ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 25/02/1991

הצעת חוק הבחירות לכנסת (תיקון - אחוז חסימה), התשנ"א-1990, הצעת חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב] (תיקון), התש"ן-1990, חוק הבחירות לכנסת (תיקון מס' 23), התשנ"ב-1991

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מוסב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 235

ועדת החוקה הוק ומשפט

יום שני. י"א באדר התשנ"א (25 בפברואר 1991). שעה 00;11

נכחו ; חבר< הועדה;

א' לין - היו"ר

מ* וירשובסקי

יצחק לו<

די ל<בא<

א* רובינשטיין
מוזמנים
חה"כ מ' חריש

חה"כ ג' שפט

מנכ"ל משרד המשפטים חי קלוגמן

השופט ר' בודסק< - משרד המשפטים, סגן מנהל בת< המשפט

שי ג וברמן - " " משנה ליועץ המשפט< לממשלה

אי ל<ת - "

אי סטנגר - " "

ד"ר כי שלו - " "

תי אדר< - מנכ"ל ועדת הבה<רות המרכזית

אי שיל"ת - משרד הפנים, המפקח הארצי על הבחירות

מזכירת הועדה; די ואג

קצרנית; אי אשמן

סדרי היום; א.הצעה לסדר-היום של הה"כ מי וירשובסקי

ב.חוק הבהירות לכנסת (נוסה משולב)(תיקון),התש"ן-1990 -הצעת חה"כ גי שפט

הוק הבחירות לכנסת (נוסח משולב)(תיקון),התש"ן-1990 -הצעת חה"כ יציק לוי

חוק הבהירות לכנסת (תיקון-אהוז החסימה),התשנ"א-1990-הצעת חה"כ מי חריש

ג.הארכת תוקפן של תקנות ההוצאה לפועל (כשירות של בעל תפקיד וחובותיו)

(הוראת שעה), התש"ן-1990

ד.תקנות רואי חשבון (התנהגות שאינה הולמת את כבוד המקצוע)

(תיקון), התשנ"א-1991



א. הצעה לסדר היום של חה"כ מ' וירשובסקי

ה<ו"ר אי לין;

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החוקה חוק ומשפט. בשבוע שעבר דנו בשאלה אם

להעלות לסדר היום של הועדה נושא שהצ<ע חבר-הכנסת וירשובסקי דבר<ה של הפרקליטה

גבי מרים רוזנטל על השפעה שהופעלה עליה באשר לכתב האישום בפרשה הידועה כפרשת

הפגישה הלילית של הפרקליטים. קיבלנו את הסטנוגרמה מהדיון בבית המשפט העליון.

קראתי את הסטנוגרמה ואשמח להעמיד אותה לעיון חברי הועדה המעונינים.

מהדברים הכתובים עולה בעליל שעל פי השקפתה של הפרקליטה היא פעלה בניגוד לדעתה

בניסוח ובעיצוב כתב האישום. בעוד שלדעתה היה מקום להגיש כוזב אישום על הדחת עדים

ואולי גם על שוחד, עקב לחצים שהופעלה עליה נוסח כוזב אישום רק על ר!טרדת עד.

אני הושב שמחובתה הבסיסית של ועדת החוקה חוק ומשפט לדון בנושא, אבל עולות שתי

שאלות. האחת - חבר הכנסת וירשובסקי מגיש ביום רביעי השבוע הצעה לסדר היום של

המליאה בנושא זה. כדא* שנמתין ונראה מה תהיה החלטת המליאה בנושא. קבענו לעצמנו

שהועדה וקיים דיון מיקדמי בנושא ועולה ו-!שאלה אם זה לא פוגע בכלל הסוביודיצה,

מאחר שהנושא נידון בבית המשפט העליון שצריך לקבל הכרעה בערעור. לאיור שתתקבל הרולטה

במליאה, ניוליט באשר להמשך הדיון בועדה.

רציתי רק לידע את הועדה שהחומר העובדתי שעולה מפרוטוקול בית המשפט העליון,

שלא היה לפנינו בישיבה קודמת, אכן מעלה פרשה שבהחלט מחייבת חקירה ובדיקה יסודית.

אני סבור שועדת ההוקה חוק ומשפט תהיה חייבת לעסוק בנושא.. אנחנו רוצים לשמור על

מידת האמון שהציבור רוחש לפרקליטות המדינה ולמערכת אכיפת החוק במדינה.

א. חוק הבחירות לכנסת (נוסח משולב)(תיקון), התש"ן-1990 - הצעת חה"כ ג' שפט

חוק הבחירות לכנסת (נוסח משולב)(תיקון), התש"ן-1990 - הצעת חה"כ יצחק לוי

חוק הבחירות לכנסת (תיקון - אחוז החסימה), התשנ"א-1990 -הצעת חה"כ מ' חריש

היו"ר אי לין;

לפנינו שלוש הצעות חוק פרטיות להעלאת אחוז החסימה בבחירות לכנסת. אני מבקש

מחברי הכנסת המציעים לנמק בקצרה את הצעותיהם. אני רוצה מיד בפתח הדיון להציג את

השאלה אם בהעלאת אחוז היוסימה, עד שתגרום לכך שסיעה בכנסת לא תוכל להיות בת פהות

משני חברים, אנחנו נראה צעד ראשון שאולי בו כדאי להתחיל. אם אנחנו רוצים לקדם את

הענין ולא רק לעשות אקט הצהרתי, כדאי לנו להתחיל בקטנות, לעשות את הצעד הראשון

ולא לזנק מיד למה שאולי אהדים מאתנו חושבים שצריך להעשות.

ג' שפט;

אני חושב שאין צורך לנמק הרבה יותר ממה שנימקנו במליאה, שלושת בעלי ההצעות,

את הצורך בשינוי חוק הבחירות כך שלא יהיו לנו בכנסת עשרים סיעות, כפי שיש לנו

היום, אלא נסתפק בשבע, שמוננה, או תשע סיעות, ככל שתהיינה לפי ההצעה שהגשנו

לתיקון חוק הבחירות. היתרונות והחסרונות של ההצעה הזאת נידונו במשך 43 שנים

בועדות שונות, במליאת הכנסת ובוועדות הכנסת, ואני חושב שהדברים די ברורים.

אני רוצה רק להוסיף שני משפטים. אם לפי הצעת היושב ראש ידובר על שני חברי

כנסת, ולא על 2.5% מהקולות הכשרים בבחירות, אם זו תהיה דעת הכנסת אפשר יהיה

להתחיל בקביעה כזאת. אם רוב הברי הכנסת יהשבו שאחוז וקימה 2% - 2.5% זה המינימום

שצריך לקבוע, הרי שלוש ההצעות של חברי הכנסת מכוונות לזה.

אני חושב שאין צורך להסביר הרבה. כולנו שמענו את הדברים, כולנו יודעים. ניגש

לענין.



