ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 24/06/1991

הצעה לסדר היום; חוק בתי-דין דתיים (סיום כהונה), התשנ"א-1991חוק בעלי תפקידים שיפוטיים (סיום כהונה), התשנ"א-1991 - הצעת חה"כ יצחק לוי; חוק יסוד: הממשלה (תיקון מס' 7) - הצעת חה"כ צ' הנגבי

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 272

ועדת החוקה חוק ומשפט

יום שני י"ב בתמוז התשנ"א (24 ביוני 1991). שעה 11:00

נכחו; חברי הועדה;

א' לין - יו"ר

א' אבוחצירא

צ' הנגבי

מ' וירשובסקי

יצחק לוי

ח' מירום

ר' ריבלין

מוזמנים;

חה"כ י' צבן

הרב א' בן-דהאן - בתי הדין הרבניים, מנהל

הרב ה' קולין - " " " היועץ המשפטי

מ' בזק - לשכת עורכי הדין

ג' נויטל - משרד המשפטים

מזכירת הועדה; די ואג

יועצת משפטית; ר' מלחי
קצרנית
אי אשמו
סדר היום; א. חוק יסוד
המנמשלה (תיקון מס' 7) - הצעת חה"כ צ' הנגבי

ב. הצעה לסדר היום

ג. חוק בתי-דין דתיים (סיום כהונה), התשנ"א-1991

חוק בעלי תפקידים שיפוטיים (סיום כהונה), התשנ"א-1991 -

הצעת חה"כ יצחק לוי
א. חוק יסוד
הממשלה (תיקון מס' 7) - הצעת חה"כ צ' הנגבי

היו"ר א' לין;

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החוקה חוק ומשפט. הנושא הראשון על סדו- היום

שלנו הוא תיקון מסי 7 לחוק יסוד: הממשלה בענין פיטוריו של סגן שר. קיימנו דיון

יסודי בנושא. חבר-הכנסת ליבאי ביקש עוד לשקול ולהתייעץ, אבל הוא לא פנה אלי

בהצעות בנושא החוק הזה. חבר--הכנסת כ"ץ-עוז הגיש בכתב הערות מקיפות לנושא, והוא

הוזמן לבוא לישיבה להסביר את עמדותיו. אם לא טרח לבוא, אינני חושב שאנחנו צריכים

לדון בהערותיו, שכן אין אנחנו עוסקים כאן בסוגיה הכוללת של סגני שרים אלא רק

בשאלה המוגבלת שהצעת החוק שלפנינו עוסקת בה, ולא היתה לועדה מגמה להרחיב את החוק.

בישיבה הקודמת הצעתי שבמקביל לסמכות שהצעת החוק נותנת לראש הממשלה לפטר סגן

שר נקבע שגם מינויו של סגן שר יהיה טעון הסכמתו של ראש הממשלה, כדי שיהיה איזון.

הממשלה היא שתמנה את סגן השר אבל בהסכמתו של ראש הממשלה. לא יתכן שיכפו על ראש

הממשלה סגן שר, ואם אפשר למנות סגן שר ללא הסכמתו - שהוא יוכל לפטר סגן שר.

מ' וירשובסקי;

אני חושב שהצעת החוק של חבר-הכנסת צחי הנגבי היא הגיונית, גם לפי התפיסה שלי

הרואה בסגן שר איש הרשות המבצעת יותר מאשר איש הרשות המחוקקת. המינוי של סגן שר

הוא בידי השר והאישור בידי הממשלה. אינני יודע מה ילד יום, אבל עד עכשיו ראש

הממשלה הוא חלק מהממשלה.

היו"ר א' לין;

המטרה של הצעתי היא אחת ויחידה, למנוע אפשרות תיאורטית - לא מעשית אלא רק

תיאורטית - שהממשלה יכולה למנות סגן שר בלי הסכמת ראש הממשלה. מאיור שנותנים לראש

הממשלה סמכות להעביר סגן שר מכהונתו, אני חושב שלשם איזון חוקתי צריך לקבוע שגם

מינויו טעון הסכמת ראש הממשלה. בענין זה העיר מר גוברמן בישיבה הקודמת. אני לא

חושב שזאת הוראה מפליגה. אני הושב שהיא רק מאזנת את הדברים, שלא יאמרו שהממשלה

מינחה סגן שר וראש הממשלה פיטר.

מי וירשובסקי;

אולי אפשר לכתוב שהמינוי יהיה על דעתו של ראש הממשלה,
היו"ר א' לין
למה לא בהסכמה? במה זה מפריע? אתה רוצה שיכניסו סגן שר בניגוד לדעתו של

ראש הממשלה?

מ' וירשובסקי;

לא. אם ראש הממשלה לא מצליח להעביר את דעתו בממשלה, והממשלה מחליטה בניגוד

לדעתו למנות סגן שר - - -
היו"ר א' לין
זה מצב תיאורטי, אבל צריך ליצור את האיזון המתאים בהוראות החוק.
מי וירשובסקי
זה לא נראה לי הכרחי, אבל לא אגיש הסתייגות.



ר' ריבלין;

אני מסכים להצעת החוק ולתוספת שהציע היושב ראש. אני רק רוצה שיהיה ברור לכל

שההוק הזה יהול לא רק על חבר-הכנסת יוסי ביילין, הוא יכול להול גם על חבר-הכנסת

צחי הנגבי.

היו"ר א' לין;

חבר-הכנסת ב' ילין כבר אינו מכהן כסגן שר. ההוק הזה נועד לכל מי שיכהן בתפקיד

של סגן שר.

אין הסתייגויות להצעת החוק.

הוחלט פה אהד להוסיף להצעת החוק שמינוי סגן שר ייעשה בהסכמת ראש הממשלה

ולהעבירה לקריאה שניה ולקריאה שלישית.

ב. הצעה לסדר היום
הי ו"ר א' לין
הצעה לסדר היום לחבר-הכנסת מרדכי וירשובסקי. בבקשה.

מ' וירשובסקי;

בעקבות אריע שהיה בשבוע שעבר, אני מבקש לדון בנושא המעצרים. בנושא שני חלקים.

לפני שנים אחדות התקבל חוק בענין מעצר עד תום ההליכים, ואני מבקש שנקבל דיווה איך

נעשים הדברים הלכה למעשה. בחוק הזה היה שינוי ד' חשוב, ואני רוצה לדעת איך הוא

מופעל. זה חלק אחד מהנושא.

בשבוע שעבר התהוללה סערה גדולה עקב מעצרם של ששה אנשים, אנשי כלכלה ועורכי

דין. המעצר היה מלווה רעש גדול, פרסומים, כותרות בעתונים. הפרסומים וההדלפות הם

סוגיה נפרדת, שאני לא רוצה עכשיו לגעת בה.

הי ו"ר א' לין;

אתה מבקש שנקיים דיון מיוחד בשאלת המעצרים? אני סבור שהנושא הוא רציני וצריך

לקיים דיון מיוחד. יש נושא נוסף שאנהנו עומדים לדון בו - קבלת הודאות והשימוש בהן

כהומר ראיה. אני מבין שאתה מבקש לדון רק בענין המעצרים.
מי וירשובסקי
כן, אני מבקש דיון מיוחד בענין המעצרים.

יש לפני החלטה של בית המשפט בענין מעצר חשישה. אני בעד זה שמס הכנסה ייוקור,

ואם מתתברר שאנשים התחמקו מתשלום מס, שיסיקו נגדם מסקנות. אבל במקרה זה השופט קבע

שלא היה בכלל מקום מלכתחילה להשתמש באמצעי המעצר.

הי ו"ר א' לין;

נדון לא רק בענין מעצרים של המשטרה אלא גם של אגפי המיסים, ונביא לדוגמה לא

רק את המקרה האחרון אלא גם מקרים אחרים.
מ' וירשובסקי
המקרה הזה הוא רק נקודת מוצא.
ר' ריבלין
אני תומך בקיום דיון בנושא, אבל אני רוצה להזכיר אני רוצה לציין שיש פסיקה

ענפה מאד בנושא זה.

הי ו"ר א' לין;

הבעיה היא לא בחוק אלא בדרכי הביצוע, הפעלת הסמכויות של הרשויות, השיקולים

למעצר, מתי עוצרים, מה הבקרה וכוי.

ר' ריבלין;

אני מציע להזמין- לדיון את שר המשפטים, שר המשטרה, ראש אגף החקירות במשטרה,

נציב מס הכנסה והממונה על המכס.
הי ו"ר א' לין
נקיים בהקדם דיון בנושא זה. נזמין את נציגי הרשויות השונות שיש להן סמכויות

בתחום זה.

נפסיק עוזה את הישיבה ונחדש אורנה, על פי סדר היום, בשעה 12:00.

(הפסקה}

ג. חוק בתי-דין דתיים (סיום כהונה), התשנ"א-1991

חוק בעלי תפקידים שיפוטיים (סיום כהונה), התשנ"א-1991 - הצעת חה"כ יצחק לוי

היו"ר א' לין;

אני מחדש את הישיבה. נתחיל בהצעת החוק מטעם הממשלה. הרב בן-דהאן, בבקשה.

הרב א' בן-דהאן;

כוונת ההצעה היא שועדת המינויים תוכל, על פי הצעה של יו"ר הועדה שהוא שר

הדתות או על פי הצעה של נשיא בית הדין הרבני הגדול, להוציא דיין לפרישה מוקדמת.

מדובר בדרך כלל על מקרים שבהם אין אפשרות להוציא אותו בדרך של בית דין משמעתי.

אני יכול כאן להוסיף שהקמת בית דין משמעתי במערכת בתי הדין זה דבר לא כל כך שכיח,

למיטב דעתי זה נעשה עד היום רק במקרה אחד.

לפי הצעת החוק, תוכל ועדת המינויים, ברוב של שמונה חברים, להוציא דיין לפרישה

מוקדמת, והיא תוכן גם לקבוע את גובה הגימלה לה יהיה זכאי.
היו"ר א' לין
מהו המבנה של ועדת המינויים?

הרב א' בן-דהאן;

ועדת המינויים מורכבת משני הרבנים הראשיים לישראל, שני שרים - ארוד מהם הוא

תמיד השר לעניני דתות שהוא יושב ראש הועדה, והשני הוא עכשיו שר הפנים, שני חברי

כנסת, שני דיינים חברי בית הדין הגדול, שני עורכי דין נציגי לשכת עורכי הדין.

עשרה חברים.



