ישיבת ועדה של הכנסת ה-12 מתאריך 05/02/1991

חוק-יסוד: הממשלה

פרוטוקול

 
הכנסת השתים-עשרה

מושב שלישי



ניסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 227

מישיבת ועדת החוקה חוק ומשפט

יום שלישי, כ"א בשבט התשנ"א (5 בפב' 1991), שעה 11:00

נכחו: חברי הוועדה: אי לין - היו"ר

ש' אלוני

יציק לוי

ח' מירום

י י צידון

אי רובינשטיין
מוזמנים
ש' גוברמן - משרד המשפטים

א' שיל"ת - המפקח הארצי על הבחירות, משרד הפנים

ת' אדרי - מנכ"ל ועדת הבחירות המרכזית
יועצת משפטית
ר' מלחי
מזכירת הוועדה
ד' ואג
קצרנית
ח' בנקין
סדר היום
א. שונות.
ב. הצעת הוק יסוד
הממשלה - הצעת חוק של קבוצת חברי כנסת.



א. שונות
היו"ר א' לין
אני פותח את הישיבה.

בטרם ניגש לנושא העומד על סדר היום אני רואה הובה לדווח לוועדה על דיון

שהתקיים בוועדת הכנסת בהצעה שחוקי יסוד יידונו בוועדות הכנסת השונות, כל אחת

בנושא שהוא בתחום אחריותה על פי התקנון, ורק אותם חוקי יסוד העוסקים בנושאים

שאינם בתחומי האחריות של ועדות אחרות יידונו בוועדת החוקה, חוק ומשפט. על פי

נוסח ההצעה שהונחה בוועדת הכנסת, המשמעות היא שאם ועדת הכספים, למשל, רוצה
להכניס תיקונים בחוק יסוד
משק המדינה, היא תציע את התיקון, התיקון יעבור

קריאה טרומית וקריאה ראשונה ויוחדר לאותה ועדה להכנה לקריאה שניה ולקריאה

שלישית.

מסתבר שההצעה היתה מבוססת במידה מסויימת על פירוש מוזר במקצת של התקנון,

אבל אני שמח שמר גוברמן הביא בפני ועדת הכנסת את עמדת משרד המשפטים בענין

וציין בצורה ברורה ביותר מה המשמעות של החלטת הררי בזמנה ומה היסוד החוקתי

המחייב שלה.

על כל פנים על דעת רוב חברי ועדת הכנסת ההצעה לא התקבלה. הייתי אומר

שכמעט כל חברי הוועדה דחו עמדה זו.
אי רובינשטיין
כולם, חוץ מהיושב ראש.
היו"ר אי לין
גם חבר-הכנסת יוסי שריד היה בדעת היושב ראש, אבל אני חושב שהוא לא התעמק

במידה מספקת בענין, ולכן אמרתי שמאחר שחברת-הכנסת אלוני עסקה הרבה מאד בנושאים

האלה היה כדאי להתייעץ אתה בנושא זה.

הצבענו על הסכנות הטמונות בהצעה שהונחה על שולחן ועדת הכנסת. אני מדווח

לכם בקצרה, שכן החברים הנוכחים כאן השתתפו באותו דיון ואין טעם לפרט.
ב. הצעת חוק יסוד
הממשלה

(הצעת חוק פרטית של קבוצת חברי כנסת)
היו"ר א' לין
אנחנו עוברים להצעת חוק יסוד: הממשלה, הצעת חוק פרטית של קבוצת חברי

כנסת, שלושים-ואחד במספר. החלטנו להתמודד בישיבה זו עם ארבעה נושאים מרכזיים:

א. המועדים לקיום בחירות; ב. סדרי בחירות; ג. תעמולת בחירות; ד. מימון

בחירות. אנחנו צריכים להתייחס לכל אחד מהנושאים האלה בקשר להצעת חוק יסוד:

הממשלה, העוסקת בבחירה ישירה של ראש הממשלה.



כשמועד הבחירות קבוע בחוק, אין בעיה, אולם על פי הצעת החוק ייתכן מצב בו

מועבר ראש הממשלה מכהונתו, וכתוצאה מכך צריך לקיים בהירות הדשות לראש הממשלה

בלבד, וייתכן מצב בו מועבר ראש הממשלה מתפקידו, וכתוצאה מכך צריך קיים בהירות

חדשות גם לכנסת וגם לראש הממשלה. השאלה הראשונה המתעוררת במצבים כאלה היא מה

הוא משך הזמן הדרוש הן לקיום בחירות לראשות הממשלה בלבד והן לקיום בחירות גם

לראש הממשלה וגם לכנסת. זו השאלה הראשונה בנושא המועדים לקיום בחירות.

בוועדה הסתמנה מגמה לא לומר שתתקיימנה בחירות תוך שלושים יום, אלא לנקוב

יום מדוייק לאחר שחלפה תקופה מסויימת, כמובן, בניכוי מועדים ושבתות.
אשר לנושא השני
סדרי בחירות, תפיסת היסוד שלנו היא שיש לתת פתרון לנושא

זה בחוק היסוד שאנו דנים בו עכשיו. איננו רוצים שלאחר שיתקבל חוק יסוד זה יהיה

צורך לחוקק חוק בחירות מיוחד, ואם אותו חוק בחירות לא יחוקק, לא יהיה ערך ולא

תהיה נפקות לחוק היסוד. הכוונה היא לגלם בתוך חוק היסוד פתרון לשאלת סדרי

הבחירות, שיתן את המענה הטוב ביותר, שיהיה קרוב ככל האפשר לשיטה הקיימת היום -

הגישה שהתגבשה בוועדה היא שככל שנשנה פחות, כן ייטב - ואולי אף תוך מתן סמכות

לוועדת הבחירות המרכזית לפעול, בהתאמות הנחוצות, בענין הבחירה הישירה של ראש

הממשלה. זה באשר לסדרי בחירות.

הנושא השלישי הוא כאמור תעמולת בחירות. אם מתקיימות בחירות לכנסת ולראשות

הממשלה במועד אחד, ייתכן שאין צורך להכניס שום שינוי בנושא תעמולת הבחירות.

כאשר מדובר בסיבוב שני, המתקיים בין שני אלה שקיבלו את המספר הגדול ביותר של

הקולות, יש צורך בקביעה מיוחדת לענין זה. אני חוזר ואומר שהקו המנחה אותנו הוא

להכניס פחות שינויים ככל האפשר.

הנושא הרביעי הוא מימון הבחירות, שהוא אולי קצת יותר מורכב משלושת

הנושאים הראשונים. גם בנושא זה אנו רוצים לתת תשובה בחוק היסוד, וגם כאן תוך

נסיון להכניס פחות שינויים ככל האפשר במה שמקובל היום, ואולי אף לקבוע עמדה

שאיננו עושים שום דבר בנדון, שכן אין זה חלק אינטגרלי של השיטה. מאחר שחוק

מימון מפלגות ומימון מערכות הבחירות נדון בוועדת בכספים, ירצו, יחוקקו חוק, לא

ירצו, לא יחוקקו.

חבר-הכנסת רובינשטיין דיבר אתי על כמה רעיונות, ואני מבקש אותו להציג

אותם בפני הוועדה.

אי רובינשטיין;

הרעיון שלי הוא לחלק את ההסדרים האלה לשלוש קטגוריות. הקטגוריה הראשונה -

הדברים שנקבעים בחוק עצמו. למשל, מועד הסיבוב השני צריך להיקבע בחוק עצמו,

לפחות לפי המתכונת הצרפתית של מינימום ומקסימום, כלומר, לא מוקדם, למשל, מ-20

יום ולא יאוחר מ-40 יום לאחר מועד הבחירות.
שי אלוני
למה אתה צריך לקבוע מינימום? אם הסיבוב השני יכול להערך תוך שבוע, למשל,

למה למנוע זאת?

אי רובינשטיין;

הנימוק של החוקה הצרפתית הוא שצריך לתת למועמדים את האפשרות להתמודד נגד

ראש הממשלה המכהן ולהכין את עצמם.



ש' אלוני;

אתה מדבר על הסיבוב השני. הם כבר התכוננו לכל הדברים בסיבוב הראשון.

לסיבוב השני נכנסים רק שניים שכבר התמודדו קודם לכן עם ראש הממשלה המכהן. לכן

צריך לקבוע רק מקסימום. אם תקבע מינימום ומקסימום, תאריך מאד את המועדים.
היו"ר אי לין
לגבי הסיבוב השני, בו משתתפים שני המועמדים המובילים, קובעים מועד

מדוייק, עשרה ימים או משהו מעין זה.
אי רובינשטיין
אני מתייחס למה שההוקה הצרפתית קובעת בנדון. אפשר גם לבחור בדרך אחרת. על

כל פנים הרעיון המרכזי שאני מעלה כאן הוא שהחוק עצמו יקבע את ההסדרים.
היו"ר אי לין
חבר-הכנסת רובינשטיין, האם לא גיבשנו מועד לגבי הסיבוב השני בהצעה שלנו?

ר' מלחי;

בסעיף 8(ב) להצעת החוק כתוב: "סיבוב בחירות שני, כאמור בסעיף 7(ג), ייערך

עשרה ימים לאחר היום הקובע בסעיף קטן (א)".
אי רובינשטיין
אני אומר שאנחנו צריכים להחליט על מועד או על טווח מועדים ולקבוע את זה

בחוק עצמו. בכלל דברים עקרוניים צריכים לקבוע בחוק עצמו. זו הנקודה הראשונה.

נקודה שניה - סדרי בחירות. אני מציע שיושב ראש ועדת הבחירות המרכזית,

שהוא שופט בית המשפט העליון, אבל בתפקיד מינהלי, יציע תקנות לענין התאמת סדרי

הבחירות לבחירות לראש ממשלה, גם בסיבוב הראשון וגם בסיבוב השני, והתקנות האלה

יהיו טעונות אישור ועדת ההוקה, חוק ומשפט של הכנסת. אין צורך להיכנס למערכת

חקיקה בנושא זה, משום שקיימים סידורים מקובלים, וצריך פשוט להתאים את הכללים

הקיימים.