יצחק לוי;

גם אני לא אוסיף על דברים שאמרת* במליאה נימוקים להצעה ברורים. אני רוצה

רק לעמוד על שת* נקודות. דובר-הכנסת רובינשטיין אמר ל< בשיווק שלדעתו התיקון המוצע

הוא קטן ולא משמעות* לעומת התיקונים הגדולים שרוצים להציע. אני רוצה קודם כל

לומר שהתיקון הזה הוא משמעותי מאד. התיקון הזה יכול ליצור אוירה חדשה בהתארגנות

לקראת בהירות. קודם כל תיפסק הריצה להגשת רשימות באשליה שאפשר לעבור את אחוז

ההסימה. שנית, זה יחייב רשימות שקרובות מבחינה אידאולוגית להתאחד. זה יכול לשנות

אקלים פוליטי.

נכוו שיש לפני הועדה הצעות לשינויים הרבה יותר מקיפים ויסודיים, ואני תומך

בחלקו. אבל לא היית* תולה את ההצעה להגדלת אהוז החסימה בקבלת הצעות אחרות. ההצעה

לשינוי שיטת המ*משל היא הצעה השובה מאד, נעסוק בה, נשתדל להעביר אותה, אבל אין

לתלות בה את ההצעה להעלאת אהוז ההסימה. ההצעה להעלאת אהוז החסימה היתה גם הלק

מההצעה לשינוי שיטת הבהירות, שגם היא מונחת לפני הועדה. גם אותה אני מבקש לנתק

מההצעה שלפנינו. אנהנו צריכים לעסוק בהצעה שלפנינו בנפרד מההצעות.האחרות, כי אני

חושב שיש בה ברכה רבה.

יש תמיד קושי בהנהגת שינויים, *ש שמרנות. כל חוק כרוך בקושי שלו. בשינוי שיטת

הבהירות יש קושי, בשינו* ש*טת המימשל יש קושי, בהעלאת אחוז החסימה יש קושי. יש

דברים שלהערכתי לא יתקבלו בקדנציה הזאת, כגון שינוי שיטת הבחירות. אנחנו גם לא

עוסקים בכך בועדה. זה לא יעבור. ש*נוי שיטת המימשל - מסופקני אם זה יתקבל, אף כי

אני יודע שרצונם של הברים רבים בועדה שהשינוי הזה כן יעבור, צריך לעשות מאמץ

שהשינוי הזה יעבור.

אי רובינשטיין;

תלו* במפד"ל.

יצחק לוי;

לא רק במפד"ל. לדעתי, זה תלוי בעיקר בליכוד.

ההצעה להעלות את אהוז החסימה היא ההצעה שיש לה ומזיכויים הגדולים ביותר לעבור,

אם כי גם בה יש קשיים, יש רשימות ומפלגות שיתנגדו לה.

ההבדל בין הצעה זו לבין ההצעה לשינוי שיטת המימשל הוא שבהצעה לשינוי שיטת

המימשל מדובר על שינוי ברור, כאן אנהנו יכולים לקבוע את שעור השינוי. גם בשינוי

קטן יהיה שינו*, יהיה חידוש מסוים שיגרום הערכות פול*ט*ת אחרת. אני יודע שיש

חברי כנסת מסיעות שונות שיתנגדו לשינוי גדול, להעלאת אהוז ההסימה ל-2.5%. אנ*

מוכן מלכתהילה לדון בשינוי קטן יותר; העלאת אחוז היוסימה ל-2%.

היו"ר א* לין;

איזה אחוז חסימה צר*ד לקבוע כד* שבס*עה בכנסת יהיו לפהות שני הברי כנסת?

יצחק לוי;

אי אפשר לקבוע מכיוון שחבר כנסת שני יכול להכנס על פ* הסכם עודפים.

אי רובינשטיין;

זה לא משנה.



יצחק לוי;

אני מקבל את ההצעה שהמינימום *ה<ה שני חברי כנסת. יתכן שנצטרך לדון או כבר

עכשיו או לאיור שנראה איך התקבל הדבר, איזה שינויים גרם, אם אין צורך עוד להעלאות

את אחוז החסימה. אני מוכן להתחיל בקביעה שהמינימום יהיה שני חברי כנסת.

אי רובינשטיין;

גם אם קובעים שני דוברי כנסת יש שתי חלופות: אפשר לקבוע שני חברי כנסת לפי

התוצאות בשלב ראשון, ומי שלא עובר את הגבול הזה לא משתתף בחלוקת העודפים, ואפשר

לקבוע שני חברי כנסת לפי יולוקת העודפים.

יצחק לוי;

אני מציע שני חברי כנסת לפני חלוקת עודפים.

1; י

מ* חריש;

אדוני היושב ראש, אני הושב שלא צריך להתעייף מלחזור על הסיבות בגללן אנחנו

מבקשים ריפורמה. השיטה הפרלמנטר<ת כפי שהיא נכנסה למשבר עוד לפני 1990. היא

הגיעה לשיא של משבר ב-1990 .היא נכנסה למשבר משום שמאז 1981 שי תהליך נמשך של

ירידת שתי הסיעות הגדולות ופיצול גובר והולך לסיעות קטנות, שחלקן קרובות לסיעות

הגדולות.

בבהירות בשנת 1981 קיבל הליכוד 48 מנדטים, המערך קיבל 47 מנדטים. ב-1984 קיבל

המערך 44, הליכוד - 41. ב-1988 - הליכוד קיבל 40, המערך - 39 .התהליך לא נפסק,

בתוך הכנסת הזאת המערך ירד ל-38 והל<כוד ל- 37.

א* רובינשטיין;

לפי החוק למניעת עריקות, הפיצול בכנסת הזאת היה נמנע.

מ* יוריש;

לפי דעתי, אחת הסיבות לפיצול תזה היא שלמתפצלים היה קל מאד לחזור בחזרה בגלל

אחוז ההסימה הנמוך. היתה מוטיבציה להתפצלות, הסיכון לא היה גדול, היתה הנחה שאפשר

להסתדר ולקבל אחוז אהד, לקבל מנדט אחד. ואם לא, אפשר יהיה להתמקח בצורה זו או

אחרת.

בניגוד למה שאמר חבר-הכנסת גרשון שפט במליאה, ובמידה מסוימת בניגוד גם למה

שאמר חבר-הכנסת יצחק לוי, אני חושב שבהתמודדות עם המשבר צריך לפעול בכמה מישורים

במקביל, בהירה ישירה של ראש הממשלה היא אחד מהם, שינוי שיטת הבחירות שני, והעלאת

אחוז החסימה שלישי. צריך לתקוף במקביל בכל המישורים האלה.

יצחק לוי;

אני מסכים אתך. ציינתי שהיו קשיים פוליטיים.

מי חריש;

אני מכיר את הקשיים פוליטיים, אבל אני רוצה לתתת כאן הצהרת כוונות. בהעלאת

אהוז ההסימה אינני רואה תחליף לשינויים אחרים שצריך לעשות. חבר-הכנסת שפט אמר

בפירוש במליאה שהעלאת אחוז החסימה היא תחליף לשינויים אחרים, חבר-הכנסת יצחק לוי

העלה מגבלות אחרות. אני לא ויתרתי בכנסת הזאת על המאמץ להביא שינוי, לפחות בחירה

ישירה של ראש הממשלה. אני מסכים שלגבי שינוי שיטת הבחירות הקושי גדול יותר. אבל

אני לא חושב שאלה תחליפים, אני חושב שהדברים האלה משלימים זה את זה.



