בכנסת רוב המתנגד לממשלה"

ובביטוי שפירושו עוד יותר קשה או לא פהות קשה: "ושעקב כך נמנעת אפשרות לפעולה

תקניה של הממשלה ושל הכנסת".

המלצת שר המשפטים היא להשאיר את הענין לשיקול דעתו של ראש הממשלה לפי

הנסיבות המתהייבות מתוך המצב.

המלצה נוספת היתה שלא לשתף את נשיא המדינה בתהליך הזה מטעמים מאד

עקרוניים, משום שזה הופך אותו לשותף להכרעה לפיזור הכנסת, בשים לב לכך שנשיא

המדינה, לפי המצב המשפטי הקיים, אינו נושא באחריות כלפי בית המשפט, ואי אפשר

לתקוף את פעולתו של נשיא המדינה בבג"ץ, על כל פנים לא במישרין.
מ' וירשובסקי
אבל השר לא מתנגד לעצם מתן הסמכות.
היו"ר יצחק לוי
לא.
ב' נתניהו
אני מבין שהצעתי של שר המשפטים הלא למחוק את המלים "באישור נשיא המדינה".
היו"ר יצחק לוי
שמענו את הערות שר המשפטים, שהן בוודאי כבדות משקל, ענייניות וחשובות,

אבל אי אפשר להשאיר את שיקול הדעת באופן בלעדי לראש הממשלה. אנחנו נותנים כאן

בידי ראש הממשלה כלי רציני מאד, לפזר את הכנסת. אגב, לו היינו מוצאים מישהו

אחר שאתו הוא היה יכול להתייעץ, היינו קובעים זאת, אבל מכל מקום לא הייתי

משאיר את הסמכות בידי ראש הממשלה בלבד.

מ' וירשובסקי;

אני רוצה להקדים ולומר שכאשר הוועדה תתייחס להסתייגיות של חברי הכנסת

אביע את דעתי המלאה על סעיף 19. לדעתי, זה בכלל מין צמח שצמח לפתע ושלא היה

באף אחת מהצעות החוק. אף אחד מהמציעים לא העלה על דעתו שצריך ליצור סמכות כזאת

של ראש הממשלה. אם יש בחוק זה ענין שהוא נושא חדש, הרי זה נושא חדש.
היו"ר יצחק לוי
אתה רוצה לטעון טענת נושא חדש לגבי הסעיף הזה?

מ' וירשובסקי;

אין כל ספק.

אשר להערת שר המשפטים לגבי נשיא המדינה, לא רק שנשיא המדינה איננו נושא

באחריות, כפי שאמר מר ג וברמן, אלא הקונספציה שלנו היא שנשיא המדינה עומד מעל

החיים הפוליטיים. נכון שבמצב המשפטי הקיים יש לו פונקציה מסויימת: להטיל את

הרכבת הממשלה על איש זה או אחר, אבל בדרך כלל הוא אינו עוסק במה שקרוי

"פוליטיקה", לא גבוהה ולא נמוכה.

החלטת ראש הממשלה לפזר את הכנסת היא החלטה פוליטית מובהקת, וכאן מוציאים

את נשיא המדינה מתוך אותה בועה נייטרלית שבה הוא נמצא ומכניסים אותו בבת אחת

לתוך הקלחת של החיים הפוליטיים. זו תפיסה שונה לחלוטין מהתפיסה שהיתה קיימת
מאז חוק יסוד
נשיא המדינה ועוד קודם לכן. אני חושב שזו טעות חמורה.

אני מבין שהשיקול של חברי הוועדה היה, שאם אנחנו נותנים סמכות כל כך

מרחיקת לכת לראש הממשלה להחליט לפזר את הכנסת וללכת לבחירות, אין הוא צריך

להחליט על כך לבדו. אני מבין את הכוונה, כמובן מעבר לעובדה שאני מתנגד בכלל

להענקת סמכות כזאת לראש הממשלה.



היו"ר יצחק לוי;

ולכן מה הצעתך?
מ' וירשובסקי
ראשית, אני מתנגד לעירוב נשיא המדינה. יחד עם זה צריך לחשוב על מנגנון

מסויים כדי שראש הממשלה לא יהליט לגמרי לבדו על פיזור הכנסת. מבחינתי זה אפילו

יותר טוב שראש הממשלה יעשה זאת לבדו מאשר לערב את נשיא המדינה, מפני שאנהנו
רוצים לשמור על חוק יסוד
נשיא המדינה ככל האפשר בצורתו המקורית מבחינת התפיסה

לגבי מוסד הנשיאות, וברגע שאנחנו עושים אותו שותף להחלטה הזאת - ולא רק שותף,

אלא כתוב כאן "רשאי הוא, באישור נשיא המדינה" - הוא נהיה פתאום לאישיות

פוליטית מס' 1 במדינה. חברים, אתם משנים כאן תפיסה של ארבעים שנה, ולא לצורך

החלפת השיטה, ואתם שוברים את מעמד נשיא המדינה. אני הושב שזו טעות.

לכן אני מסכים עם שר המשפטים שצריך להוציא מכאן את נשיא המדינה. יחד עם

זאת אני רוצה שנבטל את כל סעיף 19, ואם כל זה לא יתקבל, אני רוצה להשוב ולהציע

איזה שהוא מנגנון כדי שראש הממשלה לא יחליט לבדו על קבלת החלטה זו.

אי אבוחצירא;

אני מצטרף לכל הנימוקים שהושמעו בקשר למלים "באישור נשיא המדינה". אם

אנחנו משאירים אותן, אנחנו כמעט מאמצים את השיטה האמריקאית או את השיטה

הצרפתית - יותר את השיטה הצרפתית. אם הולכים בדרך זו, אפשר בכלל להחליף את

החוק ולעבור לשיטה נשיאותית, ואז יהיה לי הרבה יותר קל ללכת לשיטה זו בה הנשיא

הוא הסמכות והוא בוחר ראש ממשלה. מה שאתם עושים כאן זה שינוי טוטלי של מעמד

הנשיא ועירובו הפוליטי.

בתחילת הישיבה אמרתי שיש כמה סעיפים שאני רוצה לטעון לגביהם נושא הדש,

וסעיף זה הוא הראשון בהם. כל סעיף 19 בעייתי בניסוחו, לא רק בגלל האישור של

נשיא המדינה.

היו"ר יצחק לוי;

הרי אתה תטען נושא חדש. נדון בזה בבוא העת.

אי אבוחצירא;

עדיין אינני מתייחס לטענת נושא חדש. אני רק אומר שכל סעיף 19, במיוחד

סעיף קטן (א), בעייתי בניסוחו, יגרום לצרות צרורות, וכל הבג"צים במדינה יעסקו

בנסיון לפרש אותו.

היו"ר יצחק לוי;

אני רק רוצה להעיר, חברי הכנסת, שגם היום יש לנשיא המדינה מעורבות

פוליטית מאד גדולה. התמונה שהוצגה כאן אינה מדוייקת.
אי אבוחצירא
אדוני היושב ראש, בסיום דברי אני רוצה לומר שעל אף הדעות שלי, אם אתה

תעמוד על סעיף 19 בניסוחו זה, ארים יד אתך בהצבעה.



ד' ליבאי;

סעיף זה הוא לא נושא חדש, ואני מציע לאלה שמתכוונים להציג אותו כנושא הדש

לעיין לפהות בהצעת החוק המקורית של חבר-הכנסת רובינשטיין שעברה קריאה ראשונה.

יש שם סעיף המדבר על פיזור הכנסת והאומר: ייראה נשיא המדינה כי נוצר בכנסת רוב

קבוע נגד ראש הממשלה ונגד הממשלה וכי עקב מצב זה אין ראש הממשלה והממשלה

יכולים למלא את תפקידיו, רשאי הוא, לאחר התייעצות עם ראש הממשלה ועם סיעות

בכנסת, להורות על פיזור הכנסת ועל קיום בחירות חדשות לכנסת ולראש הממשלה".

רבותי, אני רק מפנה את תשומת לבכם שהנושא של פיזור הכנסת כדי לפתור את

הבעיה של כנסת לעומתית עלה בהצעות מלכתחילה. אם נותנים את הסמכות לנשיא המדינה

ולראש הממשלה, מותר לשקול אם זה בהסכמת זה או זה בהסכמת זה, וזה בוודאי לא

נושא הדש.

לגופו של ענין, מבחינה אנליטית, כיוון שזה בא לפתור את הבעיה של כנסת

לעומתית, הדבר הנכון היה להשאיר ראש ממשלה לבדו מול כנסת לבדה, אבל מאחר

שאנחנו היים במציאות פוליטית וגם עוברים מנוהגים לנוהגים, ואנחנו יודעים

שהכנסת צריכה לאשר את החוק הזה, היא יכולה לחשוש שראש ממשלה, באופן

אימפולסיבי, יקום לפתע וידפוק על השולחן ויגיד: "נמאס לי", ועם הצעקה "נמאס

לי" הוא יבטל את הכנסת כולה, שגם היא נבחרה על ידי העם. רק משום כך שקלנו את

הצורך בעוד איזה שהוא מבקר או בלם.

אני מסכים עם חבר-הכנסת וירשובסקי שלא צריך לכתוב "באישור נשיא המדינה",

אבל כן צריך לכתוב "בהסכמת נשיא המדינה".

אני מסכם את דברי. אין לי ויכוח עם אלה האומרים שאנליטית, אידיאולוגית,

אפשר להשאיר את ראש הממשלה מול הכנסת. אני לא מבטל את השיקול הזה, אבל מאהר

שאני רוצה למנוע מצב שראש הממשלה ישלח את הכנסתי הביתה בקוצר רוח או באימפולס,

ומאחר שזה נושא מאד רגיש, אני חושב שאם ראש הממשלה יטען שקיים בכנסת רוב

המתנגד לו ואין אפשרות לפעולה, זה כל כך רב משקל שנשיא המדינה, ויהיה הוא

אפילו איש פוליטי מכל מפלגה שהיא, יתן לו יד אם הוא יראה שזה נכון. לכן אני
מציע לכתוב כאן
"רשאי הוא, בהסכמת נשיא המדינה, לפזר את הכנסת בצו שיפורסם

ברשומות". כפי שאמר היושב ראש, גם היום יש לנשיא המדינה תפקיד פוליטי מובהק

בהרכבת ממשלה.

