ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 10/06/1991

הצעה לסדר היום; חוק הבחירות לכנסת (תיקון מס' 23), התשנ"א-1991 - אחוז חסימה הצעת חברי הכנסת י' לוי, ג' שפט ומ' חריש; חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 10), התשנ"א-1991; חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 11), התשנ"א-1991

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 2

ועדת ובחוקה חוק ומשפט

יום שני, כ"ח בסיון התשנ"א (10 ביוני 1991). שעה 10:45

נכחו; חברי הועדה;

א' לין - יו"ר

ש' אלוני

מי גפני

מ' וירשובסקי

יצחק לוי

ד' ליבאי

א' רובינשטיין

מוזמנים;

חה"כ י' צבן

חה"כ ג' שפט

השופט ר' בודסקי - משרד המשפטים, סגן מנהל בתי המשפט

ש' גוברמן - " "

דייר כי שלו - " "

אי רזניק - לשכת עורכי הדין

מזכירת הועדה; די ואג

יועצת משפטית; ר' מלחי

קצרנית; אי אשמן

סדר היום; א. הצעה לסדר היום

ב. חוק ההוצאה לפועל (תיקון מסי 10), התשנ"א-1991

ג. חוק הבחירות לכנסת (תיקון מס 23), התשנ"א-1991 - אחוז חסימה

הצעת חברי הכנסת יציק לוי, ג' שפט ומי חריש

ד. חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 11), התשנ"א-1991



א. הצעה לסדר היום
היו"ר א' לין
אני מתכבד לפתוח את הישיבה. הצעה לסדר לחבר-הכנסת מרדכי וירשובסקי.

מ' וירשובסקי;

בדו"ח מבקר המדינה יש התייחסות לענין האזנות סתר.

היו"ר א' לין;

תודה רבה. כבר החלטנו לקיים דיון בכל השינויים בחוקי האזנות סתר. נעשה הכל

במרוכז. אין ספק שבדיון הזה תרומתך תהיה חשובה, כי אתה העלית את הנושא.

מ' וירשובסקי;

תודה רבה.

ב. חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 10). התשנ"א-1991

היו"ר א' לין;

אנחנו צריכים היום להחליט בכמה שאלות שהתעוררו לארור שכבר סיימנו את הדיון

בתיקון מס' 10 לחוק ההוצאה לפועל. אמרה לי היועצת המשפטית של הועדה שיש נקודה או

שתי נקודות שטעונות ליבון, ויתכן שלהחלטה יהיה אופי של שינוי החלטה קודמת. למען

הסדר הטוב, החלטתי להעלות את הנושא לסדר היום. בהזדמנות זו החליט חבר הכנסת צבן

לצמצם את ההסתייגויות שהגיש להסתייגות אחת. נשמע את ההסתייגות של חבר-הכנסת צבן

ונסכם.

ר' מלחי;

לפי הנוסח. שהציע משרד המשפטים, יש שני סוגים של בעלי תפקיד לענין חוק זה,

האחד הוא מי שמקבל אישור מועדת האישורים. וסוג שני - עורכי דין ומתמחים שאינם

זקוקים לאישור. התברר שמלבד האישור יש בחוק הוראות אחרות שלא יחולו על מי שאינו

זקוק לאישור, מי שיכול לקבל את התפקיד ללא אישור. החוק קובע סייגים מסוימים, שאם

לא נאמר את זה במפורש, הם לא יחולו על מוציאים לפועל שהם עורכי דין או מתמחים,

ויש סנקציות שהועדה יכולה לנקוט בהן ולא תוכל לנקוט כלפי סוג זה. יושבנו לנכון

להכניס את זה לחוק, אם כי אולי בצורה שונה. זה דבר שמחייב החלטת הועדה.

מדובר על סעיף 5ג הקובע סייגים לממלאי תפקיד, שלפי הצעת החוק הוא חל רק על

מי שקיבל אישור. ההוראה ש"בעל אישור לא יעסוק בגביית שטרות או חובות, במישרין או

בעקיפין, לא בעצמו ולא על ידי קרובו או שלוחו, אלא מכוח הטלת תפקיד על ידי מוציא

לפועל" - אם לא נוסיף הוראה אחרת, הגבלה זו לא תחול על עורכי דין ומתמחים.

ההצעה היא להוסיף סעיף קטן (ב): "האמור בסעיף קטן (א) יחול גם על בעל תפקיד

איור, למעט אם העיסוק נעשה במסגרת תפקידו כעורך-דין או כמתמחה". אבל הדבר לא

הוחלט בועדה. זה שינוי אחד.
ד"ר כ' שלו
זו איננה השמטה של משרד המשפטים. זו החלטה של מדיניות. הגישה הבסיסית שלנו

היתה שאנשים שיכולים לשאת תפקיד כפקידי בית המשפט או כעורכי דין או מתמחים, אינם

צריכים להיות בפיקוח מיוחד לפי החוק הזה. פקידי בית המשפט פועלים במסגרת

תפקידם, לעובדי מדינה יש מנגנונים של משמעת ואין צורך להטיל כאן הגבלות נוספות על

אלה שקיימות מכוח חוק שירות המדינה.



ר' מלחי;

אליהם לא התכוונו.
ד"ר כ' שלו
אשר לעורכי דין, הגישה הבסיסית שלנו היא שהעיסוק בעריכת דין על כל היבטיו

מוסדר בחוק לשכת עורכי הדין. איננו רוצים לא לנגוס בחוק לשכת עורכי הדין, לא

לפלוש לתוכו, לא לקבוע דברים מחוץ לחוק לשכת עורכי הדין ולא לקבוע סמכויות

מקבילות לסמכויות שקיימות מכוח חוק לשכת עורכי הדין. לדעתנו, חוק לשכת עורכי הדין

הוא יוסדר ממצה לעיסוק בעריכת דין.

היו"ר א' לי ן;

הפונקציה שמדובר בה כאן היא לא לפי חוק לשכת עורכי הדין. זאת פונקציה אחרת

לגמרי. מדובר על ביצוע עבודה שצריכה היתה להעשות בידי המדינה. אם עורך דין או

מתמחה אינו עושה מה שהוא צריך לעשות, אם הוא פוגע או. שהוא מועל בתפקידו, למה לא

תחול עליו הסנקציה שקבועה בחוק לגבי כל אדם אחר?
ד"ר כ' שלו
אם עורך דין עוסק במה שנקרא גביה פרטית, הרי אם זו עבירה על החוק הזה קל

וחומר שזו עבירה על חוק לשכת עורכי הדין.

היו"ר א' לין;

למה שלא יחולו אותן סנקציות? האם אנחנו מוסרים את זה ללשכת עורכי הדין ובזה

אנחנו גומרים את העני ן וזו ישועתו של עם ישראל? מי אמר שאנחנו כל כך סומכים על

בתי הדין המשמעתיים של לשכת עורכי הדין כשמדובר בפונקציה שהמדינה צריכה לבצע?
דייר כ' שלו
ועדת האישורים עלולה להיות מוצפת בתלונות בגד עורכי דין. יכולות להיות תלונות

מבוססות יותר ומבוססות פחות. אני בדעה שאם הועדה מקבלת תלונה נגד עורך דין,

הפרוצדורה הנכונה היא להעביר את התלונה ללשכת עורכי הדין.

אני רוצה להזכיר שהמוציא לפועל איננו חייב להטיל את התפקיד על אף אחד. הוא

רשאי להטיל תפקיד על אנשים אלה ואחרים.

היו"ר א' לין;

הוא רשאי והוא יטיל.

דייר כ' שלו;

אם יש סיבה טובה למוציא לפועל שלא להטיל תפקיד על עורך דין, במסגרת סמכותו על

פי דין הוא יכול להפעיל שיקול דעת אם להטיל אם לא להטיל תפקיד על אדם מסוים. לא

רצוי שאנחנו נתערב במקצוע חופשי של עריכת דין.

אי רזניק;

אני חושב ששתי התוספות המוצעות הן מיותרות לחלוטין. למה לכתוב "למעט אם

העיסוק נעשה במסגרת תפקידו כעורך-דין או כמתמחה"? אם עורך דין יעסוק בגבית שקים

וחובות שלא במסגרת תפקידו כעורך דין, הוא יעוף מהלשכה. העונש שמטילים כאן הוא

קטן לעומת הרחקתו מהלשכה. מעשים כאלה עומדים בניגוד מוחלט לחוק לשכת עורכי הדין.

לשכת עורכי הדין רואה בחומרה רבה עורך דין שעוזר בעקיפין לחברת גביה, ואם הוא



עצמו יעסוק בכך... אינני רואה צורך בתוספת המוצעת. עורך דין במסגרת תפקידו

מייצג נושה בהוצאה לפועל, ואני לא מעלה על דעתי שימנו עורך דין להיות מוציא לפועל

של עיקול או של מכירת מעוקלים אם הוא לא בא כוה של נושה. איך אדם כזה יכנס בכלל

לתמונה?

אשר לסנקציות נגד עורכי דין, אני רוצה להזכיר שעורכי הדיו אינם עומדים עדייו

בתור לקבל תפקיד כזה. צריך לחזר אחריהם. עורכי הדין לא רוצים לעסוק בעבודה הזאת,

במקרה הטוב מקללים אותם ומאיימים עליהם, במקרה הגרוע הם מקבלים מכות כשהם

הולכים למקום שמוציאים מעוקלים. אנחנו לא ממליצים לעורכי דיו שילכו לבצע הוצאת

מעוקלים, אף כי אנחנו חושבים שמבחינה חוקית רצוי שיהיה במקום עורך דין, הוא גורם

ממתן, הוא משפיע גם על הקבלנים שמבצעים את ההוצאה. אם עורך דין לא יתנהג כשורה,

לא יקבל עוד מינוי מראש ההוצאה לפועל.

היו"ר א' לין;

למה אותם דברים לא יכולים להיות יפים גם לכל הארורים?
א' רזניק
כל האחרים הם אנשים שעסקו קודם לכו בחקירות, קבלנים לביצוע עיקולים. עם כל

הכבוד, זאת מאטריה שונה לגמרי. עורכי דיו ומתמחים נמצאים תחת בקורת אחרת, אלה

אנשים שיודעים את החוק, או חזקה עליהם שהם יודעים את החוק.

השופט ר' בודסקי;

יש לי בעיה ביחס לנושא הזה, אבל בכל זאת אומר מה שאומר. עו"ד רזניק אמר

שלשכת עורכי הדיו רואה בחומרה רבה עורכי דין שמסייעים לחברות גביה. לצערי, לא

תמיד נוכחתי בזה. נוכחתי שיש עורכי דין שהם "עורכי דין קש", שעומדים מאחורי חברות

גביה, חותמים בחותמם כעורכי דין, ואנשי חברות הגביה מגישים את הבקשות ומטפלים

בתיקים בהוצאה לפועל. זה נעשה בעיקר במחוז הצפוו, לא במחוז שלך.

סעיף 5ג אומר שבעל תפקיד לא יעסוק בגביה. אבל למעשה לא הוא אלא חברת הגביה

עוסקת בגביה, והוא רק עומד מאחוריה ונותן את החותמות ואת החתימות שלו, וכלפי

ההוצאה לפועל הוא עורך הדין המייצג. זאת הבעיה..

אי רזניק;

איד לפתור את הבעיה?

והשופט ר' בודסקי;

אני לא יודע. הסעיף לא יפתור את הבעיה.

את ההוראה בעניו נושא תפקיד שהתנהג באופו שאינו הולם או בדרך אחרת שפוסלת

אותו מלהיות נושא תפקיד, לא נראה לי שצריך להחיל אווזה על עורכי דין, כי כללי

האתיקה שלהם די מחמירים אתם. נדמה לי שאם תימצא בעורך דין איות מסיבות הפסילה

שנקבעות בתיקו ו זה לחוק, הוא ייפסל גם על ידי לשכת עורכי הדיו.

ר' מלחי;

גם אם נצא מהנחה שכל דבר שלפי החוק הזה איננו אתי או שהוא עילה לפסילה הוא גם

עבירה אתית לפי חוק לשכת עורכי הדין, לא בהכרח הסנקציה של לשכת עורכי הדין תהיה

רלוונטית. אם לשכת עורכי הדיו תחשוב שהענין לא חמור במיוחד ולא תפסול רשיונו של

עורך דיו, אפילו לא לתקופה מסוימת, אלא תסתפק בנזיפה או בהתראה, זה לא יהיה

רלוונטי לענין התיפקוד שלו כבעל תפקיד. זה דבר אחד.



דבר שני הוא מהירות הדיון ומהירות התגובה בדרך זאת לעומת דיונים בלשכת עורכי

הדיון, שכפופים לערעורים וכו'. כאן רוצים מיד להפסיק את מילוי התפקיד. את זה אי

אפשר להשיג על ידי לשכת עורכי הדיו.

הי ו"ר א' לין;

אני רוצה לקבוע כהחלטת הועדה שאותם הליכים שהחוק הזה קובע לבעל תפקיד שקיבל

אישור יחולו גם על עורכי דין ועל מתמחים.