נקודה שלישית - אני מציע שתהיה בחוק הוראה כללית בדבר התאמת חוק דרכי

תעמולה לסיבוב השני. עלי לומר שבסיבוב הראשון אינני רואה שום הבדל. בעצם גם

בשלטון המקומי עברנו ממשטר אחד לשני בלי שינויים, פרט לסידור הטכני של שני

הקלפיות. בסיבוב השני, לדעתי, יש צורך לקבוע רק את הזמן שניתן לשני המועמדים

בשידורי הטלוויזיה והרדיו.
יצחק לוי
צריך להתייחס לא רק לסיבוב השני, אלא גם למקרה שמעבירים את ראש הממשלה

מכהונתו.
אי רובינשטיין
כרגע אני מדבר על הסיבוב השני. אנחנו רוצים שהחוק הזה יהיה ניתן להפעלה

ולא יהיה תלוי בחקיקה נוספת של הכנסת.
ש' אלוני
בכל מצב יהיה צורך בשני חוקים. זה לא נאה להכניס לחוק יסוד שינויים

שעוסקים בתעמולת בחירות.
היו"ר א' לין
יש היום מערכת חוקים.

שי אלוני;

כיוון שצריך לתקן את החוקים האלה, מותר לנו לחוקק חוק יסוד ולידו חוק

רגיל.

א' רובינשטיין;

אסביר את דברי. ההוראות שנוגעות לחוק היסוד, כגון מועדי הבחירות וכל מה

שקשור לענין המהותי, צריכות להיקבע בחוק היסוד. סדרי הבחירות, על כל ההשלכות

שלהם, לרבות מקרה שהכנסת מפטרת את ראש הממשלה וסיבוב שני, צריכים להיות

מוסדרים באמצעות תקנות שיתקין יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית, באישור ועדת

החוקה, חוק ומשפט של הכנסת.

הדבר האחרון צריך להעשות או באמצעות חוק היסוד, או באמצעות תיקון של חוק

הבחירות (דרכי תעמולה), שהוא נוסף לחקיקה הזאת. הוא לא חוק יסוד בעצמו.

שי אלוני;

אתה מכניס תיקון, אבל הוא חייב להיות נפרד מחוק היסוד.

אי רובינשטיין;

אני חושש קצת להפריד, אבל זו שאלה טכנית שנפתור אותה.

היו"ר אי לין;

לפני שאתה ממשיך, אני רוצה לשאול את היועצים המשפטיים אם אנחנו יכולים

לתקן בחוק היסוד הזה חוקי בחירות אחרים שנוגעים לענין, היינו להתאים חוקי

בחירות קיימים לחוק היסוד הזה.

ר' מלחי;

כמו בכל חוק, יכולים להכניס תיקונים עקיפים בחוקים אחרים הקשורים בנושא.

כדי שחוק היסוד יהיה נקי מהוראות מהסוג הזה, נהגנו ללוות אותו בחוק נוסף

נפרד, אבל זו שאלה טכנית.
ש' גוברמן
לא תמיד.

היו"ר א' לין;

אם הולכים בדרך שבה צריך לעשות דבר חקיקה נוסף, זאת לא שאלה טכנית.
ר' מלחי
לא, עושים זאת על דרך של חלוקת החוק הזה על פי הסמכות הנתונה בתקנון.
א' רובינשטיין
הלכנו בדרך זו בחוק יסוד: מבקר המדינה.

יש כאן נקודה מהותית, ואני מדבר עכשיו על הסיבוב השני, לא על בחירות

נפרדות, שהן סיפור אחר לגמרי. בסיבוב השני אנחנו צריכים רק החלה של חוק

הבחירות (דרכי תעמולה) וקביעת המכסה לשידור לשני המועמדים.
יצחק לוי
שידור ופרסום בעתון.

אי רובינשטיין;

לא, זה לא אמור לגבי פרסום בעתון, כי אנחנו מחילים את המגבלות של חוק

הבחירות (דרכי תעמולה) על הסיבוב השני ומוסיפים רק הערה לגבי זמן שידור.

אני רוצה להזכיר כאן שבשלטון המקומי אין חקיקה המקצה לסיבוב השני כספים

או מקנה לו דברים מיוחדים, אין שידור ואין שום דבר. יש רק סיבוב שני. זה מה

שצריך להיות.

כאשר הכנסת וראש הממשלה הולכים ביחד ללבחירות שלא במועדן, חלים אותם

עקרונות החלים על בחירות במועדן. אם ראש הממשלה הולך לבחירות נפרדות - ויהיו

מקרים חריגים כאלה, גם לפי הצעת החוק המקורית שלנו - צריך לקבוע שחלים על כך

העקרונות הקיימים, כפי שהם חלים על הסיבוב השני, כלומר, יש רק התמודדות בין

שני מועמדים, אבל יהיה צורך לקבוע אז סידורים מיוחדים לכל הענין של הקצבות

ותעמולה.
א' שיל"ת
גם בבחירות שלא במועדן נותרים רק שני מועמדים?
אי רובינשטיין
אני רוצה להסביר. אם הכנסת וראש הממשלה הולכים יחד לבחירות, אין בעיה,

מחילים אותם עקרונות. אם הולכים לבחירות רק מועמדים לראשות הממשלה, דרושה

מערכת סידורים מיוחדת בשני הסיבובים.

אי שיליית;

למה אתה חושב שדרושה מערכת מיוחדת?

אי רובינשטיין;

מפני שהכנסת לא נבחרת. ראשית, דרוש רק קלפי אחד, ושנית, דרוש הרבה פחות

כסף.
היו"ר א' לין
מר שיל"ת, אנחנו מגדירים כרגע את הסיטואציות האפשריות: א. הכנסת וראש

הממשלה הולכים ביחד לבהירות רגילות; ב. סיבוב שני, בו מתמודדים שני אנשים

לתפקיד ראש הממשלה; ג. בהירות מוקדמות לכנסת ולראש הממשלה ביחד; ד. בחירות

מוקדמות לראש הממשלה בלבד. אנחנו צריכים להתייחס לארבע הסיטואציות ולראות אם

יש מקום להוראות מיוחדות, ואם כן, מה ההוראות המיוחדות.
אי רובינשטיין
הקושי הוא במקרה החריג של בחירות נפרדות לראש הממשלה, כאשר צריכים לעשות

התאמות. דעתי האישית היא שצריכה להיות פחות או יותר אותה מערכת בחירות, דרוש

פחות זמן טלוויזיה ודרוש פחות כסף, משום שלא מתמודדים על 120 מקומות, אלא

מתמודדים בשני סיבובים על תפקיד ראש הממשלה. אני מתחבט אם הבחירות הנפרדות

האלה צריכות הוראות מיוחדות בחוק, או שמא הן צריכות להיכלל במסגרת התקנות

שוועדת החוקה, חוק ומשפט תאשר. זה גדר ההתחבטות שלי, ובענין זה הייתי רוצה

לשמוע גם מה דעתכם. מכל הדברים זה הענין המסובך ביותר. אמנם הוא נדיר, אבל

מבחינה טכנית הוא מסובך ביותר, כי אלה בחירות עם הרבה מועמדים - יכולים להיות

חמישה-שבעה מועמדים - ואלה לא בחירות לכנסת.

אגב, ניסיתי לברר מה המצב בצרפת בסיבוב השני ולא הצלחתי לברר את זה

בספרים שנמצאים בספריה. אני כמעט משוכנע ששם יש רק התמודדות בטלוויזיה, באמצעי

התקשורת.
ש' אלוני
רק ברשת הציבורית? מה לגבי ערוץ 2? ויהיו גם כבלים.
אי רובינשטיין
ערוץ 2 וככלים זו בעיה כללית לגבי הבחירות לכנסת. בינתיים אין לנו הוראות

בענין זה, הדבר לא מוסדר, ואני גם לא מציע שזה יהיה מוסדר. גם כך שוטפים את

הציבור בעשרות שעות שידור, ואינני מציע שבהזדמנות זו נחיל על הכבלים ועל ערוץ

2 חובת שידור של עשרות שעות.
שי אלוני
להיפך, יכול להיות שצריך לקבוע איסור שידור. מי רוצה חובת שידור?
י י צידון
אני רוצה להתייחס רק לנושא הטלוויזיה, מאחר שאני רואה בה 95%-90%

מהתקשורת. ניסיתי לבחון מה רוצה ראש ממשלה מיועד להציג לעם במצב הזה. אני חושב

שהוא צריך להציג תכנית די מושלמת מה יחסו לחינוך, לכלכלה, לבטחון, ליחסי חוץ

וכוי, כולל הצגת הנפשות הפועלות העיקריות בתכנית, ואם אני מחשב את הזמן הדרוש

לכך, אני מגיע לשעה וחצי. אילו הייתי צריך לייעץ למי שהולך להתמודד על משרה

זו, הייתי אומר לו לחלק את הצגת התכנית לששה פרקים, כחמש-עשרה דקות לכל פרק.

בפחות זמן הוא יעשה תעמולה, אבל לא הסברה, וביותר זמן תהיה רוויה. אני מדבר על

סיבוב שני. הייתי נותן את זמן השידור הזה חינם לשני המועמדים. לא ייתכן להסביר

נושא אחד בצורה רצינית בפחות מהמש-עשרה דקות.

לגבי בחירה במסגרת כוללנית, אין לי הערות. לגבי בחירה של ראש. ממשלה

בנפרד, הייתי מקצה אותו הזמן על מנת שתוצג תכנית רצינית, לא פחות מזה ולא מעבר

לזה.