במהלך הדיון כאן אמר חבר-הכנסת רובינשטיין שכאשר הוא הכניס את הנושא של

פיזור הכנסת הוא ראה לנגד עיניו את הדוגמה של מערב גרמניה, וסעיף זה תואם את

הפרקטיקה במערב גרמניה. לכן זה גם לא חידוש של מדינת ישראל.

הנימוק של שר המשפטים שאם נשיא המדינה יוכנס כאן הענין לא יהיה נתון

לבחינת בג"ץ - הוא שמדברן אותי להכניס את נשיא המדינה, ואסביר בקיצור. נכון

שנשיא המדינה עד היום חסין בפני ביקורת בג"ץ. אני הושב שהשאלה אם קיים בכנסת

רוב המתנגד לממשלה ועקב כך נמנעת אפשרות לפעולה תקינה של הממשלה - לא צריכה

להידון בבג"ץ. אוי לנו אם בג"ץ יתערב בזה. אם הסמכות תהיה של ראש הממשלה בלבד,

ירוצו לבג"ץ להתווכח שם אם נבצר ממנו או לא נבצר ממנו, ומה זה נבצר ממנו, ויש

לנו נסיון בענין זה עם מפלגה מסויימת. לכן דווקא הנימוק הזה של שר המשפטים

שכנע אותי להכניס את הסכמת הנשיא, כי אם הסכמת הנשיא ניתנה, מאותו רגע אין

סמכות לבג"ץ, ואין דבר. יותר טוב מזה כדי לא להכניס את בית המשפט העליון

למערבולת פוליטית. בקיצור, אני תומך בעמדה שלך, אדוני היושב ראש.
בי נתניהו
מקובל.



היו"ר יצחק לוי;

האמת היא שאינני רואה הבדל בין הסכמה לבין אישור, חבר-הכנסת ליבאי.
ד' ליבאי
זה יותר אלגנטי לכתוב "בהסכמת כשיא המדינה".
היו"ר יצחק לוי
אבל מבחינת הענין זה אותו דבר.
ש' גוברמן
כדי שדברי שר המשפטים לא יובנו שלא כהלכה בגללי, אני רוצה להבהיר שהשר

נימק את התנגדותו לסעיף הזה בשניים: ראשית, הביטויים "רוב המתנגד לממשלה"

ו"נמעת אפשרות לפעולה תקינה של הממשלה" הם ביטויים הטעונים מטען כה גדול שיהיה

קשה מאד להפעיל אותם, וזה יהיה מעשה יום יום שיתקפו את ראש הממשלה מדוע הוא לא

מפזר את הכנסת, כשם שיתקפו אותו כאשר היא מפעיל את הסמכות הזאת. הנימוק השני

של השר היה שעירוב נשיא המדינה בנושא עשוי ליצור דמות פוליטית של הנשיא.
היו"ר יצחק לוי
רבותי, זו סוגיה פוליטית וכוחנית בין ראש הממשלה לבין הכנסת, וגם אני

חושב שאסור לנו ליצור תקדימים של בג"ץ בנושאים אלה, כי פירוש הדבר לערב מין

בשאינו מינו.

אני מעמיד את הצעת שר המשפטים להצבעה.
מי וירשובסקי
צריך להעמיד את סעיף 19 להצבעה.
היו"ר יצחק לוי
כבר היתה הצבעה על סעיף 19, ונוסחו אושר בוועדה. אחר כך נתייחס

להסתייגויות, ומי שירצה לטעון נושא חדש יוכל לעשות זאת.

אני מעמיד להצבעה זו מול זו את הצעת שר המשפטים למחוק את המלים "באישור

נשיא המדינה" ואת הצעת הוועדה להשאיר מלים אלה בשינוי מסויים, כלומר "בהסכמת

נשיא המדינה", כי זה אולי יותר אלגנטי.

הצבעה

בעד הצעת שר המשפטים למחוק את המלים "באישור נשיא המדינה" - 3

בעד ההצעה לכתוב "בהסכמת נשיא המדינה"

במקום "באישור נשיא המדינה" - 5

ההצעה לכתוב בסעיף 19(א) "בהסכמת נשיא המדינה"

במקום "באישור נשיא המדינה" התקבלה
צי הנגבי
אני רושם את הצעת שר המשפטים כהסתייגות.



היו"ר יצחק לוי;

אנחנו- עוברים לסעיף 21, וכדי שלא תופתע, חבר-הכנסת אבוחצירא, אני מודיע

כבר עכשיו שלאחר סיום הדיון בסעיף 21 נעשה פסק זמן בהתייחסות להערות שר

המשפטים כדי לשמוע מפיך לגבי אילו סעיפים אתה מעלה טענת נישא חדש.

סעיף 21 י- הפסקת כהונה בשל עבירה
ש' גוברמן
ההצעה של שר המשפטים לסעיף קטן (א) היא שדינו של ראש הממשלה לא יהיה שונה

מדינו של כל אדם אחר במדינה. אם נקבע בהוק יסוד: השפיטה דין מיוחד לענין שופט,

שהוא צריך לעמוד בדין רק בפני הרכב של שלושה שופטים, הרי זה מפני שהוא שייך

לאותה מערכת, ולא רצו ליצור עימות של שופט מול שופט, אבל אין שום הגיון ליצור

לגבי ראש הממשלה פורום מיוחד במינו שאינו קיים לגבי כלל אזרחי המדינה.
היו"ר יצחק לוי
אני רוצה להביע התנגדות לדעת שר המשפטים. מדובר כאן באדם שנבחר על ידי

העם לתפקיד ראש הממשלה, ואסור לנו להטיל את השיפוט על כתפו של שופט אחד בלבד.

בכמה עניינים שהם בעלי השיבות מיוחדת או בעלי משמעות חמורה במיוחד קבענו בחוק

הרכב של שלושה שופטים.

שי גוברמן;

אבל בכל הוראה בהוק בתי המשפט יש סמכות למנות הרכב של יותר משופט אחד.

היו"ר יצחק לוי;

ברור, אבל אני מדבר על מקרים בהם קובעים הרכב מיוחד בדווקא, למשל,

בעניינים של זכויות האדם, בעבירות פליליות מסויימות. יש נושאים חשובים שאנחנו

קובעים שהם צריכים להידון בפני הרכב של שלושה שופטים, וזה לא גורע מהשוויון

בפני החוק. כיוון שמדובר באדם שנבחר על ידי העם, בנושא משרה בעלת חשיבות

לאומית עליונה - מדובר כאן גם בתדמיתה של המדינה - אני בעד זה שההרכב יהיה של

שלושה שופטים ולא של שופט אחד.

ב' נתניהו;

מה קורה היום אם ראש הממשלה עומד למשפט?
די ליבאי
למיטב ידיעתי, אין הוראה בענין זה.

ש' גוברמן;

אין הוראה מיוהדת לענין זה, אבל נשיא של בית משפט רשאי תמיד לקבוע הרכב

מיוחד. כאשר מדובר במשפט בעל משקל בלתי רגיל, ממנים הרכב גדול יותר מאשר שופט

אחד.



מ' וירשובסקי;

חלק מההערות שלי לסעיף זה אעיר אתר כך. בנקודה שעלתה כאן אני מסכים בהחלט

עם עמדתו של שר המשפטים. קורה שראש ממשלח מועמד למשפט פלילי, כלומר, זה לא

אותו אדם מורם מעם שציפו שייבחר ולכן בא החוק והעניק לו סמכויות ומעמד מיוחד,

אלא המערכת המשפטית בישראל החליטה להעמיד אותו ראש ממשלה שהעם בחר למשפט

פלילי. ברגע שזח קורה הוא כאחד האדם, הוא לא צריך לעמוד לדין לא לפני שלושה

שופטים ולא בירושלים.

אני מקווה שמקרה כזה שראש ממשלה מועמד למשפט פלילי יקרה לעתים נדירות

ביותר, אבל אם זה כבר קרה, מדוע יהיה מעמדו שונה ממעמדו של כל אזרח? אני חושב

שזו טעות להעמיד את הענין בצורה זו, ולכן אני מציע למחוק את סעיף קטן (א), ואז

יעמידו אותו למשפט כפי שמעמידים למשפט כל אדם אחר, בהתאם למצב המשפטי הקיים

היום. אינני חושב שכאשר המנסחים כתבו את החוק הם התכוונו להעלות את ראש הממשלה

במעמד גם מבחינת חסינותו הפלילי, ולכן אני בעד מחיקת (א).

ר' מלחי;

אינני חושבת שזו פריבילגיה להיות נדון בפני הרכב של שלושה שופטים, אם כי

אפשר לחשוב כך ואפשר לחשוב אחרת. לדעתי, יש הצדקה להוראה הזאת, משום שכאשר

יושבים שלושה שופטים הסיכויים שתתקבל החלטה נכונה יותר גדולים מאשר כאשר יושב

שופט אחד, ויש אינטרס לציבור שבמקרה שמדובר בראש הממשלה ימוצה הדין בצורה

נכונה יותר כבר בשלב הראשון, ולא שיתהפך הגלגל אחרי ערעור.
די ליבאי
הקדשנו הרבה מאד מחשבה לנושא זה, ואני רוצה שתבינו את עיקר השיקולים. כפי

שכבר נאמר, לגבי שופטים כן ראו לעשות הסדר מיוחד. אפשר היה גם לומר שכאשר שופט

עומד לדין הוא כאחד האדם, ובכל זאת מלכו בדרך אחרת. גם ראש הממשלה אינו כאחד

האדם לכל דבר, והדבר שאנחנו חשבנו עליו זו יכולת תפקוד הממשלה והיכולת להראות

שהוא נשפט על פי חוק, ולא על פי שיקולים של בעלי תפקידים במצב כל כך קשה

שצריך להעמיד את ראש הממשלה לדין.