מקור הסמכות בחוק זה הוא המוציא לפועל. הועדה נותנת אישור לאנשים מסוימים,

אבל המוציא לפועל הוא שמטיל את התפקיד והוא אחראי כלפי האזרח הנפגע, לא לשכת

עורכי הדין. המוציא לפועל אחראי שכל בעל תפקיד, יהיה זה עורך דין, נסיך או

בן-מלך, לא ימשיך בתפקיד אם התנהג שלא כיאות.

נראה לי שאנחנו שוכחים קצת את יסודות החוק הזה. העבודה צריכה להעשות בידי

מנגנון המדינה, ואנחנו מאפשרים להעביר את התפקיד לאנשים פרטיים שיתמחו בעבודה

הזאת והם יעמדו בעימות ישיר עם האזרח. אם יש תלונה, צריך לברר. ואם יש מנגנון שבא

להבטיח בפני פגיעה מצד בעל תפקיד, הוא צריך להבטיח בפגי פגיעה בידי עורכי דין

ומתמחים כמו בפני פגיעה בידי בעל תפקיד אחר. אותם כללים יחולו על כל בעלי

התפקיד, ואם יש הליך של פסילה, הוא יחול גם על עורכי דיו.

אני חושב שאין צורך להוסיף סעיף קטן (ב) לסעיף 5ג. לא צריך לסבך את הענין.

די לומר שסעיף 5ג מתייחס לביצוע הליך לפי סעיף 5(ב). אם עורך דין נפסל, הוא נפסל

גם מלעסוק בהליכים כאלה בתיק שהוא טיפל בו. אם מוסרים את הטיפול לחברה אחרת,

החברה מטפלת, אנשים איורים מטפלים בענין. כאן מדובר על הסמכה אישית לתפקיד של

מוציא לפועל.
ר' מלחי
ההצעה היא בסעיף 5ט - החלת סעיפים על בעל תפקיד ארור: "הוראות סעיפים 5 ה, 5ו

ו-5ז יחולו בשינויים המחוייבים גם על בעל תפקיד אחריי. אלה הסעיפים העוסקים בביטול

אישור או פסילה מלקבל אישור, תלונות, ערעור על התלונות.

היו"ר א' לין;

חבר-הכנסת לוי, לא היית כאן במהלך הדיון ונאלצתי לקבל החלטה בהעדרך.

חבר-הכנסת צבן, בבקשה.

י' צבן;

אני מבקש להעלות הסתייגות מס' 3 מההסתייגויות שהגשתי בכתב, ואני רוצה להסביר

אווזה. בסעיף 5(4) לחוק נאמר: "בסעיף קטן (ד), במקום המלים "היה בעל התפקיד
תאגיד, יודיע התאגיד" יבוא
ייעל אף האמור בסעיף קטן (ב), רשאי מוציא לפועל להטיל

על תאגיד שמירה על מטלטלין מעוקלים ומכירתם; התאגיד יודיע". בדרך כלל בעל תפקיד

מוגדר בחוק הזה כאדם פרטי שיש לו הכישורים הנדרשים. לצורך שתי פונקציות מסמיכים

גם תאגיד להיות בגדר בעל תפקיד לעניו שמירת מטלטלים ומכירתם.

הערתי בקריאה הראשונה, ונדמה לי ששר המשפטים הגיב בתשומת לב להערה זאת, שעלול

להווצר מצב בלתי רצוי. בתוך התאגיד צריכים להיות מספר נושאי משרה שהם גם בעלי

תפקיד מבחינה אישית, כדי שהענין כולו ינוהל באופן ראוי. עולה שאלה אם בעלי התפקיד

האלה, שהם מנהלי חברת השמירה שתעסוק בשמירת מטלטלים ואחסנתם, יכולים מלבד זה

לעסוק בפונקציות של בעל תפקיד.

מאחר ששר המשפטים שעה שהציג את החוק ביקש להבחין ביו הפעלת תאגיד לצורך הענין

במסגרת המוגבלת הזאת ובין בעל תפקיד אינדיבידואלי, אני מציע לשמור על ההבחנה הזאת

עד הסוף ולומר שבעל תפקיד שהוא מנהל בחברת שמירה כזאת לא יעסוק באופן פרטי בעניו



זה. לכאורה אפשר לומר שכאן יפעל בכובע אחר, אבל אני מניח שהתוצאה ונהיה אחרת.

לחברות השמירה יש כלי רכב שלהן, יש להו עובדים גברתנים שלהן, הוא לא יבוא לבית

שבו צריך לבצע הוצאה לפועל כדרך שבא מוציא לפועל אחר. הוא יבוא עם המדים וכדומה.

הדבר עוד יותר מסובך. יש כמה חברות, לדוגמה מודיעין אזרחי, שיש להן גם חברות

שמירה וגם חברת חקירות פרטיות. בהוצאה לפועל יש מידה מסוימת של כניסה לתחום הפרט,

ואנחנו צריכים להקפיד מאד שבשום אופן לא יהיה ניצול של ההוצאה לפועל לצורך השגת

מידע לחקירות כלשהן. בוודאי ידוע לועדה הזאת שיש לא מעט חברות שבהן חברת שמירה

וחברת חקירות מעורבות ביחד. יכולים להיות מנהלים של חברה שמירה שהם גם מנהלים של

חברת וקירות ויש להם הסמכה כבעלי תפקיד, והם יפעלו לא רק כמנהלים של חברת שמירה

אלא גם כבעלי תפקיד אינדיבידואלי, ויהיה כאן ערוב תחומים.

ההצעה שלי שמה מראש מיקום בפני ניצול לרעה. אני מציע שבסעיף 5א(ג)(2 ) ,לאחר

המלים "עיסוקיו הארורים" יבואו המילים: "בסעיף -זה 'ניגוד אינטרסים' - לרבות היות

אדם בעל רישיון לחקירות פרטיות כאמור בסעיף 3 לחוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה

תשל"ב19720 (להלן "חוק החוקרים") או בעל רישיון לארגון שירותי שמירה כמשמעותו

בסעיף 18 לחוק החוקרים, וכן היות תאגיד תגיד לחקירות פרטיות כמשמעותו בסעיף 13

לחוק החוקרים, חברת שמירה כמשמעותה בסעיף 18 לחוק החוקרים".

אני מבקש למנוע בכל תוקף ניצול המעמד של בעל תפקיד שהוא מנהל חברת שמירה

או מנהל חברת חקירות.

היו"ר א' לין;

זה נושא שדנו בו בועדה והעדפנו את ההגדרה הגורפת על הוצאה מהכלל של בעלי

מקצוע מסוימים.

השופט ר' בודסקי;

ההגדרה הגורפת יכולה לסבך את הועדה. ההצעה של חבר-הכנסת יאיר צבן יכולה לסייע

מאד לועדה, על ידי כך שהיא מסמנת לועדה שמי שקיבלו רישיונות לחקירות פרטיות או

לחברת שמירה, יש ניגוד אינטרסים בין עיסוקים אלה ובין התפקיד של בעל תפקיד והם לא

יקבלו רישיון.

היו"ר א' לין;

זו לא היתה העמדה שהבעת בועדה במהלך הדיון יוקודם.

השופט ר' בודסקי;

אני לא הבעתי דעה בדיון הקודם. הדעה היתה של חברתי.

היו"ר א' לין;

אם נציגי הממשלה נוכחים בדיונים בועדה והם לא מציעים לנו הצעות, אני מניח

שהודעה שהתגבשה בועדה מקובלת עליהם.

יש וזשש לניגוד אינטרסים בין התפקיד של מוציא לפועל לבין תפקידים אחרים, למשל

חוקרים פרטיים. העלינו את הבעיה במהלך הדיונים בועדה, והועדה בכל זאת העדיפה

הגדרה כללית שועדת ההכרה תיקבע בכל מקרה ומקרה אם יש ניגוד אינטרסים. עכשיו אני

שומע מהשופט בודסקי שההצעה של חבר-הכנסת צבן טובה יותר. עו"ד רזניק, מה דעתך?

א' רזניק;

יש אינסוף אפשרויות להכנס לפרטים ולהנחות את הועדה. בראש הועדה יושב שופט

שלום, והיא רשאית לסרב לתת אישור "אם היא סבורה כי מילוי תפקידו של המבקש כבעל

תפקיד עשוי ליצור ניגוד אינטרסים עם מקצועו או עם עיסוקיו האחרים". זו הנחיה



כללית רחבה מאד, וחזקה על שופט שלום שיקח בחשבון ניגוד אינטרסים של חוקרים

פרטיים. אם מנסים למצות, כאילו אומרים שדברים אחרים כן באים בחשבון. אני לא

מתנגד להצעה, אני רק חושב שהיא מסבכת. אני חושב שהנוסח הרחב של הצעת החוק -

"עשוי ליצור ניגוד ענינים" - נותן אפשרות לועדה לסכל כל אפשרות תיאורטית של ניגוד

אינטרסים.
ש' אלוני
בדרך כלל שמדברים על ניגוד אינטרסים הכוונה היא מבחינת ההכנסות והשפעות

אחרות. אני חושבת שהוספת סייג להגנת הפרטיות היא בעלת משמעות גדולה. יכול להיות

שאפשר לקבל את כל ההצעה של חבר-הכנסת צבן או לנסות לצמצם אותה, אבל להכניס את

הסייג הזה. זה לא ניגוד אינטרסים של מנהל חברת חקירות, להיפך, זה משרת את

האינטרסים שלו. צריך לקבוע סייג ברור שאין לפגוע בפרטיות יותר מן הדרוש לצורך

הענין המסוים.

ד"ר כ' שלו;

אני מבינה את ההערה של חבר-הכנסת צבן, אבל אני לא בטוחה שזאת הטכניקה הנכונה.

אנחנו קוראים בסעיף 5(ד) הקיים שהתאגיד מודיע למוציא לפועל מי הם נושאי המשרה

שיהיו אחראים לביצוע התפקיד, ויראו כל אחד מהם כבעל תפקיד לענין סעיף קטן (ג),

חלה עליהם חובת ביצוע אישית, ואפשר אולי גם להרחיב לסעיף(ג)(1), כפי שסיכמנו

היום, שיש עליהם גם אחריות למעשים של אנשים שהם מסתייעים בהם.

לפי ההצעה של חבר-הכנסת צבן גם המנהלים צריכים לקבל אישורים. כל הסעיף הזה

קיים משום שקיימת חברת ממ"ו, ששומרת במרוכז ומוכרת במרוכז את המטלטלים המעוקלים.

זה חשוב ליעילות מימוש הנכסים.

אני מציעה את הסיפא של סעיף קטן (ד) בחוק הקיים, "יראו כל אחד מהם כבעל תפקיד

לענין סעיף קטן (ג)" להרחיב ולומר: יראו כל אחד מהם כבעל תפקיד גם לענין הסעיף

שעוסק בפסילה ואיסור. ואז לא צריך לפרט ולציין במפורש את החוקרים הפרטיים.

אני מציעה שגם סעיף 5ג - סייג לעיסוק - יחול על נושאי משרה בתאגיד. אנחנו

רוצים שנושאי משרות. בתאגידים ששומרים על המעוקלים לא יהיו חופשיים לפעול כבעלי

תפקיד במובן הרגיל בהו.ק זה. אם נטיל עליהם סעיף 5ג, אסור יהיה להם לעסוק בגבית

חובות.

היו"ר א' לין;

השאלה היא מי פסול לקבל אישור לתפקיד כזה. קבענו כלל פשוט: הועדה רשאית לסרב

לתת אישור "אם היא סבורה כי מילוי תפקידו של המבקש כבעל תפקיד עשוי ליצור ניגוד

ענינים עם מקצועו או עם עיסוקיו האחרים". חבר-הכנסת יאיר צבן מציע להוסיף את

המלים "לרבות..." ולקבוע מפורשות מי לא יוכל לקבל אישור. הוא מציע שלא יוכלו לקבל

אישור מי שקיבל רישיון לחקירות פרטיות או בעל רישיון לארגון שירותי שמירה וכן

תאגיד לחקירות פרטיות. הוא מציע לא להסתפק בהגדרה הכוללת אלא לציין בעלי משרה

מסוימים.
י' צבן
ככל שאני מבין את הפרוצדורה, מה שיכול לקרות הוא שאדם ילך לקבל אישור להיות

בעל תפקיד, יקבל תעודה שהוא בעל תפקיד בהוצאה לפועל, אחר כך יקים חברת שמירה.

הוא כבר לא יצטרך לפנות לאותה ועדה בראשותו של שופט שלום, הוא קיבל כבר קודם את

אישור הועדה.



ד"ר כ' שלו;

אשר לתאגיד לחקירות פרטיות, תאגיד איננו יכול לקבל אישור. כבר אמרנו שאישור

ניתן לאדם, למעט לתאגיד.

אשר למקרה שחבר-הכנסת צבן דיבר עליו כרגע, הועדה מפקדת על בעלי התפקיד מדי

שנה עם הגשת הבקשה לחידוש האישור. אם בינתיים אותו בעל אישור הקים משרד לחקירות

פרטיות, נתקיימה בו עילה שהיה בה כדי להצדיק סירוב מלכתחילה.

היו"ר א' לין;

לא זאת הנקודה. השאלה היא אנחנו קובעים מלכתחילה שמי שיש לו עסק לניהול

הקירות פרטיות לא יוכל לקבל אישור.