ההרכב הוא כמו של ועדת הבחירה לשופטים, בהבדל אחד: שם יש תשעה הברים וכאן

עשרה, כי שם נשיא בית המשפט העליון אהד וכאן יש שני רבנים ראשיים.

אנהנו נתקלים לעתים בבעיות של תיפקוד לקוי של דיינים, כגון אי התאמה להרכב,

אי מעבר למקום הכהונה, עיכוב במתן פסקי דין, פסקי דין שאינם מנוסחים כדבעי. מקרים

כאלה אי אפשר להביא לבית דין משמעתי, כי אין אלה עילות לדין משמעתי. אבל אלה

עילות לפרישה מוקדמת כדי לייעל את המערכת, אם טעתה ועדת המינויים במינוי. היום

אין אפשרות להוציא דיין לפרישה מוקדמת וגם לא לפטרו.

תיקון כזה נעשה בהוק השופטים לפני כשש שנים, בעת שהשר נסים כהן כשר המשפטים.

לפי חוק השופטים כיום ועדת הבהירה יכולה להוציא שופט לפרישה מוקדמת, ואנחנו רוצים

עכשיו להשוות את הדיינים לשופטים, וכן את הקאדים וקאדים מד'הב.
ג' נויטל
הנוסה שלפני הועדה זהה בתוכנו לנוסח המוצע בתזכיר לתיקון הוק בתי המשפט,

שהופץ זה עוזה. המנגנון של שמיעה בועדת משנה, עיון בטענות והחלטות בענין סיום

כהונה והגימלה שיקבל הדיין לפי שיקול דעת הועדה, זה מנגנון שמוצע בסעיף 14 שיחליף

סעיף 14 בהוק בתי המשפט.

אני מבקש להעיר שתי הערות טכניות. הערה ראשונה נוגעת לשנים משלושת הסעיפים

בהצעת ההוק. מי יציע סיום הכהונה של נושא משרה שיפוטית - יושב ראש הועדה או נשיא

בית הדין הרבני הגדול? רציתי להסב את תשומת הלב שהמציע לפי הוק בתי המשפט הוא אהד

מחברי הועדה. על פי הוק הדיינים, נשיא בית הדין הרבני הגדול אינו הבר הועדה אלא

הרב הראשי. אמנם לפי סעיף 8 נשיא בית הדין הרבני הגדול יהיה רב ראשי, אבל ההיפך

לא תמיד נכון. היינו, עלול להווצר מצב שנשיא בית הדין הרבני הגדול שהוא לא הבר

ועדת המינויים יציע לסיים כהונתו של דיין. נשיא בית הדין הרבני הגדול אינו מופיע

בסעיף 6 הקובע מי הם הברי ועדת המינויים. ראש הדין השרעי לערעורים אינו הבר בועדת

המינויים לקאדים, מדובר שם על קאדי. בזה שונים שני ההוקים האלה מהוק בתי הדין

הדרוזיים.

בסעיף 8 לחוק הדיינים נאמר: נשיא בית הדין הרבני הגדול יהיה הרב הראשי. אבל
בסיפה נאמר
הדלו שני הרבנים הראשיים לכהן כדיינים וכו', יהיו סמכויות נשיא בית

הדין הרבני הגדול נתונות לותיק שבדיינים.

כל מה שאני רוצה להציע הוא שבמקום "נשיא בית הדין הרבני הגדול" יהיה כתוב: על

פי הצעת יושב ראש הועדה או רב ראשי המכהן כנשיא בית הדין הרבני הגדול. זה בא

להבטיה שאותו רב ראשי שמדובר בו בסעיף הוא גם נשיא בית הדין הרבני הגדול, כי ברור

שיש לנשיא בית הדין הרבני הגדול ענין בנושא זה.
הרב א' בן-דהאן
אין לנו התנגדות להצעה זו.
היו"ר א' לין
הוחלט בסעיף 1, בסעיף 16א(א} לחוק במקום "נשיא בית הדין הרבני הגדול" יבוא:

יושב ראש הועדה או רב ראשי המכהן כנשיא בית הדין הרבני הגדול.
ג' נויטל
תיקון מקביל אני מציע לעשות בסעיף 2 - תיקון הוק הקאדים. בנוסה המוצע לסעיף

13א(א) כתוב: "או ראש בית הדין השרעי לערעורים". בועדת המינויים לפי הוק הקאדים

אין בעל תפקיד כזה, יש קאדי. אמנם הקאדי יכול גם להיות ראש בית הדין השרעי

לערעורים, אבל לא בהכרה. אני מציע לכתוב: על פי הצעת יושב ראש הועדה או קאדי

המכהן כראש בית הדין השרעי לערעורים. כמו שלנשיא בית המשפט העליון יש ענין במי

שעומדים להציע שיסיים את כהונתו, כך גם לקאדי המכהן כראש בית בית הדין השרעי.



היו"ר א' לין;

הוחלט בסעיף 2, בסעיף 13א(א) לחוק במקום "ראש בית הדין השרעי לערעורים"

יבוא: קאדי המכהן כראש בית הדין השרעי לערעורים.
ג' נויטל
לפי הפרוטוקול מהישיבה הקודמת, נדון היום במשולב גם בהצעת החוק הפרטית של

חבר-הכנסת יצחק לוי. אם דנים בשתי הצעות החוק במשולב, הסעיפים של הצעת החוק

הממשלתית יהיו חלק מחוק הדיינים, חוק הקאדים וחוק בתי הדין הדרוזיים, ולפניהם

יבואו הסעיפים שבהצעת החוק הפרטית. ההצעה כאן היא להוסיף סעיף 16א לחוק הדיינים,

בהצעת החוק הפרטית מוסיפים סעיף 14. ברישה של סעיף 16א נאמר: ועדת המינויים

רשאית, על פי הצעת.... להחליט ברוב של שמונה חברים... אם הסעיפים האלה ישולבו

בחוק הדיינים, סעיף קטן (א)בהצעת החוק הממשלתית יהיה מיותר.

בתזכיר לתיקון חוק בתי המשפט יש שלושה סעיפים בלבד. סעיף (א) אומר: הוגשה

לועדה - אין כבר צורך לקרוא לה ועדת המינויים, כי בסעיף 4(א} לחוק הדיינים כתוב

"להלן - הועדה" - הוגשה לועדה הצעה לסיים את כהונתו של דיין לפי סעיף 14(4),

רשאית היא למנות... ואז מגיעים לסעיף קטן (ב). כך אפשר לשנות גם בשאר הסעיפים.

יהיו שלושה סעיפים במקום שנים, אבל זה לא משנה מהותית ממה שהממשלה מציעה.

אני מציג לפני יושב ראש הועדה את ההצעה לתיקון חוק בתי המשפט, שהופץ למשרדי

הממשלה, ויגיע גם לועדה הנכבדה הזאת. כיוון שקראתי בדברים של מי שהציג את ההצעות

שרוצים לעשות השוואה, הבה נקדים ונעשה זאת כאן.
ר' מלחי
מאחר שנכנסו כאן גם לענין הניסוח, אני הייתי מעדיפה שבסעיף המפרט איך מעבירים

מכהונה יישאר סעיף קטן (א) עם כל הפרטים שבו. בסעיף שבו מונים את המקרים השונים

נמנה גם את המקרה הזה בצורה יותר מקוצרת, ואת הפרטים נשאיר בסעיף כפי שהציעה

הממשלה.
היו"ר א' לין
סעיף 1 להצעת החוק הוא הוספת סעיף 16א לחוק הדיינים בעניו סיום כהונת דיין.

(קורא את הסעיף)

קיבלנו את התיקון שהציע מר נויטל לסעיף קטן (א). יש הערות נוספות לסעיף זה?



י' לוי;

בהצעת החוק שהגשתי הצעתי שהרוב הדרוש להחלטה יהיה שבעה חברים, בהצעת

הממשלה מוצע רוב של שמונה חברים. אני חושב שדי ברוב של שבעה חברים, כי מדובר

בשבעה חברים בדוקא. כחבר בועדה למינוי דיינים אני יודע שיש העדרות מסיבות

שונות, בדרך כלל שבעה חברים הם כל הנוכחים. אם נקבע שחרוב הדרוש להחלטה הוא

שמונה חברים, זה יכביד. אני מבין שיש מגמה לקבוע פרופורציה בין כל החוקים

שדנים בנושא, כי לא בכל ועדות המינויים אותו מספר של חברים. אבל אני מציע

לשקול את חחצעה שהרוב הדרוש להחלטה על פי החוק הזה היה שבעה ולא שמונה חברים.

א' אבוחצירא;

מהו הרוב הדרוש לפי חוק בתי המשפט?
הרב ה' קולין
שבעה מתוך תשעה.

היו"ר א' לין;

אני מצטרף לדעתו של חבר-הכנסת לוי, אם כי אולי מנימוקים קצת שונים, שדי

ברוב של שבעה מתוך עשרה. לדאבוננו, לעתים אפשר לשתק גוף ולמנוע קבלת החלטח.

שבעה מתוך עשרה זה רוב מרשים ביותר שמבטיח לנו שלא ייעשה חלילה עוול.

מי בזק;

אני תומך בתיקון. גם אני ישבתי שנים רבות בועדה למינוי דיינים, וגם אני

חושב שכדאי לקבוע שהרוב הדרוש יהיה שבעה חברים.
חרב א' בן-דהאן
אנחנו מסכימים לתיקון.
היו"ר א' לין
אושר סעיף קטן (א) עם התיקון - במקום "שמונה חברים" יבוא: שבעה חברים.

אושר סעיף קטן (ב)
גי נויטל
בסעיף קטן (ג) אני מציע לכתוב: הזדמנות נאותה. בהתאם לתזכיר חוק בתי

המשפט.
היו"ר א' לין
אושר סעיף קטן (ג) עם התוספת - אחרי המילה "הזדמנות" יבוא: נאותה.
י' צבן
אני מציע סעיף קטן נוסף לסעיף 16א. חבל שצריך להציע הצעה כזאת, אבל

לאחר המקרה שהיה אני מבקש להוסיף: יילא תדון הועדה בענינו של דיין, שנפתחה

נגדו חקירה בחשד לביצוע עבירה שיש עמה קלון, עד סיום ההליכים נגד אותו דיין"



אסור שיחזור מה שהיה בפרשת הדיין פרדס. הדיין פרדס הבין שהחקירה מוליכה

להגשת כתב אישום נגדו, ועל פי החוק הקייס, בעקבות הרשעה הוא צפוי לעמוד לפני

בית דין משמעתי., בחוק הדיינים יש סעיף מוזר, שאינו מתקבל על דעתי, אבל זהו

החיק, שבמקרה כזה באופן אוטומטי נשללות זכויותיו לגימלה. בחוק הדיינים אין

אפילו מקום לשיקול דעת כמו שיש בחוק השופטים. הדיין פרדס עשה מעשה מאד מפוקפק,

בעת שהתנהלה החקירה נגדו הוא הגיש בקשה לועדה למינוי דיינים לצאת לגימלאות,

כדי למנוע את הסנקציה. הוא ידע שלאחר שיוגש כתב אישום כבר לא יוכל לעשות זאת.