ש' אלוני;

חבר-הכנסת צידון, נראה לי שאם אדם ידבר ברציפות במשך רבע שעה בשידור

טלוויזיה, אנשים יכבו את המכשיר עוד באמצע דבריו.
היו"ר אי לין
לא ברצף אחד.
ש' אלוני
בענין זה לא הרי סיבוב שני כהרי סיבוב ראשון. אני חושבת שתחילה אנחנו

צריכים לקבוע לנו כמה כללים. הכלל הראשון הוא שבאותם עניינים בהם יש היום

חוקים ותקנות, יש להסדיר את הדברים גם לעתיד באמצעות חוק. מבחינת הפרוצדורה,

זו מיקשה אחת, אנחנו רק קוראים לזה שני חוקים שונים. מה שמעוגן כיום בחוק חייב

להיות מעוגן בחוק גם בעתיד, מבחינת הלוגיקה של ההתפתחויות, בייחוד בנושאים

הרגישים אצלנו בענין בחירות, תעמולת בחירות ופיקוח, אם כי אני הייתי מצמצמת את

כל הנושא של העסקנים והפוליטיקאים היושבים בוועדות קלפי. אני מקווה שנשמע היום

מהמומחים איך אפשר לקצר את המועדים. מתוך מין חשדות בפקידים הכנסנו פוליטיקאים

והארכנו את המועדים. אם כן, הנושא הראשון שאני מעלה הוא הנושא של חוק.

כשנדע את המועדים, נצטרך לבדוק את דרכי התעמולה באשר להופעתם של שני

אנשים בסיבוב שני. אנשים אלה כבר מוכרים והם עברו סיבוב אחד, ולכן דרכי

התעמולה צריכות להיות שונות, מצומצמות, יעילות וחדות יותר. לא צריך להיכנס

לסרבול מיותר ולפולחן אישי. הייתי רוצה לדעת כמה זמן אפשר לחסוך בהתארגנות

לבחירות על ידי זה שיש לנו הרצף של פנקס הבוחרים במשך כל השנה וכן על ידי

צמצום השיתוף של אנשי ציבור וניצול יותר גדול של האדמיניסטרציה.
יצחק לוי
אני חושב שלוח הזמנים הוא המפתח לכל ארבע הסיטואציות שהיושב ראש הזכיר,

ולדעתי, זה הנושא הראשון שצריך לברר. אני מבין שעל פי החוק הקיים לוח הזמנים

לעריכת בחירות הוא ששים יום, והשאלה העיקרית היא אם ניתן לקצר את פרק הזמן

הזה. מזה ייגזרו גם נושא התעמולה, גם נושא המימון וגם הנושאים האחרים. המגמה

היתה שבמקרים של בחירות מוקדמות - בעיקר בבחירות מוקדמות לראש הממשלה, אבל

במצבים מסויימים גם בבחירות מוקדמות לכנסת ולראש ממשלה - יש לקצר את התקופה.

כלומר, השאלה העיקרית שעליה אנחנו צריכים לקבל היום תשובה היא האם אפשר לקצר

את התקופה מששים יום לארבעים-וחמישה או לשלושים יום. האם מדינת ישראל מסוגלת,

מבחינת החוקים והנהלים, להריץ מערכת בחירות תוך שלושים יום? זו כאמור השאלה

העיקרית, וממנה ייגזרו שאר הדברים.

שי אלוני;

השאלה היא אם אפשר לקיים את הבחירות תוך עשרים-אחד יום. אני מחדדת את

השאלה שלך.
יצחק לוי
בינתיים עומדים על ששים יום, עם כל ההליכים, הערעורים וכדומה.
השאלה השניה היא זו
אם אנחנו רוצים להפריד בין שידורי טלוויזיה לבין כל

שאר דרכי התעמולה, האס הדבר מצריך הוק מיוחד? אפשר ללכת בשיטת ההתאמה שעליה

דיבר חבר-הכנסת רובינשטיין, ואפשר להתאים את הכמויות לפי הזמנים. כלומר, אם

מותר לשדר כיום רק כמה דקות במשך כמה ימים, ואנחנו מחליטים לקצר את ההליך,

נתאים את זה לזמן. השאלה היא אם יהיה צורך בחוק כדי להפריד את שידורי הרדיו

והטלוויזיה, למשל, מהדרכים האחרות לתעמולה. אני מתייחס כאן לאפשרות שבסיבוב

השני נתרכז רק בתשדירים ולא נרשה שום תעמולה בעתונות, בחוצות וכו', שגם היא

מעוגנת בחוק בדרך זו או אחרת. האם לצורך זה דרושה חקיקה מיוחדת, או שמא די

בתקנות? לדעתי, כיוון שכל הענין הזה נקבע בחוק, אנחנו צריכים לקבוע בחוק שאם

יש בחירות בסיבוב שני לראש הממשלה, תותר רק תעמולה בשידורי הטלוויזיה והרדיו.

יכול להיות שהוועדה תחשוב שגם בסיבוב השני צריך לאפשר פרסום מודעות בעתונים,

שלטי חוצות וכדומה. זה באשר לתעלמולת בחירות.

לגבי מימון בחירות, דעתי כדעתו של יושב ראש הוועדה שיש לצמצם ככל האפשר.

על פי רוב - כך החוק קובע - מועמד לראש הממשלה צמוד לרשימה. כלומר, ממילא אותה

רשימה מקבלת מימון בחירות, והמועמד לראשות הממשלה יכול להשתמש באותו מימון.

אינני חושב שיהיה נכון, אגב חוק זה, להקציב הקצבה נוספת למימון בחירות לראש

הממשלה, כי אז נפתח פתח להגשת מועמדויות.

היו"ר אי לין;

גם לא בסיבוב השני.
יצחק לוי
גם לא בסיבוב השני, אבל אני מדבר כרגע על הסיבוב הראשון. מפלגה שיודעת

שאין סיכוי למועמד שלה להיבחר כראש ממשלה תגיש בכל זאת מועמד משלה, כי בגין

זה היא תקבל יחידת מימון נוספת. לכן אני תומך מאד בגישה שלא יהיה מימון בחירות

נפרד, אלא הוא יהיה כלול במימון הנוכחי.
י י צידון
הייתי רוצה לדעת לא תוך כמה זמן אפשר לערוך בחירות, אלא מה צריך לעשות

כדי שאפשר יהיה לערוך את הבחירות תוך עשרה ימים. חשוב שנדע מה צריך לעשות כדי

לעמוד בלוח זמנים נתון.
היו"ר אי לין
אני מציע שנצטמצם כרגע בסיטואציה הקלה יותר שהכנסת וראש הממשלה רצים יחד

לבחירות, באותו מועד, בין במועד הקבוע לבחירות ובין בבחירות מוקדמות. אמרנו
שיש ארבעה נושאים המחייבים התייחסות
תעמולת בחירות, מימון בחירות, סדרי

בחירות ומועדים לקיום בחירות. כשמתקיימות בחירות רגילות לראש הממשלה ולכנסת

ביחד, זו הסיטואציה הפשוטה ביותר. אם מתקיימות בחירות מוקדמות לראש הממשלה

ולכנסת ביחד, ייתכן שגם בסיטואציה זו אין מקום לקבוע שום שינויים, אם כי יש

הבדל מסויים. אם העבירה הכנסת את ראש הממשלה מכהונתו, צריכים לקבוע מועד לקיום

הבחירות המוקדמות, היינו תקופה מסויימת בגאותו יום שבו הועבר ראש הממשלה

מכהונתו. על פי החוק, אם מעבירה הכנסת את ראש הממשלה מכהונתו, גם היא מתפזרת

וצריך לקיים בחירות גם לראש הממשלה וגם לכנסת, ולכן צריך להתייחס גם למועד

קיום הבחירות.



חבר-הכנסת לוי שאל גם מה תקיפת הזמן הדרושה לקיום בחירות. אם צריך לשנות

את החוק הקיים לגבי בחירת הכנסת, זה דורש טיפול עוד יותר רחב. אם אפשר שלא

לעשות תיקון, בוודאי שזה עדיף, אם כן, אני מציע שנתייחס קודם לסיטואציה של

בחירות משותפות, בין שאלה בחירות במועדן ובין שאלה בחירות מוקדמות.
א' שיל"ת
ברקע הכללי דובר כאן על המסגרת החקיקתית של תקנות והוראות נפרדות. אני לא

הייתי מציע ללכת בדרך של הוראות נפרדות לכל אחד מהסוגים ולכל אחת מהאופציות

האלה, אלא לשלב את הכל בחוק הבחירות לכנסת. אפשר לשנות את שמו ולקרוא לו: חוק

הבחירות לכנסת ולראש הממשלה, אבל כל הוראות הבחירות וכל האופציות למיניהן יהיו

בחוק אחד, עם התקנות המלוות אותו חוק. אם צריך לשנות את התקנות הקשורות באותו

חוק, נשנה גם אותן, אבל זה יהיה חוק אחד: חוק הבחירות לכנסת ולראש הממשלה.

דרך אגב, בהולנד יש בחירות לפרלמנט, בחירות לגופים המחוזיים - מועצות

מחוז, שהן גופים של השלטון המקומי - ובחירות לרשויות מקומיות, ויש להם חוק

בחירות אחד לכל שלושת הסוגים. אם יש שוני מסויים, למשל, בין בחירות לרשות

המקומית לבין בחירות למחוז, יש בחוק סעיף נפרד הקובע מה הדין לגבי המחוז ומה

הדין לגבי הרשות המקומית, אבל קיים חוק אחד, וכשמתקנים הוראה בנוהל, היא חלה

על כולם.