למה אני מתכוון? ראשית, נקבע כאן שהוא יעמוד לדין בפני בית משפט מחוזי.

למה בית משפט מחוזי? יכול להיות שיעמדיו אותו לדין על עוון שיש עימו קלון, ואז

יצטרכו להביא אותו לבית משפט שלום, אחר כך הוא יערער לבית המשפט המחוזי ואחר

כך הוא יערער לבית המשפט העליון, וכל חעם יעמוד ויחכה, כי בינתיים, כל עוד הוא

לא מורשע, הוא חף מפשע והוא ממשיך לתפקד. האם אנחנו צריכים שראש חממשלה יעמוד

לדין בפני שלוש ערכאות? לא. ערכאה ראשונה לגבי ראש הממשלה היא תמיד בית המשפט

המחוזי, ושם הוא יתן את הדין על עבירת פלילית. בוודאי שבית משפט מחוזי עדיף

לענין זה על בית משפט שלום.

שנית, נקבע כאן שכתב אישום נגד ראש הממשלה יוגש בבית המשפט המחוזי

בירושלים. למה בירושלים? כי הוא ראש הממשלה, ומקום מושבה של הממשלה הוא

ירושלים, ואינני רוצה שיגישו נגדו כתב אישום לפי כללי הסמכות הרגילים באילת או

בקרית-שמונה. לו הייתם אומרים שעם הגשת כתב אישום נגדו הוא מפסיק לכהן כראש

ממשלה, אולי הייתי שוקל שוב את הדברים, אבל אם הוא לא מפסיק לכהן - ואינני

רוצה שהוא יפסיק לכהן רק על סמך כתב אישום, ייתכנו כל מיני מצבים - אינני רוצה

שהוא יצטרך לבקש חסדים כדי שישפטו אותו בירושלים. לכן בית המשפט המחוזי

בירושלים ולא אחר.



שלישית, הרכב של שלושה שופטים. רבותי, אתם יודעים מה זה להטיל על שופט

אחד לשפוט ראש ממשלה? כשהשר עזר ויצמן היה צריך להישפט בזמנו על עבירת תנועה

בבית משפט שלום, הספיק שופט אחד. היה דיון רציני אם צריך הרכב של שלושה שופטים

אם לאו, ומינו שלושה שופטים. לא יטענו במקרה זה שזה יחס מיוחד, אלא יאמרו שזה

שיקול דעת, אבל כשאדם מן הישוב יבוא ויבקש הרכב של שלושה שופטים, יאמרו שיש

מחסור בשופטים. האם אנחנו צריכים שנשיא בית המשפט יבוא ויסביר לעם שלמרות הכל

זה ראש ממשלה וזה מקרה מיוחד? למה שהחוק לא יחייב במקרה זה? יש בזה הגיון.

כשראש ממשלה עומד לדין ומועלות טענות מטענות שונות, אנחנו יכולים ליצור,

כמו לגבי שופטים, את הערכאה המתאימה, ואינני רואה בזה שום פריבילגיה, אלא

להיפך, אני רוצה לחסום רינונים שהנה עשו פריבילגיה לראש הממשלה על ידי שימוש

בשיקול דעת. לכן אין שיקול דעת. זה לטובת המדינה והוגן כלפיו שבמקרה זה תהיה
הוראה מחייבת
בית המשפט המחוזי בירושלים בהרכב של שלושה שופטים, ואני באמת

מאמין שלא נגיע לזה.

היו"ר יצחק לוי;

אנחנו עוברים להצבעה. מי בעד סעיף קטן (א) כמות שהוא? מי בעד הצעת שר

המשפטים?

הצבעה

בעד השארת סעיף 21(א} כמות שהוא - 8

בעד הצעת שר המשפטים - 1

ההצעה להשאיר סעיף קטן (א) בסעיף 21 כמות שהוא נתקבלה
היו"ר יצחק לוי
אם כן, אנחנו משאירים את הנוסח כמות שהוא.

אנחנו עוברים לטענות נושא חדש. אני רק רוצה לקרוא את הסעיף בתקנון הכנסת

כדי שהנוהל יהיה ברור. סעיף 120(א) לתקנון הכנסת, הדן בחריגה מגדר הנושא,

קובע: "הוצע בוועדה תיקון להצעת חוק והבר הוועדה או נציג הממשלה טוען שהתיקון

המוצע חורג מגדר הנושא של הצעת החוק, יביא יושב ראש הוועדה את הדבר לפני ועדת

הכנסת. יושב ראש ועדת הכנסת יעמידו כסעיף ראשון על סדר יומה בישיבתה הרגילה

הראשונה לאחר מכן. החלטת ועדת הכנסת תהא סופית". לכן אנחנו לא ננהל דיון על

הטענות, אלא נעביר אותן לוועדת הכנסת. אבקש מחבר-הכנסת אבוחצירא להעלות את

הדברים בקיצור.
י' צידון
למסור את הרשימה.
בי נתניהו
כשהענין מועבר לוועדת הכנסת; מתי הוא צריך להיות נדון שם?
היו"ר יצחק לוי
בישיבה הראשונה שיושב ראש ועדת הכנסת מכנס.



ב' נתניהו;

האם זה נתון לשיקול דעתו?

היו"ר יצחק לוי;

לא, על פי הכתוב בתקנון, הוא חייב להעמיד את זה כסעיף ראשון על סדר יומה

של הוועדה בישיבתה הרגילה הראשונה לאחר כן. יש שתי ישיבות שבועיות רגיליות של

ועדת הכנסת, בימי שני ושלישי, ומכיוון שהיום יום שלישי, אני מבין מהסעיף

בתקנון שטענות אלה יעלו לדיון בוועדת הכנסת בישיבתה ביום שני הבא.
צ' הנגבי
אבל הדיון יכול להימשך שבועות אחדים.

היו"ר יצחק לוי;

לא כתוב כאן דבר על סיום הדיון.

אבקש מהבר-הכנסת אבוחצירא לפרט את הסעיפים בהם הוא מעלה טענת נושא חדש,

ואם יש חברים נוספים בוועדה שיש להם טענת נושא חדש, אני מבקש שיעלו אותח

עכשיו. חבר-הכנסת אבוחצירא, אני מבקש שתתייחס עכשיו רק לנוסח של ה-12 במאי.

אי אבוחצירא;

אני מעלה טענת נושא חדש לגבי הסעיפים הבאים כפי שהם מופיעים בנוסח מה-12

במאי: ראשית, סעיף 10 הדן בבחירות מיוחדות. את כל הנושא של בחירות מיוחדות לא

מצאתי בשום הצעת חוק מתוך הארבע שהוגשו.

היו"ר יצחק לוי;

אני מבין שחבר-הכנסת אבוחצירא טוען שכל הנושא של הבחירות המיוחדות, היינו

בהירות נפרדות לראש הממשלה בלי בחירות לכנסת, הוא נושא חדש.
אי אבוחצירא
נכון. הכיוון של כל הצעות החוק היה שחבחירות לראש הממשלה ולכנסת מתקיימות

באותו מועד. כתוצאה מהדיונים שהיו בוועדה מתברר שלא רוצים שיתקיימו בחירות

ביחד כל אימת שיפילו את ראש הממשלה, ולכן קבעו סעיף חדש בדבר בחירות מיוחדות,

וזה נושא חדש.
ד' ליבאי
אתה מעלה טענת נושא חדש לגבי הנושא כולו, או שאתה רק אומר שהמלים האלה לא

מופיעות בהצעות החוק?
אי אבוחצירא
הנושא כולו לא מופיע.

הסעיף השני הוא סעיף 19 הדן בפיזור הכנסת על ידי ראש הממשלה. כל הסעיף

הזה לא היה ולא נברא בהצעות החוק המקוריות, כי כאשר המציעים בנו את הצעותיהם

הם לא העלו על דעתם לתת לראש הממשלה סמכות מקיפה כזאת של פיזור הכנסת.



חבר-הכנסת ליבאי, קראת קודם את הסעיף האחרון בהצעת החוק של חבר-הכנסת

רובינשטיין. כאן הוא הסמיך את נשיא המדינה לפזר את הכנסת לפי שיקול דעתו, ולא

את ראש הממשלה.
ד' ליבאי
אתה טוען שאסור לשנות שורה?

אי אבוחצירא;

לא, אני טוען שסמכות ראש הממשלה לפזר את הכנסת היא סמכות חדשה שהוועדה

הוסיפה בניגוד למה שהיה בקריאה הטרומית.

היו"ר יצחק לוי;

חבר-הכנסת אבוחצירא, את הנושא של בחירות מיוחדות באמת לא מצאתי בהצעות

החוק המקוריות, אבל לא כן לגבי הנושא השני, ואני אומר את הדברים לשיקולך. אם

היתה הצעה שנשיא המדינח, בהתייעצות עם ראש הממשלה, י וכל לפזר את הכנסת,

והוועדה דנה והפכה את הסדר ואמרה "ראש הממשלה, בהסכמת נשיא המדינה", אני חושב

שטענת נושא חדש כאן היא טענה מאד חלשה; וזאת כיוון ששני הגורמים, גם נשיא

המדינה וגם ראש הממשלה הופיעו בהצעה המקורית כשני גורמים שביכולתם יחדיו לפזר

את הכנסת, אלא שהוועדה הגיעה למסקנה שנכון יותר שראש הממשלה הוא שיביא את הדבר

בפני נשיא המדינה, ולא שנשיא המדינה יביא את הדבר בפניו. האם לדעתך זה נושא

חדש?