כשנערכו הדיונים בועדה, היתה לפניה חוות דעת מפורטת של היועץ המשפטי

לממשלה שהמעשה הזה הוא בלתי חוקי. השר לעניני דתות שאקי תמך בעמדתו של היועץ

המשפטי לממשלה. למרות זאת היה רוב בועדה בעד אישור הגימלה לדיין פרדס. באופן

זה לסנקציה של שלילת גימלה אין כל ערך. לפי התקדים של פרדס, יוכל לעשות את זה

כל אחד. זה דבר שאינו מתקבל על הדעת.
ר' ריבלין
גם אם כבר אושרה לו גימלה, האם הרשעתו בדין לא שוללת זכותו לגימלה?

י' צבן;

עכשיו יש ויכוח. הענין יידון בבג"צ. אני הגשתי עתירה בענין הזה,

ובמקביל הגשתי הצעת חוק.

כדי להסיר כל ספק מלב, אני מציע לקבוע שאם נפתחה חקירה נגד דיין - יחכו

לתוצאות החקירה. אם תסתיים החקירה בלי הגשת כתב אישום, או שהאיש ימשיך לכהן

כדיין או שיוכל אז לבקש גימלה.

היו"ר א' לין;

ההליך שמדובר בו בהצעת החוק הוא הליך כפוי על הדיין. זה לא הליך שמתחיל

בבקשתו של הדיין להפסיק את כהונתו. הסעיף הזה ענינו כפייה על דיין לפרוש

מכהונתו אם סבורים שצריך להפסיק את כהונתו.
רי ריבלין
הכפייה הזאת יכולה לבוא על פי רצונו. הוא יכול להזמין כפייה.
היו"ר א לין
זה נכון, אבל ההליך שאנחנו מדברים בו יש לו אופי של פרישה מתוך כפייה.

יכול דיין לפנות לשר הדתות, בסיטואציה דומה לזו של הרב פרדס, ולבקש מהשר שיביא

להפסקת כהונתו. אם השר יוזם הפסקת כהונתו של אותו דיין הוא בעצם משתמש בהליך

לא למטרה שלה נועד, ואני כבר לא בטוח שזה לא למטרה שלה נועד.
י' צבן
השר או נשיא בית הדין הרבני.
הי ו"ר א' לין
יכול שר הדתות לומר שהתחילה חקירה נגד דיין וזו סיבה להפסיק כהונתו. האם

אני יכול להגיד לשר הדתות שהוא מנוע מהפסקת כהונה במקרה כזה? האם אפשר לומר

שמשום שהתחילה חקירה נגד דיין בחשדות למעשים פליליים לא יוכל השר להביא להפסקת

כהונתו?

יכול להיות שצריך לקבוע דברים בענין הגימלאות, אבל לא למנוע הפסקת כהונה.

אפשר להגיד שאם התחילה חקירה נגד דיין ולאחר מכן הוגשה בקשה להפסקת כהונתו,

ענין הגימלאות לא ייחתך לפני שתהיה החלטה בעני נו של אותו דיין.



ר' ריבלין;

אני חושב שלכך התכוון חבר-הכנסת צבן.
י' לוי
אני חושב שמערכת בתי הדין צריכה לדון בהפסקת כהונה של אדם שמתקיימת נגדו

חקירה בחשד לעבירה שיש עמה קלון. בהצעה מדובר על התקופה מיום שנפתחה חקירה

ועד גזר הדין, יכול להיות שהוגש כתב אישום, יכול להיות שהענין נדון בבית משפט.

אנחנו יודעים שההליכים נמשכים זמן רב, ופרוש הדבר יהיה שמשרה של דיין, מתוך 80

- 70 משרות שיש בארץ, משותקת במשך שנה או שנה וחצי. ההרכב לא יכול לדון במשך

שנה וחצי כי אחד הדיינים עומד לחקירה. אני מניח שאדם כזח כבר לא בא לבית

הדין, או שאנשים לא ירצו להידון בפניו. יש בעיה. לכן נראה לי שמלכתחילה צריך

להפסיק את כהונתו.

אני מסכים להצעתו של היושב ראש להפריד בין סיום הכהונה ובין קביעת גימלה.

הבעיה שהעלה חבר-הכנסת צבן, בעקבות פרשת פרדס, קשורה בעיקר לנושא הגימלה.

חבר-הכנסת צבן טען שעקפו את הוראות החוק בענין הגימלה. אני מסכים שיש כאן

בעיה, ואני מציע שנפריד בין שני הנושאים ובסעיף קטן (ד) לסעיף 16א, אם הסעיף

יתקבל, נוכל להכניס הסתייגות בענין הזה. אבל לא לקבוע שהועדה לא תוכל להפסיק

כהונתו של דיין ולמנות אחר במקומו לאותו הרכב, כדי שההרכב לא יהיה משותק.
י' צבן
אני רוצה להבהיר את עמדתי בענין הגימלה. בעזרתה האדיבה והמועילה של גבי

רחל מלחי, ניסחתי הצעת חוק, שחתמו עליה עוד מספר חברי כנסת וחברים נוספים

הביעו תמיכתם, חוק שיצמצם מאד וכמעט יבטל את האפשרות של בית דין משמעתי לשלול

גימלה או פיצויים כסנקציה לעובד מדינה או לנושא משרה שיפוטית. אני חושב

ששלילת הזכות לגימלה או פיצויים זה דבר חמור מאד. זאת זכות מוקנית. אם רוצים

להטיל סנקציה כספית על עבירה, אפשר לקבוע סנקציה כזאת בחוק.

אני לא הייתי נותן סמכות להפסיק כהונתו של דיין רק משום שנפתחה נגדו

חקירה.
י' לוי
לא הצעתי זאת. כמו שיכולה הועדה לדון בענינו של דיין שאיננו כותב פסקי

דין ובדיין שלא .מקבל תצהירים מעובדים סוציאליים, יכולה גם לדון בדיין שנפתחה

נגדו חקירה ולהחליט אם כן או לא להפסיק כהונתו.
י' צבן
אני מזהיר מפני חריצת דין לפני פסק דין. חדבר הסביר, שנעשה במקרים דומים

בקרב עובדי המדינה, זאת השעיה. אני לא יודע אם בבתי הדין יש פרוצדורה כזאת. אם

אין, צריך לכלול אותה בחוק. אני מסכים אתך שאדם שעומד בחקירה, והתקשורת

מדווחת על זה, והציבור יודע, יש סיבות כבדות משקל שהוא לא יישב בדין. אבל לפני

שניתן פסק דין, ואפילו לפני שהושלמה החקירה ויש כתב אישום, תחליט ועדה להטיל

כתם באדם ולומר שהוא כבר פסול? את זה אני רוצה למנוע. לא הייתי נותן אופציה

כזאת לועדה.

בהצעה שלי שני צדדים. לא יתכן שדיין שנפתחה נגדו חקירה בעבירה שיש עמה

קלון יוכל להגיש בקשה לצאת לגימלה כאילו לא קרה כלום, וכן לא יתכן שייצא

לגימלה על פי בקשה מוזמנת של נשיא בית הדין הרבני הגדול. אני יכול לומר על פי

שיחות אישיות עם גורמים שונים במערכת, שלא אנקוב בשמם, שבפרשת פרדס המעורבות

של גורמים נכבדים מאד היתה לפי יוזמה של באי כוחו של הדיין פרדס. סיטואציה

כזאת קיימת.



ההצעה שלי, מצד אחד לא תיתן אפשרות לדיין כזה לצאת לגימלאות שלא

בפרוצדורה תקינה, גם אם הדבר בא כיוזמה מצד שר הדתות או מנשיא בית הדין הרבני

הגדול. מצד שני, היא תיתן הגנה לדיין כזה שלא יוכלו להרוץ את דינו בטרם נגמרה

החקירה.

הרב א' ב ן-דהאן;

השעיה יכולה להיות רק לאחר שהוגש כתב אישום. חבר-הכנסת צבן אומר "שנפתחה

נגדו חקירה..." - אם נפתחה חקירה, עדיין אין כלום. אי אפשר אפילו להשעות לא

דיין וגם לא שופט. השעיה יכולה להיות רק לאחר הגשת כתב אישום. זה מופיע גם

בחוק השופטים וגם בחוק הדיינים.
י' צבן
והפסקה יכולה להיות?

הרב א' בן-דהאן;

הפסקה תמיד יכולה להיות.

הרב ה' קולין;

אילו היתה הקבלה בין חוק הדיינים לבין חוק השופטים, בית דין למשמעת בהליך

משמעתי יכול היה להוציא דיין מכהונתו ולאשר לו גימלה. בחוק השופטים יש אפשרות

לשיקול דעת בענין זה. אילו כך היה גם בחוק הדיינים, לא היינו מגיעים לתסבוכת

פרדס, היה הליך משמעתי והרב פרדס היה מקבל או לא מקבל גימלה. לא יתכן שלועדת

המינויים יהיה פחות שיקול דעת מאשר לבית דין למשמעת. אדם שחטא והורשע - יקבל

פנסיה; אדם שלא חטא ומבקשים להפסיק כהונתו רק מפני שאינו מתפקד כל כך טוב -

הוא לא יקבל כלום. זה מצב בלתי נסבל.
י' צבן
לא זאת הצעתי.

הרב ה' קולין;

זאת התוצאה.
ר' ריבלין
לא. כוונתו של חבר-הכנסת צבן שאי אפשר להמנע מהעמדתו של הדיין לדין בבית

דין למשמעת, שיהיה לו שיקול דעת גם לפסוק גימלה.
היו"ר א' לין
אני רוצה להציג הצעה ברורה מול הצעתו של חבר-הכנסת צבן, נתייחס לשתי

ההצעות ונחליט. אני רואה את הסעיף הזה כסעיף שבא לתת סמכות לועדת המינויים

להפסיק כהונתו של דיין. נכון, יכולות להיות סיטואציות שאותו דיין יהיה מעונין

בהפסקת כהונתו והוא יכול לפעול מאחורי הקלעים ולבקש שיעשו זאת. דבר כזה יכול

להיות בכל הליך ובכל מקום. אבל אנחנו יודעים למה נועד הסעיף הזה.