ד"ר כ' שלו;

מדוע העדפנו את הניסוח הכללי ולא הצענו לפרט? מלבך הסיבה העקרונית שאנחנו לא

רוצים לפסול מלכתחילה אלא רוצים לבדוק לגופו של עניו כל אדם, העניו הוא בזה שלפי

התקנות הקיימות היום לחוקרים פרטיים יש זכות אוטומטית, כמו לעורכי דין, לקבל

אישור של בעל תפקיד.
י' צבן
לא יאומן.

השופט ר' בודסקי;

זו היתה שגיאה.

היו"ר א' לין;

גם אני העליתי בישיבה קודמת את המחשבה שצריך לשלול מחוקרים פרטיים את האפשרות

להיות מוציאים לפועל. מוציא לפועל נכנס לרשות הפרט. לא הייתי רוצה לתת לחוקרים

פרטיים אפשרות לפלוש לרשות הפרט. אבל אמרנו שנסתפק בהוראה כללית.

עכשיו יש לפנינו הצעה של חבר-הכנסת צבן. השופט בודסקי תומך בהצעה. אני סבור

שמי שיש לו רישיון על פי חוק החוקרים הפרטיים, או תאגיד לחקירות פרטיות, לא יוכל

לקבל תפקיד של מוציא לפועל לפי החוק הזה. שירותי שמירה הם עניו שונה. איו לנו

התנגדות שחברות שמירה יקבלו תפקיד של שמירה על מטלטלים מעוקלים. פונקציה זאת

יוכלו לקבל. חבר-הכנסת צבן, אתה סבור שיש ניגוד אינטרסים ביו ביצוע תפקידי שמירה

וביו תפקידי הוצאה לפועל?
י' צבן
לא. תאגיד לא יכול לקבל פונקציה של שמירת מטלטלים ומכירתם אלא כמה מהאנשים

שלו הם בעלי תפקיד באופו אינדיבידואלי. אני לא כל כך חושש כאו מניגוד אינטרסים,

אני חושש מניצול לרעה של כפל התפקידים.

היו"ר א' לין;

חברה מקבלת אחריות לשמירה על מטלטלים, לדוגמה ממ"ן. איזה איסור אתה רוצה

להטיל על הדוברה או על מי מעובדיה?



י' צבן;

אין לי בעיות עם ממ"ן. אבל אין זה מן הנמנע שאחרי חקיקת החוק הזה תקום חברת

שמירה ותתקשר עם שורה של בעלי תפקיד בתחום החוצאה לפועל ותאמר להם: אנחנו מוכנים

לתת לכם שירות במכירת מטלטלים. היא תעשה מת שעושה היום ממ"ן. הרי זה לא חוק

ממ"ן. חברת שמירה שתעסוק בשמירת מטלטלים ובמכירתם - ואתה יודע איך נראית היום

חברת שמירה - כדי לקבל את האישור כמה מנושאי המשרה שלה חייבים להיות בעלי תפקיד

לפי הגדרת החוק הזה.

היו"ר א' לין;

לא. חברת השמירה כתאגיד מקבלת אישור לבצע שירותי שמירה. לא כל אחד מהשומרים

שלה מקבל אישור באופן אישי. החברה מקבלת אישור.
י' צבן
בדיון בקריאה הראשונה שאלתי את השר והוא הסביר במפורש שתאגיד לא יקבל את

ההסמכה לעסוק בשמירת מטלטלין ומכירתם אם לא יסמן מתוך הנהלתו נושאי משרה שהם

באופן אינדיבידואלי עמדו בקריטריונים של בעל תפקיד. כך הוסבר לנו.

ד"ר כ' שלו;

הכל נכון חוץ מהשורה האחרונה. נושאי משרה לא חייבים לעמוד באותם קריטריונים.

התאגיד צריך להודיע מי הם נושאי המשרה שעליהם האחריות האישית.

י ' צבן;

כלומר, מנהל ששמו נמסר כנציג התאגיד שנותן שירותי שמירה, לו באופן אישי אין

סמכות לפעול כבעל תפקיד?

ד"ר כ' שלו;

הוא איננו חייב לעמוד בקריטריונים, הוא איננו חייב לקבל אישור מהועדה, והוא

גם איננו יכול להכנס לחצרים כדי לבצע עיקול.

י' צבן;

אבל בחוק היום אין מניעה שמנהל בתאגיד שקיבל הסמכה כזאת ילך באופן אישי ויבקש

הסמכה כבעל תפקיד. אני אומר שהדבר הזה פסול. אם לא תהיה מניעה, הוא יכול לבוא

לבית עם הז'לובים ולעשות את העיקול בצורה שלא אליה התכוונתם.

ר' מלחי;

באופן עקרוני הוא לא פסול. אבל יכול להיות שיימצא פסול מכוח ההוראה האוסרת

ניגוד ענינים.

י' צבן;

אני לא יודע באיזה שלב זה יתגלה. זה יכול להתגלות בשלב מאוחר מאד.

השופט ר' בודסקי;

צודק חבר-הכנסת צבן. תאגידים שיהיו מוסמכים לעסוק אך ורק בשמירה ובמכירת

מטלטלים, צריך למנוע מהם תפקיד של מוציא לפועל.



היו"ר יצחק לוי

נסכם את הנושא כשיכנס היושב ראש. אני מבין שמתגבשת כאן הסכמה בשני דברים.

האחד - לתקן את סעיף 5(4), ולקבוע שנושאי משרה בתאגיד לא יוכלו לקבל רישיון של

בעל תפקיד מוציא לפועל. דבר שני - לקבוע סייג בענין חוקרים פרטיים, דווקא מפני

שהיום הם מקבלים אוטומטית את הרישיון. צריך להבליט שהחוק רואה בזה ניגוד

אינטרסים. אם לא נכתוב את זה, הרי היום יש כבר חזקה שחוקרים פרטיים מקבלים רישיון

של בעל תפקיד.
ד"ר כ' שלו
אולי צריך היה להזמין את הנציגים של ההוקרים הפרטיים לפני שנוטלים מהם פרנסה

שנתנו להם לפני שנה.

א' רובינשטיין;

היתה סיבה לכך שנתנו להם את התפקיד הזה: קשה מאד להוציא לפועל בהליכים

רגילים.

השופט ר' בודסקי;

חשבנו שהועדה שנותנת אישורים לחוקרים פרטיים ולמארגני שירותי שמירה עומדת על

כל על התקנות ועל כל הנושאים של האתיקה המקצועית. הסתבר לנו אחר כך שחלק מהחוקרים

הפרטיים עוסקים גם בגביה שלא דרך ההוצאה לפועל, קיבלנו תלונות עליהם, ואז הסתבר

לנו שטעינו.
א' רובינשטיין
הדרך הנכונה היתה לפעול באמצעות חוק החוקרים.

השופט ר' בודסקי;

אולי צריך היה בתקנות האתיקה שלהם לאסור עליהם גבית חובות שלא דרך ההוצאה

לפועל.

א' רובינשטיין;

צריך להביא את השינוי לידיעת החוקרים הפרטיים.

היו"ר א' לין;

לא אזמין את החוקרים הפרטיים ולא נדחה את סיכום הדיון. הועדה יכולה לקבל את

ההצעה של חבר-הכנסת צבן או שחבר-הכנסת צבן ירשום את הצעתו כהסתייגות, ועד לדיון

במליאה נקיים את כל הבירורים.

ש' אלוני;

אפשר לא להזמין אותם לישיבה, אבל מאחר שלפני שנה נתנו להם זכות ועכשיו היא

נלקחת מהם, ההגינות מחייבת לפחות להודיע להם על כך.

ד"ר כ' שלו;

הזכות לפעול אוטומטית כבעלי תפקיד, מכוח הרישיון שלהם על פי חוק החוקרים

הפרטיים, ניתנה להם בתקנות באישור ועדת החוקה חוק ומשפט.
היו"ר א' לין
אם כך אני מציע להשאיר את החלטת הועדה כמו שהיא. נאפשר לחבר-הכנסת יאיר צבן

לרשום את ההסתייגות שלו. החוק יגיע לדיון במליאה ביום שלישי בשבוע הבא, ועד אז

נעשה את הבירורים הנחוצים ונחליט אם לתמוך בהסתייגות.
ש' אלוני
לפי הדיון שהיה כאן, אנחנו תומכים.

יצחק לוי;

אני אבקש להצטרף להסתייגות.
ש' אלוני
גם אני.

יצחק לוי;

אני מציע להשאיר את הנוסח כפי שהוא. כמה חברי כנסת ירשמו הסתייגות. נודיע

לחוקרים שיש להם בעיה שצריך לברר אותה.

היו"ר א' לין;

אני מבקש לפנות לארגון החוקרים ולבקש שיביאו את עצומותיהם לפני הועדה, בכתב

או בדרך אחרת, ונקבע את העמדה בענין ההסתייגות. או שאתם רוצים שנקיים דיון נוסף.

ש' אלוני;

מיצינו את הדיון. התקבל רושם שלא ניתנה הדעת לבעיות כאשר ניתנה הסמכות

האוטומטית לחוקרים פרטיים. טובת הענין מחייבת שלא יהיה כך.

היו"ר א' לין;

אני מבין שהתקנות קיימות יותר משנה. היו בעיות מיוחדות?

השופט ר' בודסקי;

כן. הסתבר לנו שחלק מהחוקרים הפרטיים עסקו גם בגבית חובות שלא דרך ההוצאה

לפועל. זאת סיבת פסילה ברורה לפי התיקון לחוק.

היו"ר א' לין;

זאת אומרת שהמקצוע הזה מעורר בעיה. גם אני חשבתי שהמקצוע הזה מעורר בעיה.

העברנו את השיקול לועדת ההכרה, אבל יכול להיות שלא די בכך.

יצחק לוי;

אני מציע לרשום את ההסתייגות. יושב ראש הועדה יברר את רזסוגיה עם ההוקרים

הפרטיים. במליאה תודיע אם הועדה תומכת בהסתייגות.

היו"ר א' לין;

נקבל את ההצעה המקורית של חברת הכנסת אלוני, נזמין נציגים של החוקרים. אשתדל

לעשות את זה עוד השבוע. נשמע אותם ונקבל החלטה. יהיה עוד עיכוב, אבל נעשה את

הדברים בצורה מסודרת. נוסיף את הנושא לסדר היום ביום רביעי.



ג. חוק הבחירות לכנסת (תיקון מס' 23), התשנ"א-1991 - אחוז חסימה

הצעת חברי הכנסת י' לוי, ג' שפט ומ' חריש
היו"ר א' לין
הצעות החוק הפרטיות של חברי הכנסת יצחק לוי, גרשון שפט ומיכה חריש עברו

קריאה טרומית. שלושת חברי הכנסת הגיעו להסכמה להביא לקריאה ראשונה הצעה משותפת

להעלות את אחוז החסימה ל~%ד.1. חברי הכנסת לוי ושפט מוכנים לשנות את חצעתם

ולהעלות את אחוז החסימה רק ל-1.5% . לא צריך להסביר למה. חבר-הכנסת מיכה חריש

לא מסכים לזה. חבר-הכנסת חריש דיבר אתי בטלפון ואמר לי שהוא לא מסכים לשום

שינוי מאחוז ההסימה שמופיע בהצעה המשותפת , ואם נקבל החלטה שונה, הוא מבקש

לחזור להצעה המקורית שלו - העלאת אחוז החסימה ל-2.5% - להפריד את הצעת החוק

שלו מההצעות של חברי הכנסת לוי ושפט, ורק אותן להגיש לקריאה ראשונה. במקור

היו אלה שלוש חצעות חוק נפרדות.

אני מציע שאנחנו נעביר לקריאה ראשונה את הצעת החוק הפרטית של חברי חכנסת

לוי ושפט להעלות אחוז החסימה ל-1.5%.
שי אלוני
אני מציעה להעביר לקריאה ראשונה גם את הצעתו של חבר-הכנסת חריש - להעלות

אחוז החסימה ל-2.5%.

היו"ר א' לי ן;

חבר-הכנסת חריש אינו נוכח. אני מציע שלא נקבל היום החלטה בענין הצעת החוק

שלו, כפי שהוא ביקש ממני. הדבר תואם אתו, הוא לא מתנגד שלא נחליט היום על

העברת הצעת החוק שלו לקריאה הראשונה, נשאיר אותה בשלב שלאחר קריאה טרומית

ולפני קריאה ראשונה. זו הצעתי.