אני חושב ש<ש עוד נקודה שראו<ה לציון. אין בעולם פרלמנט שבו אחוז החסימה כמו

אצלנו. הנמוך ביותר שמצאתי חוא בהולנד - 2%.
אי רובינשטיין
היו פרלמנטים עם אחוז חסימה נמוך יותר, אבל לא היום.

מ* חריש;

בגלל אותו סיבות, בגלל חלקח של ויימאר, בגלל חלקח של חרפובליקח חרביעית. אחת

התשובה חיתח אחוז חסימה גבוה יותר. אחוז החסימה בגרמניח חיום חוא 5%, בשבדיה 4%

בארצות סקנדינביה ביו 2.5% וביו 2%. אם אתם לוקחים את המדינות שבחו יש שיטת

בחירות רובנית, אמנם איו שם אחוז חסימה אבל אחוז חאפקטיבי חוא גדול מאד.

בשבדיח <ש חבחנח מענינת. שיטת חבחירות שם חיא אזורית יחסית, שיטח דומח לזו

שאנחנו מדברים עליה, אזורים שלחם יותר מנציג ארזד. לעניו אחוז החסימה הם מבחינים

ביו מי שנבחר ישירות בקולות בוחרים באזור, וחוא בכל מקרח נכנס לפרלמנט, לבין מי

שצריך לחכנס ברשימח ארצית שלגביח אחוז החסימה הרבה יותר גבוח - 4%.

אני מעדיף קביעת אחוז חסימה בשעור 2,5% כי אני חושב שאם המינימום תהיה סיעה

בת שלושח חברים יחיח תהליך חיובי של חתמזגות של רשימות שיש ביניהן קירבה

אידאולוגית. במקרים רבים חדבר חיחידי שמונע אחוד של רשימות חוא אחוז החסימה

הנמוך. לעתים יש ניסיונות חידברות, וחעובדח שיש אחוז חסימח נמוך מונעת תהליך של

חתמזגות ביו גורמים שיש ביניהם קירבח, באופו טבעי חיו צריכים ללכת בירוד, פונים

לאותו ציבור. חחופעח חנורדת שלחם בבחירות גורמת בציבור שלחם בלבול ומבוכח. לכו

חייתי מעדיף קביעת אחוז חסימה 2.5%, אבל כמובו שאהיה שותף לכל ההתקדמות בנושא חזח

כדי להתחיל לחניע את שינוי שיטת חבחירות ושינוי שיטת חמימשל. נדמח לי שאם לא

ניתו לציבור סימנים שאנחנו אמנם רציניים, נעמיק את חמשבר.

כשבאתי למרכז מפלגתי לדבר בנושא בחירה ישירח של ראש חממשלח, לא בקלות עשיתי

זאת ולא בשקט נפשי. אני יודע את כל הסכנות. חבר-הכנסת רובינשטיין חיח עד

לחתלבטויות שלי בשלבים מסוימים.

א* רובינשטייו;

לחלק מהחששות שלך נתנו תשובות.

מי חריש;

כו. אני רוצח לומר מה הדבר חמרכזי שהגיע אותי לתמוך בחצעח זאת. אני חושב

שבאוירה חציבורית הקיימת, אם לא נלך לאלטרנטיבח חזאת הסכנות חרבח יותר חמורות.

נוכח חמשבר שחיח - שמפלגתי חיח שותפת לו, אמרתי את זח במליאת חכנסת ואמרתי את זח

במרכז מפלגתי, לא ניסיתי לחטיל את זח על ארורים, חיח לנו חלק מחותי ביצירת שיא

חמשבר חזח - אם לא נתפוס את עצמנו ואם לא נאמר שפח מוכרחים לעשות שינוי כדי לתת

לציבור תשובה חמעידח שאנחנו ערים למשבר חזח, אני חושש למשבר חרבח יותר חמור

בדמוקרטיח חישראלית.

היו"ר א* לין;

חבר-חכנסת חריש, נדמח לי שאני יכול לומר לך שחועדח מזדחח עם כל דבריך. איו

בינינו חילוקי דעות בתפיסח חעקרונית, אין מחלוקת על חמצב שהיינו רוצים שיחיח.

הרשו לי לחעיר שתי חערות.



יש אנשים שבמשך ארבעים ושתים שנח לא עושים כלום, אפס מוחלט, ואם מישהו כבר בא

ועושה, אומרים לו שלא ד< במח שהוא עושה. את הגיבורים האלה אני מאד לא אוחב. כלום

לא עושים, לא מתקנים, נותנים לחשתוללות להמשך, לשחוק את המוסדות הדמוקוטיים שלנו,

להשפיל אותם בעיני העם ובעיני העולם הגדול. וכאשר באים לעשות משהו, אומרים לך: זה

לא מספיק.

אני יכול לומר במידה לא קטנה של סיפוק, שהחוק בעניו פרישה מסיעה, שועדת החוקה

שקדה ועבדה עליו קשה מאד, החוק הזה זכה לתגובה חיובית מאד. אני לא מדבר על תגובות

בעולם הפובליציסטיקה והעתונות. זה פרשה בפני עצמה. בציבור הרחב התגובה היתה

חיובית מאד. לפי תגובות בציבור שאני פוגש, אני יכול לומר בכנות וללא היסוסים

שהכנסת פרעה חוב מסוים לציבור.

עקב הסתייגות של הבר-הכנסת יצוק לוי, איפשרנו התפלגות לשני חברי כנסת. על פי

המצב ההוקי היום, סיעה של ארבעה הברי כנסת יכולה להתפצל לשנים ושנים. עשינו את

המהלך הזה, קבענו שהתפלגות יכולה להתבצע רק על ידי שני י1ברי כנסת. אם נקבע אחוז

חסימה שהתוצאה שלו תהיה שלא תוכל להיות סיעה מקורית בת פחות משני חברי-כנסת, תהיה

התאמה ועקביות ביו שתי החוקים האלה. אם נקבע שבסיעה מקורית יהיו לפחות שלושה

דוברי כנסת, יתכו שנצטרך לשנות גם את החוק המדבר על פרישה מסיעה. בחוק הזה עסקנו

הרבה מאד ואנחנו יודעים בדיוק מה המצב.

מתוך עשרים סיעות יש היום בכנסת שש סיעות שבהו דובר כנסת יחיד. אם המינימום

החוסם יהיה שני דוברי כנסת, אני יכול להבטיח לכם שיהיו בכנסת מעט מאד סיעות בנות

שני הברים. החשש שמא יגיעו לפחות משני מנדטים יגרום לכך שתהיה יותר אחדות בסיעות

שרצות לכנסת.

אני מציע לשקול קביעת המינימום של שני חברי כנסת לסיעה, נראה איזה אחוז וקימה

מביא לתוצאה כזאת.