אני מציע לשקול את ההצעה שבסעיף 16א(א) מלבד הסמכות לסיים כהונתו של

דיין ניתן גם סמכות להחליט על השעיה בתקופת כהונתו של דיין. ובסעיף קטן (ד),

שם נאמר "החליטה הועדה על סיום כהונתו של דיין..." נוסיף שאם התחילה חקירה נגד

אותו דיין, אי אפשר יהיה לקבל החלטה בענין הגימלה - - -



ר' ריבלין;

אם אישר היועץ המשפטי לממשלה שהתחילה חקירה.

היו"ר א' לין;

אני מקבל את התיקון בניסוח.
הרב א' בן-דהאן
אי אפשר לפתות חקירה בלי אישור היועץ המשפטי לממשלה.
הי ו"ר א' לין
אי אפשר יהיה לקבוע גימלה קבועה לאותו דיין. אפשר יהיה לקבוע רק גימלה

זמנית, גימלה קבועה - רק שתהיה ההלטה של בית משפט בענינו.

חי מירום;

לא מובן לי ענין הקביעה בחוק של גימלה זמנית.

היו"ר א' לין;

ועדת המינויים מחליטה להשעות דיין מתפקידו, היא לא רוצה להחליט על סיום

כהונתו. יש חשדות, התחילה חקירה נגדו, יש מבוכה גדולה, אבל עדיין לא רוצים

להחליט על סיום כהונתו. מחליטים להשעות אותו. בתקופת ההשעיה הוא זכאי לקבל

גימלה. זו גימלה זמנית. על הגימלה הקבועה שיקבל כל ימי חייו אפשר יהיה להחליט

רק לאחר שתהיה החלטה בנשוא החקירה.
רי ריבלין
אני מצטרף לדעתו של היושב ראש, ואני לא רוצה להוסיף נימוקים.

אם נכון מה שאומר חבר-הכנסת צבן ואנחנו נוסיף את הסעיף כפי שהוא הציע,

הרי שאנחנו פועלים בניגוד להיגיון של הסעיף המקורי. בסעיף מדובר על סיום

כהונה בכפיה, כלומר צעד שנוקטת הועדה נגד הדיין, על אפו וחמתו, ואנחנו רוצים

למנוע ניצול לרעה של הסעיף הזה. אם אתה מגיש בגייצ נגד שימוש לרעה בסעיף זה,

אני חושב שאתה תזכה בבג"צ, כי הכוונה של הסעיף היא ברורה לחלוטין. בוודאי תקבל

סעד מבית המשפט נגד כל ניסיון לעשות בסעיף זה שימוש שלא על פי כוונת המחוקק.

אמרת שאתה מציע סעיף נוסף כדי להסיר כל ספק מלב. הסעיף שאתה מבקש להוסיף

עלול להוסיף הרבה ספקות, הוא עלול לאפשר פגיעה באנשים שאין מקום לפגוע בהם. לא

טוב לקבוע בחוק סעיף מיוחד למקרה מסוים. סעיפי החוק צריכים לקבוע מסגרת כללית.

כמובן שיש דברים שבית המשפט נותן עליהם דעתו ומפרש את החוק על פי הגיונו.

חבר-הכנסת צבן, אני חושב שההצעה של היושב ראש מתאימה לרעיון המרכזי שלך

ואני מציע לך לשקול אותה.
אי אבוחצירא
אני לא מתנגד להצעת היושב ראש. אני רק מבקש שמה שכתוב בענין שופטים הוא

שיהיה כתוב בדיוק גם בענין דיינים.
היו"ר א' לין
בענין השופטים מכינים הצעת חוק, שתבוא לדיון בועדה שלנו.



א' אבוחצירא;

הכלל הוא שצריך לחיית שוויון - בניסוח, בגישה, בכל. מקובלת עלי הצעת

היושב ראש, אבל אנהו צריכים לקבוע לעצמנו שכאשר נדון על הצעת החוק בענין

השופטים נעשה אותו הדבר שאנהנו עושים בענין דיינים.

היו"ר א' לין;

בההלט. העקרונות האלה הם עקרונות כלליים והם נכונים לכל בעלי התפקידים

השיפוטיים.

ר ' מלחי;

יש שלושה מצבים בהם מתעוררת השאלה שהעלה חבר-הכנסת צבן: בית דין משמעתי,

העברה מכהונה, וגם המצב הרגיל שאדם ביוזמתו מבקש לפרוש לפני הזמן והדבר טעון

אישורה של ועדת המינויים. אם רוצים לענות על השאלה, בצורה שהציע הבר-הכנסת

צבן או בצורה שהציע היושב ראש, כדאי לתת תשובה שווה לכל שלושת המצבים. כלומר,

גם אם אדם מבקש לצאת לגימלה כשמתנהלת נגדו חקירה, ובינתיים אף אחד לא החליט

להשעות אותו, כדאי שתהיה הוראה מגבילה שבמקרה כזה לא יקבעו מה יהיה שיעור

הגימלה לפני שתהיה החלטה בחקירה.
היו"ר א' לין
זה הגיוני.

ג' נויטל;

בענין ההצעה של היושב ראש אין עמדת ממשלה.

לדעתי, לא צריך להוסיף דבר להצעת החוק הממשלתית. בחוק הדיינים יש הוראה

בענין השעיה. ההוראה שבחוק הדיינים מקבילה להוראה שבחוק בתי המשפט. סעיף 23(א)

אומר: הוגשה על דיין קובלנה על פי סעיף 21 או הוגשה- נגדו תביעה פלילית, רשאי

נשיא בית הדין הרבני הגדול להשעות את הדיין לתקופה שימצאו לנכון.
היו"ר א' לין
לפי הצעת החוק שלפנינו, לא נשיא בית הדין הרבני הגדול אלא הועדה רשאית.

ג' נויטל;

אני יודע. יווצרו שתי סמכויות מקבילות. סמכות אחת של נשיא בית הדין הרבני
הגדול, כפי שנתן חוק יסוד
השפיטה לנשיא בית המשפט העליון.
היו"ר א' לין
אני מעדיף שהסמכות תהיה לועדה.

הרב אי בן-דהאן;

בענין השופטים הסמכות היא לא לועדה.
היו"ר א' לין
ניתן סמכות לועדה. פה לא מדובר בענין שנוגע רק לבתי הדין הרבניים, פה

מדובר על עקרונות לגבי בעלי תפקידים שיפוטיים.
ג' נויטל
אני רוצה לנסות לשכנע שסמכות ההשעיה אינה צריכה להיות כרוכה בכינוס ועדה,

התכנסות, ישיבה, שמיעה וכו'. סמכות ההשעיה, גם לפי חוק שירות המדינה סעיף

47. היא סמכות שמוקנית כדי שבשעת צורך אפשר יהיה לעשות צעד דחוף. לכן ניתנה

סמכות כזאת לסמכות הרמה ביותר מהבחינה המשפטית. כך בסעיף 23 לחוק הדיינים וכך
בהוק יסוד
השפיטה. זה ההבדל בין סמכות השעיה לבין סמכות סיום כהונה.

אני מבקש את תשומת הלב של הועדה הנכבדה לעילות שבגינן משעים. מכיוון

שסמכות ההשעיה היא סמכות דרסטית, משעיס רק אס הוגשה, כלשון הסעיף, תביעה

פלילית. פשיטא, רק אס הוגש כתב אישום. לא משעיס כשנפתחה חקירה. בימיס טרופיס

אלה, חקירה יכולה להמשך שנה וחצי או שנתיים, והדיין תלוי על בלימה.

היו"ר א' לין;

הסמכות בסעיף שלפנינו היא סמכות כללית, בלי פירוט עילות להשעיה. אני יכול

לתאר לעצמי סיבות נוספות להשעיתו של שופט או דיין, בלי שיש קובלנה פלילית,

סיבות שאינן מחייבות סיום הכהונה. יתכן שאותה ועדה תחליט שלא צריך לנקוט

באמצעי כל כך דרסטי של סיום כהונה, די להשעות את הדיין מכהונתו לתקופה מסוימת.

פתיחת חקירה פלילית היא רק דוגמה, יכולות להיות סיבות אחרות. השינוי המרכזי

בחוק הזה הוא מתן סמכות לועדת המינויים להחליט גם על סיום כהונתי של דיין.

ג' נויטל;

אסכם את טענותי. הטענה הראשונה - לא צריך כינוס של ועדה על מנת להשעות

אלא די בסמכות העליונה של נשיא בית הדין הרבני הגדול.
היי"ר א' לין
לצרכיס שאתה מדבר עליהם, אולי די בכך.

ג' נויטל;

הטענה השניה - משעיס אך ירק אס הוגש כתב אישים. פתיחה בחקירה אין די בה.

תיקים בחקירה יכולים להסגר ילא עשו בהם דבר, ילאיש נגרם עייל. על כן קבע
המחיקק
אך ירק אם הוגש כתב אישים. היינו, קבעה סמכות שיפוטית עליונה - היועץ

המשפטי לממשלה - שיש ראיות לכאירה נגד האיש. לא די בפתיחת חקירה.

הטענה השלישית - אנחני רוצים ליצור מנגנון - - -

ר' ריבלין;

בצדק אומר חבר-הכנסת צבן, בסעיף 16א ניתנת סמכות לועדה לסיים כהונה גם

אס אין קיבלנה פלילית.
י' צבן
סיום כהונה זה יותר מהשעיה. איפה קל וחומר?
י' לוי
הקל וחומר הוא בשיקול הדעת.
ג' נויטל
הקל וחומר - - -



היו"ר א' לין;

אתה נעול על הסעיף הספציפי בענין השעיה. טוב וחשוב שהבאת לתשומת לבנו את

הסעיף הקיים בענין השעיה. הוא חייב לעמוד לעינינו. אני לא רואה סתירה בין

השנים, אני רואה אותם בסעיפים משלימים זה את זה. יש הבדל עצום בין הסמכות

הניתנת לועדת המינויים לבין סמבות ההשעיה הניתנת לנשיא בית המשפט העליון

ולנשיא בין הדין הרבני הגדול. שני הדברים האלה הם שונים לחלוטין. אם המחוקק

נותן סמכות סיום כהונה, בוודאי שהוא צריך לתת גם סמכות השעיה. לא מאותם

נימוקים, מסיבות אחרות שמביאים לפני הועדה.
י' לוי
אני מצטרף להצעתו של יושב ראש הועדה, גם בענין סמכות ההשעיה וגם בענין

הגימלה.