אצלנו יש היום חוק בחירות נפרד לכנסת, חוק בחירות נפרד לרשויות המקומיות

וחוק בחירות נפרד למועצות אזוריות, וכאשר מתקנים הוראה פה, או שמתקנים או שלא

מתקנים שם, ואם מתקנים שם, זה יוצר הוראה דומה בנוסח קצת שונה. במצב הזה אני

חושב שכדאי לכלול את כל ההוראות בחוק אחד, ואם יש הוראות שונות, באותו סעיף

תהיה חלוקה ל(א) ו(ב), לראש ממשלה ולכנסת, או לראש ממשלה בסיבוב ראשון ולראש

ממשלה בסיבוב שני, ככותרת של סעיף, ואז נדע אם מה חל ומה לא חל, והכל במסגרת

חוק אחד.
היו"ר אי לין
התפיסה הזאת מאד נראית לי.
א' שיל"ת
אשר להוראות התעמולה, יש לנו חוק בחירות (דרכי תעמולה), שהוא מאד ישן ולא

מתאים למציאות של היום. בכל מערכת בחירות אנו נתקלים מחדש עם בעיות ההולכות

וגדלות. לכן צריך לעשותו פעם אחת ליותר מודרני, אבל יש חוק, וגם בחוק הזה אפשר

להכניס סעיף ספציפי לגבי ראש ממשלה, בסיבוב ראשון, בסיבוב שני, לקבוע זמנים

מיוחדים לטלוויזיה אם רוצים, לקבוע באותו חוק שבסיבוב שני תהיה תעמולה רק

בטלוויזיה וברדיו, אם רוצים בכך. כל זה באותו חוק, ולא לחוקק חוקים ותקנות

נפרדים בלי סוף, כשלא יודעים אף פעם מאין שואבים את ההוראה ולאן היא שייכת. את

זה אני מציע לענין המסגרת.

הוא הדין לגבי מימון. יש חוק מימון של רשימות, ואולי אגיד על זה כבר

עכשיו, כי לדעתי הבעיה היא קטנה מאד. ברשויות המקומיות, בהן יש בחירה ישירה

לראש רשות, אין מימון נפרד לרשימה שמריצה גם מועמד לראש רשות, אבל יש תוספת

מסויימת של מימון בסיבוב השני, כלומר, שתי הרשימות בישוב שמומעמדים מטעמן

מתמודדים בבחירות בסיבוב השני מקבלות, אם אינני טועה, עוד חצי מיחידת המימון

הניתנת באותו ישוב. אינני אומר שצריך לקבוע כאן דווקא חצי. ברשויות הסכומים

הרבה יותר קטנים, ושם קבעו חצי. אם רוצים, אפשר לקבוע תוספת מסויימת בחוק

המימון עצמו, ושוב, לא לעשות זאת בחקיקות נפרדות. זה באשר למסגרת הכללית. אני

חושב שזה תואם את הקו שאת הצעת, חברת-הכנסת אלוני, לא לעשות חוקים נפרדים.



שי אלוני;

זה גם יקל את הענין של התקנות המינהליות.
אי שיל"ת
לוה הזמנים הממשי הקבוע בהוק לגבי הבחירות לכנסת - אני מתעלם מ-100 הימים

של התפטרות עובדי מדינה - הוא שישים יום. ניתן לקצר אותו, והשאלה היא על מה

מוותרים. אם רוצים שבכל מקרה - כלומר גם בבהירות העיקרות, מה שקרוי סיבוב

ראשון, גם בבהירות בסביבו שני וגם בבחירות שלא במועדן, בסיבוב ראשון ובסיבוב

שני - הכל יהיה אותו דבר, וגם ימאים ואנשים הנמצאים בחוץ לארץ יצביעו וכל

החיילים במחנות צה"ל יצביעו. עם כל האלמנטים האחרים, קשה לקצר בהרבה את לוח

הזמנים.

לפי מה שאנחנו רואים, ניתן לקצר את לוח הזמנים בעשרה ימים מקסימום. אם

רוצים ללכת בדרך אחרת, אחד הדברים הכבדים ביותר המוטלים על ועדת הבחירות

המרכזית הוא בדיקת רשימות המועמדים. החוק מחייב 2,500 חתימות לרשימה חדשה,

ואנחנו יודעים שמגישים כל פעם עשר עד חמש-עשרה רשימות חדשות, וזו מאסה של

בדיקות והצלבות, גם אם עושים את זה במחשב.

2,500 חתימות הן לא תורה למשה מסיני. זה אחד האמצעים, כמו הפקדת ערבון,

כדי לנטרל רשימות לא רציניות או מועמדים לא רציניים. זה קיים גם במדינות

אחרות, אבל במידות הרבה יותר קטנות. בשוודיה אין בכלל דרישה להגיש תומכים. מי

שרוצה מתמודד בקלפי, ולא צריך להגיש רשימות מראש. הפתק בקלפי קובע. אם נאסף

מספר פתקים בקלפי שנותן מנדט, כי אז המנדט הזה נכנס לפרלמנט, ואין צורך להגיש

רשימה מראש ולהיבדק מראש. אם האיש פסול בדיעבד, הוא פסול והוא לא ייכנס, אבל

לא צריך להגיש רשימה מראש. זה המצב בשוודיה.

בהולנד, למשל, הם דורשים עשרים-וחמש חתימות, לא יותר, עם תצהיר ועם אישור

מראש. כל חותם צריך לצרף אישור מראש מהעיריה שהוא רשום בפנקס הבוחרים. כלומר,

הם מוכיחים מידה מסויימת של רצינות לא באמצעות 2,500 חתימות, אלא ב-25. אני

מזכיר דווקא את הולנד, כי שם הבחירות הן כאילו אזוריות. יש שם אזורי בחירות,

אבל הם לא אזורים אמיתיים. הבחירות הן למעשה כמו אצלנו. יש שם מין הצגה של 19

אזורים, ובכל אזור דרושות 25 חתימות של בוחרי אותו אזור. אם מגישים רשימה חדשה

לכנסת או מועמד לראש הממשלה ומסתפקים ב-25 חתימות, המצב שונה.

היו"ר אי לין;

אבל אנחנו לא מסתפקים ב-25 חתימות. איננו רוצים לשנות את החוק הקיים.

איננו עוסקים בשינוי טוטאלי של המערכת. אנחנו רוצים לעסוק רק באותם שינויים

המתחייבים כתוצאה מהנהגת השיטה.

שי אלוני;

אבל, אדוני היושב ראש, אם מועמד חדש יהיה חייב להביא 100,000 או 50,000

חתימות, הטיעון של מר שיל"ת הוא שלמרות המיהשוב יידרש הרבה זמן כדי לבדוק אם

אותם 50,000 לא זייפו, אם אינם מופיעים חמש פעמים ברשימות שונות וכוי, ובענין

זה לא הרי 25 חתימות כהרי 100,000 או 50,000.
א' שיל"ת
חילקתי לכם את לוח הזמנים. לפי חמוק הקיים, מיום הגשת הרשימות ועד הודעה

על תיקון ליקויים יש לנו ששה או שבעה ימים, ואנחנו ביקשנו להאריך את פרק הזמן

הזה, כי אי אפשר לעמוד בלוח הזמנים הזה, ואחר כך נותנים עוד ארבעה ימים לתיקון

הליקויים שמתגלים ברשימות. כלומר, אם תומך חתם לרשימות שונות והרשימה אינה

יודעת על כך, היא אינה אשמה, ולכן נותנים לה הזדמנות להשלים חתימות, ואחר כך

יש אפשרות להגיש ערעורים לבית משפט על סירוב לאשר. אני מניח שאת כל התהליך הזה

אין רוצים לשנות, ואם מדובר כאן על 50,000 או 100,000 חותמים, זה מספר אדיר

שצריך לקלוט אותו במחשב כדי להשוות ולבדוק אם אותו חותם נמצא בפנקס ואם הוא לא

תמך ברשימה אחרת.
היו"ר א' לין
כמה זמן זה לוקח?

אי שיל"ת;

לפחות אותו זמן הקבוע היום, ואנחנו ביקשנו להאריך את פרק הזמן הזה של

שבעה ימים במסגרת 60 הימים הקבועים בחוק, כלומר לקבוע את יום הגשת הרשימות

למועד קצת יותר מוקדם מ-35 הימים הקבועים היום. מכל מקום בוודאי שלא נוכל לקצר

את פרק הזמן של שבעה ימים. אם תשימו לב, בלוח הזמנים שחילקנו לכם 60 יום הם

המועד למתן הוראות שעה, והמועד הבא אחריו הוא 45 יום - מסירת רשימת השוטרים

לוועדה וכו'. בטווח הזה של 15 יום אפשר לצמצם מעט את לוח הזמנים.

יצחק לוי;

מה הבעיה לצמצם לגמרי את 15 הימים? מדוע פרסום הוראות שעה ומסירת רשימת

השוטרים אינם יכולים להעשות באותו יום? צריך לצמצם את התקופה ל-45 יום.

אי שיל"ת;

בשלב זה, ככלל, אני חושב שצריך לקבוע אותו לוח זמנים שקיים לגבי הכנסת,

בלומר, אם מדובר בהגשת רשימות מועמדים, זה יהיה באותו יום שמגישים את הרשימות

לכנסת. אם מדובר בבחירות נפרדות שלא במועד, שוב חל אותו לוח זמנים, כי למעשה

הבחירות הן אותן בחירות, זה אותו מספר קלפיות, צריך להקים אותן ועדות קלפי,

לפזר את מעטפות ההצבעה לאותם 5,000 קלפיות. כל הארגון הוא לגבי 5,000 קלפיות,

בין אם אלה בחירות במועדן, בין אם אלה בחירות באמצע הקדנציה, היינו לא במועד,

בין אם אלה בחירות חוזרות, סיבוב שני, באופציה כזאת או באופציה אחרת. המערכת

היא אותה מערכת. כפי שאמרתי, אם רוצים שגם בצה"ל יצביעו ושגם התושבים שלנו

שנמצאים בחוץ לארץ יצביעו וכן הימאים וכן הלאה, כל המערכת זהה.