ש' אלו נ י;

אני מציעה שאנחנו נעביר לקריאה ראשונה את ההצעות של חברי הכנסת לוי ושפט,

שמתגבשת להצעה אחת, הם הגיעו להסכמה על 1.5%. אני מבינה שחבר-הכנסת חריש אמר

שאם יורידו את אחוז החסימה מתחת ל-1.7%, הוא לא רוצה להצטרף להצעה. אני מציעה

להגיש שתי הצעות, באותו יום תדון מליאת הכנסת בשתי ההצעות, אחת להעלות אחוז

החסימה ל-1.5%, והשניה - להעלות ל-2.5%.
ג' שפט
החוק הזה צריך תמיכה של 61 חברי כנסת. אם נשחק באפשרויות שונות, לא יהיה

רוב לא להצעה זו ולא לזו. מי שלא רוצה בכלל להעלות אחוז החסימה, יכול להציע

דרך כזאת.
היו"ר אי לין
ותהיה עוד הפגנה בחוץ.
גי שפט
אני לא מדבר על הפגנות, זה סיפור אחר. אם רוצים לנסות לעשות שינוי, אני עוד

לא יודע מה יקרה להצעה שלנו עד הקריאה השניה והשלישית, אני מציע להחליט היום

להעביר לקריאה ראשונה את ההצעה להעלות את אחוז החסימה ל-1.5%. אם היושב ראש

סיכם עם חבר-הכנטת חריש שלא להביא את הצעתו להצבעה היום, לא להצביע עליה היום.



ד' ליבאי;

זה לא סוד שאני שותף למגמה של חבר-הכנסת חריש. דווקא דבריו של חבר-הכנסת

שפט תביאו אותי למסקנה שחברת-הכנסת אלוני צודקת בגישה שלה. אדוני היושב ראש,

לעניות דעתי, אתה צריך לאפשר לחברי הכנסת לנקוט עמדה בשאלה שבמחלוקת. אבל

כיושב ראש ועדה תנסה לתת הזדמנות שווה לשתי הגישות.

חבר-הכנסת שפט, אנחנו מבינים שאם דרוש רוב של 61 ואנחנו נצביע נגד הצעתך,

יתכן שנסכל את האפשרות להעלות את אחוז החסימה. אנחנו נצביע בעד ההצעה של חבר-

הכנסת חריש. אם היא תיפול, נוכל להצביע בעד הצעתך. אבל לא צריך למנוע

מהכנסת, בדרך טכנית, פורמליסטית, את האפשרות לשקול את שתי ההצעות ולא למנוע

מראש מהאופוזיציה לומר את דברה. מה שיוצא עכשיו הוא ששני חברי הקואליציה,

חברי הכנסת יצחק לוי וגרשון שפט, מקבלים כאן עדיפות. אנחנו מבינים מה קורה

במליאה ואנחנו רוצים להעלות את אחוז החסימה. אם ניתן להעלות אותו ל-1.7%. זה

עדיף בעינינו על 1.5%, אבל אנחנו רוצים לבחון את האפשרות להעלות את אחוז

החסימה ל-2.5%.

אני פונה ליושב ראש ומבקש לתת לשתי ההצעות דין שווה. מה שמבקש חבר-הכנסת

חריש הוא שלא תעשה שותף מאולץ להצעה שאחוז החסימה יהיה 1.7%, אבל הוא לא ביקש

שתסיר את הצעתו ובינתיים תריץ הצעה אחרת.

היו"ר א' לי ן;

אני לא מסיר את הצעתו. אני רוצה שיהיה מובן שמה שאמרתי אמרתי על דעתו של

חבר-הכנסת חריש.

ד' ליבאי;

אני יכול מיד לדבר אתו בטלפון והוא יגיד לך שהוא מצטרף לדעתי.

היו"ר א' לי ן;

אני לא יודע מה אתה יכול לשמוע בטלפון. אני מדבר על עובדות, אתה מדבר על

אפשרויות. כל מה שאני אומר הוא שחבר-הכנסת מיכה חריש הסכים אתי וגם סיכם אתי

שהצעתו תישאר בינתיים בשלב שאחרי קריאה טרומית. כך אמר לי. אינני אומר שאינך

יכול לשכנע אותו לשנות דעתו. אני יכול רק לומר מה אמר לי חבר-הכנסת חריש, מה

אני סיכמתי אתו. הדברים נאמרים כאן בגלוי והם ניתנים לבדיקה עם חבר-הכנסת

חריש, ככל שתרצו ותמצאו לנחוץ.

די ליבאי;

איננו מטילים ספק בדברי היושב ראש.

היו"ר א' לין;

אתם יודעים טוב מאד שיש הבדל בין ההצעה להעלות אחוז החסימה ל-1.5% ובין

ההצעה להעלותו ל-2.5%, שיש לה השפעה אחרת על מפלגות וסיעות קטנות וראוי שתהיה

נידונה בועדה קצת אחרת מאשר ההצעה של 1.5%.

די ליבאי;

זה לא מקובל עלינו. אם כך, תקיים את הדיון.



הי ו"ר א' לין;

לא אמרתי שלא אקיים דיון. אתם לא נותנים לי לסיים את דברי ומיד נוקטים

עמדות. אני אמרתי שלא נקיים דיון בהצעה של חבר-הכנסת חריש?

די ליבאי;

אני מבקש לקיים דיון בהצעה של חברי הכנסת לוי ושפט יחד עם ההצעה של חבר-

הכנסת חריש.

היו"ר א' לי ן;

חבר-הכנסת חריש הוא בעל ההצעה והוא לא ביקש לקיים את הדיון ביחד. זה לא

מונע מאתנו לדון בהצעת החוק של חבר-הכנסת חריש בשבוע הבא או בכל מועד שחבר-

הכנסת חריש יבקש ויוכל לבוא לכאן להשתתף בדיון. להצעה שלו יש השפעה אחרת. על

הסיעות בבית והיא מחייבת דיון שונה.

חברי הכנסת לוי ושפט הגיעו להסכמה להציע 1.5%. חבר-הכנסת חריש מסכים

שבשלב זה הצעתו לא תועבר לקריאה ראשונה. הוא גם אמר לי שהוא לא יכול לבוא

היום לישיבה.
יי לוי
שלוש הצעות החוק המקוריות היו זהות, בשלושתן היה המספר 2.5%. שלושת

המציעים רוצים בהעלאת אחוז החסימה ל-2.5%. ההצעה לרדת ל-1.5% נובעת מאילוץ,

והסכמנו לכך כדי שהצעת החוק תעבור. לכן אני מתפלא קצת על חבר-הכנסת מיכה

חריש, כי ברור מעבר לכל ספק שאם תעמודנה בקריאה ראשונה שתי ההגעות, וההצעה

לקבוע 2.5% לא תעבור וההצעה לקבוע 1.5% אולי תעבור. הדברים של חבר-הכנסת

ליבאי הם הגיוניים מאד, אבל אינני יודע מה יהיו תגובות חברי הכנסת. אחרי

שתיפול ההצעה של המערך, אינני יודע איך יגיבו חברי כנסת אחרים. יש גם תגובות

אמוציונליות, לפעמים יוצאים מן האולם.
ג' שפט
ההצעות עולות לדיון במליאה לפי סדר הגשת -הצעות החוק.
יי לוי
נכון. בהחלטה בענין זה דרוש רוב של 61 חברי הכנסת. ההצעות שתעלינה

ראשונות להצבעה הן ההצעות שלנו, כי הגשנו אותן לפני שהגיש חבר-הכנסת חריש את

הצעתו. הצעת החוק של חבר-הכנסת חריש תעלה לאחר ההצעות שלנו.

אני תמה על חבר-הכנסת חריש שאיננו מצטרף להצעה שלנו, ואני יכול להבין

שלטובת הענין הוא מבקש לא להגיש את ההצעות ביחד. אני חושב שהדברים מחושבים.
שי אלוני
זה לא לטובת הענין - - -
היו"ר א' לין
למה אתם מנסים לייצג את חבר הכנסת חריש? הוא הביע את דעתו בצורה ברורה.

למה אתם מקבלים על עצמכם לדבר בשמו?



י' לוי;

יתכן שחבר-הכנסת חריש רואה לעיניו את טובת העני ן יותר מאשר את ענינו

האישי. הוא אינו יכול להסכים ל-1.5%, אבל הוא רוצה שההצעה הזאת תעבור ולכן הוא

אומר: בינתיים הניחו בצד את הצעתי, ובלבד שתתקבל הצעה לשינוי.

בין הקריאה הראשונה לבין הקריאה השניה והשלישית יהיה דיון. בדיון במליאה

בקריאה הראשונה יהיו חברי כנסת שיגידו ש-1.5% זה לא מספיק, אחרים יגידו שזה

יותר מדי, כל אחד יציג את עמדתו. הצעת החוק תחזור לדיון בועדה ואפשר יהיה כאן

להעלות הצעות עוד להעלות את אחוז החסימה או להורידו. הכל פתוח.

אני מבקש מחברי הכנסת אלוני וליבאי, אם אמנם הם מעונינים בהעלאת אחוז

החסימה, לאפשר להביא לקריאה ראשונה את ההצעות להעלות את אחוז החסימה ל- 1.5%,

על המספר הזה הגענו להסכמה עם גורמים שונים בכנסת כדי לגייס תמיכה רחבה בחוק

הזה.
היו"ר א' לי ן
רבותי, בואו נסכם שבכל שנתיים נעלה את אחוז החסימה בחצי אחוז... שינוי

הדרגתי. בכל פעם נכרסם קצת במפלגות הקטנות, נתקדם לאט לאט. אני לא מבין אתכם,

במשך ארבעים שנה לא עשיתם כלום ועכשיו אתם רוצים לזנק ל-2.5%. יש סיעות קטנות

בבית, צריך לשמוע גם אותן.

אי רובינשטיין;

אני מציע להתפשר על 1.1%...

היו"ר א' לי ן;

הויכוח הוא לא אתי. גם אני מעדיף 2.5%, ואפילו 5%. אבל לא זה העני ן.

העני ן הוא שחבר-הכנסת חריש סיכם אתי שלא נעביר היום את הצעתו לקריאה ראשונה.

למה לכם לקבל על עצמם לייצג אותו? זו הצעת חוק פרטית שלו.

ד' ליבאי;

אני לא הוסמכתי לדבר בשמו של חבר-הכנסת חריש. לא לקחתי עמו דברים. אתה

נאמן עלי לחלוטין שאתה מבטא מה שהוא אמר לך. אני מדבר מנקודת מבטי כחבר הועדה.

אני מבין שההצעות של שלושת חברי הכנסת היו להעלות אחוז החסימה ל-2.5%. בגלל

אילוצים, שנים מהמציעים הגישו את ההצעה המינימלית. מה שאתה מציע לנו, בעקבות

בקשתו של חבר-הכנסת חריש, לקדם את ההצעה של השנים. אם אתה מתכוון לקיים דיון

גם בהצעה של חבר-הכנסת חריש - - -

היו"ר א' לי ן;

לא.

די ליבאי;

אני חושב שהדיון צריך להתקיים עכשיו. לא צריך להאריך בו. אני לא יודע למה

טוב לקבוע 1.5% או 1.7% ולא 2% או 2.5%, אבל מישהו חישב ומצא. לפחות הייתי

רוצה שהחישובים האלה לא יהיו נסתרים מעינינו, שמי שחישב ומצא מה שמצא - יסביר

גם לועדה מה פירוש שינוי אי, שינוי בי ושינוי גי.



היו"ר א' לין;

2.5% - שלושה חברי כנסת; 1.7% - שני חברי כנסת; 1.5% - פחות משני חברי

כנסת.

ד' ליבאי;

הדברים צריכים להיות גלויים לנו. אני רוצה שהדיון יתקיים בהשתתפות שלושת

המציעים. אני רוצה שחבר-הכנסת מיכה חריש יוכל להשתתף בדיון ולנקוט עמדה, ולא

עקב אילוץ שהוא כן יכול או לא יכול לבוא לועדה.

מהלך חלקי עלול לגרום את התוצאה ההפוכה. אם המהלך יובל רק על ידי שני

המציעים, יתכן מאד שננקוט עמדה שלא להעלות כלל את אחוז החסימה, נגיד שזה לעג

לרש, מס שאתם משלמים למישהו. כדאי לבדוק את האפשרות שכולנו נשתתף בהצעה

להעלאת אחוז החסימה, ולו רק זו האפשרית. אני לא יודע אם צריך לתמוך בהעלאת

אחוז החסימה ל-1.5% אולי זה מסלק רק מפלגה אחת שדווקא אותה אני לא רוצה

שיסלקו ומשאירים שניה שכן הייתי רוצה לסלק. אני לא יודע למה מוליכים אותי.

יש שלוש הצעות, צריך לקיים את הדיון בכל השלוש ולא לההליט שמסכימים

להעביר שתים ושלישית לא מעבירים. אפשר להעביר למליאה את ההצעה המשותפת של חברי

הכנסת לוי ושפט את ההצעה של חבר-הכנסת חריש, והמליאה תצביע. דין שווה לשתי

ההצעות.

היו"ר א' לי ן;

אם לא רוצים לעשות שום דבר, נלך בדרך שהציע חבר-הכנסת ליבאי.

די ליבאי;

למה? תקיים דיון - - -
ג' שפט
כבר היה דיון בועדה. זה לא נושא חדש.

היו"ר א' לין;

חברי כנסת הגישו הצעות חוק פרטיות. הם רוצים לתקן את הצעתם. יש להם

שיקולים. הועדה יכולה להרשות או לא להרשות להם. זה שיקול של הועדה. ההצעה של

חבר-הכנסת חריש לא עומדת עכשיו לדיון. אני יכול גם לקיים דיון בשלוש ההצעות

ביחד, אבל זה מחייב דיון מסוג אחר. גם זו אפשרות, אבל צריך להבין מה התוצאות.
מי גפני
לדגל-התורה אין אינטרס בענין הזה. בבחירות הבאות נקבל 3%, שזה מעבר ל-

2.5%.