גי שפט;

100 לחלק ל-120 -1.666%.

היו"ר אי לין;

צריך לחשב בדיוק איזה מספר מביא לתוצאה כזאת, או לומר בהוק שהמינימום לסיעה

יהיה שני חברי כנסת. רצוי יותר לקבוע בחוק את האחוז מהקולות הכשרים.

אי רובינשטיין;

אדבר בגילוי לב. מכיווו שהענין נוגע לסיעתי, אני רוצה לומר שלי באופו אישי

אין בעיה עם אחוז החסימה וגם לא עם אחוז חסימה יותר גבוה, אם הוא בא כחלק משינוי

רחב יותר. נכוו שבדרך כלל אני תומך גם בשינויים חלקיים, אבל פה יש בעיה מסוימת.

בדמוקרטיה הישראלית יש מצב אקוטי, כפי שצייו חבר-הכנסת מיכה חריש. הדמוקרטיה

הישראלית היא על סף אובדו הלגיטימיות שלה בציבור. את הבעיה המרכזית הזאת לא ירפא

אחוז ההסימה.

נניח שהכנסת הזאת היתה נבחרת לפי חצעות החוק שלפנינו, אני לא יודע אם היה

בכלל שינוי, פרט לעניו דוברי הכנסת דראושה ומיעארי. צריך לזכור שאהוז וקימה פועל

בשני כיוונים, הוא גם מרתיע מפלגות שעל הסף אבל הוא גם מגייס תמיכה למפלגות שהו

על סף הכחדה. למשל, כאשר הליברלים בגרמניה עשו תפנית ועברו מברית עם

הסוציאלל-דמוקרטים לברית עם השמרנים, ציבור הבוחרים שלהם ראה את זה בעין רעה

ובמשאלי דעת הקהל ירדו ל--4%-3%. הם עברו את אחוז החסימה % 5במעט מאד, מפני

שברגע האחרון ציבור הבוחרים שלחם אמר; אנהנו לא רוצים להסל אורזם, אנחנו נתגייס

כדי שהם יהיו בפרלמנט.



נניח ששתי הסיעות שלא עברו 2% - דגל-התורה ושינוי - לא הי ו בכנסת. דגל-התורה

היתה מתאחדת עם מ* שהיתה מתאחדת, שינוי היתה בוודאי הולכת עם ר"צ. רבות*, מה זח

ה*ה משנה למבנה הכנסת ולמשבר 1990? שום דבר,

היו"ר אי לין;

זה לא ה<ה משנה. אנחנו לא מצפים מהחוק חזה לשום דבר אחר מלבד מנ<עת פ<צול רב

מד<.

אי רובינשטיין;

פיצול לאחר הבח<רות זה לא מונע. אני מסכים שלחוק הזה יש יתרונות מסוימים.

יצוק לוי;

זה לא בא במקום זה. ,

אי רובינשטיין;

זה כן בא במקום זה. אני רוצה להסביר וגם להציע הצעה אלטרנטיבית.

לצמרת הפוליטית בארץ יש היום בעיה, הציבור מרגיש - וזה נאמר בכל הוגי הבית

ובכל המפגשים - שמוכרחים לשנות את י!שיטה. גם לצמרת הליכוד יש בעיה עם העניו הזה.

אם אנחנו נותנים להם שני פתרונות חלופיים, החוק החיובי שתמכתי בו, החוק נגד עריקה

ונגד כלנטריזם, וחוק להעלאת אחוז החסימה, חלק גדול מאד מהציבור הישראלי יאמר:

בעצם באנו על סיפוקנו. אני חושש מאד שהעברת הצעות החוק להעלאת אחוז החסימה

לקריאה שניה ושלישית כעת היא מתן היתר לאלה שרוצים לטרפד את החוק החיוני לבחירה

ישירח של ראש ממשלה. אני מציע לפחות להמתין בענין זה, כדי שיהיה איזה שהוא לרוץ

בענין החוק לשינוי שיטת המימשל.

אנחנו ניצבים בפני בעיות בשיטת המימשל, בעיות של אובדן הלגיטימיות הדמוקרטית,

בעיות של ממשלה שאינה מתפקדת. אתם רואים מה קורה בממשלה בעת חירום. ראינו מה היה

בממשלה בזמו עליה, האתגר הלאומי הגדול שהיה לנו משנת 1948 - ממשלה לא יכולה

להתמודד אתו, ראש הממשלה לא יכול לעשות שום דבר, אני לא יודע אם הוא רוצה, אבל גם

אילו רצה---

גי שפט;

ומה היה אילו נבחר ישירות?

מי חריש;

אני בעד השינוי, אבל זה עדייו לא מבטיח שראש הממשלה יתפקד טוב. אפילו בשיטה

נשיאותית אין הבטחה שהנשיא יתפקד טוב.
אי רובינשטיין
איו שום שיטה שמבטיחה שהאנשים הנכונים ייבחרו. העם יכול להשחטות, המועמדים

יכולים להיות רעים. אבל אנחנו ראינו מה קרה בשלטוו המקומי. אני חושב שאיו זח

מקרה שבשני האתגרים הלאומיים שעמדו לפנינו - קליטת העליה והמלחמה - השלטון המקומי

פעל הרבה יותר טוב מהשלטון המרכזי.

יצחק לוי;

לא כל ראשי הערים שנבחרו ישירות הם אמנם טובים.



א* רובינשטיין;

מ* אומר את זה? משווים מצב למצב. יש מי שמציע לחזור למצב הקודם? אף אחד.

בע<נ< המבחן.

אם תחליטו להעביר עכשיו הצעת החוק לקריאה שניה ולקריאה שלישית, זה ממש נותן

גושפנקה. אס מעבירים את ההצעה לקריאה ראשונה, היא נמצאת בקנה, ואנחנו ממשיכים

במשא ומתן קשה ובלחץ להעביר את החוק לבחירה ישירה של ראש הממשלה, ואם רק וחלילה

החוק לא עובר, ברגע האחרון אנחנו מעלים את ההצעה להעלאת אחוז החסימה. אבל להציע

עכשיו תחליף כזה?

היו"ר אי לין;

חבר-הכנסת רובינשטיין, נימוקיך ברורים לנו. כאן נמצאים אנשים שהם לא רק

תומכים בחוק לבחירה ישירה אלא גם משקיעים בו הרבה מאד עבודה. הם בוודאי לא רוצים

להכשיל את החוק הזה. אני רוצה לשאול אולך כחבר כנסת ותיק, האם הצעה להעלאת אחוז

החסימה אי פעם התרוממה לרמה של קריאה ראשונה בכנסת ישראל?
אי רובינשטיין
פעם איות - במסגרת ההצעה לשינוי שיטת הבחירות.

היו"ר אי לין;

אבל לא בנפרד.

א* רובינשטיין;

אבל יש תפנית. בכנסות קודמות המערך התנגד להעלאת אחוז הקודמות. היום המצב

שונה. אני לא מדבר עכשיו על הקריאה הראשונה.