לכן אם ניתן לקצר את לוח הזמנים הזה, נקצר אותו לגבי ראש ממשלה והכנסת

ביחד. כלומר, אני מציע לקיים דיון על כל פריט בלוח הזמנים ולראות מה ניתן

לצמצם, כי הצמצום פה הוא לא בחודשים. צריך לייחד דיון מפורט על לוח הזמנים

לעריכת בחירות, היינו אם ניתן לצמצם בשלושה ימים פה, בחמישה שם ובארבעה ימים

בסעיף אחר.

היו"ר אי לין;

אתה מדבר עכשיו על מקרה שבו הבחירות מתקיימות במועדן?
א' שיל"ת
אין זה משנה אם הבחירות מתקיימות במועדן או באמצע הקדנציה.
היו"ר א' לין
מדוע אין הבדל בין מקרה שהבהירות מתקיימות במועדן לבין מקרה שהן מתקיימות

באמצע הקדנציה בעקבות הצבעת אי אמון?
ש' אלוני
כי פנקס הבוהרים מעודכן בצורה שוטפת.
אי שיל"ת
לפי לוה הזמנים הקיים, דרושים 60 יום.

היו"ר אי לין;

אבל זה כאשר מתקיימות בחירות לראש הממשלה ולכנסת ביחד.
אי שיל"ת
זה אמור גם לגבי בחירות נפרדות לראש הממשלה, כי מה ההבדל? מספר הקלפיות

הוא אותו מספר.
היו"ר א' לין
יש הבדל גדול מבחינת מספר האנשים שיכולים להתמודד. בבהירות לראש הממשלה

מדובר בסך הכל בחמישה-ששה מועמדים.
אי שיל"ת
אם לכל מועמד כזה דרושות 50,000 או 100,000 חתימות, זמן הבדיקה של חתימות

התומכים הוא אותו זמן - שבעה ימים. אחר כך נותנים להם זמן לתקן וזמן להגיש

ערעור לבית משפט.
היו"ר אי לין
מר שיל"ת, מה שאתה אומר לנו היום הוא שאפילו כאשר מתקיימות רק בחירות

נפרדות לראש הממשלה נדרשים 60 יום?
אי שיל"ת
כן, בהסתייגות זו שגם לדעתי ניתן לקצר במשהו את לוח הזמנים הזה, אבל

באופן כללי. כלומר, הזמן שיידרש בכל אחת מהאופציות שתיארת - בין שמדובר

בבחירות לראש הממשלה ולכנסת ביחד ובין שמדובר בבחירות לראש הממשלה בלבד - הוא

אותו זמן, לפי לוח זמנים שייקבע. אם נקבע היום, למשל, שאישור רשימה או פסילה

הם ביום העשרים שלפני הבהירות והגשת ערעור היא ביום השמונה-עשר, כלומר תוך

יומיים הם צריכים להגיש ערעור לבית המשפט, את התקופה הזאת של יומיים לא ניתן

לקצר. אבל לבית המשפט נתנו ארבעה ימים לצורך מתן פסק-דין. אפשר לצמצם את

התקופה הזאת לשלושה ימים,וכך נרוויח עוד יום. אפשר לקצר את התקופה גם בנקודות

מסויימות אחרות, אבל כאמור הקיצור לא יהיה בשבועות, אלא בימים ספורים. לכן

יכול להיות שנוסף לקיצור מ-60 יום ל-50 יום, שהוא לדעתי לא בעייתי, אפשר להגיע

לקיצור מצטבר של עוד עשרה ימים או שבועיים בסעיפים שונים. צריך לבדוק כל סעיף

לגופו.
היו"ר א' לין
האם אין אלמנטים שאפשר לבטל אותם לחלוטין כאשר מדובר רק על התמודדות על

תפקיד ראש הממשלה?

אי שיל"ת;

אינני יודע. אתה יכול לומר שאחרי שוועדת הבחירות אישרה או פסלה מועמד,

אין ערעור על כך.
היו"ר אי לין
כלומר, בכל מקרה מתחייבת בדיקה ספציפית של כל פריט ופריט.
ש' אלוני
איך זה שבאנגליה עורכים בחירות תוך שבועיים, ושם יש גם הצבעת פרוקסי?

אי שיליית;

אין כאן בעיה של הצבעת פרוקסי. ארגון הבחירות בכל אירופה שונה לגמרי

מארגון הבחירות אצלנו, כי שם כל הארגון מוטל על הרשות המקומית, ולכל רשות

מקומית בפני עצמה יש היכולת הטכנית לערוך ביתר קלות בחירות ב-200, ב-400 או ב-

500 קלפיות בישוב גדול, בהשוואה לוועדה אחת עם ועדות אזוריות המארגנת בחירות

ב-5,000 קלפיות.

אינני מכיר את חוק הבהירות הבריטי לפרטיו, ואנחנו מדברים כאן על טכניקה,

היינו כמה זמן נותנים לבדיקה, לתיקון, לערעור וכו'. צריך לבדוק מה קורה שם.

יכול להיות שלא נותנים שם זמן לתיקון.

בכל אופן הגישה העקרונית, לדעתי, צריכה להיות שאם ניתן לקצר את לוח

הזמנים - וכנראה, ניתן לקצר אותו במשהו - הוא לא יקוצר לסוג מסויים בנפרד, אלא

לכולם יהיה אותו לוח זמנים.

במסגרת הדיון בלוח הזמנים אני מבקש להזכיר את פנקס הבוחרים, והדברים

אמורים במיוחד בסיטואציה של בחירות שלא במועדן, כלומר, הכנסת מעבירה את ראש

הממשלה מכהונתו באמצע הקדנציה, בין שהיא מפזרת גם את עצמה ובין אם לאו. אנחנו

יודעים שיש לנו תמיד פנקס בוחרים בתוקף, ואת זה קבע בזמנו השר בן-יהו-דה, היינו

שיהיה פנקס שנתי, ובכל יום נתון יש פנקס בתוקף, ואם מכריזים על בחירות שלא

במועדן, יש פנקס. מוציאים הון עתק על הפנקס, ועד כמה שאני יודע, בכל מקרה שהיו

בחירות שלא במועדן זרקו את הפנקס הזה לזבל והכינו פנקס מיוחד לאותן בחירות, כי

היו חסרים שלושת רבעי שנתון, חצי או רבע שנתון לבני השמונה-עשרה. נוספו קצת

אזרחים ורצו שהפנקס יהיה מעודכן ליום הבחירות. כמובן, זה אמור רק לגבי בחירות

שלא במועדן.

אם מקובל עלינו מה שיש היום בחוק - ותיכף אומר מה הרעיונות שלנו, אם כי

אינני יודע אם הם יתקבלו - צריך להבין שאם רוצים ללכת לבחירות מוקדמות ורוצים

גם פנקס חדש, דרושים 108 ימים להכנת פנקס חדש, בלוח זמנים צפוף, מהיר, עם כל

האלמנטים, כלומר, עררים לשר הפנים על הפנקס וערעורים לבית המשפט. תביאו בחשבון

שהמפלגות רוצות את הפנקס ביד מינימום חודש וחצי לפני הבחירות, כך שמן ההכרח

להביא בחשבון שלושה חודשים לצורך הכנת הפנקס, על כל שלביו, ומאותו יום עוד 45

יום, היינו חודש וחצי, עד לבחירות. כך מגיעים לחמישה וחצי חודשים אם רוצים

פנקס מעודכן לאותן בחירות שמתקיימות שלא במועד, וזה מה שקרה בכל הפעמים בהן

הכנסת התפזרה והיו בחירות שלא במועדן.



ת' אדרי;

גם כשהן הי ו במועדן.
אי שיל"ת
גם כשהן היו במועדן. זה קרה בבהירות האחרונות. חבר-הכנסת רפאל איתן הגיש

הצעת חוק, נדמה לי עשרה הודשים לפני הבהירות, לכלול את בני השמונה-עשרה.

הסתובבתי כאן ואמרתי שיש להעביר את זה במהירות, כדי שנוכל להכניס אותם בעוד

אנחנו מכינים את הפנקס הרגיל. בסוף זה עבר זמן קצר לפני הבחירות.

אנחנו נגיש בקרוב הצעת חוק לתקן את לוח הזמנים של הפנקס, היינו לקצר את

זמן הכנת הפנקס לשלושה חודשים, סמוך יותר ליום הבהירות, את היום הקובע לגיל

שמונה-עשרה לקבוע לא לט"ו באב, שהם שלושה חודשים לפני הבחירות, אלא ליום

הבחירות, ויש לנו עוד הצעה אחת.
היו"ר א' לין
מר שיל"ת, אם הולכים על פי השיטה הקיימת של עדכון פעם בשנה, יש לך הערכה

כמה אנשים יכולים ליפול במקרה הקיצוני ביותר, היינו כמה אנשים לא יוכלו לממש

את זכות הבחירה שיש לחם?

אי שיל"ת;

במקרה הקיצוני ביותר - בלי להתחשב בעליה החדשה שמגיעה עכשיו מרוסיה -

מדובר, לדעתי, ב-70,000 או 100,000 איש, למשך שנה. אותם שלושה חודשים של

"תוספת רפול", כפי שזה קרוי אצלנו, שהיו בבחירות האחרונות מט"ו באב עד חשון,

מועד קיום הבחירות, הוסיפו 21 אלף איש. אם עושים השלכה על שנה שלימה, מגיעים

למספר גדול פי-ארבעה.