בהמשך להערתו של חבר-הכנסת אבוחצירא, אני רוצה לשאול מדוע שבהזדמנות

חגיגית זו לא נתקן גם את הסעיף המו7אים בחוק יסוד: השפיטה. הצעת החוק הפרטית

שלי נקראת חוק בעלי תפקידים שיפוטיים, וללא היסוס הוספנו בין הקריאה הטרומית

לבין הקריאה הראשונה את חוק הקאדים ואת חוק הקאדים מדיהב. מדוע לא נתקן עתה

אותם סעיפים בארבעת החוקים?
היו"ר א' לין
אם יש כבר תזכיר הצעת היק של הממשלה, שיגיע לדיון בועדה הזאת - - -
י' לוי
אנחנו יכולים לחסוך זמן. הממשלה עסוקה בהמון בעיות לאומיות.
היו"ר' א' לין
אנחנו יכולים לחסוך הרבה זמן, אבל בכל אופן שיתוף הפעולה עם משרד המשפטים

מחייב מידה של נימוס.
י' לוי
אני מציע זאת בנוכחות משרד המשפטים ומבקש הסכמתו.
ג' נויטל
תזכיר הצעת החוק הוכן בעמל רב, בדיונים ובהסכמה בין גורמים שונים.
אי אבוחצירא
אני תומך בעמדת נציג משרד המשפטים. שמענו שהחוק נותן סמכות השעיה לנשיא

בית המשפט העליון ולנשיא בית הדין הרבני הגדול.
היו"ר א' לין
במקרים ספציפי ים.
אי אבוחצירא
לא לחינם ציין החוק מקרה ספציפי - חקירה והגשת תביעה משפטית. אנחנו

צריכים לזכור שאנחנו מדברים בשופטים. אנחנו לא עוסקים בפקידים. אם נוגעים

בשופטים נגיעה אחת, גם אם יתברר אחר כך שהיתה טעות, הם כבר סיימנו את תפקידם.



היושב ראשימציע להסמיך את הועדה להשעות שופטים גם מנימוקים אחרים. אם

משעים שופט או דין מנימוק כלשהו שאינו הגשת תביעה משפטית, גם אם יתברר שטעו,

אותו שופט חייב ללכת הביתה. אם נשיא בית המשפט העליון השעה שופט לישיבה אהת,

אם נשיא בית הדין הרבני הגדול השעה דיין לישיבה אחת, מבחינה ציבורית, מבחינת

היחס של הציבור, מבחינת מעמדו - אותו דיין סיים את תפקידו. מעמד השופט מחייב
את ההגבלה שקבע החוק
אפשר להשעות שופט רק הוגש נגדו כתב אישום.
ר ' ריבלין
ואם שופט חלה או יצא מדעתו? היו מקרים כאלה בבתי משפט במדינת ישראל.

אי אבוחצירא;

לעניו- זה באה הצעת החוק שלפני הועדה. עד עכשיו לא היה פתרון. מאז קום

המדינה היו שני מקרים שדיינים הסתבכו. המקרה השני הוא של הרב פרדס. במקרה

הראשון דיין הורשע וישב בבית סוהר, אבל אי אפשר היה לכנס בית דין משמעתי כדי

להדיח אותו מכהונתו. הוא המשיך לקבל משכורת כשישב בבית הסוהר.
הרב א' בן-דהאן
דיינים לא רצו לשבת בבית דין משמעתי.
י' צבן
גם הדיין פרדס קיבל משכורת במשך כמה חודשים אחרי שהורשע וישב בבית סוהר.

אי אבוחצירא;

אנחנו עוסקים בשופטים, ולא לחינם קבע החוק מתי מותר לנשיא בית המשפט

העליון להשעות שופט, ולא לחינם נקבע מה שנקבע בסעיף 23 לחוק הדיינים. הצעת
החוק שלפנינו נותנת אפשרות חדשה
לסיים כהונה של דיינים לא רק בגלל עבירה

פלילית. כמו שאמר חבר-הכנסת ריבלין, יכול להיות שדיין השתגע. הוא לא עבר שום

עבירה פלילית. עד כה אי אפשר להשעות אותו, אי אפשר היה לסיים את כהונתו כדיין.

החוק הזה נותן לועדת המינוי ים אפשרות להוציא דיינים. אבל הסמכות היא לא

להשעיה. אי אפשר לתת לועדה סמכות השעיה אלא אם כן הוגשה נגד הדיין תביעה

משפטית.
י' לוי
ואם הדיין משותק זמנית?
אי אבוחצירא
למה השעיה?
רי ריבלין
האיש משותק זמנית, הרופא אומר לו שטוב לו שילך לשפוט, והוא הולך, ובמערכת

חושבים שהוא לא מסוגל לשפוט. היה מקרה ששופט בבית משפט שלום ישב על כס המשפט

כשלא היה אחראי למעשיו, ולא היתה תרופה.



א' אבוחצירא;

אני מבקש מחברי הועדה להזהר מאד מהשעיה של שופט או דיין, מעבר לחוק הקיים

שנותן את סמכות ההשעיה לנשיא בית המשפט העליון או לנשיא בית הדין הרבני הגדול.

אנחנו צריכים לשמור על מעמדו של השופט, כפי שקבע החוק לפי שיקולים רציניים.

אילו לפני המש או שמונה שנים היה החוק שאנחנו דנים בו עכשיו, היינו פותרים

הרבה בעיות. יש בעיות בבתי משפט ויש בעיות בבתי הדין, אי אפשר היה להזיז שופט

או דיין. ההוק הזה הוא חשוב, אבל לא צריך לתת אפשרות להשעות שופט או דיין בגלל

כל מי ני סיבות.

י' צבן;

אני מבקש להתייחס להצעה של יושב ראש הועדה, שמגמתה מאד נראית לי. אני

מקבל את הרגישות שמבטא חבר-הכנסת אבוחצירא לחקיקה בתחום הזה וכובד משקלה, ואכן

צריך להעמיק בדברים ולראות אותם בהיקף רחב יותר. אף על פי כן נדמה לי שאי

אפשר להניה שדיין או שופט יהיה אובייקט לחקירה בעבירה שיש עמה קלון, החקירה

מתנהלת זמן ממושך, הדברים מגיעים לתקשורת, סמכות להפסקת כהונה תהיה, אבל לא

תהיה סמכות השעיה. ההיגיון לא סובל את הדבר הזה.

אי אבוחצירא;

נסמיך את הנשיא.

י' צבן;

לא. להיפך. אני רואה היגיון בדברים של היושב ראש. כאשר יש כתב אישום -

אני לא אומר שזה מדאורייתא, אבל כבר התגבשה באינסטנציה מכובדת, תחת פיקוחו של

היועץ המשפטי לממשלה, כבר התגבשה איזו שהיא מסקנה ראשונית - במצב זה וגם לשם

פעולה מהירה, כפי שהוסבר לנו, ייעשה מעשה של השעיה על ידי הרשות המתאימה.

אני רוצה עוד לבדוק אם הצעת היושב ראש עונה לבעיה שהעליתי. אם כן, אני

מקבל את ההצעה. אם לא - אני מבקש זכות להגיש הסתייגות.

אני צריך לנהל עכשיו ישיבה בועדה אחרת. אם לא יורשה לי לנמק עכשיו את

ההסתייגות שלי להצעת החוק של חבר-הכנסת יצחק לוי, אני מבקש לקרוא לי כשהועדה

תגיע לדיון בסעיף שבו יש לי הסתייגות.
הרב א' ב ן-דהאן
בהמשך לדברים של חבר-הכנסת אבוחצירא, לגבי שופטים יש כבר כשש שנים חוק

המאפשר הוצאתו של שופט לפרישה מוקדמת. בשיחה עם המנהל הקודם של בתי המשפט

התברר לי שהפעילו את החוק הזה רק כאיום. היו בעיות עם חמישה שופטים, מנהל בתי

המשפט קרא להם ואמר שעומדים להוציא אותם לפרישה מוקדמת בגלל תיפקוד לקוי.

ובעקבות זאת הם פרשו מרצונם לגימלאות. הוא אמר לי שכל החוק הזה מטרתו ששופט

יצא לפרישה מוקדמת אבל באופן שלא יגרום לו ביזיון ופגיעה בשמו הטוב.

כאשר שופט פורש פרישה מוקדמת, אף אחד ברחוב איננו יודע מה היתה הסיבה

לפרישתו. לעומת זאת, אם ניתן אפשרות לועדת המינויים להשעות שופט או דיין,

בסופו של דבר יתגלה קלונו ברחוב. גם אם אחר כך תתבטל השעיתו, קלונו התגלה.

לכן אני מציע לקבל עמדתו של חבר-הכנסת אבוחצירא, שיש בה טעם רב, לא

להרחיב את היריעה ולא לתת גם סמכות להשעות שופט או דיין, כי קלונו יתגלה, ובזה

אין אנחנו רוצים.



א' אבוחצירא;

אני לא דאגתי לשופט באופן אישי. אני רוצה למנוע ביזיון וקלון למערכת.
הרב א' בן-דהאן
זו היתה גם כוונתי.

מי בזק;

חוק הדיינים עצמו דן בחשעיה, אמנם רק אם הוגש כתב אישום. אבל אם משאירים

את הצעת החוק כפי שהיא, למעשה נותנים לועדת המינויים סמכות רחבה מאד לההליט על

סיום כהונתו של דיין, כולל במקרים שלא עולים על הדעת עכשיו. אני חושב שאפשר

להשאיר את הצעת החוק כפי שהיא ולא להוסיף כאן סמכות השעיה.

בענין הצעתו של חבר-הכנסת צבן בנושא הגימלה, אני מצטרף להצעת היושב ראש.

בסוף סעיף קטן (ד), אחרי המלים "וכן, לפי שיקול דעתה,-את שיעור הגימלה שיקבל",
אפשר להוסיף
אולם אם נפתחה חקירה נגד דיין, הועדה לא תעשה כן עד סיום החקירה

נגד אותו דיין.

אני מבקש עוד להעיר כי בסעיף קטן (ב) לא נקבעה הגבלת זמן. אולי כדאי לומר

שועדת המשנה תגיש מסקנותיה תוך פרק זמן מסוים.
הי ו"ר א' לין
אני לא רוצה להגביל את ועדת המשנה. יש גבול לכל דבר. אני רוצה להאמין שהם

יודעים מה שהם עושים.