ג' שפט;

נעביר את ההצעה עכשיו לקריאה ראשונה, ואחר כך נשקול איך להמשיך.

א* רובינשטיין;

אני מציע בשלב זה לא להעביר את ההצעה לקריאה ראשונה. אני מציע הצעה

אלטרנטיבית. אני נפגש עם עשרות ענשים בקשר להצעת החוק לבחירה ישירה של ראש הממשלה

את ההצעה, מאות, אלפים, אני לא יודע כמה. אין ציבור, כולל ציבור מאד אינטליגנטי,

שלא קם בו איש או כמה אנשים ואומרים: למה אתה צריך את כל זה, תעלו את אחוז

החסימה. הייתי במועדון המסחרי-תעשייתי, שלושה אנשים קמו ואמרו את זה. אומרים את

זה אנשים נכבדים מאד. ורק כשאתה מסביר להם במה זה כרוך, במה המצב כאן שונה מהמצב

בגרמניה ולמה יש כאן סיטואציה מיוהדת, רק אז הם מבינים.

ההצעה שלי היא להקפיא את הצעת החוק. ההצעה השניה, אני ממש מתחנן שתקבלו

אווזה, לא להעביר את הצעת החוק לקריאה שניה ושלישית. אחרי שהצעה כזאת עוברת קריאה

ראשונה, קל מאד ערב בחירות להעביר אווזה, כי אז מתפוררת גם המשמעת הקואליציונית

והסיוטנות והתובענות של מפלגות קטנות השותפות בקואליציה נעלמות.

היו"ר אי לין;

לכל דבר יש שתי פנים. לפעמים אומרים לך: למה לך לעשות דבר כזה, תשנה קודם את

אחוז החסימה. יכול להיות שאחרי שתעלה את אחוז החסימה הם יראו שאין בזה פתרון

לבעיות האמיתיות, והם כבר לא יגידו לשנות את אחוז החסימה. אתה מושך את השטיח מתחת

לרגליהם.



שמעתי גם מ* שטענו שד* לאסור פרישה מסיעה. אבל אחר* שחוקקנו חוק שאוסר מנ*עת

פרישה מסיעה, הם לא מרבים לדבר על חשיבות חחוק הזח. קודם לכו זח ח*ח בשב*לם

נימוק טוב לחג*ד שלא לעשות דבר ארור.

במסגרת ועדת חחוקח חוק ומשפט אנ* לא בא לשקול את השיקולים הטקטיים מח מסייע

מח מפר<ע למח. אנחנו מאשרים חעברת חצעת חחוק לקר*אח ראשונה, ובזה אנחנו רק

פותחים את חו<כוח חאמ*ת*. את חחוק לבח*רח *ש*רח נשלים כאו בועדח בחכנח לקר*אח

שניה ושלישית לפני שנדון באחוז חחס*מח. אם חועדח סבורח שחר*פרומח חזאת נחוצה

נכונה, אנ* לא מצ*ע לעכב אותח משיקולים טקטיים, משום שזח *כול לעזור לחוק זח או

אחר. בדרך זאת אנ* רואח סכנה.

ש' גוברמן;

שת* הערות טכניות, כמובן. לא אחרוג מהתחום שמותר ל* להע*ר. האחת, שכל הוראה

לשינוי אחוז החסימה צר<כה לעבור ברוב של חברי הכנסת - 61. לפ< התיקון האחרון לחוק

סוד, כלל זה אינו חל על קר*אה טרומ*ת.

הערה שנ*ה ה*א *ותר מתמטית, ואנ* בור ודל כוח* במתמטיקה, אנ* מסתכן בהערה.

1מודד שקובע את מספר הקולות לבח*רת חבר הכנסת הוא פונקציה של שני נתונים: הנתון

1*צ*ב הוא 120 חברי כנסת; הנתון השני שקובע את המודד הוא סך הכל הקולות הכשרים

מינוס הקולות שנ*תנו לרשימות שלא עברו את אחוז החסימה. את הנתון השנ< א* אפשר

לשער מראש.
מ' חריש
אנ* מבין שמר גוברמן מציע לקבוע אחוז חס*מח ולא מספר מ<נ*מל* של חבר* כנסת
:
ס*עה.

ש' גוברמן;

נדמה ל* שכדא* לבדוק אם לקבוע פרמטר או שנ* נתונים, באופן שאחוז חחס*מח *ה*ה

מ*ש. מעין מודד ה*פוטט*, אם מספר ר!קולות הדרוש לבח*רת חבר כנסת הוא א*קס, אז*

אחוז החס*מה צר*ד לה*ות פונקצ*ה של אותו מספר ה*פוטט*.

מכ*וון שמספר הקולות שלא משתתפים בחלוקת המנדטים הוא מספר שא*ננו *דוע, הר*

1ב*עה של אחוז חס*מח *ש בה *סוד שר*רות*. א*לו *צרו בחוק ז*קה בין אחוז החס*מה

לבין המודד האפקט*ב< לבח*רה, אפשר ה*ה לפתור את הבע*ה.

הי ו"ר א* לין;

אול* *וכל מר שיל"ת לפתור לנו את ר?שאלה הזאת.

גי שיל"ת;

אין ל* תשובה, ואנ* מוכרח להודות שגם אנ* לא גאון במתמטיקה ואנ* מעדיף לא לתת

תשובות מהשרוול אלא לשבת עם נ**ר ועפרון ומכונת ס*כום.

ויו"ר א* לין;

א*ד קובעים את זה? הר* בכל המד*נות ק**מת אותה בע<ה. אנ< חשבת* שאתה תגאל

אותנו מהסבך.



א* שיל"ת;

במקום ש<ש אחוז חסימה, המודד למנדט הוא נמוך יותר מאחוז חחס<מח. אחוז הוא אחד

חלקי מאח, וחמודד חוא מספר נמוך יותר של לזולות, כ* הוצאנו מהחשבון את אלה שלא

עברו את אחוז החסימה, וחמספר מתחלק ל-120. לכו חמודד תמיד נמוך יותר מאחוז

החסימה.

היו"ר אי לין;

תהיה התוצאה אשר תח<ח, 500 אלף. 600 אלף, חרי תמיד חם 100 אחוזים שאותם צר<ד

לחלק ל-120.

מ* חריש;

אנסח להסביר את חנקודח חטכנ<ת. אחוז החסימה מתייחס לסך חכל חקולות הכשרים

שהשתתפו בחצבעה. לוקחים את סך חכל חקולות הכשרים שחשתתפו בהצבעה אם הגיעו לכד*

אחוז אחד, על פי חחוק הקיים, מביאים אותם במנין. חקולות שנ<תנו לרשימות שלא חג<עו

לאחוז אחד, מוציאים חחוצח. רק אחר כך קובעים את חמודד. ואי אפשר להשתחרר מזח אם

משתמשים במושג אחוז חסימה.

היו"ר א* לין;

איזה אחוז חסימה צריך לקבוע כדי שהתוצאה תחיח מינימום 2 מנדטים?

מ* חריש;

1.67%. ואם נעגל -1.7%.