אי אבוחצירא;

כיוון שאתה מסתמך על הצעת החוק של חבר-הכנסת רובינשטיין, אקרא בפניך מה

כתוב בסעיף 38 בהצעתו. כותרת השוליים של סעיף זה היא "פיזור הכנסת על ידי

הנשיאיי. יתירה מזאת, בסעיף 38 הוא מציע להוסיף סעיף אחרי סעיף 11 בחוק יסוד:
נשיא המדינה, לא בחוק יסוד
הממשלה, בזו הלשון: יי(א} ראה נשיא המדינה כי נוצר

בכנסת רוב קבוע נגד ראש הממשלה ונגד הממשלה וכי עקב מצב זה אין ראש הממשלה

והממשלה והממשלה יכולים למלא את תפקידם, רשאי הוא, לאחר התייעצות עם ראש

הממשלה...". הווה אומר שהסמכות היא בלעדית לנשיא המדינה, ואין שום סמכות לראש

הממשלה. אף אחד מהמציעים לא התכוון לתת בהצעתו סמכות כזאת לראש הממשלה.
מ' וירשובסקי
זה אחד הסעיפים שמבחינת תוכנם, ולא רק מבחינה פורמלית, הם נושא חדש. על

ידי האקט הזה נתנו לראש הממשלה סמכות המשנה בכלל את כל הקונספציה של החוק. זה

לא דבר פורמלי כפי שניסו להסביר כאן, אלא כאן העניקו לאדם שנבחר על ידי העם

סמכות שלא הוזכרה כלל בחוק.
אי אבוחצירא
הסעיף הבא בו אני טוען נושא חדש הוא סעיף 44 בדבר אמנות בין-לאומיות.

בדיון בוועדה התנגדתי להכללת הסעיף הזה, אבל הוועדה קיבלה ברוב דעות את העמדה

שיש לכלול את הסעיף בחוק. כל הנושא של אמנות בין-לאומיות כפי שהוא מופיע בסעיף

44 הוא נושא חדש שאינו מופיע בשום הצעה אחרת.

גם בסעיף 47 - הכרזת מצב חירום - ובסעיף 48 - תקנות שעת-חירום - אני טוען

נושא חדש. אגב, בדיונים הצעתי שכל הנושאים האלה לא יהיו בחוק הזה, והבאתי

נימוקים מבחינת המהות של הענין.



הסעיף האחרון ברשימת הסעיפים בהם אני מעלה טענת נושא חדש הוא סעיף 49-

הכרזת מלחמה. גם סעיף -זה הוא נושא חדש שהוועדה הוסיפה אותו לחוק, אם לסכם, אני

מעלה טענת נושא חדש לגבי סעיפים 49 ,48 ,47 ,44 ,19 ,10.

מעבר לזה אני רוצה לציין שיש סעיפים נוספים, שגם הם בחזקת נושאים חדשים,

אלא שלא רציתי להתייחס אליהם בעיקר משום שהם כבר מופיעים בחוקים אחרים קיימים,

והעתיקו אותם כאן כמות שהם. מהנימוק הזה לא הקפדתי עם הוועדה ולא העליתי אותם

לדיון כנושאים חדשים.
י י צידון
ובכן הסעיפים שמנית הם הסעיפים שבהם אתה מעלה טענת נושא חדש, ולא אחרים.

היו"ר יצחק לוי;

האם יש עוד חברים בוועדה שרוצים להעלות טענת נושא חדש?

מ' וירשובסקי;

יש עוד די הרבה סעיפים, אבל הם עוסקים בדברים לא מהותיים, ולכן לא כדאי

להיכנס אליהם.

שאלת הבהרה לגבי סעיף 58. זכור לי שהיה צריך לנסח חוק ולצרף אותו.

י י צידון;

לא חוק, אלא סעיפי משנה, וזה נעשה.

מ' וירשובסקי;

האם זה היה כלול בהצעות החוק המקוריות?

י י צידון;

זו פירוט של מיכניקה.

מי וירשובסקי;

אני משפטן ולא מהנדס, ולכן אינני מבין מה זה "פירוט של מיכניקה". אני

מעלה את השאלה, כי אם זה נושא חדש, רצוי שטענת נושא חדש בענין זה תועלה בוועדת

הכנסת יחד עם יתר הסעיפים בהם חבר-חכנסת אבוחצירא טוען טענת נושא חדש, ולא

שוועדת הכנסת תקיים דיון פעמיים.

היו"ר יצחק לוי;

אני אשיב לך, חבר-חכנסת וירשובסקי. סעיף 58 הוא סעיף העוסק בתיקונים

מחוייבים על ידי החוק החדש בחוקי הבחירות הקיימים. מכיוון שמהותו של החוק היא

בחירה ישירה של ראש ממשלה, יש צורך בתיקונים בחוקי הבחירות. אני חושב שאין זה

נושא חדש, כי מובן מאליו שאם הכנסת העבירה לוועדה את הצעת החוק להכנתה לקריאה

שניה ולקריאה שלישית, הרי שהוועדה צריכה להחזיר למליאה הצעת חוק שתהיה בת

ביצוע, וכדי לבצע את החוק אנחנו נזקקים לכמה תיקונים בחוקי הבחירות.
א' אבוחצירא
בסעיף 58 להצעת החוק כתוב "יחולו ההוראות הבאות:", כלומר ההוראה מסתיימת

בנקודתיים ואין יותר.

היו"ר יצחק לוי;

מי שהשתתף בישיבות הוועדה יודע שהובא כאן נוסח, נוסח זה נדון, הוועדה

החליטה להקים ועדת משנה בראשות חבר-הכנסת רובינשטיין, ועדת המשנה קבעה מה

הצרכים בשינויי חוקי הבחירות כדי לבצע את חוק היסוד, מר שיל"ת הכין הצעה,

הנוסח הובא למליאת הוועדה ומליאת הוועדה דנה בו ומתקרבת לסיום הדיון בשינויים

המתחייבים בחוקי בחירות כדי לבצע את החוק הזה.
א' אבוחצירא
כל מה שאני מבקש לדעת הוא אם אנחנו נקבל את הפירוט של ההוראות הבאות

שיחולו על פי סעיף 58.

היו"ר יצחק לוי;

עוד לפני שתי ישיבות חולק הפירוט של סעיף 58 ונדון בוועדה, ואני מחזיק

אותו עכשיו בידי.

מ' וירשובסקי;

אבל הוא לא אושר.

היו"ר יצחק לוי;

הוא אושר בחלקו, ויש עוד כמה סעיפים שאנחנו מקווים לסיים את הדיון בהם

היום אחרי ההפסקה. אם אתה רוצה, אתה יכול לבקש ממזכירת הוועדה עותק של אותם

סעיפים שהוועדה דנה בהם.
אי אבוחצירא
את זה אני בוודאי אקבל. אני רק אומר שאתם עדיין לא השלמתם את סעיף 58.

בנוסח של ה-12 במאי סעיף 58 חסר.

היו"ר יצחק לוי;

אבל מאז הוגשה הצעה, היא נדונה ואושרה בחלקה הגדול.

אני שואל שוב אם יש עוד חברים בוועדה שרוצים לטעון טענת נושא חדש.

בי נתניהו;

מהנוסח של סעיף 120(א) לתקנון חכנסת לא ברור לי שיושב ראש ועדת הכנסת

חייב להחזיר את זה מיד. ?
היו"ר יצחק לוי
זה ברור שהוא חייב להעלות את הנושא לדיון מיד. אני גם יכול לפרש שהדיון

עשוי להימשך.



ד' ליבאי;

מה שסעיף 120 אינו קובע הוא שהדבר מונע מאתנו להמשיך לדון בחוק.

ר' מלחי;

ואכן זה לא מונע, אלא שהכל כפוף למה שתחליט ועדת הכנסת.

היו"ר יצחק לוי;

אגב, יש פה הערה שהחלטת ועדת הכנסת תחול גם על הסתייגויות, כלומר, אם

סעיף מוכר כנושא חדש, ממילא כל ההסתייגויות לגבי אותו סעיף בטלות.
בי נתניהו
אדוני היושב ראש, זאת ההזדמנות להעלות נושאים חדשים?
היו"ר יצחק לוי
כן, אדוני, זו ההזדמנות, ואלה הסעיפים שיועלו בפני ועדת הכנסת, ועוד היום

נוציא מכתב ליושב ראש ועדת הכנסת עם הסעיפים שנטען כאן שהם נושאים חדשים, ובכך

נסיים את הענין של נושאים חדשים.

בי נתניהו;

כלומר, אין מצב שחבר הוועדה יכול לומר בעוד שבוע שיש סעיף שבו הוא רוצה

לטעון נושא חדש?

י' צידון;

הברי הוועדה נתבקשו להעלות את הכל עד ה-8 בחודש.

ד' ליבאי;

אני רוצה להבין. בהנחה שיש רוב בוועדת הכנסת האומר שאלה נושאים חדשים, זה

לא מונע מהוועדה הזאת לשקול ולהחליט שמה נותר מהחוק יוחזר למליאה לקריאה שניה

ולקריאה שלישית?
מ' וירשובסקי
בוודאי. אין כל קשר.

היו"ר יצחק לוי;

בוודאי. מכיוון שאני חושב שהענין מאד ברור, אני מכריז על הפסקה עד שעה

שתיים. אחרי ההפסקה נשב עוד שעה אחת.

אי אבוחצירא;

כנראה, סעיף 58 נדון בישיבה הקודמת אחרת אחרי השעה שתיים, כשאני לא

יכולתי להשתתף, כי בשעות האלה אני עסוק בדברים אחרים. לכן אני מבקש להודיע

שלאחר גמר הדיון בסעיף 58, אם אחשוב על פי כל דין שיש בו נושאים חדשים, אני

שומר לעצמי את הזכות לטעון נושא חדש.