בכנסת הזאת היתה בעיה דווקא עם מפלגה שקיבלה 38% בבחירות ופרשו ממנה

חמישה חברים, שהם יותר מ-2,5%. לא היתה בעיה עם המפלגות שקיבלו 1.5% או 2%.

היות שמדובר בחוק יסוד שצריך תמיכה של 61 חברים, אני חושב שהחוק לא עבר

בקריאה טרומית.



י' לוי;

הכנסת חוקקה חוק שבקריאה טרומית לא דרוש רוב של 61 חברי הכנסת. בקריאה

ראשונה צריך רוב של 61.
א' רובינשטיין
הערה טכנית. אי אפשר לתקן את החוברת הכחולה. אפשר שחברי הכנסת המציעים

יאמרו במליאה שבהכנה לקריאה שניח ולקריאה שלישית הם יציעו 1.5% ולא 1.7%.

י' לוי;

מושכים בחזרה את ההצעה ומציעים אותה מחדש לקריאה הראשונה. מזכיר הכנסת

הודיע על כך.

א' רובינשטיין;

אני מסכים גם להצעה הנוכחית וגם להצעה המקורית, אבל אני חושב שאחוז

החסימה תלוי בענין שינוי שיטת הממשל. לכן אני מציע שהקריאה השניה והשלישית

יידחו עד שנראה מה יהיה בענין המהותי של שינוי שיטת המימשל. אחוז ההסימה לא

מעלה ולא מוריד בבעיות העיקריות.

היו"ר א' לין;

יעבור זמן רב עד שהשינוי המהותי יעבור בקריאה ראשונה. יעבור גם זמן עד

שיעבור השינוי באחוז החסימה. לא כדאי לכרוך את הדברים זה בזה.

אי רובינשטיין;

אם משנים את שיטת המימשל צריך להיות אחוז חסימה גבוה יותר.

הדיון צריך להיות לא רק על פי אינטרסים של מפלגות אלא גם על בסיס

השוואתי. אני מציע לבקש, ממחלקת המחקר של הספריה שיכינו לנו, לקראת הדיון

בהכנת החוק לקריאה -שניה ולקריאה שלישית; שעורי החסימה במדינות שיש בהן בחירות

יחסיות. זו יכולה להיות אינדיקציה.

שי אלוני;

היושב ראש הציע להעביר עכשיו לקריאה ראשונה את ההצעה של חברי הכנסת לוי

ושפט, ההצעה של הבר-הכנסת חריש תישאר בשלב שאחרי קריאה טרומית ותגיע להצבעה

במועד מאוחר יותר. אם ההצעה של חברי הכנסת לוי ושפט תתקבל בקריאה ראשונה, יש

לועדה סמכות לצרף את ההצעה של חבר-הכנסת חריש לדיון בקריאה שניה ובקריאה

שלישית, גם בלא שתעבור את המליאה.

היו"ר א' לי ן;

זה לא נכון ולא נעשה את זה. בנושא של אחוז חסימה נלך במסלול הנכון של

חקיקה.
ש' אלוני
אם לא נלך בדרך הזאת, אני מציעה להחליט היום על העברת שתי ההצעות. אפשר לבקש

שהמליאה תצביע קודם על ההצעה של חבר-הכנסת חריש ואחר כך על ההצעה של חברי

הכנסת לוי ושפט. אם ההצעה הראשונה תיפול, התומכים בה יוכלו להצטרף להצעה השניה.



היו"ר א' לין;

רבותי, לפנינו שתי הצעות. הצעה אחת - לפצל את הצעת החוק שבחוברת הכחולה

ולהעביר לקריאה ראשונה את ההצעה של חברי-הכנסת לוי ושפט להעלות את אחוז החסימה

ל-1.5%; הצעת החוק המקורית של חבר-הכנסת חריש להעלות אחוז החסימה ל-2.3%

נשארת על סדר היום של הועדה ועדיין אינה מועברת לקריאה ראשונה. נקיים בה דיון

כאשר יבקש זאת חבר-הכנסת חריש, חמועד ייקבע בתיאום אתו.

ההצעה השניה, הצעתה של חברת-הכנסת שולמית אלוני, להעביר לקריאה ראשונה

הצעה משותפת של חברי הכנסת לוי ושפט ואת ההצעה של חבר-הכנסת חריש.

אני מעמיד את ההצעות להצבעה.

הצבעה

בעד ההצעה הראשונה - 4

בעד ההצעה השניה - 1

ההצעה הראשונה התקבלה

ג. חוק ההוצאה לפועל (תיקון מסי 11), התשנ"א-1991

היו"ר א' לין;

אני מבקש מכל המשתתפים בדיון לדבר באופן תמציתי, כדי שנוכל להתקדם ובשבוע

הבא להביא למליאה את שני התיקונים לחוק ההוצאה לפועל, תיקון מסי 10 ותיקון מסי

11.

אנחנו עומדים בסעיף 74ד - עיקול. (קורא את הסעיף)

אושר סעיף 74ד.

סעיף 74ה - תנאים לדיון בבקשת איחוד. (קורא את הסעיף)

אני מבין שבפיסקה (2) הכוונה לתיקים שבגינם הוא מבקש איחוד. למה נקבע

השעור 5%?
דייר כי שלו
זה סדר גודל של תשלום אהד אם פורסים את החוב לשנתיים. זה מוכיח את היכולת

לכאורה של המבקש לעמוד בתשלומים.
היו"ר א' לי ן
מהו "יום התשלום" הנזכר בשורה האחרונה של הסעיף?
ד"ר כ' שלו
יום הגשת הבקשה. התשלום הוא בלשכה.

היו"ר א' לין;

בפיסקה (2) צריך להגיד: שילם בלשכה ביום הגשת הבקשה...
י' לוי
לא ביום הגשת הבקשה. הבקשה לא תידון אלא אם שילם... אדם הגיש בקשה ב-1

בחודש ושילם ב-10 בחודש. הבקשה לא תידון לפני ששילם 5%, הוא לא חייב לשלם ביום

שהוא מגיש בקשה לאיחוד תיקים, הדיון לא ייערך לפני ששילם.

היו"ר א' לי ן;

אושר סעיף 74ה.

סעיף 74ו - חובת גילוי. (קורא את הסעיף)

יי לוי;

בסעיף קטן (ב) - למה "רשאי"? אם לאדם יש חובות לרשויות ציבוריות או שיש

לו נכסים, למה לא יורה ראש ההוצאה לפועל לגלות?

דייר כי שלו;

יתכן שאין צורך, יתכן שהחייב יגלה בבקשה כל מה שצריך. הסמכות הזאת נתונה

למקרה שיש חשש שהחייב לא גילה את מלוא המידע.

י' לוי;

בסעיף 74ה (1) נאמר: "צירף לבקשתו תצהיר המאמת את הפרטים הכלולים בה".

אבל לא קובעים אילו פרטים.

דייר כי שלו;

זה נקבע בתקנות, לפי סעיף 74ב (ד).

י' לוי;

אם כך גם את נושא הנכסים אפשר לקבוע בתקנות, למה צריך לעשות את זה בחוק?

כמו שמבקשים מן החייב לפרט את חובותיו, צריך לבקש ממנו גם לפרט את נכסיו. זה

חלק מהמידע על מצבו הכלכלי. לא יתכן שאדם יפרט רק את חובותיו ולא יודיע שיש לו

מגרש בפתח-תקוה ששווה מיליון שקלים. אני סבור שסעיף 74ו (ב) מיותר.

דייר כי שלו;

יש בעיות שקשורות בהגנת הפרטיות.

יי לוי;

למה "רשאי"? כמו בסעיף 74ה (1) לענין החובות, גם לענין הנכסים צריך

החייב להביא תצהיר. החייב יגלה בבקשתו את מלוא המידע על נכסיו, וראש ההוצאה

לפועל יעשה לאימות הדברים, כמו שהוא עושה לענין החובות. במה שונים הנכסים

מהחובות?

ד"ר כי שלו;

נכסים כוללים חובות.



י' לוי;

אני חושב שסעיף קטן (ב) מיותר.
היו"ר א' לי ן
בסעיף קטן (א) נקבע: " החייב יגלה בבקשתו את מלוא המידע על נכסיו במשך

חמש השנים שקדמו להגשת הבקשה". איפה כתוב שהוא חייב לגלות את מלוא חובותיו?

זה לא כתוב.

י' לוי;

דייר שלו אמרה שזה ייקבע בתקנות לפי סעיף 74ב(ד).

היו"ר א' לי ן;

יש דרישות מרכזיות שצריך לקבוע אותן בהוק.

בסעיף קטן (א) נוסיף: ופירוט מלא של כל חובותיו ביום הגשת הבקשה. זו חובת

הגילוי שחייב להיות נתמך בתצהיר. לפי סעיף קטן (ב) יכול ראש ההוצאה לפועל
להגיד לו
אמנם השפת בתצהיר כך וכך, אבל אני מבקש שאתה תיתן לי גם אישור

מרשות מוסמכת. ראש ההוצאה לפועל יכול לההליט שנחוץ או שלא נחוץ אישור כזה. זה

לא מפריע.
י' לוי
בסעיף קטן (ב) צריך להוסיף גם את החובות.
היו"ר א' לי ן
על חובות לא כל כך קל להביא אישורים. על נכסים אפשר לקבל אישורים מעיריה,

טאבו. נוסיף לראש ההוצאה לפועל גם אפשרות לבקש אישור על החובות, ככל שימצא

לנחוץ. חזקה עליו שלא יבקש ממי שלא יכול לתת אישור.

סעיף קטן (ג). במשפט אפשר לסרב לגלות פרטים על צד שלישי?
דייר כי שלו
אני לא יודעת.
היו"ר א' לין
זו תשובה. אם במשפט אדם חייב לחשוף הכל, במה שונה ההליך הזה מהליך

שיפוטי אחר?
דייר כי שלו
אנחנו לא זקוקים כאן לפרטים המזהים של הצד השלישי.
היו"ר א' לין
לדעתי, אפשר למהוק בכלל את סעיף קטן (ג). הוא מיותר.



ד"ר כ' שלו;

אנחנו רוצים לזהות הברחות של נכסים לבני משפחה, אבל אנחנו לא צריכים לדעת

מי היה שותף - - -

היו"ר א' לי ן;

לא צריך לכתוב סעיפים מיותרים. אני מציע למחוק סעיף קטן (ג). הוא לא

נחוץ.

ד"ר כ' שלו;

הוא נחוץ, כי לפי חוק הגנת הפרטיות אפשר בחוק מאוחר ומיוחד לעשות כל דבר.

אבל יש עקרון של הגנה על פרטיות.
היו"ר א' לין
יש עקרון כללי, לא נכניס כאן סעיף מיוחד לענין הגנה על פרטיות. בכל חוק

נכניס הגנה על פרטיות? תהיה זכות שתיקה למגישי בקשות לאיחוד תיקים...

דייר כי שלו;

אנחנו קובעים כאן חובה לערוך חקירת יכולת של החייב, ואנחנו לא רוצים

להכנס בהכרח לענין נכסים של אנשים שאינם קשורים לחייב.
היו"ר א' לין
כאשר מתנהל דיון שיפוטי, הוא צריך למסור אינפורמציה מלאה. הוא לא יכול

להגיד שאיננו רוצה למסור פרטים על פלוני או אלמוני. אותו עקרון שקיים בהליך

שיפוטי צריך להתקיים גם בהליך הזה.

דייר כי שלו;

זה לא הליך שיפוטי. זה הליך מי.נהלי.
היו"ר א' לין
זה לא הליך מי נהלי. זה הליך שיפוטי. מנהל את ההליך הזה ראש ההוצאה לפועל.

מה תפקידו?

השופט ר' בודסקי;

קווזי-שיפוטי.

היו"ר א' לי ן;

בעיני זה שיפוטי. אין צורך בסעיף קטן (ג). הוא רק מסרבל. אין שום מקום

להבחנה בין הליך זה להליך שיפוטי אחר. אותם עקרונות שחלים בהליך שיפוטי אחר

יחולו גם כאן. תשלום החובות על פי ההליך הזה הוא חלק מהליך שיפוטי.

דייר כי שלו;

אני מבקשת לבדוק אם שר המשפטים ירצה להסתייג.



היו"ר א' לין;

הוחלט בסעיף 74ו: 1. בסעיף קטן (א) להוסיף: ופירוט מלא של כל חובותיו

ביום הגשת הבקשה; 2. בסעיף קטן (ב) להוסיף אפשרות לדרוש אישור

לחובות; 3. למחוק סעיף קטן (ג).

סעיף 74ז - החלטה לענין האיחוד. (קורא את הסעיף)

אושר סעיף 74ז.

סעיף 74ח - מבחן יכולת הפרעון. (קורא את הסעיף)

מה הם הטעמים המיוחדים? ד"ר שלו, אולי את רוצה להסביר את הסעיף ואת

הרציו שלו.