אנחנו נציע במסגרת הצעת חוק שני אלמנטים עיקריים, אם כי יש שם עוד
דברים. אלמנט אחד הוא
גיל 18 ליום הבחירות, כלומר ליום גי השלישי של חודש

חשון; האלמנט השני - והוא יעזור לנו במקרה שהבחירות הן לא במועדן - להכניס בכל

פנקס עוד שנתון, את בני ה-17, כלומר בין 17 ל-18, עד ליום ג' השלישי של חשון

הבא, ואם הבחירות הן לא במועדן, הם יהיו עם סימון מיוחד, מעין רזרבה. אם יום

הבחירות ייקבע באמצע אותה שנת פנקס, הם ייכללו בפנקס שיונח בפני ועדת הקלפי

כבעלי זכות לבחור, כלומר, מי שיגיע, מתוך השנתון הנוסף הזה, לגיל 18 עד ליום

הבחירות ייכלל כבעל זכות בחירה בפנקס.
חי מירום
ומה לגבי אלה שחם צעירים יותר, הם י יפלטו דרך המחשב?

אי שיל"ת;

כן. הם בעלי זכות על תנאי שביום הבחירות הם בני שמונה-עשרה.
יצחק לוי
אם כך הדבר, הפנקס יכול להיות מוכן מהר מאד.
אי שיל"ת
זו הצעת חוק שמשרד הפנים יגיש בקרוב לכנסת, היא עדיין לא עברה. לכן אינני

יכול להתייחס אליה כאל ציפור ביד. כשהצעת חחוק הזאת תעבור, תרד גם הבעיה של

פנקס חדש, מעודכן לבחירות שלא במועדן.
חי מירום
אגב, מתי אתם תגישו את הצעת החוק?

אי שיל"ת;

אנחנו עומדים להגיש אותה תוך זמן קצר מאד. זה ענין של כמה שבועות.
חי מירום
צריכה להיות גם איזושהי סימולטניות בהעברת החוק הזה.

היו"ר אי לין;

הכל מגיע לוועדת החוקה, חוק ומשפט. .

אי שיל"ת;

אשר למשך הזמן- בין הסיבוב הראשון לבין הסיבוב השני, בביחרות לרשויות

המקומיות זה שבועיים - 14 יום. יש לחץ, אבל אין לנו בעיה להתמודד עם זה. לא

היה מקרה שבו לא הספקנו, שחסרו מעטפות, שציוד לא הגיע וכן הלאה. לגבי הכנסת

הייתי קובע פרק זמן קצת יותר ארוך - שלושה שבועות - שוב משום שברשויות

מקומיות זה פר-רשות, ולרשות קל יותר להתארגן אם חסר ציוד בין הסיבוב הראשון

לבין הסיבוב השני. בבבחירות לכנסת או לראש ממשלה, כששולטים במרוכז על 5,000

קלפיות, זה קצת יותר קשה, ולכן הייתי מעמיד את התקופה על שלושה שבועות, היינו

לא להשאיר את זח פתוח, אלא לקבוע שהבחירות בסיבוב השני יהיו כעבור עשרים-ואחד

יום מהסיבוב הראשון.

יש בעיה אחרת שצריך להביא בחשבון, והיא קשה מאד בבחירות לרשויות המקומיות

והיא יכולה להיות קשה בבחירות לכנסת. כוונתי לסיפור של איוש ועדות הקלפי, או

כפי שגב' אדרי ואני קוראים לזה "יאוש של ועדות הקלפי". ועדות הקלפי מאויישות

על ידי נציגי מפלגות. המפלגות, במיוחד שתי הגדולות, אינן מסוגלות לאייש את

הוועדות. בסיבוב השני - אנחנו רואים את זה ברשויות המקומיות - כשהרשימות

נעלמות, כלומר נותרות שתי רשימות שמתמודדות, ובחוק כתוב שדרושות שלוש סיעות

בכל קלפי, אין נציגים.

היו"ר אי לין;

מר שיל"ת, אני מציע לא להיכנס לפרטים. חשוב לי יותר לשמוע את העמדה שלכם

בנושאים המרכזיים של תעמולת בחירות, מימון, סדרי בחירות, התאמה.
אי שיל"ת
הענין הזה שייך מאד לסדרי בחירות. אני מציע לקבוע את תקופת הזמן לשלושה

שבועות. אין בעיה בענין זה. מבחינת סדרי בחירות, איוש ועדות קלפי בסיבוב השני

יכול להיות בעייתי. חברת-הכנסת אלוני אמרה שיש להיפטר מכל האלמנטים הציבוריים.

אינני חושב שצריך להיפטר מהם לגמרי, אבל יכולה להיות פה בעיה, ואולי צריך

לנסות פעם אחת ולראות איך זה מתנהל בסיבוב שני בבחירות ארציות, ואז לקבוע אולי

שבסיבוב השני ועדות קלפי לא יהיו מאויישות על ידי נציגי מפלגות אלא על ידי

פקידים. אינני יודע. אני מעיד מראש שיכולה להיות פה בעיה רצינית מאד.

לדעתי, יתר סדרי הבחירות צריכים להיות זהים. מבחינת הזמן שנותנים להצבעה,

ברשויות המקומיות יש רק חצי יום הצבעה בסיבוב שני - נדמה לי משעה אחת או שתיים

עד עשר בערב, ולא משבע בבוקר, ואחוזי ההצבעה נופלים רק במעט מאחוזי ההצבעה

בסיבוב הראשון. נדמה לי שבסך הכל הארצי יש הבדל של 7% או משהו מעין זה.

ת' אדרי;

אבל אחוז ההצבעה ברשויות המקומיות קטן ממילא.
אי שיל"ת
אין בעיה לקבוע את זה, אבל מבחינת זיהוי הבוחר, הליכתו לפרגוד, לקחת את

הפתק, לשים במעטפה ולהטיל אותה לקלפי, הציוד שצריך להביא לוועדת קלפי, מספר

חברי ועדות הקלפי, ארגון העברת הפרוטוקולים, הספירה - כל אלה צריכים להיות

זהים, ואינני רואה מקום להכניס שוני.
שי ג וברמן
פלוס חוץ לארץ.
אי שיל"ת
אני מניח שרוצים גם את זה. לכן אני מציע לתת שלושה שבועות. אני חושב שזה

יספיק. כשאנחנו מארגנים את הבחירות לרשויות המקומיות, אנחנו לא מחכים עם הדפסת

המעטפות עד שאנו יודעים היכן יהיו בחירות חוזרות, אלא אנו מכינים מעטפות מראש

לרזרווה ורק במשך השבועיים האלה אנחנו מדפיסים את שם הרשות המקומית על המעטפה

וכן הלאה. יש בזה אלמנט מסויים של בזבוז - נותרות מעטפות, כי לא מתקיימות

בחירות חוזרות בכל הרשויות המקומיות - אבל אני חושב שזה שולי. לדעתי, במשך

שלושה שבועות אפשר לארגן את ההצבעה הזאת. ברשויות המקומיות גם הצבא מתארגן בכל

המחנות לסיבוב השני כפי שהוא מתארגן בסיבוב הראשון. כל סדרי הבחירות האחרים

אינם צריכים להיות שונים. על כל פנים אם רוצים לקצר בפריט מסויים, למשל בשעות

ההצבעה, אפשר לקבוע סעיף מיוחד לענין זה.

אשר לתעמולה, אינני יודע מה אתם רוצים לקבוע מבהינה עקרונית.
היו"ר א' לין
קודם כל צריך לקבוע אם יש מקום לשינויים כאשר מתקיימות בחירות לכנסת

ולראש הממשלה בעת ובעונה אחת. חבר-הכנסת רובינשטיין סבור שאין מקום להכניס

שינויים. כשיש סיבוב נוסף, צריך לקבוע הוראות מיוחדות לגבי תעמולת בחירות.
אי שיל"ת
כן, צריך להוסיף שם סעיף מסויים או שני סעיפים לגבי סיבוב נוסף. סעיף אחד

יאמר שמחילים את ההוראות הקודמות, או כמו שהוצע כאן, לא תהיה בכלל תעמולה

בעתונים ובפלקטים, וסעיף שני באותו חוק יתייחס לזמני שידור. אינני נכנס עכשיו

לשאלה אם להקציב לכל מועמד שעה וחצי או שעה. כל המסגרת נשארת בעינה, עם

האפשרות להגיש בקשה לצו מניעה בפני יושב ראש הוועדה. אני רק אומר שאם אתם

נכנסים לענין של תעמולה, כדאי לבדוק את החוק בכללו. ההוראות הקיימות הן מאד

ארכאיות, וצריך פעם אחת לרענן את החוק הקיים.