היו"ר יצחק לוי;

אנחנו נגמור היום את סעיף 58, והוא יימסר לכל חבר ועדה עם ההחלטות. אם יש

חבר בוועדה שיש לו טענת נושא הדש לגבי סעיף 58, אבקש להודיע על כך היום

למזכירת הוועדה עד שעה 17:30, כדי שנוכל לכלול את זה בסדר יומה של הישיבה

מהר. אס עד שעה 17:30 תתקבל בקשה לטעון נושא חדש לגבי סעיף 58, נביא את זה

לוועדה מחר בבוקר, ואם לא תתקבל, הרי שאין בקשה כזאת.
א' אבוחצירא
רק בתנאי אחד, שהדיון בסעיף 58 יסתיים היום. אם הדיון לא יסתיים היום

והוא יימשך בשבוע הבא, אי אפשר לחסום כבר היום את האפשרות לטעון טענת נושא

חדש.
היו"ר יצחק לוי
מובן. הענין מאד ברור, חבר-הכנסת אבוחצירא.

הישיבה תתחדש בשעה שתיים.

(הישיבה הופסקה בשעה 13:25)



(הישיבה חודשה בשעה 00;14)
חיו"ר יצחק לוי
אני מחדש את הישיבה.

כפי שאמרנו בפתח הישיבה בבוקר, אנחנו ממשיכים לדון עכשיו בסעיף 58 לחוק

יסוד הממשלה.

לפני שאנחנו מתייחסים למסמך המונח לפנינו אני רוצה לעסוק בשתי סוגיות.

סוגיה אחת כבר סיכמנו, ואני רק חוזר על כך לצורך הפרוטוקול. כוונתי לסעיף של

מועמד יחיד. לפי הצעת מר גוברמן ושר המשפטים, התקבלה החלטת ועדה להכניס סעיף

של מועמד יחיד, כאשר ההצבעה על מועמד יחיד תהיה בעד ונגד, בדומה למה שקיים

לגבי ראשי ערים.

הנושא השני הוא פרסום תוצאות הבחירות. אני מציע שנסיים תחילה את הספח הזה

שנותר מהישיבה הקודמת ונברר את הענין. גם זה צריך להיכנס כסעיף בחוק, במקביל
לחוק יסוד
הכנסת. זה יכול להיעשות בשני אופנים. אנחנו יכולים להפנות לחוק

יסוד: הכנסת, ואנחנו גם יכולים לקבוע דבר חדש, אני בעד השארת המצב כמות שהוא,

גם בגלל הקולות בחוץ-לארץ, גם בגלל קולות החיילים וגם משום שבין כה וכה המערכת

עובדת בקצב מסויים, ולא נבקש ממנה שתעבוד בשתי זרועות מקבילות.

לכן לגבי בחירות רגילות - כלומר, כשהבחירות לכנסת ולראש הממשלה מתקיימות

יחדיו - אני מציע שבחוק יסוד: הממשלה ינוסח סעיף האומר שפרסום תוצאות הבחירות

לכנסת יהיה תוך ארבעה-עשר יום, או שנפנה לחוק יסוד: הכנסת. לפני שאומר מה

הצעתי לגבי בחירות מיוחדות אני שואל אם הצעתי זו לגבי בחירות רגילות מוסכמת

ואנחנו יכולים לראות אותה כהחלטת ועדה.
שי גוברמן
אבל התנאי הוא שנבחר ראש ממשלה. אם אין צורך בסיבוב שני, אין מה לפרסם.
היו"ר יצחק לוי
צריך לפרסם את התוצאות כדי לדעת מי עולה לסיבוב השני.
שי גוברמן
מה המצב ברשויות המקומיות?
אי שיל"ת
אין בענין זה הוראה בחוק, אבל ברשויות המקומיות אנחנו מעולם לא מפרסמים

את התוצאות למועצה לפני שיש התוצאות של הסיבוב השני.
ש' גוברמן
כי שם אין הוראה של ארבעה-עשר יום.



א' שיל"ת;

אין הוראה המוגבלת בזמן, אבל זה לא קשור. הרי התוצאות של הבחירות למועצה

ישנן ואין מניעה לפרסם אותן. יש סיבוב שני לראש המועצה כעבור שבועיים. כדי לא

ליצור מצב שראש המועצה שנבהר בבחירות הקודמות יכהן עם מועצה חדשה - וזה מצב

מאד מוזר, ובלתי מתקבל על הדעת - אנחנו נוהגים כך: אם יש סיבוב שני, אנחנו

מכריזים באותו ישוב, בהודעה בפלאקטים, שיש סיבוב שני ואלה שני המועמדים

שנותרו, ואחרי הסיבוב השני אנחנו מפרסמים ביחד ברשומות את התוצאות של הבחירות

למועצה ושל הבחירות לראש המועצה, ובפרסום לגבי ראש המועצה נאמר שביום פלוני

היו הבחירות, אלה היו המועמדים, איש לא קיבל 40% מהקולות, וביום איקס נערך

סיבוב שני ונבחר המועמד שנבחר.

היו"ר יצחק לוי;

אי אפשר לנהוג כך לגבי הכנסת. אני רוצה להציע הצעה שלימה. ראשית, הכלל

הוא שתוצאות הבחירות בשתי המערכות יתפרסמו יחדיו, והיה ויש סיבוב שני, יפורסמו

תוצאות הבחירות לכנסת ויוכרז על סיבוב שני. אמנם עוד לא נבחר מישהו, אבל גם זה

פרסום תוצאות.
א' שילת
בסיכום הבחירות לראש הממשלה כתוב שאיש לא נבחר ולכן ייערך סיבוב שני ביום

איקס.
היו"ר יצחק לוי
נכון מאד, ויש תוצאות של הבחירות לכנסת, והכנסת יכולה להתכנס לפי מה

שכתוב בחוק, לבחור יושב ראש ולעבוד עם ראש הממשלה הקודם. הרי גם אם אין סיבוב

שני נתנו לכנסת עוד 60 יום לעבוד עם הממשלה הקודמת, ומבחינה זו המצב אינו דומה

בדיוק למצב במועצת עיר.

מה שעומד לפנינו זה המקרה שיש בחירות מיוחדות. מר שיליית, האם גם לגבי

בהירות מיוחדות - ואני מתכוון לבחירות נפרדות, והסיבה לכך אינה משנה מבחינת

פרסום התוצאות - אנחנו חייבים לקבוע שהתוצאות תפורסמנה לא יאוחר מ-14 יום לאחר

יום הבחירות, או שאפשר לקבוע בחוק מועד קצר יותר בגלל קלות הספירה וכדומה?

אי שילת;

הספירה אינה קלה יותר. בבחירות חוזרות נותרים בוועדת הקלפי רק שני

מועמדים, ובכל בחירות מיוחדות אחרות יכולים להיות הרבה מועמדים, ולכן קצב

העבודה של ועדת הקלפי הוא כמו קצב עבודתה בספירה כשיש רק בחירות לכנסת, כלומר

מבחינה זו אין שוני. הבעיה היא שוב אותה בעיה שלוח הזמנים של 60 יום בבחירות

מיוחדות מאפשר לנו לעשות את כל המערכת: הצבעה בחוץ לארץ, הצבעה בצבא, הצבעה על

כלי שיט, ושם מקבלים את התוצאות יומיים מאוחר יותר. בתוך הוועדה בודקים גם את

הפרוטוקולים השגויים, שהרי המחשב פולט פרוטוקולים שגויים, וזה תהליך שנמשך

שלושה-ארבעה ימים.
היו"ר יצחק לוי
איך תקיים בחוץ-לארץ בחירות בסיבוב שני אם יש לך רק 14 יום?



א' שילת;

חשבנו על זה. מראש נדפיס יותר מעטפות הצבעה. הרי בחוץ לארץ הפתקים הם

בכתב יד, כלומר, לא פתקים מודפסים, ויספקו כפל פתקים לכל נציגות שלנו בחוץ-

לארץ, ואותו דבר אפשר לעשות לגבי הצבעה בבחירות חוזרות באניה, היינו לשלוח להם

כמות כפולה, עוד קלפי אחת, ויאספו את החומר כפי שיאספו. כל תהליך הבדיקה אצלנו

ואחר כך הבדיקה של קולות החיילים - כל אלה לא מושפעים מכך שסופרים את הקולות

בקלפי במשך שלוש שעות, שעתיים וחצי או ארבע שעות, אם אלה בחירות נפרדות, ולא

בחירות בשתי המערכות.

היו"ר יצחק לוי;

משמע שבכל מקרה אתם זקוקים ל-14 יום, וכאן אנחנו אומרים "לא יאוחר מ-14

יום", כלומר, אתם מפרסמים את התוצאות גם קודם אם זה אפשרי.

א' שילת;

אם הבחירות נערכות ביחד, בדרך כלל אנחנו מצליחים לפרסם את התוצאות תוך

עשרה ימים. מאז אני מכהן בתפקיד נדמה לי שלא עברנו על עשרה ימים, אבל כיוון

שמדובר רק בעוד ארבעה ימים, ולפעמים קורה שיש בוועדת הקלפי ויכוה על קלפי

צבאית מסויימת, למשל, וצריך לקיים עוד איזה דיון, נראה לי שאיש לא ייוושע

מהרווח הזה של ארבעה ימים.

ר' מלחי;

אם אני זוכרת טוב את המבנה של חוק הבחירות, הקביעה שניתן לפרסם את

התוצאות 14 יום לאחר הבחירות קשורה בשאלה כמה ימים לפני הבחירות מתקיימות

הבחירות במקומות מרוחקים מהארץ - כלי שיט, ולאחרונה גם שגרירויות. מה שאני

רוצה לומר הוא שהזזת אחד המועדים האלה מאפשרת להזיז גם את המועד השני.
אי שילת
הדברים שאת אומרת נכונים בחלקם. עד לפני כמה שנים היה כתוב בחוק שהבחירות

על כלי שיט יהיו, אם אינני טועה, שמונה ימים לפני הבחירות, והיה מותר לחכות

למעטפות - גם הצבאיות וגם מכלי השיט -עד חמישה ימים אחרי הבחירות. ב-1987 או

ב-1988 תוקן החוק ונקבע שהבחירות בכלי שיט, ולפי הפרק החדש, גם בקונסוליות,

יהיו שנים-עשר יום לפני הבחירות, ומחכים עד יומיים אחרי הבחירות, כלומר, מעטפה

המגיעה מעבר ליומיים אחרי יום הבחירות כבר פסולה.