ד"ר כי שלו;

רצינו להנחות את ראשי ההוצאה לפועל שהנורמה צריכה להיות פרעון בתוך

שנתיים, אבל לתת להם גם מידה של גמישות ולכן קבענו שבהסכמת הזוכים או מטעמים

מיוחדים תקופת הפרעון יכולה להיות שלוש שנים.

היו"ר א' לין;

למה קבעתם שנתיים?
ד"ר כי שלו
ההצעה המקורית היתה פרעון במשך שנה. השבנו שזו תקופה קצרה מדי. שנתיים הן

תקופה סבירה לפרעון כל החובות של החייב. אני רוצה להדגיש שהתקופה היא מיום

ההגשה של בקשת האיחוד, כי בישיבה קודמת היו שאלות בענין היכולת של הרשמים

לטפל בבקשות האלה תוך זמן קצר מיום הגשתן. מבחינה זו יש כאן הגבלה די קשה,
היו"ר א' לי ן
למה תוך שנתיים ולא תוך עשר שנים?

השופט ר' בודסקי;

היום קובעים רבים מראשי ההוצאה לפועל סכומים קטנים מאד, שהם מעין "ביטוח

חיים" לחייבים שבמשך כל שנות חייהם יפרעו את החוב, אם בכלל.

היו"ר א' לי ן;

במקרים כאלה אין בעצם פרעון חובות, והחייב לא היה ראוי לאיחוד תיקים אלא

לפשיטת רגל.
השופט ר' בודסקי
נכון. כשראשי ההוצאה לפועל קובעים סכומים גדולים, לעתים ערכאת הערעור

מקטינה את הסכומים. יש גם בעיה של ערכאת ערעור.

היו"ר א' לי ן;



אני מבין שיכולת פרעון בתוך שנתיים מצדיקה איחוד תיקים ולא פשיטת רגל.
יי לוי
אם התשלום הוא מיום שהוגשה בקשת האיהוד והבקשה מאושרת לאחר שנה, הפרעון

הוא בעצם תוך שנה. אולי כדאי לקבוע שהפרעון הוא מיום ההחלטה על איחוד תיקים.

השופט ר' בודסקי;

אם קובעים שהפרעון הוא מיום הגשת הבקשה זה יהיה תמריץ לראשי ההוצאה לפועל

לדון בבקשות בהקדם,

ר' מלחי;

עיכוב בהחלטה יכול להיות אחד הנימוקים לקבוע פרעון תוך שלוש שנים.
היו"ר א' לין
החייב לא צריך לחכות להחלטה על איחוד תיקים, הוא יכול בינתיים לפרוע חלק

מחובותיו.

יי לוי;

בינתיים הוא לא יפרע כלום. האם יש הליך שראש ההוצאה לפועל מטיל על החייב

תשלום לפני ההחלטה?

דייר כי שלו;

הכל נמשך. אין השהיה של הליכים.

יי לוי;

מה שנמשך זה עיקולים וצווים. אני.מדבר על סידור תשלום.

דייר כי שלו; י

מעקלים נכס, מממשים אותו ופורעים חובות.

היו"ר א' לי ן;

נניח שעורך דין עומד בשלב מתקדם בגבית החוב של מרשו, ופתאום באה בקשה

לאיחוד תיקים וצצים לפתע עוד עשרים נושים. הוא השקיע הרבה עבודה וכל מה שהשיג

צריך להתפזר בין עשרים נושים. לזה התכוון הבר-הכנסת לוי.

אם החייב מגיש בקשה לאיחוד תיקים, בשלב הראשון הוא צריך לשלב 5%. אחרי

התשלום הזה אין החלטה אומטומטית על הפסקת ההליכים. הפסקת ההליכים היא פרי

החלטה, שצריכה להנתן כפי שהחלטנו כאן בועדה, לאחר שניתנה הזדמנות לנתבעים

להשמיע דבריהם. האם ראש ההוצאה לפועל יכול גם לקבוע שעד ההחלטה בבקשה לאיחוד

תיקים ישלמו חלק מן החובות? נניח שראש ההוצאה לפועל קיבל בקשה לאיחוד תיקים

והוא רוצה לתת החלטה בדבר עיכוב הליכים עד שיתן החלטה בענין איחוד התיקים.

בהזדמנות זו הוא יכול להחליט גם על תשלומים?



השופט ר' בודסקי;

הצעתי לד"ר שלו לעשות בסעיף 74ה תיקון שיענה על השאלה שלך. בסעיף קטן

(2} להוסיף: וישלם 5% נוספים מדי חודש בחודשו עד למתן החלטה בבקשה לאיחוד

תיקים.

י' לוי;

זה במקרה שיש עיכוב הליכים.

השופט ר' בודסקי;

אם יש ואם אין עיכוב הליכים.

היו"ר א' לין;

אם ראש ההוצאה לפועל מחליט לעכב הליכים, יש לו סמכות להורות על תשלומים?

השופט ר' בודסקי;

הוא יכול להורות שעיקולי משכורת ישארו בתוקף. הוא יכול לעכב את כל

ההליכים או רק חלקם. יש לו סמכות.

היו"ר א' לי ן;

הוא יכול להורות לחייב שבתקופה של עיכוב הליכים, כולם או חלקם, הוא ישלם

5000 שקלים בחודש?

השופט ר' בודסקי;

כן. החוק נותן לו שיקול דעת.

ר' מלחי;

אם יש לו סמכות כזאת ממילא, גם בלי שנכתוב את זה כאן, למה לכתוב את זה

כאן? זה מגביל אותו בכיוון ההפוך, הוא לא יוכל להמנע מלעשות זאת.

השופט ר' בודסקי;

רצוי לכתוב. אנחנו הולכים בכיוון הזה - 3% בחודש, 24 חודשי תשלום.

היו"ר א' לי ן;

זו הצעה טובה מאד. היא מתאימה לכלל של פרעו ן תוך שנתיים. לא יהיו משחקים

עד שמקבלים או לא מקבלים צו עיכוב, ובינתיים "מסדרים" את הנושים. יחד עם זה

צריך להיות ברור שראש ההוצאה לפועל קודם שהוא נותן החלטה בדבר עיכוב הליכים יש

לו גם סמכות להורות על תשלומים או להחליט שהחייב לא ישלם % בחודש, על פי

העני ן.

ר' מלחי;

השופט בודסקי הציע שבכל מקרה התשלום יהיה תנאי לדיון בבקשת איחוד. יתכן

שצריך להשאיר שיקול דעת.



י' לוי;

אם החייב צריך לשלם % 5 בחודש, בעצם המוציא לפועל כבר לא צריך לדון

באיחוד. הוא יעכב את ההחלטה שנתיים והחוב ייגמר. זה איחוד דה-פקטו.

ר' מלחי;

נכון. זה גם סותר את האפשרות להאריך את התקופה לשלוש שנים. מאריכים

לשלוש שנים לחייב שאינו יכול לשלם 5% בחודש.

היו"ר אי לי ן;

אדם מגיש בקשת איחוד, הוא צריך להערך לתשלום החובות. אי אפשר לומר שמי

שמגיש בקשה חייב מדי חודש לשלם 5% מחובותיו. יכול להיות.שאי ן לו אפשרות לשלם

בכל חודש 5%, אבל בעוד חצי שנח תהיה לו אפשרות לשלם בבת אחת % 30. אי אפשר

סכימטיים בענין הזה.

אני סבור שהתקופה של שנתיים צריכה להחשב מיום שמוגשת הבקשה. עיכוב הליכים

יכול להיות רק לתקופה של 60 ימים. זו לא תקופה ארוכה/ אנחנו צריכים רק לקבוע

שבמסגרת ההחלטה על עיכוב יכול ראש ההוצאה לפועל לתת גם צו תשלומים לפרעון

חובות.
השופט ר' בודסקי
יש בעיה מעשית. אם הוא נותן צו כזה, החייב משלם לא בתיק האיחוד - כי

עדיין אין תיק איחוד. למעשה זו החלטה בדבר תשלום בכל התיקים. אני לא יודע איך

אפשר לבצע את ההחלטה.
אי רזניק
למעשה כל הזמן ניתנים צווים. ברגע שאדם מגיש בקשה לאיחוד תיקים, ראש

ההוצאה לפועל מצווה עליו תשלום חודשי. הצרה היא שהוא קובע תשלומים לא

מציאותיים, שלפעמים אפילו לא.מכסים ריבית והפרשי הצמדה שמצטברים. לכן כדאי

להגביל את התקופה לשנתיים. אנחנו הצענו שנה, כי אם כותבים בחוק שנתיים באופן

אוטומטי כמעט בכל התיקים יקבעו שנתיים. אבל בלענו והסכמנו שהתקופה תהיה

שנתיים, חוץ מאשר במקרים יוצאי דופן. - ראש ההוצאה לפועל קובע את זה בתיק

האיחוד, כי תיק איחוד נפתח לא רק כשניתן הצו אלא עם הגשת הבקשה. מיד עם הגשת

הבקשה נפתח תיק איחוד, שיש בו הבקשה, והצו של ראש ההוצאה לפועל חל על כל

התיקים שהחייב פירט בבקשה פלוס אלה שצורפו לאחר מכן.

אני בההלט תומך בתשלום חודשי. עוד לפני שהנושא נידון בו רציתי להציע

לקבוע תשלום 5% בכל חודש. אבל אני סבור שלא צריך לקבוע בחוק תשלום 3% בכל

חודש אלא רק אלא תשלום ראשון 5%, שאני קורא לו כרטיס כניסה לאיחוד תיקים,
ולהוסיף
וכן שילם אותם תשלומים שראש ההוצאה לפועל הטיל עליו. זה משתלב אם

תפקיד הנאמן, שעכשיו דנים בו, הנאמן יעקוב אחרי אפשרויות החייב ויציע לראש

ההוצאה לפועל להקטין או להגדיל תשלומים וכוי.

היו"ר א' לין;

נעבור על ההליכים. אדם מגיש בקשה לאיחוד, הוא צריך לשלם 5% - כרטיס

כניסה. ראש ההוצאה לפועל יכול בשלב זח להורות על עיכוב הליכים, אבל לא לתקופה

שעולה על 60 ימים. כל עוד לא חורה על עיכוב הליכים, ההליכים נמשכים. מרגע

שהורה על עיכוב הליכים, יש הפסקה ל-60 ימים. אנחנו רוצים שביחד עם החלטה על

עיכוב הליכים יוכל גם לתת החלטה על תשלומים כפי שימצא לנכון. לאחר 60 יום נגמר

עיכוב ההליכים, הוא צריך לקבל ההלטה בענין איחוד תיקים.
א' רזניק
מה שמעיק על החייב זה לא שלוקחים מביתו את הטלוויזיה, כי הוא ישלח את בן-

דודו ויקנה את המכשיר בהצי מחיר. מה מעיק עליו? פקודות המאסר. כל הויכוחים

עם המשטרה לא הועילו. אין עיכוב פקודת מאסר. המשטרה אומרת: אני קיבלתי

הודעה לעכב, לגבי דידי היא בוצעה. היא מחזירה אותה. מרגע שהחייב שילם את כרטיס

הכניסה וראש ההוצאה לפועל קבע תשלומים חודשיים, הוא עושה את השיקול ממה ישלם

החייב את כרטיס הכניסה ואת התשלום החודשי אם יימשכו פקודות המאסר. הא בהא

תליא.
היו"ר א' לין
אני לא אמרתי שצריך לשלם תשלום הודשי.

אי רזניק;

אני מציע להוסיף בסעיף 74ה(2): וכן עמד תחייב בתשלומים חודשיים שקבע ראש

ההוצאה לפועל.
י' לוי
לא "חודשיים".
היו"ר אי לין
עד החלטה בדבר עיכוב הליכים, הכל רץ כרגיל. מרגע שיש החלטה על עיכוב

הליכים, יש שינוי במצב. עם ההחלטה על עיכוב הליכים יוכל ראש ההוצאה לפועל לתת

גם הוראה לתשלומים כפי שימצא לנחוץ. מדובר על 60 ימים.
השופט ר' בודסקי
אני מתנגד לזה, כי זה פתח לערעורים לבית משפט מחוזי. ערעורים על החלטת

ראש ההוצאה לפועל בדבר תשלום שעל החייב לשלם מדי חודש בחודשו. אם נקבע בחוק

שהתשלום יהיה 5% מדי חודש בחודשו, אין על מה לערער.
אי רזניק
בתשלומים של 3% בחודש הפרעון יהיה ב-20 חודש - פחות משנתיים.
ר' מלחי
אם הערעורים מדאיגים, אפשר לקבוע שהחייב ישלם 5% מדי חודש בחודשו אלא אם

ראש ההוצאה לפועל קבע שישלם פהות, מטעמים שיירשמו.
היו"ר אי לין
הוא יכול גם לקבוע יותר, לא רק פחות. הוא רואה לפניו רשימת חובות וגם

רשימת נכסים, והוא יכול לשקול מהן האפשרויות. השאלה היא אם נכון לקבוע כאן

שאוטומטית התשלום יהיה בשעור 5%.
השופט ר' בודסקי
זה רק לחודשיים הראשונים.
היו"ר א' לין
יכול להיות שהחייב לא מסוגל לשלם בחודשיים הראשונים.