היו"ר אי לין;

לתיקון חזח יש איזו שהיא השפעה על חוק באדר-עופר?

אי שיל"ת;

לא.

היו"ר אי לין;

אני מציע שבהסכמת כל החברים נעביר את החוק חזה לקריאה ראשונה.וכדי להרגיע את

חבר-הכנסת רובינשטיין, לא נרוץ בענין זה על חשבון החוקים חאחרים. במועד המתאים,

בחתייעצות, נביא את החוק לקריאח ראשונה בכנסת.

כמובן שאנחנו מעבירים לכנסת את כל שלוש חחצעות כהצעה אחת. אני מבין שזרז מקובל

על המציעים. אין טעם להגיש שלוש הצעות נפרדות.

הוחלט להגיש לקריאה ראשונה הצעת חוק אחד להעלאת אחוז החסימה ל-1.7%

שי גוברמן;

הנוסח של חבר-הכנסת לוי הוא הטוב ביותר מבחינה טכנית.

היו"ר אי לין;

אני מבקש שמר גוברמן ומר שיל"ת יציעו לנו את הנוסח המתאים.



ג. הארכת תוקפן של תקנות ההוצאה לפועל (כשירות של בעל תפקיד וחובותיו)

(הוראת שעה). התש"ן-1990

היו"ר א* לין;

לפנינו פנית שר המשפטים מיום 15 בפברואר להאריך תוקף וזקנות ההוצאה לפועל

בעניו כשירות של בעל תפקיד וחובותיו.

ד"ר כ' שלו;

אנהנו מבקשים הארכת תוקף לשלושה חודשים נוספים. כבר התחלנו להכין את הסדר

הקבע וניתקלנו במספר בעיות. הסדר הקבע שנראה לנו מצריך גם תיקון של החוק וגם של

חוקים נוספים, כי מתעוררות בעיות של חופש העיסוק ובעיות של עיון במאגרי מידע,

הגנה על פרטיות. אנחנו עובדים על טיוטה, ואני מאמינים שבשלושת החודשים הקרובים

יהיה סיפק בידינו לסיים את מלאכת הרקיקה הראשית וגם חקיקת המשנה.

אנחנו מבקשים הארכת תוקף התקנות עד 31 במאי.

השופט ר' בודסקי;

הועדה של ההוצאה לפועל, שאני חבר בה, שקלה את הנושא זה ביותר מכובד ראש, כי

האנשים שאנחנו מסמיכים אותם לפעול מטעמנו כמוציאים לפועל הם אנשים שיש לרגם
סמכויות כמעט יותר מאשר לשוטרים
הם מוסמכים לפרוץ לבתים בהעדר הדיירים, להוציא

משם מעוקלים. אנחנו רוצים לוודא סטריליות של המורשים. היו בוועדה ויכוחים בענין

פתירות מאגרי מידע, מה נרצה לדעת על כל אחד ואחד מהאנשים האלה. נרצה גם עידכון של

כל אחד ואחד מהם, אם במהלך שנת הרישיון חל ארוע שפוסל אותו, שהוא ידווח לנו,

ונוכל גם לעשות בדיקות בתדירות מסוימת.

החקיקה המוצעת על ידי משרד המשפטים היא תיקון של מספר חוקים וגם תיקון

לתקנות. אנחנו נוכל להמתין את התקופה הזאת שמבולזשת כאן עד להסדר קבע.

היו"ר אי לין;

אני מבין שד"ר כרמל שלו התחילה לעבוד במשרד המשפטים ב-1 בינואר שנה -זו. אני

מנצל את ההזדמנות ומאחל לך הצלחה בעבודתך. אני רוצה גם להביע תקווה בשם הועדה

שתבואי לעתים קרובות לישיבות הועדה, אני בטוה שתמצאי שהעבודה המשותפת עם ועדת

החוקה חוק ומשפט היא גם מענינת וגם מהנה.

בנושא זה היו כבר פיגורים קצת יותר מן המקובל. אבל מאחר שנכנסת לעבודה זו רק

ב-1 בינואר, ואני מבין שהתחלת גם לטפל בנושא זה במשרד המשפטים, ואנחנו נותנים בה

אמון מלא, הועדה תאשר הארכת תוקף התקנות.

ד"ר כי שלו;

תודה.

אני מבקשת לתקן טעות שנפלה בסעיף 2 לתקנות. כתוב שתאריך התחילה יהיה 1

בפברואר 1991. וצריך להיות 28 בפברואר.

היו"ר אי לין;

נתקן.

הוחלט לאשר תקנות ההוצאה לפועל (כשירותו של בעל תפקיד וחובותיו)

(הוראת שעה)(תיקון מס' 2)



ד. תקנות רואי חשבון (התנהגות שאינה הולמת את כבוד המקצוע)(תיקון). התשנ"א-1991

היו"ר אי לין;

אני מקדם בברכה את המנהל הכללי של משרד המשפטים. מר קלוגמן, לא תמיד אנהנו

זוכים שתכבד אותנו בנוכחותך. הועדה הזאת מעולם לא פעלה כא<לו כבודה נפגע אם בעל*

תפקידים מסוימים אינם משתתפים בדיונים שבהם משרד המשפטים מיוצג. אנחנו תמיד

מעריכים את נציגי משרד המשפטים על פי רמתם המקצועית והידע שלהם, לאו דווקא על פי

המשרה שהם נושאים, גם אם לא זה המקובל בועדות ארורות. אני מקווה שאתם שמתם לב לדבר

הזה.

מר קלוגמו, בבקשה.
ה* קלוגמן
תודה על הברכה. אני יכול לומר שכמי שגדל בועדה הזאת עשרות שנים אני תמיד שמח

לבוא לועדה, וכשיש נושא שהוא בטיפולי הישיר, כשאני לא צריך לעקוף או לאכוף נושא,

אני שמה לבוא לכאן. ולראיה הנושא שלפני הועדה, שלא נראה לי מו העומדים ברומה של

הועדה.

באנו היום לבקש אישורה של הועדה לעשית שינוי אחד, שהוא אולי שולי, אבל מסמן

גישה קצת שונה להתנהגות שאינה הולמת את כבוד המקצוע של ראית החשבון. כידוע, שר

המשפטים מוסמך לקבוע במפורש אילו התנהגויות אינו הולמות את כבוד המקצוע. בשנת

1965 נעשה הדבר על ידי קביעת 15 פריטים - אם כי יש 14 פסקות, כי יש גם (6א} -

שבהם נקבעו במפורש התנהגויות שאינו הולמות את כבוד המקצוע.

פיסקה (13) עוסקת ב"עשיית פרסומת לעצמו כעוסק במקצוע", כרואה חשבון. נטייתי

האישית, שהיא לא כל כך רלוונטית בשלב זה, היא שעניו הפרסומת טעון גישה שונה בימים

אלה, וזו גם דעתי בעניו מקצוע עריכת דיו. בהרבה מדינות בעולם יש היום גישה שונה.