היו"ר יצחק לוי;

פירוש הדבר שבסיבוב השני יצטרכו להצביע יומיים אחרי פרסום התוצאות של

הסיבוב הראשון.

אי שילת;

בסיבוב השני תהיה בעיה לגבי הצבעה בכלי שיט. אינני יודע איך זה

בקונסוליות, אבל הבעיה בכלי שיט היא שמישהו מהקונסוליה נוסע לאיזה נמל שאליו

מגיעה האניה ולוקח משם את החומר, וזה סיפור. הרי את הדברים האלה אפשר למדוד

אחרי נסיון של פעם אחת. אני מציע לא לגעת בזה. לא כדאי להכניס את המערכת לסד

שאולי היא לא תעמוד בו, כי אין פה איזה רווח משמעותי. לו היה מדובר על פרסום

תוך 5 ימים מול פרסום תוך 14 יום, אולי היה רווח משמעותי, אבל הפרש של 4 ימים

אינו משמעותי.
ש' גוברמן
שאלה בעיקר לחברי שיל"ת. נערכות בחירות לראש חממשלח. חשאלה אם הן

מתקיימות יחד עם הבחירות לכנסת או בלי הבחירות לכנסת היא לא כל כך רלוונטית

לענין זה, בגמר הספירה מפרסמים את תוצאות הבחירות ברשומות. אם שום מועמד לא

קיבל רוב של הקולות הכשרים, יש צורך לקיים בחירות חדשות. הקביעה שלא נבחר ראש

ממשלה בהצבעה הראשונה טעונה פרסום ברשומות. נשאלת השאלה מתי ייערכו הבחירות

החוזרות, 14 יום מיום הפרסום ברשומות או 14 יום מיום הבחירות הראשונות. על פי

הנוסח הכתוב, זה 14 יום מיום הבחירות.

היו"ר יצחק לוי;

לא.
ר' מלחי
אני מוכנה להזכיר למה זה נקבע כך. הטענה שחברי מעלה עכשיו הועלתה כבר,

והמחשבה של הוועדה חיתה שכאשר מדובר בבחירת ראש ממשלה יודעים בעצם את התוצאות,

אלא שלא מפרסמים אותן, ואם יודעים את התוצאות, אפשר לעשות את כל ההכנות ב-14

יום ולקיים את הסיבוב השני. זח היה הלך הרוח בוועדה, שמפרסמים באופן פורמלי

אחרי פסק זמן שמאפשר לפרסם, אבל יודעים מיד.

ת' אדרי;

אמרנו אז בוועדה שאנחנו רוצים שיהיה יותר זמן. הבעיה היא שגם כאשר סופרים

את הקולות בבחירות לראש הממשלה צריכים לעשות את כל הבדיקה של זכות בחירה הן

לחיילים, הן לימאים.

היו"ר יצחק לוי;

אני מציע לקבוע כהחלטת ועדה שהסיבוב השני יתקיים 14 יום מיום פרסום

תוצאות הבחירות ברשומות. האם יש התנגדות לכך? אם כן, זו החלטת הוועדה. המועמד

השני והמועמד השלישי יכולים להיות צמודים, לפעמים אין הכרעה ברורה. אני מציע

שלא ננסה לחוקק חוק שלא יוכל לעמוד בו. אם היושב ראש הקבוע של הוועדה לכשיחזור

יחשוב אחרת, נדון שוב בכך. על פל פנים זה חודש וחצי, כי אחר כך יש עוד 14 יום

לפרסום הבחירות השניות. אין מה לעשות.

ר' מלחי;

הנקודה היא שכפי שאנחנו רואים את המצב היום זה די סביר - וזה מה שהטריד

את הוועדה כשהחליטה את מה שהחליטה - שסיבוב שני יהיה הדבר הרגיל, ולכן המשמעות

שיידרש עוד חודש עד שייבחר ראש ממשלה היא משמעות קשה מאד.

י י צידון;

זה מה שחברת-הכנסת שולמית אלוני ועבדכם הנאמן חשבו, ולכן רצינו לצמצם את

התקופה הזאת למינימום.
היו"ר יצחק לוי
אבל אין ברירה. למעשח זה לא יהיה חודש ימים, אלא קצת פחות, כי אם פרק

הזמן הוא 10 ימים, הרי מגיעים בסך הכל ל-24 יום.



לא ייתכן לקיים בחירות בלי תוצאות רשמיות. אדם אינו יכול להתחיל בתעמולת

בחירות לפני שפורסמו התוצאות הרשמיות. התהליך הוא כזה: אנחנו מחכים 10 ימים

אחרי הבחירות הראשונות - אני מדבר על המקובל - לאחר מכן יהיו 14 יום, כלומר,

24 יום מיום הבחירות תתקיימנה הבהירות בסיבוב שני. אחר כך צריך להמתין עוד 10

ימים לתוצאות, כלומר זה 34 יום, אבל אין ברירה אחרת. אינני רואה בכלל אפשרות
לבוא ולומר למערכת
אל תבדקו, אל תעשו. די בכך שאנחנו עושים שגיאות בחוק הזה

בגלל כל הזריזות. גם עליהם צריך להעמיס שגיאות?
י' צידון
אבל האמת היא שהתוצאות הבלתי רשמיות יהיו למחרת היום, ואנשים כבר יקבלו

אינדיקציה.
היו"ר יצחק לוי
נכון, וזה עוזו- בסיבוב השני. הוא יתחיל כבר להרכיב ממשלה. מר שיל"ת, את

הנושא הזה סיימנו.
א' שילת
התעוררה אצלי עכשיו שאלה לגבי כלי שיט או שגרירויות, אם כי שם אולי זה

פחות חמור. ההוראה הקבועה היא שיום הבחירות בכלי שיט הוא 12 יום לפני יום

הבחירות הרגיל. בבחירות חוזרות לראש הממשלה, כשאף אחד מהמועמדים לא קיבל את

הרוב הדרוש, מתי יהיה יום הבחירות?
היו"ר יצחק לוי
יומיים אחרי פרסום תוצאות הבהירות. היום יש מכשירים, יש פאקס, טלקס, והם

יכולים להערך תוך יומיים אם שולחים להם מראש גם את החומר לסיבוב השני.

אנחנו ממשיכים עכשיו בדיון בסעיף 58. רבותי, יש לנו כאן בעיה מאד מרכזית.

בחוק עצמו יש מספר מקרים של בחירות מיוחדות, ואני מתכוון לבחירות נפרדות.

לגבי הסיבוב השני קבענו 14 יום. אין בעיה של הגשת מועמדויות, של בדיקת חתימות

ושל פנקס בוחרים, ואפשר לעשות את הסיבוב השני תוך 14 יום. האמת היא שאנחנו

נותנים את 14 הימים האלה רק לצורך תעמולה, כך שאפשר אפילו לקצר את התקופה, אבל

אם קבענו 14 יום, יהיה כך.

בשאר המקרים קבענו 60 יום, חוץ מאשר מקרה אחד: אי-הצגת ממשלה במועד,

שלגביה קבענו 30 יום. האמת היא שלענין זה אינני מבין מה ההבדל בין אי-הצגת

ממשלה במועד לבין מקרה שראש הממשלה נפטר, התפטר וכדומה. על כל פנים יש קביעה

יוצאת דופן בסעיף 13 - אם אינני טועה, רק בסעיף 13. הסיבה לכך מובנת: יש כנסת

חדשה וראש הממשלה מכהן רק במסגרת ממשלת מעבר ורוצים לזרז את ההליך. מה שאני

רוצה לומר הוא שאם מר שיל"ת צריך לבדוק 50 אלף חתימות, הוא לא יעשה את זה ב-30

יום, ואם יש 10 מועמדים עם 50 אלף חתימות, הוא לא יעשה את זה ב-30 יום, זה

בלתי אפשרי.
י' צידון
למה זה לא ייעשה ב-30 יום?



היו"ר יצחק לוי;

המערכת בנויה ל-60 יום. מדובר כאן בהצגת מועמדות, והצגת מועמדות יש לה

חוקים ונהלים משלה. צריך לבדוק את המועמדים, לתת זמן לערעורים ולעשות כל מיני

דברים. נניה שוועדת הבהירות תפסול מועמד לראש הממשלה כי אינו ממלא אהר תנאי

מסויים. יבוא אותו מועמד ויערער. מתי יספיקו לעשות את כל זה? בסיבוב שני אין

כל התהליך הזה של הגשת מועמדות, ערעורים וכו', מדובר בשני אנשים שהולכים לבהור

ביניהם.

י' צידון;

האם באמת אי אפשר לעשות את זה ב-30 יום?

היו"ר יצחק לוי;

אפשר הכל, אבל האמת היא שאין הבדל בין בחירות אלה לבין בחירות לכנסת. אם

הכנסת רוצה לקצר את התקופה ל-30 יום לגבי כל התהליך, היא צריכה להביא הצעת חוק

חדשה שתקבע תקופה של 30 יום, אבל יש לנו עכשיו תבנית של 60 יום, בין שיש שתי

רשימות לכנסת ובין שיש עשרים רשימות לכנסת, בין שיש שני מועמדים לראש הממשלה

או עשרים מועמדים. יש סדר עבודה הכולל ערעורים, תיקונים וכוי. לדעתי, אנחנו

קצת הזדרזנו בקביעה הזאת של 30 יום ולא חשבנו עליה עד הסוף. אדרבא, דווקא מפני

שזה יהיה מקרה נדיר, אין סיבה להכניס שלושה דפי חקיקה על מקרה נדיר.

לכן אני מציע לקבל החלטת ועדה שאנחנו משנים את התקופה בסעיף 13 מ-30 יום

ל-60 יום, כפי שקבענו לגבי שאר המקרים בהם מתקיימות בחירות מיוחדות. האם יש

התנגדות? באין התנגדות, אנחנו מקבלים את זה כהחלטת ועדה.