ר' מלחי;

אם אנחנו אומרים שראש ההוצאה לפועל יכול לקבוע אחרת, מטעמים שיירשמו, יש

לו שיקול דעת.

היו"ר א' לין;

אני לא יודע למה יש ערעורים, אני לא יודע למה שומעים אותם. אני לא עושה

עכשיו את העבודה של בתי המשפט. אפשר לדחות ערעורים גם בלי לשמוע אותם. בדרך שו

אנשים יבינו מתי יש טעם להגיש ערעור. אם מגישים סתם ערעורים, שיחייבו אותם

בהוצאות.

אני לא חושב שטוב לקבוע תשלום חודשי אוטומטי בשעור 5% מהחובות, מעבר

לכרטיס הכניסה.

השופט ר' בודסקי;

במה זה מזיק?

היו"ר א' לין;

אם זה לא מזיק, אפשר לקבוע גם % 20.
השופט ר' בודסקי
זה יכול להזיק כי החייב לא יוכל לעמוד בתשלומים.
היו"ר אי לי ן
אני לא יודע אם יוכל לעמוד בתשלום 5%. אני מקבל את ההצעה של גבי מלחי.
דייר כ' שלו
זה רק למקרה של עיכוב הליכים?

ר' מלחי;

לא.

הי ו"ר אי לין;

הוחלט בסעיף 74ה (2) להוסיף; וישלם 5% נוספים מדי חודש בחודשו, אלא אם

אם ראש ההוצאה לפועל קבע אהרת, מטעמים שיירשמו.

דייר כ' שלו;

כמו שאמר חבר-חכנסת לוי, בשביל מה צריך איחוד תיקים? נקבע תשלום % 5

לחודש וגמרנו.



ר' מלחי;

זה עד ההחלטה.

היו"ר א' לין;

יכול להיות שלא תנתן החלטה על איחוד תיקים.
ר' מלחי
אם נחזור לסעיף שאנחנו דנים בו - סעיף 74ח - מכניסים כאן ביחד את המקרה

של החלטה מטעם הרשם עם המקרה שכל הזוכים מסכימים לפרעון תוך שלוש שנים. אם כל

הזוכים מסכימים, למה להגביל לשלוש שנים?

היו"ר אי לי ן;

במשך הזמן יכולים לבוא בעלי חוב נוספים. אי אפשר לדעת מה עוד יצוץ.

ר' מלחי;

למדתי פעם בדיני חוזים שבהסכמה הכל מותר.

השופט ר' בודסקי;

אני לא מניח שתהיה אי פעם הסכמה של כל הזוכים לפריסת החוב לשלוש שנים.

ר' מלחי;

אבל אם יש חסכמה, למה להגביל?

אי רזניק;

נכון אמר היושב ראש. ראינו גם חובות פיקטיביים. אדם נותן שני שקים לשני

חברים שלו, הם פותחים תיק הוצאה לפועל. החייב מגיש בקשה לאיחוד תיקים כי הוא

צופה שיגיעו הרבה שקים שלא נפרעו. שני החברים שלו מסכימים מיד שתקופת הפרעון

תחיה שלוש שנים, אלה שיצטרפו לאחר מכן יעמדו בפני עובדה. יש סידורים

פיקטיביים. יש מקרים שכדי להעביר תיק, פותחים תיק במקום אחר ומריצים את כל

האנשים לקרית-שמונה.
ר' מלחי
התרגיל הזה אפשרי גם במסגרת של שנתיים.

היו"ר א' לין;

לא מפריע לי שתישאר ההגבלה של שלוש שנים. צריך פעם לגמור את הענין. גם

החזקת התיק בהוצאה לפועל עולה כסף למדינה. אם הם מגיעים להסכמה, שישלמו את

החובות ויסתלקו מההוצאה לפועל.

אושר סעיף 74ח.



סעיף 74ט - דחיית בקשה. (קורא את הסעיף)

אני מניח שהסמכויות המפורטות כאן אינן סמכויות שמי יתרות אלא הן נוספות

לסמכותו הכללית של ראש ההוצאה לפועל לדהות בקשה.

דייר כ' שלו;

היתה כאן השמטה, והשר העיר על כך בקריאה הראשונה. צריך היה להיות: כי

נתקיים בין היתר,..

היו"ר אי לין;

גם כאן צריך לומר כפי שאמרנו בסעיף 174 (א): החייב יתן מלוא המידע על

נכסיו וגם על חובותיו. אני מציע לחייב אותו לתת גם מלוא המידע על תביעות

תלויות ועומדות נגדו, שעדיין לא בשלו לחוב, כולל חובות שהוא לא מכיר בהם.

ד"ר כ' שלו;

גם תביעות שהוא הגיש? למשל, אם יש לו תביעת נזיקין בגין תאונת דרכים.

השופט רי בודסקי;

זה קיים גם היום.

היו"ר א' לין;

זה חלק מהנכסים. אם יש נגדו תביעה כלשהי או שיש לו חוב, הוא חייב בחשיפה

מלאה כדי שתהיה תמונה אמיתית ומלאה של מצבו.

א' רזניק;

הפרטים האלה היו בטופס שהחייב ממלא. גם תביעות שלו התלויות ועומדות.
ר' מלחי
בסעיף קטן (3) נאמר "לצרכים חיוניים של משפחתו". הכוונה היא גם לצרכים

חיוניים של החייב עצמו, אבל זה לא נאמר. צריך לכתוב: שלו ושל משפחתו.
היו"ר א' לין
כן. אני מציע לנסח את הסעיף באופן ברור וחד יותר.
היו"ר א' לין
את סעיף קטן (4) אפשר למחוק, כי לענין זה יש כבר תשובה בסעיפים קודמים.
ד"ר כי שלו
לא. כאן יש סנקציה. הרעיון הוא שאם נפתחים תיקים נוספים, הם יצורפו.

אנחנו רוצים סנקציה למי שלא הודיע על כך.
היו"ר אי לין
הסנקציה מצויה כבר בסעיפים קטנים (1) ו-(2} למי שלא גילה או לא המציא את

מלוא המידע על נכסיו ועל חובותיו.



דייר כי שלו;

התיק הנוסף נפתח לאחר הגשת הבקשה ולאחר שכבר המציא את כל המידע.

היו"ר א' לין;

מנין צץ תיק נוסף? הוא לא היה חוב תלוי ועומד, לא היתה תביעה?
א' רזניק
אחרי הגשת הבקשה, הוא נתן שק וחשב שיפרע אותו. הגיע זמן הפרעון, לא היה

לו כסף והשק לא נפרע.

היו"ר א' לין;

לפי דעתי, כל תיק נוסף שיכול להפתח נגדו חייב להיות כלול בחובת הגילוי

המוקדם של כל חובותיו. חוב לא נולד בהבל פה. חוב נולד כשאדם עושה הסכם ומקבל

עליו חוב, או שחתם על שטר או שק, והוא צריך לפרט את כל חובותיו.

אי רזניק;

במהלך העסקים אדם מוציא שקים לקניית סהורה. אם אחד השקים לא נפרע, הנושא

לא רשאי לפתוח תיק הוצאה לפועל?

היו"ר א' לין;

אתה צודק. זו דוגמה לפעולה שיגרתית שעלולה ליצור חוב נוסף.

השופט ר' בודסקי;
דוגמה אחרת
גרם תאונת דרכים, שבר פנס של מכונית והוא לא רוצה לשלם.

היו"ר א' לין;

אושר סעיף 74ט עם התיקונים הבאים: 1. במקום "כי נתקיים אחד מאלה"

יבוא: כי נתקיים בין היתר; 2. בסעיף קטן (2) להוסיף כי החייב חייב

לגלות גם מלוא המידע על חובותיו, כילל חובות שאינו מכיר בהם, וכן

על תביעות תלויות ועומדות; 3. בסעיף קטן (3) במקום "לצרכים היונים
של משפחתו", יבוא
לצרכים חיוניים שלו ושל משפחתו.

סעיף 74י - צו איחוד. (קורא את הסעיף)

אפשר לנסח את הסעיף בצורה יותר פשוטה, בלי "נעתר...". אפשר להגיד נתן

צו, או החליט לתת צו.

אני מציע שכל הסמכויות בסעיף קטן (א) תנתנח גם באשר לצו עיכוב הליכים.

ראש ההוצאה לפועל לא חייב לעשות בהן שימוש, אבל למה לסבך את הענין.
ד"ר כי שלו
אנחנו לא רוצים לנפח את האפשרות של עיכוב הליכים. ככלל, אנחנו רוצים שלא

יעוכבו הליכים.



היו"ר א' לין;

אבל חם יעוכבו, ככלל.

דייר כי שלו;

מה שיקרה הוא שהדברים ייעשו ללא חקירת יכולת, ואילו כאן הדברים נעשים עם

חקירת יכולת.

היו"ר אי לין;

יש לפניו מסמכים ותצהירים.
דייר כ' שלו
אני חושבת שממילא יש לו כל הסמכויות האלה. פרטנו אותן כאן כדי להגיד מה

התוכן של צו איחוד.

היו"ר א' לין;

אין צורך שיתלבט בענין הזה. יש לו סמכויות אלה, יהיו לו גם סמכויות בענין

עיכוב הליכים. דיברנו קודם על תשלום 5%, ומטעמים מיוחדים יוכל להחליט לא להטיל

תשלום זה.

ד"ר כ' שלו;

גם זה יהיה בצוי עיכוב?

ר' מלחי;

תשלום % 5 בא לפני צו עיכוב, כי זה תנאי לדיון בבקשת איחוד.

ד"ר כ' שלו;

עיכוב הליכים בא לפני הדיון בבקשת איהוד, הוא בא עם הגשת הבקשה לאיחוד.

היו"ר א' לין;

אין הליך של הגשת בקשה לעיכוב בלי בקשה לאיחוד. צריך להגיש קודם בקשה

לאיחוד תיקים ורק אחר בא הליך של עיכוב הליכים.

דייר כי שלו;

נכון, אבל ההחלטה על עיכוב באה לפני הדיון בבקשת האיחוד.

אם תקראו את סעיף קטן (ג) אולי תבינו את הסיבה להיסוסים שלי לפרט אותן

סמכויות גם לענין עיכוב הליכים. אני חוששת שזה יעביר את נקודת הכובד של ההצעה

הזאת.
היו"ר אי לין
אני מבין את החשש, אבל אינני רואה כאן בעיה שכן אלה רק סמכויות ולא

החלטות סופיות. אני לא רואה סיבה שלא תהיינה לו סמכויות. לא מפריע לי שבסעיף

קטן (ג) לא תהיינה אותן סמכויות בהחלטה על עיכוב. סעיף קטן (א) הוא סעיף כללי,

ומן הראוי בסעיף זה לתת לראש ההוצאה לפועל אותן סמכויות גם לענין עיכוב

הליכים.
א' רזניק
בסעיף קטן (ג) אומרים שראש ההוצאה לפועל רשאי "להתנות את ההפסקה או את

ההשהייה במתן ערובה". כדאי לומר שהוא רשאי להתנות בתשלום או במתן ערובה.

פעמים הוא יכול לבקש ערב, פעמים הוא יכול להגיד: אני מבטל לך עשר פקודות מאסר

אם תשלם % 10 מהפקודות. כך עושים היום בפועל. אני מציע לכתוב זאת במפורש, כדי

שהרשם יידע שהוא יכול להתנות גם בתשלום, כמו שהוא עושה היום.

דייר כ' שלו;

לפי סעיף קטן (א) יש לו סמכות כזאת.

אי רזניק;

אני רוצה שיראה את זה לעיניו. עוד לא ראיתי שביקשו ערובה וקיבלו, אבל

תשלום חלקי - כן.

היו"ר א' לין;

מקובל.

אושר סעיף 74י עם התיקונים הבאים: 1. בסעיף קטן (א) - אותן סמכויות

יינתנו לראש ההוצאה לפועל גם לענין עיכוב הליכים; 2. בסעיף

קטן (ג) בסיפה אחרי המלים "או את ההשהייה" יבוא: בתשלום או.

סעיף 74יא - תיק נוסף. (קורא את הסעיף)

רבותי, אני מוכרה להגיד לכם שאני מגיע למסקנה שאנחנו עושים כאן דבר גרוע,

אולי בלית ברירה. מה אנחנו עושים? חוק ההוצאה לפועל צריך להיות חוק קצרצר,

תמציתי. אנחנו מכניסים פרק נוסף מסועף לענין איחוד תיקים, שצריך בכלל להיות

חריג בכל פעולת ההוצאה לפועל. אני ממש נחרד. בונים פרטי פרטים בענין איחוד

תיקים, כאילו זה התפקיד המרכזי של ההוצאה לפועל.
אי רזניק
-

כך יהיה. אתם יודעים מה קורה היום? יש חמישה תיקים שכל החוב בהם הוא 10

אלפים שקלים. ראש ההוצאה לפועל מחלק את החוב לתשלומים של 800 - 700 שקלים

לחודש, וזה סביר. לאחר מתן הצו בא החייב עם תיק נוסף גדול, ששווה בגודלו לכל

התיקים האחרים ביחד, וראש ההוצאה לפועל, לצערי הרב, מצרף את התיק הנוסף בלי

להגדיל תשלומים, או בהוספה של 100 שקל לחודש, ובאופן יחסי כולם מקבלים פחות.