אבל אמרתי שזה לא רלוונטי, משום שבעניו הזה החליטה מועצת רואי-חשבון החלטה

פורמלית לפתוח קצת את הנושא הזה ולקבוע שנד! שהיה קודם בגדר עשיית פרסומת לא יהיה

בגדר עשיית פו-סומת.

פיסקה (13) בתקנות קובעת מספר מצומצם של דברים שהם לא בגדר "עשית פרסומת

לעצמו כעוסק במקצוע", ואלה באים לאחר המילה "למעט": "משלוח מכוזבים חוזרים בענינים

מקצועיים ללקוחות ולעומדים עמו במגע מקצועי; קביעת שלט סמוך למשרדו, או למשרדו

הקודם, בגודל ובנוסח המקובל; פו-סום פרטים אישיים בדפוס רגיל במדריכים וברשימות

שהרשום בהם מקובל על הכל; ציון תארו בהודעות על הרצאותיו המקצועיות ובפרסומים

מקצועיים". זה כל מה שהיה מותר לרואה חשבון.

אני יכול לומר לכם שמעת לעת מתקבלות תלונות, בעיקר אנונימיות, כי התלונות הו

של חברים למקצוע, שאומרים הנה זה וזה סטה, עשה פרסומת לעצמו וכתב שמו כרואה השבוו

על מה שלא נמצא במסגרת של "למעט".

ההצעה שלפניכם חידושה הוא לא בטכניקה. ר1טכניקה של התוספת באה פשוט כדי להקל.

סעיפים 1 ו-2 בתוספת קיימים היום בפסקה (13) לתקנות. באנו להוסיף סעיפים 3. 4

ו-5. לפי סעיפים אלה יוכל רואה חשבון בחוות דעת שהוא נותו בקשר לדו "חות כספיים

לציין את שמו, את תוארו, שם המשרד, כתובת ומספר טלפון. כשרואה חשבון פותח משרד,

או בהתרחש ארוע שמשנה את שם הפירמה, או בסגירת משרד או שותפות, בשינוי כתובת,

מספר טלפון או פקסימליה של המשרד, הוא יכול לעשות פו-סום יוד פעמי במודעות בעתונות

- אם כי עמדו על כך שהמודעה לא תהיה צעקנית, לא תהיה גדולה מדי.

היו"ר אי לין;

אני מביו שבסעיפים 3. 4 ו-5 בעצם איו שינוי עקרוני, האיסור קיים, יש ו-ק הרחבה

של ההיתר.



בסעיף 3 נאמר: "בחוות דעת של רואה-חשבון בקשר לדו"חות כספיים - שם, תואר, שם

המשרד וכתובת וכן מספר טלפון". צריך גם מספר טלפון? זח לא מפריע, ר!שאלח רק אם זח

דרוש.

חי קלוגמן;

הכוונה שרואה החשבון יוכל לעשות זאת על ניר חפירמח שלו. אלח חפרטים שבדרך כלל

מופיעים על נייר חפירמח.

היו"ר א* ליו;

סעיף 4: "בפתיחת משרד, או בהתרחש אירוע חמשנח את שם חפירמח, או בסגירת משרד

או שותפות, בשינוי כתובת מספר טלפון או פאקסימליח של חמשרד - פרסום חד פעמי

במודעות בעתונות עד לגודל 4 אינץ* X שלושח טורים".

אם פותחים משרד או סוגרים משרד, אסור לשלוח גלויות לציבור חלקוחות?

ח* קלוגמן;

זח חיח קודם בפיסקח (13) ומופיע עכשיו בסעיף 1: "משלוח מכתבים וחוזרים

בענינים מקצועיים ללקוחות ולעומדים במגע מקצועי עם רואח החשבון". אני חושב

שמשלוח גלויה נכנס במסגרת זאת.
היו"ר א' לין
זח לא נכנס כאן. למח שבמקרים כאלח לא יוכל רואח חשבון לשלוח גלויות?

חי קלוגמו;

אם זח לא נכנס במסגרת זאת, אני לא רואח שום מניעח לומר את זח בצורח ברורח.

משלוח גלויות מקובל מאד בין עורכי הדין.
היו"ר א' לין
אני חושב שצריך לחתיר משלוח גלויות לא רק לציבור חלקוחות. רואה חשבון החליף

כתובת, שינה שם פירמה, יוכל לשלוח גלויות לחודיע על כך. לא חייתי מגביל אותו

לאיזה ציבור חוא רשאי לשלוח גלויות.
ח' קלוגמן
זח כבר מעורר בעיח, כי זו ממש חצעת שירותים לציבור. נדמח לי שלעורכי דין אסור

לשלוח מכתבים לכלל הציבור.
ד' ליבאי
אני חבינותי שחיושב ראש מבקש שבתנאים חמפורטים בסעיף 4 לחוסיף גם חודעח

בטכניקח של משלוח גלויות, ולחצעח זו אני מצטרף. לחרחיב מעבר לזח - זח כבר

פרובלמטי.

חיו"ר אי לין;

אם מותר לפרסם מודעח בעתון חרי זו חודעח לכולי עלמא. רואח חשבון פתח משרד,

חוא רוצח לשלוח גלויות לאלפיים איש, שחם עדיין לא לקוחותיו. למח לאסור זאת?



ד' ליבאי;

אם מדובר בפתיחת משרד או בשינוי שם הפירמה, אם מרשים מודעה בעתון אין מניעה

להרשות הודעה בגלויות. אבל רק בפתיחת משרד או שינוי שם פירמה.
יעקב לוי
יש חשש שמא אותה גלויה מוען לקליינטים של רואי יושבו ו אחרים. המאבק על רכישת

לבם של קליינטים של רואי חשבון אחרים לא מקובל על רואי החשבון. אם פורסם הדבר

בעתון ופלוני קרא את המודעה הדבר שונה מפניה ישירה אליו לביתו או למשרדו.
היו"ר א' לין
היה לי רושם שהתיקונים האלה נעשים רק למען רואי החשבון המבוססים, ולא מביאים

בחשבון שיש אחרים פחות מבוססים. אדם פתח משרד, הוא שולה גלויות לציבור מסוים

ומודיע שפתח משרד. למה לא? הוא לא עושה פרסומת לעצמו, הוא רק מודיע על פתיחת

משרד. אני לא רואה בעיה בענין הזה.
יצחק לוי
אני מצטרף לדעתו של היושב ראש בענין הגלויות.

אני חושב שצריך להגדיר יותר את הפרסום בעתונות. "פרסום חד פעמי במודעות

בעתונות" זה תרתי דסתרי. כמה מודעות? בכמה עתונים?
ח' קלוגמן
חד פעמי - ביום מסוים, במספר עתונים ככל שירצה.
היו"ר א' לין
לא הייתי אומר שהפרסום צריך להיות באותו יום בכל העתונים. הפרסום צריך להיות

חד-פעמי בכל עתון. הוא יוכל לפרז את המודעות על פני שבועיים. למה לחייב פרסום

באותו יום בכל העתונים? זה יכול להיות בזבוז כסף.
יצחק לוי
זאת השאלה. אם יש בארץ עשרה עתונים, יוכל לפרסם כל יום בעתון אחר, ואולי כל

שבוע בעתון אחר.
ח' קלוגמן
אם אני יורד לכוונת המציעים, הכוונה היתה שביום אחד תופיע המודעה בעתונים

שרואה חשבון פלוני שינה את כתובתו. לא חשבו להגביל את זה לעתון אחד, אמרו שיתן את

המודעה בכמה עתונים.