אי שילת;

אם כך הדבר, אין הרבה על מה לדון. בנוסה מה-7 ביולי שהנחתי לפניכם תיקנתי

סעיפים לפי ההערות שהושמעו בישיבה הקודמת, אבל כל מה שאומר פה כפוף לדבר אחד:

זה הניסוח שלי, ואני לא המומחה הטוב ביותר לניסוח, כלומר אני חושב שבשלב

מסויים חייבים לשבת יחד עם נציגי משרד המשפטים - מר גוברמן בוודאי יסכים אתי -

כדי לעבור שוב על הדברים אחד לאחד, שמא נכשלתי במשהו, כי בסך הכל אני לא הנסח.

יכול להיות שנעלמה ממני איזו נקודה שצריך לכתוב, וכיוצא בזה.
שי ג וברמן
זה תהליך טבעי.
א' שיל"ת
כך היה מקובל כל הזמן, אבל במקרה זה הדבר לא בוצע בגלל לחץ הזמן.
היו"ר יצחק לוי
אבל, מר שיל"ת, אתה מדבר על עניינים שבניסוח, לא בעניינים שבהמות,

ובעניינים שבניסוח אני מבין מתגובתו של מר גוברמן שהוא עומד לרשותך. בשלב זה

תפנה את תשומת לבנו לסעיפים שתיקנת בעקבות החלטות הוועדה, נגמור את סעיף 58,

ולאחר מכן, כפי שאמרת, המסמך הזה יעבור ניסוח. אם תוך כדי הניסוח תתעוררנה

שאלות שהוועדה לא דנה בהן, הוועדה נמצאת כאן.



א' שילת;

את הפתח הזה ביקשתי להשאיר לעצמי.

שי ג וברמן;

כפי שהיושב ראש ציין, נדמה לי שאין לנו החלטה חד משמעית לגבי המקרה שיש

רק מועמד אחד. אחדד את השאלה. קל מאד לראות שכאשר יש מועמד אחד בלבד בהצבעה

הראשונה, ההצבעה היא בעד ונגד. שאלתי היא אם הוא הדין גם בבחירות החוזרות.

היו"ר יצחק לוי;

כן, הוא הדין. צריך לכתוב סעיף כולל לגבי מועמד אחד בכל בחירות לראש

ממשלה.

י י צידון;

אינני רואה סיבה שלא יחול אותו דין.

ש' גוברמן;

יש בעיה, אדוני היושב ראש. יכול להיות שיש שני מועמדים שבאים להצבעה

חוזרת, ואחד מהם מסתלק ממועמדותו. אם אותו מועמד יחיד יעמוד להצבעה בעדג ונגד,

מה קורה אם יש הצבעת נגד?

היו"ר יצחק לוי;

נקיים עוד סיבוב בחירות. הרי לא נישאר בלי ראש ממשלה.

ש' גוברמן;

אני מציע לשקול אם אין זה מן הראוי לא לקיים את ההצבעה החוזרת במקרה כזה,

מפני ששני המועמדים קיבלו את מספר הקולות הגדול ביותר.
היו"ר יצחק לוי
1

ייתכן שאחד קיבל % 15 ואחד קיבל % 14.5. האם נבחר בראש ממשלה על בסיס אמון

של % 15? זה יהיה הליך של בחירות מיוחדות נוספות.

י י צידון;

מר גוברמן, בדיונים כאן למדתי מחבר-הכנסת רובינשטיין שאי-אפשר לדאוג בחוק

היסוד לכל המקרים שבעולם.

שי גוברמן;

אבל זה יכול לקרות.

י י צידון;

די לבעיה בשעתה.



היו"ר יצחק לוי;

אני חושב שבמקרה כזה אין מנוס מללכת לבחירות מיוחדות נוספות. אינני יודע

אס צריך לציין את זה בחוק. אולי באותו סעיף נאמר שבכל המקרים שיש מועמד יחיד,

ללא הבדל, יש הצבעה בעד ונגד, ואם הוא לא נבחר, תתקיימנה עוד פעם בחירות

מיוחדות. הרי לא נבחר עוד פעם את הכנסת בגלל זה, דיינו שנבחר ראש ממשלה.

מר שיל"ת, נעבור על כל המסמך לפי הסדר ותאמר לנו מה אושר, מה לא אושר, מה

תוקן, מה נשאר לנו לתקן. אנחנו מתייחסים עכשיו לנוסח מה-7 ביולי.

האם יש לך מה להעיר לגבי סעיפים קטנים (1) עד (4) בעמוד הראשון?

א' שילת;

לא היתה שום הערה לגביהם.
ש' גוברמן
אדוני היושב ראש, אני חושב שהוראה כמו 7א מקומה בחוק היסוד, ולא בחוק

הבחירות. זו הוראה יסודית ביותר.
א' שילת
אני מסכים.

י' צידון;

אבל זה סעיף קיים בחוק.

ר' מלחי;

זה לא יכול להזיק שזה יהיה גם כאן, ולו מהסיבה שבחוק היסוד אנחנו מדברים

על העקרונות ובחוק הבחירות אנחנו מדברים על אלה שרשומים ושיש להם זכות דה-

פקטו.
היו"ר יצחק לוי
כלומר, אפשר להכניס את זה בחוק יסוד: הממשלה. מר גוברמן, אני רק מבקש

שתמצאו את המקום המתאים.
ש' גוברמן
כבר מצאתי.
היו"ר יצחק לוי
תתייעצו יחד לגבי המיקום. סיכמנו שסעיף 7א בסעיף קטן (4) בעמוד הראשון של

המסמך יעבור לגוף החוק העיקרי. אנחנו עוברים לעמוד 2.
אי שילת
סעיף קטן (ב) מחיל פרקים וסעיפים בחוק הבחירות גם לגבי בחירות לראש

הממשלה. כאן היו לי סימני שאלה לגבי הערבון, והוחלט שלא יהיה ערבון, ולכן

השמטתי את הסעיפים הנוגעים לנושא הערבון.



בסעיף 7ג, הפרדת ערעורים, התקבל העיקרון שערעור על בחירות לראש הממשלה

אינו מחייב ערעור על בחירות לכנסת, וכן ההיפך, אבל התבקשתי להוסיף שנשארת

סמכות לבית המשפט. ניסחתי את הרעיון כמיטב יכולתי, אבל שוב, אני לא בטוה שזה
ניסוה משפטי טוב
"נוכה בית המשפט בערעור על בהירות לכנסת או בערעור על בהירות

לראש הממשלה, כי בבהירות בכללן או בקלפי מסויימת נפלו פגמים היורדים לשורשו של

ענין אשר יש בהם כדי להשפיע גם על הבהירות האחרות, רשאי הוא לההליט האמור

בסעיף 86(ד) גם לגבי הבהירות האחרות".
היו"ר יצחק לוי
זה מנוסה על פי ההלטת הוועדה.

ש' גוברמן;

מציקה לי מאד הסיטואציה שמוגש ערעור בהירות, בין במישרין ובין בעקיפין,

על תוצאות הבהירות לראש הממשלה, והשאלה מה ההשלכות לגבי הממשלה כאשר בית המשפט

מבטל את הבהירות. כאשר מדובר בבהירות לכנסת, יש הוראה האומרת שהכנסת ממשיכה

להתקיים עד אשר מתפרסמות התוצאות ההדשות. האם וזרעת נותנת שהוא הדין לגבי ראש

הממשלה? כלומר, אם בית המשפט מבטל את הבחירות לראש הממשלה, האם ראש הממשלה

שנבהר ונכנס לתפקידו ימשיך ויכהן?

היו"ר יצחק לוי;

מה ההבדל לענין זה בין ראש הממשלה לבין הכנסת?

שי גוברמן;

יש הבדל מפני שכאשר יש ערעור על תוצאות הבהירות לכנסת, נכון שבהירות

חוזרות יכולות לשנות את הרכבה של הכנסת, אבל בכל זאת השינוי יכול להתבטא רק

באחוז מסויים. כשמדובר בראש הממשלה זה יכול להתבטא במאה אחוזים.
היו"ר יצחק לוי
אם אכן הערעור התקבל והבחירות נפסלו, פורמלית כל מאה-ועשרים חברי הכנסת

אינם חברי הכנסת. הוא הדין לגבי ראש הממשלה. אם הערעור הוא על קלפי אחת או על

המש קלפיות, זה לא ישנה במהות, ואם הפסילה היא ארצית, זו תהיה פסילה ארצית.
א' שילת
אני מבין שהשאלה של מר גוברמן נוגעת דווקא לכמה קלפיות. נניח שיש ערעור

על תקינות הבחירות כפי שהיה לאחרונה, בארבע-חמש קלפיות, וזה יכול לשנות מנדט

אחד או שניים בכנסת. נניח שיש שני מועמדים לראש ממשלה שקיבלו מספר די קרוב של

קולות, וההפרש הוא, למשל, של 2,000 קולות, ועל ידי הכשרת קולות שנפסלו בקלפי

או פסילת קולות כשרים אפשר להפוך את התוצאה לחלוטין.
היו"ר יצחק לוי
כיוון שיש עיקרון של רציפות הממשלה, ואיננו נשארים ולו יום אחד ללא ראש

ממשלה וכיוון שהוא כבר התהיל לכהן בתפקיד זה, אין מנוס מכך שהוא ימשיך לכהן

כראש ממשלה. אם הוא לא התחיל לכהן, ראש הממשלה הקודם נמצא עדיין.



ש' גוברמן;

מוכרחים להוסיף כמה מלים בענין זה, כי היום אין הוראה. צריך להכין נוסח.

א' שיל"ת;

אבל לא בחוק הבחירות.
היו"ר יצחק לוי
אלא באיזה חוק? מדובר בערעור. רבותי, היועצים המשפטיים, אם אתם חושבים

שיש צורך להוסיף, תוסיפו.