רבותי, שמענו את הדברים. אני חושב שהדיון היה די יסודי. זו לא פעם

ראשונה שאנחנו נדרשים לענין כהונתם של בעלי תפקידים שיפוטיים. יש מערכת רחבה

מאד של אינטרסים שאנחנו שוקלים אותם. אני חושב שהרגישות שהביע חבר-הכנסת

אבוחצירא היא במקומה. אנחנו לא מתעלמים מזה.

יחד עם זאת, נראה לי שאם נותנים סמכות לועדה לסיים כהונתו של בעל תפקיד

שיפוטי - ואני חושב שבחכמה נהגו מציעי החוק שלא ביקשו לפרט את העילות לסיום

כהונה - צריך לאפשר גם השעיה. הסמכות לנשיא בית המשפט העליון ולנשיא בית הדין

הרבני שניתנת אוטומטית עם גיבוש כתב האישום, זה ענין שונה לחלוטין.

צריך לשמר על מערכת בתי המשפט. לפי דעתי, השמירה על מערכת בתי המשפט

מחייבת גם סמכויות למקרים מיוחדים. אם אין סמכויות כאלה, עלולה להיות פגיעה

במערכת בתי המשפט יותר מאשר אם נותנים סמכויות. אם נותנים סמכויות לועדת

מינויים, אנחנו יוצאים מהנחה שהיא תפעיל את הסמכויות האלה בשיקול דעת ובזהירות

רבה.
יש שתי הצעות. ההצעה הראשונה
לתת לועדת המינויים גם סמכות השעיה.
ר' ריבלין
באותו רוב הדרוש להחלטה על סיום כהונה.
היו"ר א' לין
בוודאי.

אני מעמיד את ההצעה להצבעה.

הצבעה

בעד ההצעה - רוב

נגד - 1

הוחלט לתת לועדת המינויים. גם סמכות השעיה

א' אבוחצירא;

אני מבקש לרשום הסתייגות לענין ההשעיה.

ג' נויטל;

אני מבקש זכות הסתייגות לשר המשפטים.

הי י"ר א' לין;

לשר המשפטים שמורה זכות הסתייגות.

אני מבין שהבר הכנסת צבן מתכוון להסיר את הצעתו בענין החלטה על גימלה,

אבל למען הסדר אני צריך להעמיד את הצעתו להצבעה.

הצבעה

בעד ההצעה של הבר-הכנסת י' צבן - אין

נגד - רוב

ההצעה לא התקבלה

ככלל, אני מציע שלא נאפשר למי שאינם חברים בועדה לרשום הסתייגויות לשתי

הצעות החוק שלפנינו. אנחנו דנים כאן בהצעותיהם, ואם אנחנו דוחים את ההצעה,

אני לא חושב שצריך להעביר דברים כאלה להכרעה במליאה. אין חובה לרשום הסתייגות

של מי שאינו הבר הועדה. יש לי רושם שבנושאים מסוג זה אי אפשר להגיע במליאה

למיצוי הדיון. בחמש. או בעשר דקות במליאה אי אפשר למצות את הדיון בנושא שבועדה

דנים בו שעות. משוך כך קבע התקנון שאין חובה לרשום הסתייגויות של מי שאינם

חברי הועדה. אנחנו חייבים לדון בהצעותיהם של חברי הכנסת ולהחליט לכאן או לכאן,

אבל אין הובה לאשר הסתייגויות.

חי מירום;

אני רואה בחיוב רב את הפרקטיקה שחבר כנסת שאינו חבר הועדה הזאת מתענין

בנושא שהועדה דנה בי, טורח ונכנס לפרטי הנושא, מגיש הצעותיו בצורה מסודרת.

הי ו"ר א' לין;

גם אני.
חי מירום
למה לא לאפשר לו להגיש הסתייגות?
היו"ר א' לין
הועדה מגבשת הצעה. אם מגישים הסתייגות של מי שאינו חבר הועדה, מבקשים

ממליאת הכנסת להכריע בשאלה שהועדה נתנה עליה דעתה ודנה בה זמן רב. תקנון הכנסת

קובע שאם מי שאינו הבר הועדה מגיש הצעה, הועדה דנה בה ומקבלת החלטה. אין חובה

לאשר הסתייגות. יש חובה לרשום הסתייגויות של חברי הועדה.

בלי לגבש עמדה עקרונית, בנושא זה אינני רואה טעם להעביר את הדיון למליאה

בהכרעה על הסתייגות.

אני מעמיד להצבעה את ההצעה לאשר הסתייגות לחבר-הכנסת צבן, אם יחליט להגיש

הסתייגות בענין הגימלה. אני מניח שחבר-הכנסת צבן לא ירשום הסתייגות, אבל אם

יבקש לרשום - אנחנו צריכים לקבל כאן החלטה. הקדשנו הרבה זמן לנושא.

הצבעה

בעד ההצעה - 1

נגד - רוב

ההצעה לא התקבלה

אנחנו מקדישים זמן להצעות של מי שאינם חברי הועדה יותר מאשר בכל ועדה

אחרת. אם תנסה להגיש הסתייגות לועדה שאינך חבר בה - -

חי מירום;

אף פעם לא נחסמתי. מה עוד שחבר-הכנסת צבן מקדיש מחשבה לנושא ומגיש הצעה

מסודרת, יותר מכמה חברים בועדה. לעתים יש אבסורד, חבר ועדה לא עושה שום דבר

ולא משתתף בדיון, והוא מגיש הסתייגות.
היו"ר אי לין
אני לא יכול לעשות יותר מאשר להקדיש את כל הזמן שהקדשנו בועדה לדיון

בהסתייגויות של חברי הכנסת שאינם חברי הועדה. אני מעריך את החברים שהגישו

הצעות ומברך אותם שעשו את הדיון בנושא לדיון פורה מאד.
רי ריבלין
בכל דבר צריך לדון לגופו. אילו לא התקבלה הצעת היושב ראש, הייתי מצביע

בעד ההסתייגות של חבר-הכנסת צבן.

היו"ר א' לין;

הוחלט בסעיף קטן (ד) להוסיף שאם נפתחה נגד דיין חקירה בחשד לביצוע עבירה

עמה קלון אפשר יהיה להחליט רק על גימלה זמנית, וההחלטה הסופית תתקבל

רק לאחר מיצוי דינו.

ג' נ ו י טל;

אפשר ששר המשפטים יבקש להסתייג.

היו"ר א' לין;

שר המשפטים רשאי להסתייג בכל עת.



ח' מירום;

שאלה. בסעיף קטן (ג) כתוב שיתנו לדיין לעיין בחומר ולטעון טענותיו. רק

לדי י ן או גם לבא כוחו?
ג' נויטל
אם אומרים שמישהו רשאי לעיין בחומר, רשאי לעשות זאת גם שלוחו שיש לו יפוי

כוח.

היו"ר א' לין;

היו"ר א' לין

בזה סיימנו את הדיון בסעיף 1 שעוסק בדיינים. בסעיפים 2 ו-3 יש הוראות

מקבילות בענין הקאדים וקאדים מדיהב.

הוחלט להעביר את הצעת חוק בתי דין דתיים (סיום כהונה) לקריאה שניה

ולקריאה שלישית עם התיקונים שהתקבלו.

אנחנו עוברים להצעת חוק בעלי תפקידים שיפוטיים (תקופת כהונה), שיזם אותה

חבר-הכנסת יצחק לוי והיא מוגשת מטעם ועדת החוקה היק ומשפט. אני מבקש ממזכירת

הועדה להזמין את חבר-הכנסת יאיר צבן.
י' לוי
הכוונה בחוק שהצעתי היתה דומה לכוונה שבהצעת הממשלה. הצעתי כמה תיקונים.

בסעיף 14 לחוק הדיינים הדן בסיום כהונתו של דיין, בסעיף הקטן הראשון נאמר

שהכהונה נפסקת במותו. הצעתי למחוק עילה זו, היא לא מצויה בחוק השופטים, ואני

חושב שאין בה צורך. אם אדם מת זה מובן מאליו שסיים כהונתו. אין צורך לומר זאת

בחוק. לא הייתי מגיש הצעת חוק לשם תיקון זה בלבד, אבל אגב התיקונים האחרים

הצעתי למחוק ענין הפסקת הכהונה עם מותו של דיין.

החידוש בסעיף המוצע הוא בסעיף קטן (4), שהוא מפורט יותר בהצעה הממשלתית.

ר' מלחי;
במקום זה נכתוב
על פי החלטת הועדה כאמור בסעיף זה וזה.
י' לוי
ההצעה שהחלטת הועדה תתקבל ברוב של שבעה חברים כבר התקבלה.

ניסחתי מחדש את סעיף 14 לחוק הדיינים. מחקתי "במותו", והוספתי סעיף קטן

(4). יתר הסעיפים הקטנים מופיעים גם היום בחוק הדיינים.

בנושא הגימלה, עמדתי העקרונית היא שצריך למחוק נושא זה גם מחוק יסוד:

השפיטה. אינני הושב שועדה למינוי דיינים או ועדה למינוי שופטים צריכה לעסוק

בענין גימלה. לכן לא כללתי את נושא הגימלה בהצעת החוק שהגשתי.

בעניני גימלאות בדרך כלל יש לחצים שונים. יש גימלה על פי דין, והכוונה

היא שהועדה תוכל להוסיף אחוזים, כדי לשפות, כדי להעניק. כך גם אצל השופטים.

אם תתקבל הצעתי, אציע למחוק הוראה זו גם לענין השופטים. כדי לגמור דברים ברוח

טובה, אפשר יהיה להוסיף אחוזי גימלה שאינם מגיעים על פי דין. כלומר, דיין שיש

אתו בעיות, בפסקי הדין שלו, בהתנהגותו, באי הופעתו, כדי שהדברים ייראו קצת
יותר יפה יגידו לו
מגיעה לך גימלה בשעור %40, הועדה תוסיף לך עוד %10.



היו"ר א' לין;

זה לא מוצא חן בעיני.