היו"ר א' לין;

כיוון שמדובר כאן בבדיקה של פרטים, אני מציע שנקים לענין זה ועדת משנה
בהשתתפות חברי הכנסת
אמנון רובינשטיין - יושב ראש, יואש צידון, יצחק לוי

ושולמית אלוני. ועדת המשנה תקבע עקרונות ברורים באשר לכל אחד ואחד מהנושאים

שבהם דנו היום ותביא את ההצעה לפני הוועדה. אם ועדת המשנה תגיע למסקנה שאפשר

לקצר את התקופה, או שיש אלמנטים שאפשר לבטל אותם לחלוטין, או שבבחירות מוקדמות

צריך לקבוע הוראות שונות, היא תביא בפנינו את מסקנותיה. על כל פנים היא תתייחס

לכל ארבע הסיטואציות שדיברנו עליהן. ייתכן שלגבי מימון איננו צריכים לקבוע שום

דבר, משום שמימון נקבע בדרך כלל על ידי ועדת הכספים.
שי אלוני
כל מה שנוגע לבחירות, לרבות מימון, נקבע על ידי ועדת החוקה, חוק ומשפט.
היו"ר א' לין
אני אבקש מחבר-הכנסת רובינשטיין שיחיש את עבודת ועדת המשנה, ואנחנו נקיים

דיון על ההצעה המגובשת שתונח על שולחננו.
י' צידון
הצעה לסדר. אני חושב שהוועדה עצמה צריכה להנחות את ועדת המשנה באשר

ליעדים. מצד אחד, רוצים לקצר את המועדים האלה ככל האפשר, ומצד אחר, לא רוצים

לעשות יותר מדי שינויים. השאלה היא אם אנחנו צריכים לשאוף לא לעשות שינויים,

לשאוף לאופטימיזציה בין שינויים לקיצור הזמן, או לומר מראש שאנחנו רוצים בפרק

זמן מינימלי. אני מניח שאם נאמר לוועדת הבחירות שאנחנו רוצים לקצר את התקופה

משבועיים לעשרה ימים, למשל, ואנחנו מבקשים לדעת מה המשמעויות, הם יגידו לנו על

מה צריך לוותר. כדי שהענין יהיה מעשי, לדעתי, אנחנו צריכים לומר עכשיו אם היעד

עכשיו הוא לא לשנות, לקצר עד המקסימום, או להתפשר.
שי אלוני
אני מבקשת, או ממשרד המשפטים או ממשרד הפנים, להכין לנו טבלה משווה, כדי

שנבין כיצד מדינות, שהן לא פחות דמוקרטיות ממדינת ישראל, יכולות לבצע בחירות

בתקופה של שבועיים, ומה הם אותם אלמנטים שמכבידים על הדברים ושאינם קיימים

במדינות אחרות. אנחנו יכולים לקחת לדוגמה את אנגליה וגרמניה. אני רוצה לקבל

השוואה עם שתיים-שלוש מדינות שתבחרו ושבהן מערכת הבחירות קצרה, כדי לדעת אילו

אלמנטים אינם קיימים שם, ובכל זאת הדמוקרטיה בעינה עומדת.
ש' גוברמן
אני מבין את השיקולים שמנחים את הוועדה, שהחוק שיוגש לכנסת יהיה חוק מקיף

ושאפשר יהיה לגשת לבחירת ראש הממשלה על פי המתכונת החדשה בלי להזדקק לשינויי

חקיקה נוספים העלולים ליצור מין שעבוד על החוק החדש. לכן אני מציע את הרעיון הבא,
על כל פנים כחומר למחשבה
מדובר בכל זאת במערכת של שלושה חוקים רלוונטיים לנושא:

חוק הבחירות לכנסת, חוק הבחירות (דרכי תעמולה) וחוק מימון מפלגות. אני חושב

שהתקינות מחייבת שההתאמות של החוקים הללו לבחירת ראש ממשלה ייעשו בחוק, ולא

בחקיקת משנה, אבל הייתי מציע נוסח שאומר שכל עוד לא קיבלה הכנסת חוקים המשנים את

החוקים הקיימים, תינתן סמכות לשר הפנים, באישור ועדת הבחירות המרכזית וועדת

החוקה, חוק ומשפט, לעשות את התיאומים הדרושים. כך שהחקיקה הזאת תהיה חקיקת משנה,

אבל היא תהיה ארעית כל עוד הכנסת לא קבעה חוקים אחרים.
היו"ר א' לין
ואם נחליט בחוק זה להכניס מיד את השינויים שיידרשו בחוקים הקיימים? הלכנו
בדרך זו בחוק יסוד
מבקר המדינה.
ש' גוברמן
שם היו שני חוקים, ואני מבין שהוועדה לא רוצה חוק נוסף.

היו"ר א' לין;

אנהנו רוצים לעשות את השינויים המתחייבים במסגרת החקיקה הזאת.
ר' מלחי
על ידי חלוקת החוק לשניים, לא על ידי חקיקה נוספת.
שי ג וברמן
אולי לא הבהרתי את עצמי. כאשר התקבל, למשל, חוק יסוד: הכנסת - וזה חוק היסוד

הראשון שהתקבל - הוא דן בסעיפים העוסקים אך ורק בחוק יסוד: הכנסת, ועוד באותו יום

קיבלה הכנסת שני חוקים נוספים, שבאו להתאים את המצב לחוק היסוד שהתקבל זה עתה. כך
עשו גם לגבי חוק יסוד
השפיטה, לגבי חוק יסוד: נשיא המדי נה ולגבי חוק יסוד:

הממשלה, היינו היה חוק נוסף. אם לא רוצים חוק נוסף, אני חושב שצריכים לנקוט

טכניקה אחרת.
היו"ר א' לין
חבר-הכנסת צידון שאל לגבי ההנחיות לוועדת המשנה, ואם כי הוא יצא, אני רוצה

להשיב ולומר שלדעתי ההנחיות די ברורות. איננו רוצים לבחון מחדש את כל מערכת חוקי

הבחירות ולשנות אותה, אלא להכניס רק את השינויים המתחייבים מהצעת החוק שלפנינו.

אולם אם השינויים המתחייבים דורשים קיצורי תקופות באלמנטים הכלולים היום בחוק, לא

נירתע גם מכך. ברור לנו שאנחנו לא מעוניינים בתקופות ארוכות מדי. מר שיל"ת דיבר

קודם על תקופה של 60 יום למקרה של בחירות מוקדמות. אמנם אין זו תקופה כל כך

ארוכה, אבל אם אפשר לקצר אווזה בתחום הסביר, אני חושב שזה עדיף. איננו צריכים

להיכנס להנחיות מדוייקות יותר מאלה.

אני מקכם נושא זה בכך שוועדת המשנה תבחן את הענין, יחד עם נציגי המשרדים וגם

מומחים אחרים, ולאהר שהיא תניח הצעה מגובשת על שולחן ועדת החוקה, חוק ומשפט,

נחזור לדון בענין על בסיס אותה הצעה.

נחזור לרשימת הסוגיות שגיבשה היועצת המשפטית של הוועדה. אם יש נושאים נוספים

שאינם כלולים ברשימה זו, אני מבקש מאד מגבי מלחי לדלות אותם מתוך הפרוטקולים וגם

לחלק את הרשימה לחברי הוועדה לפני הישיבה, כדי שנוכל להתייחס אליהם בהקדם.
ח' מירום
מתי הוועדה תסכם עמדה לגבי מספר החתימות הדרושות?

היו"ר א' לין;

כשנגמור את הכל נחזור לשאלה מי יכול להציג מועמדות לראשות הממשלה. זה אחד

הנושאים המרכזיים וגם הקשים להחלטה, כיוון שהיו שתי עמדות שונות מאד זו מזו.

אנו חוזרים לרשימת הסוגיות שהכינה היועצת המשפטית לוועדה. כבר דנו בסוגיה 9

בפעם הקודמת ואמרנו שאנחנו רואים אפשרות של העברת ראש הממשלה מכהונתו ברוב מיוחד

של 80 חברי כנסת. עדיין לא סיימנו את הדיון, שכן אמרנו שנחזור ונקבע עמדה בענין

זה. בסוגיה 10 כבר דנו.
ר' מלחי
כל השאלה בסוגיה 10 מצטמצמת מאד כרגע, מפני שלא יהיה סגן שנבחר ישירות על ידי

העם ולא ונהיה בעיה של הבחנה בין סגן שנבחר ישירות על ידי העם לבין סגן שלא נבחר

בדרך זו.

היו"ר א' לין;

עד כמה שאני זוכר קבענו עמדה בסוגיה זו, גם באשר לסמכותו ולדרך בחירתו של

הסגן. כשנראה את הנוסח המגבש את עמדת הוועדה, נחזור לענין זה.

חבר-הכנסת לוי העלה נושא נוסף, ששרים לא יהיו חברי כנסת, אבל כיוון שהוא לא

נמצא עכשיו, אינני רוצה שנדון בכך בשלב זה. נעבור לסוגיה 11.

סוגיה 11 - הוראות מעבר לענין כל חקיקת החירום הקיימת

ר' מלחי;

סעיף 38 להצעת החוק קובע הוראות אחרות לגבי יוקיקת חירום, וברור שיהיה צורך

לקבוע בהוראות מעבר מה דינן של תקנות שעת-החירום הרבות הקיימות.

היו "ר אי לין;

דיברנו על מצב שבו יש תקנות שעת חירום ופסק מצב החירום. השאלה היא אם אנחנו

מבטלים מיידית את כל תקנות שעת החירום, או שדרושות הוראות מעבר לגבי ביטולן.

ר י מלחי;

הוראות מעבר ותקופת מעבר.

היו"ר א' לין;

מר גוברמן, מה אתה מציע לוועדה בענין זה?
שי ג וברמן
יש להתייחס לשתי פאזות. פאזה אחת היא תקנות שעת חירום שהן בתוקף ביום כניסתו

של חוק היסוד. מספרן של מערכות תקנות שעת החירום הללו מאד מצומצם. מלבד תקנות

שעת החירום שהוצאו לצורך המשבר הקיים, נדמה לי שיש לא יותר משלוש-ארבע מערכות של

תקנות שעת חירום שהן עדיין בתוקף על פי חוקי ההארכה של הכנסת. כמובן, אפשר לתת

לתקנות הללו מעמד של קביעות, כי למעשה הן תקנות של קבע, ומתוכן אני יכול להזכיר,

למשל, את תקנות שעת חירום (עזרה משפטית). אלה התקנות הקובעות את המשטר המשפטי

ביהודה, שומרון וחבל עזה. נדמה לי שהתקנות האלה מובאות לאישור הכנסת מדי שנתיים.



ש צורך להתייחס לתקנות מן הסוג הזה.

אבל יש גם חוקים שהכנסת קיבלה, כגון חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, שהוא

חוק המרכזי, וחוק אחזקת תעודת זהות והצגתה, שנאמר בהם שיש להם תוקף כל עוד קיים

מדינת ישראל מצב חירום, שהוכרז עליו לפי סעיף 9 לפקודת סדרי השלטון והמשפט.