הצעת החוק הזאת היא פרי הניסיון.
היו"ר אי לין
אולי בכלל לא צריך את המוסד של איחוד תיקים. נדמה לי שהענינים היו

מסתדרים יותר טוב בלי המוסד הזה.
השופט ר' בודסקי
מאות ואלפי חייבים היו נדחפים לפשיטת רגל, וזה היה מכביד על בתי המשפט

המחוזיים שדנים בהליכי פשיטת רגל וכינוס נכסים.
אי רזניק
אני מוכן לבטל את כל איחודי התיקים, אם זה יחול רטרואקטיבית על התיקים

הקיימים, כי ההסדר הזה באמת הפך לעיר מקלט. אבל אנהנו צריכים להיות מוכנים לכך

שאנשים רבים יפשטו את הרגל.

השופט ר' בודסקי;

התיקון הזה סוגר את גן העדן בפני הרשעים.

א' רזניק;

אני רוצה שעכשיו תעזור לי לגרש את הרשעים שכבר נכנסו לשם.
השופט ר' בודסקי
אני תומך בתהולה רטרואקטיבית, למרות העומס שזה יטיל עלי.

היו"ר אי לין;

אושר סעיף 74יא.

סעיף 74יב - הבטחת מימוש הליך האיחוד. (קורא את הסעיף)

אושר סעיף 74יב.

סעיף 74יג - מינוי ממונה. (קורא את הסעיף)

יש כאן מעין כונס נכסים.

אי רזניק;

הפצתי בין חברי ועדת השופט בר-אופיר נייר בענין מינוי ממונה. לפי דעתי,

בקרוב לא יהיה אף תיק איחוד תיקים שלא יהיה בו ממונה, כי זה ישהרר את ראשי

ההוצאה לפועל מלחץ רב.

היו"ר א' לין;

לא נאשר את הסעיף הזה. אני לא מסכים למינוי ממונים.

השופט ר' בודסקי;

תיקי הוצאה לפועל באיחוד יהיו תיקים מתים. נניח שהיו 30 זוכים שהיו להם

30 תיקים. כל ה-30 כונסו בתיק איחוד. אחד מהם מקומי ו-29 לא מקומיים. מי יריץ

את תיק האיחוד, מי יזום פעולות, מי ידרבן אותו?



א' רזניק;

היום אנשים מרימים ידים. ברגע שמישהי הגיש בקשה לאיחוד תיקים, הנושים ממש

מנוטרלים. פקיד ההוצאה לפועל מיוזמתו אינני יכול לעלעל בתיק ולראות אם ההייב

עימד בתשלימים החודשיים, אם יש לי רכיש הדש.

היו"ר א' לין;

אתה אימר שמיכרה להיות ממונה.
א' רזניק
אין ברירה. זה כל כך יקל על ראש ההיצאה לפיעל שאני מניה שכמעט בכל צי

יהיה ממינה.

בסעיף קטן (א) במקים "ניתן צו איחוד..." אני מציע לכתיב: היגשה בקשה

לאיהיד. אני חישב שאפשר כבר בשלב מיקדם למנות את הממינה, היא גיבה, היא מחלק

את הכסף.
הי י"ר אי לין
רק כשמחליטים על איהיד תיקים יש מקים למיניי, לא מיד עם הגשת הבקשה.
אי רזניק
ראש ההיצאה לפיעל כמעט באיפן איטימטי מחייב את החייב לשלם תשלומים

חודשיים. את התשלימים האלה צריך להלק באיפן יהסי לכל ההיבית, להיציא שקים.

פקידי ההיצאה לפיעל לא עימדים בנטל הזה. ליקהים אדם פרטי שיעשה את זה. צו

עיכוב ניתן כמעט איטימטית.
הי ו"ר אי לין
רק לאחר שראש ההיצאה לפיעל ניתן צי אפשר למנית ממינה. אני מסכים שגם אם

הוא נותן צי עיכיב יוכל למנית ממינה.

אישר סעיף 74 יג עם התיקון בסעיף קטן (א): אפשר יהיה למנית ממינה גם אם

ניתן צו עיכוב הליכים.

סעיף 74יד - ביטול צי. (קירא את הסעיף)

בסעיף קטן (2), מה זה "גרס בדרך אחרת למימיש חוב"? היא הפר את הצי. אני

מבקש לאחד סעיפים קטנים (2) ו-(3) ולנסח אותם בצירה ברורה.
אי רזניק
אני מציע בסעיף קטן (5) למחוק את המלים בענין תיק נוסף, ולומר בסעיף זה:

ראש ההיצאה לפועל נוכה כי ההייב לא יוכל לפרוע את כל חובותיי בתיקים שעליהם הל

צי האיהיד תיך פרקי הזמן הקבועים.

התיק הנוסף לא מעלה ולא מיריד בענין זה, כי גם במהלך איהוד התיקים יכול

להתברר שהאינפורמציה שהחייב מסר, שהוא יפרע את חובו ב-18 תשלומים, היתה רק

תצפית שלו או WISHFULL THINKING , הוא לא עומד בתשלומים. למה צריך לחכות

שייפתח תיק נוסף? ראש ההוצאה יוכל לבטל את צו האיהוד גם אם לא נפתח תיק נוסף.



ר' מלחי;

אני רואה חשיבות רבה לענין התיק הנוסף דווקא למקרה של קנוניה. אם הנושה

הנוסף יקבל תרופה רק אם תוכרז פשיטת רגל ויבוטל איחוד התיקים, הרי אין זו

תרופה מהירה ויעילה. כאן יש תרופה למקרים של קנוניה בין הנושים שנכללו באיהוד

התיקים לבין החייב. אני חושבת שזו תרופה טובה וצריך להשאיר אותה.

א' רזניק;

אם ראש ההוצאה לפועל רואה בתחילת הדיון בבקשה שתוך שנתיים ישולם החוב,

יש לו שיקול דעת להסכים לאיחוד תיקים. ואם תוך שנה התברר לו שההייב לא מסוגל

לעמוד בתשלומים, לא יהיה לו שיקול דעת לבטל את האיחוד?

היו"ר אי לין;

התיק הנוסף יכול להיות אמיתי ויכול להיות פיקטיבי, בכל מקרה הוא מצטרף

לכלל החובות. נוצר מצב שונה, נוצרת סיטואציה מוגדרת. זה לא מפריע. אתה רוצה

שתהיה סמכות לבטל רק אם הוכח שהחייב לא יכול לפרוע את כל חובותיו בתיקים.

אם נוכח ראש ההוצאה לפועל שהחייב לא יכול לפרוע חובותיו בתיקים שעליהם

הל צו איחוד, צריכה להיות לו סמכות לבטל את הצו.

ר' מלחי;

וכן אם נפתח תיק נוסף. נפריד בין שתי הסיטואציות.
היו"ר א' לין
אושר סעיף 74יד בתיקונים הבאים: 1. סעיפים קטנים (2) ו-(3} ימוזגו

וינוסחו מחדש; 2. הסמכות הקבועה בסעיף קטן (5) תהיה לראש ההוצאה

לפועל אם נפתה תיק נוסף ואם לא נפתה.

אנחנו עוברים לסעיף 2 בהצעת החוק - תיקון סעיף 88. (קורא סעיף 2)

אושר סעיף 2.

סעיף 3 - תחילה ותחולה. (קורא סעיף 3)

דייר כ' שלו;

ביום 2 ביולי 1991 פג תוקף התקנות.

היו"ר א' לין;

אושר סעיף 3.

אני מוסיף סעיף שקובע כי החוק הזה הוא לתקופה של שנתיים. אני רוצה שהחוק

הזה יהיה הוראת שעה, ולאחר שנתיים נבדוק אם יש מקום להאריך אותו או לחסל את

המוסד של איחוד תיקים. אני יודע שאין זו דרך חקיקה מקובלת. בדרך כלל מחוקקים

חקיקת קבע, ואם יש צורך - עושים תיקונים. אבל אני מציע הוראת שעה ובדרך זו

אני רוצה להביע את ספקותיה של ועדת החוקה חוק ומשפט.
א' רזניק
שנתיים זו תקופה קצרה מדי.

היו"ר א' לין;

נקבע שלוש שנים. נראה אם לחוק הזה יש בכלל ערך. אין דרך טובה יותר להביע

את ספקותיה של הועדה אם המוסד של איהוד תיקים אמנם נחוץ או שמוטב לחיות

בלעדיו. אני לא בטוח אם לא עדיף לנו שלא יהיה כלל מוסד כזה, על אף כל הטעמים

וההסברים ששמענו.

הוחלט כי תוקפו של חוק זה יהיה לשלוש שנים.

ד"ר כ' שלו;

גם בענין זה אני מבקשת לבדוק אם השר מבקש להסתייג.

היו"ר א' לין;

יש מסורת בועדה שבכל נקודה שהשר מבקש להסתייג ממנה, בכל שלב קודם שאנחנו

מעלים את ההצעה במליאה, הוא רשאי להסתייג.

סעיף 4 - הוראות מעבר. (קורא סעיף 4)

.א' רזניק;

מה פירוש הוראות המעבר שבסעיף 4? תלויים ועומדים אלפי תיקים של איחוד

תיקים. בהוצאה לפועל תל-אביב נפתחו מתחילת השנה כאלפיים תיקים כאלה, בכפר-סבא

כ-700. בכל איחוד תיקים כזה יש 4 - 7 או יותר תיקי הוצאה לפועל. שמע מינה

שבשנתיים - שלוש שנים אחרונות עשרות אלפי תיקי הוצאה לפועל נתנו מסתור לחייבים

והם חוגגים. ראשי ההוצאה לפועל, חלקם ברשלנות רבה, קבעו תשלומים שמגדילים את

החוב מחודש לחודש.

היו"ר א' לין;

אתה רוצה שיהיה צו ספיציפי של ראש הוצאה לפועל באשר לכל צו וצו שניתן

בעבר אם יש מקום להעביר אותו למסגרת החוק הזה?
אי רזניק
כן, בשלושה דברים: 1. עיכוב יציאה מהארץ אוטומטי גם בתיקים הקיימים.

אינני רואה סיבה למה מי שמגיש היום בקשת עיכוב ינתן נגדו צו עיכוב יציאה מן

הארץ ובעל תיק איחוד אחר יוכל לנסוע בכל שנה לנוח בשוייץ. למה שלא יינתן נגד

כולם צו עיכוב יציאה מן הארץ? 2. עד היום לא דרשו להגיש מסמכים לחמש שנים

אחרונות. למה אי אפשר יהיה היום לחייב אותם להגיש את המסמכים? 3. הדבר האחרון

והכי חשוב - למה יהיו עשרות אלפי תיקים שבהם החוב לא ייגמר לעולם, או שייגמר

רק לאחר עשרים שנה, ואילו בעלי תיקים חדשים יצטרכו לסלק את החוב תוך שנתיים?

אני מבקש שההוראות האלה יחולו גם על תיקים קיימים, על פי בקשת נושה.
היו"ר א' לין
בסעיף 4 צריך לומר שהוראות חוק זה יחולו על כל הצווים לאיחוד תיקים

שניתנו לפני תחילתו.



א' רזניק;

אני רוצה להגיד לראשי ההוצאה לפועל דברים מפורשים בשלושת הנושאים
שציינתי
אפשר לחקור מחדש ולדרוש מסמכים שלא הומצאו עד היום, עיכוב יציאה מן

הארץ וסבירות תשלום.

היו"ר א' לין;

אם נקבע שבכל צווי האיחוד שניתנו צריך יהיה להגיש תוך שלושה חודשים בקשה

מחודשת, אפשר לעמוד בזה?

השופט רי בודסקי;

לא. זה יטיל עומס עצום.

היו"ר א' לין;

נלך בדרך ביניים, הצווים שניתנו יעמדו בתוקפם, הוראות החוק חלות עליהם,

אבל על מנת להפעיל כל אחת מהוראות חוק זה - יהיה צורך בבקשה מיוחדת של נושה.

אם אחד הנושים ירצה, יוכל להפעיל כל אחד מהאמצעים שקובע חוק זח. לא תהיה הפעלה

אוטומטית אלא על פי בקשה של נושה.
א' רזניק
צריך לנסח בצורה כזאת שראש ההוצאה לפועל יידע שהוא חייב לבדוק את סבירות

התשלומים.

היו"ר א' לין;

במה שהחוק הזה מטיל חובה - יש חובה; מה שנתון לשיקול דעת - יש שיקול

דעת. מה שיניע את ההחלטה -זו בקשה של נושה. ראש ההוצאה לפועל חייב לתת צו

עיכוב יציאה, והוא יתן צו עיכוב יציאה. בענין שבו יש לו סמכות, הוא ישקול.

א' רזניק;

זאת בקשתי.

היו"ר א' לין;

ז ו החלטת הועדה.

הוחלט לקבוע בסעיף 4 כי הוראות חוק זה יחולו גם על צווים שניתנו לפני

תחילתו, והפעלת האמצעים שקבע החוק תהיה לפי בקשתו של נושה.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 13:30)

קוד המקור של הנתונים