י' לוי;

אין בזה צירך. אני מציע לעשות גם תיקון מקביל לענין השופטים. אני מציע

שהועדה לא תעסוק כלל בנושא גימלה. נושא הגימלה צריך להיות נתון, למי שקובע

גימלאות. במשרד יש בוודאי מנגנון מסוים שעוסק בגימלאות, והוא יכול לאשר,

להוסיף או לגרוע, על פי חוקים ותקנות או על פי נהלים. אם מתפטר ראש מועצה

דתית ושר הדתות רוצה להיטיב עמו, יש נהלים, .יודעים מתי מותר לו, מתי אסור לו,

כמה הוא יכול להוסיף. זה ענין למשא ומתן על פיטורים. זה לא ענין לשני רבנים

ראשיים ושני חברי כנסת ושני עורכי דין ושני חברי בית הדין הרבני הגדול, שהם

ידונו ויחליטו אם להוסיף עוד %10.

בעקרון, הועדה למינוי דיינים אינה צריכה לעסוק כלל וכלל בנושא גימלה.

אני מציע למחוק לגמרי ענין זה לגבי דיינים וגם לגבי שופטים. לכן אני בהצעתי לא

הכנסתי כלל את נושא הקיצבה. אם יישאר הדבר לגבי השופטים, אבקש שיישאר גם לגבי

דיינים כי אני לא רוצה שיהיה אי-שוויון.

היו"ר א' לין;

אולי נלך בדרך אחרת. נעשה היום את השינויים החיוניים בחוק הזה, וכאשר

נתקן את חוק השפיטה נעשה את ההתאמות והשינויים הנחוצים לגבי כל בעלי תפקידים

שיפוטיים. לא הייתי רוצה שתרד לטימיון כל העבודה שמשרד המשפטים השקיע בענין

הזה. לא תמיד השקפת הועדה היא כהשקפת משרד המשפטים או כהשקפת בית המשפט

העליון, אבל ראוי שנבחן את הדברים.

י' לוי;

אם כך, אני מבקש להביא את הערתי לפני משרד המשפטים, שיקהו אותה בחשבון

כשמגישים הצעת חוק. אני מבקש להביא בחשבון את העמדה העקרונית שלי, שועדות

המינויים אינן צריכות כלל לעסוק בנושא הגימלה.

ג' נ ו י טל;

גבי מלחי העירה לי, ובצדק, גם לגבי הההלטה הקודמת של הועדה הנכבדה, שהיא

בעינה עומדת, כמובן, שטוב היה ללכת עקב בצד אגודל בעקבות החוק המוביל - ההצעה

החדשה לתיקון חוק בתי חמשפט - שבקרוב מאד תונח על שולחן הועדה הזאת.

מעבר לשתי הצעות החוק שלפני הועדה היום, אם יש הצעות נוספות שאינן עולות

בקנה אחד עם ההצעה החדשח לתיקון חוק בתי המשפט, הייתי מציע לדון בהן אחרי

הדיון בחוק המוביל, שיידון בעוד יום בועדה הזאת.

י' לוי;

הצעת החוק תובא מחר?
גי נויטל
התזכיר כבר הופץ, הוא צריך לקבל אישור ועדת השרים לעניני חקיקה.
היו"ר א' לין
דיונים בועדת השרים לעניני חקיקה יכולים להמשך גם חצי שנה. הדיון יהיה

כבר אחרי פגרת הכנסת.
ג' נויטל
הייתי מבקש שההצעות החוק שלפני הרעדה יבואו בעקבות התיקון לחוק בתי

המשפט, ולו רק הצעת החוק של חבר הכנסת יצחק לוי.
היו"ר א' לין
למה לא אמרת את זה בדיון על הצעת החוק הממשלתית?

ר' מלחי;

ההערה של מר נויטל נכונה לא להצעה של חבר-הכנסת לוי, שמשווה את מצב

הדיינים למצב השופטים, אלא דווקא להצעת החוק הממשלתית.
י' לוי
אדוני היושב ראש, אני מבין ששתי ההצעות ימוזגו להצעת חוק אחת. שתי ההצעות

עוסקות בנושא אחד, וכאן מדובר על הנוסח. לקריאה שניה ולקריאה שלישית במליאת

הכנסת תובא הצעת חוק אחת שבה משולבות שתי ההצעות האלה. גם בקריאה ראשונה היה

דיון משולב בשתי ההצעות.

אני מציע נוסח חדש לסעיף 14 לחוק הדיינים, חלוקה לסעיפים קטנים (1) -

(3} כמו בחוק יסוד: השפיטה. הצעתי להוסיף סעיף קטן (4), ואני מקבל את ההרחבות

שיש בהצעת הממשלה - ועדת משנה, עיון בחומר ושמיעת טענותיו של הדיין וכו'.

הדברים האלה מקובלים והם ייכללו בנוסח.

אשר לסעיף 16א(ד) בהצעת הממשלה, שעוסק בנושא הגימלה, אני לא רציתי להתנגד

לו בדיון בהצעת הממשלה מכיוון שהוא מופיע בחוק יסוד: השפיטה. אבל כשהגענו

לדיון בהצעה שלי, אני רוצה להסביר מדוע לא הכנסתי סעיף כזה, ואני רוצה לשכנע

גם את משרד המשפטים למחוק את נושא חגימלה מכל החוקים האלה. אם תתקבל הצעתי,

ממילא גם בחוק בתי דין דתיים יימחק סעיף קטן (ד).
ר' מלחי
ההערה של מר נויטל, כמו שאמרתי, התייחסה להצעת חוק בתי דין דתיים, שהיא

הצעת הממשלה. תמיך חשבנו שהקביעה הראשונה והעקרונית צריכה להיות בענין שופטים,

ובעקבותיהם יבואו כל הסוגים האחרים, ואילו כאן מקדימים בתי דין דתיים. בעיני

מוזר הדבר שנקבעים. דברים עקרוניים שלא נקבעו לענין שופטים.

יש גם בעיה מעשית. מחליטה הועדה עכשיו כפי שהיא מחליטה, בעוד כמה חודשים

יהיה דיון על התיקון לחוק בתי המשפט, יבואו נציגים של המערכת השיפוטית ואולי

ישכנעו את הועדה בדברים אחרים, ואז צריך יהיה שוב לתקן את ההוראות שזה עתה

התקבלו לבתי הדין הדתיים.

לכן הייתי מציעה לועדה לשקול אם לא טוב להמתין להצעת התיקון לחוק בתי

המשפט, לדחות את ההחלטה על הצעת החוק הממשלתית, אם נציגי משרד הדתות מסכימים,

כדי לקבל את ההחלטה בענין בתי דין דתיים ביחד עם ההחלטה בענין בתי המשפט. אם

הצעה כזאת תתקבל, לא נשלב את הצעתו של חבר-הכנסת יצחק לוי עם הצעת החוק

הממשלתית אלא נעביר אותה בנפרד, כי בה יש רק השוואה עם המצב הקיים לגבי

שופטים.
היו"ר א' לין
לפני שאני מעיר הערותי, אני רוצה לאפשר לחבר-הכנסת צבן, שיצא מישיבה

אחרת, לומר את דבריו.
י' צבן
אעשה זאת בקיצור רב. סעיף 16(ב) לחוק הדיינים עוסק באפשרות של יציאת

דיין לגימלה. שתי הפסקות הראשונות עוסקות בגיל ובוותק. פיסקה (3) היא סתמית
וכללית
החליטה הועדה למינוי דיינים לאפשר לו לצאת לגימלה. אני חושב שאין

מקום לנוסח כוללני כזה וחסר סייגים.

אני חושב שפיסקה (3) לסעיף 16(ב) צריכה להשלים מה שנאמר בסעיף 14 המובא

לענינני, כי גם סעיף 14 עוסק ביציאה לגימלה. מתעוררת השאלה באיזה תנאים הוא

יוצא לגימלה, וזה מתחבר גם לדיון הקודם. היום יש לועדה למינוי דיינים סמכות,

בלתי-מסוייגת ובלתי-מותנית בשום קריטריונים, להוציא דיין לגימלה.

אני מציע למחוק סעיף 16(ב)(3) ובמקומו לקבוע: "אם התפטר, נבחר או התמנה

לתפקיד שנושאו מנוע מלהיות מועמד לכנסת, פרש על פי החלטת הועדה למינוי דיינים,

או על פי החלטת בית הדין המשמעתי, ובלבד שהקיצבה לא תשולם לו בטרם התמלאו בו

התנאים האמורים בסעיפים 16(ב)(1) ו-16{ב)(2) לחוק זה, או עשר שנים לאחר

פרישתו, לפי המוקדם מביניהם."
הרב א' בן-דהאן
זה נושא חדש.
ג' נויטל
גם אני סבור שזה נושא חדש.
י' צבן
אשקול אם להביא את הענין לפני ועדת הכנסת.'
היוייר אי לין
אני רוצה לומר כמה דברים בעקבות ההערה של גבי מלחי. הממשלה מגישה לנו

חצעת חוק, אנחנו דנים בה משום שיש כמה דברים שמחייבים טיפול. לאחר מכן מגישה

חממשלה תזכיר הצעת חוק באשר למערכת בתי המשפט, ואז רומזים לנו שאולי כדאי לעכב

הצעת חוק שהגישה הממשלה בגלל תזכיר הצעת חוק.

לדעתי, לתזכיר הצעת חוק אין שום מעמד. נכון, בתזכיר יש הבעת כוונה להעביר

חוק. אבל אנחנו לא יכולים להתייחס לכוונות. תזכיר הצעת חוק הוא הצעה שגובשה

באחד ממשרדי הממשלה והוא מופץ לכל משרדי הממשלה ולגורמים שונים, ובזה המשרד

מביע רצונו שהממשלה תגיש הצעת חוק כזאת. עם כל הכבוד שאני רוחש לכוונה זו או

אחרת, אוי לנו אם אנחנו נעכב הצעות חוק, שהממשלה עצמה הגישה, ושהכנסת אישרה

בקריאה ראשונה, ולא לפני יום או יומיים, אנחנו נעכב אותן מפני שמשרד ממשלתי

הגיש תזכיר הצעת חוק. אוי לנו אם נעשה את זה. ולא חשוב מה הרקע ומה הכוונות.

את הדבר הזה אני רוצה למחוק כליל ולהוריד מן הפרק.

אני רוצה לעסוק בהצעת החוק שלפנינו. אם חממשלה מתכוונת להגיש קודם הצעה

לתיקון חוק בתי המשפט, שתגיש אותה; שלא תגיש הצעה אחת, תקבל אישור הכנסת, ואחר

כך תגיד שבעצם יש הצעה אחרת שצריך קודם לקבל אותה.
ר' מלחי
אולי יסכים משרד המשפטים שנכניס את התיקון הספציפי שנוגע לבתי המשפט כבר

בהצעת החוק שלפני הועדה.
יי לוי
זה מה שהצעתי.