דמה לי שיש צורך להתייחס לחוקים הללו, שלא כמו בדוגמה הקודמת, בחוק נפרד, כדי

תהיה התייחסות ספציפית לכל חוק, לכל תקנת שעת חירום.
יו"ר אי לין
אני מדבר כרגע על מצב היסוד שבו הותקנו תקנות שעת-חירום ופסק מצב החירום. האם

נו אומרים שתקנות שעת החירום פוקעות?

י גוברמן;

בסעיף 9(ד) לפקודת סדרי השלטון והמשפט נאמר: "כאשר תמצא מועצת המדינה הזמנית

ת הדבר לנכון, היא תכריז כי חדל מצב החירום להתקיים, ומשנתפרסמה ההכרזה ברשומות,

פקע תקפן את התקנות לשעת חירום בתאריך או בתאריכים שייקבעו בהכרזה".

יו"ר א' לין;

כלומר, אם מחליטים לבטל את מצב החירום , צריכה להיות גם התייחסות ספציפית מתי

תבטלת כל תקנה ותקנה.
י גוברמן
נכון, כדי לא ליצור חלל ריק. באנגליה, אחרי המלחמה המשיכו לחול תקנות שעת

ירום, בעיקר בתחומים הכלכליים, עוד שנים רבות. אני חושב שרק לפני שנים אחדות

וטלו השרידים האחרונים.

י צידון;

אני מבין שאם החוק הזה יתקבל, הוא יחול מהקדנציה הבאה.

יו"ר אי לין;

כשתהיינה בחירות.
י צידון
לדעתי, אפשר להסתפק בהוספת סעיף בדבר רקיקה שתסדיר, עם כניסת החוק לתקפו, את

משך או ביטול תקנות שעת החירום הקיימות. לא צריך להיכנס לפרטים.

יו"ר אי לין;
תפיסת היסוד היא
אם היה מצב חירום והוא בוטל, מתבטלות תקנות שעת החירום, אלא

אם כן הגוף שיש לו הסמכות לבטל קובע באופן פוזיטי: תקנות אלה לשעת חירום יעמדו

תוקף עד לזמן כזה וכזה, והוא גם יכול להכניס שינויים בתוכן של תקנות אלה, הכל

פי הענין. לא תמיד צריך להשאיר את התקנות הקיימות בתקפן, על כל הוראותיהן. אם

ת מקובל, אני מציע שנגבש את זה כעמדת ועדה.
י מירום
מי הגוף המוסמך?



היו"ר א' לין;

הגוף המוסמך על הפי החוק.

שי גוברמן;

הצעת ההוק שבה אנו דנים יוצרת מערך שונה מן המצב הקיים בסעיף 9 לפקודת סדרי

השלטון והמשפט. לפי ההצעה ההדשה, הכנסת תכריז על מצב הירום, והוא יהיה קיים לא

יותר מששה חודשים מיום כניסתו לתוקף. המצב החדש שונה לגמרי מהמצב הקיים, כך שמה

שדרוש כאן זה קודם כל לתת המשך לתקנות שעת החירום הקיימות. נדמה לי שזה הכרחי

לשלב כבר את מצב החירום, מפני שאנחנו בכל זאת נמצאים במצב חירום, ולהמשיך אותו,

אם כי על בסיס החוק החדש, ואז תינתן הסמכות לממשלה ולשרים לקבוע חקיקת חירום חדשה

על פי המצב החדש.

היו"ר א' לין;

על פי החוק החדש מצב החירום פוקע אוטומטית לאחר ששה חודשים. זה שונה ממצב שבו

הכנסת מחליטה על ביטול מצב החירום.

שי גוברמן ;

ועל פי החוק המוצע, הכנסת רשאית להאריך את התקופה.

היו"ר א' לין;

אבל אם היא לא האריכה את התקופה, מצב החירום פוקע אוטומטית. במצב זה השאלה

היא מה הן הוראות המעבר הדרושות לגבי תקנות שעת החירום שהותקנו באותה תקופה. מה

אתה מציע?

ש' גוברמן;

אני חושב שמוכרחים להשאיר את חקיקת החירום בתוקפה עד שיתאפשר לכנסת להתמודד

עם הענין. זה מסוכן מאד לבטל אותה עם ביטול ההכרזה על מצב החירום.

היו"ר א' לין;

אני חושב שכאשר מצב החירום פוקע אוטומטית צריכים לקבוע תקופה קצובה, שבה

פוקעות תקנות שעת החירום האלה, אלא אם כן נעשתה פעולה פוזיטית.
ר' מלחי
אלא אם כן הכנסת האריכה.
היו"ר א' לין
אני מציע לתת תקופה מסויימת להעברה - 30 יום.
ר' מלחי
חברי אמר שאם ניתן תוקף לתקנות, הרי כיוון שהחוק הקודם בטל, ניתן להן תוקף

בתנאי שהן עומדות בתנאים של מצב החירום החדש. אני מקווה שהוא לא התכוון למה שהוא

אמר, משום שהתקנות ההן הותקנו לפי הנוסח והסמכויות בפקודת סדרי השלטון והמשפט,

ויש הבדלים. אם נאמר שאנו מתנים את תוקפן בכך שהן יתאימו לתנאים הקבועים בסעיפים

החדשים, נכפוף את עצמנו לטענות בבג"צ אם הן עדיין בתוקף או לא, ואני חושבת שזה

מיותר, כי כל הכוונה שלנו היא ליצור תקופת מעבר שבה לא יתקפו את התקנות האלה.



היו"ר אי לין;

אותם מבחנים שעל פיהם אפשר לבטל תקנות שעת חירום בפניה לבית המשפט הגבוה לצדק

קיימים לאורך כל הזמן, חוק זה קובע מבחנים או מגבלות לגבי תקפותו של תקנות שעת

חירום, כגון שהן לא יכולות למנוע פניה לבית המשפט, וכל המגבלות והמבחנים האלה

צריכים להתקיים גם לגבי המערכת הקודמת.

ר' מלחי;

זאת אומרת שאתה מעמיד את המערכת הקודמת בסימן שאלה מן הרגע הראשון, ואני

חשבתי שרצוי לתת תקופת מעבר לענין הזה, כדי שאפשר יהיה אולי להחליף או לתקן את

ההוראות הקודמות.

היו"ר אי לין;

אבל תקנות כאלה אינן מתבטלות אוטומטית. כדי לבטל אותן צריך לפנות לבית המשפט

הגבוה לצדק. יש זמן להכין אותן, לתקן אותן אם צריך וכו'.

ר' מלחי;

חשבתי שזה דבר מאד לא רצוי. כל הכוונה היא לתת תקופת מעבר.

היו"ר א' לין;

לזה אני לא חושב שצריך תקופת מעבר, משום שמבחני היסוד הגלומים כאן הם מבחני

יסוד שצריכים לחול גם על תקנות שעת חירום קיימות. היינה פריצת דרך מסויימת בשתי

החלטות חשובות של בית המשפט הגבוה לצדק: יושבת ראש ועדת הכלכלה של הכנסת, בהיותה

שרת הבריאות, השתמשה בתקנות שעת חירום כדי למנוע הקמת בית-חולים פרטי בחיפה,

ובגייצ פסל את זה. ארור כך היה מקרה של בניית בתים, תקנות של שר השיכון, ובג"צ פסל

אותן. אנחנו רוצים שכל תקנות שעת החירום יעמדו במבחנים האלה. פה אני לא רואה

בעיה.

ר' מלחי;

אני לא חושבת שזה כל כך רצוי שמהיום הראשון לקבלת החוק הזה, כל המערכת הקיימת

תהיה כפופה למבחנים האלה.

י' צידון;

יש לה זמן.

היו"ר א' לין;

בנושא הזה אני לא רואה בעיה, שכן מדובר בפניה לבגייצ, יש הליך שיפוטי.

כרגע אנו דנים בתקנות שהותקנו על פי החוק החדש, וכאן יש שני מצבי יסוד:

הראשון, שמליאת הכנסת מחליטה על ביטול מצב החירום, ואז צריך לקבוע באופן פוזיטיבי

מה נשאר ומה השינויים שמכניסים במה שנשאר, והשני, פקיעה אוטומטית של מצב החירום

כעבור ששה חודשים, שכן לא הוכרז מחדש על מצב חירום. לצורך הכנסת השינויים הדרושים

אנחנו נותנים שלושים יום. כעבור שלושים יום הכל מתבטל.



י' צידון;

אנחנו רוצים שלא יהיה שימוש בתקנות שעת חירום אלא בשעת חירום, ולצורך זה

בלבד, שלא יקרה מה שקורה היום. אי-לכך אני רואה הכרח בפקיעה האוטומטית, או בפרק

זמן של שלושים יום. קורה שמתקינים תקנות שעת חירום מסיבה זו או אחרת - והן באמת

מתי ירקות לשעת חירום ולא לבית חולים על הכרמל - ולאחר מכן הן נשארות בתוקפן וזה

נוח. אני לא רוצה שזה יהיה נוח, אלא שתוקפן של תקנות שעת החירום יפקע. לכן קבענו

בזמנם את שלושים הימים האלה, ואני מציע להשאיר את זה אוטומטי.

היו"ר א' לין;

אני אדבר עכשיו על סדרי העבודה של הוועדה. בישיבה הבאה נדון בכל הסוגיות

שנשארו פתוחות, ואני מבקש מהיועצת המשפטית להביא נושאים שלא התייחסנו אליהם או

שלא קבענו בהם עמדת ועדה, כדי שנסיים אותם בישיבה הבאה. בישיבה שתהיה לארור מכן

אנחנו נדון בהצעות של ועדת המשנה עם כל הקשור בכך. אני מבקש להכין נוסח שישקף

יותר את העמדות שהתגבשו בוועדת החוקה, חוק ומשפט.

אני מודה לכולם. ישיביה זו נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12.50

קוד המקור של הנתונים