יצחק לוי;

יכול להיות שבאחד העתונים אין מקום למודעה באותו יום.
היו"ר א' לין
פרסום מודעות עולה הרבה כסף. אולי הוא לא רוצה להוציא ביום אחד את כל

התוצאה הזאת, אולי הוא רוצה לפזר אווזה.
ח' קלוגמן
הכוונה היא שביום מסוים יפרסם את המודעה, ביום שהוא בוחר, אבל שלא יעשה לו

מסע פרסום מתמשך.

היו"ר א' לין;

אל נהיה יותר מדי קטנוניים בענין זה. נקבע שרואה חשבון יוכל לפרסם את המודעה

פעם אחת בכל עתון. לא צריך לדקדק יותר מדי.

הי קלוגמו;

לגבי עורכי דין הענין יותר מוגבל. לעורכי דין מותר לשלוח גלויות - - -

היו"ר אי לין;

נעסוק בעורכי דין כשנעסוק בעורכי דיו, ונעסוק בהם. אם מתירים לרואה חשבון

לפרסם מודעה לא מוכרחים לומר לו שיפרסם בכל העתונים באותו יום, כל ההוצאה ביום

אהד.

אי רובינשטיין;

כל העולם הולך בכיוון הפוך.

חי קלוגמו;

אמרתי את זה בראשית הדברים.

היו"ר א' לין;

אנחנו לא עושים פה שינויים עקרוניים, אבל לפחות נעשה כמה שינויים. הרי הסמכות

היא לא שלנו, אנחנו בסך הכל יכולים לאשר את התקנות או שלא לאשרו. אבל אנחנו

ממליצים לתקן כמה דברים.
ד' ליבאי
אני תומך בהצעה שבנסיבות אלה, פתיחת משרד או שינוי כתובת או טלפוו, מותר

להודיע לציבור רחב, גם מעבר לציבור הלקוחות. אנחנו נוהגים לשלוח הודעות לכל ציבור

עורכי הדין. בתנאי שהגלויה היא סטנדרטית שאין בה יותר מאשר עצם המידע על פתיחת

משרד או שינוי כתובת.

אי רובינשטיין;

למה צריך הפרסום בעתון להיות חד פעמי? אני מבין שאסור לפרסם דברי שבח: זה

רואה החשבון הכי טוב והכי זול בארץ.

חי קלוגמו;

לפרסם בכל יום שהוא עובר למשרד ארור?
אי רובינשטיין
למה לא? אנחנו יודעים שכל הכללים האלה פועלים למעו הסטטוס קוו.



היו"ר א' לין;

חבר-הכנסת רובינשטיין, אני לא יכול להגיד שאני לא מסכים לדעתך בענין הזה, אבל

אנחנו לא דנים בחוק, אנחנו דנים בתקנות ואין סמכות לועדה לשנות.

אי רובינשטיין;

אפשר להמליץ. אילו היתה לנו חוקה אפשר היה אולי לבחון את כל ההוראות

המגבילות האלה, כמו שעשו בארצות-הברית.

אני יכול להבין שלא רוצים שבמקצועות חופשיים כמו עריכת דין וראית חשבון יעברו

לפרסום מסחרי שמשבח את טיב המוצר או השירות, אם כי זה כבר קיים בארצות מסוימות,

בקנדה ובארצות הברית.
די ליבאי
אני מציע להשמיט את המלים "חד פעמי" ולכתוב: פרסום במודעות בעתונות עד לגודל

4 אינץ' על שלושה טורים, בסמוך לאירוע.
היו"ר אי לין
הצעה טובה. וכו נוסיף משלוח גלויות.

בסעיף 5. בעניו חיפוש עובדים אין הגבלה. בסדר.

אי רובינשטיין;

לנגה לקבוע גודל המודעה?
חי קלוגמן
שאלה שאני לא יכול להשיב עליה. ישבה הבורת מלומדים מרואי החשבוו. אני

מניח שלא רצו שתופיע מודעה גדולה כמודעת פרסומת.
אי רובינשטייו
אני מבין את ההתנגדות לפרסומת שמשבחת את רואה החשבון אבל פרסום שם, כתובת,

מספר טלפון - למה להגביל?
היו"ר א' לין
לדעתי, צריך להתיר פרסום לבעלי מקצוע, רואי חשבון ועורכי דין. צריך להתיר

פרסום סוג השירותים שבעל המקצוע נותן ותחומי המומחיות שלו, מבלי לומר: אני יותר

טוב מאחרים, אני נפלא. אני חושב שזה יוריד את המחירים בשוק. עורכי דיו שיש להם

שם בתחום שהם עוסקים בו לא ייפגעו, אבל באופו כללי במקצוע זה יגביר קצת את

התחרות.

לפעמים אני רוצה לפנות לשירותיו של עורך דין או שמבקשים ממני להמליץ על עורך

דין בתחום מסוים, ואני לא יודע מי מתמחה בתחומים אלה או אלה.
חי קלוגמן
כשחבר-הכנסת ליבאי היה ראש לשכת עורכי הדיו אני הייתי חבר הועדה המרכזי, היתה

כוונה לעשות רשימה של התמחויות, וזה פשוט לא עבר.



אי רובינשטיין;

הכנסת יכולה לבטל את כל ההגבלות האלה.

היו"ר א' לין;

בהסכמת חברי הועדה, נעביר את דעת הועדה ללשכת רואי חשבון וללשכת עורכי הדיו,

הועדה תתחיל לטפל קודם כל בעורכי הדין, זה יהיה יותר הוגן.

אי רובינשטיין;

אגב, התעריפים של רופאים ושל עורכי דין בדרגות הגבוהות של המקצוע בארץ,

בדולרים לפי שעות, הם מהגבוהים בעולם. הרבה יותר גבוהים מאשר באנגליה. רופא

מהרלי סטריט לוקח פחות מאשר רופאים מומחים בישראל. כך גם עורכי דין. נדיר מאד

בעולם שעורך דין יקבל 300 - 400 דולר לשעה.
היו"ר א' לין
עורכי דין מהשורה הראשונה בארץ מקבלים כ-240 דולר לשעה.
אי רובינשטיין
יש לי עידכון לזה. נדיר מאד למצוא באנגליה באריסטר שמקבל תעריפים כאלה, כולל

.Q.C- QUEEN'S COUNCIL. אם אנחנו יכולים להרחיב את התחרות, צריך לעשות זאת.

אדוני היושב ראש, כדאי ליזום הצעת חוק.
היו"ר אי לין
אושרו התקנות עם התיקונים לסעיפים 3 ו-4 לתוספת.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 12:35)

קוד המקור של הנתונים