ש' גוברמן;

לעניות דעתי, זה הכרחי. אי אפשר להסתמך על העיקרון הקבוע לגבי הבחירות

לכנסת ולהגיד שזה יחול בשינויים המחוייבים על ראש ממשלה.
היו"ר יצחק לוי
העיקרון של רציפות הממשל הל לאורך כל החוק. איננו נשארים בלי ראש ממשלה.

א' שילת;

אם כן, מה צריך לומר?
היו"ר יצחק לוי
אני מסכים לעצם הענין, אם כי אינני יודע אם צריך לומר את הדברים אם לאו.

הענין בוודאי ברור ואנחנו מסכימים לגביו: יש רציפות ממשל, כך שאם התוצאות

משתנות בעקבות ערעור, ראש הממשלה המכהן יכהן עד הבחירות הבאות.
שי גוברמן
עד שייכנס לתפקידו מי שהוכרז כנבחר.
היו"ר יצחק לוי
מר גוברמן אומר שצריך לכתוב זאת. אני מציע שבשאלה אם צריך לנסח הוראה

כזאת ואיך לנסח אותה תחליטו ביניכם. אם צריך, נכתוב.

מה לגבי 7ד?
א' שילת
ברגע שקובעים 60 יום גם לגבי הבחירות לפי סעיף 13, יורד- כל סעיף 7ד,

להוציא פיסקה (ד) בעמוד 4, כי היא לא קשורה דווקא לענין זה, וזו ההערה הבאה

שהתבקשתי להתייהס אליה, שבכל מקרה של בחירות נפרדות ההוראה בדבר מאה יום לא

תחול.



ר' מלחי;

נדמה לי שהיראה זו כלולה כבר בחוק היסוד, במסגרת הכשירות למועמדות, ולכן

אין צורך לכתוב אותה כאן.

א' שילת;

לא ראיתי את הסעיף הזה. היכן הוא מופיע?

ש' גוברמן;

יכול להיות שסעיף זה נפל בדרך.

ר' מלחי;

אבל זה הוחלט בעיקרון וזה גם צריך להיות בחוק היסוד. מקומה של הוראה כזאת

בחוק היסוד.

אי שילת;

כאשר מדובר בבחירות מיוחדות, מדובר במישהו שכבר נמצא בכנסת, ואם הוא כבר

נמצא בכנסת, סימן שהוא עבר את המסננת של 100 הימים. לכן, כנראה, אין צורך

בהוראה הזאת.

היו"ר יצחק לוי;

אם כן, נמחק את ההוראה הזאת.

ש' גוברמן;

סליחה, אדוני היושב ראש, קודם אני מבקש לשאול אם בבחירות מיוחדות רשאים

50 אלף בוחרים להציע מועמד, והאם המועמד חייב להיות חבר הכנסת.

היו"ר יצחק לוי;

התשובה לשתי השאלות חיובית.
אי שילת
חבר הכנסת או מי שעומד בראש רשימה? סעיף 9(ג) בנוסח מה-9 ביולי כתוב:

"בבחירות מיוחדות לא תחול הוראת סעיף קטן 5(א)(2}יי, כלומר, לא תחול ההוראה

שהוא צריך לעמוד בראש רשימת מועמדים. יש פה בעיה אחרת.
היו"ר יצחק לוי
לא, אין בעיה, הוא יהיה חבר הכנסת.
אי שילת
יש בעיה, כי עברתי על החוק ולא מצאתי הוראה מפורשת שראש ממשלה חייב להיות

הבר הכנסת.
היו"ר יצחק לוי
איך זה יכול להיות? חזרנו על כך שבעים פעם.
א' שילת
אדוני היושב ראש, זה נאמר רק על דרך השלילה,

היו"ר יצחק לוי;

מר שיל"ת, אשריך שהארת את עינינו, ואני מציע שנכתוב בצורה חיובית שראש

הממשלה צריך להיות חבר הכנסת. בבחירות רגילות חלה ממילא ההוראה שהוא צריך

להיות ראש סיעה, ובבחירות מיוחדות - לא, כי יכול להיות שראש הסיעה נפטר, עברו

שנתיים, והחשבון הפוליטי של אותה מפלגה באותו זמן הוא שדווקא השלישי או הרביעי

ברשימה יהיה המועמד לראש הממשלה, אבל הוא יהיה חבר הכנסת. לכן ענין 90 הימים

אינו צריך להטריד אותך במקרה הזה, אתם תוסיפו הוראה פוזיטיבית שראש הממשלה

צריך להיות חבר הכנסת, אולי במסגרת התנאים להצגת מועמדות.

סלח לי, מר שיל"ת, אני רואה עכשחן שזה כתוב כבר בחוק. סעיף 5(א)(2) אומר:

"הוא עומד בראש רשימת מועמדים לאותה כנסת שתיבחר במועד", כלומר, הוא צריך

להיות מועמד לכנסת, ולאחר מכן כתוב בסעיף 9(א}(1}: "המועמד שנבחר לראש הממשלה

כאמור בסעיף 10(ב) לא נבחר לכנסת".
אי שיל"ת
זה כתוב על דרך השלילה.
י' צידון
אני מסכים שייכתב באיזה שהוא מקום בצורה חד ערכית שראש הממשלה צריך להיות

חבר הכנסת, אף על פי שבאופן אישי אינני רואה בזה צורך.
אי שילת
מתעורר עכשיו צורך לכתוב זאת, כי בסעיף 9(ג) אנחנו אומרים ש"בבחירות

מיוחדות לא תחול הוראת סעיף קטן 5(א)(2}", משמע שהוא לא חייב להיות ראשון

ברשימת מועמדים, וזה עדיין לא אומר שהוא חייב להיות חבר הכנסת.

?
ר' מלחי
במקום אחר כתוב שאם מועמד לא נבחר לכנסת הולכים לבחירות חדשות, אבל ברור

שאנחנו חייבים לומר את הדבר במפורש.
שי גוברמן
דווקא לענין זה אני מציע שהוועדה תשקול אם בבחירות מיוחדות יש מקום לתת

ל-50 אלף בוחרים את הזכות להגיש חבר כנסת כמועמד, לעומת דרך הישר שרק סיעה או

סיעות של הכנסת יגישו מועמדים לראש ממשלה בבחירות מיוחדות.
היו"ר יצחק לוי
תשובתי מחולקת לשניים. התשובה הפורמלית היא שיש טעם לכך. כיוון שראש

הממשלה נבחר על ידי העם, כל פעם שהולכים אל העם צריכים לתת לו הזדמנות להגיש

מועמד. תשובתי המעשית היא שזה לא יקרה, כלומר, ברגע שיש חברי כנסת והסיעות

יחליטו מי מתמודד, לאזרחים לא יהיה צורך לאסוף חתימות.



י' צידון;

נניח שמפלגת קיימת מציגה מועמד מסויים, ו-50 אלף בוחרים רוצים לבחור

דווקא במספר שמונה-עשר באותה רשימה. זה אפשרי, אבל אז אותו מועמד עוזב את

הרשימה,
היו"ר יצחק לוי
זה מאד נדיר.

אני חוזר ושואל: מר שיל"ת, אין לך צורך בסעיף קטן (ד) בראש עמוד 4 במסמך

המונח לפנינו?

א' שילת;

אין בו צורך.

היו"ר יצחק לוי;

כלומר, גם בסעיף קטן (ה) אין צורך.
אי שילת
כן, כי (ה) קשור ל(ד}.
היו"ר יצחק לוי
מר שיל"ת, האם יש לך עוד הערות בעמוד 4?
אי שילת
כן, בפיסקה (6) ביקשתי לקבוע את הטווח של החתימות הנוספות, הרזרוויות,

שאפשר להגיש כאשר מגישים רשימה. אמרנו שלגבי רשימה לכנסת המספר יהיה 5,000,

10% נוספים, כלומר, אחרי ה-55 אלף הראשונים לא יתחשבו בהם, וזה מה שתיקנתי

כאן.

בעמוד 5, בפיסקה (9), כתבתי. בנוסה הקודם שצבעו של פתק ההצבעה יהיה צהוב,

ובהתאם להערות תיקנתי וכתבתי ב(ב1): "פתק הצבעה לראש מממשלה יהיה בצבע שונה...

צבע פתק ההצבעה ייקבע על ידי יושב ראש הוועדה מרכזית וסגניו".

בעמוד 5 הכנסנו גם את סעיף קטן (12) המוסיף את סעיף 87א לחוק הבחירות:

"מועמד לראש ממשלה יכול להתפטר בכל עת; את ההתפטרות יגיש המועמד בעצמו בכתב או

ישלח אותה מחוץ לארץ במברק או במסמך אחר מאושר על ידי קונסול ישראלי או על ידי

נוטריון, אל יושב ראש הוועדה המרכזית; כתב התפטרות מוקדם - פסול". זה נוסח

המועתק מהתפטרות של מועמד לכנסת.
היו"ר יצחק לוי
זה מקובל.
אי שילת
אינני יודע אם צריך לומר לגבי מועמד לראש ממשלה "כתב התפטרות מוקדם -

פסול", אבל תיתכן גם עיסקה כזאת. אלה התיקונים שהכנסתי בכפוף להערות הוועדה.



היו"ר יצחק לוי;

רבותי. בזה סיימנו את סעיף 58. היום הכנסנו שינויים קלים בלבד. אני מודה

מאד למר שיל"ת ולגבי אדרי על העבודה היוצאת מן הכלל שהם עשו. אבקש ממזכירת

הוועדה להעמיד לרשות חברי הוועדה את המסמך הזה, וכפי שהחלטנו, אפשר יהיה להגיש

טענת נושא חדש היום עד שעה 17:30. לגבי הסתייגויות לסעיף הזה, אני מבקש

ממזיכרת הוועדה לשלוח מכתב לחברי הוועדה שיאמר שאפשר להגיש הסתייגות לסעיף זה

עד יום שני הבא, ועד בכלל.

האם יש הערות נוספות? באין הערות אני נועל בזה את הישיבה.

הישיבה ננעלה בשעה 15:00

קוד המקור של הנתונים