הי ו"ר א' לין; .

לא. מר נויטל בוודאי לא יכול לתת לנו היום תשובת משרד המשפטים.

ג' נויטל;

אני רוצה לעשות ניסיון אחרו לשכנע את היושב ראש, שמשום מהות הענין

שלפנינו, שיש תזכיר הצעת חוק בתי המשפט - - -
הי ו"ר א' לין
מבחינה פורמלית, זה בכלל לא מענין אותי. אישית זה מאד מענין אותי, אבל

בדיונים של ועדה אני לא יכול להכניס שיקולים כאלה.
הרב ה' קולין
לצערי, לא ראיתי את החוברת הכחולה של הצעת הממשלה לחוק בתי דין דתיים.

נדמה לי שבהדפסת החוברת נפלה טעות. בחצעת החוק שהגיש המשרד, שאושרה בועדת

השרים לעניני חקיקה, היה סעיף שאמר שייקבעו בכללים סדרי הדיון של ועדת

המינויים בענין פיטורי דיין. סעיף כזה מופיע גם לגבי השופטים. משום מה זה

נשמט, ואני סבור שההשמטה לא היתה מכוונת.
היו"ר א' לין
לענין מיוחד זה ייקבעו סדרי דין? אני בטוח שמחקו את זה במכוון.

הרב א' ב ן-דהאן;

בדיוק כך אצל השופטים.
ג' נ ו י טל
לפי החלטה מ-18 במארס של ועדת השרים, הצעת החוק היא בנוסח שמופיע בחוברת

הכחולה. היו מספר דיונים וזה נוסח הצעת החוק.
היו"ר א' לין
אם זה הושמט או לא הושמט, נבדוק את הגיון הדברים. לא חשוב הצד הפורמלי,

אנחנו יכולים לתק( ולהשלים את החוק. האם הדבר הזה נחוץ?
הרב ה' קולין
בכללים קובעים את סדרי ההזמנה, את שמיעת העדים וכו', דברים שהחוק לא יכול

לעסוק בהם.

היוור א' לין;

אינני רואה צורך להקים מנגנון ענף ולקבוע סדרי דין מיוחדים.

הרב ה' קולין;

אנחנו עוסקים כאן בהצעה די מהפכנית, וצריך לשמור על עקרון אי התלות של

שופטים, דרושה זהירות.
הי ו"ר א' לין
.

הויכוח כרגע הוא לא אם התקבלה החלטה פורמלית כזאת או אחרת בממשלה. הויכוח
צריך להיות בשאלה הענינית
האם זה דרוש וטוב לחוק הזה. לאחר ששמענו שיש הצעת

חוק בדרך, ואנחנו נרצאה לבדוק אותה באופן יסודי, אני רוצה בתיקון החוקים

שלפנינו ללכת לפי תפיסה מינימליסטית, ולא להרחיב אותם מעבר לצורך. לאחר שנדון

בהצעת התיקון לחוק בתי המשפט - ואני מניח שיעברו יותר מתשעה חודשים עד שנגיע

לכך - נעשה את השינויים הנחוצים במערכת השיפוטית כולה.

אנחנו חוזרים להצעת החוק של חבר-הכנסת יצחק לוי. לאחר הדיון שקיימנו, מה

השינויים שאתה מציע? אנחנו נמזג את שתי הצעות החוק ביחד.

י' לוי;

אני מציע שסעיף 14 יבוא בנוסח שהצעתי, אבל סעיף קטן (4) יהיה בנוי

מהפסקאות (א), (ב) ו-(ג) בהצעת הממשלה לסעיף 16א, ופיסקה (ד) תימחק. אני מציע

לא להתייחס לנושא הגימלאות.

ר' מלחי;

כולל הצעת התיקון של היושב ראש?

י' לוי;

אמרתי שאני מקבל את הצעת התיקון אם בכלל נתייחס לגימלאות. אני חושב

שועדת המינויים אינה צריכה בכלל לעסוק בגימלאות. זו לא ועדה של מומחים לעניני

גימלאות. הועדה למינוי דיינים יכולה לקבל הצעת החלטה על גימלה שנוגדת את כל

הנהלים וכל הסדרים המקובלים.
ר' מלחי
יש שני צדדים לענין של קביעת גימלה על ידי גוף שעוסק בהעברה מכהונה. צד

אחד - אפשרות להגדיל את הגימלה מטעמים הומניטריים או אחרים, ואולי לא נכון

שבצד הזה תעסוק ועדת המינויים. אבל יש גם צד שני - הצד העונשי. הועדה יכולה

לומר: במקרה כל כך חמור לא לא נאשר גימלה מלאה, נקצץ בגימלה. את האמצעי הזה

צריך להשאיר בידי הועדה.
מ' וירשובסקי
אם יש הוראה כזאת בבתי המשפט, צריך לשמור על השוויון. גם אם חבר-הכנסת

לוי צודק לגופו של ענין, כל זמן שלא תוקן חוק בתי המשפט אנחנו צריכים להשאיר

את ההוראה גם בחוק הדיינים. אנחנו לא יכולים לדון היום במחיקת ההוראה בחוק

בתי המשפט.
י' לוי
אנחנו יכולים. ההצעה שלי היא חוק בעלי תפקידים שיפוטיים, וכמו שהוספנו

הוראות לענין הקאדים ולענין קאדים מדיהב, אנחנו יכולים להוסיף תיקון גם לענין

השופטים.
מ' וירשובסקי
אני לא חושב שנכון יהיה לעשות זאת.
הי ו"ר א' לין
אנחנו לא יכולים לקבל החלטה כללית בלי שימוע רחב ושמיעת דעות שונות.

בעקרון אני נוטה לקבל את דעתו של חבר-הכנסת לוי. אבל אם יש הוראה כזאת בחוק

בתי המשפט, נשאיר את ההקבלה ונתקן את הדבר כשנדון בתיקון לחוק בתי המשפט.

בסעיף 14 לחוק הדיינים יבואו סעיפים קטנים (1), (2) ו-(3) לפי ההצעה של

חבר-הכנסת לוי, בסעיף קטן (4) יבוא הפירוט שמופיע בהצעת הממשלה.

אני משאיר את השילוב והניסוח בידי היועצים המשפטיים, גבי מלחי ומר

נויטל.

גי נויטל;

בסיפה של סעיף קטן (5) בכל סעיף מסעיפי הצעת החוק נאמר "בדרך האמורה

בסעיף.... לחוק זה". אם רוצים לעשות הקבלה, הסיפה הזאת לא מופיעה בחוק יסוד:

השפיטה. הסעיף שם מסתיים במלים "על פי החלטת בית הדין המשמעתי".

יש לזה משקל מהותי, כי אם אומרים "בדרך האמורה בסעיף..." זה עלול

להטעות. סעיף 22 לחוק הדיינים אינו אומר מה שאנחנו חושבים לשמוע. סעיף 22

אומר: בית הדין המשמעתי יביא את מסקנותיו, לזכות או לחובה, לפני שר הדתות; מצא

בית הדין המשמעתי שאין הדיין ראוי להמשיך בתפקידו - יביא שר הדתות את מסקנות

בית הדין המשמעתי לפני נשיא המדינה.

אני מציע לעשות השוואה. סעיף 14 על כל סעיפיו הקטנים, חוץ מחסיפה הזאת,

זהה לסעיף 7 בחוק יסוד: השפיטה, בשינויים המחוייבים. לפן אני מציע שבסעיף קטן

(5) בכל סעיפי חצעת החוק ייאמר כמו שנאמר בסעיף 7(5) לחוק יסוד: השפיטה - "על

פי החלטת בית הדין המשמעתי". נקודה.
ר ' מלחי
אני מציעה שנבדוק את זה שנינו אחר כך, כי ההשוואה לחוק יסוד: השפיטה היא

לא נכונה. ההשוואה צריכה להיות לחוק בתי המשפט. כאן אנחנו מדברים על חוק רגיל.
ג' נויטל
אבל לגבי בתי המשפט זה מופיע בחוק יסוד: השפיטה. היינו, הנוסח המסמיך את
הועדה הוא בחוק יסוד
השפיטה. הסעיף הזה לקוח מחוק יסוד: השפיטה.
י' לוי
אם נמחק את הסיפה, האם בית הדין המשמעתי יתנהג לפי סעיף 22 לחוק הדיינים?
ג' נויטל
לא רק סעיף 22. סעיף 22 קובע את הפרוצדורה,
י' לוי
אם זה מפריע, אני מוכן למחוק את הסיפא של סעיף קטן (5).
היו"ר א' לין
יש לנו נכונות לקבל את ההצעה השאת, אבל בכל אופן אני מבקש שגבי מלחי

תבדוק את הענין הזה בדיקה נוספת.

חבר-הכנסת לוי, אם לסכם, מה מוסיפה הצעת החוק שלך על המצב הקיים?



י' לוי;

היא נותנת לועדה למינוי דיינים סמכות לפטר, ולפי מה שהחלטנו היום גם

להשעות דיין. זו הצעה שתייעל מאד את המערכת.
היו"ר א' לין
כמו הצעת החוק של הממשלה.

י' לוי;

כן, אבל הצעתי קדמה להצעת הממשלה. כך שהצעת הממשלה היא בהצעתי.

היום יש בעיות אמיתיות עם מספר דיינים, שצריך להעמיד אותם על חובותיהם

ולא - צריך לנקוט באמצעים מסוימים. אני לא רוצה כאן לפרט, אזכיר רק מקרה אהד

של דיין שיש לו מינוי, אבל איננו מסכים ללכת למקום שבו שובץ והתקן הזה משותק.

זה דבר חמור מאד.

הרב א' בן-דהאן;

כמנהל בתי הדין אשמח מאד אם לועדת המינויים יהיו שיניים להפעיל את החוק

הזה. יש חוקים שהם אות מתה.

היו"ר א' לין;

הדברים יעמדו למבחן הזמן. המבחן יסתיים ביום שנתחיל לדון בתזכיר הצעת

החוק המפורסמת שהוכנה על ידי משרד המשפטים.

י' לוי;

תלוי כמה זמן יעבור עד אז.

ג' נויטל;

כוונתו של שר המשפטים לדון בזה בהקדם.

י' לוי;

נשמח מאד ואז נוכל גם לתקן.

היו"ר א' לין;

הוחלט להעביר לקריאה שניה ולקריאה שלישית הצעת חוק משולבת.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 13:55)

קוד המקור של הנתונים